הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 363

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. כי בתמוז התשנ"ה (18 ביולי 1995). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; י' כץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

י' לס

ד"ר א' לבנטל - משרד הבריאות

ד"ר ע' אבני - משרד הבריאות

עו"ד אי מישר - משרד הבריאות

ד"ר ט' לרר - משרד הבריאות

עו"ד מי בן-יעקב - משרד העבודה והרווחה

פ' מגנוס - משרד העבודה והרווחה

אי שטרנברג - ההסתדרות

מי זיו - האגודה למלחמה בסרטן

שי גנו' - האגודה למלחמה בסרטן

עו"ד ע' האוזנר - האגודה למלחמה בעישון

עו"ד חי צדוק - מפעל "דובק"

די ששה - מפעל "דובק"

די זכות - מועצת פועלי בני ברק

אי ו"סברג -המכון לבריאות העובד

ת' עינב - המכון לבריאות העובד

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; מי בוטון

א' אדלר

קצרנית; צי ספרן

סדר-היום; צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק)(הוראת שעה)

(תיקון), התשנ"ה-1995.



היו"ר י' כץ;

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק)(הוראת שעה)

(תיקון), התשנ"ה-1995

ב-14 בפברואר 1994 אישר הצו להגבלת העישון במקומות העבודה לתקופה של שנה. הצו

נכנס לתוקף ב-19 באוקטובר 1994 למשך שנה והוא עומד להסתיים בקרוב. שר הבריאות פנה

אלי וציין שבשעתו, לאור דרישות ועדת העבודה והרווחה שכללו הפעלת ועדת מעקב, אפשר

לסכם ולומר שהצו הצליח, מילא את 'עודיו, צמצם את מספר המעשנים, ולכו הוא מבקש

להפוך את הצר מהוראת שעה, שהיווה מוגבלת לשנה אחת, להוראת קבע.

לאור שהעובדה שהכנסת יוצאת לפגרה ביקש ממני שר הבריאות לקיים את הדיון באופן

מהיר ולהביא לאישורו של הצו החדש.

באופן אישי אני יכול לומר לכם שכנסת אני לא שבע רצון מיישום הצו בפועל,

ואינני יודע איך זה במקומות עבודה אחרים, בין מוסדות ובין מפעלים. אני מבקש מדייר

עלמה אבני, שעמדה בראש הוועדה שמונתה על ידי שר הבריאות, להציג לנו דין וחשבון.

מי היו חברי הוועדה? האם היו רק גורמים

ממשלתיים או גם גורמים חיצוניים? איך ביצעתם את המעקב? לאילו מסקנות הגעתם? כמה

תלונות וכמה תביעות הגיעו לכלל מימוש? האם היו בעקבות התלונות האלה הליכים

מינהליים או משפטיים? מי מפקח? מה היקף כוח האדם שמפקח על "שום הצו? מה דרך הגשת

התלונות של האזרחים?

ב-14 בפברואר אישרה ועדת העבודה והרווחה את החוק לתקופת ניסוי והקמנו, כפי

שהתבקשנו, ועדת מעקב, שעמדתי בראשה, שפעלה עוד לקראת כניסתו של הצו לתוקפו ובמשך

תקופת הניסוי. הוועדה התכנסה ארבע פעמים במועדים שנקבעו מראש. בין הישיבות

התקיימה העברת דיווח שוטפת בין החברים שהיו מיוצגים בוועדה, והם משרדי הממשלה -

בריאות ועבודה - קופות חולים, ההסתדרות הכללית, התאחדות התעשיינים, האגודה למלחמה

בסרטן והאגודה למניעת עישון.

לקראת כניסתו ועם כניסתו של הצו לתוקף פורסמו בכל כלי תקשורת פעמים חוזרות

כתובות וטלפונים של וקשירות לבריאות העובד ושל גופים ארורים לקבלת מידע וייעוץ

בבעיות וקשיים, אם יהיו, בביצוע הצו ולתלונות מכל סוג שהוא.

היו"ר י' כץ;

הגישו תלונות?

ד"ר ע' אבני;

הגישו. אלינו לבד, לשירות לבריאות העובד, הוגשו מעל 1,200 פניות. הפניות

היו משני סוגים, כשהאחד - בקשה להדרכה והסברה כיצד ניתן להיערך עוד לפני כניסת

החוק לתוקף.

הי ו "ר י י כץ;

כמה פניות כאלה היו?



ד"ר ע' אבני;

כ-250.

אחר כך, ביזמתנו ובשיתוף הגופים שיוצגו בוועדה, פנינו והעברנו הרבה מאד חומר

הסברה, גם עניני וגם לוגיסטי, לגבי היערכות, בפרט בנושא של פינות העישון. גייסנו

לזה גם את המוסד לבטיהות וגהות, שנתן הדרכה טכנית של תנאי אוורור בהקמת פינות

העישון.

היו תלונות לגבי פינות העישון והפרת הצו?

ד"ר ע' אבני ;

היו פניות לגבי הפרת הצו מלא מעשנים, שהתלוננו על כך שמעשנים לידם, או שהחוק

לא מיושם במלואו. פניות כאלה היו בסך הכל כ-650-600. כל פניה שהגיעה אלינו טופלה

האיש קיבל תשובה, אם בעל-פה או בכתב, תלוי מה היתה צורת הפניה

אלינו. העברנו להם חומר הסברה, שכלל את הצו, דרכי היערכות וכתובות לפניה לגבי

הבעיות שהתעוררו, וגם הצענו לפנות להנהלת המפעל או למקום העבודה, למי שמוכן. אם

לא, בהרבה מקרים אנחנו בעצמנו פנינו. כך פנינו להנהלות כל הבנקים, לבתי המשפט.

מענין שדווקא בבתי משפט היו בעיות של הפרת החוק על ידי מבקרים.

פנית להנהלת בתי המשפט והפנית את תשומת לבם שהצו אוסר זאת?

נכון.

מישהו עקב מה מתרחש אחר כך?

בהחלט. בחלק מהמעקב האנשים שהתלוננו התבקשו ודיווחו לנו בעצמם על שיפור ועל

כך שהבעיה נפתרה. אחר כך נעזרנו גם על ידי לשכות הבריאות המחוזיות, שביקשנו

שייכנסו, הן או המפקחים שלהן, לברר אם יש ממש בתלונה, אם היא טופלה בעקבות הפניה

שלנו. קיבלנו דיווחים שהבעיות נפתרו ב-90% מהפניות שפנו אלינו.

יש לכם כוח אדם שעוסק בנושא הזה? מפקחים?

כן. גם למערכת שירות הבריאות לעובד וגם ללשכות הבריאות. כל המערכות שבין כה

נמצאות בשטח לפיקוח זה או אחר התבקשו ועשו את העבודה.

אנחנו עושים את הכל כדי לאפשר למקומות העבודה להתארגן בצורה על סמך הסברה

ורצון טוב. סקר שנערך על ידי המכון לבריאות העובד ושיקומו, שדגם וסקר מקומות

עבודה שמייצגים 85,000 עובדים, הראה שהיישום והמלא של הצו הגיע ל-80% במקומות

העבודה. יחד עם זה נשארו עוד 20% ששם היישום לקוי. אחד המקומות הבעייתיים זו



הכנסת. כבר נפגשתי בימים האחרונים עם יושב-ראש הכנסת ועם קצין הכנסת ואנחנו

נכנסים לפעולה בענין הזה עם כל הרגישות של הנושא. יש עוד כמה מוקדים שהם בעייתיים

בצורה מסויימת, למשל חדרי המורים במערכת החינוך. הפעלנו את מנכ"ל משרד החינוך

ויצא חוזר שמבהיר שהעישון אסור.

היו"ר י' כץ;

כמה קנסות הוטלו לפי החוק בדבר הגבלת עישון, שחל לא רק על מקומות עבודה?

ד"ר עי אבני ;

לגבי מקומות עבודה אני יכולה לומר, עד כמה שהגיע לידיעתי, שהקנסות היו בודדים

ביותר, פחות מ-10 קנסות בסך הכל. הדבר היה צפוי עם כל הפעילות של ההסברה וההדרכה

שעשינו. לכנס שכינסנו ב-25 באפריל הוזמנו כל המפקחים של מדורי הפיקוח של הרשויות

המקומיות והובהר להם בצורה לוגיסטית איך פועל ענין הקנסות. שוב חזרנו ואמרנו

שאנחנו מעדיפים תמיד, במיוחד כשמדובר על מקומות עבודה ויחסי אנוש, להגיע להסדרים,

ואכן מגיעים להסדרים כאלה דרך רצון טוב.

מה שהביא ליישום המוצלח ביותר של החוק זו התמיכה הציבורית הרחבה ביותר,

שקיבלנו עליה נתונים גם לפני כניסת הצו לתוקפו וחזרנו וקיבלנו אותה שוב פעם

בסקרים שעשינו. מעל 90% מסך כל הציבור שנשאל תמכו בחוק, ואפילו בקרב המעשנים היו

87% שתמכו בחוק ככתבו וכלשונו. יש לזה הסבר ברצון של חלק מהמעשנים להיגמל.

יש מי שמתנגד להארכת הצו באופן קבוע?

חי ישראל;

הבענו את עמדתנו בזמנו ואנחנו שבים וחוזרים על הבקשה לא לחוקק את הצו באופן

קבוע. אנחנו חושבים שהנושא הזה צריך להסתדר במסגרת יחסי העבודה בין העובד ובין

ההנהלה, בין איגוד העובדים, בין הוועד לבין ההנהלה. יש שונות רבה מאד בין מקומות

העבודה ולכן אנחנו חוזרים על דעתנו שזה צריך להישאר לא במסגרת חקיקה של כנסת אלא

במסגרת ירקי עבודה בין ההנהלה ובין הנציגות של העובדים.

היו"ר י' כץ;

האם התעוררו סכסוכי עבודה כלשהם כתוצאה מהצו?

חי ישראל;

ברגע שנחתם הצו והיו אלינו פניות, ישב נציג שלנו יחד עם ד"ר אבני והשתתף

בפעולות ההסברה. מאחר שיש צו, צריך לכבד אותו, לכן מי שביקש את הצו או מי שביקש

נתונים כאלה ואחרים, העברנו לו את הנתונים. לא ידוע לי על סכסוך עבודה שנוצר עקב

הצו .

עו"ד חי צדוק;

אני מרשה לעצמי להעיר הערה לגבי הזימון של הישיבה הזאת. קיבלנו את ההודעה

לפני פחות מ 48-שעות. זה קצת קשה, קצת מכביד. אני לא יודע מתי הפניה של שר

הבריאות הגיעה לוועדה, אני רואה שהתאריך של הצו הוא 2 ביולי, אנחנו קיבלנו את

ההודעה ב-16 ביולי, ולכן אנחנו פה, אבל אני מבקש, אולי להבא, לתת לנו יותר שהות.

אין כל ספק שענין העישון במקומות העבודה מחייב הסדר. בענין זה "דובק" איננה

אלא עוד מפעל תעשייתי שכל הסדר לגבי עישון חל גם עליו כמקום עבודה.



בסיבוב הקודם של הדיון שהיה בוועדה הזאת נתעוררה השאלה של נציג התעשיינים,

ההאם הדרך הנכונה להסדרת הענין הזה - שמהייב הסדר - היא בצו

על פי חוק גורף, אחיד, או עדיף להסדיר את הענין במסגרת של הסכם קיבוצי בין

המעסיקים ובין העובדים, שהוא גמיש מבחינה זאת שהוא מתאים את הסידורים לכל מפעל

ומפעל? זו היתה הסיבה מדוע הוועדה החליטה - אם כי שר הבריאות הציע לוועדה לאשר את

הצו ללא הגבלת זמן - לאשר אותו לתקופה נסיונית של שנה אחת. זו השאלה שהיה צריך

לבחון אותה, ואני שמח שהיושב-ראש כיוון את הדיון לכיוון זה, לבחון אם הצו הזה הוא

הדרך הנכונה, מה הצו הזה עשה בתחום היחסים בין מעסיקים ועובדים, מה הוא עשה בתחום

היחסים בין עובדים מעשנים ועובדים לא מעשנים. זה דבר שהוועדה חייבת לעצמה, מפני

שהוועדה הזאת היא שהחליטה על וזקופה נסיונית של שנה. אני לא נוקט עמדה, אני רק

חושב שהענין הזה מחייב בדיקה לפני שהוועדה מאשרת את מה שנמצא לפניה.

אני יכול לומר שלפני הוועדה יש שלוש אפשרויות: אם תנוח דעתה שהצו הזה הוא

הדרך האופטימלית להסדרת הענין, הוא עדיף על פני הסדר על פי הסכם קיבוצי והנסיון

מצדיק, בשלב הנוכחי, הארכת תוקפו ללא הגבלת זמן, היא תאשר מה שמונח לפניה. אם

הוועדה תגיע למסקנה, אחרי שוזבחן את הענין לעומק, כלומר תשמע את מקומות העבודה,

שבכל זאת השיטה של הסכם קיבוצי עדיפה, צריך להעדיף את השיטה הזאת. אני יכול לראות

אם הנסיון של אותם שמונה-תשעה חודשים עד עכשיו אינו מאפשר עוד

נקיטת עמדה נחרצת אם להאריך את הצו הזה לצמיתות או לא, הדרך שאני רואה היא דרך של

הארכה לוזקופה נסיונית נוספת.

נדמה לי שאנחנו יכולים ללמוד על ישום של חוקים מדברים שמתייחסים אליהם

בעקיפין ולא במישרין. אתן כדוגמה התייחסות שהיתה בעתון אל החוק הזה, בעקיפין,

בביקורת על סרט שעסק בעישון, סרט משנת 1986. הכוזבה הופיעה בדצמבר והכתב מותח

"הרבה דברים השתנו מאז 1986. הסרט מתפעל ממערכת העתון

באוסלו, שהוכרזה אזור אסור בעישון, ומצלם את הפינה שהוקצוזה למעשנים. היום בכל

מקום עבודה בישראל זה המצב ואיש כבר אינו מתרגש".

אנחנו יכולים לראות מודעה מסחרית של חברת ונטה, שפורסמה בעתון: "חוק העישון

נכנס לתוקפו. לפי החוק יש לקבוע סידורי אוורור תקינים באזור העישון".

כלומר, החוק הזה לא רק שמיושם אלא הוא אפילו משמש בסיס לפרסומת. החוק הזה הוא

דוגמה לחקיקה מודרנית, שכמוה רבות בעולם. החקיקה בארצות-הברית, קנדה, אוסטרליה,

ניו-זילנד, כבר היוזה מוכרת, זה כבר שכנע את הוועדה בפעם הקודמת. עכשיו אני יכול

לדווח לכם על חוקים דומים גם באירופה,ויש לי כאן דוגמה של חוק בשוודיה, שנכנס

לתוקף ב-1 ביולי 1994. וגם הוא דומה מאד להסדרים שלנו.

הזכיר עורך-דין צדוק את הנושא של הסכם קיבוצי . מה שלא סופר לוועדה זה שהסכם

קיבוצי קיים מאז 1987. הסכם זה, שנחתם בטכס גדול, רב רושם, עם התאחדות התעשיינים

לא הועיל כלום. ואם אדוני שואל בראשית הדיון מה קורה כשיש בעיות וצריך לטפל

ולהעמיד לדין והטיל קנסות ומהי ההוראה המרתיעה, התשובה היא שבהסכם קיבוצי אין

הוראות מרתיעות, כי כפי שכולנו יודעים בדיני העבודה, הוראה בהסכם קיבוצי צריכה

תמיד להיות לטובתו של העובד. הוראה שאוסרת עישון היא נייטראלית - היא לטובת עובד

אחד ולא בהכרח לטובת ל עובד ארור, כך שמבחינה חוקית כל הנושא של הסכם קיבוצי הוא

מאד מפוקפק.

אני חולק על כך שההסכם הקיבוצי לא הועיל בכלום.

די לי בכך שנציג התעשיינים הודיע באופו הברור ביותר שלא פרצו סכסוכי עבודה

כתוצאה מהצו הזה.



ד"ר ט' לרר;

הרבה שנים אנחנו עוסקים בזה ובשנת 1987. לאחר הרבה דיונים, הגיעו למסקנה

שצריך קודם כל איזה שהיא הסכם. נעשה הסכם עם ההסתדרות ושום דבר לא קרה.

בוועדה אושר הצו לשנה בגלל הטענה שטענו פה החברים הנכבדים - שיהיו סכסוכים,

שיהרגו אחד את השני ואי אפשר יהיה ליישם את הצו. להפתעתי - גם אני חשבתי כך - קרה

המעשנים מרוצים מזה, מקום העבודה מרוצה, כי יש לו לגיטימציה להסדרים.

יותר מזה, יש ירידה רצינית מאד בעישון. באל-אופ יש שם 1,000 עובדים. כשהתחלנו

בזה היו 350 מעשנים, עכשיו הגיע מספרם לפחות מ-100.

אם מישהו יציע לבדוק שוב, התשובה היא: הנה בדק גוף ממשלתי רשמי, יש לו

נתונים, ואפשר לאשר את הצו.

אי שטרנברג;

המדיניות של ההסתדרות בישיבה שהתקיימה לפני מספר חודשים, כאשר שאול בן-שמחון

הציג את הנושא, היתה שונה. הוא הציג אותו כנושא שצריך לחיות באמצעות ועדות

הבטיחות והסכמים מפעליים. היום, תחת ההנהגה החדשה של עמיר פרץ, יושב-ראש האגף

לאיגוד מקצועי, המדיניות של האגף שונה.

צריך לזכור שגם במסגרת ההסכמים הקיבוציים לא כל מקומות העבודה הקטנים כלולים

בהסכמים האלה, ואנחנו צריכים לדאוג לכל העובדים, לא רק לאלה שכלולים בהסכמים

הקיבוציים או בצווי הרחבה.

במסגרת הסיורים שלי במקומות העבודה לא נתקלתי בתלונות מטעם נציגי העובדים,

ועדי העובדים, שיש בעיה של סכסוך. אנחנו מעודדים את הפינות, הפצנו חומר באמצעות

משרד הבריאות, והחוק עובד טוב.

אי ו"נברג;

עשינו את הסקר במקומות עבודה. הסקר שלנו כלל 85,000 עובדים עם מקומות עבודה

מתחת ל-100 עובדים ומעל 100 עובדים, ייצוג מתאים לשירותים ולתעשיה, ואני מאד

מרוצה. אני מסתובבת דווקא יותר במפעלי תעשיה, פחות בבנקים, באוניברסיטאות ובתי

חולים, שגם מהם קיבלנו דיווחים מאד יפים, אבל במפעלי התעשיה זה פשוט עובד יפה.

יש עליה מאד גדולה בשיעור הבקשות לסדנאות של גמילה מעישון שאנחנו עושים, יש דרישה

לחומר הסברה, לשילוט. הרבה כנאד מקומות התחילו לעשות סדנאות לגמילה מעישון, חושבים

שזו האחריות של מקום העבודה, ואפילו מממנים את הסדנאות האלה על חשבון מקום העבודה

ולא על חשבון העובדים.

היו"ר י' כץ;

באופן אישי, כשאנחנו יושבים בחדר כזה והוא נקי מעשן, אני חושב שזה דבר נפלא.

תארו לעצמכם שאפשר בחדר הזה, תוך כדי הישיבה, לעשן.

דייר טי לרר;

וזה היה כך.

די זכות;

אני רוצה להיות נאמן לעמדה שלי מלפני שנה, שבאה לידי ביטוי בזהות מוחלטת

לעמדת התאחדות התעשיינים.



אני חי במפעלים הרבה יותר מאשר כל הניירת של הסטטיסטיקות והטלפונים

האנונימיים. נציגי העובדים מעדיפים יותר הסכמה עם ההנהלה ולא כפייה. כל כפייה

מביאה לתוצאה הפוכה. מפעלים, בתי מלאכה, אלה לא מוסדות ציבוריים, זה לא כנסת, זה

לא בנקים. בכל מפעל אתה לא יכול להעמיד שוטר, ושמענו מדייר עלמה אבני שיש ספקות

לגבי כל הנתונים האלה.

ד"ר ע' אבני ;

מי אמר?

שמעתי טוב שהדו"ח לא היה מי יודע מה. אני עומד על כך שיש להשאיר את זה

לשיקוליהם של מקומות העבודה, להסכמים בין ההנהלות לבין העובדים.

היו"ר י' כץ;

אני מבקש מהנציגים לצאת ההוצה. נשארים רק נציגי הממשלה וחברי הכנסת. תודה

רבה.

אני תומך נלהב בהארכת הצו. הייתי מעדיף להתנות את הארכת הצו בתוספת וזקנים

ובפיקוח יותר הדוק, אבל משתי סיבות אני נמנע מלעשות זאת: האחת - לא צריך להגזים

ביד קשה, משום שזה עלול לעורר דווקא התנגדות. השניה - יש הצלחה ויש שינוי לטובה,

כפי ששמענו. צריך להגביר את המודעות. אולי יש לפתוח יום אחד בתכנית של נאמני

הגבלת העישון ולעודד את המוטיבציה של נערים בתחום הזה, לעודד את המוטיבציה של

עובדים במקומות העבודה. לא יכול להיות ספק שמי שרוצה לשמור על בריאותו של אדם

במדינת ישראל צריך לתמוך בזה. שמענו תילי תילים של חוות דעת על העישון. לא יכול

להיות ספק שעישון הוא גורם מספר אחד מבחינת הסיכון שלו וגורם מחלות כהנה וכהנה,

ולכן אני חושב שצריך להיענות בחיוב לבקשתו של שר הבריאות.

אני רוצה לברך את דייר אבני ואת ועדת המעקב. לעתים רחוקות אנחנו מקבלים דיווח

כל כך מפורט, מדוייק. לא פעם אנחנו באים לדיון וכועסים על הגורמים שבאים אלינו

ונותנים לנו דברים שהם בערך ועל יד. הפעם קיבלנו גם בכתב וגם בעל-פה דיווח מפורט,

גם מבוסס מדעית.

הוכח שהציבור הוא המפקה הטוב ביותר, ואם יש לנו מליון וחצי עובדים, יש לנו

מליון וחצי פקחים, וזה הדבר המרכזי.

חוץ מזה שאני תומכת בבקשת השר, אני מבקשת מהגורמים, בעיקר משרד הבריאות

והגורמים שעשו את המהלך החשוב הזה, לחשוב על שלוש אוכלוסיות שאני רואה שהן לא

האחת - הצעירים שמתחילים לעשן. אם נוריד את מספר המתחילים,

אחר כך יהיו פחות מעשנים. מדובר בגילאי תיכון וצבא. אני לא יודעת אם החוק של

הגבלת עישון במקום עבודה חל על הצבא, ואם הוא לא חל, צריך לדון גם בצבא בנושא

הזה.

הנושא השני - ענין הנשים. עדיין מגמת העישון אצל הנשים לא בירידה. היא בירידה

אצל גברים, לא אצל נשים.

הנושא השלישי - ענין הערבים, בעיקר גברים ערבים. שם המצב קטסטרופלי. אם אתה

בא למקום שבו נמצאים 100 ערבים, 80 מעשנים. קשה לתאר את רמת העישון שקיימת

באוכלוסיה הערבית.

מה המצב אצל נשים ערביות?

ת' גוז'נסקי;

הרבה פחות מעשנות, גם פחות מאשר בקרב נשים יהודיות.

ט' לרר;

יש כבר עליה.

ת' גוז'נסקי;

גברים ערביים זו כאילו פלנטה אחרת, כאילו הם לא חיים פה. יש צורך, מעבר למאבק

הכללי, להתרכז בכמה אוכלוסיות ולפתח להן תוכניות כמו שעושים פה.

י י לס;

אני מצטרף לכל מלה שנאמרה כאן, והייתי משכלל את דברי היושב-ראש, שדיבר על

סיבה מספר איות למחלות. ארגון הבריאות העולמי קבע שהעישון הוא הגורם מספר אחד

שגורם למוות שניתן למניעה.

אני רוצה להזכיר לממשלה שנכנס לתוקף החוק בנושא של צמצום הפירסום לעישון

ואני מאד מבקש לראות תקנות, ובמהרה, בענין הזה.

מי בוטון;

החוק כבר התקבל?

י' לס;

כן, התקבל כבר בקריאה שניה ושלישית. מובן שהחוק הזה הוא צעד קטן מאד לאנושות.

אם הייתי משרד הבריאות הייתי לוחם קצת יותר חזק כדי שיתקבל חוק קצת יותר טוב, חוק

שמחסל את הפרסומת, ואפשר היה לעשות את זה.

נקודה שלישית; שר האוצר מחפש כסף, יש כל מיני כיוונים, כאשר הוא שוקל מאד

ברצינות את העלאת מחירי הסיגריות. אני מציע שמכל האופציות, כגון העלאת המע"מ,

שיפגע בשכבות החלשות, כגון העלאת מסים כאלה ואחרים, כגון קיצוצים בתקציב המדינה,

ניערך ללחוץ על משרד האוצר , שיגדיל באופן דרסטי את מחירי הסיגריות, את המיסוי.

כל אחד יודע שהפעולה האפקטיבית ביותר להקטנת צריכת הסיגריות היא העלאת המחירים.

מחירי הסיגריות בישראל זולים מאד, יחסית לעולם, ואני משתמש בהזדמנות הזאת כדי

שנתחיל במאבק מול שר האוצר, להעלות את מחירי הסיגריות באופן דרסטי. זה יהיה שווה

הרבה יותר מפעולות שונות אחרות.

הצבעה

לאשר את צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק)

(הוראת שעה)(תיקון), התשנ"ה-1995

היו"ר י' כץ;

הצו אושר. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00)