הכנסת השלוש-עשרה

מוסב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 334

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ט באייר התשנ"ה (29 במאי 1995). שעה 5:30ו

נכחו;

י י בץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

בי טמקין

עי מאור

ישי יודקביץ - לשכת היועץ המשפטי, משרד הבטחון

עו"ד יצחק ברק - יועץ משפטי, משרד העבודה והרווחה

רון דול - יועץ משפטי בלשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

דן אורנשטיין - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריה רוטר - משרד ראש הממשלה

דנה בריסקמן - יועצת משפטית, האגודה לזכויות האזרח

רחל בנזימן - שדולת הנשים

מ' בוטון

אי אדלר

רשמה: אי שלהבת

ו. הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מסי 2) (הוראות

שונות), התשנ"ד-1994 (של חה"כ: ני בלומנטל, ת' גוזינסקי, יי דיין,

ני חזן, עי מאור).

2. הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מסי 2) (הוראות

שונות), התשנ"ד-1994 (של חה"כ: אי יחזקאל, יי דיין).

3. הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מסי 2) (הוראות

שונות), התשנ"ד-1994 (של חה"כ: עי מאור)



הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 2)(הוראות שונות). התשנ"ד- 1994

רק היום נודע לי באקראי שחוק מס מקביל הועבר לוועדת הכספים. אני הבעתי

את מחאתי בפני הממשלה וביקשתי מהיועץ המשפט לבדוק זאת.

מי בוטוו;

אנחנו נגיש בקשה לממשלה על מנת שי יציעו למליאה להעביר את זיו הנה.

הודעתי לממשלה שאם היא לא תיעתר לפניה ולא תשתף פעולה אני אתייחס לכך,

ואני מניח שגם ועדת העבודה והרווחה, בהתאם.

אנחנו דנים בהצעות חוק של מספר חברי כנסת. אדוני היועץ המשפטי, מה עומד

לפנינו?

בישיבה הקודמת אישרנו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מספר 3),

התשנ"ה-1995. תוך כדי עריכה לקראת ההנחה לקריאה שניה ושלישית נמצאה תקלה.

מאחר שאין זה רק דבר טכני אלא ענין מהותי אנחנו מביאים את הנושא לדיון מחדש

בוועדה ביוזמת המשפטנים.

סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה אומר: "(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת

שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו,

השקפתו או מפלגתו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה בין אם

העובד נשלח לעבודה על-ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו. (ב) אין רואים הפליה

כאשר אופיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או

קבלתו של אדם לעבודה הנדונה".

על-פי ההצעה שהציע חבר הכנסת בני טמקין וקבוצת חברי כנסת העברנו את

ההוראה של סעיף 42 בחוק שירות התעסוקה לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף

על העילות שיש שם - "שלא ייפלה מעביד בן אדם מחמת מינו, נטייתו המינית,

מעמדו האישי או היותם הורים" - הוספנו את כל העילות שנמצאות בסעיף 42.

בהצעה של המציעים נזכר סעיף 42 או שנזכרו הדברים באופן מהותי?

נזכרו הדברים כפי שציינתי קודם לכן והתחייב ביטול סעיף 42, כי אי אפשר

שאותן- הוראות יופיע בשני הסעיפים. ואומנם בהצעה שהיתה בפניכם כתבנו "סעיף

42 בחוק שירות התעסוקה - בטל". תוך כדי עריכה התברר שתוך כדי הביטול של

סעיף 42 בחוק שירות התעסוקה ביטלנו בהיסח דעת גם את סעיף 42(ב), שאומר

ש"אין רואים כהפלייה אם מהותו של התפקיד אם ענייני בטחון המדינה מונעים

שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה". "מהותו של התפקיד" מופיע כבר כיום; היות

והנושא של ענייני בטחון המדינה מופיע בסעיף קטן (ב), הוא נשמט מעינינו ולא

מופיע כיום בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לכן חשבנו שהחזרת סעיף 42 אל חוק

שירות התעסוקה הוא לא רק ענין טכני אלא שיש להביא את זה בפני הוועדה.

המשפטנים הציעו שאנחנו נתקן את סעיף 2(ג} לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה



ונאמר "אין רואים הפלייה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיים או מהותם של

התפקיד או המישרה, או לפי הענין מטעמי בטחון המדינה". בזה אנחנו מכניסים

לכאן את הנושא של "מטעמי בטחון המדינה" אבל יחד עם זה, אנחנו מרחיבים את

היכולת להפלות מטעמי בטחון המדינה גם בנושאים שלא היו קיימים בחוק שירות

התעסוקה קודם לכן - למשל בתנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה מקצועית או

פיטורים ופיצויי פיטורים - וזה קצת רחב מידי.

קיימנו התייעצויות בנושא הזה עם אנשי משרד הבטחון שנמצאים כאן ואני מציע

ליושב ראש, לפני שנמשיך, לשמוע את אנשי משרד הבטחון.

בוורסיה קודמת של החוק משנת 1981 הנושא של בטחון המדינה היה נטוע בתוך

החוק. כשנחקק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הענין הזה של הבטחון נשמט ונשאר

רק הענין של "מתחייבת מאופיים וממהותם של התפקיד או המישרה". אני לא שולל

אפשרות שהפרשנות תאמר שהתאמה בטחונית של אדם לתפקיד אולי נכנסת להגדרה

הזאת. אבל אנחנו בעידן של חוקי יסוד - חוק כבוד האדם וחירותו ל(פי הפרשנות

הקיימת היום) וחוק חופש העיסוק - והגישה של בתי המשפט בעידן הזה היא לפרש

את החוקים בפרשנות מצמצמת ביותר. זאת אומרת, מה שלא נאמר בחוק יכול להיות

שלא יהיה קיים בפסיקה או בפרשנות של בתי המשפט. נדמה לי שמדינת ישראל,

במציאות המיוחדת שלה, לא יכולה לקחת את הסיכון הזה על עצמה. נדמה לי גם

שההתאמה הבטחונית לתפקיד הוא ערן שלא שנוי במחלוקת, זה מוכר גם בפסיקה של

בתי המשפט. השאלה כרגע היא רק משפטית טכנית, האם זה קיים היום. יהיה מי

שייאמר שלפני כמה שנים בית הדין הארצי לעבודה הכיר בזה, אבל אז הענין של

חוקי היסוד לא עמד במידת החריפות שבה הוא עומד היום. ייהיה גם מי שייאמר -

ותפקידנו לחשוש משום שאנחנו מופקדים על הקטע הבטחוני הזה - שייתכן שהפרשנות

תהיה גם אחרת. לכן אנחנו אומרים שהחוק לא ייאבד את תוקפו אם נוסיף את

השיקול של בטחון המדינה, שמופיע בחוקים אחרים - בחוק שירות התעסוקה

ובוורסיה הקודמת של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה - ואילו בחוק שוויון

ההזדמנויות שכרגע עומד לתיקון האלמנט הזה של בטחון המדינה חסר. אני לא יודע

איזו פרשנות עתידית בעידן חוקי היסוד יכול בית המשפט העליון לתת למציאות

הזו, כאשר לדעתי אין שום מחלוקת על כך שמידת התאמתו הבטחונית של אדם לתפקיד

היא אלמנט מאוד בסיסי. לא יעלה על הדעת שלמדינת ישראל, עם בעיותיה

הכטחוניות, עם החובה שלה לשמור על סודותיה, לא יהיה כלי משפטי לעשות את

התהליך של סינון בטחוני או בדיקת התאמה לתפקיד.

היו"ר י' כץ;

אני חושב שאתה בהחלט צודק, שכאשר לתפקיד יש דרישות בטחוניות הן מתחייבות

מאופיו וממהותו של התפקיד, ולכן אני חושב שהפרשנות של סעיף קטן (ג) לחוק

מאפשרת להכניס נימוקים של בטחון המדינה. אבל אני רוצה לשמוע, לפי שאני עובר

לחברי הכנסת ולאנשים מבחוץ, את אנשי הממשלה. מר רוטר לא מסתפק באמור בסעיף

קטן (ג). הוא חושש שאם ייקבעו דרישות בטחוניות זה יהיה בסתירה לחוקי היסוד

ואי אפשר יהיה להסתפק במינוח "מתחייב מאופיו וממהותו של התפקיד".

אנחנו כעובדי מדינה הרי כפופים לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.

עובדה שמשרד המשפטים הוא אשר העיר את עינינו, למען האמת אנחנו לא היינו

מודעים לתהליך שנעשה כאן ושר המשפטים עורר את השאלה. לכן אני מוטרד.

האם זו שאלה שהתעוררה כמשרד המשפטים?

טרם הספקתי לעורר את זה בכל המשרד ולפיכך עדיין אין את עמדת היועץ



המשפטי לממשלה בסוגיה של הכללת ענייני בטחון המדינה. בעת הניסוח התבררה

הטעות הזאת. אומנם יש פסיקה אן ראינו לנכון, בעיקר כאשר מדובר על דבר כל כך

חשוב שהושמט בהיסח הדעת, שהוועדה תיתן על כך את הדעת.

בי טמקין;

מבלי לקבוע את עמדתי ברגע זה אני רוצה לשאול שאלה לגבי המהות. עד עכשיו

כל הדבר התייחס רק לשליחה לעבודה אך בחוק הזה אנחנו הרחבנו את הנושאים. האם

אתם מבקשים שאנחנו באותה הזדמנות חגיגית, אפילו אם נקבל את העמדה שלכם,

נרחיב אותה לאורך כל החזית? זה לא מתבקש ממה שנאמר פה.

מאחר שהרחבנו את הוראות החוק והחלנו אותן גם על שירות התעסוקה ועל לישכה

פרטית, באים האנשים של משרד הבטחון או משרד ראש הממשלה ואומרים שהסייג הזה

ייחול על כל הסעיפים הרלוונטיים. השאלה היחידה היא האם המציעים מוכנים

לצמצם את הסייג של בטחון המדינה לנוסח כפי שהוא מופיע בחוק שירות התעסוקה

בלבד. אנחנו בכל מקרה בקריאה שניה ושלישית לא נאשר הכנסת סייג גורף כי בכן

ניצור חוק המנוגד לכוונתנו.

מתעורר פה מצב משונה שיכול להיות שאם הסייג ייקבע כפי שהוא נקבע היום,

רק לגבי קבלה לעבודה, שמכלל הן אפשר יהיה לשמוע לאו. חשוב שהכנסת תיתן את

דעתה לנושא.

עוד ענין משפטי חשוב הוא שלא רק שיש לשקול את השפעת חוקי היסוד, יש גם

לשקול את המגמה של הפסיקה. יש מעט מאוד פסיקה לגבי חוק שוויון הזדמנויות

בעבודה - רק 2 פסקי דין שמתייחסים לענין של הסייג לאיסור הפלייה - ובשניהם

נקבע שיש לפרש את הסייג בדרך הצמצום. יתכן ואלה שמתנגדים לענייני בטחון

המדינה ייסתפקו בזה, אבל צריך לדעת שגם אם זה יהיה בחוק בתי המשפט, בית

הדין הארצי לעבודה, עשויים לפרש זאת על דרך הצמצום.

מההצעה משתמע לבטל את המחיקה של סעיף 42 ולהחזיר את סעיף 42. אנחנו לא

קובעים עמדה לגבי פרשנות.

זה מקובל עלי. אני ממליץ לא לגעת בכלל בחוק שירות התעסוקה.

לא ניגע בשום סעיף מחוק שירות התעסוקה, גם לא בסעיף 77 בהתאמות שעשינו.

מדוע לבטל את כל יתר ההתאמות שנתקבלו?

מה שהעברנו לכאן מסעיף 42, יישאר. אנחנו למשל מציעים לבטל גם את סעיף

42(א). אולי לא ניגע בחוק שירות התעסוקה בכלל, לא נעשה בו תיקונים. אז יהיה

קצת כפל. חוק שירות התעסוקה הוא קונסטיטוציה בפני עצמה.

אני מקבלת את זה ואני מודה שכך היה הסיכום. בכל זאת אם יש כמה התאמות

לחוק שירות התעסוקה שהחלטנו עליהן, אז צריך לבדוק אולי יש להן מקום.

זה בעייתי, מפני שאם אני אתקן סעיף אחד הוא עשוי שלא לעמוד בהתאמה עם

סעיף 42. למשל סעיף 41 להוק שירות התעסוקה אומר שאפשר להפנות ענין של

קדימות או אנשים מבוגרים יותר.

ת' גוז'נסקי;

במדינה שבה יש 35 הגדרות שכר אז שיהיו 12 הגדרות הפליה.

אנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי של הוועדה לבצע את התיקון הזה לקראת הנחה

לקריאה שניה ושלישית.

יש פה אי-הבנה מהותית לגבי מה הסכמנו. האם הסכמנו שכל התיקונים בחוק

שוויון הזדמנויות בעבודה יישארו במקומם ואנחנו רק לא נעביר אל הסעיפים מחוק

שירות התעסוקה?

לא לכן הסכמנו. אם לא נוגעים בחוק שירות התעסוקה המשמעות היא שגם לא

מחילים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על ...

אמרנו שאם סעיף 42 לא נכלל, אנחנו לא צריכים להתייחס פה לשירות התעסוקה.

"לא תפלה לישכת שירות התעסוקה או לישכה פרטית בשליחה לעבודה

דורשי עבודה מחמת ...". את זה אני לא צריך להבניס עכשיו. הנוסח שנמצא

בידיכם כבר מוציא את שירות התעסוקה.

איד קרה שיש לנו נוסח חדש השונה מהנוסח עליו הצבענו? הנושא היחיד שעלה

לדיון הוא ענין הבטחון. בכל השאר אין שינוי.

יש כאן נוסח חדש מכיוון שאנחנו מציעים לשנות את מה שאושר בפעם הקודמת.

את ענין הבטחון אנחנו משאירים לחוק שירות התעסוקה, שבו יש כל מיני הוראות

וסייגים להוראות. אם אנחנו נכניס את הסעיף הזה פה ולא נבטל את חוק שירות

התעסוקה ייווצר מצב שיהיו פה הוראות מחוק מאוחר יותר והוא ייבטל את ההוראות

הקודמות של חוק שירות התעסוקה.

כל מה שאמרנו כרגע הוא שלא מבטלים את סעיף 42 בחוק שירות התעסוקה.

ישנו סעיף אחד בלבד, למיטב זכרוני, והוא סעיף (א)(1) שאומר "לא תפלה



לישכת שירות התעסוקה או לישכה פרטית כשליחה לעבודה בין דורשי עבודה מחמת אחד

מן התנאים המנויים".

די אורנשטיין;

בנוסח שהיה בפני הוועדה בישיבה הקודמת היו הפניות אחרות ותיקונים כמעט

לכל אורן החזית בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שהיפנו ללישכה פרטית וללישכת

שירות התעסוקה.

אנחנו לא נוגעים בלישכה פרטית. בנוסח הקודם הוספנו גם את לישכת התעסוקה

וגם את הלישכה הפרטית והסעיף היפנה למקומות בחוק.

צריך להיות "לישכת שירות התעסוקה או לישכה פרטית ... בסעיף קטן (א) לא

ייפלו מכל הטעמים האלה.

ואחר כן יהיו עוד התאמות ללישכה פרטית, לפי מה שהוחלט בישיבה הקודמת.

הבעיה היא משפטית. אם נכתוב פה, בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, "לא תפלה

לישכת שירות התעסוקה מחמת אחד מאלה", שמופיע כבר בסעיף 42, "גילם, מינם

וכדומה", אז לסעיף 42(ב) לא תהיה משמעות בהפליה מטעמי בטחון המדינה. מפני

שפה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לא מופיע "מטעמי בטחון המדינה", כתוב

שאין להפלות מאותם הטעמים של גיל, מין וכדומה רק אם מהות העבודה או מהותו

של התפקיד או המישרה דורשים זאת. היות וזה חוק מאוחר יותר זה ייבטל את מה

שיש בסעיף 42(ב) לחוק שירות התעסוקה. את סעיף 42(א) העתקנו הנה, את זה לא

נמחוק. אם נכניס את התיקון הזה, שכל זה ייחול גם על לישכה פרטית וגם בשירות

התעסוקה, יוצא שלישכת שירות התעסוקה לא תוכל להפלות אלא רק מטעמים הנובעים

מאופיו או מהותו של התפקיד או המישרה, כפי שכתוב בסעיף קטן (ג) ואי אפשר

יהיה להפלות מטעמי בטחון המדינה. לכן הצעתי בשביל לפשט, אם רוצים אפשר

לקיים דיון שלם בחוק. אני הצעתי לא לגעת בחוק שירות התעסוקה ולהתייחסויות

לחוק שירות התעסוקה.

הדיון הזה מחייב שיקול דעת נוסף כדי למצוא פשרה נכונה וטובה, שלא תעכב

את העברת החוק ולא תכביד על אף אחד ולא תחטיא את המטרה. לכן אני מבקש לקיים

מחר בשעה 11:30 דיון בהשתתפות כל הנוכחים. תודה.

מר בוטון, אפשר לבקש שיובא גם החוק שהצבענו עליו בפעם הקודמת עם כל

הדברים? כי קיבלנו הרבה החלטות.

הישיבה ננעלה כשעה 16:00