הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 369

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ו בתמוז התשנ"ה (24 ביולי 1995). שעה 11:00

נ כ ח ו -

י' כץ - היו"ר

י' לס

חבר הכנסת א' פורז

עו"ד ד' אורנשטיין - לשכת משפטית, משרד המשפטים

ר' כהנא - סגנית היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ר' שי - מנהל אגף אימהות וילדים, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

ד' גורדון - המוסד לביטוח לאומי

מי שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ד' רנרט - לשכה משפטית, נעמ"ת

עו"ד ר' בנזימן - שדולת הנשים

עו"ד נ' זיו - אגודה לזכויות האזרח

מ' הילב - התאחדות התעשיינים

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

י' פונטרמולי - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדים לאומית

עו"ד י' דולב - יועצת משפטית, הסתדרות עובדים מכבי

מ' בוטון

א' אדלר

מי הלנברג

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 103} (קצבת לידה מוגדלת),

התשנ"ה-1995 - הצעת חוק מאת חבר הכנסת י י לס

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - חופשת לידה לאב), התשנ"ה-1994 -

הצעת חוק ב'שצז מאת חבר הכנסת אי פורז

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 103) (קצבת לידה מוגדלת), התשנ"ה-1995 -

הצעת חוק מאת חבר הכנסת י' לס

אנחנו פותחים ישיבה נוספת בנושא "הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 103)

(קצבת לידה מוגדלת), התשנ"ה-1995". פרי יוזמתו של חבר הכנסת יורם לס.

הצעת החוק הזאת מובאת לוועדת להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במליאת

הכנסת.

הצעת החוק הזאת נועדה להקל על מצוקתן של משפחות היולדות יותר משני ילדים

בלידה אחת. אני מבין שכיום המשפחות האלה מקבלות מענק לחצי שנה ומטרת ההצעה

להגדיל את תקופת המענק משישה חודשים לתשעה חודשים. אני מבין שזו פשרה שהושגה

בשעתו בין המציע לבין הממשלה.

אני רוצה לברד את חבר הכנסת יורם לס על יוזמתו. אני מקווה שנסיים את הדיון

עוד היום.

חבר הכנסת לס, יש לד מה להוסיף?

י י לס;

אין לי מה להוסיף.

לנציגי הממשלה יש הערות? לנציגי הגורמים השונים?

המוסד לביטוח לאומי מבקש להכניס בהצעה הוראה שתתייחס לתחולתו של חתיקון,

לא רק למועד תחילתו אלא גם לתחולתו. התחולה צריכה להיות על לידה שארעה מיום פרסום

החוק ואילך.

זה מובן מאליו.

אנחנו מבקשים שתינתן לנו אפשרות להיערך, חודש-חודשיים, כי העובדים שלנו

בחופשות.

אנחנו נבקש להעלות את הצעת החוק הזאת עוד השבוע לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אני מציע שהתחילה תהיה מ-1 בספטמבר. זה מועד סביר.

צריך גם לתקן את הנוסח המשולב.

אנחנו יודעים.

אדוני היושב ראש, אחה דיברת על התחילה. התחולה היא לגבי לידות שארעו מיום

התחילה ואילך.

ניקח לדוגמה אישה שלפני שלושה חודשים ילדה שלישיה או רביעיה והיא מקבלת עדיין

את המענק, למה שהיא לא תהנה מהחוק המוצע ותקבל מענק לתשעה חודשים כמוצע כאן? היא

טרם סיימה את זכותה.

עם כל הכבוד, מי שילדה לידה רב עוברית וב-1 בספטמבר עדיין נמצאת בתוך תקופת

המענק - החוק יחול עליה. זה מובן מאליו. לא עושים הבחנה בינה לבין מי שילדה אחרי

קבלת החוק.

בתנאי שהם עדיין מקבלים קצבה.

כל מי שזכאית לקצבה.

כמובן בתנאי.

מי שעדיין לא מיצתה את מלוא תקופת הזכאות.

אני מבקש מהיועץ המשפטי לנסח את זה כפי שאמרנו עכשיו, בתאום עם הביטוח

הלאומי.

אין בעיה.

רבותי, מי בעד הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 103} (קצבת לידה מוגדלת),

התשנייה-1995. לקראת הנחתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית?



הצבעה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 103) (קצבת לידה מוגדלת), התשנ"ה-1995. נתקבלה

הצעת החוק אושרה ללא התנגדות, לפי מה שאמרנו. היא תונח לקריאה שנייה ולקריאה

שלישית.

אני מודה למשתתפים.



הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - חופשת לידה לאב), התשנ"ה-1994-

הצעת חוק ב'שצז מאת חבר הכנסת א' פורז

אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון - חופשת לידה לאב), התשנ"ה-1994.

פרי יוזמת חקיקה פרטית של חבר הכנסת אברהם פורז, שהיא הצעת חוק מעניינת וחדשנית.

יציג אותה המציע, חבר הכנסת אברהם פורז.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך. קודם כל אני רוצה לציין שמדובר בהצעת חוק

שנתמכת על ידי הממשלה.

השקפת העולם שלי, והיא גלומה בחוק המוצע, שהציבור צריך לינת לבני הזוג ולמשפחה

חירות לעשות עם החיים שלהם מה שהם רוצים, וההתערבות של הציבור צריכה להיות

מינימלית.

אני אמנם לא ילדתי מעולם אבל משיחות שלי עם רופאים ונסיונה של אשתי אני חושב

שהתקופה שיולדת זקוקה להתאוששות פיסית מעצם אקט הלידה היא שבועיים, אולי שלושה

שבועות.

ר' כהנא;

אתה אומר את זה על תקן רפואי?

אינני מבין את ההערה הזאת? יש עמדת ממשלה.

היא מסוייגת.

אני מוכן לומר שתקופת ההתאוששות הפיסית היא חודש, לפי המקובל היום ניתרים

לאישה חודשיים של חופשת לידה שמיועדים, לדעתי, לכך שמישהו יטפל בתינוק ולא כדי

להתאושש מעצם הלידה. אם אב רוצה לקחת חופשה מעבודתו כדי לטפל בתינוק במשך חודשיים

אלה ולאפשר לאשתו לצאת לעבודה - אני לא רואה מדוע הציבור צריך להתערב בזה ולמנוע

את זה.

מנסיוני האישי אני יכול לומר לכם שכאשר נולדו ילדי - היום הם כבר בכירים -

אשתי עבדה באוניברסיטה והיו לה תלמידים ומכיוון שכך, בתום כשבועיים אחרי הלידה

היא עבדה בהתנדבות ולימדה, כי היא חשבה שלא יהיה זה הוגן להפקיר תלמידים באמצע

שנת הלימודים שלא ילמדו.

הצעתי היא שבתום התקופה המינימלית הדרושה לצורך הרפואי יוכלו בני הזוג להחליט

מי מהם ממשיך בחופשת הלידה, אם האב ממשיך בה או אם האם ממשיכה בה.

עמדת הממשלה, כפי שאני יודע, שניתן יהיה לחלק את התקופה מחצית ומחצית, זאת

אומרת שהאם תהיה חייבת לקחת חופשה לפחות במחצית התקופה, דהיינו במשך חודש וחצי,

ולאב תינתן אופציה לקחת חופשה במשך החודש וחצי הנותרים.



לדעתי, אחת הסיבות לאי התקדמותן של נשים בעבודה היא העדרותן בגלל חופשת לידה,

זה מנתק אותן ואז אומרים על האישה: אי אפשר לסמוך עליה, מדי פעם היא תיעדר שלושה

חודשים וצריך להביא מחליף. נכון, גבר יוצא למילואים, הוא יוצא לחודש, מחכים עד

שהוא יחזור. אבל כשנעדרים שלושה חודשים - בדרך כלל צריך למצוא ממלא מקום ואז

נוצרת גם סטיגמה שעל אישה היא אפשר לסמוך: היא יולדת, היא יוצאת לחופשות ולכן

מוטב להשאיר אווזה בתפקיד זוטר.

לדעתי, צריך לתת לאישה אפשרות לקחת חופשה יותר קצרה, כמו מילואים, חודש, חודש

וחצי. היא תוכל להתקדם יותר טוב בעבודה.

תודה רבה להבר הכנסת פורז.

אני מוכרח לומר שכאשר חבר הכנסת פורז העלה את יוזמתו במליאת הכנסת והממשלה,

אם אינני טועה תמכה בהצעתו, היתה לי אי נעימות מסויימת. ביקשתי את רשות הדיבור

ותקפתי את ההצעה - דבר שאיננו רגיל אצלי - בחריפות רבה.

אני ראיתי לפני ציבור של נשים שהבעלים שלהן יכפו עליהן לחזור לעבודה ולאפשר

לבעלים לנצל את הזכות לחופשה וזה יגרום לסכסוכים בתוך המשפחה.

אני חושב שחוות הדעת של פרופסור פרנסיס רדאי, שאני מכבד אורנה מאוד, שתומכת

בגישה כפי שאני הבעתי אותה במליאה, חוות הדעת שהונחה לפנינו לפני עשר דקות או רבע

שעה, היתה צריכה להיות מונחת לפנינו לפני כן וחבל שזה לא היה כך. אני חשבתי

שלמרות כל הסיכונים ניתן לעשות איזה שהם תיקונים בהצעת החוק וחוות הדעת הזאת

יוצרת אצלי בעיה.

הייתי רוצה לעיין בפסק הדין שמצויין בחוות הדעת. אני מניח שבבית המשפט העליון

בקנדה דנו בהרחבה בנושא הזה.

נשמע את נציגי הממשלה. אתם הסכמתם בשעתו להצעה?

משרד העבודה והרווחה מקיים דיונים בנושא הזה. לפני שפרופסור פרנסיס רדאי

העבירה את חוות הדעת והנתונים אמרנו: הואיל ואישה יכולה לקחת חופשת לידה, עד 6

שבועות, גם בזמן ההריון, ולאחר שהתייעצנו גם עם הרופא שלנו, הרופא התעסוקתי,

ההמלצה שלנו היתה שחופשת לידה של לבחות 6 שבועות תהיה זכות בלעדית של האשה והיתרה

לפי שיקול דעת.

6 שבועות מתוך 12.

כן.

מחצית התקופה.

כמובן שוועדת השרים גם הפנתה את תשומת הלב להתאמה עם חוק הביטוח הלאומי.

בינתיים קיבלנו את חוות הדעת של פרופסור פרנסיס רדאי.

עם כל הכבוד, אני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד את הבעיה הזאת. בבית המשפט

בקנדה העידו פסיכולוגים ולא רק רופאים, הבעיה היא לא רק התאוששות פיסית.

את מכירה את פסק הדין?

לא.

מה עמדתכם היום?

אין לי עמדה,

הי ו "ר י י כץ;

מה את מבקשת?

ר' כהנא;

דיברתי גם עם משרד המשפטים והם בדעתנו: תנו לנו אפשרות לבדוק מה קורה בעולם.

הי ו "ר י י כץ;

תוך איזה פרק זמן?

ר' כהנא;

במילא נכנסים לפגרה, בסוף הפגרה ניתן תשובה.

די גורדון;

אני בדקתי מה קורה ב-12 המדינות של האיחוד האירופי. רק ב-3 מדינות יש חופשת

לידה לגבר; בדנמרק, בשוודיה ובספרד.

בדנמרק אישה זכאית לחופשת לידה של 4 שבועות לפני הלידה ו-14 שבועות אחריה.

נוסף לכך, אחרי הלידה מקבל האב חופשת לידה של שבועיים, יחד עם האם - זה לא

אלטרנטיבי - ואחר כך, מדובר על 10 שבועות, הם יכולים לבחור.

בשוודיה יש סידור דומה אלא ששם חופשת הלידה ארוכה מאוד; 450 יום שאותם ניתן

לממש החל מ-60 יום לפני הלידה ועד שמלאו לילד 8 שנים.

זה לא עם תשלום.

די גורדון;

עם תשלום.

30 הימים הראשונים אחרי הלידה הם לאם בלבד ואת היתר ניתן לחלק. בסך הכל 10%

מהאבות ממשו את זכותם, על פי בחירתם.

גם בשוודיה יש 10 עשרה ימים ביחד.

בספרד ניתנת חופשת לידה של 16 שבועות ואם שני ההורים עובדים, האב יכול לקחת 4

שבועות. זאת אומרת שלאם יש חופשה של 12 שבועות.

גם באיטליה יש אפשרות.

מה בשאר המדינות?

אני בדקתי ב-12 מדינות של האיחוד האירופי. באחרות אין.

אין חופשת לידה בכלל?

אין לגבר.

ר' בנזימן;

יש מדינות שבהן חופשת הלידה ארוכה מאוד, בגרמניה זה כמעט שנה.

יש, במקרים שהאם מתה. זה יש גם בישראל. זה סיפור אחר.

אצלנו חופשת הלידה היא זכות וחובה ויש גם איסור על המעסיק להעסיק. אני שואלת

האם גם ביתר המדינות חובה לקחת את החופשה?

די גורדון;

אני דיברתי על משך הזמן של החופשה.

רבותי, שאלה לי אל משרד העבודה ואל משרד האוצר ואולי גם למשרד המשפטים. מה

דעתכם על הרעיון להעניק לגבר חופשה יחד?



שדולת הנשים, מה עמדתכם?

בעצם צריך להסתכל על כל המאטריה המשפטית שבתוכה נמצא חוק עבודת נשים, שמצד

אחד נותן זכות לאישה לקחת את חופשת הלידה ומצד שני אוסר על המעביד להעסיק אותה

בתקופת החופשה. זאת אומרת, מחייבים את האישה לצאת לחופשה מפני שרוצים להגן עליה

מפני מי שיחייב אווזה לחזור לעבודה.

עד שהשוו את דמי הלידה לשכר המלא היה הבדל בין מה שאישה מקבלת בתקופת חופשת

הלידה לבין מה שהיא השתכרה כשעבדה.

האם יש תקרה לדמי לידה?

יש, בוודאי.

עד פי 4 מהשכר הממוצע. זה חוק הביטוח הלאומי.

אולי בשוליים יש נשים שמפסידות, אולי יש נשים שאכן מפסידות הכנסה אבל אני

חושבת שהן בשוליים. לצערי, זה לא רוב אוכלוסיית הנשים.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה אינטרסים יש לנו כאן. יש לנו אינטרס לשתף

את הגברים בגידול ילדיהם ושלא תהיה מחשבה שהאחריות לגבי הילדים היא רק אחריותה של

האישה, מחשבה שמלווה נשים לא רק בתקופת חופשת הלידה אלא גם לאורך חייהן המקצועיים

כל זמן שהילדים הם ילדים קטנים.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מי באמת יקח את החופשה ועל מי אנחנו רוצים להגן.

בהצעה מדובר על תקופה של שלושה שבועות.

מדובר על חודש וחצי מינימום לאישה. זה מה שהממשלה הציעה ואני קיבלתי.

מבחינה רפואית יש מונח שנקרא "משכב לידה", בדרך כלל זה 6 שבועות. ויש שאלה מה

קורה אם אישה מפצלת את חופשת הלידה.

מי שמפצלת חייבת לקחת עוד חודש וחצי אחרי הלידה.

גם הבעל יוכל לפצל?

לא. אם אישה לקחה חודש וחצי לפני הלידה, אז העסק אבוד - הבעל לא יכול לקחת.

זה ברור.

ברור שהיה עדיף שנוסיף זכויות מעבר למה שיש חיום, אולי גם חופשה משותפת, אבל

ברור לי שכרגע איו חסכמח לכך.

זח עולה כסף.

גם ברור לי שזה לא עומד כרגע על סדר היום.

אנהנו מרגישות שצריך לחשוב גם על מקרים שבהם עלול להיות ניצול לרעה, בעלים

שיכריחו את נשותיהם לצאת לעבודה ומעסיקים שילחצו על הנשים לחזור לעבודה.

בתנאי שהבעל לקחת חופשה.

צריך למצוא מנגנון - אני לא בטוחה שאפשר למצוא אותו בחקיקה - שהזכות תהיה

בראש וראשונה זכותה של האישה, זכות סירוב של האישה,

זה ברור.

יש גם הנושא של תקופת אכשרה. לנו יש תפיסה אחרת בנושא הזכויות שצוברת יחידת

משפחה.

תודה רבה.

עמדת נעמ"ת, בבקשה.

עמדתי די דומה לעמדתה של עורכת דין רחל בנזימן.

וחשוב להצהיר, כדי שיירשם בפרוטוקול, שהיינו שמחות מאוד אם אפילו במסגרת הצהרה

היה מדובר על אפשרות לגבר ולאישה לקבל חופשת לידח משותפת אחרי הלידה.



אני שמרה שחבר הכנסת פורז קיבל את הצעת הממשלה לחופשת לידה של חודש וחצי

לאישה.

גם אני חרדה מלחצים על האישה שיבואו מצד המעסיק. נשאלת השאלה איך פותרים את

זה במסגרת המנגנון המשפטי החוקתי הקיים. אולי זה יכול להיות במסגרת חוק עבודת

נשים. אולי אפשר לספק הגנה לאישה במסגרת חוק שוויות הזדמנויות בעבודה.

ויש שאלה איך תיקון חוק עבודה נשים ישפיע על חוק הביטוח הלאומי בהקשר הזה.

אני חושבת שצריך לשבת עם הביטוח הלאומי.

עקרונית אנחנו תומכים ברעיון שכלול בחוק ההמוצע, לאפשר י ותר אוטונומיה

להורים שיבחרו איך הם מחלקים ביניהם את המטלות הרבות במציאות שבה שני ההורים

עובדים וגם רוצים לגדל ילדים.

אני פחות בטוחה מחבר הכנסת פורז. אני חושבת שיהיו מעט מאוד הורים שינצלו את

האפשרות הזאת. אנחנו רוצים לבדוק את הניצול של זכויות הוריות שכבר הוענקו לאבות

בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. אנחנו לא שומעים על הרבה מאוד אבות שמתפטרים

מעבודתם בעקבות לידת ילדים או מנצלים את הזכויות ההוריות האחרות. בכל זאת אני

חושבת שחשוב מאוד שהאופציה הזאת תהיה קיימת.

אני חושבת שתקופה של שלושה חודשים איננה ארוכה.

הקביעה הקטגורית שנשים חייבות לצאת לחופשת לידה של 12 שבועות בנסיבות שזה

עלול להיות לא מתאים להן, לא מקובלת עלינו. אנחנו חושבים שצריך לאפשר את זה

להורים.

אני מסכימה עם עמדת השדולה שחייבים למצוא איזה שהוא מנגנון שיגן על האימהות

שמעוניינות באמת להישאר בבית במשך שלושה חודשים, שיגן עליהן מפני לחצים ושימנע

ניצול לרעה של האפשרות המוצעת בחוק.

בדבר ההסבר להצעת החוק מצויינת גם הידועה בציבור.

אני מציע שלא נתייחס לזה עכשיו.

הייתי מבקש ממשרד העבודה והרווחה לעיין בפסק הדין ולבדוק גם אפשרות חלוקה של

8 שבועות ו-4 שבועות. אני מבקש לבחון זאת באספקטים של פסק הדין.

י י דולב;

מתי אישה יכולה לחזור לעבודה - זה נושא רפואי ואני מניחה שארגוני הנשים יבדקו

אותו.

אותי מטריד הנושא של לחץ שיכול להיות מופעל על נשים שהן פקידות או

מזכירות, שכבת ביניים שאיננה יכולה לעמוד בו. הצעת החוק הזאת עלולה לפגוע דווקא

באוכלוסייה הזאת ואינני בטוחה שהיא תעזור לנשים אחרות להתקדם בעבודה.

תודה רבה.

בראשית דבריי אני מבקש להתייחס לנקודת המוצא, לשוויון: ככל ששני בני אדם

שווים צריך להתייחס אליהם ביחס שווה, גם כשמדובר באב ובאם. זו היתה הגישה הכללית

באותו פסק דין שמזכירה אותו פרופסור רדאי.

אתה מכיר את פסק הדין הקנדי?

עיינתי בו.

על מה היה הדיון? על מה?

הקיים היה תביעה להשוואה. בית המשפט העליון שם קבע שיש להשוות בין הורים

מאמצים להורים טבעיים.

יכול להיות שזה פסק דין אחר, דן.

ועדת השרים לחקיקה אמרה שיש להתאים את הדברים, האספקט הרפואי והנושא של

הביטוח הלאומי.

כשניגשים לחומר השוואתי - חשוב לבדוק את פסק הדין הקנדי.

גם לפי הנתונים שמסרה כאן דליה גורדון אנחנו רואים שיש מגוון של מצבים.

המדינות יוצאות מנקודת מוצא של שוויון ואחר כך מתאימים את הדברים לתנאים של

המדינה.

גם אנחנו צריכים לעשות התאמה. האספקט הרפואי והאספקט הפסיכולוגי הם חשובים

וצריך לקבל הערכות בנושאים האלה.

וכמובן צריכה להיות התאמה לביטוח הלאומי.

אדוני היושב ראש, הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ב-7 בנובמבר 1994 וזמן קצר

אחר כך עברה במליאת הכנסת. מאז עברו כבר כמה חודשים טובים.

אדוני היושב ראש, אני הסכמתי להצעת הממשלה. אני מציע שנעביר את ההצעה לקריאה

ראשונה, זאת אומרת שאישה חייבת לקחת לפחות 6 שבועות. אני מסכים שצריך למצוא

מנגנון הגנה כדי שאישה לא תהיה חס וחלילה נאלצת בעל כורחה.

אם הצעת החוק לא תעבור - לא תעבור. אם אחרי הקריאה הראשונה נראה שהחוק המוצע

לא שווה - נקבור אותו אז. גם אני אתן את ידי לקבור אותו. החוק הזה לא עולה לי

בחיים, אם הוא יעבור - יעבור, לא יעבור - לא יעבור.



חשבתי ואני חושב עד היום שהחוק שהצעתי מגביר את השוויון בין גברים לנשים.

לכו אני חוזר ומציע להעביר אותו לקריאה ראשונה עם התיקון של הממשלה, שקיבלתי

אותו, ובינתיים תעבור הפגרה ויגיע פסק הדין הקנדי. אם לא נעביר את החוק המוצע

עכשיו לקריאה ראשונה - ימי הכנסת הזאת מתקצרים - לא נעביר אותו לעולם. אם נעביר

אותו בקריאה ראשונה - יש משהו שאפשר להגיע איתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, אני

מקווה, בכנסת הנוכחית.

יש עוד מספר בעיות שלא נתנו את הדעת עליהן.

אחרי קריאה ראשונה.

הי ו "ר י י כץ;

יש הנושא של הביטוח הלאומי.

זה ברור. ברור שהתיקון צריך לחיות גם בחוק הביטוח הלאומי.

יש גם נושא של תקופת אכשרה. אישה, כדי שתהיה זכאית בכלל לתשלום דמי לידה,

צריך שתהיה לה תקופת אכשרה.

ברור שמדובר על על אישה שיש לה זכות, שהיא זכאית.

מי הילב;

וגם האיש.

ברור.

ברור שאישה שלקחה חופשה חודש וחצי לפני הלידה - כל מה שמוצע כאן איננו

רלוונטי. את העיבודים נעשה אחר כך. רובל להיכנס עכשיו לניסוח משפטי.

יש שאלה לגבי הידוע בציבור.

נכון.

אחרי הקריאה הראשונה נדון גם בזה.

יש פה עוד כמה בעיות, בנוגע למעסיקים.

אחרי הקריאה ראשונה.

לא, זה הא בהא תליא.

אנחנו יודעים שיש עונש של מאסר למעסיק שמעסיק עובדת בזמן חופשת הלידה.

חבר הכנסת פורז, היועץ המשפטי של הוועדה אומר לי שבלחץ שהוועדה נמצאת בו

אין אפשרות להציג עכשיו את הנוסח המתוקן לפי השאלות שהתעוררו באן.

נקבע את העקרונות.

לדעתי, אין סיכוי שהצעת החוק תובא לקריאה ראשונה בכנסת לפני הפגרה.

לפחות שתהיה חוברת כחולה ואז מיד אחרי הפגרה היא תובא לקריאה ראשונה.

כבר ביקשתי לקבל אישור לישיבות בפגרה. אנחנו מבקשים שיוכן נוסח, בהתחשב

בהערות שנשמעו כאן, ובתקופת הפגרה נביא את ההצעה לאישור.

הנושא של 6 שבועות והביטוח הלאומי.

בדיוק כך.



א' גולדשטיין

במישור העקרוני גם אנחנו נהיה מרוצים שהגבר יוכל לקחת חופשה אם כי גם היום,

אם הוא רוצה הוא יכול להשתמש בזכותו לחופשה שנתית.

כל זמן שלא דובר על דמי לידה ועל הביטוח הלאומי לא ביקשתי את רשות הדיבור.

מאחר שמועלה הנושא של דמי לידה על פי חוק הביטוח הלאומי, אנחנו רוצים להביא

לוועדה עקרונות מה אנחנו חושבים, עם כל התפיסה של פרק ביטוח אימהות וחוק הביטוח

הלאומי.

רבותי, תבואו לישיבה הבאה עם עמדה מוכנה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15