הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 381

מישיבת וועדת העבודה והרווחה

יום שלישי.י"ז באלול התשנ"ה (12 בספטמבר 1995). שעה 00;11

נכחו;

י' כץ - יו"ר

חי דיין

בי בגין - חבר כנסת המציע

עי שכטר - רשות השידור

נ' פרלמן - משרד הביטחון

ני פרנקל - יי יי

גי סיקורל - " "

אי רובין - " "

ר' תל-אור - " "

חי בן צרויה - משרד האוצר

טי נוימן - " "

אי קלעי - משרד המשפטים

מי איסרוב - משרד הבריאות

י' לוטנברג - ארגון נכי צה"ל

קי כספי - " " "

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכיר הוועדה; אי אדלר

קצרנית; אי עצידה

סדר-היום; 1. החלטת הממשלה בנושא בית-הדין המשמעתי של

רשות - השידור.

2. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 18)

(מענק נכות), התשנ"ד-1994, מאת חבר הכנסת

בנימין זאב בגין.

במשותף עם הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

(תיקון מסי 19) (מענק חד-פעמי לנכים בדרגת נכות

10%-19%), התשנ"ה-1995.



1. החלטת הממשלה בנושא בית-הדין המשמעתי של רשות השידור

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, על סדר היום מספר נושאים,

אבל לפני כן ברצוני להודיע לחברי הוועדה על כך שקיבלתי פנייה מעורך דין

אלכסנדר שפירא שמתייחס להחלטתי בנושא עיון בפרוטוקולים שדנים בחוק פיצוי

נפגעי עירוי דם - נגיף האיידס תיקון התשנ"ה 1994. הפרוטוקולים הללו נעשו לפני

קבלת התיקון המתייחס לעיון בפרוטוקולים והנוהג שרווח באותה תקופה הוא

שהפרוטוקולים הם חסויים בפני הציבור, אלא אם הוועדה מחליטה אחרת. אני סברתי

לתומי שהפרוטוקולים המתייחסים לנפגעי איידס, שבהם הופיעו חולים וגם נשאים שלא

נתנו את הסכמתם להיות מצוטטים, או שדברים שהם אמרו יועברו לגורמים אחרים,

ההגנה על הפרטיות שלהם עדיפה על זכותו של הציבור לדעת, ומאחר שישנם הרבה

פרוטוקולים וקשה מאוד לסווג ולומר איזה חלק חסוי ואיזה לא, אני מבקש את אישור

הוועדה להחלטתי לדחות את הבקשה לעיין בפרוטוקולים, מי בעד?, אין מתנגדים.

ובכן, אני מבקש ממזכירת הוועדה לפנות אל הפונה ולהסביר לו את נסיבות העניין,

למרות שלא כל כך קיבלתי את סגנון מכתבו, אני חושב שהתשובה צריכה להיות עניינית

ומנומסת.

על סדר היום הבקשה לאשר את החלטת הממשלה ככל שהיא נוגעת לבית הדין

המשמעתי של עובדי רשות השידור. בשעתו חוק שירות המדינה משמעת הוחל על פי החלטת

הממשלה על עובדי רשות השידור, בעיקר לגבי עובדי הטלויזיה ועובדי הרדיו, כאשר

החוק הזה הוחל בשינויים המתחייבים. לפני שנה-שנתיים תוקן חוק עובדי המדינה

משמעת ונקבע בו שאסור שבבית דין משמעתי אחד השופטים יהיה מאותו משרד ממשלתי

שאליו משתייך הנאשם. הממשלה פנתה אלינו וביקשה לרוחיל שינוי שמתחייב מהמבנה של

רשות השידור ולאשר את החלטת הממשלה האומרת שבבית הדין המשמעתי שדן בעבירות

משמעת של עובדי רשות השידור לא יוכל להשתתף עובד המשתייך לאותה מדייה של

הנאשם. דהיינו, אם מעמידים לדין עובד טלויזיה בגין עבירות משמעת, לא יוכל

להשתתף בבית הדין המשמעתי עובד שעובד בטלויזיה, אבל כן יוכל להשתתף עובד שמקום

עבודתו הוא הרדיו-קול ישראל, ולהיפך.

מה הטעם בכך שעובד בטלויזיה יוכל להשתתף במשפט שמתנהל כנגד נאשם שהוא

עובד קול-ישראל?. היום אמצעי התקשורת הם די פתוחים ועובדים עוברים מרשות אחת

לרשות שניה חדשות לבקרים, האם אין בכך טעם לפגם שאנשים ששייכים למדייה לא דומה

אבל היא שייכת לאמצעי התקשורת האלקטרונים, ישתתפו בדיון משמעתי של חבריהם או

חבריהם לשעבר, ומה היתרון שאתם רואים בשיתופם?.

ע' שכטר;

חוק שירות המדינה משמעת עצמו כלשונו איננו חל על עובדי רשות השידור, אלא

כללי החוק הוחלו על עובדי רשות השידור. מכוח אותם כללים שהוחלו הוקם בית דין

משמעתי נפרד לעובדי רשות השידור שהוא חלק מהרעיון הכללי של עצמאות הרשות. אם

לא היינו מבקשים את ההחלה בצורה הזאת, כי אז היה נוצר מצב שבו עובדי רשות

השידור שהם עובדים עיתונאיים היו עומדים לדין משמעתי בפני בית דין שכל היושבים

בו הם עובדי מדינה, היה נוצר מצב שבו עובדי המדינה שופטים את עובדי רשות

השידור על עבירות משמעת שהם מבצעים בעיקר בגלל תפקידם העיתונאי. מלכתחילה לא

הוכפפו עובדי רשות השידור כבר בחוק רשות השידור לחוק שירות המדינה משמעת

ולבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, אלא הוקם להם בית דין משמעתי נפרד.

הרעיון בא להמשיך ולשמור על עצמאותו של בית הדין ועל עצמאותה של רשות השידור.



היו"ר י' כץ;

מי ממנה את השופטים בבית הדין המשמעתי?.

ע' שכטר;

השופטים בבית הדין המשמעתי לעובדי רשות השידור מתמנים מהירכב של שלוש

רשימות, רשימה אחת מגיש שר המשפטים, השניה מוגשת על ידי אירגוני העובדים

והשלישית מוגשת על ידי יושב ראש הוועד המנהל של הרשות. ההתנייה היא הודעת

הממשלה הראשונה עוד מלפני שלושים שנה, היא כבר אז היתה שבכל מקרה לא ישב יותר

מאשר עובד אהד של רשות השידור.

היו"ר י י כץ;

המיגבלה הזאת ממשיכה לחול.

עי שכטר;

המיגבלה הזאת ממשיכה לחול וזה גם היה התנאי של היועץ המשפטי לממשלה

להסכים להחלה.

היו"ר י' כץ;

הייתי מוסיף ואומר שאולי גם הנושאים האלה דורשים מומחיות מסוימת.

ע' שכטר;

מקצוע העיתונאות הוא יחודי ועבירות המשמעת שיש בו נעשות במסגרת ההנחיות

העתונאיות. כמו כן רשות השידור הוא מוסד ממשלתי השונה משאר המוסדות הממשלתיים

מפני שאין עוד מוסד ממשלתי שעובדים בו עיתונאים.

היו"ר י י כץ;

אדוני היועץ המשפטי, האם יש מניעה שאנחנו נצביע?, לא. ובכן מי בעד אישור

החלטת הממשלה בנושא חוק שירות המשמעת והחלתו על עובדי רשות השידור ירים את

ידו?, מי נגד?, אין מתנגדים. בקשת הממשלה אושרה. אנחנו נאחל לכם שבית הדין

המשמעתי יהיה מחוסר תעסוקה.

הוחלט; לאשר את החלטת הממשלה בנושא בית הדין המשמעתי של רשות השידור.



2. הצעת חוק הנכים ותגמולים ושיקום) (תיקון מס' 18) (מענק נכות), התשנ"ד-1994

מאת חבר הכנסת זאב-בנימין בגין

הצעת חוק הצעת חוק הנכים ותגמולים ושיקום) (תיקון מס' 19) (מענק חד-פעמי

לנכים בדרגת נכות 19%-10%). התשנ"ה-1995.

היו"ר י' כץ;

אנחנו דנים בשתי הצעות החוק האלה במשותף. בישיבה הקודמת התקדמנו במידה

רבה, למעשה היגענו להסכמה עקרונית לגבי המשך הדיון בהצעת החוק. במהלך הפגרה

התקיימו שיחות ומגעים בנושא. אני מציע לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת בגין

שהיה מעורב בנושא גם כיוזם החוק וגם כמי שנתן גיבוי גם לעמדת הוועדה שצריך

למצוא מוצא ופשרה לגבי נכים קיימים שנכללים בקבוצה שלגביה אנחנו רוצים לתקן את

החוק. אנחנו גם אמרנו שצריך לתת ביטוי כלשהו לעובדה שנכים בקבוצה הזאת כשאר

נכי צה"ל זכאים להטבות נוספות מעבר למענק שניקבע בחוק, וגם אם אי אפשר בדיוק

לחשב את הערך שלהם, הרי צריך לתת לכך ביטוי ואני מקווה שנגיע למסקנות נכונות.

בי בגין;

אני חושב שאת רוב הדברים אמרתי ואמרנו בישיבות הקודמות, אני רואה בהצעה

המונחת על השולחן חתקדמות ואני מקווה שהיא תתקבל לגבי הנכים שחלילה יצטרפו

ואני מקווה שלא יצטרפו רבים. אני מבקש רק להעיר לגבי הנכים שהם כבר במסגרת

הטיפול של אגף השיקום שהם כידוע רבים מאוד וכוללים לא רק את נכי צה"ל אלא גם

את נכי מערכת הביטחון כולה וזה כולל את נכי המשטרה, שירות בתי הסוהר והשב"כ

וזו כמובן מעמסה כבידה. נדמה לי שמספר התקנים באגף השיקום לא צפוי לעלות בעתיד

הנראה לעין, יתכן אפילו שנסבול מאותו קיצוץ כולל המושת על משרדי הממשלה מידי

שנה במסגרות יעול, שהן כשלעצמן חשובות. לכן אני חושב שלא יהיה נכון למרות

ההתנגדות ששמענו בעבר לחסום את הדרך לחלוטין בפני האפשרות שבתקנות מתאימות

ובמועד מתאים החקיקה תכלול הסמכת השר להביא לידי ביטוי הצעה דומה למענק חד-

פעמי גם לנכים הנכללים היום. לא הייתי רוצה שיווצר מצב שלאחר שעברנו את כל

מעגל החקיקה הזה במשך שנתיים, כשיעלה הרצון מלפני מישהוא יהיה צורך ברור כך

לנהוג, נצטרך מחדש לנקוט בהליך החקיקה כולו. על כן אני מציע הצעה שאני רואה בה

כהצעת פשרה לגבי הרעיון המקורי שהיה בכוונה מרחיק לכת ונועד בעיקר לדירבון,

שיכלל סעיף בחקיקה המסמיך את השר או קובע שלא יוצע פיצוי חד-פעמי לנכה הכלול

היום במסגרת אגף השיקום, לפני תום שנה מיום החקיקה, כל סעיף דומה שנחליט על

ניסוחו, אבל כדאי בהחלט שזה יהיה בחקיקה, נדמה לי שהוועדה תעמוד על כך בדיון

הזה. אני מאוד מקווה שהיום נסיים סוף סוף ונוכל להביא ברכה לאגף ויותר חשוב

לנכים.

חי דיין;

האם המענק הוא חד-פעמי?.

בי בגין;

אבל על פי החוק תמיד שמורה לנכה היכולת לערער אם יש הרעה כעבור מספר שנים

במצבו, בפני קצין התגמולים ויעלו את אחוזי הנכות שלו.

היו"ר י' כץ;

תוך קיזוזים מתאימים.



ני פרלמן;

בהמשך לישיבה הקודמת אנחנו ניסינו והשתדלנו לבצע את המטלות שהוועדה ביקשה

מאיתנו, אלה היו בעיקר שתי מטלות. ראשית, מה שאמר חבר הכנסת בני בגין, אם

אפשר לחשוב על סעיף נוסף לחוק שיאפשר להתקין- תקנות בעתיד בדבר אפשרות בחירה גם

לנכים הותיקים, לכן בנספח גי למסמך שלי יש בו טיוטא של הצעה לסעיף נוסף להצעת

החוק שבה ניתנת הסמכות לשר הבטחון להוסיף תקנה שלפיה יקבע שנכים שמקבלים תגמול

חודשי יוכלו לבחור לקבל מענק חד-פעמי על פי כללים, שיעורים ותנאים שיקבע שר

הבטחון בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. נראה לי שבצורה הזאת אפשר

יהיה ללמוד מהנסיון של הפעלת החוק, ודבר שני יהיה אפשר אחר כך לאפשר גם לעשות

אולי צדק עם הנכים הותיקים ולתת גם להם את אפשרות הבחירה הזאת, זה לעניין

הנכים הותיקים. שנית, נתבקשנו לתת נתונים תקציבי ים בגין עלות ההטבות לנכים

בדרגת נכות 10-19 ויש פה נספח אי שהכין עבורנו אגף התקציבים במשרד הביטחון

שנותן תמונה של תקציב ההטבות השנתי לנכים לפי חלוקה של סוגי ההטבות. המסמך הזה

מציין את הסכומים באלפי שקלים והוא מדבר בעדו, אני חושבת שעיון במסמך עלות

ההטבות עבור נכים 19%-10%, נותן את תמונת המצב.

כשאומרים עלות ההטבות לאיזה תקופה מתכוונים?.

מתכוונים לשנה, באלפי שקלים וזה באוכלוסיה הקיימת.

בי בגין;

למה חשובה העלות?, מה שחשוב מבחינת הנכה זה לא העלות אלא כמה הוא מקבל,

יתכן ויהיה הפרש.

ני פרלמן;

על כך דיברנו בישיבה הקודמת ואתם ביקשתם שנביא מסמך יותר מפורט שנותן את

שיערוך של ההטבות וזאת אנחנו עושים כאן. יתכן ועדיף לקרוא לכך סכום ההטבות ולא

עלות ההטבות, זה לא למשלם המיסים אלא מה שאנחנו מציעים.

היו"ר י י כץ;

מה יהיה מעמדם של כל ההטבות האלה?, יש הטבות כמו השתתפות במס הכנסה וכו'.

ני פרלמן;

בנספח בי אנחנו הכנו הצעה נוספת למענק חד-פעמי שכבר מכיל בתוכו את

ההטבות, ואם תסתכלו בנספח בי בטבלה למטה בצד שמאל יש שתי רובריקות, אחת היא

מספר חודשי תגמול כולל הטבות והשניה היא סך הכל המענק לנכה בודד כולל הטבות,

זה לעומת הטבלה שהייתה בישיבה הקודמת שדיברה על 80 עד 180 חודשי תגמול שלא

כללו הטבות ואם אנחנו מעיינים בזה אנחנו רואים שמספר חודשי התגמול פר נכה שהוא

משמש את גובה המענק, גדל. אם יש לנו בצד ימין 80 חודשי תגמול לנכה 10%, בטבלה

הזאת בצד שמאל, יש לנו 98 חודשי תגמול.

היו"ר י י כץ;

מהו סך הכל התקציב לנושא תגמולים?



י' לוטנברג;

לפי דעתי 90 מיליון.

ני פרלמן;

בנושא הזה הבעיה העיקרית שעמדה בפנינו זה הנושא קביעת גובה המענק וכאן

אנחנו הבאנו הצעה שנראית לנו הצעה משופרת לעומת ההצעה הקודמת והיא בההלט יכולה

להיות מענה הולם לפיצוי.

היו"ר י' כץ;

על מה היא מבוססת?.

ני פרלמן;

היא מבוססת בעיקר על דו"ח ועדת זיידל שזה האורים ותומים שלנו, זה הבסיס.

אחר כך שיפורים שלקחנו גם את ההטבות בעטיפה התקציבית הקיימת המתאפשרת.

היו"ר י' כץ;

בכמה אחוזים העלתם את העלות?.

נ' פרלמן;

הבעיה העיקרית הייתה לנכים בדרגות נכות הנמוכות 10-19%, כאן אנחנו ניסינו

לשפר את מצבם, לדעתי עשינו זאת בצורה די-סבירה ושיכולה לתת מענה טוב.

גי סיקורל;

ההטבות הם סכום קבוע לכל הנכים, רק נכי 19% קיבלו קצת יותר השתתפות

בהטבות מיתר הנכים.

אם כן חובותינו כלפי הוועדה מולאו על ידינו, ואחר כך כשנעבור את המשוכה

הזאת, אפשר יהיה להתקדם להצעת החוק עצמה ולנוסח הסעיפים.

קודם כל אני הושב ששכחתם כמה דברים בדרך ולא כללתם אותם, כמו למשל, ביטוח

חיים שמקבלים הנכים האלה, ארנונה.

זה לא שייך לחוק הזה, זה לא שייך לתקציב הביטחון ואנחנו לא נוגעים בכך.

היו"ר יי כץ;

רבותי, אני בעד צמצום חילוקי הדיעות.



י' לוטנברג;

זה נכון שמה שהערתי פה לא יורד מתקציב הביטחון, אבל צריך לוודא שהנכים

האלה ימשיכו לקבל את ההנחה הזאת.

בדברים שיש עליהם הסכמה, אני מבקש לשקול הוספת סעיף בהצעת הרווק שיבטיח

זאת ויתן להם את התהושה שבהזדמנות זו לא שוללים להם זכויות.

י' לוטנברג;

יש אוכלוסית נכים שמקבלת למשל השתתפות במימון שכר לימוד במוסדות להשכלה

גבוהה, הם מקבלים גם דמי קיום בתקופת הלימודים, פה אני לא רואה התייחסות לכך,

שכחתם זאת בדרך.

להבדיל מנושא המיסים העירוניים שהוא לא מטיל שום נטל על משרד הביטחון,

לנכה יש אישור שבו פירוט על אחוזי הנכות שלו עם זה הוא הולך לרשות המקומית,

אנחנו נבטיח זאת בחקיקה שזכויותיו לא תיפגענה, זה לא מטיל נטל. להבדיל מזה אין

לנו עניין שנושא דמי הקיום יחזיר אותנו למשרד הביטחון, זה לא משיג את המטרה של

התייעלות. לכן, אם יש אפשרות לכמת את נושא דמי הקיום בסכום לפי מה שבוצע

בפועל, אין לנו אמות מידה אחרות, אז אנחנו נמצא לזה פיתרון על ידי תוספת קטנה,

אבל ניתן לכך ביטוי.

כללית, אני חושב שהצעת הפיצוי של משרד הביטחון מנותקת מכל דבר ריאלי.

אנחנו מציעים בטבלה שהיגשנו להגדיל את הסכומים באופן הרבה יותר לוגי, לא על פי

תחשיב של קביעת סכום הפיצוי על פי גודל הקבוצה, למעשה זה מה שמסתמן בטבלאות

שהוגשו לכם על ידי משרד הביטחון. אנחנו מציעים טבלה שלפי דעתי היא הוגנת

וריאלית הרבה יותר מהצעת משרד הביטחון, מדובר פה על חיסכון עצום לטווח ארוך.

אני חושב שהצעתנו היא הוגנת, היא בדוקה על פי כל אמות המידה של צדק ויושר ולא

על פי אמות מידה שנובעות משיקולים תקציביים שהם לגיטימיים, אבל לא אני הוא זה

שצריך לעשות את השיקול הזה. אנחנו בדקנו פסיקות בתי משפט בדיני נזיקין

בנכויות של 10% ובהם לא מופיעים בכלל סכומים שמציע משרד הביטחון, הפסיקות לגבי

הפיצוי הן הרבה יותר גבוהות.

אני חושב שאם אנחנו רוצים להיות צודקים כלפי האנשים האלה וגם לפצות אותם

בצורה שהיא בהחלט ניתנת להסבר, צריך לשנות את הבסיס בצורה שאנו מציעים. אנחנו

כאירגון נכים רואים את עצמנו שותפים ונושאים באחריות לא פחות ממישהוא אחר ולכן

עשינו דבר שחברי לא כל כך הסכימו ובנינו טבלה שבנויה על סמך ניתוח לטווח ארוך

של סך ההטבות וסך החיסכון, ואני לא מגזים מדובר פה במאות מליוני שקלים לטווח

ארוך, אני חושב שאפשר יהיה להפחית תקנים או לנצל בצורה אחרת כח-אדם הקיים שגם

זה הרבה מאוד כסף.

מדוע קנה המידה להשוואה צריך להיות פסיקה בתביעה אזרחית בבית משפט לגבי

פיצוי?.

אם היום חייל שנפצע בתאונת דרכים ויש לו אפשרות לבחור להגיש תביעה לפי

חוק הנזיקין האזרחי או לבחור בתגמולים לפי חוקי השיקום, החייל יקבל בתביעה

אזרחית בבית משפט פיצוי יותר גבוה מהמוצע היום במענק ההד-פעמי.

בי בגין;

אפשר להציע גם מודוס אחר לדיון.

נ' פרנקל;

אני יכול להבין את עמדת אירגון הנכים כאשר מדובר על הנכים הותיקים ואז הם

מייצגים את הנכים הותיקים. אנחנו עכשיו מדברים על הסדר שמדבר על קבוצת נכים

חדשה שהם עוד לא חברי האירגון, אז אני לא מבין בדיוק מה קורה.

הבסיס שעליו התבססנו הוא הבסיס של וועדת זיידל, בישיבה הקודמת הבאנו

חלופות, אחת החלופות דיברה על 80-180 חודשי מענק, נתבקשנו על הבסיס הזה של 80-

180 להוסיף את עניין ההטבות ולראות איך זה פועל עם ההטבות. אם אתם תעיינו מצד

אחד בנספח ב' בטבלה העליונה שמדברת על וועדת זיידל המקורית ובטבלה שמתחתיה

שהבאנו בישיבה הקודמת ומולה בשתי הרובריקות המדברות על תוספת של ההטבות, אני

חושב שיש כאן מסמך שמייצג קפיצת מדרגה גבוהה מאוד גם ביחס להטבות.

בוועדת זיידל הבסיס היה 70-280, בישיבת הוועדה נתבקשנו לחלק את זה לפי

בסיס אחר שנותן יתרון לנכויות הנמוכות יותר, ולכן החלוקה החדשה התבססה על 80-

180 כאשר אנחנו נותנים יתרון לנכויות שבין 10-17% וזה גם בא לידי ביטוי בטבלה

ואפשר לראות זאת בבירור. בנוסף לכך הוספנו על הבסיס של 80-180 את ההטבות שזה

מקפיץ מ-98 חודשי מענק ל-192 חודשי מענק, ואני עדיין אומר שיכול להיות ששני

הדברים שמר לוטנברג הזכיר כרגע יש מקום לבדוק אותם, אבל לדעתי הבסיס הוא בסיס

נכון, אין מקום להשוות זאת לדיני הנזיקין האזרחיים או לתאונות דרכים.

היו"ר י' כץ;

הצעתי היא כזאת, אני אשב עם נציגי האוצר, משרד הביטחון ואירגוני הנכים

כדי לנסות ולהגיע להסכמה על טבלה מוסכמת. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות זאת,

לא הייתי רוצה שזה יעכב את החקיקה. אני מציע שאנחנו נמשיך היום בהליכי החקיקה,

נקריא ונשמע את ההערות לגבי הצעת החוק ואת התיקון שהוצע על ידי גברת פרלמן

בפתח הישיבה ותוך פרק זמן מסוים במהלך הפגרה אני אגיע להסכמה ואביא את הטבלה

המוסכמת לאישור פורמלי נוסף של הוועדה.

אדוני היושב ראש, אני מציע שכדי שלא נכלא את עצמנו במנהרה ללא מוצא שלא

תכריע מראש שחייבת להיות הסכמת כל הצדדים, יתכן והסכמה כזאת תושג ב-2008, אני

חושב שבסופו של דבר דרושה הכרעה מתוך מגמה להסכים.

טי נוימן;

מה יקרה במידה ולא נגיע להסכמה?.

במידה ולא נגיע להסכמה א? אחת משתיים, כמובן שפורמלית הוועדה תקבל החלטה.

יכול מאוד להיות שאצטרך לשבת עם שר האוצר או גורמים אחרים, אינני יודע.

אני מציע שנקריא את סעיפי החוק, נאשר את כולם. האם מוסכם עלינו שאנחנו

הולכים על פי הצעת החוק הממשלתית כבסיס?, בבקשה.

נ' פרלמן;

(קראה את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), (תיקון מסי 19) (מענק חד פעמי

לנכים בדרגת נכות 10%-19%), התשנ"ה-1995.)

"1. בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]1 (להלן -

4. נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו

תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן (להלן-מענק):

תגמולים לנכה שקיבל מענק ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות גבוהה מ-19

אחוזים. 4א .(א) נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה עולה על 19% ושולם לו מענק

כאמור בסעיף 4, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יהיה זכאי

לתגמולים ולשיקום על-פי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.

(ב) (1) נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א),

ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור, חל לפני שחלפו, מאז היום הקובע,

חודשים שמספרם כמספר הקובע ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום שייקבע לפי

פסקה (2)."

נתרגם זאת לשפת המעשה, הטבלה הזאת אומרת כפול כמה חודשים, אני מבין שזה

מספר הקובע.

זה המספר הקובע. למעשה יש לנו שתי אפשרויות: אפשרות אחת שדרגת הנכות

עלתה מעל ל-19% תוך פרק הזמן שמהווה בסיס לחישוב המענק, והאפשרות השנייה שזה

לאחר מכן. אם זה קורה לפני שחלף המועד אז מדבר סעיף 4א ")2( .הסכום שינוכה

כאמור בפסקה (1) יחושב כך: סכום המענק ששולם, בהפחתת סכום שהוא המכפלה של

התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר

החודשים שחלפו מהיום הקובע ולעד למועד תחילת תשלום התגמול לפי דרגת הנכות

האחרונה שנקבעה לו.

(3) בסעיף זה -

"היום הקובע" - היום שבה קמה זכאותו של הנכה לתגמולים לפי דרגת הנכות שעל-פיה

קיבל את המענק;

"המספר הקובע" - המספר הנקוב בסעיף 4 ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה

לפי אותו סעיף בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו;

"התגמול החודשי" - התגמול שהיה משתלם לנכה ביום שבו נעשה הניכוי לפי סעיף זה."



במילים אחרות, אם לדוגמא יש נכה שקיבל מענק שמבוסס על 100 חודשי תגמול

והוא פנה לוועדה רפואית תוך פרק הזמן של 100 חודשי תגמול, כיוון שהוא טוען

שדרגת הנבות שלו עלתה, יבדקו אותו ואם אמנם עלתה דרגת הנכות למעל ,/'20, הוא

יקבל תגמול חודשי, אבל הוא יצטרך להחזיר את סכום המענק מינוס החודשים שעברו

מהיום הקובע, מהיום שהוא היה זכאי, עד המועד שבו זה מופסק. זאת אומרת , הוא לא

יחזיר את ה-100 אלא יחזיר 100 פחות החודשים האלה שעברו. הוא יחזיר זאת מידי

חודש בחודשו ויש סעיף אחר שדן בכך.

היו"ר י י כץ;

נתרגם זאת לשפת המעשה, אדם שיש לו 15% נכות לפי זה הוא מקבל מענק חד-

פעמי, עירער אחרי 50 חודשים וזכה בעירעור והגדילו לו את אחוזי הנכות ל-25, דבר

שמקנה לו זכות לתגמול חודשי ולא למענק. אני מבין שמקזזים לו, השאלה שלי היא

איך מקזזים?.

מקזזים לו מהיום הקובע עד היום שהוא מפסיק להיות זכאי לפיצוי - משך הזמן.

נאמר שהוא פנה לראשונה בתאריך מסוים והוא מקבל את הפיצוי שמחושב לפי מספר

חודשי תגמול, הוא יצטרך להחזיר את הסכום מהיום הקובע, מהיום שבו הוא זכאי עד

לתאריך שבו הוא זכאי לתגמול. זאת אומרת, לא את מלוא המענק אלא את המענק מינוס

היתרה.

היו"ר י י כץ;

יש שורה ארוכה של מקרים. במקרה שלך אדם אחרי 50 חודשים תוקנה נכותו ואז

יש שתי אפשרויות; אפשרות אחת שנכותו תתוקן החל מהיום ואילך, אחרי 50 חודשים

שהוא קיבל מלכתחילה במענק חד-פעמי, ויש אפשרות שהוא יערער על דבר ויקבעו

רטרואקטיבית שהוא זכאי, אלו הם שני מקרים נפרדים.

נ' פרלמן;

כן, אבל רטרואקטיבית הוא לא יהיה זכאי לתגמול משום שהוא קיבל את הפיצוי.

מה שיקרה זה ככה, אם הוא קיבל מענק חד-פעמי והוא הגיש ערעור והוא פנה לוועדה

רפואית, אם הוא באמת זכאי מעל ל-19% הוא יתחיל לקבל תגמול חודשי, הוא יצטרך

להחזיר את המענק אבל באופן חלקי בלבד לפי מספר החודשים שעברו, שהוא נהנה מהם

בפועל. נניח והוא זכאי לפיצוי של 100 חודשים והוא אחרי 50 חודשים קיבל דרגת

נכות יותר גבוהה, הוא יחזיר פיצוי של 50 חודשים מהנכות שהיתה לו, הוא יחזיר 50

חודשי מענק.

היו"ר י' כץ;

נקרא לזה לפי שיעור החודשי שקיים היום.

נ' פרלמן;

נכון, אבל לא לפי הנכות החדשה אלא לפי הנכות הקודמת שהיתה בסיס לקביעת

המענק. אם היום הנכות שלו 25% הוא לא ישלם לפי בסיס של 25%, אלא לחי בסיס של

15%. פה מדובר על הנוסחא כמה הוא צריך, יש סעיף אחר כך שמדבר על אופן החזר

התגמול.

היו"ר י' כץ;

בואו נחזור ונקרא את הסעיף כדי שנבין אותו היטב.



נ' פרלמן;

(קראה את סעיף 4א. (ב) (1)).

בי בוטון;

מה קורה אם עברה התקופה של 100 חודשים ואז חלה החמרה, האם הוא צריך

להחזיר?.

הוא לא צריך להחזיר, הוא זכה.

בי בוטון;

צריך להגיד זאת, זה לא הודגש פה.

ני פרלמן;

בנוסח המקורי שהיגשנו היו שתי האפשרויות, משרד המשפטים ניסח זאת בצורה

יותר מקוצרת ואז נושא זה נבלע.

היו"ר י י כץ;

האם עניין זה ייכתב פה?.

ני פרלמן;

כתוב פה רק מתי הוא צריך לההזיר, מזה משתמע שאם זה אחרי הוא לא צריך

להחזיר, רק אם זה לפני. לדעתי צריך להוסיף סעיף המתייחס לכך שחוא לא יצטרך

להחזיר אם חלה החמרה אחרי פרק הזמן.

צריך להוסיף סעיף, אנא נסחי זאת בהתאם. הסעיף יאושר בכפוף לתיקון הניסוח

שיבטיח את הסוגיה הזו.

נ י פרלמן;

(קראה את סעיף 4א. (ב) (2)).

היו"ר י' כץ;

האם זה ה- 100;50?.

ני פרלמן;

בדיוק.

על מה מדבר סעיף 5?.

סעיף 5 מדבר על כך שהתגמול מבוסס לפי דרגת הנכות, כל נכה יקבל תגמול לפי

דרגת הנכות, ולכן הסעיף הזה מדבר על כך שאם לא היה מענק הד-פעמי אז היה תגמול

כפול מיספר החודשים.

(קראה את סעיף 4א. (ב) (3) }.

מהו המיספר הנקוב בסעיף 4?.

נ' פרלמן;

המיספר הוא לפי אחוזי הנכות ומספר החודשים זה הבסיס לחישוב המענק. אמנם

הסעיף נראה מאוד לא ברור אבל כשקוראים בו לדעתי אין אפשרות לפרש את זה אהרת.

בכלל לנסח ולתרגם זאת לצורה הזאת, זה דבר לא פשוט.

(קראה את סעיף 4א (ג)): "שר הביטחון באישור ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת, יקבע בתקנות את שיעור ניכוי המענק מהתגמולים שיקבל הנכה, לפי הוראות

סעיף קטן (ב)."

המגמה כאן היא במקום לקבוע בחוק את אופן ניכוי המענק, אנחנו סברנו שיהיה

נכון לעשות זאת בתקנות, כאשר הכוונה היא לנכות מהתגמול באופן מאוד פרוגרסבי

ובאופן שיהיה רק חלק מהתגמול, כך שזה לא יהיה בבת אחת ולא יהיה נטל גדול

מידיי, וכיוון שרצינו להריץ את החוק אמרנו נשאיר זאת בתקנות.

היו"ר י' כץ;

בסדר גמור.

נ' פרלמן;

(קראה את סעיף 4ב. מועד תשלום המענק}. "מענק לפי סעיפים 4 ו-4א ישולם

לאחר שחלף המועד להגשת ערר על החלטה של הועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות או אם

הוגש ערר כאמור, לאחר החלטת הועדה הרפואית העליונה בערר".

מי בוטון;

זאת אומרת כשיש החלטה סופית.

יי לוטנברג;

אבל הדבר פה לא עונה על הבעיה, אנחנו מכירים אין-סוף מיקרים שבהם נקבעת

נכות זמנית לשנה ואחר כך היא מוארכת עד 6, 5 ו-7 שנים.

היו"ר י' כץ;

מה התשובה לגבי נכות זמנית?.

ני פרלמן;

התשובה היא שהמגמה שלנו לשלם את המענק בפרק זמן סביר ולא למשוך זאת.

הנסיון מלמד שלאחר נכות זמנית על פי רוב המיקרים או שזה נשאר לצמיתה

באותה דרגת נכות, או פחות. מעט מקרים זה יותר ואם זה יותר אזי יש לכך כיתרון.

זה לא נכון, יש נכויות שעולות לדוגמא המקרה של הלומי-קרב.

בסדר. מה קורה כאשר מישהו שהיה זכאי ל-10% עלתה דרגת נכותו, אם הנכות

עלתה ל-20 ומעלה אז אין בעיה, יש פיתרון. אם הוא עלה בתוך הקבוצה של מקבלי

המענק מ-10 ל-16%, מה קורה איתו?

כנראה שנצטרך לשלם את ההפרש, זה לא כתוב כאן ויכול להיות שצריך להוסיף

סעיף המדבר על כך.

צריך לכתוב זאת בצורה מפורשת.

בסדר.

בסעיף 4ב. כתוב מענק לפי סעיפים 4 ו-4א. צריך לכתוב מענק לפי סעיף 4 או

קיצבה לפי סעיף 4א. מפני שסעיף 4א רבתי מדבר על קיצבה לא על מענק. צריך להבהיר

פה שלפי 4ב מדובר בתגמול.

בסדר, רשמתי זאת לפניי.

(קראה את סעיף 4ג (א)): "נכה שדרגת נכותו מ-10% עד 19% ולא נקבע שדרגת

נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי

סעיף 4: סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם

לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד

שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש"

למה רשאי, למה לא לחייב במקרה כזה?.

הרשאי כאן הוא במובן חייב, אנחנו נפרש זאת בצורה ליברלית ויקבלו מקדמה.

למה לא לכתוב סכום לא יעלה על סכום השווה, אנחנו כולנו יודעים, אתם

מתכוונים הלא לשלם לו את הסכום השווה למכפלה, בסדר?

בסדר.

מי בוטון;

הרי אתם לא מתכוונים פרוות מהסכום.

'Jפרלמן;

יכול להיות שיהיה מקרה שבו צריכה להיות יותר גמישות, יתכן והנכות עדיין

לא קבועה ואולי זה יכול להשתנות ולא רוצים לתת את המקסימום מייד בבת אהת.

לי ברור שאם זה ישאר בנוסה הזה, הוא אף פעם לא יתן את הסכום ההד-פעמי הוא

יתן 80%.

הוא בוודאי לא יתן את הסכום המירבי מכיוון שיכול לקרות אחד משני הדברים

או שהנכות תעלה בתוך הגבולות של 10-19, ואז יצטרכו לשלם לו את ההפרש של המענק,

או שזה ירד מתחת לנכות הזמנית שבה הוא נמצא כרגע, לכן לא יתנו לו 100% אלא

בגבולות של 75-80%, זו הסיבה שזה מנוסח בדרך הזאת.

אני מבין את הטיעון שלכם, נניח ולנכה נקבעת נכות זמנית של 15% ובתום שנה

או שנתיים מצבו משתפר ומגיעים למסקנה שהנכות היא רק 10% , מה יקרה אז?, האם

תוגש נגדו תביעה משפטית להחזרת הסכומים?. אני מעדיף או שיקבע במפורש שהאחוז

הזה הוא יהיה באישור וועדת העבודה והרווחה, או שנקבע כבר עכשיו שזה 75% מהסכום

שמגיע לו ולא יהיה מצב שבו יחליטו על 50%. מר לוטנברג האם זה נראה לך?, תחשבו

איזה אפשרות נוחה לכם, אבל שיהיה ברור או באישור הוועדה או לקבוע בחקיקה.

הדברים הם דינמיים, יכול להיות נכה שהיום הרופא בודק אותו והוא חושב שיש

לו 12% והוא יבדוק בעוד חצי שנה ואולי האחוז שלו עלה, אז לפי מה תיתן לו לפי

12% או לפי 19%?

אין בעיה, באישור הוועדה, שיהיה ברור שזה באישור הוועדה.

(קראה את סעיף 4ג (ב) ) "נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה

שנערכה לשם קביעת נכותו מחדש נקבעה לו אותה דרגת נכות, יקבל מענק לפי סעיף 4,

בניכוי המקדמה שקיבל".



היו"ר י' כץ;

זה ברור.

"(ג) נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה שנערכה לשם קביעת דרגת

נכותו מיזדש נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יקבל תגמולים ושיקום לפי דרגת

הנכות החדשה שנקבעה, בניכוי המקדמה שקיבל; הוראות סעיף 4א(ב) יחולו על חישוב

ניכוי המקדמה."

למעשה כאן אנו חוזרים ומוצאים את אותה נוסחא ששימשה אותנו לנושא של כאשר

קיבלו מענק ואחר כך נקבעה דרגת נכות מעל ל-19%. למעשה זה אותו עניין רק שבמקום

שהוא קיבל מענק כאן הוא קיבל מקדמה, אבל זה אותו דבר.

לדעתי צריך להוריד את המילה שיקום, נראה לי שהיא לא במקומה, כמו כן גם

בסעיף 4א צריך להוריד אותה. אין לשיקום הגדרה בחוק, לכן הבעייתיות.

היו"ר י' כץ;

תכתבו זכאי לכל ההטבות.

נ' פרלמן;

כן, אבל ההטבות והשיקום הם לא על פי חוק.

היו"ר י' כץ;

הבעיה שלי היא זו, החוק נקרא הצעת חוק הנכים תגמולים ושיקום, המילה שיקום

מופיעה. האם יש זכויות שיקום לפי חוק?.

נ י פרלמן;

לא, הגדרת שיקום לא מופיעה בחוק עצמו, בחוק מפורטים בעיקר נושא התגמולים.

מי בוטון;

יש לי הצעה, אולי נכתוב יהיה זכאי לתגמולים ולהטבות על פי דרגת הנכות

האחרונה שהגיעה לו, הרי אלו הטבות למעשה.

היו"ר י' כץ;

בדיוק.

מי אסירוב;

אני מבקשת לבדוק את הנושא, יכול להיות שבמשרד הבריאות יש התנגדות להוצאת

המילה שיקום.

היו"ר י' כץ;

בסדר, תבדקי זאת.

(קראה את סעיף 4ג (ד)) "שר הבטחון יקבע בתקנות את שיעור ניכוי המקדמה לפי

הוראות סעיף קטן (ג)".

כאן אותו דבר כמו לגבי עניין המענק, זה ייעשה בצורה סוציאלית וליברלית.

(קראה את סעיף 4ד.) "סעיפים 4 עד 4ג יחולו לגבי נכה שדרגת נכותו 19%-

10%, שהגיש תביעה לקצין תגמולים ביום.... ואילך ואינו מקבל תגמולים לפי חוק

זה".

הכוונה היא להחיל זאת על נכים חדשים מיום תחילת החוק, מכיוון שאנחנו לא

יודעים מתי זה יהיה, אני מציעה שזה יהיה מהיום של החוק.

אני מציע לא להשאיר זאת פתוח, אלא תחשבו ממתי אתם רוצים להחיל זאת. תחשבו

מתי נוח לכם להתארגן לזה, כך שלא צריך לחזור לתאריך כל פעם.

נ י פרלמן;

בסדר.

(קראה את סעיף 4ה. אי תשלום תגמולים נוספים) "נכה הזכאי לתגמולים בדרך

של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ד, לא ישולם לו כל תגמול אחר לפי חוק זה, למעט

העניינים המפורטים בסעיף 45 (א)(1) ו-(2), לפי התקנות שיתקין שר הבטחון".

הכוונה היא לגבי נושא של טיפול רפואי. אם בעתיד יהיה צורך, אם יגיעו

למסקנה שיש צורך בנושא נוסף, שתהיה אפשרות להתקין תקנות ספציפיות לעניין.

היו"ר י י כץ;

בסדר. אגב, כאן יש תשובה מסוימת לנושא של המיסים העירונים ונושאים אחרים.

כתוב פה במפורש נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק לפי סעיפים אלה, לא ישולם לו

כל תגמול אחר לפי חוק זה, זה פותר לנו הרבה בעיות.

נ י פרלמן;

"בסעיף 43 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: תקנות לפי סעיף קטן (א)

יכול שיתייחסו לנכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר."

סעיף 43(א). לחוק קובע לאמור: "(א) כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים

שיקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת

שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור". מוצע כי לענין הטיפול

הרפואי בנכותם של נכים שדרגת נכותם 10% עד 19%, ניתן יהיה, בתקנות לפי סעיף

43(א), לקבוע הסדרים מיוחדים שיחולו לגביהם בלבד.

הצעת החוק הזאת למעשה קדמה לחוק בריאות ממלכתי, משנכנס חוק בריאות ממלכתי

לתוקף זה כבר למעשה מייתר את הסעיף הזה והטיפול הרפואי ייעשה באמצעות חוק

בריאות ממלכתי.

אז אולי נמחק את סעיף 2.



ני פרלמן;

נכון.

היו"ר יי כץ;

האם ברוו- היום שנכה צה"ל זכאי לטיפול רפואי על פי חוק ביטוה בריאות

ממלכתי?.

ני פרלמן;

כן, כמו כל אזרה המדינה הוא זכאי לקבל טיפול רפואי.

היו"ר י' כץ;

לדוגמא, נכה צה"ל זקוק ליותר טיפולים פיזיותראפים משאר האזרחים.

נ י פרלמן;

מה שאנחנו אומרים בחוק הזה הוא שיכול להיות שתהיה דיפראנסאציה בנושא של

הטיפול הרפואי, וכיוון שהצעת ההוק הזאת קדמה להוק בריאות ממלכתי, אנחנו אמרנו

נבדוק מה קורה עם ההוק ועל פי זה נתארגן. בינתיים, כיוון שחוק. בריאות ממלכתי

נחקק והוא מבטיח טיפול רפואי לכל אזרח, עכשיו זה לא חוק משורין שיכול למעשה

לבוא ולומר שהוא חוק הנכים כיוון שהיה בו נושא של טיפול רפואי אז הוא צריך

להימשך לעולם ועד, הרי כוונת ההוק שלנו היתה שבנושא של הטיפול הרפואי להוריד

מאגף השיקום את הצורך בהיזקקות לטיפול רפואי של נכים בדרגות 10%-19%.

היו"ר י י כץ;

בואו נשים את הדברים על השולחן, אם אנחנו מדברים על נכים בדרגת 19%-10%

לגביהם הל הדין של כל אזרח המדינה. במילים אחרות, הם זכאים לטיפול חינם שניתן

ואם לדוגמא בעבר הם היו זכאים ליותר טיפולים פיזיותראפים והיום הם צריכים

לעשות השתתפות מסוימת לפי כללי קופת החולים שבה הם חברים, הרי הם יצטרכו לשאת

בזה. הכוונה שלנו היא אכן להוציא אותם מהטיפול של אגף השיקום בעניין הזה, כי

אחרת מה עשינו?. אם הוא צריך לבוא למשרד הביטחון בנושא מסוים, במה הועלנו?,

אבל אני אקח זאת בחשבון.

אני בעד שיוציאו את הנכים בדרגות 0-9% מהמסגרת ולהעבירם לטיפול קופות

החולים, כי הם מעמיסים על המערכות וכן הלאה. אבל אני בטוח שתהיה פה בעיה מאוד

רגישה ורצינית בעניין הזה, גם היום כשבא נכה אל קופות החולים לבקש היום טיפול

שקשור לנכות נאמר לו שקופות החולים לא מטפלות בנושא הזה והוא צריך ללכת למשרד

הביטחון.

היו"ר י י כץ;

הבנתי את טענתך ואני אחריף אותה, הואיל ובמסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי

צולם סל השירותים כפי שהיה במצב מסוים ב-31.12.93, אז צילום המצב כולל בין

היתר שענייני משרד הביטחון מטופלים על ידי משרד הביטחון, ולא על ידי גורם אחר.

לכן אני אומר שאנחנו ניקח זאת בחשבון, אין לנו כוונה להשאיר אותם במשרד

הביטחון, אם החלטנו להוציא, אז צריכים לקחת זאת בחשבון, אבל מוציאים.

אנחנו בדצמבר 93 צילמנו מצב מסוים ולנו זה תקדים מאוד מסוכן אם נוציא

זאת.

היו"ר י' כץ;

אנחנו נתחשב בהערות בפגישה שאני אקיים בנושא הזה. אבל, האם יש צורך בסעיף

2.

ני פרלמן;

לדעתי לא, נראה לי שצריך למחוק אותו.

אני מציע שתבדקו זאת ושלא תחליטו כבר עכשיו.

היו"ר י' כץ;

נמחק אותו, אלא אם אתם תבואו ותגידו ששקלתם מחדש.

מי בוטון;

אז גם סעיף 3 אותו הדבר.

נ' פרלמן;

נכון.

היו"ר י' כץ;

על מה מדבר סעיף 45?.

נ י פרלמן;

סעיף 45 מדבר על נושא של הכשרה מקצועית ושיקום. מכיוון שאנחנו פה במענק

גילמנו את ההטבות אז למעשה צריך למחוק. כל זה מיותר אם אנחנו עושים מענק חד-

פעמי.

היו"ר יי כץ;

זה נכון, אבל האם זה נלקח בחשבון בטבלה שלכם?.

ני פרלמן;

כן, זאת הטבלה שהיגשנו היום.

היו"ר י' כץ;

מר לוטנברג, שמעת בפתח הישיבה את הסעיף החדש, אבקש להקריא אותו.



נ' פרלמן;

"אחרי סעיף 4 ה יבוא 4 ו.: נכים המקבלים תגמול חודשי ושדרגת נכותם מ-10%

עד 19%, יהיו רשאים לבחור לקבל מענק חד פעמי במקום תגמול חודשי, על פי כללים,

שיעורים ותנאים שיקבע שר חבטחון בתקנות באישור וועדת העבודה והרווחה של

הכנסת".

אפשר להגיד באישור שר האוצר בתקנות.

י' לוטנברג;

אני מסתייג מהעניין הזה. אני מציע שנריץ את החוק הזה שנה-שנתיים, נלמד מה

קורה ואיך קורה ולא ניכנס פה לסבך ומהומה אדירה שאחד כן- יקח, ואחר לא יקח.

רבותי, לא ייעשה שום הסדר ולא יקבעו כללים אלא באישור וועדת העבודה

והרווחה, זה כתוב במפורש ואנחנו נשמע היטב את כל הגורמים הנוגעים בדבר וכמו

שנגיע להסכמה גם בנושא הטבלה, אנחנו נגיע להסכמה גם בנושא הזה.

נ' פרלמן;

יש עוד סעיף נוסף שביקשו אנשי הביטוח הלאומי לגבי נפגעי איבה, להוסיף

סעיף שהתיקון הזה יחול גם על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כי הם הרי

מושווים לזה.

מי בוטון;

זה תיקון עקיף.

בסדר. אנחנו נאשר את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 19)

(מענק חד-פעמי לנכים בדרגת נכות 10%-19%), וכן את הצעת חוק הנכים (תיקון מסי

18), אדוני היועץ המשפטי האם אנחנו עושים זאת ביחד?.

כן.

אנחנו גם נפנה לוועדת הכנסת כדי לאשר לנו לאחד את הצעות החוק, כאשר אנחנו

מאשרים את הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי עורכת הדין נחמה פרלמן בכפוף לתיקונים

שהוחלט עליהם במהלך הישיבה ולמעט הטבלה שתובא לאישור הוועדה בתקווה שנגיע

להסכמה, ואם לא נגיע להסכמה הוועדה תצטרך לקבל החלטה. אני הייתי מבקש להגיע

להסכמה הזאת עד לסיום הפגרה שזה 22 באוקטובר והיושב ראש יזמן את הצדדים לצורך

כך, אני מניח שבאחת הישיבות הראשונות מיד לאחר הפגרה אנחנו נאשר זאת בקריאה

שנייה ובקריאה שלישית. מי בעד ירים את ידו?, מי נגד?, אושר פה אחד.

תודה רבה ושנה טובה לכולם.

לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 19)

(מענק חד-פעמי לנכים בדרגת נכות 10%-19%), התשנ"ה 1995.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.