הכנסת השלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 425
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, טי בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) , שעה 11:15
נ כ ח ו -
חברי הוועדה; י' כץ - היו"ר
ת' גוז'נסקי
מוזמנים; עו"ד י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העובדה והרווחה
עו"ד ד' אורנשטיין- - לשכה משפטית, משרד המשפטים
ר' דול - יועץ משפטי בלשכת הממונה על השכר,
משרד האוצר
מ' שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד מי הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים
בי זיגלמן - מנהל המחלקה לעובדת השכירה,
ההסתדרות הכללית החדשה
י י פנטרמולי - הסתדרות עובדים לאומית
די זלינגר - יושב-ראש הסתדרות עובדים מכבי
עו"ד ר' בן-זימן - שדולת הנשים
עו"ד די רנרט - לשכה משפטית, נעמת
יועץ משפטי; מי בוטון
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 01/01/1996
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996
פרוטוקול
מנהלת הוועדה
א' אדלר
קצרנית; מי הלנברג
סדר היום; הצעת חוק שכר שווה לעובד ולעובדת בעד עבודה שוות ערך, התשנ"ה-1995
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מסי 3) (הגדרת שכר),
התשנ"ה-1995 - הצעת חוק מאת חברי הכנסת ני בלומנטל, י ' דיין,
ני חזן, רן כהן, י' כץ, הי מחאמיד, עי פרץ, ת' גוז'נסקי
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון - שכר הוגן},
התשנ"ג-1992 - הצעת חוק מאת חברת הכנסת עי מאור
הצעת חיק שכר שווה לעובד ולעובדת בעד עבודה שוות ערך, התשנ"ה-1995
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מסי 3) (הגדרת שכר} , התשנ"ה-1995 -
הצעת חוק מאת חברי הכנסת נ' בלומנטל, י' דיין, נ' חזן, רן כהן, י' כץ, הי מחאמיד,
עי פרץ, ת' גוז'נסקי
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון - שכר הוגן), התשנ"ג-1992 -
הצעת חוק מאת חברת הכנסת עי מאור
היו"ר י' כץ;
אנחנו פותחים את הישיבה בנושא הצעת חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, התשנ"ה-1995,
שבמקום התשנ"ה-1995 יהיה התשנ"ו-1996. והצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת: הצעת חוק
שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 3) (הגדרת שכר), והצעת חוק שכר שווה לעובדת
ולעובד (תיקון - שכר הוגן), של חברי הכנסת נעמי בלומנטל, יעל דיין, נעמי חזן, רן
כהן, יוסי כץ, האשם מחאמיד, עמיר פרץ, ונמר גוז'נסקי וענת מאור.
עורך דין ברק יסביר מהו הנוסח המוצע לנו, נוסח לוועדה.
י י ברק;
זהו נוסח שהוכן לאור בקשת יושב ראש הוועדה בישיבה הקודמת, ששולו בו הערות
שהושמעו באורנה ישיבה.
כמנהגנו, השינויים מודגשים בקו.
שם החוק, סעיף 1 - מטרת החוק
י י ברק
¶
(קורא את סעיף 1).
הסעיף הראשון, מטרת החוק, לא דובר עליו בישיבח הקודמת, אבל אנחנו חשבנו שיש
טעם להוסיף אותו. אני חושב שחוק מהסוג הזה, חוק כל כך חשוב, טוב שיהיה בו סעיף
שיסביר מהי מטרת החוק הזה.
ר' דול;
אני רוצה להקדים ולומר שהצעת החוק הזאת, שמביא עורך דין ברק, היא לא הצעת
החוק של הממשלה. השינויים שיש בה אינם מקובלים על משרד האוצר. אם ההצעה תישאר
כפי שהיא, כך, אנחנו נבקש למשוך אותה בחזרה, משום שזו לא הצעת החוק הממשלתית.
ת' גוז 'נסקי;
יש גם הצעות חוק פרטיות.
מ' בוטון
¶
אין לנו בעיות עם משיכה. נעלה את הצעת החוק של חברת הכנסת גוז'נסקי לקריאה
שנייה ולקריאה שלישית.
היו"ר י' כץ
¶
רשמנו לפנינו את הודעת הממשלה.
מי בוטון;
חברת הכנסת גוז 'נסקי העבירה אליה הערה המתייחסת לשם החוק. בנוסח המקורי כתוב
"הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד".
ת' גוז'נסקי;
הדגש הוא על העובדת.
מ' בוטון;
בהצעה שלפנינו כתוב "לעובד ולעובדת". שאלתי את משרד המשפטים אם זה מכוון או
לא.
ת י גוז'נסקי
¶
אם הממשלה אמנם תודיע שהיא מושכת את הצעת החוק הממשלתית, מאחר שהתיקונים
שנעשים בה אינם מקובלים עליה - אנחנו חוזרים להצעת החוק שלי, שלא עוסקת בעבודה
שוות ערך אלא רק בשכר.
י י ברק
¶
המילים "בעד עבודה שוות ערך" בשם החוק, זה לא דבר עקרוני, זו לא שאלה שנהרגים
עליה. זה רק שם של החוק. עדיין אין החלטה של הממשלה. החידוש בחוק הזה זה הנושא
של עבודה שוות ערך. השאלה אם אתם מעוניינים שזה יהיה בשם של החוק או לא.
מי בוטון
¶
אני חושב שלא, כי בחוק עצמו כתוב עבודה שווה, שווה בעיקרה, שוות ערך, זאת
אומרת יש שלושה סוגים.
י' ברק;
בסדר.
היו"ר י י כץ
¶
שם החוק אושר.
עורך דין ברק קרא את סעיף 1 המוצע בנוסח לוועדה. מי בעד סעיף 1?
הצבעה
סעיף 1 נתקבל
י י ברק
¶
(קורא את סעיף 2).
בריישא של סעיף 2 נאמר: "עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעביד", ובסוגריים
מצויינת המילה "או". היתה הצעה להוסיף את המילה "או". היה ויכוח בנושא זה ולא
סוכם. בהצעת החוק המקורית נאמר "באותו מקום עבודה". על המילה "או" דובר בוועדה.
ההוספה המודגשת בקו הוספת על פי החלטת הוועדה. זה נלקח, אני חושב, מהצעת
החוק הפרטית של חברת הכנסת גוז'נסקי.
י י ברק
¶
כפי שאמר מר דול, זה לא היה בהצעת החוק הממשלתית. הסיפא של סעיף 2 הוספה על
פי בקשת הוועדה.
מי בוטון;
לפי בקשת הוועדה נמחקו המילים "ללא אפליה מחמת מין".
נותרה השאלה אם תוסף המילה "או" או לא.
מי הילב;
ההוק הזה נועד למנוע אפליה בין נשים לגברים, בין עובד לעובדת. עובד ועובדת
באותו מקום עבודה, שעושים את אותה עבודה, זכאים לשכר שווה. ברגע שאנהנו מוחקים את
המילים שיש בהצעה הממשלתית, "ללא אפליה מחמת מיו", זה משנה את המצב.
אני הושב שהשוב שייאמר "באותו מקום עבודה" בלי המילה "או" לפני כן. יש
מקומות עבודה גדולים, של אותו מעביד, של המדינה, למשל, שמתפרסים על פני כל המדינה
ולפעמים אפילו מעבר לים. יש ברחבי הארץ מפעלים של קונצרו ענק, ויכול להיות שתנאי
השכר בתל-אביב שונים מאלה שבאילת או במקום אחר.
ת' גוז ינסקי
¶
אני חוששת שאם לא תהיינה שתי חלופות, מעבידים יוכלו לתמרן ולומר, למשל, שאין
דינה של עיריית ירושלים כדינה של עיריית תל-אביב, או שאין דינו של משרד העבודה
בתל-אביב כדינו של משרד הקליטה בירושלים.
יש הפרשים, כפי שנאמר בסעיף 6 להצעה, שמתחייבים מאופיה וממהותה של העבודה.
זאת אומרת שיכולת להיות נסיבות שמצדיקות הפרש, הכל מטיב העניין ובית המשפט יקבע
אם למעביד היו סיבות אמיתיות שמצדיקות הפרש בשכר. אני חושבת שברוב המקרים, ב-90%
או ב-95% מהמקרים התביעות תהיינה לגבי אותו מקום עבודה.
ר' בו זימן
¶
בסעיף 2 מדובר על עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעביד, זאת אומרת יכולה
להיות תביעה להשוואת שכר בין המינים.
ולעניין של אותו מקום עבודה. אני מפנה את תשומת הלב לנאמר בסעיף 16(ב}(1}, שם
ניתנת לשרים סמכות לקבוע שיחידה מסויימת או מספר יחידות במשרד הם מקום עבודה
נפרד. זה אומר, לא רק שאי אפשר יהיה להשוות ביו משרד הקליטה בירושלים למשרד
הקליטה בתל-אביב, אלא יכולים להגיד ששני חדרים במשרד הקליטה הם יחידה נפרדת.
היו"ר י י כץ;
עוד נגיע לזה.
ר' בו זימן;
אני חוששת שמא ייווצר מצב שעובדים לא יוכלו להגיש תביעה. אם ההגדרה תהיה צרה
- לא תהיינה תביעות,
היו"ר י' כץ;
יכול להיות שהדרך המתאימה להתגבר על הקושי היא באמצעות ניסוח מתאים של סעיף
6, שנאמר בו: "אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב
מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק
בעבודה", ובסוגריים כתוב
¶
"ההכשרה או ההשכלה, או צרכים מיוחדים של מקום העבודה או
מיקומו הגיאוגרפי". אינני יודע מדוע הכניסו את המילים האלה לסוגריים.
ניקח לדוגמה את מפעל נשר, שיש לו כמה סניפים: ברמלה, בהר טוב ומפעל נשר
בחיפה. בדרך כלל ההסכמים הם שווים. לפעמים מגיעים להסדרים כאלה או אחרים, זה לא
נוגע לאופי או למהות העבודה, כי העובדים מבצעים בדיוק את אותה העבודה.
אני מבקש ממכם לחשוב על נוסה שיבטיח שכאשר המיקום של המפעלים שונה ויש באותו
מקום עבודה הסדרים שונים, לא ייווצר מצב שאישה במפעל נשר בחיפה, למשל, תגיד: עובד
בנשר רמלה, שתפקידו זהה לתפקידי, מקבל יותר ממני. תנו גם לי. את זה אני רוצה
למנוע.
ר' דול
¶
אני רוצה להוסיף דוגמה שמדגימה את הבעייתיות. ניקח לדוגמה את המכס, שהוא
יחידה בתוך משרד האוצר. יש לו סניף בשדה התעופה בן גוריון. בשדה התעופה בן גוריון
יש גם מעסיקים אחרים - רשות שדות התעופה ועוד חברות ושירותים שיש להם תנאי שכר
שונים.
רי דול
¶
הועלתה אפשרות שבמקום שזה יהיה כתוב בסעיף 2, זה ייכתב בסעיף 6. אנחנו הצענו
הצעת חוק בתקווה שהיא תמנע אפליה בשכר. אנחנו הולכים על חבל דק. אנחנו רוצים
למנוע הצעת חוק שתיצור חצמדות שכר בלתי ניתנות לשליטה, שמתגלגלות הלאה והלאה. לכן
אני הייתי מעדיף שזה יהיה בסעיף 2 ולא בסעיף 6.
ת' גוז'נסקי
¶
אני מבקשת לשאול מה היא ההגדרה של מקום עבודה. בחוק המוצע אין הגדרות מי זה
מעביד ומי זה מקום עבודה. אני חוששת שבחצרו של אותו מעביד יהיו כמה ביתנים והוא
יגדיר כל ביתן או כל מבנה כמקום עבודה.
ר' דול
¶
מדובר על יחידה ניהולית ארגונית שמנוהלת על ידי אותו מעביד.
מי הילב;
בחוק פיצויי פיטורין יש אותו מונח.
מ' בוטון
¶
נכון.
י' ברק;
גם בחוק הקיים.
ר' בן זימן;
מי שירצה לעקוף את יוה יקים חברות קש ויקים יחידות סמך.
מי בוטון
¶
כל פעם דנים לגופו של עניין אם זה אותו מקום עבודה או לא אותו מקום עבודה.
אין ספק שהכנסת זה אותו מקום עבודה.
ר' בן זימן;
זו בדיוק הבעיה.
ר' דול
¶
לפי ההגדרה הקיימת של מקום עבודה אי אפשר לומר שכל משרד ממשלתי זה מקום עבודה
בפני עצמו. בכל זאת אנחנו מבקשים ועומדים על כך, במיוחד לעניין סעיף 2, שכל משרד
ממשלתי ייחשב כמקום עבודה עם אפשרות לצרף שני משרדים ביחד.
היו"ר י י כץ;
אני קורא: "עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, זכאים
לשכר שווה" וכוי. היתר כמו שכתוב.
ר' בן זימן
¶
אני חושבת שיש כאן בעיה מבחינת המיקום של המילים "לרבות כל גמול אחר". לדעתי,
מהנוסח שלפנינו לא ברור שהזכות לגמול אחר שווה קיימת על פי החוק.
מי בוטון;
אני מציע שגם פה נכתוב "עובדת ועובד" במקום "עובד ועובדת".
היו"ר י' כץ
¶
בסדר, "עובדת ועובד". אני קורא: "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו
מקום עבודה, זכאים לשכר שווה, לרבות כל גמול אחר, שנותן מעביד לעובד או עבורו
בקשר לעבודתו, בעד אווזה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך".
מי בוטון
¶
אחרי שמתקבל חוק, אנחנו מרשים לעצמנו לשנות את הנוסח, את המבנה המשפטי, יחד
עם הממונה על הנוסח במשרד המשפטים.
היו"ר י' כץ;
עורך דין ברק, האם הנוסח הזה משנה משהו מהותי?
י י ברק
¶
אני מסכים לכל תיקון שיבהיר את העניין. אני מציע שהוועדה לא תעסוק בזה ברגע
הזה. תרשמו לפניכם שבסופו של דבר יהיה נוסח שיהיה ברור כשמש.
מי הילב
¶
יש כאן פירוט. מה זה "מכסת שעות נוספות". זה לא ברור.
ת' גוז'נסקי;
המושג "מכסה" קיים, לצערנו, במגזר הציבורי.
הי ו"ר י י כץ;
זה נועד למנוע אפליה, שלא יגידו לעובדת: לך יש מכסה של 20 שעות, ולעובד תהיה
מכסה של 40 שעות.
מ' בוטון
¶
דן אורנשטיין, אתה דיברת איתי אתמול לגבי הרכב.
די אורנשטיין;
כאשר כתוב "בשל אחזקת רכב או טלפון", נראה לי שהכוונה היא גם לשימוש.
היו"ר י' כץ
¶
תבררו את זה אחר כך.
בי זיגלמן;
אם אומרים "תשלומים בשל אחזקת רכב או טלפון", משמע או זר! או זרז. אני חושבת
שצריך לכתוב "בשל אחזקת רכב, טלפון" וכו'.
ת ' גוז'נסקי;
נכון.
י י ברק;
בסדר.
היו"ר י י כץ
¶
רבותי, הערות של ניסוח, זה מקובל. כוונת המשורר ברורה.
מי בעד סעיף 2?
הצבעה
סעיף 2, בנוסח לוועדה, נתקבל
הי ו "ר י' כץ
¶
אני מציע לשקול פעמיים. יש מספיק זמן להגיש הסתייגויות, אין שום בעיה. לא
נעשה את זה במחטף, אבל צריך לחשוב פעמיים.
סעיף 3 עבודות שוות ערך
י י ברק
¶
(קורא את סעיף 3).
הסעיף הזה מתייחס אך ורק לשאלה מה הן עבודות שוות ערך. זה לא מתייחס לשאלה נגה
הן אותן עבודות או עבודות שוות בעיקרן, אלא רק לשאלה מה הן עבודות שוות ערך.
ת' גוז 'נסקי;
אני לא אחזור על הדיונים שהיו בעבר. אני רק אציין שאנחנו התלבטנו, לפחות אני
התלבטתי איך הכוונה הטובה להרחיב את החוק לא תוביל לתוצאה הבוכה. לכן חשבתי להציע
הגדרה של עבודה שוות ערך, שמתייחסת לעבודות שהן שוות מבחינת משלח יד, דרוג ודרגה.
זאת אומרת, רופאה ורופא - מבחינת משלח היד שלהם הס רופאים. אותו דבר לגבי דירוג
ודרגה. זה לא במקום כל יתר הסעיפים שיש בחוק. זה נותן עמידה בבית המשפט. ניתן
הגדרה ברורה מאוד שאומרת שמי שיש לו משלח יד, דרוג ודרגה, הוא לא צריך להוכיח את
הנושא של כישורים, מאמץ, מיומנות וכו'. הוא לא צריך להביא את כל האישורים. אני
חושבת שזה יקצר דיונים בבית המשפט. ואז ההצעה היא: "יראו עבודה כשוות ערך
לחברתה, אם היא שווה מבחינת משלח יד, דירוג ודרגה, וכן אף אם אינן אותן עבודות או
עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה", וכל הדברים האחרים.
נדמה לי שההגנה הזאת תסייע לנשים שתבואנה לבתי המשפט כדי לעמוד מול טענות של
תוכיחי, ותוכיחי ותוכיחי. אני חושבת שתהיה לה עמידה. היא תגיד, אני רופאה או אני
בדרוג זה וזה.
הי ו"ר י י כץ
¶
אני חושש שדווקא התוספת הזאת מסייגת ומצמצמת את הנשים שתוכלנה לטעון, כי הן
צריכות למלא את התנאי הזה.
י' ברק
¶
קודם כל צריך לדעת שסעיף 3 מתכוון דווקא לעבודות שהן לא באותה דרגה, לא אותן
עבודות. פקידה יכולה להשתוות לפקיד ארכיב, לדוגמה, או לנהג. זו לא אווזה עבודה.
אני חושב שהפתרון הוא במילים שבסעיף 2 "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד
באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה
שוות ערך".
די זלינגר
¶
זה מצר מעוד סיבה: זה לא עונה על הבעיה בשוק הפרטי. בשוק הפרטי, כשאנחנו
רוצים לעשות השוואות, אין דירוגים, אין דרגות.
היו"ר י י כץ
¶
רבותי, אנחנו מצביעים על סעיף 3- מי בעד סעיף 3 כפי שהוא?
הצבעה
סעיף 3 , בנוסח לוועדה, נתקבל
היו"ר י' כץ
¶
סעיף 3 אישר כפי שהוא.
סעיף 4 - 0מכות שיפוט
י' ברק;
(קורא את סעיף 4}.
היו"ר י' כץ;
מי בעד סעיף 4?
הצבעה
סעיף 4, בנוסח לוועדה, נתקבל
י י ברק
¶
המילים המודגשות בקו הוספו נוכח ההערות שהושמעו בוועדה.
ת י גוז'נסקי;
מה לגבי ההצעה למחוק את המילים "לשם עשיית צדק"?
י י ברק;
אני מוכן למחוק אותן. זה לא קריטי.
סעיף 5(ב) ו-(ג)
י י ברק;
(קורא את סעיף 5 (ב) ו-(ג).
ר' בן זימן
¶
האם בסעיף קטן 5(ג} מתייחסים גם לתעריפים שישולמו על ידי בעלי הדין, או רק
כאשר התשלום הוא על ידי המדינה?
ת' גוז'נסקי;
במשפט הפלילי יש הגבלות כאלה? בעלי דיו משלמים למומחה שלהם?
י י ברק
¶
זה מובהר. מומחה זה רק מטעם בית משפט. בסעיף הזה, מומיה, זה מטעם בית המשפט.
ת' גוז 'נסקי;
בסעיף 5(א) כתוב: "למנות מומהה לניתוח עיסוקים מטעמו" וכוי, "(להלן -
המומחה)."
י י ברק
¶
כתוב "מומחה מטעמו". אולי נכתוב "מטעם בית הדין" במקום "מטעמו".
מ' בוטון;
סעיף 5(ב) מתייחס רק למומחה שבית הדין ממנה, מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית
הדי ו.
ת' גוז 'נסקי;
כל הסעיף, סעיף 5, מתייחס רק לזה, מינוי מומוחה מטעם בית הדין. אפילו כותרת
הצד היא "מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין".
היו"ר י' כץ
¶
המומחה שממונה על פי בקשת אחד הצדדים והמומחה שממונה ביוזמת בית המשפט, שניהם
חם מומחים מטעם בין הדין.
י' ברק;
נכון.
היו"ר י' כץ;
זה מוסכם.
י' ברק
¶
כן.
מ' ביטון;
אם אחד הצדדים מבקש מבית הדין למנות או שבית הדין בעצמו ממנה מיוזמתו, בשני
המקרים זה המומחה.
הי ו "ר י י כץ;
נאמר כאן, בסעיף 5(ג} ששר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרוורה, רשאי
לקבוע. זה מקובל עליי. אהר כך נאמר, "ובהסכמת שר האוצר". אני שואל מה קיים כאשר
מומוחה רפואי מתמנה בתביעת נזיקין, האם לשר האוצר יש איזה שהוא מעמד?
י י ברק;
אם אחד הצדדים לוקח מומחה - זה לא מינוי מטעם בית הדין, זה מומחה של אחד
הצדדים, הוא מביא עד מומחה. מינוי מטעם בית בית הדין זה רק עד מתמנה.
אני חושב שזה פשוט, כל צד רשאי להביא מומחה.
היו"ר י י כץ;
אבל פה כתוב שבית הדין רשאי, על פי בקשת אחד הצדדים למנות מומרת.
י י ברק;
מומחה מטעמו.
היו"ר י י כץ;
מטעמו של בית הדין.
י י ברק;
כן.
הי ו "ר י' כץ;
זאת אומרת, אתה רוצה ששר האוצר, גם לגביו יקבע את התעריף.
י י ברק;
כן. אבל יש רק מומיה אחד, אין כאן סוגים שונים. יש מומחה מטעם בית הדין.
די זלינגר;
אני מציע שבסעיף 5(ג}, בסופו, "במקום שישולם לו" יבוא "שישולם למומחה מטעם
בית הדין".
היו"ר י' כץ
¶
לא.
רבותי, יש עוד הערות לסעיף 5?
די אורנשטיין;
למילים "לשם עשיית צדק" בסעיף 5(א). אני חוזר ואומר שהמילים האלה מיותרות. כל
הנושא של החוק הזה הוא צדק, זה ביטוי שמכניסים אותו לחוקים שאין עניינים הברור
צדק ושוויון.
ר' בן זימן;
הבעיה הועלתה על ידי חברת הכנסת גוז'נסקי. היתה שאלא אם לא נכביד על תובעות
שיידרשו להתייחס לחוות דעת כאשר הן לא התכוונו לעשות את זה או שאין להן אמצעים,
ולכן יש כאן איזו שהיא הטיה יותר חזקה לכיוון שבית הדין יעשה את זה ויקבע במקרים
המתאימים.
מי בוטון;
את רוצה שישאר "לשם עשיית צדק"?
ר' בן זימן;
כן.
יש השש מסויים שבתוך ניתוח העיסוקים תהיה איזו שהיא הטיית מין. אני אקריא את
הסעיף שהוצע בעבר
¶
הוגשה לבית הדין לעבודה חוות דעת של מומחה לניתוה עיסוקים,
יתחשב בית הדין, לשם הערכתה והטיית מין, בחוות הדעת לגבי הגדרת מרכיבי העבודה
והערכתם, אם נוכח שהיונה כזו. לעניין זה, הטיית מין - למעט העדפה שנועדה לתקן
אפליית מין קיימת.
י' ברק
¶
אני הושב שבמקום המילה "מטעמו", בסעיף 5(א), אפשר לכתוב "מטעמו של בית הדין".
זה יהיה יותר ברור. "למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין". אם אומרים
למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו, זה יכול להיות כאילו מטעמו של אחד הצדדים.
הי ו ייר י' כץ
¶
רבותי, בכפוף לתיקון הנ"ל, אנחנו משאירים את המילים יילשם עשיית צדקי'. זה גם
יפה. מי בעד סעיף 5 עם התיקון שקרא עכשיו עורך דין ברק, שייאמר יימטעמו של בית
הדין"?
הצבעה
סעיף 5 עם התיקון נתקבל
סעיף 5 אישר עם התיקון של עורך דין ברק.
סעיף 6 - הפרש בשכר
י' ברק;
(קורא את סעיף 6).
הסוגריים בחלק מסעיף (א) הוכנסו כי הנושא הזה היה בוויכוח בישיבה הקודמת.
בסוף סעיף (א) יש שתי כוכביות הבאות להצביע על כך שמחקנו את המילים "או
המוצדק מסיבות אחרות" וכן את המילים "הכישורים המי והזדים הדרושים לביצוע העבודה".
הוועדה ביקשה למחוק.
ת' גוז'נסקי;
אחרי שבסעיף 2 נמחקה המילה "או", בעצם השאלה של מקום העבודה ומיקומו
הגיאוגרפי כבר נפתרה.
הכשרה או השכלה, זה מסוג הדברים הברורים ביותר כשמדובר בהפרש שכר, בתביעה
להפרש שכר.
צרכים מיוחדים של מקום העבודה, זה נראה לי דומה לכישורים מיוחדים הדרושים
לביצוע העבודה. בית המשפט הוא שיחליט אם היו צרכים מיוחדים או לא.
כתוב פה
¶
"אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב
מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה". זה רחב מאוד.
אני תומכת במחיקת המילים שבסוגריים בסעיף 6(א}.