הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 416

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ד', כ' בכסלו תשנ''ו, 13.12.1995, בשעה 09:00

חברי הוועדה: יו"ר י' כץ

ני ארד

ני בלומנטל

בי טמקיו

רענן כהן

יי לס

ע' מאור

די מנע

יו"ר הכנסת, ש' וייס

דייר מי עציוני, שופט בית המשפט העליון בדימוס

אי פז, סמנכ"ל וחבר ועדת פוגל

ני מיכאלוב, משרד האוצר

די סגל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ב"צ ליפשיץ, מנהל אגף זיקנה ושאירים, המוסד לביטוח

לאומי

יי שמרלינג, גימלאי הסתדרות עובדים לאומית

אי רייף, גימלאי

פרופ' י' כץ, גימלאי

ג' בן ישראל

מ' ברגמן

ח' ליכטנברג

מנהלת הוועדה; אי אדלר

חבר המתרגמים בע"מ

כנס גימלאים - מעמד הגימלאי בארץ ובעולם



כנס גימלאים - מעמד הגימלאי בארץ ובעולם

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה,

ברוכים הבאים לירושלים, ברוכים הבאים

לכנסת. זו ישיבה חגיגית שנועדה לדון במעמד הגימלאים בארץ ובעולם. הרבה

שואלים מדוע צריך לערב את הכנסת בזכויותיהם של הגימלאים. אנחנו ננסה

לתת מענה הולם לשאלה זו.

רבים מאיתנו שואלים מדוע הכנסת בחרה לעצמה לקיים היום את יום הגימלאים.

כולנו חיים בבית הזה, במדינת ישראל, בפוליטיקה הישראלית, אנחנו יודעים

וערים לכך שרבים מאשימים אותנו שאנחנו פוזלים לפריימריז, שאנחנו עושים

את זה משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים.

אני אינני רואה בכך פסול. העובדה שהגימלאים במדינת ישראל, והסתדרות

הגימלאים בראשם, נוקטת בשיטות שנועדו להשפיע על דעת הקהל, ולהשפיע על

בית המחוקקים, דבר זה הוא בעיני יותר מאשר לגיטימי. אני בהחלט חושב

שזכותה של הקבוצה הזו, שבסופו של דבר היא זו שהניחה את היסודות למדינת

ישראל, היא זו שלחמה למען הקמת המולדת, היא זו שנשאה במשך עשרות שנים

בנטל העיקרי של בניית הארץ הזו, זכאית גם זכאית, כאשר היא מגיעה לגיל

מתקדם יותר, להנות מזכויות שמקובלות בעולם הנאור. הזכויות שראשי

הגימלאים נלחמים למענן אלה זכויות שמקובלות בכל העולם. הן נועדו בראש

ובראשונה לתת ביטוי להערכה שלנו לצעירים היום, ואני מקווה שיגיעו גם הם

בשעה טובה לגימלאות. זה ביטוי להערכה שלנו כלפי הדור שלכם.

אנחנו מאמינים, שהזכויות של הגימלאים ושיפור בזכויות של הגימלאים ישפרו

את הצדק החברתי, ואנחנו כולנו מאמינים שצדק חברתי הן אינו מילים ריקות

מתוכן. יש ויכוח באשר לחקיקה של הכנסת בנושא הגימלאים. זה לא סוד. ישנן

כמה בעיות שלא פתרנו אותן במשך עשרות שנים מאז שקמה מדינת ישראל. אנחנו

עדיין לוקים בחסר בכמה תחומים שנוגעים לחייהם של הגימלאים, ויש להם

משמעות יום-יומית. לגימלאים, לבני משפחותיהם ודווקא לאלה שמצבם יותר

קשה. די אם אזכיר את הנושא שטרם הוסדר, לפחות לא לשביעות רצוני ורצונם

של מרבית חברי הכנסת, הנושא של האשפוז הסיעודי. העובדה שהגימלאים שבדרך

כלל סובלים ממחלות כרוניות יותר מאשר אוכלוסיות אחרות, נאלצים לשלם

סכומי כסף גבוהים מדי חודש בחודשו בעבור תרופות. העובדה שנכה אשר מגיע

לגיל זיקנה מאבד את זכויות הניידות וזכויות אחרות שיש לו כנכה, זה

איננו צודק. משום שהמגבלות ממשיכות ללוות אותו גם איורי אותו קו שתחמו

גיל 65 או גיל 60. אבל יש גם נקודות אור. אני רואה כנקודות אור בראש

ובראשונה את החוק שהקנה ביטוח סיעודי, או טיפול סיעודי במסגרת הביטוח

הלאומי. זהו חוק שאני חושב שאפשר להתגאות בו שהוא קיים במדינת ישראל.

עשרות אלפי גימלאים נהנים מחוק שנותן להם עזרה ביתית משמעותית, משפרת

את איכות חייהם באופן משמעותי ומשפרת את מצבם. אולי איננו די, אבל צריך

להודות שזו התקדמות ניכרת במצבם הסביבתי ההגייני, בחיי היום-יום של

אותם גימלאים.

גם לגבי מס בריאות הוועדה הזו נעמדה על הרגליים האחוריות בכל מה שנוגע

למקבלי הקיצבאות. אנחנו לא הרשנו פגיעה במקבלי הקיצבאות למיניהם, גם

מקבלי קיצבאות זיקנה ושאירים וגם מקבלי קיצבאות אחרים כגון נכים, נכי

עבודה ומקבלי התגמולים ממשרד הבטחון. כל הקבוצות האלה, ובראשן החלק

הגדול של הגימלאים במדינת ישראל, משלמים באופן משמעותי פחות מס בריאות,

מאשר שילמו למס האחיד. בכך בהחלט יש מקום גם לסיפוק מסוים, וגם להרגשה



שאכן ההתייחסות הרצינית של חברי הוועדה ושל הכנסת כולה לנושא הניבה

פירות משמעותיים בחיי היום-יוס.

ידידי יושב ראש הקואליציה, ח"כ ר' כהן יציג את הפשרות שהוצגו עם שר

האוצר, וזה המקום לברך את הממשלה, את שר האוצר, את שרת העבודה על הפשרה

שהגיעו אליה יחד עם ראשי הסתדרות הגימלאים. אותה פשרה שנועדה להקנות

שיניים, לצקת איזשהו תוכן לחוק אזרחים ותיקים. חי'כ נ' ארד היתה מעורבת

באופן פעיל בחוק זה, שנחקק על ידי הכנסת. אחרי שנחקק החוק, והוא נותר

מילה ריקה מתוכן, פנתה אלי ח"כ נ' ארד שהיתה אז יושבת ראש הלובי למען

הגימלאים, וביקשה ממני להתריע בפני הממשלה, ולאיים על ראש הממשלה דאז,

ועל היועץ המשפטי לממשלה, שאנחנו נפנה בעתירה לבג"צ אם לא יופעל החוק

הזה, ואם לא יינתן לו תוכן. פניתי ונתתי אורכה לממשלה לצקת תוכן לחוק.

התוצאה היתה אותם כרטיסי פלסטיק שקיבלתם בפעם שעברה, שנותרו ללא תוכן

משמעותי. הפעם אכן חל שינוי, אבל לא פעם תוקפים אותנו ואומרים, הכיצד

אתם תומכים בחקיקה אוניברסלית שמעניקה זכויות לכלל ציבור הגימלאים,

במקום למקד את העזרה, את הסיוע רק לשכבות הנזקקות באמת, ורק לאלה שעל

פי מבחן ההכנסה מן הראוי שיוקנו להם הזכויות. אנחנו שקלנו את העניין.

זו איננה טענה כל כך פשוטה. במיוחד כשאתה יודע שיש כאלה שאכן סובלים

יותר מאשר אחרים, זה קיים גם בנכויות, זה קיים גם בעוני, זה קיים גם

בקיצבאות או בהטבות ובהקלות של אזרחים ותיקים. אבל הגענו למסקנה מאוד

ברורה, שחקיקה אוניברסלית היא הכרח המציאות לכל מי שרוצה להעלות את

הרמה של תושבי מדינת ישראל. אבוי לה לאותה חברה שתחלק תעודות מסכן,

שתחלק את ההטבות אך ורק למי שיבוא ויגיד אני מרוויח מעט, אני רוצה

להיות זכאי, ואנשים כמוכם שזכותם ללכת ברחוב בראש מורם, ללא שום טובות,

יצטרכו לקבל את ההטבות רק אם הם יוכיחו שהם מסכנים. תסלחו לי שאני אומר

את זה בצורה בוטה כל כך, אבל אני חושב שההטבה גם אם היא פחותה ממה

שרצינו, כתוצאה מכך שהיא אוניברסלית וחלה על כולם, חשוב שהיא תינתן לכל

האוכלוסיה של הגימלאים במדינת ישראל.

אינני תמים כדי לחשוב שביום אחד, ובשנה אחת נפתור את כל הבעיות. אבל

אם נפרוץ את הדרך ונתקן את חוק אזרחים ותיקים, ניתן לו תוכן התחלתי, יש

סיכוי טוב שבשנה הבאה או בשנים הקרובות נמצא במסגרת החוק הזו, או

במסגרת תקציבים אחרים יתרון גם לבעיות הכואבות שעוררתם קודם וטרם מצאו

להן פתרון.

הסתדרות הגימלאים, ארגון הגג של כלל

גימלאי המדינה מביעה הערכה ותודה ליושב

ראש הכנסת, שבח וייס, ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה, יוסי כץ, על

שנענו לקריאתנו והסכימו להקדיש מושב מיוחד של הכנסת לציון יום הגימלאי

הבינלאומי ו-15 שנה להיווסדה של הסתדרות הגימלאים.

הסתדרות הגימלאיס נוסדה בתחילת שנת 1981, ונטלה על עצמה שורה של

משימות. ברשותכם אציין שלוש מהן. שמירה על זכויות הגימלאים, ואלה

הזכויות המעוגנות בחוק והמוקנות לגימלאים מכוח הסכמים ותקנונים.

נאבקנו ונאבקים גם היום נגד מגמות ומחשבות לפגוע בקיים. אנחנו מצווים

לשמור על זכויות הגימלאים בכדי להבטיח רמת חיים נאותה ואיכות חיים

תקינה.



המשימה השנייה היא יצירת כלים שבאמצעותם יכול העובד, האדם הפורש

מעבודתו, להתמודד עם הזמן הפנוי שעומד לרשותו. הפרישה מהעבודה אינה באה

במפתיע, עם זאת המעבר מעבודה פעילה לחיי בטלה יוצר משבר. כיום פועלות

בבעלותנו 96 מכללות במדינה, לרבות בהתיישבות, ובהן לומדים אלפי

גימלאיות וגימלאים. מפאת קשיים תקציביים אין באפשרותנו להענות לדרישות

מהארגונים לפתוח מכללות נוספות.

המשימה השלישית היא הפעילות ההתנדבותית. פתחנו פרויקט שנקרא אוזן קשבת.

מאות מתנדבים עוסקים בנושא ומגישים סיוע לפרט שזקוק לכך, כגון סיוע

בקניות, בהשגת תרופות, בקריאת עיתון וכוי.

הפעילות בקהילה, ובעיקר למען חיילינו, היא מסוג הדברים שאין להם שיעור.

בשנת 1990 נחתמה אמנה בין הסתדרות הגימלאים לבין האגודה למען החייל,

ובתוכה סעיף על התחייבויות של הגימלאים לתשלום חודשי. כתוצאה מכך

זורמים כעת לאגודה למען החייל, 80 אלף שקל בחודש.

יום הגימלאי הבינלאומי הוכרז בראשונה על ידי עצרת האומות המאוחדות בשנת

1990 בהחלטה מספר 451/106, ונקבע לחודש אוקטובר כל שנה. האו"ם הכיר

בחלקם ובתרומתם של האזרחים הוותיקים ובפוטנציאל הטמון בהם, לא רק בתחום

האלקטוראלי אלא גם בתחום הכלכלי החברתי. מוסדות האו"ם דואגים לנסח

מגילת זכויות מיוחדות למען ציבור הגימלאים. המגילה כוללת 18 עקרונות

ומכילה בין השאר סעיפים העוסקים בזכותם של הקשישים לקבל מזון, לבוש,

דיור וטיפול רפואי, וזכות למעורבות וליצוג בקהילה ובמוסדות אחרים.

מנתוני האו"ם ומהפדרציה הבינלאומית של הגימלאים שהסתדרות הגימלאים

מיוצגת בה נמצאנו למדים כי מספר הגימלאים יגיע לקראת סוף המאה הנוכחית,

דהיינו בעוד כחמש שנים, לכדי מיליארד נפש. יצויין כי במדינת ישראל,

בשנת 1950 היוו הגימלאים 3% מהאוכלוסיה היהודית בארץ, בעוד שבשנת 95'

מגיע שיעורם לכ-11%. נתונים אלה מצביעים על כמות ההופכת לאיכות בעולם

המודרני, ומצדיקים אפוא את החשיבות ואת ההערכה לאזרחים הוותיקים

הבכירים על פועלם ותרומתם לחברה במסגרות ציבוריות, ובעיקר בתחום

הקהילה.

העם היהודי במורשתו הקדיש את החלטת האו"ם במקורות שלנו. אנו מוצאים

הערכה למבוגר שבחברה, יותר מפעם אנו נתקלים בנאמר "ומזקנים אתבונן".

שתי מלים אלה מבטאות מעל לכל את ההערכה לזקני העם. יש גם ציווי מעשי

המורה לחברה כיצד לנהוג כלפי המבוגר, כגון "והדרת פני זקן". ואולם

הקריאה הזו הולכת לצערנו ונחלשת במרוצת הזמן. קלקולים חברתיים הביאו

להשפעות שליליות שלא פסחו גם על היחס לזקני העם.

אנו מצפים שהכנסת בישיבתה מהיום תדון ואף תחליט על הקלות לגימלאים

במדינה. כגון הנחות בתחבורה העירונית והבינעירונית, באגרת הטלוויזיה

והרדיו, בכניסה למופעי תרבות, ובעיקר הנחות במיסי ארנונה וזאת בהתאם

לסיכום עם שר האוצר. אנחנו נבקש שבהמשך, לא היום, תתייחס הכנסת לנושא

הבריאותי, ובעיקר לנושא האשפוז הסיעודי, בעיה ההולכת והופכת אקוטית מדי

יום. וכן לנושא העוני. על הכנסת ועל הממשלה החובה לפעול למען ביעור

חרפת העוני בישראל. חקיקת חוק על הענקת הנחות לגימלאים כדי לשפר את

איכות החיים לאזרחים הוותיקים תהיה הצעד המשמעותי הראשון ביישום חוק

האזרחים הוותיקים שנתקבל בכנסת בספטמבר 1989, תודות ליוזמתה הברוכה של

ידידתנו ח"כ ני ארד, ובו סעיף 6 הקובע שיש, בין היתר, לשפר את איכות



החיים של האזרח הוותיק על ידי הקלה במיסי ארנונה, על הטבות בשירותים

הציבוריים ובכל עניין אחר שיקל על האזרחים הוותיקים. ציטוט מסעיף 6

"תטיב הכנסת והממשלה לעשות אם יפעלו למען שיפור זכויות הממלאים בזכות

תרומתם להקמת המדינה, תרומתם להתפתחותה ובהגנה עליה, ולחלקם ביש היפה

שעדייו קיים במדינה".

אני חש שחובה להביע תודה לחברי הכנסת שהגישו הצעות לכנסת שיש בהן להטיב

עם הגימלאים. לא אציין שמותיהם כדי לא להכשל, אך ברשותכם אציין את

פועלו של חבר הכנסת רענן כהן, שעלה בידו לחוקק את חוק החיילים

המשוחררים ובהמשך הקים עמותה למען הגימלאי, ופועל לתת ביטוי גם באמצעות

חוקים. כן ברצוני להודות לחברנו גדעון בן-ישראל, שפעל בתוקף תפקידו

כיושב ראש לישכת הקשר בין הסתדרות הגימלאים לבין הכנסת והממשלה לשיפור

מצבם של הגימלאים. חברי הכנסת זכרו היטב את תרומת הגימלאים בתחומי

החברה, ונכונותם להמשיך ולתרום גם בעתיד. דאגו להקצבת המשאבים הדרושים

כדי להבטיח להם רמת חיים נאותה ואיכות חיים תקינה, והתייחסו אליהם

כשותפים מלאים, לא כשותפים שבשוליים. אנו מאמינים שאכן תפעלו בהתאם.

תודה רבה.

אני רוצה לקבל אתכם בברכה ובהרבה אהבה

ואהדה, וגם בשמכם להודות לחברי הכנסת

שמשקיעים מאמץ שיטתי, אוהד, למפעל שהיום יתחיל לשאת פירות נוספים.

יש פה קבוצה של חברי כנסת שהחלה לעסוק בעניין ללא קשר לפריימריז, כל

הזמן. פריימריז ובחירות זה דבר נהדר, בין היתר לא רק משום שזה הביטוי

העליון של הדמוקרטיה, זאת גם הזדמנות להפעיל לחץ ולהשיג הישגים. זה חלק

מכללי המשחק. גם אם אתם מפעילים יותר עוצמה, יותר לחץ ערב הבחירות, זה

בדיוק כוונתה של הדמוקרטיה. זה ממש חלק מכללי המשחק. יש לנו כאן קבוצת

חברי כנסת שבנחרצות, בעקשות ובכבוד עושים את זה. בכבוד. ידידי פרופ'

כץ, הוא אחד מהמתכננים של מדיניות הרווחה האוניברסלית, ההוגנת. ואני

רוצה להצטרף למה שאמר ידידנו מר רייף לגבי התפקיד המיוחד מאוד שיש כאן

לגדעון בן-ישראל, שלאחרונה הוא גם התחזק, כי משה ורטמן ועוד כמה אחרים

היו חברי כנסת, הם יודעים בדיוק איך העסק עובד, וזה מאוד עוזר. מכירים

את הפרוזדורים ואת החדרים, את הלובי, את החוקים, את הלחצים. השקעתם

בארץ המון, לנוער, לדור הצעיר, לחינוך ולבטחון. אתם לא דאגתם לעצמכם

לפני שלושים-ארבעים שנה. בא עכשיו דור הביניים, חברי כנסת בשנות

הארבעים, בראשית שנות החמישים שלהם, מנסה לתקן את העוול שאתם עשיתם

לעצמכם. באהדה רבה ובמסירות, ואגב פריימריז, עד הבחירות אני מציע לכם

להפעיל עלינו לחץ אימים. חלק גדול מן הלחץ שתפעילו יעזור להם להוביל את

המערכה בכנסת.

אני מברך אתכם באהדה רבה. אתם תשמעו דיון ואני מקווה שיהיה הוגן, ואחר

כך יהיו עוד דיונים ונעשה מעשה. אני מבטיח לכם שנעשה כאן משהו. תודה

רבה על בואכם.

זה יום חג לכולנו ובוקר טוב לכם, ברוכים

הבאים לבית הזה. אני חושב שעד שמגיעים

ליום הזה עוברים תקופה ארוכה. אני רוצה להודות ליושב ראש הכנסת על כל

הסיוע שהוא נתן, ליושב ראש הוועדה, י' כץ. אני רוצה להתחיל בסיפור



המעשה. על כל דבר בחיים אפשר להאבק, רק ובתנאי שאתה מאמין בו, אם אתה

לא מאמין בו קשה גם להגיע להישגים. אחרי שסיימתי את נושא חוק חיילים

משוחררים האמנתי שמעבר לשלב הביניים, למילואים, קיצור שירות המילואים

שזה יהיה בימים הקרובים, אנחנו נעשה משהו לגימלאים. הקמנו עמותה

שמורכבת מראשי הציבור במדינת ישראל, שנשיא הכבוד שלה יהיה איתנו מאוחר

יותר, ד"ר משה עציוני, שופט בית המשפט הגבוה לצדק בדימוס. נשיא התנועה

יושב לידי, פרופ' ישראל כץ, שלא יכולנו לעשות שום פעולה בלי השיתוף

החשוב והעיקרי של הסתדרות הגימלאים, אליהו רייף, שנתן כל כוח להכנס לכל

הפעולה הזאת בשותפות, גדעון בן-ישראל, אני לא הייתי מסוגל להסתדר

בלעדיו במרץ שיש לו, והאחרים חיים ליכטנברג, שמואל כרם, צבי רוזן ונאוה

ארד. זאת היתה הקבוצה שעבדה יחד עם הבנה תוך מטרה אחת, להגיע להישגים.

[אני חייב לציין עוד שלושה אנשים שסייעו לנו בוועדה, חברי הכנסת חי

מרום, ג' גל, גי שגיא, שהיו שותפים וסייעו לנו כדי שנוכל להגיע

לסיכום]. ב-7 בדצמבר התקיימה פגישה עם השר א' שוחט, באותו יום גדעון

בן-ישראל עם אליהו רייף וקבוצה גדולה מאוד של גימלאים לחצו את הלחץ

האחרון. בשעות אחר הצהריים ישבנו עם השר א' שוחט והגענו לסיכומים

הבאים.

הסיכום שהתקבל הוא כזה, 50% הנחה בכל מערכת התרבות - תיאטרונים, בידור,

מוזיאונים וכדי. 50% הנחה באגרת טלוויזיה ורדיו. 50% הנחה בתחבורה

ציבורית עירונית, ואני מעריך שאני היום אקבל מ"אגד" אישור שגם בסופו של

דבר יהיו גם 500/0 בתחבורה בינעירונית מ-1 באפריל 96י. כל יתר ההטבות הן

מ-1 בינואר 96'. משום שתחבורה בינעירונית היא עניין טכני שצריך להכין

אותו, שצריך להכניס אותו לסדר. קיבלנו 300/0 הנחה בארנונה ל-100 מטר

ראשונים לבתי הגימלאים.

זאת תחילת הדרך. הבעיה להכיר בגימלאים כאוכלוסיה חשובה, ואני לא רוצה

להשתמש במושג גימלאים. באנגלית זה נקרא אוכלוסיה בכירה במדינת ישראל.

להביא אותם להכרה שמדינת ישראל תכיר בתרומתם, מתוך כבוד, מתוך אמונה,

שהם הקימו את המדינה, וחובתה של החברה להשקיע ולתת להם. הם נמצאים

בתנאים לא תקינים, 500/0 מכלל הקבוצה הזאת שהיום מונה 700 אלף איש, חיים

בהטבת הכנסה של הביטוח הלאומי. רק 180/0-170/0 מכלל האוכלוסיה הזאת נמצאת

מעל השכר הממוצע במשק, ואני מדבר על בתי אב שכוללים שני בני זוג. זו

אוכלוסיה חלשה ואנחנו צריכים להמשיך ולטפל בעוד שני נושאים מרכזיים,

אולי לא השנה, אבל בשנה הבאה, גם להגדיל את ההטבות, וגם להוסיף את

הנושא שנמצא כבר על סדר היום, נושא שח"כ י' לס העלה אותו ואנחנו מביאים

אותו לסיעה, נושא הסיעודי, גם כל נושא התרופות שחברי ממר"צ פועלים

בסוגיה הזאת ואיך אנחנו דואגים שחלק מההוצאה של התרופות יהיו תרופות על

חשבון המדינה, כי חלק מהכסף הולך למטרה זו ואנחנו צריכים לדאוג

לאוכלוסיה הזאת.

המאבק של כולנו היה שהחוק הזה יהיה אוניברסלי. לא יהיה סלקטיבי. זהו

מאבק לא פשוט. זהו מאבק קשה ביותר. השגנו את המטרה הזאת, וזה הישג אדיר

שהגענו אליו. הדבר השני, וזו דוגמה שהגענו אליה בעמותה של הגימלאים

בזכות האחדות הפנימית, בזכות ההבנה של כולנו, יכולנו להגיע למטרה הזאת.

אם לא נהיה מאוחדים לא נגיע לתוצאות. אני רוצה לאחל לכולנו להמשיך

להיות מאוחדים, להאמין בסוגיה ובמטרה, להגיע לתוצאות יותר ממה שהגענו

היום, ויחד נוכל להגיע לרמה חשובה מאוד לגימלאי.



אני חייב להודות לשר א' שוחט. אחרי כל המאבקים איתו, בסופו של דבר הוא

היה איתנו, נתן לנו את מה שצריך לתת, ועל כך כולנו חייבים להגיד תודה

לשר האוצר. תודה לכולכם, תודה שבאתם, אנחנו איתכם.

אני מברך שיש ציבור גדול. אני זוכר היטב

ב-72' או 71' שגולדה ביקשה שארכז את ועדת

ראש הממשלה לילדים ונוער במצוקה, אמרתי לה, צריך לעשות משהו, הם מתרבים

הגימלאים, היא חייכה ואמרה, תפסיק לבלבל במוח, בישראל לא מזדקנים.

נכון, התרבו ויתרבו גם הלאה, אבל יש דבר טוב אצל גימלאים, קודם כל הרבה

מאוד נשארים ילדותיים מאוד וזה חשוב מאוד. אני מאחל לכולנו שנשאר

ילדותיים. נוסף על הברכות שאני רוצה לברך, אני רוצה לומר מלות של

אזהרה. אני מתכוון שחברי ועדת העבודה יאזינו ואולי יוכלו קצת להתגבר על

בעיה שח"כ י' רייף הזכיר אותה. אני רואה בדאגה לא רק את כירסומו של

המוסד לביטוח לאומי, אלא גם את הריסתו. אני רוצח להזהיר, שלא לומר שלא

עשינו ושלא הזהרנו. אני רוצה להתייחס במיוחד לשאלה של אוניברסליות

וסלקטיביות.

מה שמשותף לגימלאים ואולי כדאי שתדעו, זה לא שהם מבוגרים יותר.

לגימלאים יש דבר אחד משותף, וזה שמפטרים אותם מן העבודה. אתה להם, יכול

להיות גם יותר צעיר, אבל ביום בהיר אחד אתה מפוטר מהעבודה על לא עוול.

יש חיום ארצות שלא רק קבוצות נבחרות כפוליטקאים, חברי כנסת, שרים,

פרופסורים באוניברסיטה יכולים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפיטורים, אלא

שמשתדלים לשנות ולהרחיב את היריעה הזאת. יותר ויותר קיימת מגמה להתגבר

על הגיל שקובע את הפיטורים של אדם עובד, כי לדעתי התוצאות החמורות, לא

דווקא תמיד כלכליות, נובעות מן העובדה שלמעשה הפסקת את העבודה.

אני מברך את ח"כ רענן כהן, את י' רייף, את נ' בלומנטל, ואנחנו חזקים כי

יש כאן כל החזית, יש לנו כאן לא רק מפלגת עבודה, אלא גם ליכוד, מר"צ,

כולנו. צר לי שראש הממשלה יצא לאחרונה בהכרזה, ואני בטוח שזה לא משום

שהוא חושב כך, אלא משום שיועצים לו כך, שצריך איכשהוא לעשות את הביטוח

הלאומי יותר פרוגרסיבי, להטיל מיסים על הגימלאות. אין היום מערכת ביטוח

בישראל שהיא יותר פרוגרסיבית מהמוסד לביטוח לאומי. אף אחד מאיתנו לא

נהנה מפנסיה במוסד שהוא יותר פרוגרסיבי מהביטוח הלאומי. אבל הבוקר

כשנכנסתי לכנסת תפס אותי שומר כנסת ואמר לי, לא כדאי להשאר בביטוח

הלאומי, זה לא שווה יותר, כי הוא יודע שתהיה לו עוד הכנסה קטנה ועכשיו

רוצים לצמצם את הגימלה או על כל פנים מציעים לצמצם את הגימלה כדי לעשות

אותה עוד יותר קטנה.

אחד העקרונות החשובים ביותר של שירותים חברתיים, ואחת ההמצאות הגדולות,

היה ביטוח סיעוד. מי שבא בהמצאה, הייתי אז שר בממשלה, היה ד"ר ארתור

ברגמן. ההמצאה של השירות החברתי של ביטוח סוציאלי הוא בזה שאנחנו רוצים

לשרת גם את אלה שהכנסתם יותר גדולה. מפני שאם לא נשרת גם את אלה לא

יהיו משאבים כדי שנוכל לתת לעניים. זה נשמע מוזר, אבל ככה זה. עיתונאים

שטחיים שהם משווים היום כל גימלאי לארנסט יפת הם אינם מבינים את זה, הם

חושבים שצריך להקטין עוד יותר את מה שיקבלו בעלי ההכנסה. הביטוח הלאומי

הוא פרוגרסיבי יותר מכל מוסד אחר. לכן הטלת מס פותחת מחדש את הסכנה שמי

שיש לו קצת יותר ימאס בביטוח הלאומי, הוא באמת ישאר עזרה סוציאלית

שקיווינו לבטל אותה כשהעברנו את הבטחת ההכנסה למוסד לביטוח לאומי.



אני רוצה להזהיר מפני מגמה שהולכת ומתחזקת, אבל אל פחד, אנחנו מאוד

חזקים, יקומו רבים מכל חלקי הבית הזה שיילחמו במגמה הזאת, ולא ירשו

להרוס את אחד ההישגים הנפלאים ביותר של מדינת ישראל, שזה מוסד לביטוח

לאומי. תודה רבה.

אני רוצה לברך את כל חברי הכנסת שעוסקים

במלאכה, זו מלאכה שבדרך כלל לא כל כך

מתגמלת. יש לפנינו כאן דוגמה של ח"כ נ' ארד, שעסקה שנים רבות בנושא

הגימלאים, ועובדה שבכנסת האחרונה היא כמעט ולא נבחרה. בנסיבות מצערות

היא נכנסה רק עכשיו לכנסת הנוכחית. זה רק מראה שאתם, הגימלאים, צריכים

לעשות מאמץ אדיר כדי שכוחכם, גם כוחכם הפוליטי, לא רק כוחכם המספרי,

יגבר. אנחנו נפעל בשמכם ונעשה את המלאכה שמוטלת עלינו כאן בכנסת

למענכם.

אני מברכת על כך שהגעתם לכאן הבוקר, ורוצה לומר לכם, חלקכם ההורים וחלק

הסבתא והסבא שלנו, ואני מתביישת אם אתם מגיעים למצב שאחרי כל מה שנתתם

לנו, ואחרי כל מה שעשיתם למעננו ולמען המדינה שלנו, חלקכם הגדול נמצא

במצב עגום ואלה הנתונים שאנחנו מקבלים. אנחנו שאמונים על אחת הדיברות

לכבד אב ואם, מוצאים את עצמנו לא אחת במצב שאנחנו לא יכולים לעמוד

בדיבר הזה. אני רואה ומקבלת פניות רבות מהרבה מאוד אנשים, בני דור

הביניים, שפשוט קשה להם לשלם חצי משכורת, שליש משכורת ממשכורות בעיקר

בשכבות הביניים, יש מעט ילדים והעול נופל על הילדים. אני שומעת על

גירושיו עקב כך. על כך אנחנו כולנו, מכל חלקי הבית, קואליציה ואופוזציה

כאחת, ממשלות ישראל, הממשלה שהיתה בראשות הליכוד והיום ממשלה בראשות

מפלגת העבודה, אני מקווה שהדמוקרטיה בישראל תוכיח את עצמה, יהיו ממשלות

מכל סיעות הבית בראשות אידיאולוגיות שונות, אבל כל הממשלות וכל חברי

הכנסת צריכים לקחת על עצמם את המשימה, את המחויבות אליכם, חד משמעית.

היום צעדנו צעד גדול קדימה, אני מברכת את חברי יוזמי החוק, ח"כ רענן

כהן, ח"כ י' כץ שעושה עבודה מצוינת ולוחץ אף הוא על השרים הנוגעים

בדבר ולא מרפה, משום שלא יקל הדבר בעיניכם, יושב ראש ועדה הוא זה שקובע

את סדר יומה של הוועדה. הוא יכול גם לעכב ויש עליו לחצים מצד הממשלה,

לא אחת, לעכב חוקים שיכולים להקל עליכם.

אני רוצה גם לציין את ד"ר ישראל כץ, שלא מרפה מן הנושאים החברתיים. סדר

יומו מתמקד בכך, וכמובן כך גם ראשי הגימלאים האחרים, גדעון בן-ישראל

וחברים אחרים, בקואליציה ובאופוזציה, שלא מרפים ומשמשים לכם לפה.

הרשו לי להציג במיוחד את הקושי של נשים. נשים בדרך כלל עובדות קשה, כל

חייהן, אם הן עקרות בית ואם הן נשים שעובדות מחוץ למשק ביתן, בדרך כלל

בחצאי משרות, רק היום יש מגמה להגדיל את השכר. השכר שלהן הוא בדרך כלל

חצי או רק שני שליש משכרם של הגברים. כך אנחנו מגיעים לנתונים שגברים

בודדים, 12% חיים מתחת לקו העוני, נשים בודדות, למעלה מ-40% חיות מתחת

לקו העוני. אני פונה לכולכם לתת את דעתכם גם על הפער הזה, ואני מקווה

שאם על ידי חקיקה ואם בדרכים אחרות, אנחנו נגשר על שני הפערים האלה.

אתן האמהות, אתן הסבתות מגיע לכן הרבה הרבה יותר. גם מבני הזוג שלכן

וגם מאיתנו, הילדים שלכן. שיהיה הרבה הצלחה ויישר כוח לחוק טוב שאנחנו

מבטיחים שלא נשקוט עד שנגביר את ההטבות שתהיינה לכם. הן אינן הטבות, הן

המחוייבויות שלנו.

על הדובר הבא, אפשר לומר שהוא האיש שאלמלא

הפעילות שלו לא היינו מגיעים הלום. אני

אומר את זה לא בלשון מליצה, אלא משום שגדעון בן-ישראל הוא היוזם,

הדוחף, המטרטר בכל מה שנוגע לפעולות הכנסת בנושא הגימלאים. לפעמים

אנחנו לא יודעים איך לצאת מזה והוא ממשיך, תופס אותנו בגרון, ועל כך,

עם כל זה שלפעמים אנחנו מגלים חוסר אורך רוח ודוחקים, אני רוצה להודות

לך בשם כולם.

ג' בן-ישראל; נציגות ונציגי הגימלאים שהגיעו ביום סגריר

מרחבי הארץ הם עדות עד כמה שהגימלאים חיכו

ליום הזה. בחוץ אמנם קר, אבל בלב חם. זה יום חג, שיש בזה פריצת דרך

מאוד חשובה לעגן את זכויות הגימלאים בחוק שאי אפשר יהיה לשנות אותן לפי

כל מיני משבי רוח.

מראשית השנה, כאשר ידידי אליהו רייף, יושב ראש הסתדרות הגימלאים, ביקש

ממני בשם החברים ליטול עלי את הקשר עם הכנסת והממשלה, ראיתי לעצמי

כמטרה מרכזית להגיע לעגן בחקיקה את זכויות הגימלאים. ההישג הראשון

והחשוב, היה נושא ביטוח בריאות. שם מתקבל עקרון האוניברסליות,

והגימלאים משלמים רק על הקיצבאות וזה הטיב עם רוב הגימלאים. אני באמת

רוצה להודות לח"כ י' רייף, זה לא היה פשוט, עבדנו בוועדה יחד בנושא

הזה, אני יודע את כל החתחתים, אני רואה בזה ראשית פריצת הדרך שעשינו.

אחר כך נושא חוק האזרחים הוותיקים. אני לא רוצה להכנס לפרטים, כבר דובר

בזה, אבל המצב הזה שבמשך שש שנים היה חוק שהוא היה הצהרת בלפור חשובה

מאוד של הגימלאים, בזכותה של ח"כ נ' ארד הצהרה שאין מאחוריה שום תוכן

של ממש, זה היה דבר מתסכל מאוד. מה שהפעם הצלחנו זה להכניס תוכן

לנקודות החשובות שכאן צוינו, בגלל הזמן הקצר אני לא רוצה לחזור עליהן.

אני רואה במה שהיום עומד לקרות, רק חלק מתוכנית לאומית לקידום

הגימלאים. הציבור לא מודע לכך שצמח דור חדש, דור הגימלאים. לפני חמישים

שנה הוא לא היה קיים. תוחלת החיים הביאה לכך שצמח דור חדש בארץ ובעולם,

והחברה לא ערוכה להתמודד עם הבעיות שקשורות בדור הזה, לפחות עשרים שנה,

מגיל 80-60, בכל התחומים אין התמודדות עם הבעיה. לכן אנחנו עכשיו

במסגרת של שינוי התפיסה של החברה הישראלית, וזה קשור לתפיסה של כל

הממשלות, ואני רוצה להודות לחברי הכנסת מכל הסיעות על העזרה והעידוד,

ואני מאוד מקפיד בכנסת לעמוד בקשר עם כולם, ולא מעט עודדתי גם את ח"כ

נ' בלומנטל בקשר לחוק הזה, זה חשוב שזה יהיה נושא ממלכתי כללי על מנת

שנוכל לקדם את הנושאים שלנו.

עם שר האוצר היה לנו ויכוח מאוד נוקב בשאלת האוניברסליות. הוא אמר, אני

מוכן לתת לעניים מאוד, אבל מה פתאום שארנסט יפת יקבל? ובכן, באמת, ברגע

שיש ליפת הנחה של 50% באוטובוסים, מהיום והלאה הוא ישים את הרולס רויס

והקדילאק במוסך ויתחיל לנסוע באוטובוסים. בפרט ש-80% מהגימלאים הם מתחת

לשכר הממוצע במשק. כלומר אם אתה נותן דבר אוניברסלי יש אמנם חלק לא

גדול שאולי יהנה מזה, אבל זאת תשובה לעוני, תשובה מכובדת, היא לא פוגעת

בכבוד הגימלאי, ואין לגימלאי דבר חשוב מהכבוד שלו. מוכרחים להתייחס

בכבוד לאדם שתרם את כל חייו למדינה, אז בצורה שעושים את זה אוניברסלי

וכללי זה מאוד מכובד.



אני רוצה לסיים בדברי תודה לידידי ח"כ רענן כהן, הקטר שהוביל את הרכבת

שאיתו יחד ימים ולילות עשינו בעניין, לח"כ י' כץ, שהרגישות שלו לנושאים

חברתיים בכלל ולנושא הגימלאים במיוחד ראויה למלוא ההערכה והשבח בעניין

הזה, יושב ראש הכנסת, שמסייע לי בעבודתי וגם הארוע היפה הזה שמתקיים

היום הוא בזכות יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה, שארגנו את כל הארוע היפה

היום. אני רוצה להודות לוועדה שמינה ח"כ רענן כהן בעניין זה, ולמרכז

הוועדה ח"כ חי מרום, שנרתם לנושא ותרם תרומה חשובה יחד עם ח"כ גי גל,

יחד עם ח"כ ג' שגיא וחברים אחרים שעסקו בעניין הזה. לבסוף אני רוצה

תודה מיוחדת לשר האוצר, דווקא משום שאיתו ניהלנו מאבקים במשך החודשים

האחרונים על הנקודה העקרונית של האוניברסליות. אני מודה לשר האוצר שהוא

קלט, שינה עמדה ותמך בנושא האוניברסלי ובלי זה לא היינו מגיעים לכך,

מאחר שמעולם לא היה מאבק אישי, זה היה מאבק ציבורי. אני רוצה להודות

לשר האוצר, ואנחנו גם נדאג שציבור הגימלאים בארץ ידע על תרומתו של שר

האוצר למאבק הזה. תודה.

כולנו מבינים שתפקידו של שר האוצר הוא

לשמור על הקופה הציבורית, וכל מה שהוא

עושה הוא עושה מנקודת מבטו הוא.

ע' מאור; אני מאוד מתרגשת לשבת בציבור כל כך מכובד,

כל כך עתיר עשייה, זה מעורר הרבה רגשות

תודה. כל פעם שאני נפגשת עם גימלאים בארץ כולה, בערים השונות,

בקיבוצים, במושבים, אני מלאת התפעלות, לא רק מזכויות העבר אלא

מהחיוניות, מכושר התרומה החברתית, מההתעניינות, מהערכים. זה פשוט נעים

להיפגש ולפגוש, ועל כך קודם כל התודה שלנו אליכם, על התרומה

והחיוניות.

אני רוצה להודות לישראל כץ שהזכיר שהמלאכה היא מלאכה של כל הבית כולו

ללא הבדל מפלגות, שזה מגיע לידי מימוש רק עכשיו, אני לא מרגישה גאווה,

אני מתנצלת, אנחנו שלוש וחצי שנים נאבקים על יציקת תוכן לגימלאים, כי

זה מגיע לכם בזכות, ואני מרגישה מבוכה שזה נעשה רק לקראת בחירות ולקראת

פריימריז. טוב שזה נעשה עכשיו, אבל אני בהחלט מרגישה מחויבות שזה ימשיך

להעשות גם לאחר הבחירות. הצעת החוק שלי עם ח"כ י' כץ, כמו גם של ח"כ עי

זיסמן ואחרים, מכוונת לנושא התחבורה הציבורית, לנושא הנחות במקומות

שאליהם באים, וכפי שציין ח"כ רענן כהן סיעת מר"צ מבקשת להוסיף לכך את

נושא התרופות, ואני מבקשת שלקראת קריאה ראשונה הנושא של התרופות יכנס

לסדר היום.

ח"כ ני בלומנטל הזכירה את נושא הנשים. גימלאיות, אנחנו קודם כל בראשות

ח"כ ני ארד וחברות כנסת אחרות מרגישות מחויבות יתרה אליכן, ולכן אני

שמחה שלפני כחודש הצעות חוק פרטיות של ח"כ נ' בלומנטל ושלי ושל הממשלה,

השרה אי נמיר, שמונחות מזה שנתיים, סוף סוף קודמו, שמעתה עקרת בית תהיה

גם כן מבוטחת. לא עוד אשה של בעלה בלבד, ולא עוד רק 50%. אני רואה

בנושא זה כחלק מן המכלול שכולנו יחד נקדם לטובת הגימלאיות והגימלאים.

אני רוצה להזכיר את נושא התור הסיעודי. השר יי צבן נאבק על זה שנים,

בעזרת רבים אחרים, ובאמת 2,015 שממתינים חייבים לבוא לידי תשובה גם

לפני וגם אחרי בחירות.

לבסוף אני רוצה לשתף אתכם בנושא הגימלאים בתנועת המושבים ובתנועה

הקיבוצית. אני מבקשת לא כרגע אבל אנחנו ניתן לזה תשומת לב מיוחדת, בגלל



הסדרי פנסיה שלא היו בעבר יש פה בעיה קריטית, ואנחנו מוכרחים לחשוב איך

לתת לכך קידום בהמשך.

אני רוצה לסיים ולהגיד להסתדרות הגימלאים, מאוד התרגשתי לשמוע על המבצע

"אוזן קשבת", כי המימסד בלבד והחוקים בלבד לא יכולים לעשות. העובדה

שהגימלאים נרתמים זה לזה, ואני מזמינה את תרומתכם למאבקים שלנו לקידום

נשים, לקידום החלשים בחברה, לשינוי הפילוסופיה החברתית, אתם חשובים

לנו. כמובן אני מודה לחברי הכנסת על השותפות והפעילות וליושב ראש

הוועדה על הדחיפה של כל הנושא הזה.

החוק ששרת העבודה והרווחה וחברות הכנסת

הביאו לוועדת העבודה בעניין עקרת הבית

יזכה למסלול מהיר, אני קבעתי לשם כך כבר בשבוע הבא ישיבת ועדה שלא מן

המניין ביום חמישי, אנחנו נבוא הנה כדי לחוקק את החוק הזה, ואני מקווה

שבכך נוסיף עוד נדבך נוסף לחישוקים החברתיים.

אני גאה ובמידה מסוימת מתרגש לתת לדובר הבא את רשות הדיבור. חבר הכנסת

לשעבר, יושב ראש הקואליציה לשעבר, חברי משה ורדמן, היה האיש שב-1978

קיבל אותי לעבודה בתור יועץ משפטי במועצת פועלי חיפה, ונתן לי את

האפשרות להתמחות בנושא של זכויות הפנסיה, זכויות העובדים בתעשייה ובעצם

על מה שאני עושה היום בכנסת, כל מה שיש לי בוועדת העבודה והרווחה זה

בעצם מה שרכשתי בהסתדרות, במועצת פועלי חיפה. אני אחד מאלה שלא

מתביישים לומר ששם צמחתי ומשם ינקתי את השורשים החברתיים.

תודה על המלים החמות. נדמה לי שאוכל להיות

אובייקטיבי ולומר שזו פעם ראשונה שהבית

הזה זוכה לאווירה חמה כאשר בלב כל המשתתפים כאן זה יום שמחה. יום שמחה

גם בגלל ההישגים, אבל יום שמחה שסוף סוף נשבר הקרח בין הגימלאים ובין

המימסד, אם זה ממשלה, אם זה כנסת, אם זה חקיקה, אם זה מינהל. סוף סוף

הגענו לקונצנזוס, שאנחנו לא עוד מישהו, אלא חלק ממדינת ישראל, אזרחים

ותיקים אשר תרמו מחייהם למען המדינה, ואשר פעלו לא כדי לקבל הטבות, אלא

כדי שהמדינה הזאת תוכל להתקיים, ומחובת המדינה וחובת אלה שמייצגים

אותה, אם זו הכנסת או הממשלה, להחזיר מידה מסוימת של כבוד, ולצד הכבוד

קצת אפשרות לקיום בכבוד. אני שמח שהיום אנחנו, חברי כנסת, ויחד איתכם

המחנה הגדול הזה, יוצאים לדרך. אולי ראשית הדרך, אנחנו צריכים להספיק

תוך אותם מספר חודשים להגיע להישגים שלא הצלחנו למשוך אתכם למאבק הזה

במשך כל כך הרבה שנים.

קודם כל אני מרשה לעצמי גם בשמה של חיפה להודות לכל אלה אשר תרמו,

לחברי הכנסת, לממשלה, לשר האוצר, לחבר המוביל, להסתדרות הגימלאים

וליושב ראש ועדת העבודה ח"כ י' כץ, שהוא מקבל לידו עכשיו פקדון והוא

צריך להריץ אותו מהר, בקריאה טרומית, זאת עוד לא קריאה ראשונה וקריאה

ראשונה זה עוד לא קריאה סופית, וצריכים באותם חודשים שנשארו לעשות את

זה בזהירות, כדי שאנחנו אחרי ששמענו נוכל גם להרגיש.

אם כבר נפתחה הדלת אנחנו חייבים להמשיך, יש נושא אחד כאוב שחייבים

להעלות מהר לסדר יומה של הכנסת. אני לא רוצה להשתמש בפרוצדורות, זה

הנושא הסיעודי. כל מה שיינתן לא יכול לבוא במקום מציאת פתרון לאנשים

לעת זיקנה. מפני שאנחנו מצווים לדאוג לאזרח שיחיה בכבוד, שכאשר יגיע

לסוף חייו יוכל להגיע בכבוד. בידינו הדבר, בידכם הדבר. אני חושב שאם



אנחנו רק נאמר על מצוקת האשפוז והסיעוד שהולך ומחמיר, הולך ומחריף,

והפתרון לא יכול לבוא מצד ארגון של כוחות עזר, לא על ידי שליחת אנשים

לכל מיני מקומות שאינם מוסדרים, ולא על ידי ביטוח, יהיה זה הביטוח הטוב

ביותר, וחברת הביטוח המהימנה ביותר, זה לא נותן פתרון. המדינה חייבת

לקבל על עצמה לתת תשובה, אם זה יתגשם הרי נוכל להשלים מעגל ראשוני של

הכנסת רווחה. קצת רווחת חיים לגימלאים.

הברכות הרבות נאמרו ואני מצטרף אליהן. יש

לי הזכות במשך שנים רבות לעבוד עם ציבור

הגימלאים, אני חושב שאין כמעט מכללה של הגימלאים בכל רחבי הארץ, שלא

הייתי בה, אולי אפילו יותר מפעם אחת, ואני שמח על הזכות הגדולה שניתנה

לי להיות איתכם, לעבוד איתכם ולמענכם.

היום אני מעלה בכנסת, יחד עם חברי, הצעת חוק שנוגעת לנושא הטלוויזיה,

הנחות לגימלאים בנושא הטלוויזיה. אנחנו יודעים שהטלוויזיה יצרה מהפך

בתרבות שעות הפנאי בכלל של אזרחי המדינה, ושל הגימלאים בפרט. אנחנו

מכירים בבעיה של כפל התשלום שמשלמים גם אגרת טלוויזיה למדינה וגם מס

נוסף, בעצם הטלוויזיה בכבלים, בעבור אותו דבר בדיוק. בעניין זה תהיה

הקלה גדולה.

אמר ידידי ח"כ י' כץ שבעניין זה אין אופוזיציה ואין קואליציה, וידידי

ורטמן לחש לי באוזן, בנושא של האשפוז הסיעודי היום כולנו אופוזיציה, לא

קואליציה. ויש לנו שבועיים, לא שנתיים. אם בתקציב המדינה שהולך להחתם

בסוף השנה לא יהיה פתרון ל-2,200 משפחות שהיום ממתינות בתור ולעוד 600

משפחות בריבוי טבעי. אתם יודעים לגימלאים יש ריבוי טבעי, בשנת התקציב

1996, התוצאה תהיה הפקרה של חולים שהרופאים אומרים עליהם שהם חולים,

אין פה ויכוח לגבי הבעיה, ושולחים את המשפחות למר גורלן ואומרים להן

המתינו. אני מכיר משפחות, הוקמה בעניין זה גם בתל-אביב עמותה של נפגעי

האשפוז הסיעודי שממתינות כבר 11 חודש עם החולה הסיעודי, ולא יודעים מה

לעשות. זה נושא אקוטי, חמור ביותר, הבאתי אותו בכל פורום ואנחנו נביא

אותו עכשיו לסיעה, ואני מקווה ומעריך ומאמין, שיחד עם כל חברי שכאן,

נצליח לרכך את ליבו של שר האוצר, שאני מבין אותו, גם בנושא זה שהוא

חשוב לא פחות, אולי גם במחיר של העלאה קטנה במס הבריאות, אנחנו לא נהיה

רק דמגוגים, אולי נעלה בקצת את מס הבריאות בכמה שקלים, כמו שעשינו פעם

בתוכנית שתיל. אולי גם צריך לקחת קצת, במקום שגימלאי בודד ישלם כך וכך

אולי ישלם עוד 10-5 שקלים בחודש, ונפתור פעם אחת ולתמיד את הבעיה הזאת.

תודה רבה.

היום אנחנו ביום חג, 15 שנה להולדת

הסתדרות הגימלאים. שאנחנו כולנו נזכה

לשנים טובות, שנשמח ונשמיע גם מה שאנחנו הורשנו לאלה שיבואו אחרינו.

לח"כ ני ארד יקירתנו, ירדה אבן מליבנו שסוף סוף נכנסת בזכות שמגיע לך,

יותר מאשר כל אחד אחר, ואני מקווה שלהבא זה לא יקרה. מאחלת לך הרבה

בריאות טובה והספק גבוה כפי שזה היה עד עכשיו. לכל החברים המכובדים,

חברי הכנסת, רענן וישראל כץ וח"כ י' כץ וכולנו, אני גאה להציג בפניכם

את הכבודה הזאת, אלה ראשי דיביזיות שלא תשכחו, כל אחד שיושב כאן יש

מאחריו דיביזיה. וכך אתם צריכים להתייחס אלינו. לא באנו לבקש רק

בשבילנו, אנחנו באנו לבקש על אותם דברים שפרופ' ח"כ י' לס אמר בטעם רב.



אני מאחלת לכם מכל לבי, אתם תהיו יותר זקנים ותתבגרו ותהיו יותר חכמים,

אל תשכחו את זה ששם את אבן הפינה.

גולדה מאיר עליה השלום, שהביאה את הזכות של הביטוח הלאומי, גאלה אותנו

אז מהחרפה של הלשכה הסוציאלית, שהיו דופקים על השולחן ומקבלים את

ההמחאה. מאז ועד היום לכל אחד יש חשבון בבנק והוא מקבל בכבוד את הכסף

הקטן, הגדול, לא חשוב, אבל אוניברסלי. אנחנו חייבים לזכור תמיד שאחת

מהחברות שלנו אשה דווקא היא זו ששמה את היסוד לחוק היפה. הרבו לעשות,

אנחנו אחריכם, ואחרינו הדיביזיות. תודה רבה.

עד כמה שעגום המקרה ועצובים הנסיבות, בסך

הכל יש בזה צדק מסוים שדווקא ערב הדיון

הזה חזרה ח"כ נ' ארד לכהן בכנסת, היא תרמה בפעילותה יותר ממרבית חברי

הכנסת ואני בוודאי שאינני נותן ציונים, כי בוודאי רבים שרגישים לנושא

זה, אבל אם יש מישהו שיכול להתגאות במעשים שלו, לא רק בדיבורים, אלא גם

במעשים שלו למען ציבור הגימלאים, היא חברת הכנסת נ' ארד.

אני מוכרחה לומר שאני באמת מתרגשת היום.

אני זוכרת את הלילות שהיינו כאן בכנסת

כאשר הסתדרות הגימלאים נאבקה לבטל את הגזרות שהוטלו על הגימלאים. עיקר

המאמצים שלנו אז היו לבטל גזרות. אני לא אשכח כאשר ארגנו את ההפגנה

הגדולה מול הכנסת, יצאתי החוצה להפגש עם החברות והחברים שלנו, כאשר

יצאתי משער הכניסה של חברי הכנסת, ומשער הרכב ראיתי על יד השער חלק

ממשמר הכנסת עם סוסים וצינורות מים. אמרתי להם, מה זה, הם אמרו לי בחוץ

יש הפגנה. שאלתי, אתם יודעים איזו הפגנה זו, אמרו לי לא. אמרתי להם

במקום על סוסים וצינורות מים רדו ותעזרו לאנשים לעלות למעלה לגבעה. לא

אשכח את הרגע שניגש אלי חבר ותיק ואמר לי, בהתרגשות רבה, מאז שאנחנו

הפגנו נגד "הספר הלבן" לא העליתי על דעתי שאני יום אחד אעמוד לפני כנסת

ישראל ואצטרך להפגין נגד הממשלה שלי. תודה לאל זכינו, עברנו מהמאבק

בגזירות, מי שזוכר את הגזירות, הכל היה אז סלקטיבי. אז פתאום היה

שוויון זכויות לאשה, היא לא תקבל את קיצבת ביטוח לאומי בגיל 60, היא

תקבל בגיל 65, לא צריך ותק, גימלאי עשיר, היה גימלאי שיש לו 600 שקל

בחודש. מורי ורבי פרופ' ישראל כץ ששלח אותי ללמוד, אז הסלקטיביות חגגה

ואני חשבתי שיותר לא נדבר על הנושא הזה, אז שוב מדברים ושוב צריך

להבטיח שהמוסד לביטוח לאומי יהיה מוסד לביטוח לאומי ולא החזרת שירותי

הסעד של מדינת ישראל.

חוק האזרחים הוותיקים שעליו נאבקנו שמונה שנים, לפחות יצר מיידית דבר.

אחד, יושב פה מולי אוריאל אברמוביץ, אז יחד עם משה ברעם ז"ל הקמנו את

השדולה למען הגימלאים, שהיתה למעלה מששים חברי כנסת מכל המפלגות. פעם

ראשונה נקבע בחוק האזרחים הוותיקים שהגוף היחיד של הגימלאים במדינת

ישראל הוא הסתדרות הגימלאים. היום חברנו אליהו רייף יושב ראש הסתדרות

הגימלאים ואתם כולכם מייצגים את כל גימלאי וגימלאיות מדינת ישראל.

אילו יכולנו להחזיר את ראש הממשלה, את שר הבטחון, יצחק רבין ז"ל לחיים,

הייתי מוותרת הרבה, כל ימי חיי על חברות בכנסת ובכל פעילות אחרת, אבל

אנחנו לא יכולים, ויש בזה סימליות. יש בזה סימליות משום שמבחינתי לפחות

באופן ישיר נסגר מעגל ביום הזה.



יושב פה כבוד השופט עציוני, שהוא יושב ראש נשיאות העמותה והיה שופט

בבג"צ והיום אני יודעת מה זה בג"צ, יש מה שקוראים תרגילים פרלמנטריים.

על מנת שאני אוכל היום לדבר אני אצטרך כביכול להתנגד לחוקים. אז שלא

תבינו לא נכון, כשאני ארשם לדבר נגד זה לא שאני נגד החוקים, זה בשביל

שיתנו לי להשתמש במקרופון. אני אתמוך בכל החברים שיגידו את החוקים

ואבקש קצת יותר, אבל פורמלית יקראו לי לדבר נגד, אז דעו שאני לא נגד,

אני בעד.

אני מציע לך לבקש להסיר מסדר היום את הצעת

החוק שלנו, שלי ושל ח"כ ע' מאור.

לא גמרנו את המלאכה. אתמול ישבנו עם שר

העלייה והקליטה, בין העולים החדשים, למעלה

מ-14% הם גימלאים וגימלאיות, צריך לטפל. יש נושא של כפל גימלאות, צריך

לטפל, להתאים את הביטוח הלאומי, לטפל בביטוח הסיעודי, לטפל בנושא

התרופות, יש סידרה שלמה של חוקים, שעדיין אפשר להגיש אותם, ואם נצליח

להעביר אותם בקריאה ראשונה יחול עליהם חוק הרציפות.

עם לילי אני הולכת יחד מהימים של מועצת הפועלות, של ארגון אמהות עובדות

ושל נעמ"ת. עשינו הפגנה נגד שר האוצר על העוני. היו אלפי נשים, המכונית

שעמדנו עליה כמעט התהפכה, ראיתי את לילי מרחוק, אמרתי לה התחילי לשיר

התקווה, היא שרה התקווה סיימנו את ההפגנה ותודה לאל לא קרה אסון. היא

מסמלת בשבילי היום, ברגע הזה, את ציבור הגימלאיות, את ציבור הגימלאים,

את מי שעוד ילך דרך ארוכה יחד על מנת להבטיח באמת שלדורות הבאים אחרינו

נושא המאבק שלנו כבר יהיה היסטוריה.

חברות וחברי הכנסת, ידידי וחברי ליד שולחן

הנשיאות. לפני שאני אביע תודתי בכמה מילות

תודה אני רוצה להזכיר לכם כמה פרטים על הסתדרות הגימלאים. שמעתם שהיום

במדינת ישראל כ-700 אלף גימלאים.

צריך לעמוד על המשמר שהגימלאים במדינת ישראל יוכלו להמשיך ולהזדקן

בכבוד. תודנו נתונה לממשלת ישראל, לשר האוצר, ליושב ראש ועדת הכספים,

ליושב ראש הכנסת ולכם, במיוחד אלה שנתתם מזמנכם, מיכולתכם למען טובת

הגימלאים. היו ברוכים.

אני מצטרף לברכות ולהערכה לציבור שאתם

מייצגים כאן. אני דואג בעיקר בכנסת לנכדים

שלכם ולנינים שלכם, כי אני יושב ראש ועדת משנה לנוער במצוקה, ורוב הזמן

שלי בוועדת העבודה והרווחה אני מקדיש לנוער שנמצא במצוקה במדינת ישראל.

אבל אני רואה קשר הדוק בין שני הדברים, כי המוסר האמיתי של חברה נמדד

קודם כל ביחסו לקבוצות היותר חלשות בחברה, שיש להם פחות אפשרות להאבק

על עמדות כוח ופחות אפשרות ללחוץ על החברה להתחשב בצרכיהם. אני מאוד

שמח שהייתי חלק מאותו ממעמד להעביר את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלפחות

לגבי הגימלאים אין ויכוח שהוא שיפר את מצבם היחסי בחברה, זה כמובן לא

מספיק. בכל מקרה, היום כשאני מבין שבגלל השנה הזאת, גם בזכות הלחץ

שלכם, אנחנו עוברים פאזה במה שנוגע להנחות שונות לגימלאים, שמענו על

הדברים שסיכמו עם שר האוצר ואנחנו שמחים על כך, ושמחים שמצאו את

המקורות לממש את ההבטחות האלה ואת ההתחייבויות בתחום התחבורה ובתחומים

אחרים, אנחנו מצידנו, ח"כ ר' כהן, אני, חברים אחרים במר"צ גם הנחנו



הצעת חוק וגם נלחץ על שר האוצר וגס נצליח שאותן הנחות שיינתנו לגבי

תחבורה ציבורית ינתנו גם בנושא של תרופות. אין לי ספק שיימצאו המקורות,

כי בסך הכל צריך למצוא את אותם מקורות באותו מקום שח"כ רענן כהן והשר

אי שוחט מצאו אותם בשביל התחבורה הציבורית. אם מצאו את המקורות האלה

אני בטוח שימצאו אותם גם בשביל לשפר את מצבם של הגימלאים לגבי נושא

התרופות. אני רואה את שני הדברים האלה ככרוכים זה בזה על מנת שנוכיח

שמה שמעניין אותנו זה טובת הגימלאים ולא שום נושא אחר.

דבר אחרון, בנושא האוניברסליות, אותו משרד אוצר הם עוזרים הרבה, גרמו

לצמיחה גדולה במשק, יפה מאוד, אבל אותו משרד אוצר שהולך לחלק בתקציב

המדינה הזה, למעבידים במדינת ישראל, כשבעה מיליארד שקל תשלום לכיסוי

להורדת עלויות עבודה על ידי תשלומי הביטוח הלאומי במקום המעבידים,

הנתינה הזאת של שמונה מיליארד שקל היא אוניברסלית, לא בודקים מי

המעביד, אם באמת הוא יוצר מקומות עבודה, אם הוא אמת צריך את זה, נותנים

אוניברסלי. כל מה שאני מבקש, שבאותו עקרון שנותנים למעבידים, לא פחות

ולא יותר, יתנו לגימלאים. לא יכול להיות שיהפכו גימלאים מסוימים למקרי

סעד ובאותו זמן מחלקים כסף באופן אוניברסלי למי שפחות צריך אותו.

תודה.

מאחר שהדגשנו קודם שהוועדה והכנסת אינן

מחולקות אופוזיציה קואליציה, מן הראוי

שנשמע גם חבר פעיל בוועדה מן הליכוד, ח"כ ד' מנע.

הגידול באוכלוסיה שחיה מתחת לקו העוני הוא

גדול. אני מציע שטיפול בגימלאות של קשישים

יזכו לקיצבאות של ביטוח לאומי בקרוב ל-9% אחרי המדד, כלומר ביטוח לאומי

לא מעדכן את הקיצבאות של קשישים בהתאם לעליית המדד. לכן הקיצבאות

נשחקות. אני מציע לחברי הכנסת שאנחנו כולנו נתחייב שבמצע של כל המפלגות

לקראת הבחירות להתחייב כולנו בפני הבוחרים שבמידה ומפלגה תזכה בבחירות

אנחנו נתחייב להעלות את הגימלאות של קשישים ב-10% ולפצות על כל השחיקה

בשנים האחרונות. חייבים לתקן את קיצבת הקשישים.

דבר שני, דיבר פה ח"כ ב' טמקין על כך שהממשלה מסבסדת בקרוב לשמונה

מיליארד שקל את עלות העבודה למעסיקים. אני מציע שאנחנו, כל חברי הכנסת

לקראת התקציב הבא, שזה יהיה בעוד חודש, ניזום מהלך ונגיש הצעת תיקון

חברי ועדת העבודה והרווחה, לקצץ את אותם שמונה מיליארד שקל, כחצי עד

מיליארד שקל ולגרום לכך שאותו תקציב ירד מעלות העבודה למעסקים, שזה

בזבוז מוחלט, ונקציב חצי מיליארד שקל לקשישים. אם נעשה את זה כולנו יחד

אני חושב שבזה אנחנו נסייע לקיצבאות הקשישים.

אני נפגש בסיורים רבים שלי בכל רחבי הארץ בכל מיני גימלאים שבאים אלי

ומלינים על כך שהגימלאות נשחקות. בא אלי אדם ואומר לי, כאשר אני הולך

לבית עולמי אשתי מקבלת קרוב לחצי מהפנסיה שלי, האם לא עבדתי כל השנים?

אני שואל מה קרה, אותה קיצבת שאירים, אותו אדם שעבד ארבעים שנה במפעל

וקיבל זכויות לפנסיה, מדוע אותה אלמנה צריכה לקבל רק 40% מהכסף? הוא לא

חסך כל השנים? נתאחד יחד על מנת לתקן את העיוותים האלה, כי לא מגיע

לאותם פנסיונרים קשישים את אותו עיוות.

תודה רבה, אנחנו מתחילים היום במשהו, אני

יכולתי להרצות כאן שעה ארוכה על קיפוח גם



לגבי גברים וגם לגבי נשים בכל מה שקשור בגימלאות, ביטוח לאומי, קרנות

פנסיה וכד'. לא נוכל לפתור את כל הבעיות ביום אחד, אבל נצעד, נתחיל

בדרך ואני מקווה שנצליח.

אני נותן את רשות הדיבור למלות סיכום לד"ר משה עציוני, שופט בית המשפט

העליון בדימוס, נשיא התנועה.

אני אמנם נשיא כבוד, כבוד להיות אתכם יחד.

לקבל את האחווה דווקא בימים אלה. לפני זמן

מה קיבלתי אות על פעילות במקצוע, התבקשתי להיות בין אלה שמודים בשם אלה

שקיבלו את האות. הזמינו למעמד זה את כל עורכי הדין החדשים שרק קיבלו,

התחלתי את הברכה הזאת ושאלתי למה הזמנתם אותנו יחד, האם כדי להראות לנו

איד היינו נראים לפני חמישים שנה או להראות להם איך יראו אחרי חמישים

שנה. אמרתי שכנראה אחרי ששים אומרים לאדם שהוא קשיש, שבעים הוא ישיש,

ולאחר מכן הוא חי מהבקשיש. הבקשיש של הריבונו של עולם. אני בפעם

הראשונה בתור שופט שמח לקבל את הבקשיש. אני מאחל גם לכם שתזכו להרבה

הרבה בקשישים והרבה שנים טובות, תודה רבה לכם.

חמש דקות לפני הישיבה צלצלתי לקריית טבעון

לאבא שלי, שהוא מתקדם בצעדי ענק ליום

ההולדת ה-87 שלו שיהיה בריא, ואמרתי לו אבא, אם אתה רוצה לראות אותי

מוקף בחברים טובים, באנשים שאתה מכיר, דנים בנושאים שקשורים גם אליך,

תדליק את ערוץ 33 ותוכל לראות מה אנחנו עושים בכנסת. אני שמח שקיימנו

ישיבה חגיגית שהפגינה את היחס של הכנסת הזאת כלפיכם, אני מקווה שיהיה

לה ביטוי בעוד כמה דקות במליאת הכנסת. אני מצדי מבטיח לכם שכאשר החוקים

ירדו אלינו לוועדת העבודה והרווחה, ממליאת הכנסת, הם יזכו לטיפול טוב,

יסודי, נמרץ ויעיל. כל טוב ובריאות טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45