הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 336

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום גי, אי סיוון התשנ"ה, 30.5.1995, בשעה 09:15

חברי הוועדה; היו"ר י' כץ

ת' גוז'נסקי

א' גולדשטיין, עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד

לביטוח לאומי

ר' שי, מנהלת אגף אמהות וילדים, המוסד לביטוח

לאומי

ד' גורדון, אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי

ד' סגל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד' אורנשטייו, עו"ד, משרד המשפטים

ב' זיגלמן, מנהלת המחלקת לעובדת השכירה,

ההסתדרות

א' אדלר

מי בוטון

חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- גימלה לשמירת הריון), התשנ"ג-1993

6999



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- גימלה לשמירת הריון). התשנ"ג-1993

היו"ר י' כץ; הנושא הוא, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון -

גימלה לשמירת הריון), התשנ"ג-1993. הצעת חוק

פרטית בראשותה של ח"כ ת' גוז'נסקי.

ת' גוז'נסקי; בכנסת, בחוק הביטוח הלאומי, ישנו סעיף העוסק

בקצבה לשמירת הריון. הפרק הזה עוסק בעובדת או

עובדת עצמאית שהיא מבוטחת. ולשמירת הריון, המוגדרת כהעדרות מהעבודה בשל

הוראת רופא, שהמבוטחת צריכה להעדר מהעבודה, בשל סכנה לה או לעובר, צריך

להיות אישור רפואי בכתב.

כמובן שזה מעלה פה שאלה כללית מדוע בחוק הנוגע למילואים כל גבר מקבל

גמול מילואים, גם אם הוא לא עובד, לעומת זה אישה שנזקקת לשמירת הריון

ואינה עובדת לא זכאית לגמול הזה. אבל זה ויכוח שלא אכנס אליו, הוא רק

מבליט את הבעיה.

יש שני מישורים עיקריים לגבי הזכות לגימלה. אחד, המישור שמדבר על כך

שהגימלה ניתנת רק למי שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות.

הנושא הזה לא נכנס להצעת החוק שאני הגשתי, כיוון שחששתי שזה יעורר

התנגדות, יעורר בעיות, אבל אני מסכימה שהנושא בעייתי ביותר, משום

שהעניין הוא שימי המחלה שאישה יכולה לצבור, אינם יכולים לבוא במקום

אותה שמירת הריון, ואין הגיון שמי שיש לה שמירת הריון רק של עשרים יום,

לא תקבל שום גמול.

אני הייתי מאוד שמחה אם הוועדה היתה מוכנה, למרות שזה לא היה תלוי

בגירסתו המקורית של החוק, לעסוק גם בנושא הזה ולהשוות את זה למקרים

אחרים של נזקים וגימלאות בתקופת זמן הפחותה מאשר שלושים יום.

הנקודה השנייה של עיקר החוק מדברת על הסכום. החוק הקיים מדבר על סכומים

אפסיים. הוא מדבר קודם כל שהבסיס הוא רבע מהשכר הממוצע במשק, כפי שהיה

ב-1.1 של אותה שנה. ודבר שני, הוא מדבר שהגובה של הרבע הזה איננו מתחשב

בכלל בשכרה של האישה. כלומר, זה סכום אפסי שאין לו שום קשר לרמה שאליה

יגיע. וזה עומד בניגוד לגמולים אחרים, שהם תמיד קשורים להפסד הממשי

שהיה לאישה המסויימת בשכר ולא בכלל.

לכן, בעקבות שני הדברים הללו, הצעת החוק הזאת מציעה שבסעיף 103ה, שמדבר

על גובה הגימלה, יש שם שני סעיפים 1 ו-2, שכתוב בהם, סכום השווה ל-25%

מהשכר הממוצע מחולק לשלושים.

גימלה לשמירת הריון בכל יום יהיה הסכום הנמוך משני אלה, וההצעה היתה

שזה יהיה הסכום הגבוה משני האלה, ולא הנמוך. והדבר השני, שבמקום 25%

מהשכר הממוצע, יבוא כבסיס 70% מהשכר הממוצע. ובמקום שהיה בינואר, שהיה

בחודש שקדם להגשת התביעה. לפי הערכתי לגבי רוב הנשים זה יהיה שיפור

משמעותי, כי רוב הנשים נעות סביב שכר המינימום. בדרך כלל כשהן מביאות

ילדים לעולם, וכשיש להן שמירת הריון וכוי, זה לא שכר כ"כ גבוה, לכן זה

בסביבות שכר המינימום. כאן בעצם מדובר שמעטות מהנשים יגיעו ל-70% אפילו

מהשכר הממוצע.



היו"ר י' כץ; הצעה טובה מאוד. אבל אני מבקש לנצל את ההזדמנות

הזו כדי לקבל נתונים מהמוסד לביטוח לאומי, מאז

קבלת החוק בדבר תשלום קיצבה לגימלה לשמירת הריון, בו כמה נשים בממוצע

בשנה עושות בו שימוש, באילו סכומים מדובר. נתונים לגבי השימוש בסעיף

הזה.

קריאת! יש בערך אלפיים נשים בשנה שמקבלות את הגימלה,

שזה בערך 500 נשים לחודש. א"א לצבור כמובן, כי

לא כולן מקבלות את הגימלה לאותו משך זמן, זה תלוי במצב. התשלום הממוצע

היה באפריל 95', 35 שקל ליום, שזה קצת יותר מ-1,000 שקל לחודש.

היו"ר י' גא; בדרך כלל זה 25%.

קריאה; גם אם זה היה לכולם 25%, הממוצע לא היה משתנה.

ז"א, ה-25% זה פחות או יותר.

מה משמעות התקציבית של קבלת הצעת החוק?

קריאה; שישה מיליון ש"ח לשנה תוספת.

ת' גוז'נסקי; זה בלי לשנות את השלושים יום.

אי גולדשטיין; החוק כפי שהוא קיים היום, שהתקבל בעקבות הצעת

חוק פרטית, וכפשרה, 25% תקרה התקבל בשעתו

כאילוץ של פשרה. והוא נתקבל באנלוגיה לגימלה שהיתה קיימת בנכות כללית.

נשים שהיו בשמירת הריון ועד לקבלתו של החוק, קיבלו קיצבת נכות אם הן

עמדו שם בתנאים מסויימים, ושם כולם יודעים שקצבת נכות כללית היא 25%.

לכן נקבעה פה התקרה.

ואז התקבלה הפשרה הזאת, מפני שלא היו מקורות מימון. גם היום הממשלה לא

תמכה בהצעת החוק הזאת מהטעם של בעיה תקציבית, מפני שאין לה מקורות

מימון לענף הזה, שהוא ענף גרעוני. לאחרונה ספג בו 100% דמי לידה, ועוד

מאמצת, וכוי.

ת' גוז'נסקי; היה דיון בוועדת הכספים, והאוצר טען שהוא

מרוויח מהחוק, הוא לא מפסיד כלום.

בפרוטוקול שם כתוב, שנציג האוצר אמר "איזה יופי, אנחנו מרוויחים".

אי גולדשטיין; כרגע אני מחוייבת להחלטת ועדת השרים שאיננה

תומכת. גם האוצר כמובן יבין את זה. אינני יודעת

מה צריכה להיות התקרה, המחוקק יביע את דעתו. אבל בכל מקרה לא יכול

להיות שהגימלה לשמירת הריון תהיה גבוהה מהישג השכר שנגרם ליולדת או

לאישה בהריון, הנעדרת מעבודתה עקב מצבה הרפואי. ולכן, אם אומרים הגבוה

מבין השניים, לאחר שאחת האופציות היא שכר העובדת, אז יהיו לנו מקרים

שבהם נשים תקבלנה מעל שכרן, וזה בוודאי לא נמצא בשום אכיפת שכר אחר.

מהי התקרה, ואיפה להעמיד אותה, והאם אפשר להעלות אותה? זה כמובן דיון

שצריך להתקיים פה. ונציג האוצר הוא שומר הקופה.



היו"ר י' כא; באיזה מקרה העובדת יוצאת נשכרת?

א' גולדשטיין; אס אנחנו קובעים בחוק, שהאישה שנמצאת בשמירת

הריון תקבל את שכרה, כמו שמופיע היום, או משהו

אחר, הגבוה מביניהם.

היו"ר יי כץ; יש לך הצעה אחרת, תכיני הצעת ניסוח שתבטיח

שהעובדת תקבל על בסיס שכרה ערב יציאתה, ז"א החודש האחרון שקדם להגשת

התביעה.

אי גולדשטיין; אם אני אומרת שכרה של האישה, או התקרה, מה

שנמוך מבניהן, האישה לעולם לא תהיה תקבל דמי

שכר, תמיד תקבל לפחות את שכרה.

מי שמרוויחה 2,000 שקל, כמה אתה רוצה שהיא

תקבל?

אי גולדשטיין; אם אתם קובעים שכרה בכל מקרה, זה טוב ביחד. זה

תמיד שכרה בכל מקרה. אם אנחנו קובעים רק שכרה,

רק אופציה אחת, מי שיצא מכאן נשכר מאוד, זה אלה בעלות המשכורות הגבוהות

מאוד, שזה לא קיים גם בנפגעי עבודה.

אם שכרה 28,000 שקל לחודש, אז אני צריכה להעמיד תקרה. אני אומר שכרה,

ולא יותר.

70% משכרה הרגיל ולא פחות.

ת' גוזינסקי; עד תקרה של 700/0 מהשכר הממוצע.

ומה אם בכל זאת יש מישהי שמרוויחה פחות מ-25%?

את אומרת שכרה רגיל, ולא יותר מאשר 700/0 מהשכר

הממוצע במשק. זה מבטיח שהחלק המכריע יהנה, ואולי אלה שמשתכרות הרבה לא

יהנו.

אי גולדשטיין; השאלה אם 70% זאת התקרה הנכונה.

תין"ר י' כץ; אני אומר שצריך לתת לה 70% משכרה, ולא יותר

מ-70% מהשכר הממוצע במשק.

גי זיגלמן; בנוסף לוויכוח על הנושא של גובה הגימלה, שבהחלט

הגיע הזמן שנתקן אותו, אני העליתי בפני ח"כ ת'

גוז'נסקי את הבעיה שיש בנושא של המשך של שמירת ההריון, ואני חושבת שיש

פה פגיעה כפולה. כי בעצם החוק אומר שאם עובדת נמצאת שלושים ימים

ברציפות בשמירת הריון, רק אז היא תקבל את הגימלה.

ז"א, אם חסר לה יום, היא בעצם מפסידה פעמיים, היא גם מפסידה את החודש

הראשון, והיא גם מפסידה את התקופות הראשונות של 14 יום כל אחת. ז"א, גם

היא נשארת ללא הכנסה, אם יש לה 29 יום, וגם אם היא יש לה תקופות קצרות

בהמשך היא מפסידה.



אני חושבת שלנושא הזה אנחנו חייבים למצוא פתרון מבחינת ההכנסה. כי אם

אנחנו הולכים לעניין של ההכנסה, אנחנו עומדים בעצם במצב שאפילו לא תקבל

את זה אם חסר לה יום, וגם בתקופת הרצף.

היו"ר י' מי; ח"כ ת' גוז'נסקי שמה את הרף במקום שנראה לה

הגיוני, סביר. ובמערכת היחסים שביננו לבין

הממשלה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מידי פעם חריגות באיזה שהן תוספות

של זכויות, בניגוד לעמדת הממשלה. אבל גם אנחנו צריכים לשים את הרף

באיזה שהוא מקום, ואם יש הצעת חוק פרטית שמגיעה או מציעה חבילה

מסויימת, אני לא הייתי רוצה לחרוג דווקא במקרה הזה שיש לי נושאים רבים

אחרים שכואבים.

די סגל; אנחנו מתנגדים להצעה הנוכחית מטעמים של עלות

תקציבית והחלת הגימלה הגבוהה למי שבעצם הרוויחה

גם פחות לפני צאתה לשמירת הריון.

לא כ"כ ברורה לי הצעת החוק החדשה, או ההצעות שמתגבשות פה. ומעבר לכך,

אנחנו צריכים לפעול לעלויות התקציביות גם של מה שמתגבש.

היו"ר י' כץ; אותי מטרידה נקודה אחרת, ח"כ ת' גוז'נסקי, וזה

הנושא של השכר הרגיל.

יש לנו במשק כמה קצבאות שהן תחליף להכנסת עבודה. למיטב ידיעתי, באף אחת

מהן, לא באבטלה, לא במחלה, לא בדברים אחרים, אנחנו לא נותנים את מלוא

השכר הרגיל, מתוך היגיון מסויים שלאדם שעובד יש גם הוצאות אחרות,

נסיבות כאלה שמוצדק שהוא יקבל את שכרו הרגיל, כי הוא עובד.

אני בהחלט בעד הנושא הזה של קביעת % 75 מהשכר הממוצע לתקרה. לכן אני

אומר מבחינת הרציו שבדבר, אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא צדק. זה לא

הוגן אדם שנפגע בתאונת עבודה, שמקבל 75%, זו העדפה.

אני מציע שאנחנו נכתוב כך, 75% משכרה, ולא יותר מאשר 75% מהשכר הממוצע.

זה יהיה אחיד, ברור, לא יתבלבלו. אני חושב שזה הוגן.

אני מבטיח שאנחנו ניקח בחשבון את ההתייעצויות שלכם.

מ' בוטון; מה לגבי פיסקה 2?

א' גולדשטיין; יש בעיה בהחלט. יש מועדי עדכון קצבאות, ולכן זה

מופיע כך.

ת' גוז'נסקי; רק פעם בשנה יש עדכון?

א' גולדשטייו; לא. אם יש פיצוי במהלך הדרך, זה מופיע פה.

ת' גוז'נסקי; כתוב פה ינואר.

א' גולדשטייו; סכום השווה לעניין היום הקובע הראשון לשמירת

הריון, חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסעיף,

יוגדל הסכום בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי.



ת' גוז'נסקי; ז"א אם יש פיצוי תוספת יוקר, זה חולף?

מי בוטח; אס הולכים לשכר הממוצע, אז אפשר לעשות שכר

ממוצע. הרי כל חודש הם משלמים. הם יודעים מה

השכר הממוצע האחרון שיש.

אי גולדשטיין; אבל למה הגימלה הזאת תהיה שונה בשיטת עדכונה

מקצבאות אחרות?

מי בוטון; קצבאות נכות, או קצבאות זיקנה, זה לפי השכר

הממוצע באותו חודש.

ת' גוז'נסקי; יש פה סעיף 1 קטן וסעיף 2 קטן. בסעיף 2 שאת

אומרת על עדכון תוספת היוקר, זה שייך לשכר

העובדת. אבל ב-1 שמדובר על השכר הממוצע הוא קשור על פי ינואר. אם היא

צריכה את הגימלה באוקטובר, למה זה קשור עדיין לינואר? יש פה שני חלקים.

אחד השכר הרגיל שלה, שמתעדכן בתוספות יוקר וכוי. יש את השכר הממוצע

במשק שזה נתון, למה זה דבוק לינואר? ואם היא בדצמבר שומרת הריון היא

עדיין עם שכר של ינואר?

מ' בוטון; זה בסדר. מכיוון שנסוגנו משיטת הארגון שפעם

בינואר, ואח"כ כל חודש, ואנחנו עושים שכר

ממוצע, כמו בנכות בעבודה.

אז הנוסח יהיה, סכום השווה ל-75% משכר העבודה.

ת' גוז'נסקי; 1 נופל, אנחנו מחברים את 1 ו-2.

יהיה כך בערך, יהיה סכום השווה ל-75% משכר

העבודה הרגיל של המבוטח לפי סעיף 101, אך לא

יותר מ 75%-מהשכר הממוצע מחולק בשלושה.

אבל זה לא טוב, מפני שזה 75% משכרה, ואם היא

משתכרת מעט מאוד, אז למה רק 75% משכרה?

היו"ר י' כץ; אתה כתבת "ולא יעלה", אפשר לכתוב "ולא יפחת

מ-25% מהשכר הממוצע". ואז אין שום בעיה.

אי גולדשטיין; ירדתם ממה שיש היום בחוק. אמרתם 75% מהשכר, ולא

פחות מ-25% מהשכר הממוצע במשק.

מי בוטוו; אני מציע לעשות 75% מהשכר הרגיל, כמו של נפגעי

עבודה, ולא יותר מ-75% מהשכר הממוצע במשק. לא

כולל מ-3,000 שקל.

ת' גוז'נסקי; ההנחה היום היא, שאין אישה היום שמשתכרת פחות

מ-1,000 שקל, אפילו אם היא עובדת בחצי משרה.

היו"ר י' כא; אם היא משתכרת 1,000 שקל, לפי הנוסח של התקנות

היום, היא מקבלת 1,000 שקל. לפי החוק הקיים אם



היא מרוויחה 1,000 שקל, זה פחות מ-25% מהשכר הממוצע. לכן, היא מקבלת

1,000 שקל.

כתוב משכר, או 25% מהשכר הנמוך יותר.

היו"ר י' נא; 1,000 זה פחות מ-% 25.

מ' בוטון; אם השכר הרגיל נמוך מ-1,000, היא תקבל נמוך.

היריד י' פא; אני בכוונה לקחתי את הדוגמה הזאת. היא מרוויחה

1,000 שקל, היא תקבל לפי הנוסח של היום 1,000

שקל. לפי הנוסח שאנחנו עכשיו העברנו היא תקבל 750.

מ' בוטוו; 75% מהשכר הממוצע, זה לא 750.

היו"ר י' כץ; אתה אמרת 75% משכרה הרגיל.

ת' גוז'נסקי; אתה מסכים שהיום אם היא סגרה 1,000, אז זה פחות

מהרווח, אז היא מקבלת את ה-1,000 המלא. אז

אנחנו לא רוצים להרע את זה.

היריד י' כץ; בעצם היינו צריכים לומר, שאם שכרה של העובדת

הוא פחות מ-25% מהשכר הממוצע, היא תקבל את מלוא

שכרה הרגיל.

אי גולדשטיין; אולי בדרך פשוטה, לא לקבוע מי בעד, ותקרה

ורצפה. אלא לומר אחוז מסויים משכרה הקודם, אם

רוצים ללכת באנולוגיה לדמי לידה, זה יהיה כל שכרה הקודם. זה יצא רווח

גדול למשתכרות.

ת' גוז'נסקי; אנחנו דואגים לאלה שלמטה, לא לאלה שלמעלה.

אי גולדשטיין; אז לומר 75% משכרה הקודם, כמו בנפגעי עבודה

ודמי מחלה, בלי תקרה ובלי רצפה. כל אחת תקבל מה

שהיא השתכרה, מה שהיא מפסידה בזה שהיא לא הולכת לעבודה.

ת' גוז'נסקי; אביבה, במה שאת אומרת יש היגיון סוציאלי אחד,

של צדק אנכי. אבל עכשיו אנחנו לוקחים את הצדק

הזה באופן כללי, ובכל זאת מורידים קצת מאלה שמשתכרים שכר גבוה מאוד,

ומוסיפים לאלה ששכרם מאוד נמוך. על ידי זה שאנחנו קובעים תקרה, לא יותר

מ-70% מהשכר הממוצע. אז נגיד 50 או 100 נשים, או 200 נשים, לא יקבלו את

מלוא שכרן, ולעומת זה, אנחנו קובעים שמי ששכרה נופל מ-25% מהשכר

הממוצע תקבל את מלוא השכר, לא 70%. על ידי כך, לאלה אנחנו מעלים קצת,

לאלה אנחנו מורידים קצת, וזה בסך הכל יתקזז, אני מניחה.

אי גודלשטייו; אם רוצים להגן על מה שכרגע דיברנו, זה יהיה כך,

שכרה, כפי שהיה קודם, או 75% מהשכר הממוצע

הנמוך מבין השניים. הנמוך מבין השניים מבטיח לה תמיד את שכרה, ובתקרה.



סכום השווה לשכר העבודה הרגיל כפי שהיה, מחושב לפי סעיף 101, או 70%

משכר ממוצע, הנמוך מבין השניים.

היו"ר י' כץ; אם היא מרוויחה יותר, היא מוגבלת בתקרה. אם היא

מרוויחה פחות, זה מהשכר הממוצע.

א' גולדשטיין; תיקון החוק הזה יעלה שישה מיליון.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק כפי שנוסחה עכשיו,

ולקראת הקריאה השנייה והשלישית, תערכו בהתאם,

תעשו הערכות יותר מדוייקות, תנתחו את הדברים, אנחנו נגיע למסקנות

הנכונות לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

מי בעד חוק הביטוח לאומי, תיקון גימלה לשמירת הריון התשנ"ג-1993, כפי

שנוסחה מקודם, ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. החוק אושר לקריאה

ראשונה.

הישיבה ננעלת בשעה 09:55