הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 394

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. ו' בחשון התשנ"ו (30 באוקטובר 1995). שעה 10:00

נ כ ח ו -

י' כץ -היו"ר

ע' מאור

עו"ד ש' בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד א' גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ל' רוזנברג - הלשכה המשפטיית, המוסד לביטוח לאומי

שי טל - ענף נפגעי פעולות איבה,

המוסד לביטוח לאומי

ר' שי - מנהלת אגף אימהות וילדים,

המוסד לביטוח לאומי

שי כהן - מנהל מחלקת הרווחה, משרד הקליטה

ני מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד' סגל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר י' קדמן - המנהל הכללי, המועצה הלאומית

לשלום הילד

הרב חי ליבוביץ

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

מתן קצבת ילדים לילדים שעלו לישראל ללא הורים

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת

טיפול רפואי) (תיקון), התשנ"ה-1995

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת

נכות), התשנ"ה-1995



מתן קצבת ילדים לילדים שעלו לישראל ללא הורים

בוקר טוב. על סדר היום שלנו, מתן קצבת ילדים לילדים שעלו לישראל ללא הורים.

המוסד לביטוח לאומי מקיים את החובה שמוטלת עליו על פי חוק, לקיים דיון והתייעצות

עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושאים שבהם הוא מגיע להסכם עם משרד האוצר.

אני רוצה לומר לדוקטור יציק קדמן, מנהל המועצה הלאומית לשלום הילד: אני יכול

רק להביע את צערי על כך שיצאת באיום בעתירה לבג"ץ או משהו כזה לפני הישיבה. אני

חושב שהיה הרבה טוב אם היית עושה את זה אחרי שהנושא היה נדון כאן. אני חושב

שעדיף היה אילו המוסד לביטוח לאומי היה עושה את מה שהוא עושה. אני חושב שאחר כך

היה הרבה יותר קל, גם מבחינת העתירה לבג"ץ.

רבותי, המוסד לביטוח לאומי פנה אליי, מי מציג את הפנייה?

למעשה הבאנו לכאן היום שני נושאים, האחד - הארכת תוקפו של ההסכם הקיים, שנחתם

בספטמבר 1991, שתוקפו עומד לפוג בדצמבר השנה, המאפשר תשלום קצבת ילדים לילדים

שעלו לישראל ללא הוריהם ושלפי החוק אינם יכולים לקבל קצבאות, כי החוק אומר שקצבת

הילדים שייכת להורה המבוטח. לכן עשינו בספטמבר 1991 את ההסכם הזה שמאפשר לילד,

שהוא ילד עולה לפי חוק השבות, לקבל קצבת ילדים. הקצבה משולמת לאפוטרופסו של

הילד, למי שמונה כמקבל גמלה עבורו, למי שבעצם דואג לצרכיו.

שעור הקצבה הוא כמו השעור שבחוק לילד אחד, דהיינו נקודת קצבה אחת. היום זה

בערך 125 שקלים.

ההסכם הזה היה בתוקף שנתיים ולאחר מכן הוא הוארך עד דצמבר השנה. אנחנו מבקשים

את הארכתו הנוספת של ההסכם. זה הנושא הראשון שהבאנו.

מי מקבל במסגרת הזאת קצבת ילדים?

מקבלים ילדים שהם ילדים עולים.

שיש להם תעודת עולה,

יש להם תעודת עולה, הם עולים לפי חוק השבות, נרשמו במרשם האוכלוסין כעולים,

הם עד גיל 18 ומוחזקים פה בישראל על ידי מי שדואג לצרכיהם. הגמלה משולמת בהתאם.

זה ההסכם הקיים.

זה ההסדר לגבי כולם.

כמה ילדים כאלה מקבלים?

בשנת 1994 היו 215 ילדים. השנה, עד חודש מאי היו 245 ילדים.

הנושא הנוסף שביקשנו להביא אותו היום זה לאפשר מתן קצבת ילדים לילדים שמובאים

מאזורי סיכון לישראל, זאת היתה המגמה. במסגרת של מבצעי הצלה, מבצעים הומינריים,

מובאים הרבה ילדים. אני רוצה להזכיר את אגודת חב"ד שהביאה לכאן את ילדי

על פי ההסכם הקיים הילדים האלה לא יכולים לקבל

קצבה מאהר שהם אינם רשומים כעולים, אלה ילדים יהודים הזכאים לעלות לארץ אבל הם

אינם רשומים כעולים ולכן אינם יכולים לקבל קצבה.

בשעתו היתה החלטת ממשלה ואחר כך, בעקבות הפנייה הזאת, רצינו לתת לאוכלוסייה

כזאת, לאו דווקא לילדי צ'רנוביל אלא לכל אוכלוסייה שתגיע לישראל מאזור סיכון

מיוחד, מאזור מצוקה.

זה רק יהודים.

אי גולדשטיין;

לזכאים לעלות לפי חוק השבות, דהיינו הם יהודים. הם עלו אבל לא נרשמו. מדובר

על אלה שזכאים לעלות לפי רווק השבות. אנהנו מציעים שההסכם יהול על ילד עולה ועל

ילד שזכאי לעלות, בתנאים ובסייגים; אנחנו מדברים על מי שזכאים לעלות לפי חוק

השבות וקבענו ושוהם בישראל שנה לפחות, רק אז נתחיל לתת, אולי רטרואקטיבית מהם

עלייתם.

אחרי שפנינו לוועדה וביקשנו להתייעץ איתה, תכוף מאוד לדיון היום, התברר

שההגדרה שלנו רחבה ועלולות להיכנס לתוכה אוכלוסיות רבות. לכן אני מבקשת שיהיה

ברור שאנחנו מדברים על ילדים שהובאו מאזורי סיכון.

מכיוון שהמדינה מממנת את ההוצאה, אין שום היגיון לתת למי שמוחזק על ידי

המדינה או גוף ציבורי כגון רשות מקומית או הסוכנות היהודית וכו'. אנחנו מדברים על

ילדים שהובאו על ידי גורמים וולונטריים או פרטיים.

י' קדמן;

תגידו, כפר חב"ד. אתם רוצים לתת לכפר חב"ד. נקודה.

אי גולדשטיין;

אנחנו מבקשים להוסיף את הסייג שדיברתי עליו, ילדים שאינם מוחזקים על חשבון

קופה ציבורית.

במילים אחרות, אם מחר אנחנו, קבוצה של אנשים טובים מקימים עמותה שמתכוונת

לצאת במבצע ילדים מאזור סיכון, אין לי שום בעיה, אם אני עונה על הקריטריונים.

ובלבד שהילדים האלה זכאים לעלות לפי חוק השבות והם שוהים בישראל תקופה של שנה

לפהות, אז תיקבע זכאותם.

ברור. הדלת פתוחה בפני כל עמותה שהפצה לעשות את אותו מעשה אצילי וחשוב.

אי גולדשטיין;

ובלבד שמימון פרנסתם ואחזקתם של הילדים אינה מהקופה הציבורית.

הילדים עלו ללא הוריהם. לילדים אין תעודת עולה.

יכול גם ילד לעלות ללא הורים ולקבל גם תעודת עולה.

לפני שנשמע הסבר אני רוצה לדווח לחברי הוועדה שאתמול ביקרתי בכפר חב"ד

והתרשמתי מאוד ממה שמתרחש שם. חבל שנציגי כבר חב"ד טרם הגיעו לכאן, הם ממתינים

בכניסה לבניין. אל תחשדו בי שיש לי דעה משוחדת בנושא הזה, איש לא פנה אליי ולא

ביקש ממני במישרין או בעקיפין לקיים את הדיון הזה כאן, למעט המכתב הפורמלי

שקיבלתי מעורך דין בריצמן מהמוסד לביטוח הלאומי. אני הסתכלתי על העניין כנושא

הומניטרי טהור.

ראיתי שהילדים בכפר חב"ד מקבלים טיפול יוצא טן הכלל. ראיתי את הכיתות, עברתי

בכיתות הלימוד ובמקומות המגורים שלהם. הילדים מקבלים טיפול נהדר. חלק מהילדים

שהגיעו במבצה הזה כבר משרתים בצה"ל. מעניין לציין שלא מכריחים את הילדים להתפלל

או לעשות דברים שמקובל אולי לחשוב על מסגרות כאלה.

אין לי ספק שמן הראוי שגם מוסדות אחרים שאליהם מגיעים ילדים שעלו ללא הוריהם

יזכו בהטבה הזאת. אבל כמו שאנחנו עושים הרבה פעמים בתחומים שנוגעים למוסד לביטוח

הלאומי והרווחה, בבחינת דונם ועוד דונם, חשוב מאוד לפתור קודם כל את המצוקה

הנוכחית.

המבצע הזה נמשך חמש שנים, השתתפו בו למעלה מ-1,100 ילדים. עכשיו, לאור הנסיון

שהצטבר, הם מעדיפים להביא קבוצות קטנות ומדי חודש מגיעים כ-25 ילדים. יש תחלופה.

הרוב המכריע מגיע מכמה ערים שנמצאות בסביבת צ'רנוביל, ברדיוס של 200 קילומטרים.

אני חושב שמגיעה תודה וברכה לאנשי כפר חב"ד - בלי כל קשר למה שעולה לדיון

בוועדה - על העבודה המסורה שלהם עם הילדים ועם הילדות. אני חושב שיש שם כ-150

ילדים וילדות.

אדוני היושב ראש, האם התכנית היא פרטית של אנשי חב"ד? האם היא מוכרת למשרד

הרווחה או למשרד החינוך או למשרד הקליטה? האם יש לנו חוות דעת של משרד הקליטה?

משרד הקליטה מתנגד התנגדות מוחלטת.

דוקטוור קדמן, אנחנו יכולים להיות חלוקים בדעותינו אבל אין שום סיבה בעולם

שלא נכבד אחד את השני. אני אתן לד את רשות הדיבור. זכותך להחזיק בדעתך אבל אין זה

מונע ממני את הזכות לבטא את ההתרשמות שלי מהעבודה הנהדרת שאנשי חב"ד עושים.

אני חושב שכל פוליטיקאי צריך לדעת לעשות הבחנה בין דעות פוליטיות לבין פעילות

כזו או אחרת בתחום החברתי. אני סבור שאנשי כפר חב"ד עושים עבודה נפלאה במעשה הזה.

תענוג לראות זאת. יש פסיכולוגית צמודה, רופאה צמוד, בדיקות, דברים בלתי רגילים.

אני חושב שעל כך מגיע להם כל הכבוד.

בראשית דבריי אני רוצה לומר 10, הן הדרכים שבהן ילדים יכולים להגיע ללא הורים.

ילדים ללא הורים יכולים להגיע בטווח גילאים שהוא מאוד שונה, זאת אומרת יכולים

להגיע ילדים מאוד קטנים, יכולים להגיע ילדים מעל גיל 14, ילדים מעל גיל 17.

ומבחינת המערכת שלנו יש להם זכאויות שהן שונות, ואני אפרט במה.

קטין שגילו עד גיל 14 והוא מגיע ללא הורים, הוא לא זכאי. בעצם, מבחינת חוק

השבות הוא זכאי לכאורה לקל אשרת עולה אבל במערכת שלנו הוא לא זכאי לקבל תיעוד

כלשהו ולכן גם לא סיוע. זאת אומרת, ילד עד גיל 14, אם הוא לא מסופח בדרך זו או

אחרת - בעבר היו סיפוחים לקרובי משפרה בדרגות קרבה אלו או אחרות - אם הוא לא

מסופח למישהו שמבחינת המערכת יכול להוות אפוטרופוס לילד, הילד לא זכאי לקבל סיוע

באמצעות המשרד.

קטינים מעל גיל 14 שמגיעים לבד, ללא הורים אבל בלוויית אפוטרופוס - ופה אני

לא מדברת על קרבה ראשונה, בכלל לא, כי זו אוכלוסיה שכרגע אני לא מתייחסת אליה -

אם הם מגיעים ללא הורים אבל יש להם אפוטרופוס, האפוטרופוס הוא זה שמקבל את הסיוע

באמצעות המערכת שלנו, ואותו ילד נחשב כחלק מתעודת העולה של אותו אפוטרופוס. אף

על פי כן, זה לא חד וחלק ובוודאי שיש לזה הרבה מאוד ואריציות וניואנסים שלא זה

המקום להיכנס אליהם.

ילד בטווחי הגילים מ-14 עד 17 שמגיע בגפו וללא אפוטרופוס, זכאי לקבל מהמשרד

שלנו מה שקראנו לו עד עכשיו "תעודת טיפול", שמבחינתנו מקנה לו זכויות כלכל עולה.

ומה הן הזכויות? בגיל 14 הוא יכול לקבל רק את החלק היחסי של סל הקליטה שמקבל

ילד בתוך משפחה, זה אפילו לא סל קליטה של יליד.

נער שגילו מעל גיל 17. מבחינת המשרד שלנו הוא בגיר לכל דבר, הוא מקבל

תעודת עולה וזכאי לקבל באמצעות המערכת שלנו את כל הסיוע; סל קליטה, סיוע בשכר

דירה ואחר כך את כל סעיפי הסיוע שניתנים לעולים במהלך השנה הראשונה.

נער בגיל 17. מבחינתכם הוא בגיר.

כן, הוא עולה לכל דבר. הוא בגיר לכל דבר.



בעבר נתנו שני סוגי תעודות, תעודת טיפול ותעודת עולה. מאז שהונהגה אצלנו

המערכת החדשה מערכת רותם, מערכת ממוחשבת, התעודה שאנחנו מנפיקים לקטינים בגילאי

14 עד 17 נקראת אמנם תעודת עולה אלא שהסיוע שניתן להם הוא מצומצם. אם תרצו בכך,

יש בידי נתונים של תעריפי סל קליטה.

הילדים שהגיעו הם ילדים שזכאים לקבל אשרת עולה ולכן גם מקבלים תיעוד כמקובל.

כשהתהילו להגיע לכאן ילדים באמצעות מוסדות, בדומה לילדי צ'רנוביל, בהתחלה

באמצעות כפר חב"ד שעשה את המהווה הזה המעשה הומניטרי להצלת ילדים שהיו באזור

צירנוביל וסבלו קשה מהקרינה, היתה אלינו פנייה והמשרד החליט בזמנו על מתן סיוע

לכפר חב"ד, מתן החלק היחסי של סל קליטה לילד בתוך המשמרת וביטוח רפואי.

זה רק מגיל 14.

לכל מי שהיה מעל גיל 14.

ילדים מתחת לגיל 14 שבאו לכפר חב"ד, הם לק קבלו סיוע?

הם לא קבלו. אלה קטינים במערכת שלנו הם בכלל לא מוכרים. במשרד העבודה

והרווחה גובשו הנחיות כיצד לפעול במקרים כאלה. עד כמה שידוע לי, במשרד העבודה

והרווחה יש השגות לגבי ילדים קטנים, בגילאי 7, 8, והיו כאלה, שמגיעים ללא הורים.

בעקבות הפנייה של כפר חב"ד פנו שתי ישיבות נוספות, ישיבת הנגב ונתיבות, שגם

הם התחילו להביא ילדים, ובדומה לסיוע שניתן לכפר חב"ד גם הם קבלו את הסיוע דרכנו,

גם לביטוח רפואי, שבזמנו ניתן למשך שנה, וגם לקיום.

בשנת 1990 התקבלה החלטת ממשלה להעניק לכל הילדים סיוע כמו לעולים. ההחלטה

הזאת בוטלה בשנת 1992 ונקבעו סייגים להבאת ילדים ללא הורים.

עם קבלת החלטת הממשלה הודיע כפר חב"ד: אני יוצא מהתמונה, זאת אומרת אני ממשיך

להביא ילדים ואינני נכנס למערכת שנדרשת ממני, זאת אומרת מעורבות של משרד העבודה

והרווחה כתנאי לקבלת הסיוע לילדים שמגיעים.

מאז, מאוקטובר או מנובמבר 1992 כבר חב"ד לא נעזר באמצעות מערכת פורמלית, זאת

אומרת במשרד הקליטה הפסיקו לחלוטין לסייע בכל מה שקשור לחלק היחסי של סל הקליטה

וגם בנושא של ביטוח רפואי ואנשי כפר חב"ד עשו את הכל בכוחות עצמם. לאחרונה היתה

שוב פנייה למערכת שלנו לחדש את הסיוע. עדיין לא התקבלה החלטה. מבחינתנו זה נושא

שמחייב דיונים נוספים בדרג של ההנהלה. יש התלבטויות לכאן ולכאן.

עד כאן המצב נכון להיום.

את היית במקום הזה?

כן, אני הייתי בכפר חב"ד.

היו"ר י' כץ;

מתי?

לא בשנה האחרונה.

נוסף לכפר חב"ד יש גורמים נוספים כגון שבות עמי, ישיבת הנגב, גל, מגדל אור,

יוהנה ז'בוטינסקי - כ-200 גורמים - שהביאו ילדים בשנים האחרונות.

מאיפה?

כולם מאותו אזור. צ'רנוביל זה מונח מאוד רחב. בפועל, מאיה תבורי, מלשכת הקשר,

טוענת שכל קשר בין צירנוביל לכאן הוא מקרי כי יש הרבה מאוד ילדים שמגיעים מטווח

מאוד רחב בכל רוסיה, למרות שבעצם כפר חב"ד ממשיך ואומר שהמוטיב העיקרי כאן הוא

בעצם הצלת ילדים.

זו עלייה של ילדים, משרד הקליטה צריך לעודד את זה, לא?

הילדים מגיעים לכאן כולם במעמד תיירים, למעט אותם ילדים שהוריהם הביעו הסכמה

שהם יגיעו לכאן ויקבלו אשרת עולה. זאת אומרת שחלק מילדי צירנוביל, אלה שהם מעל

גיל 14 ויש להם אשרת עולה, יכולים לקבל דרכנו את הסיוע. מי שמגיע ארצה כתייר

איננו מקבל סיוע באמצעותנו.

אני חוזרת ואומרת שבנקודת הזמן הזה יש עדיין התלבטויות ולא התקבלה החלטה לא

לכאן ולא לכאן.

קודם כל אני מתנצל על התפרצותי בראשית הישיבה. לא רציתי להפריע, אבל הדברים

מאוד כואבים לי, ומכמה סיבות.

כבודם של אנשי כבר חב"ד במקומו מונח. אני יכול לומר לך, היושב ראש, שעם כל

הדברים היפים שאתה ראית, נעשים שם גם דברים מאוד לא יפים, ויש לנו הוכחות לכך,

בין היתר מכות שמקבלים ילדים - אני אתן לך אחר כך את המסמכים - חוסר נכונות של

כפר חב"ד להיפתח לפיקוח של משרד העבודה והרווחה על מה שמתרחש שם, הכרחת ילדים

להתפלל ומניעת אוכל ממי שאיננו הולך לתפילה וכו'. יש לנו עדויות על כך.



ובהקשר לזה אני מציע לך לבקר במקלט לנערים במצוקה שבתל-אביב ולהיפגש שם עם

רוסלן גיבייב, ילד שברח מכפר חב"ד ואנשי כפר חב"ד מחזיקים במסמכים שלו ולכו אי

אפשר לסדר לילד הזה עכשיו מעמד הוקי בישראל. יש פה מכתב מילד שברח מכפר חב"ד אל

הדודה שלו בדימונה, גם במקרה זה סרבו אנשי כפר חב"ד לתת את המסמכים שלו, כולל

הדרכון. לכן, לא רק דברים קדושים ויפים קורים בכפר חב"ד, עם כל הכבוד.

מישהו התלונן במשטרה על הדברים האלה?

אני אתן לך את כל החומר. אני לא יודע אם התלוננו במשטרה או לא התלוננו

במשטרה. לא בגלל כל דבר אפשר לרוץ למשטרה. אני רק אומר שבצד דברים שבקדושה נעשים

שם דברים מאוד לא קדושים.

היה מקרה של ילדה שאנשי כפר חב"ד רצו לעלותה למטוס ולהחזירה לביתה, למרות

שהיה ברור שזו ילדה מוכה מברית המועצות לשעבר. טענתם של אנשי כפר חב"ד היתה

שבהתנהגותה היא לא מתאימה. אנחנו התחננו: אל תחזירו אותה, תנו זמן להתארגן, לקלוט

אורנה במקום אחר. לכן אני אומר, קורים שם גם דברים שהם לא כל כך קדושים. אני יודע

שזה לא הנושא. אני מציין זאת רק כאיזון לחלק מהדברים שבוודאי יאמרו לך.

אחר כך אתן לך חלק מהחומר הכתוב שברשותי.

בשנת 1993. היו אז בעיות קשות מאוד, פנינו גם לשרת העבודה והרוורוה וגם

נמצאים פה ילדים שאין להם שום מעמד, שום זכויות.

הדבר הראשון שהילדים צריכים, לפני קצבת ילדים, אדוני היושב ראש, זה ביטוח

רפואי. חלק מהילדים הם חולים ולא סודר להם שום ביטוח רפואי. אנחנו פנינו ואמרנו:

אי אפשר להשאיר את הילדים האלה בלי ביטוח רפואי. אנשי כפר חב"ד, אני זוכר, באחת

אנחנו צריכים לשלם מכספנו, לתל השומר, אלפי שקלים על כל

בדיקה של ילד, כי אין להם ביטוח רפואי.

פנינו אז לשר הקליטה ולשרת העבודה והרווחה ואמרנו: או או ש, או ש. מדינת

ישראל צריכה להחליט. אי אפשר להשאיר את הילדים האלה פה, בשטח מדינת ישראל

ולהתייחס אליהם כאילו הם חיים במקום אחר. אמרנו: אם מדינת ישראל מתנגדת שכך יובאו

ילדים, תגידו את זה, שימו את זה על השולחן. אם היא לא מתנגדת, תנו להם את מלוא

ההכרה, לא איזו שהיא קצבת ילדים, אלא תנו להם ביטוח רפואי, תנו להם את כל המגיע

להם.

ואז התקבלה החלטה שלילדים שמובאים ארצה צריכים להיות תנאים מסויימים. אי אפשר

לקחת ילד בן שבע מהוריו, להבטיח להם הרבה הבטחות יפות אבל לשים אותו פה ללא פיקוח

והדרכה נאותים.

לצערי, כפר חב"ד לא הסכים להחלטת הממשלה לעמוד תחת התנאים והפיקוח - ושמעתם

את זה פה מנציגת משרד הקליטה - ולכן החליטה הממשלה: מי שלא מקבל את התנאים האלה

לא יקבל סיוע.

אני חושב שהמצב הזה הוא רע מאוד אבל אי אפשר לעקוף אותו דרך קצבת ילדים. אם

אדוני היושב ראש באמת רוצה לעזור לילדים האלה - אנחנו צריכים לפתור את בעיות

הביטוח הרפואי שלהם, אנחנו צריכים לפתור את בעיית המעמד שלהם, אנחנו צריכים לענות

לשאלה מה קורה אם ילד לא מסתדר בכפר חב"ד. הזכרתי מקודם את המקרה של רוסלן -

עניינו הובא אתמול לפני בית משפט לנוער - יש בעיה מה עושים איתו. הוא תייר בארץ,

איו לו כלום, אין לו הורים, איו לאן להחזיר אותו. את כל הדברים האלה צריך לפתור

ביסודיות. קצבה כזו או אחרת לכפר חב"ד לא תפתור את הבעיות.



לנו יש קשר עם לא מעט ילדים שרוצים לצאת מכפר חב"ד ולא נותנים להם לצאת משם.

חלק מהילדים האלה, כמו שנאמר פה, לא באים מצירנוביל ולא ממקום קרוב לצ'רנוביל. הם

באים מכל מיני מקומות רחוקים תחת הכותרת של "ילדי צ'רנוביל". אם ניקח ילד ילד

בכפר חב"ד ונבדוק מאיפה הוא הגיע, לא כל הילדים יכנסו להגדרה של ילדים מאזורי

סיכון, אלא אם כל ברית המועצות לשעבר תוגדר כאזור סיכון.

יש בארץ הרבה מאוד ילדים אחרים שנמצאים פה במעמד של תייר ואין להם מעמד של

עולה. חלק מהילדים האלה - בהם עלולים לפגוע - הגיעו ארצה במסגרת תכניות נהדרות של

גופים שקבלו על עצמם את כל התנאים שקבעה ממשלת ישראל, כולל פיקוח, אבל הם לא

מקבלים ולא יהיה זכאים לקבל קצבת ילדים. ויש ילדים אחרים, למשל רוסלן שברח מכפר

חב"ד, אין לו מעמד, הוא נמצא כאן במעמד תייר.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, אם מישהו רוצה לעזור לכפר חב"ד, כבודו במקומו

מונח. למשרדי הממשלה יש מספיק נתיבים לתמוך בכפר חב"ד. אני מאוד מקווה שהתמיכה

בכפר חב"ד תלך יחד עם הנכונות של כפר חב"ד לעמוד בקריטריונים שמדינת ישראל קבעה

לגבי מעונות ופנימיות, עם כל מה שקשור בזה. אני מאוד מתפלא על אנשי הביטוח

הלאומי, כשאני פונה אליהם ומתחנן, יש ילד אוטיסט שהוריו מסכנים ולא ידעו שהם

זכאים לקצבה, תנו להם רטרואקטיבית מאז שהוא אובחן. אומרים לי: אי אפשר, יש

וזקנות, אי אפשר לפרוץ את התקנות. והנה כאן פתאום אפשר לפרוץ את התקנות, בשביל כפר

חב"ד אפשר לפרוץ את התקנות.

עכשיו מתברר שמדובר לא רק בכפר חב"ד, אלא מדובר גם בילדים אחרים שהם זכאים לא

פחות מהילדים בכפר חב"ד. אני שמתי את הדברים על השולחן ואמרתי לאנשי הביטוח

דעו לכם, מדובר לא רק בילדים שנמצאים בכפר חב"ד.

עכשיו מנסים לחסום את הפתח בפני ילדים אחרים וקובעים תנאים כאלה ואחרים. נדמה

לי שזה לא יעמוד בשום מבחן משפטי, גם אם יוסיפו כל מיני תנאים מלאכותיים שלא היו

בעבר.

ואני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שכפר חב"ד מקבל כספים ממשרד הדתות, זאת

אומרת הילדים האלה נתמכים באמצעות המדינה.

יש פרוט מדוייק כמה הם מקבלים ממשרד הדתות. לא הסתירו שום דבר.

אני בעד שיעזרו לילדים שנמצאים בכפר חב"ד אבל לא דרך החלון האחורי, לא בדרכים

עקלקלות. תעזרו להם ישירות, תנו להם ביטוח רפואי, תסייעו להם במעמד שלהם ולא דרך

קצבאות ילדים ולא על חשבון ילדים אחרים באותו מעמד שמה אתם רוצים לשלול את הקצבה.

אני מבין שבכפר חב"ד כ-150 ילדים ועוד כמה אלפי ילדים יש במסגרות אחרות, למשל

נעל"ה.

בנעל"ה יש כ-3,000 נערים שמגיעים בסטודנטים, תיירים.

סטודנטים בגיל 16?

כן, כן, בגילאים האלה, הם כאילו במעמד של סטודנט.

נשמעו כאן האשמות חריפות ביותר ואי אפשר להתעלם מהן. אני רק יכול להצר על כך

שלמרות הקשר הטוב שיש לי עם המועצה הלאומית לשלום הילד, אני שומע עכשיו בפעם

ראשונה את כל התלונות שמתייחסות לילדים בכפר חב"ד. תבל.

דוקטור קדמן, אני מקפיד לקרוא את המכתבים שאתה כותב ושולה אליי. עכשיו אני

שומע לראשונה את התלונות האלה. אני מצר על כך. אני בהחלט הושב שהתלונות הן

כבדות משקל ומחייבות התייחסות.

מעניין אותי לדעת מהו העניין של הביטוה הרפואי. עורכת דין הורן, אני מבקש ממך

להתייחס לנושא של הביטוח הרפואי וגם לדברים האחרים.

דוקטור קדמן שאל מה יהיה עם הילד שברה מכפר הב"ד ולא נמצא שם. ההסכם הזה יחול

גם עליו. זאת אומרת, אם הוא ממלא את התנאים, הוא לא צריך להיות בכפר הב"ד כדי

לקבל.

מי יקבל את הקצבה? כפר הב"ד יקבל.

אני מבקש, אין דו שיה.

עורכת דין הורן, תתייחסי לנושא הביטוה הרפואי ואחר כך לדברים האהרים.

המוסד לביטוח לאומי, כשהוא בדק את הסוגיה, יצא מתוך הנחה שהתנאים של משרד

העבודה והרווחה אמנם מתקיימים. אהד התנאים הוא שלילד יש ביטוה רפואי. עכשיו

שמענו דברים וקיבלנו מידע שלא ידענו עליו, שהחליטו להפסיק את התמיכה ולא חדשו

אווזה. עכשיו שמענו על החלטת הממשלה שבוטלה. אנחנו מבקשים לבדוק זאת. אנחנו חייבים

לבדוק זאת.

רבותי, אנשי כפר חב"ד, אתם לא הגעתם בזמן ולכן אומר: דוקטור קדמן אמר כאן,

בניגוד לדיווח שאני מסרתי מרשמי הביקור שלי אצלכם, שיש תלונות על מכות לילדים;

שאין עליכם פיקוח של משרד העבודה ורווחה; שאתם אינכם מוכנים שיהיה פיקוה של משרד

העבודה והרו ורדו; שילדים שלא רוצים להתפלל נמנע מהם אוכל; תלונות של ילדים שברחו

מכפר הב"ד; תלונות על כך שאתם לא נותנים את הדרכון לילד שרוצה לצאת מכפר הב"ד;

ילדה מוכה שרציתם לגרש אותה בהזרה לארצה; על ילדים שאין שום קשר בינם לבין

צירנוביל, ילדים שמגיעים מכל רחבי הבר העמים; כאילו מה שאתם הצגתם בפני היה איזה

שהוא משרק ובעצם הנושא הוא בעייתי ביותר.



אני מבקש שתתייחסו לדברים האלה. מה העמדה שלכם לגבי פיקוח עתידי של משרד

העבודה והרווחה על מה שמתרחש בין כותלי הכפר, ואיך אנחנו מבטיחים שתופעות כאלה,

אם ישנן, לא תהיינה, ואם אתם מכחישים אותן, אם אתם יכולים לספר לנו יותר פרטים

בנושא.

קודם כל שלום וסליחה על האיחור. התעכבנו בכניסה כי לא היה אישור.

גברת אריאלה הראל, ממשרד העבודה והרווחה, מחוז תל אביב, היא

יושבת ביפו ומפקחת על המוסד שלנו. היא מבקרת אצלנו ומראיינת את הילדים. יש גם

דו"חות של כל הילדים.

דוקטור קדמן אף פעם לא ביקר במוסד, הוא אף פעם לא ראה את המוסד. משרד העבודה

והרווחה כן מפקח עלינו. יש מחלקה למוסדות ציבור ואנחנו כן הצלחנו לקבל ממשרד

העבודה והרווחה תקציב לילדים האלה בגיל 12.

הגברת אורה נמיר, שרת העבודה והרווחה, היתה אצלנו; מר יוסי תמיר, מנכ"ל המוסד

לביטוח לאומי, היה אצלנו; מנכ"ל משרד העבודה והרווחה מכיר את הפרוייקט טוב מאוד

והוציא מכתב מפורט. יש פיקוח מלא. יש לנו גם מספר רשיון לניהול המוסד.

אנחנו באים בדברים עם מנכ"ל משרד הקליטה לחדש את מתן הכסף שניתן לנו בעת

שלטון הליכוד. היינה אז החלטת ממשלה להכיר בילדים האלה כעולים. הממשלה שבאה אחר כך

לא קבלה החלטה כזאת. ויש הנושא של ילדי נעל"ה.

גם ועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה בעניין שלנו. הם קבלו את כל הנתונים. יש

פרוטוקול. אנחנו פועלים לפי ההנחיות.

אני חוזרת ואומרת: מכיוון ששמענו כאן דברים שונים, אנחנו רוצים לבדוק.

אני שואל את נציגת משרד הקליטה, יש לך את החלטות הממשלה?

לא כאן.

בזמנו קיבלנו ממשרד הקליטה נתונים שנתנו לנו תמונה אחרת. אחרי ששמענו כאן מה

ששמענו, חשוב לנו לבדוק את הדברים.

ב-9 באפריל התקיימה פגישה אצל מר תמיר. ב-1990 התקבלה החלטת ממשלה להעניק

לילדים טיפול כמו בעולים. בשנת 1992 התקבלה החלטה אחרת.

יש בידי פרוטוקול מאפריל 1995, שיש בו פסקה שנאמר בה: לפני תשעה חודשים

הוסכם עם חב"ד כי הילדים יובאו בהתאם להנהיות ובתיאום עם משרד העבודה והרווחה ועם

שר הפנים. זה מה שנאמר לנו ביו היתר בישיבה אצלכם.

יש החלטת ממשלה לבטל את זה?

החלטת ממשלה מ-1992 שרירה וקיימת. הגינו להסכמים שהם לא החלטת ממשלה.

בפרוטוקול כתוב: הדברים מתנהלים באופן מסודר, תוך הפעלת בקרה, את אמרת דבר

אחר.

אתם מכחישים את זה שהיתה החלטת ממשלה על ביטול?

אנחנו לא ידענו על החלטת ממשלה על ביטול. אנחנו ישבנו עם אנשי משרד הקליטה.

הם הביאו לידיעתנו את העובדה שהיתה החלטת ממשלה ראשונה לתמוך בנושא. לא נאמר לנו

שהיא בוטלה.

בחודש אפריל 1995 ישבנו עם אנשי משרד הקליטה ונאמר לנו במפורש שהדברים נעשים

תחת פיקוח. ואיש לא העלה את המחשבה שמא יש לחפש החלטה אחרת. אם, כמו שנאמר כאן

היום, יש למשרד הקליטה ספקות, אני מעוניינת לבדוק את הנקודה הזאת.

לפני שאני נותן את רשות הדיבור לחברת הכנסת מאור, אני מבקש להודיע כבר

עכשיו שבשעה שתים עשרה וחצי נחזור לכאן ונמשיך בדיון.

אני מכבדת ומעריכה, אדוני היושב ראש, שהיית בסיור. אבל אין להסתפק בהתרשמות

חד פעמית. אנחנו צריכים לקבל חוות דעת, אנחנו צריכים לשמוע את נציגי משרד העבודה

והרווחה ואולי גם את נציגי משרד החינוך, אם הם מלווים את הפרוייקט.

לפיכך פנייתי ובקשתי שהדיון יידחה ולא נחליט היום.

אני יודעת שיש שאלות ביחס לתכנית נעל"ה. לא ברור מה יהיה איתה. לפיכך, אדוני

היושב ראש, אני מבקשת שהדיון יהיה דיון מקיף על כל הנושא של ילדים שעלו לישראל

ללא הורים.

אני בהחלט חושב שצריך לעודד גם גופים אחרים ואסור בשום פנים ואופן להותיר

אותם ללא הקצבה ציבורית כזו או אחרת. אם יתברר שהסוכנות מושכת את ידה מהפרוייקט

הזה, מדינת ישראל בוודאי צריכה לגלות מעורבות.

רבותי, אני מבקש לדחות את הדיון לשעה שתים עשרה וחצי. אנחנו נמשיך בדיון בשעה

שתים עשרה וחצי. אני מבקש להביא לפנינו את החלטות הממשלה. לא יעלה על הדעת

שאומרים לנו שיש החלטות ממשלה והן לא תהיינה מונחות לפנינו.

אני מבקש ממזכירת הוועדה להזמין לדיון את נציגי משרד העבודה והרווחה. נציגי

משרד החינוך - בפעם אחרת. אנחנו מדברים על החינוך העצמאי.

בשעה שתים עשרה וחצי נמשיך בדיון. תודה רבה.



תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)(תיקון). התשנ"ה-1995

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת נכות), תתשנ"ה-1995

רבותי, אנחנו עוברים לאישור תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת

טיפול רפואי) (תיקון), התשנ"ה-1995 ותקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת

דרגת נכות), התשנ"ה-1995. אלה שני תיקוניים טכנייים שמשפרים את מצבו של נפגע

תאונות איבה, בכך שהם מחילים את התקנות בדבר מתן פיצוי בעד טיפול רפואי לנכים גם

על נפגעי פעולות איבה. מדובר על תקנות לפיהן זכאי הנכה לתגמול יומי עבור טיפול

רפואי. והתקנה השנייה קובעת שכאשר דרגת הנכות מבוטאת בשבר של אחוז, מעגלים כלפי

מעלה, דהיינו משפרים את מצבו של הנכה, לפי הכלל הנוהג לגבי נכה שנפגע בעבודה.

אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת

טיפול רפואי( (תיקון), התשנ"ה 1995. מי בעד?

הצבעה

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)

(תיקון), התשנ"ה-1995, נתקבלו

היו"ר י' כץ;

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי) (תיקון),

התשנ"ה-1995 נתקבלו פה אחד.

נצביע עכשיו על תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת נכות),

התשנ"ה-1995. מי בעד?

הצבעה

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת נכות), התשנ"ה-1995, נתקבלו

גם תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת נכות), התשנ"ה-1995, אושרו

פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11.