הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 410

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"א בכסלו התשנ"ו (4 בדצמבר 1995). שעה 11:45

נ כ ח ו -

י' כץ -היו"ר

ת' גוז'נסקי

די מנע

עו"ד י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

עו"ד נ' מימון -סגן היועץ המשפטי לענייני רווחה,

משרד העבודה והרווחה

ח' פוזנר - מנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים,

משרד העבודה והרווחה

עו"ד ד' אורנשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

אי גפן - אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1995

הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ה-1995 -

הצעת חוק מאת חבר הכנסת ד' מנע



הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1995

הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ה-1995 -

הצעת חוק מאת חבר הכנסת ד' מנע

בוקר טוב. רבותי, על סדר היום שלנו הצעת חוק העובדים הסוציאליים,

התשנ"ו-1995.

בישיבה הקודמת הערתי לגבי סעיף 1 להצעה, הצעתי שהנוסה יהיה יותר מורחב. מתי

אוכל להעלות את הצעתי? עכשיו? אם לא, אני אגיש את הצעתי כהסתייגות.

לא, לא.

איפה אנחנו עומדים?

סיימנו את הדיון על סעיף 30.

לפני שאנחנו ממשיכים אני מבקש לשאול. בסעיף 10 (ג) כתוב: "הפנקס יהיה פתוח

לעיון הציבור". נניח שבאה חברה מסחרית ואומרת, אני רוצה לקבל את פנקס העובדים

הסוציאליים. האם היא יכולה לקבל אותו?

לא את הפנקס. היא יכולה למקום לבוא למקום שייקבע ולעיין בו. היא יכולה להעתיק

את השמות.

משאירים את זה כך?

כן.

לא כדאי לסייג את זה?

למה? כל אדם זכאי לדעת מי עובד סוציאלי ומי לא. אני עורך דין ושמי רשום

בפנקס, זה גלוי.



סעיף 31 - השעייה מכהונה

(קורא את סעיף 31).

הסעיף הזה מתייחס רק להשעיית חבר ועדת משמעת, מכהונתו כהבר ועדת משמעת.

נכון.

מי בעד סעיף 31?

הצבעה

סעיף 31, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 31 אושר.

סעיף 32 - אי תלות

(קורא את סעיף 32).

אין הערות. מי בעד סעיף 32?

הצבעה

סעיף 32, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 32 אושר,

סעיף 33 - מנין חוקי

(קורא את סעיף 33).

מי בעד סעיף 33?

הצבעה

סעיף 33, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

גם סעיף 33 אושר ללא התנגדות.

סעיף 34 - תובע ותפקידיו

(קורא את סעיף 34).

אני חושב שבסעיף 34(א) צריך להדגיש שהעורך דין שהוסמך על ידי היועץ המשפטי של

משרד העבודה והרווחה יהיה מתוך המשרד, לא עורך דין כללי. היועץ המשפטי לא יכול

ליפות כוחו של עורך דין אזרחי רגיל, שלא קשור בשירות המדינה, להיות תובע. כתוב:

"היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו".

למה לא?

ואם מדובר בעובד של רשות מקומית, שאיננו עובד המדינה, האם גם אז צריך להטיל

את הנטל הזה על המדי נה?

עובדה שהיועץ המשפטי של משרד העבודה, הוא הפונקציה שמגיש את התביעות על עבירת

משמעת.

יכול להיות שהיועץ המשפטי למשרד העבודה והרווחה אומר, אני אינני יכול לשמש

תובע, אני רוצה ליפות אחר במקומי, אחד מעורכי הדין שעובדים איתי. כך אני מבין את

הנאמר בסעיף 34(א).

אני לא בטוח. ברשויות המקומיות -לפחות מהפרקטיקה שאני מכיר - הרבה מאוד פעמים

מסמיכים עורכי דין פרטיים להגיש תביעות משמעתיות.

ברוב המקרים זה יהיה עורך דין מתוך המערכת של משרד העבודה והרווחה, אבל אין

הכרח שזה יהיה כך.

גם היועץ המשפטי לממשלה מסמיך לפעמים עורכי דין פרטיים.

להיות תובעים?

כן.

יש להניח שב-95% מהמקרים אלה יהיו עורכי דין של המחלקה המשפטית או אפילו

היועץ המשפטי בעצמו. אבל השאלה אם בחוק צריך להגביל.

התובע גם יחקור, יש לו הרבה תפקידים ולא רק להגיש את התביעה.

מדובר בעורך דין.

הוא יהיה רשאי גם לחקור.

אם יש מקרה שיחשוב היועץ המשפטי של משרד העבודה שמן הראוי שמישהו אחר יעשה את

העבודה הזאת, למה לא?

איך תהיה ההסמכה כאן? לכל מקרה באופן ספציפי?

כן.

בסעיף 34(ג) כתוב: "תובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של עובדים

סוציאליים". יכול להיות שתמנו עורך דין חיצוני שיחקור תלונות על עבירות משמעת של

עובדים סוציליים?

קרוב לוודאי שלא. אבל יכול להיות מקרה לגבי עובד של רשות מקומית או עובד בגוף

ציבורי אחר, שכן נמנה. אינני יודע כרגע. אני לא יכול לומר בוודאות איך זה יקרה.

מי בעד סעיף 34?

הצבעה

סעיף 34, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל



סעיף 35 - מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה

(קורא את סעיף 35).

מה השינוי פה?

בסעיף 35 היתה פסקה שבה נאמר: "רשאי תובע להחליט על הפסקה או ביטול של ההליך

המשמעתי נגדו". אנחנו מחקנו אותח, כי ממילא בכל מקרה התובע רשאי להחליט על הפסקה

או ביטול של ההליך המשמעתי. מחקנו את הפסקה הזאת לפי הערה של הוועדה.

מי עד סעיף 35?

הצבעה

סעיף 35. כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 35 אושר.

מעיף 36 - הדיון בוועדת המשמעת

(קורא את סעיף 36).

למה שוועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות?

בוועדה היה דיון ומחשבה אולי לכתוב "אולם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

nrמה שמקובל.

זה כתוב בסעיף קטן (ג).

כן.

הוספנו את זה. בחוברת הכחולה זה לא היה.

כן.

מי בעד סעיף 36?

הצבעה

סעיף 36, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 36. אושר.

סעיף 37 - פסילת חבר ועדת משמעת

(קורא את סעיף 37).

מי בעד סעיף 37?

הצבעה

סעיף 37, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 37 אישר.

סעיף 38 - סדרי דין

(קורא את סעיף 38).

סעיף 38 אישר בישיבה קודמת.

מי בעד סעיף 38?

הצבעה

סעיף 38, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל



סעיף 39 - דיני הראיות

(קורא את סעיף 39) .

גם הסעיף הזה כבר אושר.

מי בעד?

הצבעה

סעיף 39, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 39 אושר.

סעיף 40 - עונשים משמעתיים

(קורא את סעיף 40).

בסעיף 47 מדובר על התליה זמנית עד למתן החלטה סופית בוועדת המשמעת או בבית

המשפט, אם זה מקרה דחוף שהוועדה חושבת שצריך להתלות את הרישום.

עד כמה שאני זוכר, לא היו הערות.

נאשר את סעיף 40. מי בעד?

הצבעה

סעיף 40, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 40 אושר.

ברשותכם, אנחנו עוברים להצעתה של חברת הכנסת גוז'נסקי, לסעיף 1.

למעשה היתה הצבעה וההצעה אושרה. שאלה אם המשרדים מוכנים לשקול את ההצעה

ולשנות את הסעיף. אם לא, חברת הכנסת גוז'נסקי תרשום הסתייגות.

חברת הכנסת גוז'נסקי מציעה להרחיב את סעיף 1, ושייאמר בו; "מטרת חוק זה היא

להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית, שתכליתה לפעול לשיפור רווחתם של בני

האדם למען בניית חברה המושתתת על ערכים של שוויון וצדק חברתי. העוסק בעבודה

סוציאלית מונחה על ידי מערכת של עקרונות יסוד; השמירה על כבוד האדם; מניעת אפליה



מכל סיבה שהיא; שוויון הזדמנויות; שיתוף הפרט, המשפחה והקהילה בהחלטות הנוגעות

לרווחתם. העובד הסוציאלי משלב יידע מקצועי המבוסס על מחקר ותיאוריות מדעיים, עם

הניסיון המעשי הנצבר בעבודתו, לשיפור הרווחה החברתית של הפרט, המשפחה והקהילה."

אני מציעה להרחיב את מה שכתוב בסעיף 1. בסעיף 1 כתוב: "(1) קידום רווחת הפרט

והחברה בישראל; (2) שמירה על רמת מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים במקצוע

העבודה הסוציאלית."

הנושא של התנהגות הולמת מופיע ברוב הפרקים והסעיפים של החוק הזה. אנחנו

מדברים על חוק העובדים הסוציאליים וצריך לתת לו קצת מהעניין הזה, שנלקח מכללי

האתיקה של העובדים הסוציאליים. בסעיף 1(1) נאמר: "קידום רווחת הפרט והחברה

בישראל", ולא נאמר דבר על שמירת כבוד האדם, מניעת אפליה, שוויון הזדמנויות ודברים

אחרים, לא רק בנושא משמעת, שהחוק שלנו עוסק בהם ונראה לי שהם חשובים.

מתי קיבלו את זה משרדי הממשלה?

עכשיו.

הפתיחה הזאת נראית לי יפה מאוד והיא בהחלטה ראויה להיות בחוק יסוד זכויות

חברתיות, שם היה ראוי שתהיה פתיחה יפה כזו ויהיו בה כללים כאלה. ועל הצד הצורני,

מטרת חוק זה היא: (1), (2) , (3), יב-(4) ייאמר מה שנאמר בסעיף

1(2) בנוסח שלפנינו.

אם יוסכם על העיקרון, אפשר יהיה לנסח את ההצעה.

מאחר שזו הצהרה כל כך רצינית ומאחר שזה דבר חדשני, אני רוצה לאפשר למשרדי

הממשלה - למשרד המשפטים ולמשרד העבודה והרווחה - להגיב עליה.

בדרך כלל אנחנו לא כותבים בחוקים מבוא כל כך ארוך של מטרות וכו י, אלא מסתפקים

במשפט אחד, שניים או שלושה.

אולי הרעיונות שבהצעתה של חברת הכנסת גוז'נסקי יכולים למצוא מקום באחד מסעיפי

החוק.

אני רוצה להגיב עכשיו רק על דבר אחד. נכון שבהצעתה של חברת הכנסת גוז'נסקי יש

דברים יפים מאוד, אבל אני לא בטוח שמקומם בחוק. נכון שהעובד הסוציאלי משלב יידע

מקצועי המבוסס על מחקר, אבל דבר כזה לא כותבים בחוק. זה בהוראות העבודה, איך

העובדים הסוציאליים צריכים לעבוד. רקיקה לא נוצרה למטרה זו.

מדוע אתם כותבים שהעובד הסוציאלי דואג לרווחת הפרט והחברה בישראל? הלא

ברור שהעובד הסוציאלי דואג לזה, אולי לא נכתוב את זה.

לא, זה לא ברור.

למה זה לא ברור?

הרי אני לא מתנגד למה שכתוב בהצעתך, למילים שכתובות כאן. אני מדבר מבחינת

המתודה של חקיקה.

אני מציע שתשקלו את ההצעה. הדרך הפשוטה ביותר היא להגיש הסתייגות, אבל אני

הייתי רוצה שחוק כזה יתקבל בהבנה. תבדקו את זה.

אולי אפשר לשפר את הנוסח שלפנינו ולהוסיף לו כמה אלמנטים, מילה אחת או שתיים

שיתנו לו קצת אידיאולוגיה.

בסדר.

סעיף 41 - עונש על תנאי

(קורא את סעיף 41).

בסעיף 41(א) מאוזכרים סעיף 40(4) ו-40(5), שמדובר בהם על התליה או מחיקה

מהפנקס, אם ועדת משמעת החליטה לנקוט נגד הנקבל באמצעי משמעת כאמור בסעיף 40(4)

או(5). רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת עליו החליטה יהיה על תנאי.

סעיף 41(ב} לקוח מחוק העונשין.

סעיפים (ה) ו-(ו), תופסים את הנפח הכי גדול של סעיף 41 וחם מסובכים.

אפשר לוותר על אלמנט אחד - הארכת התקופת תנאי, זאת אומרת למחוק את (ו) ולקצר

את (ה).



בסעיף 41(ה) אנחנו מדברים על אמצעי על תנאי. אומרים לו: אדוני, אם במשך תקופה

מסויימת תעבור עבירה נוספת, נפעיל את העונש הראשון. אם במשך תקופה מסויימת לא

עברת עבירה נוספת - מוחלים לך. זה התנאי.

בחוק העונשין יש אפשרות להאריך את תקופת התנאי, אבל אם זה מפריע לך כאן -

אפשר לוותר עליה.

האם בסעיף (ה) אי אפשר לכתוב "אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לתקופה

שלא תעלה על".

בסדר, אבל זה יהיה אותו דבר, כי צריך להגיד שהיא יכולה להאריך רק פעם אחת את

תקופת התנאי. ואחר כך צריך לומר ממתי מתחילה תקופת ההארכה.

זו חובה?

מישהו צריך לקבוע את זה.

משרד המשפטים, אתם בדקתם את הנוסח הזה?

בדקנו את הנוסח הזה. בחוק לשכת עורכי הדין יש אמנם הוראות כאלה אבל הן יותר

פשוטות.

לדעתי, לא צריך להיכנס לפירוט כמו שמוצע כאן. מה שהוועדה החליטה למעשה זה לתת

לו כאילו עוד הזדמנות.

אני שואל, למה לא לכתוב את הדברים בצורה מסודרת? רק מפני שיש צורך בעוד כמה

מילים? מה זה מפריע? אנחנו כתבנו כאן דברים ברורים. ועדת המשמעת יודעת מה עליה

לעשות. הכל ברור. אנחנו רוצים שיהיה חוק ברור. כדאי להוסיף כמה מילים ובלבד שהוא

יהיה ברור.

קיבלתי את הטיעון. לא יהיו ספקות.

אם הנוסח מקובל על משרד המשפטים, אנחנו נאשר אותו כפי שהוא.

הוא מקובל עלינו בכפוף לתיקונים טכניים בלבד, שאנחנו עושים אותם ממילא.

מי בעד סעיף 41?

הצבעה

סעיף 41, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 41 אושר.

סעיף 42 - חידוש רישום

(קורא את סעיף 42}.

הסעיף הזה היה קיים קודם אלא שהוא היה מחובר לסעיף אחר.

מה נאמר בסעיף 40(5)?

מחיקה מהרישום בפנקס.

אנחנו אומרים שמחיקה מהפנקס היא לא לנצח.

ועדת המשמעת לא יכולה למחוק לנצח? נניח שהאיש עבר עבירה כל כך חמורה שרוצים

למחוק את שמו בלי שהוא יוכל לחזור ולהרשם, האם ועדת המשמעת לא יכולה להטיל עונש

של שלילה לצמיתות?

ועדת המשמעת מוחקת את שמו של האיש, ואחרי חמש שנים מותר לו להגיש בקשה.

בסעיף 42 מדובר על הרשם, אם שוכנע הרשם כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאי

הוא לחדש את הרישום.

פה מדובר על שלילה לצמיתות. לתקופה מסויימת - זה התליה, זה סעיף אחר.

מה קורה בפרקטיקה אצל עורכי דין שהרשיון שלהם נשלל לצמיתות?

אם זה לצמיתות - זה לצמיתות.

לגבי עורכי דין ועדת המשמעת יכולה לקבוע לתקופה מסויימת או לצמיתות.

יש הבדל בין עורך דין לבין עובד סוציאלי. עובד סוציאלי, מעצם טיבו של התפקיד,

נועד לעזור לציבור בנושאי רווחה.

אבל אם הוא עבר עבירה חמורה, ניצל לרעה את מי שהיה נתון לחסותו?

אפשר להוסיף את המילה "לצמיתות"?

פה מדובר על מחיקה לצמיתות.

אפשר לומר, אלא אם כן קבעה ועדת המשמעת בהחלטה שלה שהסעיף הזה לא יחול, זאת

אומרת שהוא לא יוכל לחזור.

אולי נכתוב שוועדת משמעת רשאית למחוק מהפנקס לתקופה מסויימת או לצמיתות.

זה כתוב.

לצמיתות זה 5 שנים?

לצמיתות זה אומר שבתום חמש שנים אפשר לבקש.

אם ועדת המשמעת תחליט לשלול לצמיתות, בתום חמש שנים האיש יכול להגיש בקשה

לרישום מחדש. אדוני היושב ראש, אתה בעד זה?

כן, אני בעד. די רגיל לראות אנשים שעברו עבירות פליליות מסוגים שונים, בוודאי

אנשים שיש להם רקע של עובד סוציאלי, שבעת ישיבתם בכלא הם חזרו בתשובה. חוזרים

בתשובה.

ההוראה הזאת הוכנסה בעקבות הערה של הוועדה. את האפשרות להחזיר את הרישום,

אפשר לתת אותה לוועדת המשמעת ולא לרשם.

אבל פה מדובר על שינוי בנסיבות. האיש ישב בבית הסוהר ועזר לאסירים, חל שינוי.

אני לא מסתייג מהעיקרון.

אני רואה באהדה את הסעיף הזה.

אז נשאיר אותו, אם כי נראה לי קצת לא תקין כאילו שמישהו מחליט לצמיתות ובא

אחר וקוצב את הזמן.

במקום שהאיש ילך ויבקש חנינה מהנשיא, יש אפשרות להחזיר את שמו לפנקס אחרי המש

שנים.

מי בעד סעיף 42?

הצבעה

סעיף 42, כמוצע בנוסה לוועדה, נתקבל

הסעיף התקבל.

סעיף 43 - הודעה למתלונן

(קורא את סעיף 43).

אני מציע שבמקום "מהי החלטת ועדת המשמעת" ייאמר "על החלטת ועדת המשמעת".

קיבלנו הערה מהאגודה לזכויות האזרח, שהם רוצים שימציאו לא רק את ההודעה אלא

גם את נימוקי ההחלטה של ועדת המשמעת. יש פה עניינים שמתנגשים עם הסודיות.

אנחנו דנו בנושא הזה. הוא הועלה כבר בישיבת הוועדה. אנחנו אומרים שההחלטה של

ועדת המשמעת היא סודית. צריך לזכור שהחלטנו עקרונית שהדיון נעשה בדלתיים סגורות,

כלומר ההחלטה היא סודית ולא מפרסמים אותה.

ויש סעיף נוסף, סעיף 46, שאומר שוועדת המשמעת רשאית להורות על פרסום החלטתה

או מקצתה, עם או בלי שמו של ה נקבל, בדרך שתקבע. כלומר, פרסום החלטת ועדת המשמעת

הוא מוגבל.

אם נצטרך להעביר לכל מתלונן את הנימוקים להחלטה, מה הועלנו כשאנחנו מדברים על

דלתיים סגורות ועל איסור הפרסום?

האגודה לזכויות האזרח מסתמכת על בג"צ שפירא נגד הוועד המחוזי לשעבר. מה נקבע

שם?

שם הוחלט לגנוז את התלונה ואז המתלונן ביקש את התשובה של אותו עורך דין

שהסביר את רצונה של הוועדה. במקרה הזה הוא קיבל את זה.

האגודה מבקשת לתת בכל מקרה לא רק את הנימוקים אלא את ההחלטה.

את ההחלטה עצמה.

יש חובה כללית לנמק, על פי חוק סדרי המינהל.

לנמק לעצמה. אבל גם לציבור?

כן, לפי חוק ההנמקות.

אני לא זוכר. אני לא חושב שזו אוי™ מאטריה. אני מוכן לבדוק את זה.

זו לא אותה מאטריה.

זו לא אותה מאטריה. חוק ההנמקות זה משהו אחר.

תבדוק את זה. בינתיים אנחנו מאשרים את סעיף 43.

משרד המשפטים לא מתנגד לעמדה שלנו.

אנחנו לא רואים טעם לסטות.

זאת אומרת להודיע רק שהאיש הורשע או קיבל חמש שנים או השם נמחק, בלי

הנימוקים.

אני מבין שהיועץ המשפטי מסכים לסעיף 43.

אנחנו מאשרים.

מי בעד סעיף 43.

הצבעה

סעיף 43, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 43 אושר.

(קורא את סעיף 44).

כבר אישרנו את הנאמר בסעיף 44.

רשום אצלי שנתבקשנו לבדוק אם זה לפני דן יחיד או בהרכב.

לפי חוק בתי המשפט זה דן יחיד.

סדרי דין להגשת ערר, זה כתוב אחר כך? אני קורא את ההערות שרשמתי בפעם הקודמת,

אם צריך לקבוע סדרי דין להגשת ערר.

יש סעיף 59.

זה דבר אחר.

אולי נאזכר את זה פה.

בדיוק כך. תבדקו את זה.

נבדוק את זיו.

מי בעד סעיף 44?

הצבעה

סעיף 44, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 44 אושר.

סעיף 45 - סמכות ועדת המשמעת לבקש פסילה מטעמי מחלת נפש

סעיף 46 - פרסום

סעיף 47 -התליה

סעיף 48 - סיכון כפול

סעיף 49 - שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר

סעיף 50 - פסק דין במשפט פלילי

על סעיפים 45 עד 50, זאת אומרת, טוף הפרק הזה, לא היו שום הערות.

אין שינוי.

אין שינוי .

הסעיפים האלה אושרו. אני לא הייתי באותה ישיבה, הייתי הולה.

מי בעד הסעיפים 50-45, כולל סעיף 50.

הצבעה

סעיפים 45, 46, 48,47, 49 50, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבלו

סעיפים 45, 46, 47, 48, 49, 50 אישרו.



פרק ז' - מועצת העובדים הסוציאליים

סעיף 51 - מועצת העובדים הסוציאליים

(קורא את סעיף 51).

את השינויים המודגשים בקו הכנסו לפי בקשת הוועדה

במקום נציג צה"ל רצוי לכתוב נצג צבא הגנה לישראל.

בסדר.

מי בעד סעיף 51?

הצבעה

סעיף 51, כמוצע בנוסח לוועדה, אושר

סעיף 52 - תפקיד המועצה

(קורא את סעיף 52).

מה שאתם אומרים, יש דברים שכתובים בחוק ויש דברים שלא כתובים בחוק, הם נוגעים

לעיסוק בעבודה סוציאלית.

נכון.

גם פה הוכנסו תיקונים לפי הערות הוועדה.

בנוסח הכחול, בסעיף 47, נאמר "בעניינים אחרים שיביא בפניה". את המילים האלה

מחקנו.

אפשר להוסיף את זה גם כן. "בעניינים אחרים שיביא בפניה והנוגעים לעיסוק

בעבודה סוציאלית".

אני לא מתנגד שהדבר יובהר. זה לא משנה.

אני שואל סתם, חשבתי שזה נמחק במקרה.

לא זה בוועדה קבעו כך. זה באמת לא משנה.

אם לפי דעתך הנוסח עונה על מה שהיה כתוב בכחול, זה באמת לא משנה.

אני אשם. בפרוטוקול כתוב כך: אתה אמרת, הנוסח החדש מבהיר טוב יותר על מה יש

האם במסגרת סעיף כזה אפשר להביא לדיון נושא כללי של רווחה?

הנחה בסיסית היא שזה נוגע למקצוע עבודה סוציאלית. בנוסח הקיים, לא

מחייב. אפשר לנסח זאת גם בצורה אחרת. בשבוע האחרון, אני אומר, עלה הנושא של

אלימות כלפי תינוקות, האם יהיה אפשר להעלות את זה לדיון במועצה? ואת עונה: בהחלט,

סעיף זה אומר שהמועצה יכולה ליזום להביא נושא בפני השר, אפשר לכתוב "לעיסוק

בעבודה סוציאלית", ואז ההגדרה כוללת את זה. אני אמרתי, בסדר, וכו'.

השאלה, על מה זה לא עונה כאן?

אני קורא: "תפקיד המועצה", מה התפקיד שלה? "הוא ייעוץ לשר בעניינים שלגביהם

עליו להתייעץ עם המועצה לפי חוק זה". זאת אומרת, אם יש מקום שכתוב שהוא יוועץ

במועצה, זה התפקיד שלה.

כן.

זאת אומרת, לתת את השירות.

ותפקיד המועצה הוא ייעוץ לשר גם בעניינים אחרים הנוגעים לעיסוק בעבודה

סוציאלית, זאת אומרת הם כאילו ביוזמתם.

גם וגם.

קודם היה כתוב כאילו הוא רשאי להביא. אני לא עומד על זה.

גמרנו. מי בעד סעיף 52?

הצבעה

סעיף 52, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 52 אושר.

סעיף 53 - תקופת כהונה

סעיף 53 אושר בישיבה הקודמת.

סעיף 54 - סדרי עבודה

סעיף 54 אושר.

סעיף 55 - ועדות

(קורא את סעיף 55) .

התוספת של סעיף (ב) זה לפי בקשת הוועדה?

דנו על זה כבר כשאישרנו את סעיף 7, אז הפניתי את תשומת לבכם לוועדה הזאת. שם

יש הסתמכות על ועדת מידע, שהיא ועדת ערעור על החלטות של העובד הסוציאלי. אז

הפנינו את תשומת לבכם לסעיף הזה, והוא בעצם אושר כבר.

אני הקראתי אז את סעיף 55(ב) וזה אושר גם כן, כי זה חלק מסעיף 7.

אין איזה שהן סמכויות שאתם לא רוצים שהמועצה תוכל להעביר? נניח, לדוגמה,

אישור חקיקה או דברים כאלה. בכנסת למשל, בוועדות, אומרים: הוועדה רשאית לאצול

מסמכויותיה לוועדות משנה למעט חקיקה, או למעט דברים אחרים. פה זה כל דבר.

כל דבר. המועצה תחליט.

אני יודע שגם איגוד העובדים הסוציאליים ביקש שתהיה כמה שיותר עצמאות.

כתוב: "ולהאציל להן מסמכויותיה". השאלה אם היא יכולה להעביר- את כל הסמכויות

שלה לוועדה, אני שואל אם אין נושאים שדורשים את תשומת לב כל המועצה במליאה. אני

שואל, לא בדקתי. אני לא יודע מה התפקידים של המועצה.

יש תפקידים שהחוק קובע שהשר צריך להתייעץ במועצה, יש כמה נושאים כאלה. למשל,

בנושא הרישום, אני מפנה אתכם לסעיפים הראשונים של החוק, סעיף 9 פסקאות (1), (2),

(3), התייחסות למועצה. ויש בעוד כמה מקומות.

אני שואל אם אין איזה נושא שלא הייתם רוצים שיעבור.

אין.

השאלה היא, עורך דין ברק, אנחנו דיברנו על זה בישיבה הקודמת, האם ייתכן שחברי

ועדה כזאת יהיו כולם אנשים שאינם חברי המועצה.

כתוב: ייהמועצה רשאית למנות, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדות קבועות וועדות

לעניינים מסויימים". עקרונית, כשכתוב "מבין חבריה ושלא מבין חבריהיי, -זאת אומרת

שיכולים להיות גם מי שאינם חברים, כולם, כל חברי הוועדה.

זה רק תיאורטי. באופן מעשי זה לא קורה. זה נוסח שמקובל לגבי כל המועצות.

ניתן להם אפשרות להחליט איך שהם רוצים.

מי בעד סעיף 55?

הצבעה

סעיף 55, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 55 אושר.

סעיף 56 - השתתפות בישיבות ועדת הרישום

זה בהתאם לתיקון שאנחנו ביקשנו. יש הפרדה בין התפקידים.

נכון.

מי בעד סעיף 56?

הצבעה

סעיף 56, כמוצע בנוסח לוועדה, נתקבל

סעיף 56 אושר.

פרק חי - עונשיו ושונית

סעיף 57 - עונשין

(קורא את סעיף 57)-

בסעיף (ג) יש שינוי, ואני אקריא אותו: מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף

23 ומסרב למוסרם - דינו מאסר שישה חודשים. זה אותו דבר, אלא שזה ניסוח של משרד

המשפטים, יותר מדוייק.

הסעיף הזה היה קיים בנוסח הקודם, אבל אנחנו שיפרנו אותו קצת, לפי בקשת

הוועדה.

מי שמתחזה לעובד סוציאלי, הוא עובר עבירה נמשכת? יטילו עליו קנס על כל יום?

כן. יכולים להטיל עליו קנס.

אני חושב שזה מוגזם. נניח שמישהו יתחזה במשך חודשיים, על כל יום יוטל עליי

קנס?

על כל יום שנמשכת העבירה.

כאן ההבחנה היא בין מי שהתחזה תקופה ארוכה או תקופה קצרה. כלומר, הוא צריך

לדעת שככל שהוא מתחזה יותר זמן - העונש יהיה יותר גדול.

את כל הסעיף הזה תאמנו מחוק הפסיכולוגים.

שם זה מקצוע רפואי.

זה המקצוע המתאים ביותר. בנוסח הקודם ההוראה לגבי עבירה נמשכת היתה יותר

גורפת. בנוסח הזה צמצמנו.

אנחנו מתקרבים לסיום. את מה שנשאר ואת ההצעה של חברת הכנסת גוז'נסקי נשאיר

לעוד ישיבה.

עורך דין ברק, אם הצעתה של חברת הכנסת גוזינסקי לא תתקבל, היא תרשום

הסתייגות.

אנחנו נשקול את זה בינינו.

אנחנו נשקול את זה וניתן תשובה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.