הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 324

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יוס שלישי, ט"ז באייר התשנ"ה (16 במאי 1995). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; י' כץ - הי ו "ר

ת' גוז'נסקי

ר' כהנא - סגנית היועץ המשפטי, משרד

העבודה והרווחה

פי מגנוס - מפקח עבודה ראשי, משרד

העבודה והרווחה

י' ריבובסק' - משרד העבודה והרווחה

אי גפן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' בודנקין - המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח

לאומי

ע' שטרן - מנהל ענף נפגעי עבודה, המוסד

לביטוח לאומי

דייו- ע' אבני - משרד הבריאות

י' טפירו - י ו "ר המחלקה לוועדי עובדי

בטיחות, ההסתדרות

אי שטרנברג - מנהלת מחלקת בטיחות, ההסתדרות

מ' שוורץ - מנהל המוסד לבטיחות וגהות

חי ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי,

התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; מי בוטון

א' אדלר

צ י ספרן

א. תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות בעבודה)(תיקון),

התשנ"ה-1995.

ב. 1. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשנ"ה-1995;

2. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים),

התשנ"ה-1995.

אני פותרו את הישיבה.

א, תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות

בעבודה)(תיקון), התשנ"ה-1995

אי גולדשטיין;

התקנות שאנחנו מביאים היום לאישור- הן תקנות שמרחיבות תקנות קיימות לענין

השתתפות במימון פעולות שעל פי החוק נחשבות לפעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה

ושעל פי החוק המוסד לביטוח לאומי, ממשאבי ענף ביטוח נפגעי עבודה, משתתף במימונו.

באפריל 1986 תוקן חוק הביטורו הלאומי והוסף לו סעיף 89ב, שקובע את מחוייבות

המוסד להשתתף במימון פעולות למניעת תאונות בעבודה. לפני שהוכנס סעיף זה בחוק נהוג

היה לדגת הנחות או קנסות למפעלים, על פי רמת הסיכונים שלהם, בתשלום דמי הביטוח.

השיטה הזאת הוחלפה ב-1986 בשיטה הנהוגה על פי סעיף 89ב של מימון מתקציב הענף

לכלל המעסיקים, לכלל הפעולות שמיועדות להיות פעולות למניעת תאונות עבודה.

איך זה מתבצע בפרקטיקה?

הסעיף עצמו קובע שהתקציב לענין הזה לא יעלה על 1% מאומדן גביית דמי הביטוח

בשנת כספים פלונית.

מכוח הסמכות הזאת הותקנו בשנת 1988 תקנות הביטוח הלאומי, השתתפות במימון

פעולות לבטיחות בעבודה, התשמ"ח-1988, שבהן נקבעו סוגי הפעולות אותן יראו כפעולות

למניעת לגאונות בעבודה, התנאים למתן הסיוע, דרכי הגשת הבקשה, ההסכם, האישור,

ההתייעצויות המחוייבות על פי חוק והמחוייבויות המוטלות על מי שמסתייע בכספים

הללו.

תקנה אחת לתקנות האמורות מגדירה אילו פעולות ייראו כפעולות למניעת תאונות

בעבודה, ומתוך מחשבה שעמדה לפני המחוקק בעת התקנתה נקבעו שלושה סוגי פעולות שהן

סוג אחד - מחקר בתחום בטיחות בעבודה. שנועד לגיבוש מסקנות

הניתנות ליישום רחב במטרה למנוע תאונות בעבודה או לצמצמן. סוג שני - בדיקת מסקנות

של מרקר כאמור בדרך של הפעלה נסיונית במפעל מסויים. סוג שלישי - בדיקה נסיונית

במפעל מסויים של אמצעים להגברת הבטיחות בעבודה במגמה ליישם את התוצאות במקומות

עבודה אחרים.

מ-1988 ועד היום למדנו את הצרכים יותר ולמדנו שהמסגרת הזאת היא מצומצמת.

ההסתגרות בתוך מחקרים למיניהם וצמצום ודחיית בקשות לסיוע לפעולות אחרות, כיוון

שלא התאפשר לנו, גרמו לכך שהיתה היענות מעטה מאד, ולמרות ששיעור התאונות הלך וגדל

ומספר ימי העבודה שהלכו לאיבוד בגלל תאונות גם כן גדל במשך השנים. לא יכולנו לנצל

את המשאבים האלה ולתת לפעולות ראויות מימון מהקרן הזאת.

תוך שלמדנו את הנושא גם במוסד לביטוה לאומי וגם בהיוועצות בגופים אחרים

שעוסקים בתחום הזה, לרבות מועצת המוסד וועדת נפגעי עבודה, ששם מיוצגים גופים

שונים, הגענו למסקנה שראוי להכניס בתקנות האלה נושאים גדולים אחדים, שהיום אנחנו

מבקשים להרחיב בהם את התקנות.

פעולות חינוך, הדרכה והסברה לעובדים ולמעבידים כדי לפתח את המודעות

להתנהגות בטיחותית בעבודה. הרחבנו מעבר לעניו הבטיחותי והכנסנו גם את הנושא של

גהות בעבודה, כלומר התנהגות ונתונים סביבתיים במקום העבודה המיועדים למנוע מחלות

בעבודה. נושא שני שאנחנו מציעים בתקנות: סיוע לפיתוח ורכישת אביזרים ומכשירים

המיועדים לשפר את הבטיחות במקום העבודה.

אחד הדברים שראינו לנגד עינינו הוא שהקרן הזאת לא תחליף תקציבים של אחרים

החייבים באותן פעולות - לא תקציבים של המעביד, לא תקציבים של גופים אד/ריס - כי

היא באה להוסיף עליהם, היא לא באה להחליף אותם.

רצינו שחלוקת המשאבים במסגרת החדשה תהיה פרופורציונית נכונה, שבשנה

פלונית לא יילך התקציב כולו להסברה, או כולו לרכישת מכשירים, אלא שתהיה פריסה,

ולכן הגבלנו את הסיוע במגבלות תקציביות. דרשנו וחשבנו שזה תנאי חשוב, שבאותם

מקומות שיש מחוייבות למעביד או למישהו אחר לעשות פעולה מסויימת, הוא לא יוכל

להסתייע בקרן לבצע את מחוייבותו זו. זו מחוייבות שלו, והקרן רק מוסיפה.

באותו מקום שפעולה מסויימת "מעשירה" את המעביד, המעביד יטול יולקו

ויתן מימון מטשינג.

בסעיף 2(203} כתוב: "מועסקים בו לא יותר מ-150 עובדים".

זה לא במקרה, כי בגודל מסויים יש מחוייבות על פי חוק למעסיק או לוועדת

הבטיחות לעשות פעולה מסויימת.

האם התקנות האלה נמסרו להסתדרות ולתעשיינים לפני כן?

התקנות מובאות לאחר התייעצות מלאה בכל הגופים.

יש לי הערה משפטית: ברישא, לפני "ובאישור ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת" צריך להיות "לאחר התייעצות עם המועצה" כי זה תנאי מוקדם בחוק להתקנת

התקנות.

לנו יש חובת התייעצות במועצה ממילא מכוח סעיף 217.

כתוב בסעיף 89ב: "המוסד ישתתף לאחר התייעצות עם המועצה". בשאר המקומות זה

לא כתוב.

בסדר.

האם יש לתעשיינים הערות?

ח'י שראל;

אין לנו הערות. היו לנו בזמנו הערות, אבל במהלך הגיבוש של התקנות הפרינו אהד

את השני, ומה שמונה כרגע על השולהן זו תוצאה של דיונים מוקדמים שהיו. אנהנו

מברכים על התקנות ההדשות, מאחר שהן יאפשרו לקדם יותר את נושא הבטיהות.

הי ו "ר י' כץ;

אני מבין שתגובת ההסתדרות זהה.

כן. בזמנו עשינו פעולות שלא יכלו להיכנס לתהומים האלה, היועץ המשפטי שלנו

הגיש את הערותיו לביטוה הלאומי ועכשיו זה תוקן.

גם אני רוצה לברך על השינוי בתקנות, כי הפעילות שהיתה אפשרית בתקנות הנוכהיות

היוגה מצומצמת מאד, ופה הרהבנו במידה רבה.

אני רוצה להביע הסתייגות אחת, שהבאתי גם בעת הכנת התקנות, והיא בסעיף 2(6).

סעיף זה מדבר על אפשרות שיש למפעל לרכוש אמצעי בטיהות ולבקש מימון מהוועדה, אבל

"ובלבד שלמעסיק אין הובה בדין להתקין המכשיר, האביזר או האמצעי

האמור". לעניות דעתי זו הגבלה מאד המורה, שאולי תגביל את האפשרות לאפס. אהר'

הדיונים הסכמתי בלית ברירה לניסוה הזה בתנאי אהד, שנעשה רביזיה בעוד שנה. כלומר,

נבדוק בעוד שנה כמה בקשות הוגשו וכמה יכולנו לאפשר לפי סעיף זה.

מה פה הבעיה? אם מישהו מגיש בקשה להתקין איזה שהוא אביזר בטיהות' ואנהנו

כולנו נסכים שזה אביזר בטיהות', ישאלו את מפקה העבודה אם הדבר הזה מהוייב בהוק,

על המפקה להגיד בהן צדק שזה מחוייב בחוק, ואז אוטומטית הדבר פוסל אותו אדם מלקבל

את הסיוע, כאשר אנהנו רוצים לעודד מפעל קטן לרכוש את הדברים האלה.

אנהנו רוצים לשמוע נתונים לגבי שיעור תאונות העבודה, לגבי השימוש בסיוע שניתן

עד היום, כמה בקשות הוגשו, איזה סיוע ניתן.

ב-1994 סיכמנו את השנה עם 90,966 תאונות עבודה. לעומת 1993 זה גידול קטן

יותר מאשר לעומת שנים קודמות, גידול של 5.3% בלבד. בשנת 1993 היה גידול של 10%

לעומת 1992, בשנת 1992 היה גידול של 12% לעומת 1991 . רק לפני כמה שנים היה שלט

גדול מאד בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב של המוסד לבטיהות, שציין שיש 65 אלף

תאונות עבודה בישראל, ולצערנו אנהנו כבר מגיעים לכמעט 91 אלף תאונות עבודה.

מספר ימי העבודה שהלכו לאיבוד במשק הם מעל 2 מליון לשנה.



היו"ר י' כץ;

כמה הרוגים?

ע י שטר ן;

מספר ההרוגים ב-1994 שאישרנו הוא 152, אבל זה כולל 70 אנשים שנהרגו בתאונות

דרכים בדרך אל העבודה ובדרך מהעבודה. תאונות בענף הבנין היו 35; תאונות בתוך

המפעלים היו 12; היו גס 7 מחלות מקצוע ועוד 8 התקפי לב, אנשים שנפטרו ושהכרנו

בכך כתאונות עבודה. רמה זו של 152 הרוגים היא פהות או יותר אותה רמה מדי שנה

בשנה.

יש אפיונים לתאונות עבודה, ממה הן נובעות?

ע' שטרן;

אין לנו כרגע נתונים על אפיונים.

הי ו "ר י' כץ;

יש לך חלוקה באהוזים של התאונות לפי ענפים?

ע י שטרן;

לא ברגע זה, אבל היו בעבר נתונים איפה עומדת ישראל. ביקשנו לעשות איזה שהוא

סקר באמצעות המוסד לבטיהות וגהות וקיבלנו ממצאים שאנחנו נמצאים במקום כלשהו

באמצע. אנהנו עומדים ב-38 לגאונות על כל 1,000 עובדים לשנה. ארצות-הברית, שבדיה,

דנמרק הן במצב טוב יותר מאתנו - 16, 18, 26 תאונות על כל 1,000 נפש.

מי שוורץ;

המספר 38 אינו כולל תאונות בדרך לעבודה וממנה. אם כוללים גם את התאונות האלה

מגיעים למספר 43-42.

פה יש לנו חלוקה לפי ענף התעשיה וענף הבנייה, אם כי קשה לדעת בכל מדינה

ומדינה מה כולל ענף התעשיה ומה אינו כולל. לדוגמה, תיירות - האם זה ענף תעשיה או

לא? יש מדינות שמפרשות את זה שונה. אבל גם בחלוקה הזאת ישראל נמצאת באמצע,

כשמדינות כמו פינלנד, בלגיה, נמצאות במצב גרוע יותר מאתנו. בענף הבנין - אם כי

השיעור כבר עולה ל-74 נפגעים לכל 1,000 נפש - הולנד, שבדיה, נמצאות במצב יותר טוב

מאתנו, ופינלנד, בלגיה, גרמניה, שוייץ, צרפת נמצאות מאחורינו. באיזה שהוא מקום גם

בבניה, גם בתעשיה, אנחנו נמצאים באמצע.

מי שוורץ;

מבחינת המוסד לבטיחות וגהות אני מברך על התיקון במלוא הלב, דבר שיאפשר הרחבת

הפעילות בתחום הזה של מניעת תאונות עבודה, ובעיקר בקטע שנכנסת הגהות ומניעת מחלות

מקצוע, כי התקנה במתכונת הקודמת לא איפשרה לפעול נגד מהולות מקצוע בתחום של מניעה.

ברגע שנכנס כאן התחום של הגהות, נושא הגהות יקבל את המימד הראוי לו.



היו "ר י' כץ;

האס אפשר לקבל נתונים לגבי שיעורי הפעילות הפיננסית של הקרן?

ר' בודנקין ;

הוצאנו בשנת 1994 206 אלף שקל. בשנת 1993 - 510 אלף שקל.

למה כל כך מעט בשנת 1994?

ר' בודנקי ן ;

שנת 1994 היא שנה שלא הוצאנו הרבה כסף, אבל ההתחייבויות שלנו לשנת 1995 הן

מליון ו-600 אלף שקל. על חלק מהפרוייקטיס שהיו בתחילה עדיין לא הוצאנו את הכסף.

ת' גוז'נסקי;

מה ההכנסה השנתית שלכם?

ר' בודנקין ;

היו לנו בשנת 1994 כ-5 מליון בקרן.

מ-5 מליון אינם מוציאים כל כך מעט?

רי בודנקין;

בגלל זה הכוונה להרחיב את הפרוייקטים.

ת' גוז'נסקי ;

אני לא מכירה את כל פרטי העבודה של הקרן, אבל אני שומעת על הרבה פניות של

אנשים שניסו לקבל מכם סיוע ולא מקבלים אותו. אם יש לכם 5 מליון לשנה, מדוע אתם

דוחים הוצאות?

ע י שטרן;

מטרת בואנו לכאן היא להרחיב את התקנות הקיימות, משום שהנסיון שלנו הראה

שהתקנות כפי שנעשו בזמנו - ולא היה לנו נסיון בקרן מסוג זה - הגבילו אותנו באישור

פרוייקטים. מי שמאשר את הבקשות זו ועדה של מועצת המוסד, וחברים בה הפיקוח על

העבודה במשרד העבודה, נציגי התעשיינים, נציגי העובדים.

היו"ר י' כץ;

עד היום הסמכות היוגה להעניק סיוע במימון מיקרים, מסקנות

מחקרים, בדיקות נסיוניות. בדיוק לאותה מטרה שאת ציינת, חברת הכנסת גוז'נסקי,

המוסד מבקש שיתנו לו אפשרות להשתתף במימון פעולות נוספות שתורמות לבטיחות ולגהות

בשורה ארוכה שנוגעת לחקר מחלות מקצוע והערכה שלהן, הדרכה ותרגול.



אני חושב שצריך לברך על התקנות האלה, ללא ספק הן יביאו לשימוש יעיל יותר,

בהיקף נרחב יותר, של האפשרויות הגלומות בסיוע הזה, הן יאפשרו למעסיקים ולהסתדרות

ליזום פעולות נוספות כדי להגביר את הבטיחות והגהות. לא פעם אנחנו מדברים רק על

בטיחות, אבל פה חשוב מאד לשים את הדגש דווקא על הגהות ועל התרומה למצב בריאותם של

העובדים. העובדה היא שבהרבה מאד מקומות עבודה, במשך שנים, לא ערים המעסיקים

לסכנות שגלומות מבחינה בריאותית לעובדים באותה תחנת עבודה ולגבי האמצעים שצריך

לנקוט או המכשירים שצריך לספק כדי להגביר את רמת הגהות, ולכן אני חושב שהתקנות

האלה ראויות לברכה ויפה מאד שהבאתם אותן לאישור. אני מברך גם את שרת העבודה.

אני לא חושב שיש צורך לקרוא כל סעיף וסעיף, אני חושב שאפשר לאשר את התקנות

כמות שהן. אלה תקנות שנועדו לשפר את המצב. הייתי רק מבקש לאשר את התקנות האלה

לתקופה של שנתיים בלבד, כדי שהוועדה תוכל לקבל בעוד שנתיים דיווח מה נעשה ובאיזו

מידה היתה הצלחה בהפעלת התקנות.

מי בוטון;

מספיקות לכם שנתיים לבדוק את זה?

אי גולדשטיין;

אם נבקש עוד, בוודאי הוועדה תאפשר לנו לבדוק.

מלה אחת כדי לסבר את האוזן של חברת-הכנסת גוז'נסקי: גם אנחנו היינו מודעים

לזה שאנחנו בחזקת פרה שרוצה להיניק יותר ממר; שהעגל רוצה לינוק ועשינו מסעי

פירסום, תלינו מודעות במוסדות להשכלה גבוהה לחוקרים, פנינו למקומות שונים והזמנו

לבוא אלינו, אבל בגלל שהמטרות שמותר היה לסייע להן היו כל כך מוגבלות, לא ראינו,

בתחום שאפשר היה לסייע, הצעות סיוע. ככל שנסינו לאשר הצעות, אפילו אם התאימו

חלקית, לא היו. לכן בחשיבה משותפת של הגורמים ישבנו ושקלנו איפה ניתן להגביר את

העשייה כך שתהיה לברכה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות

בעבודה)(תיקון ), התשנ"ה-1995 לתקופה של שנתיים בתיקון הבא:

ברישא, לאחר (להלן - החוק}, יבוא "לאחר התייעצות עם המועצה"

היו"ר י' כץ;

אני מדגיש: האישור הוא לתקופה של שנתיים.

היה רצוי שתמסרו לנו את רשימת הפרוייקטים שלא אישרתם.



ב. 1. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות)(תיקון). התשנ"ה-1995:

2. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים (תיקון), התשנ"ה-1995

אני מבין שתוקפן של תקנות אלה משנת התשמ"ד-1984 יפוג ב-30 ביוני 1995 ולכן

מתבקשת הארכת תוקף התקנות האלה לארבע שנים נוספות.

א. מה אומרות התקנות? ב. נגה מידת הביצוע, המעקב. התוצאות?

ג. מה קרה מאז שהותקנו התקנות הקודמות?

לפי סעיף 8 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה "שר העבודה והרווחה, באישור ועדת

העבודה והרוויו; של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק

לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת ותאונות עבודה ומחלות מקצוע". בשנת 1984.

מתוקפו של הסעיף הזה, התקנו תקנות בשני נושאים: בענין של מסירת מידע והדרכה

לעובדים. ובתכנית בטיחות במפעלים. התקנות האלה הוארכו מאז ועד 1995 לשנתיים כל

פעם. אנחנו מבקשים כעת להאריך את תוקפו בארבע שנים.

תכנית בטיחות זו תכנית שמפעל. מעל גודל של 150 עובדים. חייב להכין. והיא

צריכה להכיל את כל הפעילות המתוכננת באותה שנה במפעל בתחום הבטיחות והגהות

ובריאות העובד. אנחנו רואים בזה כלי בנאד יעיל לעניו הבטיחות בתוך המפעל. זה לא

מספיק שמפקח עבודה בא ומטיל את הוראותיו בביקור. אלא אנחנו רוצים שתהיה פעילות

פנימית בתוך המפעל, שהמפעל יקח את נושא הבטיחות בידיו הוא. הוא יכול להכין את

התכנית באמצעות אנשים בתוך המפעל - יש לו ממונה על הבטיחות או אדם אחר שהוכשר

לצורך זה - הוא יכול להשתמש ביועצים חיצוניים, הוא יכול לפנות למוסד לבטיחות

וגהות לבקש שיערכו עבורו תכנית בטיחות, והוא חותם על התכנית הזאת ומגיש אותה

אלינו לבדיקה. התכנית מהווה מעין התחייבות שזה מה שהוא מתכוון לעשות במשך שנה.

מצד אחד יש לנו את ההתחייבות שלו, מצד שני יש לנו איזה שהוא מסמך שמהוות בסיס

למפקח בביקוריו. הוא יכול לעבור על הרשימה של הסיכונים שהוגדרו שם ולראות מה

הצעדים שהמעביד הצהיר שהוא ינקוט במשך השנה, ולהשוות אם זה נעשה.

אנחנו בדעה שמאז שהפעלנו את הנושא של תכנית בטיחות חל שיפור ניכר במודעות של

הנהלות המפעלים בנושא הבטיחות. כי הם הכינו את התכנית, היו שותפים לה, ולכן אנחנו

רוצים שהדבר הזה ימשיד.

שמענו שמספר התאונות גדל השנה. האם זה לא בא למנוע הגאונות עבודה?

זה בא למנוע, אבל אני לא יכול להצביע על קשר ישיר, שמי שהגיש תכנית בטיחות

אצלו אין תאונות.

מה מטרתה של תכנית הבטיחות - לא למנוע תאונות?

היא באה למנוע. אבל אני לא יכול להגיד שמרגע שמכינים את התכנית כבר יש פחות

תאונות. זה לא עובד כל כך מהר.



ת' גוז'נסקי ;

אם התכנית לא מקטינה תאונות בשביל מה צריך תכנית, רק בשביל להקל על המפקח?

פ י מגנוס;

בראש וראשונה אני רואה את החשיבות של התקנות האלה בזה שההנהלה, המעביד,

מכינים את התכנית והם מתחייבים לקיים אותה במשך שנה. בזה יש לנו הצהרת כוונות

מצדם, שלא היתה קיימת לפני שהדבר הזה היה מוסדר בתקנות.

אנחנו רוצים להרחיב עכשיו את הנושא של תכנית בטיחות לענפים אחרים. לדוגמה,

הוזכר פה ענף הבניה כענף טעון סיכונים.

תוכניות בטיחות באו כדי שתהיה מודעות לשפר את רמת הבטיחות במפעל על מנת שיהיו

פחות תאונות עבודה. גוה הקורלציה בין הדברים? האם זה הפחית את תאונות העבודה או

לא? הרי תכנית הבטיחות לא באה לשם עצמה, היא באה לשרת מטרה. השאלה אם זה שרת את

המטרה או לא שרת. האם המפקחים בודקים ורואים שבמקום שהיו תכניות בטיחות ותקפידו

ירד מספר תאונות העבודה או לא? אלה דברים שחשובים לוועדה.

האם יש איזה מעקב אחר מפעלים שקיימו אחר ההוראות הללו והאם יש נתונים לגבי

תאונות העבודה באותם מפעלים?

פי מגנוט;

איו לי נתונים שמפרידים לגבי אלה שהגישו, אבל קו ההפרדה הוא למעשה בגודל

המפעלים. מפעלים קטנים לא מחוייבים לפי התקנות להגיש תכנית בטיחות.

ת י ג ו ז י נסק י;

מה זה מפעל קטן?

פי מגנוס;

מפעל של 50 עובדים. לא מן הנמנע שיש ריבוי תאונות דווקא בתחום הזה.

מי בוטון;

תעשו פעם בדיקה כזאת, אפילו בדיקה מדגמית.

נדמה לי שמחקר כזה אפשר לעשות על חשבון הקרן.

אתה צודק, זה רעיון .

עד כה לא הפעלנו את החובה של הגשת תכנית בטיחות בענף הבנין, שהוא ענף מרובה

תאונות.



ת' גוז'נסקי ;

למה? הרי אתם רואים מה קורה שם.

פי מגנוס;

משום שהפעילות בענף הבנייה שונה ממה שקורה במפעל והתלבטנו איך לעשות את זה.

ת' גוז'נסק י ;

מתוך שיעור ההרוגים בתאונות עבודה כמה הם בבניה?

פי מגנוס;

בענף הבנייה יש 35 הרוגים מתוך כ-70.

ת' גוז'נסק י ;

כלומר, מהצית מההרוגים.

בערך.

ת י ג ו ז י נסקי ;

ובמשך עשר שנים לא הצלחתם לתכנן תכנית בטיחות לענף הבניה, שבו יש הכי הרבה

הרוגים בתאונות עבודה? איפה ההגיון? למה לא לקחתם את הענף הזה עוד לפני כמה שנים

כענף הראשון, אם יש שם הכי הרבה הרוגים?

פי מגנוס;

הגידול בתאונות הבנייה התחילו בתחילת שנות התשעים, עם העליה החדה בהיקף

הבניה. מאז הפעלנו מספר תכניות כדי להתגבר על זה, שלאחת מהן השגנו תקציב לכוח אדם

חיצוני שמבצע עבורנו פיקוח בעיקר בענף הבניה. קיבלנו 10 אנשים, שהיום מתגברים את

הפיקוח בבניה.

אנחנו עומדים עם תקנות חדשות, שאני מקווה שיבואו תוך זמן קצר לוועדה, בהן

תהיה חובת מינוי ממונה על בטיחות גם באתרי בניה, וכאמצעי נוסף גם להפעיל את הנושא

של תכנית בטיחות.

בשנת 1994 טיפלנו ואישרנו 430 תוכניות חדשות וקיבלנו עדכון ל-164 תכניות

בטיחות.

היו"ר י' כץ;

האם יש לכם נתונים, מעקב, במוסד לבטיחות וגהות, במיוחד בענף הבנין?

מי שוורץ;

בנושא ענף הבנין אנחנו יודעים שאנחנו בפיגור, וזה נובע מכך שהמוסד לבטיחות

וגהות בדרך כלל פועל עם ועדות בטיחות - בכל מפעל שמעסיק מעל 125 עובדים יש ועדת

בטיחות, יש כתובת, על כל מה שמשתמע - לכן היכולת שלנו לפעול בענף הבניה בדרך

שאנחנו פועלים בתעשיה היא לא אפשרית. על הבסיס הזה אנחנו פועלים בעיקר באמצעות

הדרכה מרוכזת למנהלי עבודה, באמצעות פירסום חומר. היום, לאחר שקיבלנו מימון



מהוועדה לפעולה מונעת, אנחנו עומדים להקים ניידת הדרכה שתנוע באתרי בניה להדרכה

בתוך האתרים, כי קשה להביא את האנשים האלה. יש לנו פניה אל הוועדה - שקודם אושרו

התקנות בנוגע לה - להרחבת הפעילות בענף הבניה באמצעות קבוצה של מדריכים, שתהיה אך

ורק למסגרת הזאת.

י' כץ;

אני מפסיק את הדיון. אנחנו לא נאשר את התקנות האלה היום. אני מבקש לקיים דיון

נפרד בנושא הבטיחות בענף הבנין. אני אעביר אליכם גם תלונות שהגיעו אלי בנושא הזה.

הוועדה תרצה לשמוע תכנית מיוחדת לטיפול בענף הבנין, תכנית כוללת, ואני מבקש להכין

לנו לקראת הדיון הזה נתונים ברורים לגבי ענף הבנין, חלקו בתאונות עבודה, בהרוגים,

בפצועים.

ח' ישראל;

תכנית הבטיחות ונושא מסירת המידע הם חובה שמוטלת עלינו כמעסיקים

ולכן יש להם השפעה רבה, כי ברגע שאתה מחוייב להכין תכנית בטיחות ואתה בודק את

הסיכונים האפשריים במפעל ועל בסיס nrארגה גם בונה תכנית בטיחות, יש לזה אפקט

מבחינת צמצום תאונות עבודה אפשריות.

מסתמנת בעיה בתחום הרפואה התעסוקתית, שאמנם אינה לתקנות האלה.

במשאבים שכרוכים בנושא של רפואה תעסוקתית, שנשען על בסיס חוק ותקנות מס מקביל,

לפי מה שאני שומע מהשטח, צפויות להיות בעיות. יש מידע - אנחנו בודקים אותו עכשיו

- כאילו יש צמצום במשאבים של תחום הרפואה התעסוקתית והסטתו לכיוונים אחרים. הייתי

ממליץ לוועדה לקיים דיון גם בנושא של רפואה תעסוקתית.

מי יכול למסור את המידע הזה?

פרופ' ריבק, שאחראי על הרפואה התעסוקתית של קופת חולים הכללית. גם לקופת

חולים לאומית יש יחידה קטנה של רפואה תעסוקתית. עד עכשיו "מכבי" ו"מאוחדת" היו

קונות את השירותים של קופת החולים הכללית בתחום הרפואה התעסוקתית, וכרגע אנחנו

שומעים ש"מכבי" אולי תקים לעצמה יחידה כזאת.

זה קשור לחוק ביטוח בריאות?

זה קשור, כי בתוספת של חוק ביטוח בריאות נאמר שלפחות צריכים להמשיך לתת אותה

רמה של רפואה תעסוקתית, והרושש שלנו הוא שאנחנו הולכים בכיוון ההפוך. אני ממליץ

לוועדה, אם היא רוצה, לקיים דיון על הנושא הזה בהרכב של כל הנוגעים בדבר.

אני מכהן כששה חודשים בתפקידי כיושב-ראש המחלקה לוועדי עובדים, ובשילוב שנעשה

בהסתדרות הם שילבו את מחלקת הבטיחות במחלקה לוועדי עובדים, בהמלצה שלי, ואני חושב

שזה אחד הדברים היפים שנעשו, כי המודעות לנושא הבטיחות בתוך המפעלים יכולה לבוא

לביטוי בצורה טובה מאד רק על ידי ועדי העובדים.



בחצי השנה הזאת אני עושה סיורים רבים במפעלים, פעמיים בשבוע אני יוצא למספר

מפעלים בכל האזורים בארץ. במפעלים הגדולים יש איזו שהיא מודעות ברמה מסויימת עם

שמירת כללי הבטיחות, אבל אני לא יכול לומר זאת על מפעלים קטנים עם 50 עובדים. יש

הרבה מאד מפעלים שבהם המצב גובל בהפקרות.

ניתנו פה מספרים של תאונות בשנת 1994. הייתי רוצה שיביאו נתונים בפני הוועדה

אם רוב התאונות היו במפעלים הקטנים. שיביאו חלוקה של התאונות לפי מפעלים גדולים

וקטנים. "תכן שצריך להתמקד בענף הבניה ולהוסיף לו גם את המפעלים הקטנים. יכול

להיות שבמפעלים הגדולים הגענו למצב שניתן להרפות מאד ולתת לענין ללכת, ויש לקבוע

יעד נוסף - מפעלים קטנים מ-50 עובדים. כי בהרבה מקומות המצב גובל בהפקרות.

ת' גוז'נסקי;

אני חושבת שהנושא הזה הוא מאד חשוב, אנחנו פשוט לא מגיעים אליו.

בענף החקלאות יש בעיה של שימוש בחומרים כימיים, ובמקביל שימוש בעבודה באמצעות

קבלנים ללא רישומים. במקרים כאלה, כאשר עובד או עובדת נפגעים מחומרים רעילים, הם

לא הולכים להתלונן מהסיבה שהם לא עובדים רשומים וכל המערכת שם אינה ליגאלית. אני

מעריכה שיש הרבה הגאונות עבודה שלא מגיעות לרישום הרשמי של תאונות עבודה, כי אותו

אדם מגיע לרופא קופת חולים עם בעיה שאיננה ידועה כתאונת עבודה, למרות שזו היתה

תאונת עבודה או מחלה שקשורה בשימוש הבלתי נכון בדשנים וכו'. איך אינם נערכים להקיף

עובדים שנפגעים מספר פעמים - פעם אחת כשמעסיקים אותם שלא לפי החוק, לא משלמים להם

את השכר, לא נותנים להם את התנאים, לא רושמים אותם לביטוח לאומי, ונוסף לזה הם גם

נפגעים בתאונות ולא מקבלים את הטיפול ההולם? האם מערך הפיקוח שלכם בכלל הגיע

לציבור העובדים הזה, שהוא הכי אומלל בתנאי ההעסקה שלו?

לפני כשלוש-ארבע שנים, באחד המפעלים הגדולים בחיפה, "דור כימיקלים", שעוסק

בתזקיקים של דלק, נשרפו למוות שלושה צעירים בתוך מיכל. הם נכנסו לתקן את המיכל

והיינה שריפה. בשעתו היתה פה ועדת משנה מאד פעילה, קיימנו דיונים בנושא הזה, ועד

היום לא קיבלנו שום דו"ח של הוועדה. מדובר במפעל גדול, מפעל שהיה בו ממונה

בטיחות. מה העלה הניתוח שלכם על הסיבה לאותו אירוע ואיך זה מתקשר עם תכנית

הבטיחות באותו מפעל, , שהוא מפעל רציני מאד?

אני מבקש לסיים את הדיון. נחדש אותו כשנקבל את הנתונים ואז נאשר את התקנות.

אני מבקש להתייחס לשאלות של חברת-הכנסת גוז 'נסקי, לבקשה שלי בנושא ענף הבנין

ולשאלה שהועלתה בענין הרפואה התעסוקתית. בעניו זה אפנה מכתב לפרופ' יוסי ריבק,

שאני שומע שהוא מנהל המרכז לרפואה תעסוקתית בקופת חולים הכללית, ואבקש ממנו

נתונים והתייחסות.

המשך הדיון ייקבע למועד מאוחר יותר.

תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00}