הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 418

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, כ"ו בכסלו התשנ"ו (19 בדצמבר 1995), שעה 13:00

חברי הוועדה: היו"ר י' כץ

מ' שדר - סגן הממונה על השכר באוצר

פרופ' 'rתדמור - נשיא הטכניון

פרופ' מי רובינוביץ - מישנה לנשיא הטכניון

פרופ' אי סגינר - מישנה לנשיא הטכניון למחקר

מ' קלי - יועץ

אי זמורה - דובר הטכניון

י' לוין - אחראי על שכר וכח, אדם במועצה להשכלה גבוהה

אי פורת - מזכיר הסתדרות ההנדסאים והטכנאים

שי תמיר - יו"ר ארגון המהנדסים

י' וינשטיין - יו"ר ארגון ההנדסאים

י' בנבנישתי - מזכירת ארגון העובדים

גי פרנט -ארגון עובדי הטכניון

אי יעקובי - " " "

די בן שמואל -" " "

מי סיון - מזכיר הסתדרות המח"ר

א' אדלר

ת' בהירי

פנסיית עובדי הטכניון



פנסיית עובדי הטכניון

אני פותח את ישיבת הוועדה. מכיוון ששינו אתמול את סדרי עבודתה של הכנסת,

וקבעו כי ישיבת המליאה תתחיל בשעה 2.00 בדיוק. הואיל והנושא הראשון שעל סדר יומה

של המליאה הוא שני חוקים שאחד מהם הוא פרי יוזמת חקיקה פרטית שלי - היוזמה

המקורית היתה של מועצת פועלי חיפה - לקבוע שפיצויי הפיטורין לא יפחתו מהמשכורת

הקובעת ומשכר המינימום, והתיקון השני הוא תיקון חשוב מאד הנוגע לנכי צה"ל. אלה

שני חוקים שאני צריך להציג במליאה, ולכן אני מוגבל בזמן. נשתדל לשמור על סדר

הדיבור וגם על מסגרת הזמן.

בישיבה הקודמת עלו כמה שאלות הנוגעות לפנסיה של עובדי הטכניון בכלל ועובדי

מוסד הטכניון בפרט. הדאגה העיקרית הובעה לגבי עובדי מוסד הטכניון, ונשיא הטכניון

נתבקש להציג לא רק את עמדת הטכניון, אלא גם נתונים לגבי המצב האקטוארי ומעמד

הפנסיה במסגרת התקציבית של הטכניון ומוסד הטכניון. איך הטכניון, או איך מוסד

הטכניון, מבטיחים את תשלום הפנסיה לעתיד לבוא. האם מופרשים סכומים כדי להבטיח את

הזכויות הללו, ומהו המצב של הגרעון האקטוארי של הטכניון ושל מוסד הטכניון. ביקשנו

להציג בפנינו מספרים ונתונים הנוגעים לבעיה התקציבית, כדי להרגיע את העובדים.

נמסר לי שהטכניון ביקש ממר מנחם קלי, אותו אני מכיר היטב מפרשיות קודמות,

כיועץ שלו לענייני הביטוח הפנסיוני. נאמר לי שמר קלי נפגש גם עם ארגוני העובדים.

לא קיבלתי תגובות על המפגש הזה.

לפני שאתן את רשות הדיבור לנשיא הטכניון, אני רוצה להבהיר דבר אחד וגם ליידע

אתכם: ממשלת ישראל הסכימה עם ההסתדרות לקבוע שהפנסיה התקציבית שהיתה מקובלת עד

היום בשירות המדינה, על פי חוק שירות המדינה(גמלאות) תשתנה, והחל מאותו מועד

שייקבע ברוקיקה חוק שירות המדי נה(גמלאות), דהיינו פנסיה תקציבית, תחול רק על

העובדים הוותיקים שהועסקו לפני תחילת החוק. החל מיום קבלת החוק או מוזאריך אחר

שייקבע בחקיקה, תחול על העובדים בשירות המדינה פנסיה מצטברת בקרנות פנסיה, או

שיימצא פתרון אחר. הנושאים האלה עוד יידונו.

הודעתי כבר בשלב הראשון, עוד לפני שהממשלה הניחה את הצעת החוק על שולחן הכנסת

- דבר שיקרה תוך שבוע-שבועיים עד חודש - שיש למצוא פתרון למספר בעיות יהודיות.

בלי למצוא פתרון לבעיות האלה, יקשה עלי להעביר את החקיקה הזו, אף על פי שהיא פרי

יוזמה של שני הצדדים, העובדים והממשלה. אמנם חוק שירות המדינה (גמלאות) חל רק על

עובדי מדינה, והוא אומץ על ידי העובדים ברשויות המקומיות, אבל הוא קיים במידה

דוגמה גם בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה, בחברת החשמל ובעוד מספר גופים. הייתי רוצה

לנצל את ההזדמנות הזו, כדי לשמוע גם מה עמדתכם בנושא זה.

אדוני, נשיא הטכניון, בבקשה.

אני מברך על היוזמה שאתה מגלה בחקיקה הזו, כולל הכללת האוניברסיטאות בתהליך

הזה.

לא אמרתי שאני בעד, אבל אני חושב שהאפשרות הזו קיימת וצריך להביא אורנה

בחשבון.

אני מקווה שאתה בעד, כי בסופו של דבר בדיוק כפי שזה נכון לגבי הממשלה

והרשויות המקומיות, זהו צעד נכון לגבי האוניברסיטאות, ואני מקווה שהדבר ייצא

לפועל.



הטכניון פתח את שעריו לפני 70 שנה, ומאז הוא משלם משכורות ופנסיה בלי כל

בעיה, למעט פעם אחת בשנות השלושים, כאשר ההסתדרות הציונית החליטה שהיא מפסיקה

לממו את הטכניון מחוסר תקציב, וועדה מכובדת הגיעה למסקנה שאם היישוב זקוק לפחות

מ-10 מהנדסים בשנה, יותר זול לשלוח אותם ללמוד בחו"ל מאשר לקיים את הטכניון בארץ.

כל עובדי הטכניון כולל הסגל, כתבו מכתב להנהלת הטכניון דאז, ובו אמרו שהם מוכנים

לעבוד ללא תמורה, עד שיהיה לטכניון כסף כדי לשלם את משכורותיהם.

בתקופת מוחאמד עלי ויורשיו במצריים, היה מקובל מאד לשלוח מדי שנה לאירופה כמה

עשרות סטודנטים, כדי שילמדו על חשבון המדינה. אני מקווה שאיננו רוצים לחזור

לתקופה הזו.

ז' תדמור;

אין לנו שום כוונה כזו. מאז לא הי ו בעיות בטכניון, ואני לא צופה בעיות. מאז

נמצא הטכניון בצמיחה מתמדת. אנו נמצאים היום בשיא בהשוואה לכל הזמנים, הן במספר

הסטודנטים {10,500}, הן מבחינת הסגל האקדמי (מעל 3000 עובדים}, ובהודשים האחרונים

החלטנו כי לאור ההתפתחויות במשק ובתעשיית הטכנולוגיה הגבוהה במיוחד, עלינו להגדיל

את הטכניון, ואנחנו עומדים לפני הכנת תכניות יהד עם ות"ת, להרחבת הטכניון בעוד

כמה אלפי סטודנטים. ברור היום לכולם - גם לתעשיה וגם לממשלה - שצוואר הבקבוק של

התפתחות המשק הישראלי הוא זמינות כה אדם מיומן מאד, העוסק בטכנולוגיה גבוהה ובמדע

גבוה. הכוונה היא לאותם בוגרים שהטכניון מחנך.

היקף הטכניון מבחינת הפעילות הכספית הוא גדול מאד, כ-700-800 מליון שקל בשנה

לתקציב שוטף, תקציב פיתוח, תקציבי מחקר ותקציב נוסף. הטכניון מנוהל כל השנים

בצורה שמרנית וזהירה מבחינה כספית. אין לו גרעונות מצטברים ותקציבו מאוזן, למרות

שהשנה יש גרעון מסוים בגלל הסכמי השכר האחרונים וסיבות נוספות. אנו יוצאים עוזה עם

תכנית לחמש שנים שעיבדנו יחד עם ות"ת, כדי לשנות את המצב. בו בזמן חל גם גידול

משמעותי מאד של הטכניון. הטכניון משחק תפקיד הסטורי מרכזי מאד בפיתוח התעשיה

הישראלית והמשק הישראלי ובמערכת הביטחון.

הוזכר גרעון אקטוארי הקיים כביכול בטכניון. לטכניון אין גרעון אקטוארי,

והדיווחים בעניין זה הם שקריים. לטכניון יש פנסיה תקציבית, ואנו משלמים חלק

מהתקציב לפנסיה, סכום המגיע ל-7 אחוז מהתקציב השוטף של הטכניון. קרוב ל-65 אחוז

מהתקציב השוטף של הטכניון משולם לשכר, כלומר הפנסיה מהווה בסך הכל חלק קטן מאד

מהתקציב. עשינו הערכות לגבי גודל הפנסיה התקציבית של הטכניון בשנים הבאות, ואיזה

אחוז זה יהווה מתוך התקציב השוטף של הטכניון, כדי לדעת אם הדבר יהווה או לא יהווה

קושי בעתיד. הבאנו בחשבון הערכות מסוימות לגבי עליית השכר ועליה בהכנסות,

והתוצאות מוכיהות כי שיא הפנסיה התקציבית בטכניון יהיה ב-2014 ,כאשר היא תגיע

ל-11 אחוז מתוך התקציב. גם את הסכום הזה אפשר יהיה לשאת מבחינה תקציבית ללא כל

קושי.

יחד עם זאת, בגלל אותה קונסרבטיביות פיסקלית המאפיינת את הטכניון כל השנים,

הוא בנה רשת ביטחון כספית המסתכמת היום בערך ב-270 מליון ש"ח. הפרשנו כסף מתוך

התקציב השוטף של הטכניון וממקורות אחרים, פשוט כדי לבנות רשת ביטחון, כי אנחנו

מתוקצבים על-ידי הוות"ת באמצעות הממשלה, וזה מכסה בערך 65 אחוז מתקציב הטכניון.

את השאר אנחנו מקבלים משכר לימוד, הכנסות עצמיות ומגיוס כספים בחו"ל. בנינו לנו

את הקטע הנוסף שהממשלה לא מכסה בתקציב שלנו, ורשת הביטחון הזו יכולה לשמש לנו כדי

לעבור את שנות השיא בצורה בטוחה ונוחה. למשל, אנחנו יכולים להחליט שאנחנו לא

רוצים שהפנסיה התקציבית בטכניון תעלה על 7.5 או 8 אחוזים. היום אנו לא משתמשים

אפילו בפירות הקרן הזו.

מי קובע את השימוש בקרן הזו?

ז י תדמור;

הנחלת הטכניון. גם היום אנו מפרישים כספים לקרן, כל עת שהדבר מתאפשר. לפעמים

אנחנו מקבלים הקצבות לנושא חזה מוות"ת. אנו צוברים את הכסף ולא משתמשים בפירות

הקרן הנכנסים לקרן ונשמרים בתוכח. אם נחליט שאנו רוצים לשמור על 7.5 או 8 אחוז,

נתחיל להשתמש בפירות. אפילו אם נרצה לשמור על רמה של 7 אחוז, נוכל לעבור את שנת

2014 תוך שימוש רק בחלק מהקרן, ואחר כך הקרן ונתחיל להיבנות פעם נוספת. מבחינת

הפנסיה של הטכניון, אין לו כל בעיה לשלם את הסכומים האלה. אין לטכניון גרעון

אקטואר'. למושג זה יש משמעות רק אם יש פנסיה צוברת חיצונית אשר משלמת, ושם יכול

או יכול שלא להיות גרעון. יש לנו מחו"בות אקטוארית. על פי המאזנים שהתפרסמו

והופיעו בקורטוריון - וכל אחד יכול לראותם - הם בסדר גודל של 700-750 מליון שקל.

לכך יש משמעות רק במקרה אחד: אם וכאשר יסגרו את הטכניון. עם כל הכבוד, איני חושב

שהטכניון ייסגר לפני שמדינת ישראל תיסגר חלילה, הטכניון הוא כלי חיוני לפיתוח

המדינה, וכך היה כל השנים. נניח את הבלתי אפשרי ביותר, שמגיעים למצב כזה, גם אז

יש לטכניון נכסים העולים על הסכום הזה, ובמחוייבות הזו בוודאי נוכל לעמוד.

אני חושב שיש סערה בכוס מים, ואין בעיה בקטע הזה. יחד עם זה, אנחנו חושבים

שבדיוק כמו הרשויות המקומיות, גם אנחנו צריכים לעבור לפנסיה צוברת לכל עובד חדש.

זה יותר הגיוני. אנחנו רוצים לעשות זאת, ואף הצענו לארגוני העובדים ללכת בדרך זו.

אנו נמצאים עכשיו במשא ומתן איתם, ולצורך זה סחרנו את שירותיו הטובים של מר קלי,

אחד המומחים לנושא. הוא דיבר עם הארגונים והוא עוזר לנו בכך.

אשר למוסד, כאן הסיפור שונה במקצת: המוסד הוא חברה בע"מ, ויש בו פעילויות

שונות. זוהי חברת בת של הטכניון בבעלות מלאה, ולמוסד של הטכניון יש חברת בת בשם

"דיומטק" העוסקת בהעברת טכנולוגיות. המוסד של הטכניון נבנה לפני שנים רבות, ובכך

אנו שונים משאר האוניברסיטאות. במסגרת המוסד מתרחשים שני דברים: כל המחקר הממומן

של הטכניון מתנהל בו. זוהי פעילות בהיקף הולך וגדל בעיקר שנים האחרונות, בגלל

שאורנם 660 חברי סגל של הטכניון מביאים יותר ויותר מחקרים ממומנים. התחזית היא

שהמוסד יגדל אף יותר, מפני שהתעשיה הישראלית התפתחה, והגידול בכמות המחקרים

הנכנסים לטכניון כתוצאה מההתפתחות הזו הואצה ביותר. לא זו בלבד, לפחות חמישה

קונסורציה שהמדען הראשי הקים - והגדול שבהם הוא "משב תקשורת" אשר עורך מחקר

"בזק", "תדיראן" ואחרות. מליון דולר נכנסים כל

שנה למחקר הטכנולוגי של הטכניון. יש עוד דוגמאות, והצפי הוא שהמחקר הטכנולוגי

יגדל מאד, מכיוון שהגענו למצב בו האקדמיה והתעשיה מתחילים לשתף פעולה, בעיקר בכל

הנוגע לטכניון שהוא מכון טכנולוגי מתקדם ותעשיית ההי-טק גם היא מתקדמת מאד.

אני צופה שהרבה יותר כספי מחקר יגיעו לטכניון בעתיד. המחקר הזה עוזר לכולם -

לתעשייה, למדינה ולטכניון. סוג כזה של מחקר מתרחש באוניברסיטאות אחרות במסגרת

רשות המחקר שלהן, שאינה יחידה נפרדת אלא חלק מהאוניברסיטה. ועדת ה-13 של משרד

המדע חילקה לאחרונה סכומים גדולים מאד לתשתית טכנולוגית במערכת האוניברסיטאית,

הוקמה רק לפני שנה עד שנה וחצי. מתוך הכספים שהועמדו לרשות כל האוניברסיטאות

על ידי וועדת ה-13, הטכניון זכה לפחות ב-40-45 אחוז, כי לנו יש את התשתית

הטכנולוגית שהצדיקה את ההשקעות הנוספות האלה. בחמש השנים האחרונות השקענו בטכניון

מגיוס כספים שלא ממקורות ממשלתיים, מעל 25 מליון דולר שהוצאו על פיתוח המוסד. כך

יצרנו את התשתית, ועכשיו אנו מקבלים את חפירות המאפשרים לנו לבצע מחקרים מתקדמים

מאד. אנו צריכים לגייס הרבה יותר בעתיד, כדי להמשיך להיות בחזית המדע

והטכנולוגיה,

זוהי פעילות אחת המתרחשת במוסד. פעילות אחרת מתרחשת במעבדות הטכניון לשירות

התעשייה. מעבדות אלה לפעמים מרוויחות ולפעמים מפסידות, וכאן המצב מסובך יותר. כל

מעבדה הוקמה בשעתה כתוצאה מצורך לאומי שהטכניון נענה לו, פעם בנושאי ביטחון, פעם

בנושאי תעשייה, והיום קורה שלפעמים מעבדה אחת מפסידה ואחרת מרוויחה. נעשה היום

מאמץ גדול מאד, והוכנה תכנית איסטרטגית לפיתוח המוסד, כדי להביא את המעבדות האלה



לרווחיות הרבה יותר גדולה. את זאת אפשר לעשות, כי שם הטכניון קשור בהן, ומפני שיש

אנשים טובים במערכות אלה. מאחר וקיימת הזנה הדדית ביו המערכות, היא עוזרת לפיתוח.

במוסד כ-360 עובדים קבועים ועוד רבים העובדים כזמניים, לעומת 1900 בטכניון.

ישנם 350 עולים חדשים מרוסיה ומדינות חבר העמים אשר עובדים בטכניון תקופות שונות.

זהו מספר גבוה מזה של אוניברסיטאות אחרות. המוסד נמצא במצב שונה, משום שאינו

מתוקצב על ידי הממשלה. הוא חברה בע"מ, שיש לה הכנסות והוצאות. כ-2.5 אחוז

מתקציב המוסד מוקדשים לפנסיה, וכאן רשת הביטחון הרבה יותר קטנה מאשר בטכניון.

מהו התקציב של המוסד?

ז י תדמור;

קצת מעל 50 מליון דולר, והוא גדל כל שנה. התחזית לעתיד היא שהסכום המוקדש

לפנסיה יגדל, וכך גם המחזור של המוסד.

האם העתק הדין וחשבון שמסרתם לי נמסר גם לעובדים?

ז' תדמור;

ר

לא, אבל העובדים יכולים לקבלו כל רגע.

היו "ר י י כץ;

אבקשך להמציאו גם לעובדים.

ז י תדמור;

ברצון רב. חברה בע"מ שאינה מתוקצבת, אלא יש לה הכנסות והוצאות, אינה הגיונית

מבחינתנו. האמת היא שלמוסד יש מוסד, מכיוון שעובדיו הקבועים שייכים להסכם

הקיבוצי של הטכניון, והם מקבלים את כל תוספות השכר באופן מעשי גם אם לא חוקית.

א' פורת;

מדוע לא באופן חוקי? הרי ישנו ההסכם הקיבוצי.

היו"ר י י כץ;

מקובל עלינו שיש הסכם קיבוצי משותף לטכניון, למוסד הטכניון ונדמה לי גם

לבסמ"ת.

אי פורת;

גם לדורשי הטכניון.

ז י תדמור;

קורה שהשכר במוסד עולה, אך יש פיגור רב עד שההכנסות גדלות בהתאם, מכיוון שכל

חוזה מחקר נחתם בנפרד. מתעוררת כאן בעיה מסויימת, ולמרות שאחוז הפנסיה מתוך

המחזור הוא קטן יחסית, רצוי גם כאן להגיע לפתרון טוב ממה שיש לנו היום. התחלנו

לחשוב על פתרונות אפשריים.

אמרת שיש לך קרן של כ-270 מליון שקלים בטכניון לימות סגריר. האם יש דבר דומה

במוסד?

במוסד יש קרן שגודלה 25 מליון ש"ח. אם אני בודק את המחוייבות הקיימת, במקרה

שיסגרו מחר את המוסד וישלחו את כולם הביתה, מבחינה אקטוארית היא עומדת על קצת מעל

100 מליון שקל. גם זרז אינו סכום עתק, וגם על כך אפשר להתגבר. אבל רצוי להביא

לפתרון טוב מזה הקיים היום, בעיקר בגלל שתגובות המוסד לשינויים בשכר היא הרבה

יותר קשה ואיטית. הכיוון הכללי שאנו חושבים עליו, הוא להביא לאיזה שהוא שינוי.

נושאים המטופלים באוניברסיטאות אחרות במסגרת רשות המחקר, נכלול במסגרת הטכניון.

תוך התייעלות ניצור מערכת עסקית אשר תיתן את השירות הטוב ביותר למערכת, ואפילו

לגדול ולהצליח. זהו התהליך שהצענו לארגוני העובדים לפני חודש וחצי. נתחיל לדון

איתם על הנושא, כדי לראות לאן נגיע במשא ומתן משותף. אני מקווה שהעובדים ייענו

לכך.

כל פתרון כולל צריך להיות מותנה בכך שנתיישר בכיוון שהמדינה הולכת בו. את

העובדים החדשים הטכניון נתחיל להוציא לפנסיה צוברת, ו נמצא פתרונות מתאימים גם

לאלה העובדים לשירותי התעשייה והמשק.

כאשר אתה מדבר על אנשים העובדים מול המשק והתעשייה, אתה מתכוון לומר שאלה

שעובדים על תקציבי מחקר ימשיכו לקבל את הפנסיה מהטכניון או יעברו לטכניון?

אנחנו שוקלים אפשרות להעביר עובדים הקשורים למחקרים הממומנים בתקציבים מבחוץ

אל תוך הטכניון. על התנאים נדבר במסגרת משא ומתן. כך נדמה יותר למסגרת המחקר ביתר

האוניברסיטאות.

כאשר אתה מדבר על ניהול משא ומתן, אתה מתכוון לכך שתציעו לעובדים להיות מהיום

במסגרת הפנסיה המצטברת, כאשר אתם תהיו אחראים לפנסיה הרגילה בתקופת עבודתם? האם

ארגה מדבר על מציאת פתרון כולל לבעיה?

אנחנו צריכים למצוא פתרון כולל מתוך הסכמה ורצון משותף. כך נכון לנהל את

המערכת לטווח רחוק, אבל בטווח המיידי אין לנו בעיה ואנו לא צופים שתהיה בעיה.

שמחתי מאד לשמוע מנשיא הטכניון כי הוא כולל את המוסד במסגרת פעילות הטכניון.

סופסוף הוכנסו עובדי המוסד לטכניון. הממונה הקודם על השכר באוצר, שלום גרניט,

התייחס לנושא בעקבות פניית מזכיר מועצת הפועלים לשר האוצר, והמילים החשובות ביותר

במכתב התשובה שלו היו, שנושא הבטחת זכויות הפנסיה לעובדי הטכניון רבתי לרבות מוסד

הטכניון למחקר ופיתוח, הוא באחריות הטכניון. דהיינו הממונה על השכר באוצר הכיר

באחריות הטכניון לגבי עובדי מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח, מה גם שההסכם הקיבוצי חל

עליהם. לכן אני לא מקבל את דברי הנשיא, שאמר כי ההסכם הקיבוצי לא בדיוק חל עליהם.

גם לעובדי חברת החשמל, שהיא חברה ממשלתית, יש פנסיה תקציבית. זוהי החברה מספר אחד

בארץ מבחינת היקף פעילותה. אם חברה מספר אחד יכולה לעבוד עם פנסיה תקציבית, איני

יודע מדוע עובדי מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח לא יכולים ליהנות מפנסיה תקציבית.



היו"ר י' כץ;

ברור לי שיש מחוייבות. עצם התייצבותו של נשיא הטכניון לדיון בנושא הזה

והדברים שאמר, גורמים לכך שברור לי כי קיימת אחריות - גם אם לא משפטית - מוסרית

וציבורית.

אי פורה;

לגופו של עניין, אני רוצה להתייחס לדו "ח מבקר המדינה שפורסם ב-1990. בעמי 65,

בסעיף 2, תחת הכותרת "ליקויים במערכת והמלצות לשינוייה", מדובר על 4 מוסדות

וביניהם הטכניון, שחלה עליהם האחריות הישירה לתשלום הגימלאות מתוך תקציביהם

השוטפים. ללא יצירת עתודות מספיקות להבטחת היכולת לשלמן, דבר זה עלול להעמיד את

המוסדות הללו בפני קשיים הולכים וגוברים לאזן את תקציביהם בעתיד הלא רחוק. וכאן

מופיע סצנריו שלפי ההתחשבנות ולפי הגרעון שהיה בשנים ההן, אם לא השתנה שום דבר

במצב, המצב הוא אכן כפי שהציגו נשיא הטכניון בהבדלים כאלה או אחרים. בגלל המצב

הזה, ות"ת הקימה ועדה לנושא הפנסיה. בעמי 66 לדו"ח המבקר, בפיסקה האחרונה, נאמר:

ועדת היגוי לבחינת הביטוח הפנסיוני ותנאי הפרישה במוסדות להשכלה גבוהה, הקימה

עד סוף 1989 לא הגישה מסקנותיה. בעמי שלאחר מכן ממליץ

מן הראוי שוות"ת יתן לנושא זה את העדיפות הדרושה, ותניע את המוסדות

בעניין הזה. מאז ועד היום לא נעשה דבר.

ות"ת פעלה. הדו"ח הוגש באיחור אבל הוגש. במקרה של הטכניון, ות"ת היתה מוכנה

לאמץ את ההמלצות, ורק העובדים לא הסכימו ולכן העניין תקוע.

לא קיבלתי העתק מן הדו"ח הזה. אבקש להמציאו לי, כדי שתהיה לי התמונה כולה.

דו"ח מבקר המדינה מגדיר מצב רע מאד. אם אף אחד אינו חולק על כך שיש בעיה, איך

הטכניון יכול להופיע היום לאחר שהבעיה הוחמרה, ולומר שאין בעיה.

אבקש משוש תמיר להתייחס לנושא, תוך הבאה בחשבון של הנתונים שנמסרו כאן לגבי

הקרן ולגבי אחוז הקיצבה מן המאזן הכולל של הטכניון. אני משער שלעובדים אין עניין

שהטכניון יאמר היום כי הוא מקצץ מפעילויותיו, כדי להעביר את הכסף לקרן לתשלום

הפנסיה.

אנחנו דואגים מאד גם לטכניון ולא רק למוסד הטכניון. הוצג כאן מר קלי, אך לא

זיהיתי אותו למרות שהייתי בפגישה. בפעם האחרונה ראינו אותו לפני למעלה מחצי שנה,

בהרצאת מבוא סמינריונית. שום דבר קונקרטי לא נאמר. כאשר נשיא הטכניון אומר שאין

לו גרעון או מחוייבות אקטוארית, אני רוצה לומר ששנת השיא 2014 לא חושבה תוך הבאה

בחשבון של 70 אחוז תוספות שכר שהיו בשנה האחרונה. את הנתון של 2014 קיבלנו

ב-1992/93.

גם ל-200 מליון שקל מתייחסים כבר שלוש שנים כאל מילת קסם. אני מבקשת מנשיא

הטכניון לומר לנו כיצד מחושב הסכום, יחסית לקרן המאזנת שוות"ת ביקשה להפריש 5.08

אחוז ממשכורות העובדים אליה, על מנת שאפשר יהיה לעמוד במחוייבות הזו. משרד מבקר

המדינה העיר ב-1990. שבעצם הפרישו רק 3 אחוזים ומשהו.



אשר למחוייבות האקטוארית בשנת 2014, זהו משהו היפוטטי . אם אנו עוברים היום

לפנסיה צוברת במוסד ובטכניון, זה אומר שכספיהם של כל העובדים החדשים כבר לא

זורמים לכיסוי הפנסיה של העובדים הוותיקים. זה מביא למצב בו האחוז צריך לעלות.

איך משלמים להלק מהעובדים להשבונם בבנק, ואי אפשר להשתמש בכסף כדי לעמוד בהוזים

בגין העבר?

לגבי המחוייבות האקטוארית של 700 מליון שקל, אני מבקשת לשאול האם זה על פי

ערך נוכחי. ב-1992 היה סכום של 514 מליון שקל לטכניון, ולמוסד 79 מליון שקל.

לפי ההערכות שלנו מדובר בסכום גדול בהרבה מזה. אני חוזרת ואומרת לנשיא הטכניון,

שלא היה שום משא ומתן שלנו עם מר קלי. ביקשו מאתנו להיפגש איתו ושמחנו לעשות

זאת, אך חוץ מהרצאה סמינריונית, לא קיבלנו דבר.

אשר למוסד הטכניון ומחוייבותו בגין העבר, אלה קשיים אוביקטיביים הנובעים

מהמערכת הניהולית. אפשר לראות כיצד כל העניין עובד, ולהפריש את הכספים בהתאם. גם

את נושא הפנסיה הייתי רוצה לראות באספקט הרבה יותר אחב. עובדה היא שיש נפח פעילות

גדול מאד של עובדי הטכניון וחברי הסגל האקדמי, אשר עובדים גם במוסד הטכניון ושם

נעשים המחקרים שלהם. הטכניון לוקח את הכסף מהמחקרים ומבטיח אותו באמצעות הטכניון.

אם יש לך חברת בת, תיקח מתקציב המחקר של אותה שנה, ותאמר מהו הסכום שאתה צריך

להשאיר כרזרווה בטכניון, כדי להבטיח את זכויותיהם של העובדים. מדוע העובדים

הוותיקים מוגנים, והעובדים הזוטרים העובדים על אותו מחקר אינם מוגנים?

היינו רוצים לראות תמיד דיווח על המחוייבות האקטוארית. אנו לא רוצים את הכסף

בכיס, אבל אנו רוצים שיהיה ברור שחוזה שהיה איתנו יכובד תמיד. יש מקום לשינוי

עתידי של חוזים, אבל אי אפשר לשנות חוזים מן העבר.

אני רוצה שנקבל עקרון אחד: מה שעומד בראש מעייניהם של ארגוני העובדים הוא

הדאגה לביטחון הסוציאלי של העובדים. התרשמתי שמטרת ארגוני העובדים אינה להתנצח.

מה שמנחה אותם הוא שיוכלו להסתכל בעיניהם של כלל העובדים, מתוך ידיעה שלא הפקירו

אותם. אין לי ספק שאם הנחלת הטכניון תעביר מדי שנה מכתב מסודר לארגוני העובדים,

ובו סך כל ההתחייבויות האקטואריות והדרך בה מתפתחת הקרן - לפחות תהיה לעובדים

הרגשה שיש שיתוף פעולה.

אני מבקש לשאול: איזו תזוזה חלה בשלוש השנים האחרונות בקרן שיש בה 270 מליון

שקל? העובדים טוענים כי הסכום נותר אותו סכום. אני מבקש לדעת, כמה אתם מפרישים

היום לקרן ולפי איזה בסיס? האם אתם עושים זאת בהתאם להקצבות שאתם מקבלים מוות"ת

או על פי אחוז קבוע מן השכר שאתם משלמים? שאלה שלישית: ברור שכל שינוי של שיטה

חייב להעשות בדרך של משא ומתן. הנהלת הטכניון לא הכחישה שההסכמים מחייבים אורנה,

כל עוד לא תוקנו. אשר למעורבותו של מר קלי, אם זה נעשה בדרך של הרצאה סמינריונית,

יכול להיות שהגיע הזמן לבוא בהצעה קונקרטית. ממילא אתם צריכים לעשות כל שינוי תוך

הסכמה עם העובדים. ברור שבמסגרת הצעה שתביאו, אסור שיווצר מצב בו יהיה מעמד של

עובדים זוטרים שאת בעייתם לא פתרנו, ועובדים בכירים שהתקציב עבורם מסודרת. אם יש

תקציבי מחקר, ברור לי שכל העובדים הממומנים, גם עובדי סגל, גם המהנדסים, הטכנאים

והמזכירות - צריכים להיות מובטחים באותה צורה.

איני יודע למה אנו צריכים לנסוע עד ירושלים, כדי לענות על כל השאלות האלה.

אני תמיד שואלת, אבל לא מקבלת תשובות.

יש לד את התשובות, אבל את לא יודעת עליהן. המחוייבות האקטוארית כלולה בדו"ח

השנתי שלנו לקורטוריון. אתם חברים בקורטוריון, ומקבלים את הדו"ח.

עוזר ומקל, אם בשפה יותר פשוטה תעבירו את הנתונים לעובדים.

נדאג שהמידע הזה יסופק לכם בצורה מסודרת. 660 הברי סגל שאינם מיוצגים כאן,

אי נם מודאגים מהמצב.

הם יעלו על העגלה בזמן שיהיה נוח להם.

יש כאן בעיה שהוגדרה מצד אחד, אך מצד שני התעלמו ממנה במקצת, והיא משמעות

הפנסיה התקציבית הנמשכת והמהלך אשר יכול לגרום להגדלת ההתחייבות הפנסיונית. צריך

לטפל בכך בטכניון ובמוסד הטכניון בו-זמנית, כלומר לתת פתרון לעובדים הקיימים -

ואיני נכנס לשאלה היכן הם ממוקמים - ומצד שני לצמצם את הגידול בהתחייבויות

הפנסיוניות. צמצום הגידול בהתחייבויות האלה מוכרח לתת תשובה לגבי עובדים חדשים.

השאלה ששוש תמיר שאלה היא נכונה, האם העובדה שהעובדים החדשים יהיו במסגרת הפנסיה

הצוברת, לא תרע את מצבו של הטכניון. יש הבדל בין התחייבות פנסיונית ארוכת טווח

לביו תזרים מזומנים. העובדה שברגע שמפרישים באופן שוטף כספים מעובדים חדשים למקום

אחר, יוצרת בעיה של תזרים. הבעיה הזו קיימת על הנייר, וצריך לתת לה פתרון דרך

תזרים המזומנים. יכול להיות שוות"ת תסייע בכך. זוהי נקודה חשובה מאד, אחרת אנחנו

ממשיכים לדבר על שני מסלולים מקבילים שאי אפשר יהיה לתת להם פתרון. זוהי בעצם

הנקודה שרציתי להעלות ולומר, שהמדיניות הפנסיונית הלאומית לא יכולה שלא להתקבל

בטכניון. אם המדינה החליטה שנושא הפנסיה התקציבית מקשה עליה, וקבעה שההתחייבות

הפנסיונית שלה היא קרוב ל-60 מליארד שקל, לא ייתכן שהטכניון שהוא גוף קצת יותר

קטן מהמדינה יגיד שאין לו בעיה.

נאמר כאן שאת המספר 270 מליון שייח שומעים כבר שנים רבות, אבל זה פשוט לא

נכון. המספר הזה נכון ל-30 בספטמבר 1994. המועד האחרון של הדו"חות המאושרים שלנו.

עוד מעט יתפרסם המספר הנכון ל-30 בספטמבר 1995. וזאת כאשר נסיים להכין את

הדו"חות. איני זוכר מאיין לקוח המספר 508. על פי זכרוני, זהו שליש מה-15 פסיק

משהו, כלומר מה-17 פסיק משהו פחות ה-2.5 אחוז לביצועים. על פי אותו חשבון,

המחוייבות שלנו לעובדים היום היא כ-750 או 780 מליון ש"ח, והשתתפות ותיית בתקציב

הטכניון היא כ-70 אחוז השנה. אנחנו חושבים ש-30 אחוז מהמחוייבויות צריכות להיות

מכוסות באיזו שהיא קרן. מתוך ה-750 שליש הוא פחות מה-270 שיש לנו היום.

נרמז כאן כאילו לחברי הסגל יש איזה שהם בטחונות שאין לעובדים, ועל כך נתתי

אין שום דבר כזה.

יש לי הצעה קונסטרוקטיבית: 1. הנהלת הטכניון תמסור לארגוני העובדים מדי שנה

נתונים מעודכנים לגבי ההתחייבויות האקטואריות והתפתחות הקרנות המהוות רשת ביטחון

אקטוארית בטכניון ובמוסד הטכניון; 2. הנהלת הטכניון תציג בפני העובדים תוך שלושה

חודשים תכנית כוללת לפתרון נושא הפנסיה במוסד הטכניון, והצדדים יבחנו אם ניתן

לנהל משא ומתן עניי ני על בסיס תכנית זו.

בסעיף הזה אנחנו מדברים על כל העובדים. אם מדברים על שינוי חוקת הגימלאות,

מדובר על כל האנשים עליהם חלה חוקת הגימלאות הקיימת.

הנהלת הטכניון אמרה שיש שני חלקים: חלק אחד שהוא תקציב מחקר, וחלק שני שהוא

תעשיה וכדומה, יכול מאד להיות שהפתרון לא יהיה זהה. זכותכם לבוא ולומר שאתם

חושבים שהפתרון הוא כזה או אחר. יכול להיות שהעובדים יאמרו לכם שהם מוכנים לבדוק

את ההצעה ויכול להיות שידחו אווזה על הסף, אבל אתם לא יכולים לבוא רק עם רעיונות

אלא עם תכנית קונקרטית. אני מעריך שתוך כמה חודשים יתוקן החוק לגבי עובדי המדינה,

מדוע לא תקדימו רפואה למכה ותבואו אל העובדים עם הצעה קונקרטית? כפי שהדברים הם

לטובת העובדים, הם גם לטובתכם.

כבר הצענו התחלת בדיקה בנושא זה.

תבואו עם מסמך ברור ומקיף יותר. אני מודה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:55)