הכנסת השלוש-עשרת

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 333

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יו0 שני. כ"ט באייר התשנ"ה (29 במאי 1995). שעה 09:00

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; י' כץ - הי ו "ר

ת י ג ו ז י נסקי

שרת העבודה והרווחה אי נמיר

עו"ד י' ברק - היועץ המשפטי , משרד העבודה והרווחה

חי פוזנר - מנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים,

משרד העבודה והרווחה

נ' מימון - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

י י הראל - משרד העבודה והרווחה

צי טימור - לשכת שרת העבודה והרווחה

עו"ד די אורנשטיין - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

י י קרנות - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

מי שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' די שניט - אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר לי קסן - יו"ר מועצת העובדים הסוציאליים

אי בן גרא - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

י' אגמון - המרכז לשלטון מקומי

עו"ד אי דותן - יועץ רקיקה של האיגוד המקצועי,

ההסתדרות

י י רוזנר - עיריית חיפה

מי עמית - עובדת סוציאלית

מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר היום; 1) הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)

(תיקון - דין המדינה), התשנייה-1994 - הצעת

חוק ביתקכא מאת חבר הכנסת י י כץ

2) הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ה-1995

הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ג-1992 -

הצעת חוק שכ"א מאת חבר הכנסת די מנע



הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - דין חמדינה), התשנ"ה-1994-

הצעת חוק ב'תקכא מאת חבר הכנסת י ' כץ

היו"ר י' כץ;

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הסעיף הראשון שעל סדר

הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - דין המדינה),

התשנה"-1994 , הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת יוסי כץ.

רבותי, הצעה זו נועדה להבהיר חד משמעית שעל עובדי המדינה וכו'. אנחנו נדאג

שהתקבלו בנוגע להיעדרות בשל מחלת ילד. בהצעת החוק שלי מדובר על היעדרות בשל מחלת

ילד ורק בטעות נכתב בדברי ההסבר "שילדו או הורהו חלה" - יש חוק נפרד לגבי היעדרות

בשל מחלת הורה - ואין ספק שהחוקים צריכים לחול על המדינה כפי שהם חלים על כל אוחד

אחר. כמובן שהיא רשאית לקבוע הקדרים אחרים טובים יותר לנהוג על פיהם.

הממשלה הסכימה להצעת החוק הזאת כפוף לכך שדברי ההסבר יתוקנו ולא ייכתב בהם מה

שכתוב, שנציבות שירות המדינה מסרבה להחילו על עובדי המדינה וכו'. אנחנו נדאג

לניסוח דברי ההסבר כפי שהקראתי אותם במליאת הכנסת וכמובן נצמצם את הדברים

להיעדרות בשל מחלת ילד. העניין של ההורה או של חוק דמי מחלה יידונו בוודאי במליאה

ויותר מאוחרבדיון נפרד בוועדה.

אני מבקש להבהיר שהמטרה בהצעת החוק שלפנינו היא לתקן אך ורק את חוק דמי מהולה

(היעדרות בשל ולהוסיף לו סעיף 3א, דין המדינה, שייאמר בו: דין המדינה

כמעביד כדין כל מעביד אחר. אני מקווה שהניסוח בסדר. אני מוכן לשמוע הערות.

אדוני היושב ראש, הבנתי מאנשי המשרד שהישיבה בנושא הזה בוטלה ולכן לא הבאתי

את התיק שנדמה לי שיש בו חוות דעת של עורכת דין נורית ישראלי מנציבות שירות

המדינה.

תומכת בחוק.

על פי החלטת ועדת השרים יש צורך בתיקון דברי ההסבר.

אני עמדתי במילתי והודעתי על כך במליאת הכנסת. זה מופיע בפרוטוקול. זה מקובל

עליי.

אני מציע שייאמר: לעניין חוק זה, דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.

יש כאן בעיה מפני שבחוק לא מצוייה המילה מעביד. החוק אומר: עובד שעימו ילד

זכאי על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו וכו'. שר העבודה יתקין וזקנות וכו'. אולי

אפשר לכתוב - אני אחשוב על זה - שחוק זה יחול גם על המדינה. יש נוסח כזה.



היו"ר י' כץ;

אנחנו נשאיר את זה לשיקול דעתך המוחלט.

ביקשתי להניח על שולחן הכנסת הצעות חוק דומות גס לגבי היעדרות בשל מחלה הורה

וגם לגבי חוק דמי מחלה עצמו.

מ' בוטון;

אני מציע, אדוני היושב ראש, לעשות תיקון עקיף לעניין של חוק דמי מחלה

(היעדרות בשל מחלת הורה).

הי ו"ר י' כץ;

אני מסכים. מקובל על". בסדר גמור. זה מקובל על כולם?

מי בוטון;

אני אומר, כדי שיירשם בפרוטוקול, שמוצע להחיל את ההוראה שדין המדינה כמעביד

כדין כל מעביד אחר גם על חוק דמי מחלה (והיעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993.

הי ו "ר י' כץ;

יפה מאוד. חסכת לנו הצעת חוק אחת. תודה.

מי בעד הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - דין המדינה),

התשנייה-1994 ,לרבות התיקון כפי שהוקרא על ידי היועץ המשפטי. ירים את ידו.

הצבעה

הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - דין המדינה),

התשנ''ה-1994 , עם התיקון שקרא מר בוטון, נתקבלה

היו"ר י' כץ;

הצעת החוק נתקבלה פה אחד והיא תונח לקריאה ראשונה על שולחן הכנסת.



הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ח-1995

הצעת חוק חעובדים חסוציאליים. התשנ"ג-1992 - הצעת חוק שכ"א מאת חבר הכנסת ד' מנע

הנושא הבא: הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ה-1995. הצעת הוק ממשלתית,

וכן הצעת חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ג-1992. מאת רובו- הכנסת דוד מנע, שהיא בשלב

מוקדם יותר ואנחנו נעביר אווזה היום כדי לצרף אותה ולאחד אותה עם הצעת החוק

הממשלתית. אנחנו דנים היום על הצעת החוק הממשלתית.

הזמנתי לישיבה זו גם שני גורמים פרטיים שנותנים י יעוץ בעבודה סוציאלית.

חשבתי שכשדנים על הצעת חוק כזאת כדאי לשמוע את ההשקפות השונות ולא רק את ההשקפות

של הגורמים המימסדיים לרבות איגוד העובדים הסוציאליים שאני נמנה על אוהדיו

ומעריכיו.

רבותי, לפני שאני נותן את רשות הדיבור לשרת העבודה והרווחה אני רוצה לומר

הערה מקדימה. הצעת החוק שלפנינו היא הצעה רושובה ביותר ננשום שלא רק העובדים

הסוציאליים זכאים לכך שמעמדם ותנאי רכישת המקצוע והרשיון וכל מה שקשור בזה יהיו

מעוגנים ברקיקה, אלא גם הציבור רשאי לצפות לכך שזכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד

כל כד מכריע, כל כך חשוב, חורץ גורלות של אנשים, של משפחות ושל ילדים יהיו

מעוגנים בחקיקה.

אני חושב שצריך לברך בכל לב את שרת העבודה והרווחה על כך שהיא הביאה את הצעת

החוק. הבטחתי שנקיים כאן דיון יסודי וענייני ואני מקווה גם מהיר בהצעת החוק כדי

להביא אווזה אל קו הסיום.

אני מאחל לכולנו הצלחה בחקיקת החוק. אני מבקש ממך גבירתי השרה להציג את

עמדתך.

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, אני עדיין מתרגשת כשאני באה לחדר של ועדת

העבודה והרווחה. יש לי זכרונות טובים מאוד מהכנסת, מהוועדה הזאת ומהחדר הזה. אני

מודה, אני אוהבת את הכנסת.

אנחנו עבדנו זמן רב על הכנת החוק המוצע, אני מדברת על היועצים המשפטיים של

המשרד ובראשם כמובן יצחק ברק שאותו אני רוצה לציין במיוחד שטרח ועסק על הכנת החוק

הזה.

מטרת החוק היא להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית ולהעניק למקצוע את

המעמד הראוי כמקצוע חופשי לכל דבר.

מקצוע העבודה הסוציאלית הוא מקצוע אקדמאי הנלמד באוניברסיטאות ובמוסדות

להשכלה גבוהה, אשר שינה את פניו בשנים האחרונות והוא מתרחב ומתפתח לתחומי מומחיות

רבים ושונים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר כאן דבר נוסף. נוסף לכך שהעובדים הסוציאליים

חייבים להיות בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, קרו בשנה-שנתיים האחרונות שני דברים

שלהערכתי העלו את קרנם של העובדים הסוציאליים ואיפשרו להם להרים את הראש בגאווה.

דבר אחד הוא המאבק על השכר, שהסתיים בהצלחה, והדבר השני - אני מתנצלת מראש על

חוסר הצניעות - ההתמקדות הרבה של המשרד בנושאי רווחה, זה מורגש בשטח, והעובדים

הסוציאליים הם הראשונים שמרגישים בזה.



סמכויות רחבות מוענקות לעובדים הסוציאליים כפקידי סעד על פי חוקים שונים,

לצורך טיפול בקטינים, בסיכוו ובמצוקה, בחוסים בכירים או בחסרי ישע המהווים קרבנות

לאלימות כידי רואחראים עליהס.

ברשותכם, אצייו בקצרה רבה את עיקרי החוק.

1) ימונה רשס עובדיס סוציאליים אשר ינהל פנקס עובדים שבו יוכל להירשם רק

מי שהוא בעל הכישורים המתאימים ובעל השכלה אקדמאית בעבודה סוציאלית.

2) חוק יבטיח ששירותי העבודה הסוציאלית "נתנו על מי שהוסמך לכך בלבד.

3) הרשם יהיה רשאי לסרב לרשום בפנקס העובדים הסוציאליים עובדים אשר אינם

ראויים לעבוד בעבודה סוציאלית או אינם מסוגלים לעסוק בה מטעמים רפואיים.

4) מועצה ציבורית שתוקם על פי החוק תייעץ לשר העבודה והרווחה בדבר החוק

ותקנותיו.

5) תוקם ועדת רישום שתייעץ לשר בדבר הכרה במוסדות להכשרת עובדים סוציאליים

מחוץ לישראל ולרשם העובדים הסוציאליים בנושאים הקשורים ברישום פנקס העובדים.

6) רקמת ועדת משמעת לטיפול בעבירות אתיקה מקצועית של עובדים סוציאליים, במטרה

להבטיח שעובדים סוציאליים ינהגו בדרך הולמת, באיורי ות הראויה ותוך שמירת סודי ות

בעבודתם המקצועית.

7) לוועדת המשמעת תהיינה סמכויות מרחיקות לכת בכל הקשור לענישה לרבות הרחקת

עובד סוציאלי מהמקצוע, לתקופה ממושכת בדרך של מהיקתו מפנקס העובדים.

ציינתי כאן שבע נקודות מרכזיות שהתמקדנו עליהן בהצעת החוק. מנסיונ' בכנסת אני

יודעת שבדיון על הצעת חוק נשמעות דעות שונות ונעשים גם שינויים. הצוות של משרד

העבודה והרווחה ילווה את ועדת העבודה והרווחה בעבודתה, בחקיקה.

אדוני היושב ראש, אני שמחה מאוד על הודעתך שתעשה הכל כדי לזרז את הליכי

החקיקה.

אני שמחה מאוד שיתלוו לעבודת הוועדה דוקטור לאה קסן ופרופסור דן שניט. אני

חושבת שצריך וחשוב שהחוק המוצע יעניק מעמד למועצה לעובדים סוציאליים, שדוקטור קסן

עומדת בראשו. אני שמחה לשילובו של פרופסור דן שניט בדיוני הוועדה, כי מיום

שמונית' להיות שרת העבודה והרווחה עובד לידנו בהתנדבות צוות של אנשי אקדמיה מהדרג

הבכיר ביותר, מומחים בתחומי הרווחה, שבראשם עומד פרופסור שניט. אנחנו מתכנסים

בקביעות אחת לחודש ודנים בנושאים החברתיים.

אני רוצה להתייחס גם לידידי אלי בן גרא שעומד בראש איגוד העובדים הסוציאליים

ושאנחנו הולכים איתו כברת דרך ארוכה. אני שמחה מאוד להמשך שיתוף הפעולה.

וברשותכם אברך גם את חברת הכנסת תמר גוז'נסקי וברצוני לומר לה: ראיתי את

הכתבה עליך ששודרה ב"'יומן השבוע". אני מוכרחה לומר לך שוקר היה לי הפן היותר

רציני שלך. אני מכירה את חברת הכנסת גוז 'נסק' מעבודתה ולא ממה שמישהו אומר עליה

במסדרונות הכנסת. חבל שאת העבודה הרצינית לא מביאים לידיעת הציבור והתקשורת כמעט

לא מתייחסת אליה. סקנדלים, מהומות, רכילות - אלה תופסים את הכותרות הראשיות.

העבודה הרצינית - לא כל כך. חבל.



היו"ר י' כץ;

תודה רבה לשרת העבודה והרווהה.

נתחיל בדיון כללי על החוק. נשמע השקפות והתייחסות לעקרונותיו כפי שהוקראו

כאן. אחר כך נעבור לדון על סעיפי החוק.

אלי בן גרא, בבקשה.

אי בן גרא;

בראשית דבריי אני רוצה לומר שאחת ההמלצות העיקריות של ועדת ויתקון, שהוקמה על

ידי דוקטור ישראל כץ, שהיה שר העבודה והרווחה, היתה לחוקק את חוק העובדים

הסוציאליים. החוק המוצע בא להטיל פיקוח של הכנסת, של הציבור, של ועדת העבודה

והרווחה ושל שר העבודה והרווחה על המקצוע.

כשבאים להגדיר תחומים של מקצוע בדרך כלל מתעורר חשש שמא תהיה התארגנות

גילדאית לסגור את אותו מקצוע. אני מבקש להדגיש שהחוק המוצע מונע כל התארגנות

כזאת. הוא פותח את המקצוע לפיקוח מלא של הציבור, של הצרכנים, של שירותי הבריאות.

אני רוצה לברך את שרת העבודה והרווחה שהביאה את החוק ואת יושב ראש הוועדה,

חבר הכנסת יוסי כץ, שיוזם לקדם את החקיקה. אני מקווה שנסיים את עבודת החקיקה עוד

בכנס הקיץ הנוכחי של הכנסת. אני רוצה לברך גם את עורך דין יצחק ברק שעמל כדי

להכין את החוק, את עורכת דין נילי מימון ואת כל הצוות הבכיר של משרד העבודה

ורווחה שבלעדיהם לא היינו מגיעים ליום הזה. תודה רבה.

יש לך הערות כלליות?

אי בן גרא;

אין לנו הרבה הערות.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

עשינו את זה יחד איתם.

אי בן גרא;

החוק הוכן ביחד. עבדנו עם דוקטור לאה קסן ועם פרופסור דן שניט שהוא גם עורך

דין. עשינו עבודה משותפת.

היו"ר י י כץ;

יפה.

מר יעקב אגמון, נציג המרכז לשלטון מקומי, בבקשה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אפשר לדעת מה התפקיד שלך?



י' אגמון;

אני ממונה על השכר ויחסי עבודה בשלטון המקומי.

י' אגמון;

מקריאה ראשונית של הצעת הרווק אני חושב שראוי לומר שהרעיון שבהצעת החוק ראוי

שנתכבד בו ואנחנו מברכים עליו.

עם זאת, אני מבקש לבדוק האם אין כאן נושאים שעומדים בסתירה לכללים, להסכמים

ולחוקים שבשלטון המקומי, למשל בנושא המשמעת. בכל מקרה, אני מבקש שהנושא הזה ייבחן

איתנו כי יש לו השלכות על כלל עובדי הרשויות המקומיות.

היו"ר י' כץ;

אני מציע שתעבירו את הערותיכם ואת הצעתכם בכתב. תתיייחסו לסעיפים קונקרטיים.

כשמדובר בהצעת החוק על נציגי המרכז לשלטון מקומי, אני מבקש שיהיה כתוב: נציגי

המרכז לשלטון מקומי שאחד מהם הוא עובד סוציאלי. אני מודה שלא דנו בנושא הזה. יכול

להיות שנחשוב שראוי שיהיה לנו שיקול דעת לגבי אנשי ציבור.

בשלב הזה אלה כל הערותיי.

היו"ר י' כץ;

פרופסור שניט, אני מבין שהיו לך יד ורגל בניסוח ההצעה, בבקשה.

די שניט;

אני חושב שהחוק המוצע נועד לתת הגנה לנזקקים מקבלי השירותים משום שהוא בא

להבטיח שהעובדים הסוציאליים, שהיום יש להם עוצמות שאין להן אה ורע לשום פרופסיה

אחרת במדינה, יכנסו לאיזה שהוא סד.

מי שסוקר את החוקים ימצא שאין עוד קבוצה שהחברה העניקה לה כל כך הרבה שיקול

דעת וכל כך הרבה סמכויות החלטה לגבי אוכלוסייה שהמכנה המשותף שלה היא היותה חלשה.

והנה הקבוצה הזאת באה, ביוזמתה וביוזמה של משרד העבודה והרווחה, בהצעה לרסן את

עצמה ולהטיל עליה פיקוח גם בטח שנוגע לרישוי וגם במה שנוגע למשמעת וסטנדרטים.

הייתי אומר שמדובר כאן על משמעת שהיא מעבר למשמעת הרגילה הקיימת לגבי עובד ציבור

בין שהוא עובד מדינה ובין שהוא עובד רשות מקומית, זו משמעת מקצועית של אחריות

כלפי הלקוח וכו'.

לכן, לדעתי, במובן זה החוק משפר את מעמדו של האזרח הנזקק לשירותים ונותן לו

כלים להתלונן ולדרוש את המגיע לו.

אחרי שעיינתי בחוק המוצע אני יכול לומר שרואים פה מעשה מאוזן שלקח את כל

השיקולים - לא שלא יכולה להיות הערה טכנית כאן ושם - ויש פה יצירה חקיקתית שמשיגה

את היעדים שלה. אני מברך על היוזמה של שרת העבודה והרווחה שדחפה את הנושא ונתנה

לו את הרוסות, ואני מברך אותך, היושב ראש, שרואה בהצעת החוק מעשה חקיקה שצריך לטפל

בה ברציפות ובמהירות. אני מברך את אנשי המשרד שטרחו ועסקו בניסוח ואת חבריי

ועמיתי י מאיגוד העובדים הסוציאליים ומהמועצה של העובדים הסוציאליים שחברו יחד

והביאו מעשה חקיקה מגובש דיו.



היו"ר י' כץ;

עורך דין דן אורנשטיין, עמדת משרד המשפטים.

די אורנשטיין;

הצעת החוק קיבלה את האישור של משרד המשפטים ושל שר המשפטים וגם של ועדת השרים

לחקיקה אם כי כל חוק שבא להסדיר מקצוע ולהגביל את הכניסה למקצוע מהווה לכאורה

חופש העיסוק. אבל חוק יסוד מאפשר פגיעה כשהיא לתכלית ראויה

שהולמת את צרכיה של מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, וכשהיא לא מעבר לנדרש.

נוכח המגבלות האלה ולאחר הרהורים במשרד ההצעה היא גם על דעת המשרד.

תודה רבה.

גברת עמית, בבקשה.

הייתי רוצה לבקש שבמועצת העובדים הסוציאליים תהיה נציגות לעובדים סוציאליים

מהסקטור הפרטי, כי עד היום אין ייצוג לסקטור הזה שהולך וגדל. אני יודעת שאלי בן

גרא, איגוד העובדים הסוציאליים וגופים אקדמאים אחרים רואים בעין טובה את ההצעה

הזאת.

הייתי רוצה שתבדקו אפשרות לשנות בהרכב גם לטובת עובדים אלה כדי שהם יחושו את

עצמם חלק מהציבור שכפוף לדברים החשובים שבהצעת החוק הזאת,

אני מצטרפת לברכות על החקיקה ומברכת אותך, כבוד היושב ראש, על זירוז ההליכים.

אני מקווה שנמשיך בזה.

מועצת העובדים הסוציאליים פועלת החל משנת 1988, בתחילה בראשותו של פרופסור

שמעון שפירו והיום בראשותי. המועצה פועלת כדי שתהיה ערוכה לרגע שהחוק יחקק כדי

לשפר את איכות המקצוע וכדי שיתאפשר לנו לפקח על הנעשה במקצוע.

אני מאמינה שכאשר החוק יתקבל, אני מקווה שזה יהיה בקרוב, אנחנו נהיה ערוכים

ומוכנים.

אנחנו עובדים היום גם על הכנת וזקנות בתחום האתיקה. אני מאמינה שנהיה מוכנים.

אני מאחל לכם הצלחה בעבודכם הציבורית.

עורך דין ברק, לסיום הסבב הזה.

אין לי מה להוסיף. כשנגיע לדיון על סעיפי החוק תהיה לנו עבודה רבה.



היו"ר י' כץ;

תודה.

חברת הכנסת תמר גוז'נסקי. בבקשה. אחרי המבוא נשחרר את שרת העבודה והרווחה,

נפשיל שרוולים ונתחיל לדון בסעיפי החוק.

אני מצטרפת לברכות על החוק המוצע שנולד אחרי עשרים שנות טיפול.

אני מסכימה לדבריו של פרופסור דן שניט בקשר להגנה על האוכלוסייה שמקבלת את

והשירות של העובדים הסוציאליים. בכל זאת אני תוהה אם לא נחוץ פה סעיף שמדבר על איך

מוגש השירות. יקרה לי איזו שהיא מחוייבות של העובד הסוציאלי לשירות על בסיס

שוויון, עקרונות של צדק חברתי. אי אפליה וכו'.

בהגדרת "עיסוק בעבודה סוציאלית" מדובר על שיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט

והמשפחה. אני שואלת את עצמי אם עובדים סוציאליים, לפחות חלק מהם או בחלק מעבודתם,

לא עוסקים גם בשיפור התפקוד של הקהילה. זה נראה לי חשוב מאוד.

בהקשר לזה עלה בדעתי למשל התחום של חבורות רחוב, זאת אומרת טיפול בנערים,

טיפול בנערות שנקלעו למצב קשה ו נפלטו מלימודים וכו'. הטיפול בחבורות רחוב הוא

בעצם טיפול קהילתי, שיפור חיי כל הקהילה.

בסעיף 3 להצעה נאמר: לא יעסיק אדם בעבודה סוציאלית את מי שאינו עובד סוציאלי.

אני תוהה. אני מבינה שבדרך כלל מי שמעסיק עובד סוציאלי זה מוסד. אני לא מכירה אדם

פרטי שלוקח הבית ומעסיק עובד סוציאלי.

היו"ר י י כץ;

היום, הרבה מאוד.

י' ברק;

הרבה מאוד.

ת' גוזינסקי;

יכול להיות שאני טועה.

נניח שחברה שעוסקת בנושא שאנחנו חושבים שהוא עבודה סוציאלית מפרסמת מודעת

דרוש עובד קהילתי, או דרוש עובד לטיפול בילדים, והיא לא מדברת על

עובד סוציאלי . האם החוק הזה יתפוס? איך נתמודד עם זה?

היו"ר י' כץ;

אני מודה לחברת הכנסת גוז'נסקי על הערותיה המועילות.

נעשה הפסקה מתודית של שניות אהודות ונשחרר את שרת העבודה והרווחה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

תודה.

אני מבקש שנצביע על הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ג-1992, מאת חבר הכנסת

מנע, כדי שאחרי הקריאה הראשונה נוכל לאחד אותה עם הצעת הממשלה. זה בהסכמת השרה.

חבר הכנסת מנע הסכים שהדיון יהיה על בסיס הצעת החוק הממשלתית.

מי בעד העברת הצעת החוק של חבר הכנסת מנע לקריאה ראשונה? מי נגד?

הצבעה

הצעת הוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ג-1992. נתקבלה

היו"ר י' כץ;

הצעת חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ג-1992. של חבר הכנסת דוד מנע התקבלה ללא

מתנגדים והיא תועבר לדיון בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

מר בן גרא העביר לי חוברת שעליה כתוב: קוד האתיקה המקצועית של העובדים

הסוציאליים. אני לא יודעת מה המעמד המשפטי שיש לחוברת הזאת. יכול להיות שצריך

להיעזר במסמך הזה שחובר על ידי איגוד העובדים הסוציאליים. אולי כל החוברת צריכה

להיות חלק מהחוק שלפנינו. הדברים אינם ברורים לי.

אני חושב שיהיה הרבה יותר נבון לטפל בזה כשנגיע לסעיף שעוסק בנושא.

רבותי, אנחנו נגיע לגשר - נעבור גם אותו.

עורך דין יציק ברק, אנא התחל בקריאת סעיפי החוק.

מעיף 1 - הגדרות

(קורא את סעיף 1)

אני חושב שבהגדרת "עיסוק בעבודה סוציאלית" צריך להכניס את ההערה החשובה מאוד

שהעירה חברת הכנסת גוז'נסקי וכן לשנות את סימני הפיסוקי. אני מציע שאחרי המילה

"הפרט" יבוא פסיק ובמקום המילה "והמשפחה" ייאמר "המשפחה והקהילה" וכו', זאת אומרת

כל יושאר נשאר ללא שינוי.

אי אפשר לדבר על תפקוד אישי של הקהילה. אני מציעה: "הפרט והמשפחה, ושל

הקהילה".

הכוונה ברורה.

י' קרנות;

אותנו הטרידה המילה "טיפול", שמא עובד סוציאלי יעשה טיפול שלא בתחום עבודתו.

היו"ר י' כץ;

צריך להיות סעיף כללי שיבהיר שההוק הזה לא בא להעניק סמכות שנתונה לעובדים

מסוגים אחרים - רופאים, פסיכולוגים וכו'.

די שניט;

אחרי המילים "בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים" אפשר להוסיף

"בשיטות התערבות מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית" ולהשאיר את ההמשך "הנעשים

בדרך כלל בידי עובד סוציאלי".

מי בוטון;

זה מסובך.

היו"ר י' כץ;

זה לא טוב.

מה דעתכם על הרעיון שהעליתי מקודם, שיהיה סעיף כללי?

י' ברק;

זה יכיל להיות.

הי ו "ר י' כץ;

זה יכול להיות פתרון. אני מבקש שלקראת הישיבה הבאה תבואו עם הצעה.

ת' גוז'נסקי;

טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה יכולים להיעשות על ידי אנשי מקצוע אחרים ולא רק

על ידי עובדים סוציאליים. לכן, אולי במקום "הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי"

מוטב לומר "שהם בתחום אחריותו של" או "תפקידו של" או "סמכותו של".

י י קרנות;

אנחנו נעבור על ההגדרות הבאות.

היו"ר י' כץ;

בהגדרת "מהולה מסכנת" צריך לומר "עלול" או "עלולים" במקום "עשוי" או "עשויים".



י' ברק;

בסדר.

את הנאמר בסעיף קטן (3) בהגדרת "מחלה מסכנת" לקחנו מחוק הפסיכולוגים.

היו"ר י' כץ;

תסביר לנו בבקשה את העניין של מחלה מסכנת.

י' ברק;

העובדים הסוציאלייס מטפלים בבני אדם חלשים, חלשים גם מבחינה פיסית. רצינו

למנוע שעובד סוציאלי שיש לו בעיה בריאותית שהגדרנו אותה יטפל באנשים האלה.

ת' גוז'נסקי;

תנו לנו דוגמה להגדרה שבפסקה (2).

י' ברק;

יש פרק שלם שדן בזה. יש ועדה שצריכה לקבוע אם האיש חולה במחלה מסכנת או לא.

יש ערעור לבית משפט. אין קביעה שרירותית.

ת' גוז'נסקי;

למה אי אפשר להסתפק בנאמר בפסקה (1) ובפסקה (3) להגדרת "מחלה מסכנת"? למה

צריך גם את פסקה (2)?

י' ברק;

זה העתק מחוק הפסיכולוגים.

י' קרנות;

זה הועתק כנראה מהסעיפים של עובדי בריאות.

היו"ר י' כץ;

עם כל הכבוד, כאן זה משהו אחר.

ת' גוז'נסקי;

לעובד בריאות יש מגע גופני עם המטופל שלו, לא כן עובד סוציאלי.

היו"ר י' כץ;

אני מציע שאת ההגדרה הזאת נאשר סופית כאשר נגיע לסעיפים הרלוונטיים לאותה

הגדרה ומהותו של החוק.

אנחנו יכולים להצביע על סעיף 1 למעט ההגדרה של "מחלה מסכנת".



מ' ביטון;

אני מציע שנצביע על הסעיף אחרי שנביא את התיקונים.

בסדר. נצביע בישיבה הבאה.

אנחנו עוברים לפרק בי - העיסוק בעבודה סוציאלית.

סעיף 2 - ייחוד העיסוק

י י ברק;

(קורא את סעיף 2).

בפסקה (ה) נפלה טעות בסעיף הסעיף המאוזכר,

7' שניט;

יש פה הצעה לתיקון טכני. אני חושב שהשימוש ב"בית ספר" לא מתאים פה.

במקום "כמשמעותו בסעיף 7(א}(1)" צריך להיות "כמשמעותו בסעיף 7(1)"-

היו"ר י' כץ;

זה מקובל עליך עורך דין ברק?

י' ברק;

כן. כן.

הנאמר בסעיף קטן (א) לסעיף 2 בא להגן על הציבור. נאמר שם שרק מי שהוא עובד

סוציאלי, דהיינו רק מי שרשום בפנקס העובדים הסוציאליים, רק מי שיש לו הכשירויות

להיות עובד סוציאלי - רק הוא יכול לעסוק בעבודה סוציאלית.

לעסוק nnכמשלה יד.

כן.

אם לי, למשל, יש עמותה ואני עושה, בהתנדבות, מה שעושים עובדים סוציאליים, האם

זה מותר לי או אסור?

סעיף קטן (ד) מתייחס לזה.



אי בן גרא;

אם אחה לא מציג את עצמך כעובד סוציאלי, זה בסדר.

די שניט;

אתה לא עושה את זה כעיסוק.

י י ברק;

סעיף קטן (א) מייחד בעצם את המקצוע.

רצוי שתיתן דוגמה לנאמר בסעיף קטן (ד).

י י ברק;

התשובה לשאלה שאתה עוררת לגבי מי שאיננו עובד סוציאלי מצויה בסעיף קטן (ד).

יש אנשים שעוזרים לזולת, זה כאילו עבודה סוציאלית. בסעיף קטן (ד) נאמר: לא יראו

כעיסוק בעבודה סוציאלית פעולה בתום לב שעשה מי שאינו עובד סוציאלי.

בהמשך נאמר: במהלך עיסוקו או משלח ידו. זה לא חל על מקרה כמו שלי. אני לא

עושה את זה במסגרת עיסוקי. צריך להרחיב את זה.

"או בכל דרך אחרת".

בישיבה הבאה תציעו לנו הצעת תיקון.

כן.

על כל פנים,סעיף קטן (ד) נועד לפתור את הבעיה הזאת.

בחוברת שקיבלתי עכשיו, שהזכרתי אורנה קודם מדובר על מסירות, מקצועיות, עשייה

נטולת אינטרסים, חופשית מאפליה, ואילו בהצעת החוק עוסקים רק בשאלה אם האיש רשום

או לא רשום, דברים טכניים.

בסעיפים הבאים מדובר על מה שאת מציינת, למשל בסעיף 26.



ת' גוז'נסקי ;

בסעיף 26 מצוייניס דברים על דרך השלילה, מדובר שם על מי שהוא לא בסדר.

אני חושבת שבסעיף 2 צריך לומר שעובד סוציאלי הוא עובד שמשרת את הציבור, הופשי

מאפליה, שומר, עושה, צריך לציין בו את כל הדברים שאתם יודעים טוב ממני, דברים

שמציינים את תוכנו של המקצוע. זה מקצוע הברתי, מקצוע שיש בו ייעוד ואתם הופכים

אותו למקצוע טכני, רשום או לא רשום בפנקס.

מ' בוטון;

אולי אפשר לחשוב על סעיף מטרות, הצהרה כללית.

מטרות של כל ההוק?

מי בוטון;

כן, ודאי.

י י ברק;

זה יכול להיות, אולי בהגדרות של החוק.

לדעתי צריך להבהיר שלא יעסוק אדם בעבודה סוציאלית כמשלח יד, זאת אומרת שלא

יכתוב בכרטיס הביקור שלו "עובד סוציאלי" ושלא יתלה שלט "עובד סוציאלי".

היו"ר י' כץ ;

צריך לשקול את זה.

ת' גוז 'נסקי ;

בסעיף 2(ד) נאמר: לא יראו בעיסוק בעבודה סוציאלית פעולה בתום לב. המילה

"פעולה", האם היא גם דבר מילולי?

עובדים סוציאליים מעורבים בנושא של ועדות לאישור הפלות. עומדות שם בפתח

טוענות רבניות שאומרות לאשה "אל תעשי הפלה" או נותנות לה עצות אחרות שהן בעצם

בתהום העבודה של העובד הסוציאלי. מה שהן עושות, האם זו "פעולה בתום לב"?

י י ברק;

כל דבר זה פעולה.

הי ו "ר י' כץ;

הערות טובות.

רבותי, כפוף להערות שהושמעו אנחנו ממשיכים ועוברים לסעיף 3.



סעיף 3 - איסור העסקה

י י ברק;

(קורא את סעיף 3).

קודם נאמר מי לא יעסוק בעבודה סוציאלית, מי שאיננו עובד סוציאלי אסור לו

לעסוק בעבודה סוציאלית. בסעיף 3 יש התייחסות למעסיק ונאמר בו: לא יעסיק אדם

בעבודה סוציאלית את מי שאינו עובד סוציאלי.

זה סעיף חשוב מאוד. אם אחה רוצה לאכוף כראוי את סעיף 2 אתה צריך לתת לו תמיכה

באמצעות סעיף איסור העסקה.

י י ברק;

נכון.

ת' גוז'נסק י ;

האם לא טוב יותר לומר "לא יועסק" במקום "לא יעסיק אדם"?

י י ברק;

לא, לא. על ידי מי לא יועסק? המעסיק לא יעסיק.

סעיף 4 - התחזות לעובד סוציאלי

י' ברק;

(קורא את סעיף 4).

אין מה להסביר.

חיו"ר י' כץ;

זה בא מחוק דומה אחר?

י י ברק;

זה מופיע בכל חוקי המקצוע.

היו "ר י' כץ;

כך כתוב שם, "עד כדי להטעות"?

י' ברק;

כן. בכל הוקי המקצוע זה כך.



ת' גוזינסקי ;

אולי אפשר לומד "לא יתחזה אדם לעובד סוציאלי", נקודה. וארור כך "לא ישתמש אדם

בתואר עובד סוציאלי" וכו' "אלא אםכן הוא עובד סוציאלי".

נבדוק את הניסויו.

נשקול את זה.

0עיף 5 -תפקידים שמקצתם עבודה סוציאלית

י' ברק;

(קורא את סעיף 5).

לסעיף 5 יש שני סעיפים קטנים, (א) ו-(ב), שאחד משלים את השני.

רבותי, קודם כל אני מציע למחוק את שר האוצר מהסעיף הזה. עם כל הכבוד, אם

הממשלה לא סומכת על שר העבודה - יש לה בעיות. אני מתנגד להכליל כאן את שר האוצר.

אתה מדבר על שני הסעיפים הקטנים של סעיף 5ל

כן.

אני חושבת שחשוב להכליל כאן את שר האוצר, כי יש כאן נושא של תקנים וכוח אדם.

עם כל הכבוד, זה לא מקובל עליי. נושא התקנים מוסדר בחוק שירות המדינה

(מינויים) ולכן אין שום בעיה, לא צריכה להיות שום בעיה.

לפחות להשאיר התייעצות עם שר האוצר.

זה פשוט לא יפה מבחינה צורנית. לא יפה שבחוק כזה נכליל את שר האוצר. אני

הושב שזה גם לא אסתטי.

אני מעריך מאוד את שר האוצר אבל יש חוק שירות המדינה (מינויים). כל התקנים

מחוייבים באישור של האוצר ואין שום בעיה. את יכולה להעביר לשר האוצר את

השקפותינו בנדון.



אי בן גרא;

אין פה שום משמעות תקציבית.

מי בוטון;

אולי יש דוגמה לתפקיד שחלקו עבודה סוציאלית וחלקו לא.

אי בן גרא;

עובד חבורות רחוב.

אני רואה את זה כעבודה סוציאלית.

ת י ג ו ז י נסקי;

לא מועסקים בזה דווקא עובדים סוציאליים.

סעיף 6 - סיד מקצועי

י י ברק;

(קורא את סעיף 6).

זה סעיף חשוב מאוד שמחייב את העובדים הסוציאליים לשמור בסוד את המידע שהגיע

לידיהם, פרט לחריגים. המציאות מחייבת את הסייגים.

מי עמית;

"כי הגילוי לא יפגע באותו אדם או באדם אחר", אני חושבת שיש כאן בעיה. ניקח

לדוגמה אשה שיש לה סכסוך עם בעלה, ברגע שהיא מוסרת את המידע היא פוגעת באדם אחר.

י י ברק;

מדובר פה על עובד סוציאלי.

מי עמית;

אם העובד הסוציאלי מוסר את הדברים שמסרה לו האשה בשיחה ביניהם - הוא פוגע

באדם אחר . המילה "פוגע" היא קצת בעייתית. זו לא פגיעה. העובד הסוציאלי עושה את

הדברים בתוקף תפקידו.

אני מבינה למה הכוונה אבל הניסוח מלחיץ קצת. בסעיף קטן (1) אפשר להסתפק

ב"האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו".

די שניט;

"הסכים בכתב לגילויו ובלבד" אדם בא ואומר; המידע הוא אודותי, אני מתיר לכם

למסור אותו. אני לא הייתי מציע שלמישהו תינתן סמכות לעצור למרות שהאדם מעוניין

במסירה.



אי בן גרא;

לדעתי, לא מספיק שקליינט נתן לי אפשרות לפרסם מידע עליו. אס המידע הזה עלול

לפגוע בעוד אדם - צריך לשקול את זה.

אני הייתי מורק "באותו אדם". לפעמים עובדים סוציאליים אוגרים מידע שהוא

מערכתי, שכולל יותר מאדם אחד. כשעובד סוציאלי נכנס למשפחה הוא יודע גם על האישה,

גם על הבעל וגם על הילדים. לפעמים מידע נחשף ללא הסכמה.

לפעמים אדם חותם על הסכמה בלי שהוא מבין על מה מדובר. אולי צריך לסמוך על

העובד הסוציאלי שאפילו יש כתב ויתור על סודיות הוא לא ישתמש בזה.

די שניט;

כשהעובד הסוציאלי מטפל ביותר באדם אחד - הייתי משאיר "ובלבד שהעובד הסוציאלי

שוכנע כי הגילוי לא יפגע באדם אחר". באותו אדם עצמו - אני חושב שזה פטרנליסטי.

די אורנשטיי ן;

ברור שיש פה עניין עקרוני. אם יש מגמה לסטות מהגישה הפטרנליסטית, הייתי מציע

מה שקיים בכמה חוקים איורים, שיש הסכמה של אותו אדם.

מי בוטון;

צריכה להיות הסכמה מדעת, שיסבירו לו מה המשמעות של ההסכמה, כמו בחוק זכויות

החולה.

די שניט;

גם זה.

די אורנשטיין;

גם זה.

מי בוטון;

אני יודע שמחתימים על טופס. אומרים לאיש; תחום פה, תחתום פה, תחתום פה.

אי בן גרא;

בענין זה יש כלל במסגרת כללי האתיקה.

חיו"ר י' כץ;

עורך דין ברק, יש לך הערה למה שנאמר?



י' ברק;

בפסקאות (2) ו-(3) אין הגבלות. ההגבלות הן רק בפסקת (1), כי שם לא מדובר על

טיפול או על מניעת פגיעה באותו אדם או באדם איור.

מי בוטון;

אני בעד להשאיר את הסעיף הזה ולתת שיקול דעת.

י י ברק;

קיומו של הסעיף הזה כפי שהוא כאן לא יפריע לטיפול באיש. אם יש צורך בגילוי

לשם טיפול - אין מגבלות. המגבלה היא רק למקרה שהאיש עצמו מעוניין בגילוי או שאין

בעיה של טיפול. אם אין בעיה של טיפול - המגבלות אינן מפריעות.

צריך להבטיח יהיה קטן ככל שניתן. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי יש

נוסה. חשוב שזה לא יהיה מעבר למה שדרוש.

בפסקה (6) נאמר: הגילוי דרוש למטרת פיקוה מקצועי על עבודת עובדים סוציאלים

או הדרכוש וכו'. זה מפריע לי. לגלות שמות?

אני מביו שמדובר כאו על מקרה שיש תלונה על עובד סוציאלי והמערכת רוצה לבדוק

את פרטי התלונה, אם היא מוצדקת אם לאו, האם הוא נהג כשורה, מה היו הנסיבות וכו'.

יכול להיות שצריך לנסח את זה אחרת.

אני חושבת שהדברים צריכים להיות ברורים. כשאומרים שהגילוי דרוש לשם טיפול, זה

רחב כרוחב הים. מה זה "לשם טיפול"?

השאלה חדה וברורה.

אני רוצה להמשיך בקו של חברת הכנסת גוז'נסקי. באיזה שהוא

מקום רוצים להרחיב שירות. אומר המנכ"ל: אנחנו רוצים לראות רשימה שמית של האנשים

הנזקקים לשירות הזה אחרת אנחנו לא הולכים לנושא הזה. האם הגילוי הוא לשם טיפול?

אני חושב שיש כאו עניין שצריך להשאיר אותו לאתיקה המקצועית.

בדיוק.

אפשר לגלות במידה שאינו עולה על הנדרש כדי להשיג אח המטרה.



אי בן גרא;

לא מוסרי0 שמות.

בחוק העונשין, בסעיף 496, אם אני לא טועה, נקבע שכל מי שמגיע אליו מידע והוא

מוסר אותו שלא כדין - צפוי ל-6 חודשי מאסר. גם בחוק המוצע, בסעיף 52 מדובר על 6

חודשים. רק לפסיכולוגים יש שיקול דעת בקשר לגילוי אבל שם נקבע שאם הם חורגים הם

צפויים לשנת מאסר.

ת י גוז'נסקי;

איד צריך לנהוג עובד סוציאלי כשהאינטרס של האנשים שהוא מטפל בהם מנוגדים זה

לזה? איזה אינטרס הוא יעדיף? סכסוך ביו שני בני זוג, בין אב לבן, בין אח ואחות.

כתוב פה "לא יפגע באותו אדם או באדם אחר". ואם יש ניגוד אינטרסים, שבאחד זה יפגע

ולשני זה יעזור? איך מחליטים?

אי בן גרא;

כל שאלותיה של חברת הכנסת גוז 'נסקי - אני מודה לה מאוד - מצביעות על

ייחודו של המקצוע שלנו. עמוד השדרה של ההתנהגות המקצועית של העובדים זה קוד

האתיקה. במסגרת התקנות כל השאלות האלה ימצאו את פתרונן, כי קוד האתיקה נותן להן

תשובות. קוד האתיקה הוא חלק מהותי מהחוק.

אתה מציע ששרת העבודה תביא תקנות שמאמצות את קוד האתיקה?

אי בן גרא;

בדיוק.

מ' בוטון;

ואנחנו נאשר את זה במקביל לחוק?

אי בן גרא;

בדיוק.

היו"ר י' כץ;

זה רעיון טוב.

עורך דין ברק, אנא קח בחשבון את ההערות שהושמעו כאן ואולי תציעו איזו שהיא

הצעה.

אני מבקש להתייחס להערה שהשמיע מר בוטון, שנראית לי חשובה מאוד. לא פעם יש

החתמה של מטופלים על ויתור סודיות. לכן הנושא של הסכמה מודעת, איורי שהמטופל קיבל

יזסבר, נראה לי חשוב מאוד.



היו"ר י' כץ;

רבותי, אנחנו לא נמשיך עכשיו לדון ביתר הסעיפים. תודה רבה לכל המשתתפים.

אני מבקש שהערות, אם יש, יוכנו בכתב לקראת הישיבה הבאה. אני מניח שנקיים עוד שתי

ישיבות.

א בן גרא;

יש תאריכים?

א' אדלר;

לא. עדיין אין תאריכים.

היו"ר י' כץ;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.