הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 371

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. כ"ז בתמוז התשנ"ה (25 ביולי 1995). שעה 10:05

חברי הוועדה: י' כץ - היו"ר

חי אורון (מ"מ)

ד' שילנסקי (מ"מ)

נטשה מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

דני סגל - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דן אורנשטיין - לשכח משפטית, משרד המשפטים

עו"ד רות הורן - יועצת משפטית, המוסד לביטוח לאומי

עליזה סימן-טוב - ענף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי

בן-ציון ליפשיץ - מנהל אגף זיקנה, המוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר - מנהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

יצחק פלוס - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד יהודית נחמן - יועצת משפטית באגף לבטחון סוציאלי,

ההסתדרות

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות

התעשיינים

אבי עמידור - יו"ר ארגון נכי תאונות עבודה

אלון לב - גזבר בארגון נכי תאונות עבודה

אריה עטר - פעיל בארגון נכי תאונות עבודה

רעיה סבו - ארגון נכי תאונות עבודה

מזל צרפתי - ארגון נכי תאונות עבודה

חיה יעקב - ארגון נכי תאונות עבודה

יהודית בן-עמי - ארגון נכי תאונות עבודה

מ' בוטון

אי אדלר

רשמה: אי שלהבת

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 104) (גמלאות כפל),

התשנ"ה-1995 (של חה"כ חי אורון וחה"כ די שילנסקי).



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 104) (גימלאות כפל). התשנ"ה-1995

הצעת החוק הזו, שעברה בקריאה ראשונה, נועדה לשפר את מצבם של אלו שזכאים

לקיצבת תלויים והפכו זכאים לקיצבת זיקנה. המטרה אינה לתת להם את שתי

הקיצבאות באופן מלא אלא למצוא איזשהו פתרון ביניים סביר, שבולם יכולים

לחיות עימו. אני מבין שהצעת החוק הזו מקובלת גם על הממשלה. האם יש הערות

לנושא הזה?

אני אומר לידידי, חבר הכנסת חיים אורון, שהוא הרוח החיה בחוק הזה, שלאחר

שהשתתפתי פה במספר ישיבות הבנתי עד כמה אנחנו היינו צנועים. למדתי שמיליונר

ייקבל קיצבת זיקנה במלואה ולעומתו אלמן או אלמנה, שקרה להם אסון והם מקבלים

קיצבת תלויים, ייזכו רק למחצית מקיצבת הזיקנה. הצעת החוק המונחת לפנינו

רוצה לשים לזה סייג. אני מציע לוועדה לקבל תיקון לחוק, שהקיצבה תהיה מלאה

לשני הדברים, כדי שיהיה פה צדק סוציאלי.

סיכום זה סיכום ולכן אני מבקש להיות צמוד להצעת החוק הזו. האם לאנשי

המוסד לביטוח לאומי יש הערות?

אנחנו צריכים לקבוע לחוק סעיף תחילה. אנו מציעים שתחילתו תהיה 1.9, שהוא

הי באלול התשנ"ה. ועוד אנחנו רוצים לומר שהתיקון ייחול על קיצבה משתלמת בעד

יום התחילה ואילך, זאת אומרת שכל האנשים שי יקבלו קיצבה מספטמבר י יקבלו כבר

לפי התיקון שי יתקבל פה. כלומר גם מי שכבר נמצא בתוך המערכת ייקבל את

התוספת, אבל מהיום ואילך ולא רטרואקטיבית.

שנית, יש כאן תיקון שמתאים את הסעיף הזה לנוסח המשולב. הייתי רוצה, ביחד

עם היועץ המשפטי של הוועדה, מר משה בוטון, להוסיף שם איזשהו דבר, משום שיש

פה הפנייה לסעיף בנוסח המשולב.

אנחנו הסמכנו הבוקר את היועץ המשפטי של הוועדה להכניס תיקונים מהסוג הזה

בכל תיקוני החקיקה שאנחנו מעבירים.

נאמר פה שהצעת החוק הזו מקובלת על הממשלה. לפי מיטב ידיעתי היתה התנגדות

של ועדת השרים לחקיקה להצעת החוק הזו.

נכון שוועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעת החוק המקורית, מטעמים

תקציביים וגם משום העקרון שהצביע עליו המוסד לביטוח לאומי של מניעת כפל

גימלאות. אולם במסגרת הדיונים המוסד לביטוח לאומי הציע נוסח פשרה, שהתקבל.

למיטב ידיעתי אני מביא עכשיו הצעת חוק מוסכמת, שהיא פרי פשרה, ובמקרה

כזה צריך ללכת עד הסוף. מה העלות של הצעת הפשרה?

9 מיליון שקלים.

אני רוצה להבהיר נקודה, שהיא אומנם קצת פורמליסטית, לצורך הרישום

בפרוטוקול. זה נכון שיש מגמה לתמוך בהצעת החוק אולם כל אחד ממשרדי הממשלה,

שצריך להפעיל את החוק באופן מקצועי, עשוי להציע משהו באופן פרטני.

פשרה זו החלטה שמקובלת על כל הצדדים. אינני יודעת האם משרד האוצר מסכים

לפשרה הזאת. ברצוני לציין שעכשיו אנחנו נמצאים בתקופה של הכנת התקציב והמצב

מאוד קשה. בשנה הבאה נצטרך לקצץ בתקציב ואני לא רואה כיצד נוכל להסכים לדבר

כזה. הצרכים הם רבים וצריך לקצץ מאיפשהו ועכשיו אנחנו צריכים להסכים לסכום

מאוד משמעותי. אני מבקשת מיושב ראש הוועדה להתחשב במצוקות התקציב ולא

להעביר הצעת חוק שעלותה 9 מיליון שקל, שזה סכום לא מבוטל, בתקופה כזו בה

אנו עומדים בפני בעיה כל-כך רצינית.

הבנתי את העמדה שלך. אני מבין שאיננו מדברים על הוצאה מתקציב המדינה,

מתקציב האוצר אלא על הוצאה מתקציב הביטוח הלאומי.

לגבי הגרעון זה אותו דבר.

ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת אורון ואת חבר הכנסת שילנסקי, שהראו

רגישות לנושאים הכואבים שלנו. אני מתפלא על דברי גברת מיכאלוב. לגבי

קיצבאות תלויים לאלמנות, סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לביטוח

לאומי לשפות את עצמו על כל תביעות הנזיקין, כמו שנעשה גם בתביעות של נכים.

אני מבקש שמשרד האוצר ייפסיק, עם כל הכבוד, להזכיר כל הזמן את 9 מיליון

השקלים שייעלה ישום החוק. יש לי הצעה חלופית אחרת, אולי אנחנו נפסיק לגבות

כסף מאותן אלמנות, שמשלמות לביטוח הלאומי במשך 30 ו-40 שנים ואינן זכאיות

לקבל את ה-500 שקל או ה-400 שקל הללו. בגלל האחריות שלנו הסכמנו לקבל

בביטוח הלאומי רק מחצית הקיצבה, דבר שאני חושב שלא חבר הכנסת שילנסקי ולא

חבר הכנסת אורון התכוונו אליו. אם היינו עומדים על כך היינו מקבלים את מלוא

הקיצבה. אי אפשר לחזור היום ולהגיד שוב שכן מסכימים ולא מסכימים. האוצר

יוכל לגייס מקורות אחרים להשגת אותם 9 מיליון שקלים, מה עוד ש-9 מיליון

השקלים הללו הם מתקציב המוסד לביטוח לאומי.

אנחנו מפנים בנוסח התיקון לקיצבת זיקנה: לקיצבת שארים לפי סעיף 21(א)(ו)

לחוק, בדומה לנוסח שהיה עד כה, או לאלטרנטיבה היותר טובה, שהיא קיצבת

התלויים בנוסף לקיצבת הזיקנה. התיקון שאנחנו מציעים הוא שאשה כזאת תקבל את

קיצבת הזיקנה ומחצית מקיצבת השארים, או מחצית מקיצבת התלויים, הגבוהה

מביניהן. בהצעת החוק כשדובר על קיצבת השארים היתה הפנייה לסעיף ו2(א)(1)

לחוק, שמשמעו 16% מהשכר הממוצע. העיר לי עכשיו מר ליפשיץ שבפועל כיום



נותנים את קיצבת הזיקנה, מחצית קיצבת השארים, שכוללת את תוספת הוותק המגיעה

לזכאי המסויים. לכן צריך יהיה מעט לתקן את הנוסה, כדי שלא נפגע בקיים. לא

תהיה הפנייה לסעיף ו2(א}(1) אלא לקיצבת שארים עם תוספת הוותק, כדי שלא ניתן

פהות ממה שנותנים היום. אנהנו ננסח את זה עם היועץ המשפטי של הוועדה.

אני חושב שהצעת החוק במקורה היא נכונה והיה צריך להגיע לקיצבה מלאה אבל

פה בא לידי ביטוי ההבדל בין התרבות הריביזיוניסטית, של חבר הכנסת שילנסקי,

והתרבות המפא"יניקית שלי. הוא רוצה את הכל, ואני "עז ועוד עז". אני חושב

שחשוב קודם כל לפרוץ את העקרון של גימלאות כפל ולהסכים על חצי ואחר כך

לבנות את בית המקדש לאט לאט, שלב אחרי שלב. יש לי הרגשה שאם נתעקש על הכל

נעורר הרבה התנגדויות ובסוף תתכנס הנהלת הקואליציה ותיכפה עלי משמעת

קואליציונית. אני מודה שהצעתי באה מטעמים פרקטיים. אני חושב שיש מקום לכבד

את הפריצה, העקרונית והמעשית, שחוללנו כאן, שלראשונה מוכרת כאן כפל גימלה.

נצביע על הצעת החוק, בכפוף לשני התיקונים שהציעה עו"ד רות הורן:

(1) בנושא התחולה מ-1.9, לכל האוכלוסיה שתקבל את הקיצבה מספטמבר והלאה;

(2) למחוק את ההפנייה לסעיף 21(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב).

במקום סעיף 21(א)(1) אני מציעה לשקף את המצב הקיים, שי ידובר על מחצית

קיצבת שארים וייכלול את הוותק. אני מציעה שעל הנוסח נדון לאחר מכן. היות

ניתנת קיצבת זיקנה ומחצית מקיצבת שארים. עכשיו אנחנו רוצים לאפשר בחירה, כך

שאם קיצבת התלויים יותר גבוהה היא תהיה מחצית מקיצבת התלויים ולא מקיצבת

השארים. אני לא רוצה להרע מהמצב הקיים. לפיכך ננסח כך שאנחנו נפנה לאותה

רמה של קיצבת שארים שקיימת היום, שכוללת גם את הוותק.

אני רוצה להצהיר שאני עומד על ההצעה שלי אבל זה הרע במיעוטו לכן אני

מצביע בעד הצעת החוק.

הצבעה

מי בעד הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 104) (גימלאות כפל),

התשנ"ה-1995, בכפוף להערות של עו"ד הורן? ירים את ידו. - 3 בעד.

מי נגד? - אין מתנגדים.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 104) (גימלאות כפל), התשנ"ה-1995

תובא לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20