הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 368

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ו בתמוז התשנ"ה (24 ביולי 1995). שעה 10:30

נ כ ח ו -

י' כץ - היו"ר

מוזמנים; חבר הכנסת א' יחזקאל

עו"ד ר' כהנא - סגנית היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

א' גייל - משרד העבודה והרווחה

עו"ד ד' אורנשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

ר' דול - יועץ משפטי בלשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

מ' שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר

מי הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים

ח' ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

י' יעיש - מזכיר הסתדרות פועלי הטקסטיל, ההסתדרות הכללית

י' פונטרמולי - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדים לאומית

עו"ד י' דולב - יועצת משפטית, הסתדרות עובדים מכבי

י' פרידמן - יושב ראש מועצת המנהלים, מנפאואר

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

הצעת חוק שכר מינימום (תיקון) (החמרת עונשים, התשנ"ה-1995 -

הצעת חוק מאת חבר הכנסת אי יחזקאל



הצעת חוק שכר מינימום (תיקון) (התמרת עונשים), התשנ"ה-1995 -

הצעת חוק מאת חבר הכנסת א' יחזקאל

רבותי, לצורך הפרוטוקול אנחנו פותחים ישיבה חדשה. על סדר היום: הצעת חוק שכר

מינימום (תיקון) (החמרת עונשים), התשנ"ה-1995, הצעת חוק פרי יוזמתו של חבר הכנסת

אבי יחזקאל,

הצעת חוק שכר מינימום המובאת אלינו נועדה להקנות נשק נוסף כנגד מעבידים שאינם

משלמים שכר מינימום. אי אפשר לומר שאי תשלום שכר מינימום הפך להיות מכת מדינה אבל

אין ספק שזו תופעה שצריך לעקור אותה מן השורש וצריך לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח

שמעסיקים ישלמו לעובדיהם שכר מינימום, שגם אם הוא איננו גבוה הוא רצפה שצריך לשלם

אותה.

אנחנו, כל חברי הוועדה היינו בדעה שצריך להעביר את התיקון המוצע במסלול מהיר

כדי להקנות לחוק שיניים וכדי להרתיע משמעותית מעסיקים שאינם משלמים שכר מינימום.

יידע כל הציבור שאי תשלום שכר המינימום זו עבירה, עבירה משמעותית ומי שאיננו משלם

שכר מינימום צפוי למאסר.

אנחנו כמובן מקווים שאם בספר החוקים שלנו יצויין עונש מאסר שישה חודשים בגין

ביצוע העבירה הזאת, זה יביא לכך שתופעת אי תשלום שכר מינימום, שלפי הנתונים

הליברליים ביותר כלפי המעסיקים מגיעה לכדי 8%, תיפסק.

חבר הכנסת אבי יחזקאל, יש לך הערות?

אי יחזקאל;

כנ"ל.

אתה מצטרף לדעת היושב ראש.

מה עמדת נציגי הממשלה? יש הערות? תומכים בהצעה?

ר' כהנא;

הממשלה תומכת.

אנחנו סברנו שחוק שכר מינימום שייך למסגרת אותם חוקים מהותיים שאם יש צורך

להפעיל מאסר, זה לא כדבר שבשגרה אלא רק לגבי אותם מעסיקים שבאופן שיטתי ובצורה

דרמטית לא משלמים את שכר המינימום.

לא פעם קורה שכאשר מעבידים אינם משלמים לפי החוק, אגף האכיפה במשרד שולח

אליהם מכתבים, מכתבי התראה, והמעבידים נעתרים ומשלמים מיד עם כל התוספות. במקרים

כאלה אין צורך בכלל להפעיל את השיקול הזה של מאסר.

האם לפי הניסוח המוצע כאן חובה להטיל עונש מאסר?

לא. אין חובה.



מ' בוטון;

אף פעם אין חובה.

זה תלוי בשיקול דעתו של השופט שדן בתיק.

נכון.

מ' הילב;

חוק צריך לכבד. אנחנו כארגון עושים כל מאמץ

שהמעסיקים יידעו את החוק, אנחנו מביאים אותו לידיעת המעסיקים המאורגנים אצלנו.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד העבודה, עם אגף הפיקוח.

לפעמים אנחנו נתקלים בפרשנות, בשיטת תשלום. בכל אופן, אנחנו מדריכים את

המעסיקים ועומדים על כך ששכר המינימום ישולם לעובד לפי החוק, למרות כל הביקורת

שיש לנו על החוק.

חוק שכר מינימום הוא חוק אזרחי, הוא קובע זכות לעובד לקבל שכר מינימום

ממעסיקו; זו זכותו של העובד, לקבל ממעסיקו, לא ממישהו אחר אלא רק מהמעסיק. במהותו

זה חוק אזרחי. כוונת החוק שהעובד יקבל את מה שמגיע לו. אם העובד לא מקבל את המגיע

לו - הוא צריך לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכותו ואם יתברר שטענתו צודקת - הוא

זכאי לפיצויי הלנה.

להפוך נושא אזרחי לעבירה שעונש מאסר בצידה - אנחנו חושבים שזה דבר לא נכון.

כפי שאמרתי, לעתים לא משולם השכר בגלל פרשנות. יש ויכוח על רכיבים מסויימים,

האם הם חלק משכר המינימום או לא.

הבנו את הטענה. לכן הקדמתי ואמרתי, העניין תלוי בשיקול דעתו של השופט, זה לא

אוטומטי. שאלתי שאלה שידעתי את התשובה עליה. היה לי חשוב שהדברים יירשמו

בפרוטוקול.

בהצעת החוק מוצע שבמקום "קנס" יבוא "מאסר שישה חודשים". למה שלא ייאמר "קנס

או מאסר"?

זה לפי חוק עבירות מינהליות?

לא, זה לפי דיני עונשין.

הייתי מבקש לקבוע את התקדים הזה, לא לקבוע עונש מאסר.

יש כמה חוקי עבודה ובכלל זה הוק שכר מינימום שסעיף העונשין בעצם כפוף לחוק

לחוק עבירות מינהליות, זאת אומרת בדרך כלל העונש הוא קנס מינהלי שמוטל על ידי

פקח. לכן בדרך כלל אין צורך לא בהגשת כתב אישום ולא במאסר, באותם מקרים נדירים

שבחוקי עבודה יש עונש מאסר. זה שנים רבות יש מדיניות כוללת שבחוקי העבודה לא

יהיה עונש מאסר.

חוק העבירות המינהליות מאפשר להגיש כתב אישום בנסיבות המצדיקות זאת מטעמים

שיירשמו. לכן למשרד המשפטים היתה התנגדות להטיל עונש מאסר. במשרד העבודה אמרו

שלמקרים מיוחדים צריך שיהיה עונש. ברור שזה למקרים מיוחדים. בדרך כלל העניין

יטופל במישור של עבירות מינהליות.

תודה. מר פרידמן, בבקשה.

אני מבקש להביא לידיעתכם שבמקרים רבים עושים שימוש בענף שלנו, ענף העבודה

הזמנית, גופים שרוצים להעסיק כוח עבודה בפחות משכר המינימום ולא ליטול את הסיכון

בעצמם, ביניהם הממשלה. הממשלה חותמת לפעמים על חוזים לעבודה זמנית שבהם התשלום של

הממשלה לא מכסה את שכר המינימום והתנאים הסוציאליים.

אתה מדבר על מכרזים בענף השמירה והאבטחה בעיקר.

לא, אני מדבר גם על עבודה זמנית בכל הנושאים האחרים.

יש כאן פירצה. חברות כוח אדם קמות ונעלמות, הן חותמות על חוזים ומשלמות פחות

משכר המינימום.

ההערה שלך היא מאוד במקומה. בעצם הימים האלה אני מנהל התכיגבות עם החשב הכללי

באוצר. קיבלתי תלונות של אנשים שטענו שמשרד ממשלתי מסויים העניק את העבודה למי

שברור, לפי הצעתו במכרז, שהוא איננו משלם שכר מינימום כחוק, איננו משלם זכויות

סוציאליות.

במסגרת תיקונים לחוק שכר מינימום שנביא למליאה נבקש להטיל אחריות משותפת גם

על חברת כוח אדם וגם על המזמין. אני מקווה שזה יסייע לפתרון הבעיה.

אני מודה לך על ההערה המועילה שהיא באמת במקומה.

אנחנו תומכים בהענשה ובהחמרה, כי מעסיקים שמשלמים פחות משכר המינימום מוכנים

שיתבעו אותם בבית דין לעבודה, הרי זה לוקח שנה עד שמתקיים הדיון, ולמעשה אין לגבי

המעסיק של הרתעה, לכל היותר הוא ישלם ריבית והצמדה. אנחנו תומכים בהחמרה.

הסתדרות עובדים מכבי תומכת בהצעה?

אנחנו תומכים בהצעה. אבל אם רוצים באמת שלחוק שכר מינימום יהיו שיניים,

חייבים להגביר את הסנקציה האזרחית.

אנחנו תומכים בהצעה.

בכל פינה יש קבלנים שמנצלים את העובד ומשלמים לו פחות ואילו לעובד המסכן אין

כוח לעמוד מול תביעות. אני חושב שבהצעה יש הרתעה שתאלץ את המעסיק לשלם שכר

מינימום ואם הוא לא ישלם - יוטל עליו עונש חמור.

בהזדמנות שאת הייתי מציע לידידי י מהרנאחדות התעשיינים, שאם הם רוצים שחבריהם

לא יקבלו עונשים - שיסירו את המכשולים משכר המינימום.

לא עשיתי סטאטיסטיקה אבל אני חושב שאם לא כל התעשיינים המאורגנים הרי לפחות

חלקם המכריע משלמים שכר מינימום.

לעניין הניסוח, אני חושב שיש הסכמה שהמאסר לא יהיה לגבי כל עובד.

אני מבקש מעורך דין בוטון להקריא את הנוסח הסופי.

שם החוק: הצעת חוק שכר מינימום (תיקון) (החמרת עונשים), התשנ"ה-1995.

"1) בסעיף 14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 במקום הסיפא המתחילה במילה "קנס"

יבוא "מאסר שישה חודשים".

התיקון הזה אומר שבסופו של דבר יהיה כתוב "דינו מאסר שישה חודשים" ולא יהיה

כתוב "דינו מאסר שישה חודשים לגבי כל עובד שלגביו נעברה העבירה". אם נשאיר את

הנוסח שהיה קודם יוצא שזה לגבי כל עובד שלגביו נעברה העבירה.

עד שישה חודשים.

כן.

האם המשמעות היא שאפשר להטיל קנס לגבי כל עובד ועובד שלגביו נעברה העבירה?

כן.

איפה מעוגן נושא הקנס?

בסעיף 61 לחוק העונשין. יש הוראות.

יהיה זה כפל לשון אם נכתוב "מאסר או קנס"?

לא נוהגים כיום בהקיקה.

לגבי העניין של לגבי כל עובד, ייתכן שליתר ביטחון צריך כן לכתוב את זה. אני

מוכרה לבדוק את זה עם היועץ המשפטי ואשיב לכם תשובה. אם הוועדה תסמיך אותנו לגבי

התוכן, אנהנו נמצא את הניסוח המתאים. אנחנו נעשה את זה היום.

אני רוצה להבטיה שימשיך לחול הקנס לגבי כל עובד ועובד.

זה מה שאני צריך לבדוק.

אם מדברים מבחינה חינוכית, חשוב שיהיה מאסר או קנס, זאת אומרת שיהיה ברור

שלשופט יש שיקול דעת.

התוכן צריך להיות מאסר ובמקרה של קנס - שהקנס יהיה לגבי כל עובד. אנחנו

נכין את הניסוח שישקף את הכוונה הזאת.

רבות', מי בעד הצעת רווק שכר מינימום (תיקון) (החמרת עונשים), התשנ"ה-1995.

בנוסה כפי שהוקרא כאן, כפוף לתיקונים שי וסכמו ביו היועץ המשפטי של הוועדה לבין

משרד המשפטים, שתונח לקריאה שנייה ולקריאה שלישית?

הצבעה

הצעת הוק שכר מינימום (תיקון) (החמרת עונשים), התשנ"ה-1995, נתקבלה

הצעת ההוק אושרה להנחה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.