הכנסת השליש עשרה
מושג רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 339
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
שהתקיימה ביום ג', א' סיוון התשנ"ה, 30.5.1995, בשעה 09:00
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר י' כץ
ת' גוז'נסקי
מוזמנים; א' גולדשטיין, עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד
לביטוח לאומי
א' פלדמן, מחלקת נכות, המוסד לביטוח לאומי
די סגל, אגף התקציבים, משרד האוצר
ד' אורנשטיין, משרד המשפטים
מזכירת הוועדה; א' אדלר
יועא משפטי; מ' בוטון
נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום;
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדת עררים לשרותים מיוחדים
ולילד נכה) 1995
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדת עררים לשרותים מיוחדים
ולילד נכה) 1995
היו"ר י' כץ; על סדר היוס שלנו תקנות הביטוח הלאומי, ביטוח
נכות, ועדת עררים לשרותים מיוחדים ולילד הנכה,
1995.
א' גולדשטיין; התקנות האלה עודכנו בעקבות תיקון 94' לחוק
הביטוח הלאומי, שהקנה את זכות הערר להחלטת פקיד
תביעות בנושא קצבת שירותים מיוחדים וגמלת ילד נכה. אותו תיקון לחוק
שהתקבל בטוף השנה שעברה, קבע את תחילת תוקפו חצי שנה לאחר פרסומו,
ואנחנו עכשיו מביאים את התקנות שמעגנות את הכללים.
על פי התיקון, הרכב ועדות העררים, הסמכויות, דרכי המינון, דרכי העבודה,
דרכי החלטת הוועדות, כל הללו יקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה, ואלה
הן התקנות שאנחנו היום מביאים.
מדובר בהורה לילד נכה, ויש לו זכות לקצבת שירותים מיוחדים, שהיא קצבה
כספית להשתתפות בקניית שירותים של טיפול אישי בעזרת בית לאותו נכה
שתלוי בעזרת הזולת, או זקוק להשגחה.
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 30/05/1995
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדת עררים לשרותים מיוחדים ולילד נכה) 1995
פרוטוקול
היו"ר י' כץ
כשאת אומרת ילד נכה, על איזה גילאים את מדברת?
א' גולדשטיין יש לנו תקנות לעניין הזה, מכוח סעיפים שבחוק,
שמדברות על ילדים מגיל אפס, עד גיל 18. זה
מעוגן בחוק, אלה הן שתי הקצבאות. עד לתיקון 94' לחוק, היתה זכות למבוטח
שרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד התביעות המוסד לערער לבית הדין לעבודה.
לא היתה ערכאת ערר נוספת מקצועית. בעצם בית הדין בסמכותו ובכלים
שברשותו התייחס בדרך כלל לשאלות המשפטיות, אם כי הוא נזקק גם לשאלות
העובדתיות, המקצועיות של בדיקת מידת התלות, ובדיקת הערכתה של אותה
אחות. לעניין הזה, קביעת הזכאות נעשית לאחר בדיקת תפקודו של הנכה, או
הילד, על ידי אחות בריאות הציבור המגיעה הביתה, ועורכת את המבחן הידוע
בכינוי אי.בי.אל. של חמשת תפקודי היום יום. כמובן שקודמים לבדיקת האחות
הזאת האבחון והערכת רופא, כדי לומר מהן המגבלות הפיסיות הרפואיות או
הנפשיות.
היו"ר י' כץ
¶
בסך הכל אנחנו מרכיבים פה גוף ביניים בין החלטת
פקיד התביעות לבין בית הדין לעבודה, גוף נוסף
שמוסמך לבדוק גם או בעיקר את ההחלטה מבחינה מקצועית, לא משפטית. על ידי
כך אנחנו מונעים מצב שבו על החלטת פקיד התביעות מערערים רק בנושא משפטי
בדרך כלל.
מי ממנה את הוועדה?
א' גולדשטיין; קודם כל הוועדה ממונה על ידי השר, עקרונית יש
רשימת חברי ועדה, שהשר מפרסם אותה ברשומות,
והיא כוללת את חברי הוועדה על פי מקצועותיהם באותה רשימה. פקיד מוסד
שהתמנה על ידי מנהל אגף זכאויות, וכוי, מרכיב קצביות, מרכיב ועדה
קונקרטית לכל אחד כמו בוועדות הרפואיות לערערים.
היו"ר י' כץ; ממי הם מקבלים את התגמול שלהם?
א' גולדשטיין; מהמוסד לביטוח לאומי. למבנה התקנות יש לנו פרק
אחד שנותן את כל המושגים. לאחר מכן, פרק
שמתייחס לוועדות ערר לשירותים מיוחדים. פרק לילד נכה, ופרק של הוראות
כלליות שחלות בשתי הוועדות, ואלה הם בעצם אותם כללים שחלים בוועדות
רפואיות לעררים, אצלנו בנפגעי עבודה. בנכות כללית, הכנסו אותם ועגנו
אותם גם פה.
התקנות הללו כמובן עברו ביקורת של משרד המשפטים.
היו"ר י' כץ; דעתי אינה נוחה באופן יסודי מהשיטה של ועדות
עררים שמקבלות את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.
זה דבר שצריך לעשות בו תיקון שורש יסודי יותר, שאולי הוא לא קשור
לוועדה הזאת דווקא.
ת' גוז'נסקי; אני מצטרפת לעניין הזה. הערה כללית לגבי ועדות
ערר, שאנחנו לא יודעים את מי הן מייצגות, את
הלקוח, או את המוסד המשלם, כאשר יש ניגוד אינטרסים מובהק בין שני
הנאומים האלה.
דבר שני, הערר הוא גם על עצם קבלת הגימלה וגם על הגובה? על שני
הדברים?
דבר שלישי, לא ברור לי תוך כמה זמן צריכה הוועדה לשבת מהרגע שהוגש
הערר. ז"א, כתוב פה שהערר צריך להיות מוגש תוך 90 יום, מרגע שנמסרה
ההודעה. וועדת העררים צריכה לבדוק. וצריך לשלוח לה הזמנה י1 יום לפני.
אבל לא כתוב תוך כמה זמן הוועדה צריכה להתכנס.
א' גולדשטיין; זה לא כתוב.
היו"ר י' כץ; השאלה במקומה. יש לנו דוגמה מהנושא של עררים של
נכי צה"ל, ושם עמדנו על כך שיהיה כתוב במפורש
פרק זמן מוגבל לכינוס, להחלטה של הוועדה.
אנחנו מבקשים לקבוע פרק זמן מוגבל, להתכנסות הוועדה.
ת' גוז'נסקי; ועדת העררים תדון בנושא או תזמן את המערער לא
יאוחר מ-45 יום לאחר הגשת הערר.
א' גולדשטיין
¶
יש לנו רק בעיה אחת של הערכות. המחוקק נתן לנו
חצי שנה להערך במוסד, על מנת להקים את ועדות
הערר, ואנחנו לא יודעים את ההיקף. יש לנו איזה שהם אומדנים של היקף.
כרגע אנחנו לא יודעים עד כמה היום עושים.
ת' גוז'נסקי; אז תקימו עוד ועדות, אין בעיה.
היו"ר י' כץ
¶
בגלל זה נקבתי בשיעור של 45 יום, כך היינו
כותבים אולי 30 יום, אבל יצאנו מנקודת הנחה
ש-45 יום זה זמן סביר שתוכלו גם בשלבי ההתארגנות להעמיד מאותו רגע
שהצעת התקנות המובאות תיכנס לתוקף.
א' גולדשטיין; הרווק התקבל בסוף אוקטובר 94'.
צריך לתת לנו פרק זמן יותר ארוך מאשר 45 יום.
60 יום. כי יש איזה הוא חשש שתהיה לנו, לפחות בהתחלה, התנפלות.
היו"ר י' כץ
¶
אנחנו יכולים להגדיל את תוקף התקנות לשנה! כי
אומרים לנו שעכשיו בשלבי ההתארגנות מבקשים
שישים יום.
א' גולדשטיין; גם בסיעוד אצלנו, הספקת השירותים מותנית בתקופת
הזמן עד שישים יום.
היו"ר י' כץ; שישים יום. תוסיפו את זה בתקנות. הוועדה תתכנס
לא יאוחר מתוך שישים יום ממועד הגשת הערר.
אנחנו נאשר את התקנות האלה.
ת' גוז'נסקי; יכול להיות שוועדת העררים תהיה בלי רופא?
א' גולדשטיין; לא. תמיד היו"ר הוא רופא. בכל מקרה.
ת' גוז'נסקי; זה יכול להיות או אח, או פסיכולוג?!
א' גולדשטיין; נכון.
היו"ר יי גא; אני מבין שיש סעיף מפורש, שמחייב את המוסד
להמציא למגיש הערר את החלטת הוועדה על נימוקיה,
לרבות חוות הדעת שניתנו, אלא אם הוועדה תחשוב שהם צריכים להביא, ואז
צריכים להביא את זה לידיעת בא כוח מגיש הערר, או אדם אחר המייצג אותו.
זה הוגן.
אנחנו נצביע. אנחנו מבקשים לדווח לנו באחת הישיבות הקרובות, איך מתקדם
הנושא של החשיבה היסודית כפי שאת תארת אותה, לנושא ועדות ערר בסמכות,
מינוי וכוי.
תקנות הביטוח הלאומי ביטוח נכות, ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד
נכה, התשנ"ה-1995. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? אין. התקנות אושרו.
הישיבה ננעלה נשעה 15 ;09