הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 337

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ג', א' סיוון התשנ"ה, 30.5.1995, בשעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י' כץ

לי לבנת

מוזמנים; ק' הבר, אגף הבטחון, משרד האוצר

ע' פרל, ראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים,

משרד הבטחון

ר' בר, עו"ד, סגן יועץ משפטי מערכת הבטחון,

משרד הבטחון

אי בלובבנד, מתמחה, משרד הבטחון

מ' נתיב, יו"ר הקרן לחיילים משוחררים

ט' עזרן, נציג חיילים משוחררים

ג' כתב, נציג חיילים משוחררים

ר' בר-יוטף, משרד העבודה

מזכירת הוועדה; א. אדלר

יועץ מפטי; מ. בוטון

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע''מ

סדר היום;

תקנוו הקרן לקליטת חיילים משוחררים



תקנון הקרן לקליטת חיילים משוחררים

לי לבנת! הנושא על סדר היום, הוא תקנון הקרן לקליטת

חיילים משוחררים.

ר' בר; בהתאם לחוק חיילים משוחררים, סעיף 6 לחוק, על

הנהלת הקרן שמונתה על ידי שר הבטחון, להקים

תקנון. החוק קובע פחות או יותר את המסגרת של התקנון בהוראות בדבר פעולת

הקרן, והוא על בקשת החיילים הזכאים לקרן, דרכי הטיפול בבקשות, סדרי

הודעת הנהלת הקרן בוועדות המשנה שלה ודרכים לשינוי התקנון.

בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק, התקנון טעון אישור שרי האוצר, שר הבטחון וועדת

העבודה והרווחה של הכנסת. התקנון שמונח לפניכם מינואר 95' הוכן בינואר

95', למעשה מיד עם תחילת ישום החוק. קיבל את אישור שר הבטחון, ואת

אישור שר האוצר, וכמובן את אישור מר משה נתיב, יו"ר הנהלת הקרן. ולמעשה

אנחנו עוקבים לפיו כחמישה חודשים, הוא מונח כרגע לאישור הוועדה.

קריאה; בגלל פער הזמנים יש לנו מספר הפקות לקחים

טכניות קלות, דברים שיכול להיות שהיינו רוצים

לתקן ולשפר. אני מציעה כרגע לא להעלות אותם. אני חושבת שתוך שנה מיום

הפעלת החוק נהיה חכמים יותר, ונביא במרוכז הצעה לתיקונים.

ר' בר; על פי סעיף 6 לחוק מותקן בזה תקנון הקרן, לאחר

שאושר על ידי שר הבטחון, שר האוצר וועדת העבודה

והרווחה של הכנסת.

שינויים בתקנון זה יותקנו על ידי הנהלת הקרן, יובאו לאישור שר הבטחון,

שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, למעט שינוי בסעיפים 3, 6, 10

ו-11. כלומר, לשינויים שאינם טעונים אישור ועדת העבודה והרווחה כאמור.

כתובת משרדי הקרן, לאונרדו דוינצ'י 9 ת"א. שם משכנה הקבוע.

בתקנון זה יהיו למונחים הבאים הפרשנות כדלקמן:

בנק, תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות רישוי הפועל ברישיון לפי חוק

זה. החוק, חוק קליטת חיילים משוחררים תשנ"ד-1994, התקבל בכנסת בג'

באייר תשנ"ד, 19.4.94, ותיקוניו. יש תיקונים על סדר היום של ועדת שרים

בינתיים.

המשרד, משרד הבטחון מל"ן, מרכז למיחשוב ניהולי במשרד הבטחון. זה הגורם

הממחשב אצלנו, זכאי חייל משוחרר, וכן בנות בשירות לאומי, וחיילים במג"ב

אשר סיימו את שרותם הסדיר.

לי לננת; היה איזה שהוא תיקון בעניין הזה, לגבי בנות

שירות לאומי?

לא. החוק הקנה זכויות לבנות שירות לאומי,

ואנחנו כבר מפעילים אותו לגביהן.



בחוק אין הגדרה. על זכאי יש הגדרה חייל משוחרר, ויש הגדרה שירות סדיר.

אין הגדרת המילה זכאי.

מי נוטוו; לא כמשמעותו. מתכוון לומר זכאי מי שזכאי, בחוק

חיילים משוחררים.

לי לננת; בהגדרות בחוק קבעו שחייל משוחרר הוא מי שסיים

שירותו הסדיר, אף אם שוחרר כדין לפני תום

התקופה, וכוי. יש את כל הפירוט של האפשרויות השונות. אבל בלבד ששירת 12

חודשים לפחות. אני לא בטוחה שזה נובע מהתקנות בצורה מפורשת, אלא אם כן

תכתבו כמו שמוצע כאן שזה כמשמעותו על פי החוק. כי אחרת יכול להתפרש

למשל מתוך מה שכתוב כאן, שלגבי חייל משוחרר אין הגבלה של 12 חודש.

עלולה להיות לכאורה סתירה, למרות שהחוק מחייב.

העניין המשפטי, אם כאן בתוך ההגדרות של התקנון הזה, קובעים שזכאי הוא

חייל משוחרר.

ר' בר; יש הגדרה של חייל משוחרר. חזקה היא חייל

משוחרר, ואח"כ יש הגדרת חייל משוחרר והיא הגדרה

זהה לזאת שבחוק.

שירות סדיר בצבא הגנה לישראל, או במשמר הגבול, סעיף פרק ג לחוק שירות

בטחון, נוסח משולב, לפי סעיף 34 לחוק האמור. וכן, שירות לאומי, למעט

שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במניין

זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק האמור. זה חוק שירות בטחון.

שירות לאומי, זו הגדרה מאוד מסורבלת, של שירות לאומי כאמור בפיסקה 3(ב)

להגדרת ילד, שבסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי.

מ' בוטון; אני לא עומד על כך, רק מציע לחשיבה, למה לא

לכתוב שירות סדיר, שירות לאומי, חייל משוחרר

כמשמעותם בחוק. למה לחזור?

י' גי; לטובת האנשים שקוראים את התקנון, ואין לתם ביד

את החוק. אין הבחנה מהותית לדעתי.

חייל משוחרר, מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר כדין לפי תום

התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר לפני

תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותם בחוק הנכים.

הקרן, קרן לקליטת חיילים משוחררים אשר הוקמה לפי החוק.

חשבון פקדון, חשבון זכאות לפקדון על שם חייל משוחרר שמנהל את הקרן. קרן

לסיוע נוסף, קרן למתן סיוע בנוסף לפקדון, למטרות של לימודים למכינה קדם

אקדמאית. דמי קיום ללומדים כאמור, ולימודים למוסד להכשרה מקצועית.

לי לבנת; קרן לסיוע נוסף, זו הגדרה שמופיעה גם בחוק?

מ' בוטון; החוק מגביל אותנו.



לי לבנת; לכן רציתי לבדוק. אס אנחנו מוגבלים בחוק, האם

התקנון יכול להרחיב? לא.

ר' בר; צריך לתקן את החוק.

ההנהלה, הנהלת הקרן שמונתה לפי סעיף 4 לחוק.

היום הקובע 1.1.94, לפי החוק.

המדד, מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מוסד להכשרה מקצועית. מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, וכן

מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר העבודה והרווחה הכיר בו לעניין חוק זה.

לי לבנת; גם זה על פי החוק?

י' בר; כן.

מוסד להשכלה גבוהה. מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו

בחוק המועצה להשכלה גבוהה, וכן מכללה או מוסד על תיכוני אחר, ששר

החינוך הכיר בו בעניין החוק.

מכינה קדם אקדמאית, מוסד להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות,

או להכנה ללימודים אקדמאיים ששר החינוך והתרבות הכיר בהם לעניין החוק.

קריאה; לא להגדרה. הרבה אנשים כותבים מכתבים למערכות

עיתונים, שיש מוסדות להשכלה גבוהה, שעושות

בעיות עם העניין הזה. כלומר, שלא כ"כ מכירות.

מה שקורה בעקבות חוק המכללות, שיפתחו מכללות כמו פטריות אחר גשם. חלק

יהיו בוודאי שנים שתהיה בעיה עד שתהיה הכרה. למשל, כשמבקשים היום הכרה

למלונאות, אז יש שנה שנתיים של עיכוב.

לי לננת; אנחנו כרגע דנים בהגדרות, ואנחנו צמודים לחוק,

והנוסח הזה נמצא בתוך החוק, ולכן כרגע אנחנו לא

יכולים להרחיב מעבר לזה.

אבל כשחוקקנו לקחנו את העניין הזה בחשבון, מותר לשר החינוך, ומותר לשר

העבודה והרווחה להכיר במוסדות מסויימים שמקנים השכלה לצורך החוק הזה.

לא יכולה להיות הכרה גורפת. למשל, יהיה איזה מכון במרכז למלונאות, אז

שר העבודה והרווחה לא חייב להכיר בו כמוסד להכשרה מקצועית באופן כללי

וגורף בהכרח. הוא יכול לקבוע באיזה מהירות של עניין החוק הזה מוכר,

ומכיר בו, ועל כן החיילים יהיו זכאים.

אנחנו דנים בתקנון של הקרן, ולא בחוק בלאו הכי. אז כל עוד החוק הזה כמו

שהוא בתוקף, ולא הובאו אליו שינויים, ונצטרך לדון בבוא העת כנראה גם

בסוגייה הזו, שהיא סוגיה חשובה מאוד.

אבל בינתיים, אם ישנם מקומות כאלה, מה שצריך לעשות, זה לפנות לשרים

הנוגעים בדבר, דהיינו לשר החינוך, או לשר העבודה והרווחה, שעל פי החוק

הזה יש להם סמכות להכיר במוסדות, ולדרוש מהם או לבקש מהם או להציע להם,

להכיר כבר עכשיו במוסדות מסויימים כדי שאפשר יהיה לקבוע להשתמש באמצעות

החוק.



אם יש משהו, אפשר לפנות לשר ולהציע. זו כרגע הפרוצדורה, זה הנתיב הנכון

כרגע, עד אשר יהיה דיון נוסף לדעתי, ונצטרך להערכתי לקיים דיון נוסף

בעניין הזה בוועדה, לעניין התיקונים בחוק עצמו.

רי נר; טופס זכאות, כמשמעות תקופות הזכאות על פי סעיף

19 לחוק, דהיינו, חמש שנים ממועד סיום שירות

סדיר. בעניין רכישת דירה תשע שנים מהמועד האמור. וגם ההמשך בשירות קבע,

יאורכו התקופות האמורות בהתאם למספר השנים ששירת בשירות קבע כאמור.

תקופה מזכה, התקופה בגינה מחושב לזכאי סכום פקדון אישי, וסכום מענק.

עמותה מוכרת. עמותה רשומה כדין, הפועלת באישור שר העבודה והרווחה, אשר

פורסם ברשומות ומפעילה בנות במסגרת שירות לאומי, על פי תקנון לפי חוק

הביטוח הלאומי.

יש הגדרה מה זה שירות לאומי. שירות לאומי זה רק

כאמור פיסקה 3(ב) להגדרת ילד של סעיף 5. ז"א רק

מי שיוכר לצורך הסעיף הזה בביטוח לאומי, הוא שירות לאומי. אתם לא

יכולים לתת למישהו אחר שהעמותה מכירה בו. בשביל מה אתם צריכים את

ההגדרה פה?

ר' נר; כי בחוק ביטוי) לאומי, אותו סעיף עם הגדרת ילד,

מכוחו הותקנו גם תקנות. בתקנות הללו יש פירוט

רב יותר לגבי מי הולך לשירות לאומי, מה המטרות של שירות לאומי, וכתוב

שם בין השאר מהי עמותה מוכרת, שמקבלת הכרה של שרת העבודה והרווחה, וזה

הולך לפרסום באיגוד הפרסומים וכוי.

העמותה הזאת היא כלי עבודה בשבילנו, כי היא מרכזת אינפורמציה וכוי,

אנחנו צריכים להכניס אותה להגדרות כי אנחנו משתמשים איתה אח"כ בתקנות.

מ' בוטון; אולי תכתבי, על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף

3(5)(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

ר' נר; התקנות עצמן משתמשות במילה בנות. ושאלתי את

עצמי אם אני יכולה לפרש בנות ככולל בנים?

מ' בוטון; אפשר.

ר' בר; אני נתתי פרשנות שכן.

היתה לנו פנייה של גבר שמשרת בשירות לאומי,

ונתתי חוות דעת.

לי לננת; אני מציעה שנאשר את פרק ההגדרות, ונוכל להתקדם

הלאה.

היו"ר י' כץ; אני מעמיד להצבעה את סעיף 1 ו-2. מי בעד? מי

נגד? אין מתנגדים. סעיפים 1 ו-2 אושרו.

אנחנו עוברים לסעיף 3.



לי לבנת; האס סעיף 3 הוא באותם סעיפים שאותם מותר להנהלת

הקרן לתקן, ללא אישור ועדת העבודה והרווחה

לפני שאנחנו קוראים אותו, שניקח בחשבון, שעל פי ההצעה שכאן בתקנון,

צריך לשים לב כרגע לכמה סעיפים ולראות אם אנחנו מסכימים שבעתיד יוכלו

להשתנות ללא אישורינו.

כשתגיעו לסעיף תאמרו זה כן, זה לא. תרעננו את

זכרוננו.

אני מבין שלא עלה לדיון עד עכשיו כלל וכלל הנושא שזכה לפרסום בכותרות,

והיא המחאה של החיילים המשוחררים, והנושא של פשרות שאליהן הגיע ח"כ

רענן כהן והאגודה עם האוצר. בכל זאת אני מבקש לשמוע איזה שהוא דיווח

בנושא הזה.

מ' נתיב; אנחנו ישבנו עם שר האוצר. הבעיה שבתקופת המעבר

חייל שהשתחרר עד 31.12.94 קיבל מענק של 4,000

ש"ח, וחיילת 2,700. החל מ-1.1.95 חיילים קיבלו ביד מענקים של 600 ש"ח,

והיתרה הלכה לחסכון, בסך הכל היתה לו 4,000 שקלים ויותר. נוצר פער ענק

בין זה שהשתחרר עד 31.12 שקיבל 4,000 ש"ח, ובין חייל שהשתחרר אח''כ.

מבחינת כסף, אף אחד לא קיבל פחות. אבל החלוקה היתה שונה.

אנחנו הגענו בתקופת מעבר. החוק בנוי על זה שלוקחים 50 שקל כפול חודשי

השירות, וזה מענק השחרור. אם אתה לוקח את המקסימום 32 חודשי שירות. אין

36 חודשי שירות בחוק. כופלים את זה ב-50, יוצא 1,600 שקל למענק. כך

בנוי החוק. אבל אם אתה לוקח את זה עם הצמדה והכל, זה יוצא הרבה יותר

צמוד ל-1.1.94.

הפשרה שהגענו אליה, שחייל יקבל בערך 2,500 שקל כמענק, והיתירה תמשיך

להיות בקרן החסכון, וחיילת תקבל בערך 1,700 שקל, והיתירה היא עוד

ברשותה בקרן החסכון. זה מחייב חקיקה, כי החוק לא בנוי כך, אנחנו לא

יכולים לבצע את זה עד שאין חקיקה.

יש סידרת הצעות לשינויים בחקיקה שאנחנו מגישים. זה ודאי יגיע, זה

בוועדת שרים. הוספנו עכשיו את התיקון של המענק, וזה יצטרך לבוא בסופו

של דבר, אני מניח.

לי לננת; בינתיים החיילים מקבלים את המענק, או מחכים

לחקיקה?

מ' נתיב; מחכים לחקיקה.

ט' עזרן; אנחנו בעצם התחלנו עם העניין של ה-680, שהיתה

מחאה בהתחלה בין החברים, ואח"כ החלטנו באמת

להחזיר המחאות, ואפשר לומר "להתמרד".

אנחנו נפגשים כל שבוע, ואנחנו מגלים עוד ועוד דברים שאיבדנו, עוד דברים

שלא נראים נכונים.

קודם כל, כל הגישה הבסיסית של החוק לדעתכם היא לא נכונה. כי התניות לא

עושים לאנשים שכבר שירתו ונתנו שלוש שנים. ההתניה היא לדעתינו לפועלים



שאתה רוצה לתגמל אותם אם הם יהיו בעלי מוטיבציה. ואנשים שסיימו שירות

של שלוש שנים ואתה נותן להם התניות. זה אי.

ב', זה מראה על איזו שהיא אי הבנה לצרכים של חיילים. חיילים בעיקר

קרביים, לא הולכים להשתמש בטווח המיידי ללימודים או לעסק. אנשי מנהלה,

ג'ובנקים, עושים קורס פסיכומטרי, ויותר נרשמים לאוניברסיטה. אנשים שהם

קרביים רוצים לטוס, להתפרק, ללכת לבתי קפה. רוצים להוציא את הכסף

ולנשום קצת אוויר, להשתחרר מהמחנק הזה של השלוש שנים, לא בצורה הזאת.

גם מה שח"כ ל' ליבנת אומרת, שלימודים ועסק זה עניין של שכבות גבוהות

יותר, ולא שכבות נמוכות. ובטח לא התכוונו לעשות דבר כזה. לימודים ועסק

זה ענייו יקר. 4,000 שקל של הפקדון מספיקים היום באוניברסיטה לסמסטר,

לא יותר. זה לא שהצילו לנו את הלימודים.

בעיה בין המחזורים. לי יוצא 680 מענק, ו-4,000 פקדון. ומי שישתחרר עוד

שנתיים יקבל 2,000: שקל, ו-2,000 שקל. זה פי שלושה על אותו שירות.

מבחינה פורפורציונלית, תקופת מעבר, אבל זה כאילו שליש גם במענק וגם

בפקדון. בגלל חוק הבריאות אנחנו משלמים עכשיו לקופות החולים, הנחות במס

הכנסה איבדנו.

היו"ר יי כץ; אני אומנם נכנסתי לתפקידי אחרי שהחוק כבר

התקבל, אבל אני נושא באחריות כמו כל אחד מ-110

חברי כנסת שתמכו בחוק הזה. יכול להיות שלחלק מהדברים היינו ערים, לחלק

לא.

עלה בין היתר הנושא של שכירת דירה.

ר' בר; זה מופיע בחוק, לבטל את השכר דירה, וזאת בהתאם

להחלטת ממשלה. ז"א קיבלנו את החלטת הממשלה,

וקיבלנו הנחיה להכניס את זה כתיקון לחוק, וככה נכנסנו.

לי לבנון; לעניין תקופת המעבר של החיילים. כמו שאתה אומר

כולנו נושאים באחריות לחוק כפי שנחקק, וגם אני

לא מתנערת משום דבר, ישבתי פה גם בוועדת העבודה והרווחה, וגם במליאת

הכנסת. והיתה כאן איזו שהיא בעיה שכנראה לא היינו ערים לה כולנו, לגבי

אותה תקופת מעבר.

היו"ר י' כץ; למיטב זכרוני, הוויכוח היה מה קורה עם ההטבות

של מס הכנסה.

לי לבנת; כנראה לא בדיוק הבחנו שחלק מהחיילים פתאום

יקלעו לתקופת מעבר כזאת, שבה יהיה קיפוח של חלק

על פני חלק אחר.

לעניין זה, אני חושבת שמגיע כל הכבוד וישר כוח לחיילים שהתארגנו. מפני

שזה לא דבר שגרתי שחבריה שהשתחררו עכשיו משירות קרבי, קמים להגן על

הזכויות שלהם. ומבחינה אזרחית ציבורית, מגיע להם כל הכבוד על ההתארגנות

הזאת.



ואני חושבת שגם ההענות המהירה יחסית, אומנם החלקית רק לדרישות שלהם, גם

היא ראויה לכל שבח, אם כי אני חושבת שזה לא מספיק. כאן צריך לתקן את

המעוות, לא על ידי הליכה לקראתם לאמצע הדרך. אלא צריך לתקן אותה

מההתחלה ועד הסוף. הם ראויים לקבל את מלוא הסכומים.

מ' נתיב; החייל שירת שלוש שנים, החוק נכנס לתוקף

ב-1.1.94, לא מחשבים לו את כל השלוש שנים

מבחינת הזכויות. מחשבים לו החל מינואר 94'. לכן, חייל שהשתחרר שנה

אחריו יקבל הרבה יותר כסף.

ל' לבנת; הועלתה כאן הצעת חוק שלי, שהנחתי אותה לפני

שבוע. הכנתי אותה בפגרה, והנחתי אותה מיד בשבוע

שעבר. והצעת החוק הזאת קובעת למעשה, שכל חייל ששירת בשירות סדיר

ב-1.1.94 יקבל במלואם את כל דמי הפקדון והמענק, ללא החישוב הזה. החישוב

יעשה כמובן, אבל מחשבים גם את התקופה לפני שהחוק נכנס לתוקף, ובלבד

שבזמן היום הקובע הוא בשירות סדיר. זה התיקון שאני מציעה.

אני הנחתי את הצעת החוק הזאת. אני לא יודעת מה תביא הממשלה בדיוק. לפי

מה שנאמר כאן כנראה, שמנסים להגיע ל-2,500 שקל. אני מבקשת להעלות את

הצעת החוק הזאת, ואני מאוד אשמח אם חברים נוספים יצטרפו לעקרון הזה.

אני הכי אשמח אם הממשלה תצטרף.

אבל אם לא, בין אם אני אביא את הצעתי ויצטרפו אליה, בין אם הממשלה תביא

את ההצעה שלה, וכאן בוועדה אנחנו נתקן אותה, הרי כל האופציות קיימות.

היו"ר י' כץ; מה העמדה שלכם בנושא הזה?

מי נתיב; אני חושב שנעשה עוול. הם שירתו בדיוק כמו חייל

שישתחרר בעוד שנה. אני מציע לתקן את זה אחורה,

נעשה עוול לחייל.

היו"ר יי כץ; על הממשלה ליזום בעצמה הצעת תיקון לחוק חיילים

משוחררים שתבטיח מניעת קיפוח והפליה, והשוואת

זכויות מלאה בתקופת המעבר בין חיילים ששירתו בשירות סדיר ביום הקובע.

קי הבי; הצעת החוק כפי שהיא כאן הובאה והיתה פשרה.

ובעצם מה שהאוצר הציע הוא סכומים הרבה יותר

נמוכים. אז יכול להיות שמשמעות ההשוואה תהיה להפחית סכומים.

היו"ר יי כץ; אנחנו נדבר על זה. אבל דבר אחד בטוח, אסור בשום

פנים ואופן שחיילים ששירתו שירות סדיר מלא,

ואני לא עושה פה הבחנה בין קרבי ללא קרבי, שתהיה תוצאה כזו. אנחנו

בהחלט יכולים להתווכח והתווכחנו עם האוצר, האם מבטלים הטבות לפני זה,

ואנחנו בהחלט בכיוון. וזה היה בהצבעה, ובהתנגדות חלק מחברי הכנסת שרצו.

אבל אנחנו שקלנו. ודאי שלא התכוונו לפגוע ולעשות הפליה בין חייל

לחייל.

לי לגנת; לפרשה של הזכאויות בכלל, ההתניות למינהן. מסתבר

שיש תחומים די רחבים שהחוק לא מכסה אותם. היה



לי ויכוח מאוד גדול כאן בוועדה, על עצס ההתניות. אני חשבתי שלא צריך

להתנות בכלל. אני מציעה שתבוא הצעת תיקון לחוק.

היתה הצעת תיקון לחוק שקובעת, שחייל משוחרר שלא ניצל במלואה את היתרה

שעומדת לזכותו מכספי הפקדון בהתאם לזכאויות, דהיינו בתום חמש שנים או

תשע שנים, לרכישת דירה, יקבל בתום התקופה הזו את היתרה במזומן, ז"א

לחשבון הבנק שלו כמובן, בצירוף צמוד ובצירוף ריבית וכוי.

מתוך כוונה שדווקא אלה, השכבות החלשות שלא רוכשים השכלה גבוהה, הם לא

קונים דירה, ולא פותחים עסק, הם יקבלו את הסכום.

אני מניחה שתהיה לזה התנגדות של האוצר.

לעניין שכר הדירה. אני רוצה כאן להתריע. אני בזמנו העברתי את עניין שכר

הדירה בקריאה שנייה ושלישית כהסתייגות שלי לחוק, תוך מלחמה וקרבות

אימים במליאה.

הגיע לידיי תזכיר הצעת חוק ממשלתית, שמביאה תיקון לבטל את שכר הדירה.

מה שחמור בעיניי, הוא לא הפרשי השקפות עולם. מותר שיהיו ויכוחים. מה

שחמור בעיניי הוא מה שכתוב כאן, "הממשלה נזכרת באשר לצמצום תקציב

המדינה". אני קוראת מתוך מסמך שחתום עליו אליקים רובינשטיין, היועץ

המשפטי למערכת הבטחון. אם המסמך הוא לא מדוייק, אני מציעה לפנות לראש

הממשלה, זה דבר חמור מאוד.

זה הופץ לכבוד נשיא בית המשפט העליון, נגיד בנק ישראל, וכוי. כמו כל

תזכיר הצעת חוק, הוא הופץ עם דברי ההסבר האלה, שאמנון רובינשטיין חתום

עליהם, לכל הגורמים הללו, ולכן לא נותר לי אלא לצטט ואין לי מה שעומד

לפניי. וחזקה עלי שאליקים רובינשטיין לא כותב סתם שטויות. כתוב במפורש,

שזאת הסיבה, זה הנימוק.

אני רואה את זה בחומרה. מפני שכאן מה שאומר משרד האוצר, זה אותו חוק,

אבל אנחנו לא רוצים לתת לחיילים להשתמש בו.

הייתי מבקשת ברשותך, אם אתם יכולים לישיבה הבאה שתתקיים בעניין הזה

לקבל נתונים כמה חיילים השתמשו עד היום ולמה. שתהיה לנו איזה שהיא

אינדיקציה, על איך הפיצול, ואיך ההתפלגות, ואיך השימוש שנעשה בעניין

הזה.

בעוד שבנקודה הראשונה אני תמים דעים עם חברתי,

ח"כ ל' ליבנת. הנקודה השנייה, שמתן היתרה

עומדת, היא נקודה שבמחלוקת. אנחנו הגענו לסכומים הגבוהים האלה, שהם בכל

זאת משפרים את המצב, אני מציע שלא נתעלם מהעובדה, שמצבם של חיילים

משוחררים משתפר כתוצאה מהחוק הזה. אנחנו הגענו בין היתר מתוך איזו שהיא

ציפייה, שחלק יממשו, חלק לא יממשו, אבל פותחים אופציה, נותנים

אפשרויות.

יש עניין של סדרי עדיפויות. ולכן, אני גם לא הייתי פוסל. אני חושב

שכאשר דנים בסדרי עדיפויות בהחלט יש סדרי קדימויות. אני למשל לא הייתי

רוצה שיקצצו מתשלומים או ממשאבים שניתנים לעיוורים, או לנכים, או

לקבוצות חשובות מאוד בחברה הישראלית. אבל אני יודע, שכאשר יש לך עוגת



תקציב אחת, אתה צריך לקבוע לעצמך סדרי עדיפויות. זכותו של כל אחד לומר,

אלה הם סידרי העדיפויות שלי. אני מקווה שאנחנו נצליח לשמור על החוק

הזה, כי אני בהחלט רואה את הנושא של שכירת דירה כנושא לגיטימי, שמיש

וכדומה. אבל הפליה אסור ליצור בשום פנים ואופן.

לגבי התניות. כשאנחנו נגיע להצעת החוק הזו, יש נושאים נוספים שקשורים

בהתניות. אלי הגיעו פניות של גורמים נוספים שקשורים לסוגי לימודים,

וסוגי מוסדות שבהם לומדים. ולכן, אנחנו נעשה רביזיה על סמך הניסיון.

צריכים ללכת לקראת החיילים בתחום הזה, ולאפשר להם. אנחנו רואים עין

בעין את רוב הדברים.

את ההחלטה שלנו אנחנו נעביר לידיעת ראש הממשלה ולידיעת שר האוצר.

ואנחנו נמשיך בעבודה שלנו.

אנחנו נשמע עכשיו נתונים.

קריאה; מתוך כ-20,000 חיילים, אנשי מג"ב ובנות שירות

לאומי שהשתחררו, אנחנו רואים 1,212 חיילים

שניצלו את הפקדון האישי שלהם שעמד לרשותם. אנחנו יכולים לראות ש-514

חיילים השתמשו בכסף לשכר דירה. 322 לפתיחת עסק או להצטרפות לעסק קיים.

51 לרכישת דירה. 62 להכשרה מקצועית. ו-263 חיילים ללימודים. בסך הכל

ניצלו כ-4,440,000 ש"ח.

היו"ר י' כץ; בחלוקה בממוצע כמה כל אחד ניצל?

קריאת; 514 ניצלו 2,094,000. 322 ניצלו 1,316,000.

לרכישת דירה ניצלו 215. להכשרה מקצועית 189.

וללימודים 625,000.

מי נתיב; אם הממשלה לא רצתה לחסוך בתקציב, ורצתה לחסוך

בתזרים המזומנים, כי ההחלטה היתה לא על התקציב,

הממשלה דנה בקיצוץ בתקציב, והיא שמה את זה כחלק מהסעיפים.

מה שאני טוען, אם חששנו שזה יהיה היצף של שכ"ד, כי א"א לעשות חוזה עם

כל אחד. בינתיים, אין היצף, יש %40 שניצלו את זה לשכר דירה. צריך לצבור

יותר ניסיון. כי בסך הכל אין לנו מספיק, כי מתוך 22,000 קיימים רק אלף

ומשהו ניצלו את זה.

זה מראה על עוד דבר, דרך אגב, שעדיין אין ידע. הנגישות שאפשר לנצל

עדיין לא קיימת. אני מניח שכאשר יתחילו האוניברסיטאות לחייב תשלום

ויתחילו הקורסים ב-1.9 במוסדות אחרים, יהיה ניצול הרבה יותר גבוה. החוק

התחיל ב-1.1 וצריך לחכות.

קריאה; האוניברסיטאות מתחילות ביוני להוציא את שוברי

התשלום הראשונים. מקשר עם החיילים עצמם, אנחנו

יודעים שמאות ואם לא אלפים, השתמשו לפחות בכספי הפקדון לשימוש.

היו"ר י' כץ; בשלב זה אתם מוגבלים מבחינת מוסדות הלימוד. אתם

עדיין נוהגים לפי המגבלות.



קריאה; כך כתוב בחוק, וכך אנחנו נוהגים.

היו"ר י' כץ; יש לי בקשה. אם אפשר יהיה לישיבה הבאה, להביא

פירוט איך הוא מתפלג מבחינת איזורי הארץ.

לי ל3נת; אם אפשר לקבל גם פילוג לפי חיילות וחיילים.

היו"ר י' כץ; אני מרוצה מכך שניצלנו את הישיבה קצת לקדם את

העניין הזה. אני מקווה שהדברים שלנו יפלו על

אוזניים קשובות. ואני מודה למשתתפים. אנחנו בישיבה הבאה נאשר את

התקנון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05