הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 357

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ג בתמוז התשנ"ה (11 ביולי 1995), שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה י' כץ - היו"ר

ת' גו'זנסקי

ח"כ ר' אלול

עו"ד א' מישר - משרד הבריאות

דייר די ורדי - משרד הבריאות

ב' הרן - משרד הבריאות

ש' בן-יונתן - סגן מנהל המכס

עו"ד די אורנשטיין- משרד המשפטים

עו"ד אי 'פהר - משרד החינוך והתרבות

עו"ד ש' דנה - משרד הפנים

עו"ד ע' עצמון - מרכז השלטון המקומי

ד"ר ש' רשפון - קופ"ח הכללית

דייר גי ברמי - קופ"ח לאומית

דייר מי זידנבאום - קופ"ח מאוחדת

ש' גן-נוי - האגודה למלחמה בסרטן

מי זיו - האגודה למלחמה בסרטן

דייר אי עזיזי - האגודה למלחמה בסרטן

פרופ' ר' שפיר - האגודה למלחמה בסרטן

מי בוטון

א' אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר-היום; חוק להגנה מפני נזקי שמש, התשנ"ד-1994 - הצעת חוק של חבר-הכנסת ר' אלול.



היו"ר י' כץ;

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

חוק להגנה מפני נזקי שמש, התשנ"ד-1994 - הצעת חוק של חבר-הכנסת ר' אלול

אני מאד מצטער שלא הושמה תשומת לבי לקיומו של החוק הזה בחורף, משום שזה חוק

שצריך לדון בו בחורף, כי בקיץ זה כבר מאוחר.

אחרי שחבר-הכנסת אלול יציג את הצעת החוק, אבקש מנציגי משרדי הממשלה להתייחס

להצעה וכן לשאלה מה ניתן, באופו מיידי, לפתור בתקנות ולא בדרך של חקיקה ראשית.

ר' אלול;

לפעמים טוב שחוק מתעכב. היום כשאתה מסביר לאנשים נזקי שמש מה הם, איורי כל

הפירסומים בשבועות האחרונים ובדיקות נקודות החן, אני בטוח שזה לא נופל על אזניים

ערלות. אם לפני שנח היינו יושבים כאן, אני בטוח שהיו מסתתמות טענותינו כלפי אותם

משיגים, שבדרך כלל אומרים שאי אפשר להעביר את החוק, כי זה יקר. בשבוע שעבר ראיתי

בכנסת עשרות רבות של אנשים, ביניהם חברי כנסת, שחיכו בתור לבדיקת נקודות חן, וזה

אומר שיש מודעות בציבור. הנזקים של קרינת השמש הם עצומים, אבל האפשרויות למנוע

אותם הן פשוטות.

הצעת החוק שלי באה לנסות להתמודד עם השאלה של סרטן העור ויש בה כמה אפשרויות

טיפול. אנחנו ארץ חמה, השנה יקיץ הוא אחד הקיצים החמים ביותר במאה השנים

האחרונות, ובמדינה כמו שלנו תכשיר למריחה על הגוף מפני קרינת השמש הוא לא רק

תרופה, הוא יכול למנוע נזק בלתי הפיך. אני משתוממם שתכשירי הגנה מהסוג הזה הם

מותרות, הם קוסמטיקה, ומטילים עליהם מס קניה. אני משתומם איך לא בשנת 1995 לא

מצאנו שהתכשירים האלה הם תרופה לכל דבר שצריך לשחרר אותה ממס.

על תרופות אין מס?

ר' אלול;

כן, בהחלט.

עד לא מזמן הייתי ראש מועצה, וכשהקמנו בריכת שחיה המציל בבריכת השחיה היה

אומר; אל תיכנסו עם חולצות טריקו, לא עם שום דבר מגן, כי זה מזהם את המים. לפני

הדיון הלכתי לבריכה כדי לוודא מה כתוב בהוראות, ועדיין כתוב בהוראות, שאסור

להיכנס עם בגדים לבריכה, וזאת בכל הבריכות בארץ. ההוראות האלה נבעו משום שחשבו

שטריקו יכול לזהם את המים, אבל לא חשבנו שטריקו יכול להציל את העור מסרטן עור.

בהצעה שלנו יש גם הצעה לתת הצללה. בוועדה אחרת העברתי חוק הצללה בנפרד בנושא

של פרגולות, משום אווזה סיבה שזאת ארץ חמה. כדי לשים פרגולה אתה צריך רשיונות כמו

לבניית בית. זה אומר להביא תוכניות כמו בבנין עיר, לעבור את כל שבעת מדורי

הגהינום. אני שמח שבאותה ועדה עברה התקנה ונהיה פטורים מכל הוויה-דולורוזה הזאת.

בהרבה מקומות יש מעט מאד הצללה. בדקתי והתברר לי שהרשויות המקומיות עושות מזה

כסף. מוכרים שמשיות וכסאות נוח, לכן אין שום מקום הצללה ציבורי. בחופי הים

הגדולים יש אולי סככה אחת או שתיים לרפואה. מי שאין לו כסף באותו יום לשלם עבור

שמשיה, יעמוד כל היום בשמש החזקה וייגרם לו נזק בלתי הפיך. אותו הדבר גם בבריכות

השהיה, שהן ציבוריות, ושם אפשר לפתור את הבעיה הזאת.



בתקנות שאני מציע יש רצון להתמודד עם השאלה של תכשירי השיזוף, עם הבעיה של

פינות הצללה בבריכות השחיה ובים, בנושא חולצות הטריקו בבריכות השחיה, ובנושא

ההסברה בבתי הספר ובמקומות העבודה.

בדקתי ומצאתי שכל הקייטנות מקיימות את הפעילות שלהן בבקרים. מתי הולכים

לבריכה? משעה עשר עד איות, שהן השעות החזקות ביותר מבהי נת קרינת השמש.

אני גם מציע איך אפשר לממן את כל מסע ההסברה הזה. הצעתי להטיל מס ערך מוסף על

נושא הטבק. דיברתי עם שניים מהיצרנים - לדעתי אפשר יהיה לשכנע אותם למצוא דרך, זה

אולי מס שהם משלמים עבור בריאות האזרחים - ולא אגיד שהם התלהבו מהענין.

אני מניה שבהוק הזה יש הרבה מאד דברים חדשים, תקנות או סידורים, שקשה לרשות

המקומית להתמודד איתם, אבל לדעתי ניתן להתמודד איתם אם אנחנו מחליטים שנאבקים

במחלה האיומה הזאת שנקראת סרטן.

עו "ד א' מישר;

קיימות וזקנות רישוי עסקים לענין בריכות שחיה, שהתקין שר הבריאות. בתקנה 20

יש הוראה בדבר הצל שצריך להיות בבריכת שחיה - צריך לפחות 10 מטרים כפול מספר

המתרחצים - ויש הוראה אחרת שקובעת שמספר המתרחצים המותר בבריכה הוא 1 לכל 3 מטרים

מרובעים של פני המים. זה לא 50%. אבל שר הבריאות יכול להגדיל את השטח.

ר' אלול;

אין שום אכיפה בענין הזה.

עו"ד א' מישר;

זה סיפור אחר.

לגבי החולצות יש חילוקי דעות במשרד הבריאות. אין היום איסור משפטי, מכוח חוק,

שאסור למתרחץ ללבוש חולצה, אבל יש מנהלי בריכות שחיה שמעדיפים את זה. מהנדסי

המים בתוך המשרד אומרים שזה לא מטיל עומס מיוחד על מערכת החיטוי של הבריכה וניתן

לעשות את זה, אבל יש במשרד כאלה שמתנגדים להוראה ובגלל זה היא לא נכללת בתקנות.

נאמר לי שיש התנגדות מכיוון שהחולצות יכולות להסתיר כל מיני פצעים ופגמים.

עו"ד א' מישר;

לא.

מי בוטון;

אז למה ההתנגדות?

ההתנגדות נובעת מזה שיש חובת רחצה לפני כניסה לבריכה, צריך להתנקות. יש אנשים

שמגיעים מזיעים אחרי יום עבודה, מאד מלוכלכים, ובכל בריכה מסודרת מבקשים שיעשו

מקלחת ויורידו את הלכלוך. מובן שאם אדם יכול להיכנס עם חולצה, הוא לא יעשה את זה.

זאת הסיבה להתנגדות של חלק מאנשי משרד הבריאות.



פרופ' ר' שפיר;

חשבו שזה מפריע לשחיה ואולי אפילו עלול לגרום לטביעות, לכן

דרשנו שזו תהיה חולצת טי-שירט ולא חולצה שיכולה להפריע בשחיה.

מ' בוטון;

אפשר לעשות את זה בתקנה. לא?

כן, אבל בגלל חילוקי דעות בתוך המשרד זה לא נעשה.

אם הוועדה תחליט שזו תהיה תקנה, אפשר תוך יומיים להוציא וזקנה.

נכון.

חוק רישוי עסקים הוא חוק מסגרת, הוא קובע סמכויות, הוא קובע שיטות פעולה, הוא

איננו קובע הוראות מהותיות לענין הדרישות מעסקים. נדמה לי שלא ראוי לחרוג מהכלל

הזה. חוק רישוי עסקים קובע שאת הדרישות המהותיות קובעים וקשרים הנוגעים בדבר, לפי

הענין. זה נכון מבחינת הגמישות של ההוראות האלה, זה נכוו מבחינת המהות שלהן, זאת

לא הוראה שמקומה ברקיקה הראשית, מה גם שיש לנו דקיקת משנה, יש לנו את הסמכות בחוק

רישוי עסקים, וחקיקת משנה כבר קיימת. אין מקום, לדעתי, לפרוץ את המסגרת הזאת

ולכלול הוראות מהותיות כאלה או אחרות.

מה זה ש-50% משטח הבריכה יהיו שטחי הצללה? שטח הבריכה הוא דבר משתנה. ייתכן

שהחצרים של הבריכה הוא שטח מאד גדול והוא איננו קשור בהכרח למספר המשתמשים בו. יש

פה עניו של תכנון ובניה, זה מחייב היתר בניה. נדמה לי שמיקום ההוראה ברקיקה הוא

לא נכון, הוא קיים בחקיקת משנה וצריך להותיר אותו שם.

האכיפה - בין אם בתקנות ובין אם בחוק - איננה משתנה. מקור תוקף ההוראה הוא

ממילא בחוק וניתן לאכוף באותה צורה בדיוק, לכן לא נשיג שום דבר אם נאמר את זה

בחוק חדש.

יש עוד חוק - חוק הסדרת מקומות רחצה.

זה לענין חופים.

אפשר להסדיר את הענין גם דרכו. יש תקנות שהותקנו.

ההצעה פה היא לעשות את זה באמצעות רשיון העסק, וזה מוזר.

מ' בוטון;

בענין ההצללה מדובר גם על חופים.

בעיניי גם בחופים זה אותו הדבר בדיוק.

כתוב שיש צו הסדרה למקומות רהצה, לבריכות שחיה מוכרזות. הצופה לפניי, ויש בו

כל מיני הסדרים שנוגעים לנושאים שקרובים מאד לעניו הזה.

נכון, אבל גם פה מוצע שהסמכות תהיה בידי שר הבריאות.

אני חושב שאת צודקת, שלפי שני החוקים - גם חוק רישוי עסקים וגם חוק הסדרת

מקומות רחצה, שלא מתייחס רק לחופי רוחצה אלא גם לבריכות - הוצאו צווים ויש תקנות,

ואם אפשר להסדיר את כל הנושאים האלה מבחינה משפטית בתקנות והמשרדים יתחייבו

להתקין תקנות בהתאם, זה עדיף על שתילת הוראות כאלה בחוק, שאין לזה תקדים.

סעיפים 4, 5 ו-6 של הצעת החוק ניתנים, כפי שאמר היועץ המשפטי, לפתרון בדרך של

חקיקת משנה. אבל אנחנו לא יכולים להסתפק באמירה הזאת אלא אם תבואו ותציגו בפנינו

חקיקת משנה כזאת.

אתם אפילו לא צריכים אישור של הוועדה.

בכל הנוגע לשר הפנים, שזה סעיף 5. אני בהחלט מוכנה לנסח תקנות, להמליץ בפני

יושר לחתום עליהן ולהביא אותן לידיעת הוועדה.

בכל הנוגע למשרד הבריאות נדמה לי שהענין כבר מוסדר.

אני מברכת על המשך הדיון בנושא כל כך חשוב. אני רק רוצה להעיר לגבי הנושא של

ההצללה, שצריך להתייחס גם לקייטנות, בתי ספר וגנים, שלא מופיעים כאן, כשחלק גדול

מחודשי השנה הילדים נמצאים בהם, ולאו דווקא בחוף הים או בבריכה.

אני מניה שמשרד הבריאות יכול להוציא, במסגרת התקנות שנוגעות לפיקוח על בתי

הספר, הנחיות בענין הזה.



עו"ד א' מישר;

אני לא חושבת שלמשרד הבריאות יש סמכות בעניו הזה.

היו"ר י' כץ;

למשרד החינוך יש סמכות.

עו"ד א' יפהר;

משרד החינוך הוציא תקנות לפי חוק הקייטנות, רישוי ופיקוח, שכוללות כל מיני

הוראות לגבי פעילויות של קייטנות. אני לא זוכר כרגע אס יש הוראה לגבי הנקודה

הזאת. הנושא ייבדק.

היו"ר י' כץ;

בהצעת החוק יש דבר אחד יסודי ומאד חשוב: המדינה שלנו היא מדינה שיש בה הרבה

שמש ובשנה-שנתיים האחרונות אומריס שכדור הארץ מתחמם. אני לא יודע אם זה נכון או

לא, אבל דבר אחד בטוח - חם מאד, לכן יש כאן נסיין להקנות נורמה שהיא חיובית

ביותר, שיש בה גורס מחנך, שיש בה גורס ששומר ותורס לרמת הבריאות של אזרחי מדינת

ישראל, לכן אני פונה למשרדיס להציג בפנינו, תוך 15 יום, את ההצעות.

ר' אלול;

אתם נוהגים לתת כל שנה לכל בית ספר ולכל מוסד חינוכי אישור הוועדה של המוסד

לבטיחות וגהות. עברתי על הבדיקות שלכס ובפרמטריס שאתם מאשרים למוסד חינוכי כזה

או אחר נושא ההצללה לא כתוב.

עו"ד א' יפהר;

מהנדס הרשות המקומית מאשר את זה.

אני מדבר כרגע על הסעיף שקיים פה, על סעיף 8 . מדובר בו על כך ששר החינוך

יהיה אחראי לכלול בתכנית הלימודים, בכל שכבת גיל, לפחות שעת הוראה אחת בשנה בה

תוסבר לתלמידים השפעת קרינת השמש העל-סגולה וכיצד ניתן להתגונן בפניה. אנחנו

מתנגדים להתערבות ברקיקה בנושא של תכנית הלימודים ולהכתבה לשר החינוך מה יהיה

בתכנית הלימודים. חוק חינוך ממלכתי נותן לשר החינוך והתרבות סמכות לקבוע את תכנית

הלימודים, ואנחנו מבקשים להשאיר את זה לשיקול דעתו. לא ידוע לי על כך שהיתה פניה

כלשהי לשר החינוך והתרבות בבקשה כזאת או אחרת לשנות את תכנית הלימודים עד עצם

היום הזה. אנחנו מוכנים שיהיה סעיף כללי שיאמר, ששר החינוך והתרבות ידאג לכך

שהתלמידים יקבלו הסברה נאותה בנושא.

היו"ר י' כץ;

העמדה שלך נראית לי. אני בהחלט חושב שזה תקדים מסוכן מבחינתנו להתערב בחקיקה.

היום זה על הגנה מפני שמש, מחר -אולי בנושא מעורר מחלוקת פוליטית. יחד עם זה

הוועדה פונה אל שר החינוך בבקשה לקחת בחשבון את הנזקים החמורים שנגרמים לציבור

בכלל ולנוער בפרט כתוצאה מחוסר הדרכה מתאימה, ולכן אני משוכנע שבשיתוף פעולה עם

האגודה למלחמה בסרטן, שעושה עבודה יוצאת מהכלל, ניתן יהיה להגיע גם להנחיות

מתאימות של מנכ"ל משרד החינוך, שצריכות להיות ברמה של חוזר מנכ"ל.

בזה כבר יש לנו שיתוף פעולה, ובשנתיים האחרונות, ביותר מנכ"ל לקראת הקיץ,

ההנחיות מופיעות. בכל זאת, עדיין צריך להגביר את המודעות. מתוך סקרים שלנו התברר

שרק 20% שמעו אי פעם בבית הספר על הנושא הזה.

את הנושא הזח תסדירו, האגודה למלחמה בסרטן, עם משרד החינוך, כאשר צריך לעשות

הכל כדי שהנוער יקבל את ההסברה המתאימה בבתי הספר בשעות הלימוד ולא שתי דקות

לפני שנכנסים לבריכה.

ד"ר א' עזיזי;

בתוקף תפקידי אני מקבלת אין ספור פניות ממורים, והרבה מאד - מהורים ומילדים,

שאין להם אפשרות לממש את ההמלצות שאנחנו נותנים להם.

מה הם לא יכולים לבצע?

אין צל, מוציאים את הילדים בשעות החמות. יש פניות רבות מקייטנות, מחוגי ספורט

שונים, ששייכים לרשויות המקומיות והן המפקחות על הפעילויות האלה. מלבד לתת עצה או

לפנות כסמכות וולונטרית אין לנו כלים.

היו"ר י' כץ;

אני מבקש להעביר אלינו העתק מחוזר מנכ"ל בנושא. אני יודע שזאת בעיה.

כשמתכוננים לצליחת הכנרת או לכל אירוע דומה ארור ושוחים הרבה מאד שעות, עושים את

זה לא פעם בשעות הצהריים. צריך שלפחות תהיה המלצה, במידת האפשר, למעט לשחות בשעות

האלה. כל הכתות רוצות להשתתף בשיעורי שחיה, וצריך לעשות את החלוקה בצורה כזאת,

שלא בכל פעם אותה כיתה תשחה בשעות הצהריים, אלא שכיתות יפוצלו - חלק ישחו בבוקר,

חלק בצהריים. זה לא אקטואלי לשנה הזאת, אבל לפחות לשנה הבאה שיהיה חוזר מנכ"ל

מתאים.

עו"ד א' יפהר;

יכול להיות שיש מקום להמליץ שיועדפו בריכות או מקומות רחצה מוצללים.

עו"ד ע' עצמון;

השלטון המקומי מברך את חבר-הכנסת רפי אלול על ההצעה ונשתף פעולה בכל מה שיהיה

דרוש בענין זה.

יש קושי מסויים לגבי סעיף 5 . קודם כל יש שטחים שמיועדים לשמשיות שאנשים

מביאים איתם. ההצעה הזאת אם תמומש בתחום של 50%, כי אז למעשה תכסה את חופי הרחצה

בסככות ותגרום למפגע שלא יתואר מבחינת איכות הסביבה, כי כל הרשויות המקומיות שיש

להן חופים יתקינו סככות על 50% משטח הרחצה המוכרז, ותארו לעצמכם מה יהיה. גם אין

צורך בכך, כי חלק גדול מהאנשים באים עם השמשיות שלהם. יש גם אנשים שמתפרנסים

מהשכרת שמשיות.



המצב היום איננו משביע רצון, אבל הוא ניתן לפתרון. אני בהחלט מסכים למה

הכלים החקיקתיים שקיימים למעשה יוצרים את המסגרת האפשרית, ואני מברך

על כך. מבחינת המודעות הציבורית והדחיפה בענין, יש תרומה חשובה למה שעשה

חבר-הכנסת אלול.

ד"ר א' עזיזי ;

ההגנה ששמשיה מספקת היא כאין וכאפס בהשוואה לסככות רחבות. שמשיה היא יותר

אחיזת עיניים מאשר הגנה בפועל. ברגע ש-50% משטח החוף מכוסים על ידי סככות רחבות,

עדיין יש 50% שטח לשמשיות למי שמעדיף את השמשיה, אבל מבחינה בטיחותית אין להשוות

את שני הדברים.

את הנקודה הזאת סיכמנו בכך שמשרד הפנים יבוא עם תקנות שיקחו בחשבון את הדברים

שנאמרו כאן. אין ספק שהסככות המאורגנות על ידי הרשויות תגרומנה לכך שהרבה אנשים

יחסכו מעצמם את הנטל של הבאת שמשיה, שלא יעילה תמיד, וגם לא ייגרם מפגע סביבתי.

צריך לעשות שיקול דעת בדרך של וזקנות.

צריך לשים לב שהסככות תיעשינה מחומר שבאמת חוסם את הקרינה.

הי ו "ר י י כץ;

את זה צריך להסדיר בתקנות.

מ' זיו;

האנשים באמת קיבלו את רוהמלצה שלנו לבוא בשעות אחר

הצהריים - היום מומלץ ללכת לים בין השעות ארבע אחר הצהריים עד שמונה בערב - אבל

בהרבה מאד חופים המצילים מפסיקים לעבוד עוד כשיש אור.

בשש נסגרות תחנות המצילים. זה הסכם העבודה איתם. לשנות הסכמי עבודה זה סיפור.

אנחנו רוצים לשמוע חוות דעת במה שנוגע למכשירי ההגנה.

תכשירי ההגנה נגד שמש מוגדרים במשרד הבריאות כתמרוקים ומקבלים רשיון תמרוקים

על פי צו התמרוקים. בהיותם תמרוקים, אני מבינה שחל עליהם מס קניה.

מה הסיבה שזה תמרוקים?

בעצם הגדרתם הם תמרוקים. גם אם נקרא לזה תרופות זה לא יעזור מבחינת המיסוי

כיום, כי למכס יש את שיטת הסיווג של בריסל. יש תכשירים שאצלנו מוגדרים כתרופות

ורשומים בפנקס התכשירים הרפואיים, ועדיין המכס מסווג אותם כתמרוק. שמפו רפואי,

למשל.



פרופ' ר' שפיר;

צריך להבדיל בין קרם, שהוא מקדם הגנה בלבד, שזה תפקידו , לבין כל

הקוסמטיקה. היום בארצות-הברית אין שום קוסמטיקה שאין בה מקדמי הגנה. כמובן שאי

אפשר יהיה לפטור או; כל מוצרי הקוסמטיקה ממס בגלל שמכניסים קצת מקדם הגנה בפנים

וצריך יהיה לדאוג שקבוצה של משחות, שהן רק מקדם הגנה, תזכינה להנחה המתאימה

במיסוי.

אם רוצים לעודד את הציבור להשתמש בתכשירים האלה, צריך להוזיל את מחירם. איך

אפשר להוזיל אותם ?

ש' בן-נחום;

אני רוצה להתייחס לענין המימון, ענין המיסוי וענין ההגנה. המסים שיש על אותם

תכשירים הם 10% מס קניה. הם נכללים תחת מגוון המוצרים שנקראים קוסמיטיקה, וכבר

נאמר כאן שלא ניתן להבדיל בין מוצר הגנה או קוסמטיקה, כי גם במוצר קוסמטי יש אותם

אלמנטים של הגנה. אנחנו , כאנשי המכס, לא מסוגלים להשתלט על דבר מהסוג הזה, ופתיחה

של הענין הזה תהווה תקדים שלא נוכל להשתלט עליו.

לא לפני הרבה זמן הורדנו את המסים על קוסמטיקה. הורדנו את

המיסוי על קוסמטיקה יותר מטעמים שלנו, של הברחות ודברים מהסוג הזה, אבל בדקנו

ומצאנו אחרי זה שהמחירים לא ירדו. כלומר, הביקוש וההיצע הם כאלה שגם אם אנחנו

נוריד את מחירם של המוצרים האלה באותם אחוזים בודדים של מס קניה, ההוזלה הזאת לא

היתה מגיעה לצרכן, כך שזה רק היה מסבך אותנו, והדבר לא היה מועיל לנושא הזה, שהוא

חשוב כשלעצמו.

אני מבין שחבר-הכנסת רפי אלול לא מתכוון להוריד את מס ערך מוסף בנושא הזה, כי

מס ערך מוסף מוטל אפילו על תרופות.

למישהו מהנוכחים יש הצעה איך מוזילים את מחירי התכשירים האלה?

אני מסכימה שהשוק מוצף בתכשירים קוסמטיים, אבל על ידי בחירת תכשיר אחד או

שניים - לא צריך לעשות זאת באופן גורף - - והוזלתם, אפשר להפוך אותם לבני השגה

לכל דכפין, כולל אנשים מיעוטי יכולת, ובזה עשינו את שלנו.

היום בחוק ביטוח בריאות ממלכתי כולם מבוטחים באחת מקופות החולים. אפשר להסדיר

קניה מרוכזת גדולה מאד, אולי עם הוזלות של השיווק וכל מה שכרוך בזה, באריזות

גדולות, פשוטות ככל הניתן, למוסדות חינוך, ובכך להוזיל את התכשירים בצורה מאד

משמעותית. אפשר לרדת מכל הענין של השיווק, מכל האריזות היפות, ולאפשר את הרכישה

בקופות החולים. בכל הפירסומים שלנו נוכל להודיע שאפשר לרכוש את התכשירים בקופות

החולים.

לדעתי הדרך היחידה להוזיל את הדברים האלה היא על ידי צו לפי חוק יציבות

מחירים ומצרכים או לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. כמו שאתה אומר מה מחיר

גבינה, כך תגיד מה המחיר של התכשיר הזה.

פרופ' ר' שפיר;

יש כבר קופה אחת שנותנת לכל דכפין 50% הנחה על מקדם הגנה וזו קופת חולים

מכבי. כל אחד יכול לקבל שם את התכשיר.

בקופת חולים הכללית עד היום זה לא בוצע. אבל זה הכי קל, כי זו הקופה שיש לה

בתי מרקחת שלה, ואני חושב שזו הצעה שאנחנו צריכים לשקול ברצינות.

מ' בוטון;

זו לא תרופה.

ד"ר ש' רשפון;

בבתי המרקחת שלנו מוכרים גם דברים שהם לא ממש תרופות.

צריך לקבוע בהוראת חוק שתכשיר שמיועד להגנה עם אחוז מסויים הוא הגנתי והוא

ייחשב כתכשיר רפואי.

מעבר לכל הדברים שדיברנו, עצם הישיבה המשותפת כאן כשאפשרת למצוא פתרונות.

יושב-ראש הוועדה דיבר על שבועיים, אני מקווה שיספיק שבוע ימים. אני לא מסתיר שאני

רוצה שהצעת החוק תבוא עוד לפני הפגרה לקריאה ראשונה.

אם נתאחד כולנו ויגידו לנו ממשרד הבריאות שצריך תכשיר מקדם

הגנה מאד גבוה מבין התכשירים המוכרים, נפנה גם לקופת חולים ואז זה יהיה בתוך

התקנה שלנו. היום יש לחץ ציבורי ויכולים להסכים לחקיקה, אבל אם בעוד שנה לא יהיה

לרוץ ציבורי, לא יסכימו.

יש סעיף אחד שבו צריכים לפנות למשרד העבודה והרווחה במקום למשרד הבריאות וזה

סעיף 7.

נכון.

נקבע תאריך נוסף לדיון בחוק. עד אותו מועד, לא יאוחר

משבועיים, אני מבקש מנציגי כל המשרדים שהיו כאן לעמוד בהתחייבותיהם ולהכין את

התקנות הנדרשות. קופת חולים צריכה לתת לנו תשובה. משרד החינוך צריך להודיע לנו

על עמדת יושר או המנכ"ל בנושא ולהמציא לנו את הכל בכתב, על מנת שנוכל לשקול אם

להמשיך ולקדם את הנושא ברקיקה ראשית או שאפשר להסתפק בתקנות או בהסכמים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00)