הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 318

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995). שעה 00;10

נ כ ה ו -

י' כץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

י' לס

י' תמיר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ש' כהן - סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - יועצת משפטית, המוסד לביטוח לאומי

ד' אורנשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

ני מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

די סגל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ח' פקטור - ראש מינהל כספים, הג'וינט

גי אבישי - מנהלת קשר הסתדרות-כנסת

מי בוטון

י' שפירא

מ' הלנברג

הצעת חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני רקיקה -

צעדים משלימים), התשנ"ה-1995



הצעת חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה - צעדים משלימים). התשנ"ה-1995

בוקר טוב. על סדר היום שלנו הצעת חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה -

צעדים משלימים), התשנ"ה-1995.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, ברשותך אומר בכמה מילים מה הצעת החוק הזאת באה לעשות ומה

היא באה להשלים.

למעשה הצעת החוק הזאת כשמה כן היא, מדובר בה על תיקוני חקיקה שנועדו לאפשר

לעשות מספר של צעדים משלימים.

להזכירכם, בחודש אוגוסט 1994 העברנו את החוק לצמצום ממדי העוני שבעקבותיו

עשינו מהלכים שונים להעלאת הקצבאות כמו גם מהלכים שונים של קיצוצים בתחומים אחרים

של הביטוח הלאומי.

התכנית של אוגוסט 1994 היתה בהיקף של כ-390 מיליון שקל מתן קצבאות שמומנו

מתוך המערכת, כאשר 80 מיליון שקל מומנו על ידי האוצר. בתכנית של חודש אוגוסט

עשינו מספר צעדים הן למשפחות חד הוריות והן להעלאת קצבאות הקשישים. בהצעה שלפניכם

יש צעדים משלימים שאמורים ליישר את המערכת והייתי אומר אפילו שיש בהם כדי למנוע

עיוותים מסויימים שנוצרו מהתכנית של אוגוסט, ואנחנו באים לסגור פערים.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אתייחס לצעדים אחד לאחד, אפרט אותם, אומר מה אנחנו

רוצים לעשות ואיך הם משלימים את התכנית של אוגוסט 1994.

לפניכם מונח חומר שכולל את כל המרכיבים הן של תכנית אוגוסט והן של התכנית

הנוכחית. הוא מראה בנפרד את ההשפעה של התכנית הקיימת ובמשולב את

ההשפעה של שתי התכניות על רמת הקצבאות. כל הנתונים נמצאים לפניכם.

להזכירכם, התכנית הזאת הובאה כתכנית של 120 מיליון שקל ומקורות המימון

שלה: 80 מיליון שקל מכספי אוצר המדינה ו-40 מיליון שקל מביטול הפטור מדמי

ביטוח שניתן למבוטחים בגיל המותנה, קרי לנשים בגיל 60 עד 65 ולגברים בגיל 65 עד

70. כפי שהשרה הודיעה מעל דוכן הכנסת, אנחנו מסירים את ההצעה למימון התכנית

באמצעות ביטול הפטור לגיל המותנה. זה אומר שסעיפים קטנים (6) ו-(7) לסעיף 2

בהצעת החוק שלפניכם י ימרקו.

כפי שהשרה הודיעה מעל דוכן הכנסת אנחנו אמורים, ביחד עם משרד האוצר, להציע

קיצוץ מסויים בתכנית שיהיה שווה ערך לקיצוץ הזה של 40 מיליון שקל בהיקף שנתי.

אם אתם רוצים שהתכנית תעבור, הייתי מציע לכם להגיש אווזה כפי שהיא ולא לקצץ

שום דבר.

אנחנו הולכים כברת דרך ארוכה מאוד לקראת המעסיקים, בתיקונים בחוק מס מקביל.

אינני חושב שהוועדה הזאת תסכים לקיצוץ בתכנית שלפנינו, שהיא תכנית מינימום. אינני

חושב שיש איזה שהוא סיכוי שבוועדה הזאת יאושר קיצוץ בתכנית.

אני מבין שהערתו של היושב ראש מתייחסת רק לצד של הצעדים המשלימים ולא לצד

המימון. כלומר, מקובל על הכל שביטול הפטור בגיל המותנה לא יכנס למסגרת הזאת.

הצעת החוק כפי שהיא מונחת לפניכם כוללת מימון של מבוטחים בגיל המותנה.

ברשותכם, אסקור את הצעדים אחד לאחד, אומר מה היתה הכוונה ואיך הצעדים המוצעים

אמורים להשלים את התכנית של אוגוסט 1994.

הפעולה הראשונה שאנחנו מציעים לעשותה היא להגדיל את התוספת בגין ילד,

לזוגות שמקבלים הבטחת הכנסה, בגילאי 46 פלוס, מ-6% ל-10%. אנחנו מדברים על

כ-6,600 שתהיינה זכאיות לכך. העלות היא 22 מיליון שקל. אנחנו מעריכים שהפעולה

הזאת תחלץ ממעגל העוני קרוב ל-2,000 משפחות.

בחודש אוגוסט 1994 הגדלנו את הקצבאות למשפחות חד הוריות. על פי ההגדרה שבחוק

משפחות חד הוריות ולמעשה הוצאו מן המערכת משפחות שבהגדרתן הכלכלית וחברתית הן

משפחות חד הוריות לכל דבר ועניין: נשים נטושות, נשים עגונות, נשות אסירים וכו'.

אנחנו רוצים להשוות את המשפחות האלה למשפחות חד הוריות ולתת להן מה שנתנו למשפחות

חד הוריות. לטעמנו המשפחות שציינתי אותן הן משפחות חד הוריות למרות שעל פי החוק

הן לא מוגדרות כך. אנחנו ניתן למשפחות אלה גם מענק לימודים שניתן למשפחות חד

הוריות.

מה העלות של הסעיף הזה?

העלות של הסעיף הזה היא 18 מיליון שקל. הצעד הזה ייחלץ ממעגל העוני קצת יותר

מ-2,200 משפחות. בצעד הזה אנחנו מיישרים קו לגבי כלל המשפחות החד הוריות.

צעד נוסף; הגדלת הקצבאות לנכים כלליים, ב-7%. בהזדמנות זו אני רוצה להזכירכם

שבאוגוסט 1994. במסגרת החוק לצמצום ממדי העוני הגדלנו ב-7% את קצבאות הזקנה

והשאירים מקבלי הבטחת הכנסה. להזכירכם, ערך קצבה עמד בחודש אוגוסט 1994. לפני

התכנית הקודמת, על 25% מהשכר הממוצע במשק. בתיקון שעשינו באוגוסט 1994. יחד עם

חברי הוועדה ובעקבות דרישה של חברי הוועדה, הגדלנו ב-7% את קצבאות זקנה ושאירים.

רכנת ההכנסה המינימלית המובטלות הנהוגה בביטוח הלאומי מטרתה להבטיח רמת קיום

מינימלית. הקצבאות האלה ניתנות לאוכלוסייה החלשה ביותר בחברה, לאנשים שמחייתם על

קצבתם, לאנשים שאין להם מקורות הכנסה אחרים והם מתקיימים אך ורק מן הקצבה. הרמה

הזאת של הקצבאות היתה אחידה. אין כפל קצבאות במערכת. זאת אומרת, מי שקיבל קצבת

שאירים עם השלמת הכנסה, קשיש שקיבל קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, נכה שקיבל קצבה

שנועדה לקיום - כולם, עד חודש אוגוסט 1994 קבלו 25% מהשכר הממוצע במשק. כפי

שאמרתי קודם, הגדלנו את קצבאות זקנה ושאירים ואנחנו באים עכשיו ליישר קו ולהגדיל

ב-7% גם את קצבת הנכות הכללית. כולם, 90 אלף מקבלי קצבת נכות יהנו מהגדלה הזאת.

עלות הסעיף הזה שאני מדבר עליו עכשיו היא הגבוהה ביותר - 80 מיליון שקל - ומספרם

של אלה שייחלצו ממעגל העוני כתוצאה מכך קטן יחסית, 6,200 משפחות.

אני רוצה לומר כאן שבשנת 1994 חילצנו כ-50 אלף משפחות, בסדר גודל של 4 מיליון

שקל. כמובן שככל שרוצים לעשות צעדים נוספים ולחלץ משפחות נוספות ממעגל העוני על

ידי תשלום קצבה זה הולך ונעשה יותר קשה, כי אם אתה רוצה לתת קצבאות אוניברסליות -

אתה קולע פחות באוכלוסייה הספציפית. בתכנית המקורית של 120 מיליון אנחנו מדברים

על חילוץ של כ-10 אלפים משפחות ממעגל העוני וזה מראה שאנחנו משלמים הרבה יותר כדי

לחלץ משפחה נוספת.

כשכתוב זוג הכוונה היא ששני ההורים נכים?

לא, אחד מהם נכה. הקיצבה גדלה ב-7%.

ואם שניהם נכים?

כל אהד נוהם מקבל קצבה נפרדת. כל אחד מהם מקבל 7%.

יש שבן הזוג תלוי בנכה.

אם שני בני הזוג נכים?

כל אחד מהם מקבל בזכות עצמו.

ת י ג ו ז י נסק י ;

והילדים? על אהד מהם?

כן. על אהד מהם. בדרך כלל על הבעל.

כפי שאמרתי, הקצבאות בנכות כללית יגדלו ב-7%. זוגות מקבלי הבטחת הכנסה בגיל

46 פלוס יקבלו הגדלה בגין ילד. זוג עם ילד יקבל קרוב ל-2,000 שקל, תוספת של 9%,

וזוג עם שני ילדים - 2,400 שקל, תוספת של 16%. אזכיר כאן שכר המינימום במשק, לאחר

העדכון ב-1 באפריל, עומד על 1,700 ומשהו שקל. כלומר, מדובר על קצבה בסכום נאה.

זה 45% מהשכר הממוצע?

לא. זה על פי המדד.

השנה זה על פי המדד? כמה אחוזים זה מהשכר הממוצע?

זה מגיע היום ל-43% ומשהו מהשכר הממוצע. זה עלה ל-43% ומשהו.

לא הגיע ל-45%.

זוג נכים עם שני ילדים יקבלו 2.570 שקל לחודש. אני חושב שזו קצבה נדיבה מאוד.

אני חושב שבהיבט הכלכלי על שמירת ו-מת הקיום עשינו פה צעד מאוד מבורך כלפי

האוכלוסיות האלה והם מקבלים הגדלה ניכרת לקצבה שלהם.

אנחנו רואים שמבחינת הסכומים השינוי המשמעותי ביותר הוא ליחידים בגיל מעל 46

שיש להם ילדים.

בהחלט כן.

אבל הסכום הדרוש, העלות להגדלת קצבאות הנכות היא הגבוהה ביותר בהשוואה למספר

אלה שיחולצו מהעוני. כלומר, לכל אחוז יש משמעות כספית.

העלות כאן רצינית מאוד.

כמובן שכל הסכומים שמופיעים כאן לא כוללים את קצבאות הילדים שמשולמות נוסף

לכך במס גרת המערכת האוניברסאלית.

זוג נכים עם שני ילדים מקבלים 2.570 שקל כקצבת נכות כללית ועוד 240 שקל קצבת

ילדים. זאת אומרת, בסך הכל כ-2,800 שקל. זה לא סכום קטן.

זה סכום משמעותי וזה שיפור.

מה קורה בניידות.

בזמנו הבאנו מספר מסויים של תיקונים.

נכון. בישיבה האחרונה השמענו הערות השובות מאוד. אתם לוקחים אותן בחשבון?

בוודאי.

לאורך כל הדרך אנחנו עומדים בקשר עם האוצר. יש כמה תיקונים שאנחנו רוצים

לעשות אותם.

אני מבקש לקחת בחשבון את ההערות שלנו. אמרתי את זה גם לנציגי האוצר. אינני

יודע אם נציגי האוצר נכחו באותו דיון על הניידות. למיטב ידיעתי הם לא נכחו.

הם לא נכחו.

אמרתי לנציגי האוצר שאם האוצר מתכוון להביא לוועדה את התיקונים בחוק מס מקביל

הוא חייב לקחת בחשבון שאנחנו רוצים לעשות כמה תיקונים בנושאים כואבים. הנושא של

הנכים. הנושא של הניידות, הנושא של רשימת המחלות, חוסר יכולתם של נכים קשים לרכוש

כלי רכב והתיאורים ששמענו מחייבים אותנו או לחוקק חוק או לתקן משמעותית את הסכם

הניידות. אני אומר לנציגי האוצר, אני מבין שהשבוע הממשלה רוצה להעביר במליאת

הכנסת את התיקונים לחוק מס מקביל. אני חושב שאין טעם להעביר את זה לוועדה אם אין

נכונות לפתור כמה בעיות בוערות בתחומים שהזכרתי.

אני מבקש לחזור ולומר: אם אנחנו מורידים ממקורות המימון את העניין של

המבוטחים בגיל המותנה אנחנו אמורים, כפי שנאמר מעל דוכן הכנסת, אנחנו אמורים לסכם

עם האוצר את הקיצוץ בתכנית הזאת.

כמה שווה הקיצוץ הזה?

י י ונמיר;

40 מיליון.

כשהצגנו את התכנית היתה לנו התלבטות בנושא הגדלת התוספת בגין ילדים לזוגות

מקבלי הבטחת הכנסה בגיל 46 ומעלה. זה הועלה גם בתכנית של אוגוסט של 1994. הטיעון

של האוצר היה שלא רצוי ליצור תמריץ שלילי לעבודה ועדיף להגדיל את הקצבה למי שיכול

להשתלב בשוק התעסוקה. מדובר כאן על חסכון של 22 מיליון שקל.

אני רוצה שהוועדה תדע שהתכנית כפי שהיא מוצגת לפניכם היא בתקציב שנתי, 120

מיליון שקל תקציב שנתי. היינו מתוקצבים להתחיל את התכנית בחודש אפריל אבל נדמה לי

שלא נספיק להעביר אווזה עד אז ונגיע אליה רק אחרי פגרת הפסח של הכנסת, לכן יירדו

חודשיים והקיצוץ בשנה הנוכחית יגיע ל-40 מיליון.



אנחנו צריכים לשבת עם האוצר ולחשוב על סר, אנחנו רוצים לעשות במהלך שנת 1996

כדי שהקיצוץ הזה של 40 מיליון יהיה קיצוץ פרמננטי. כרגע אנחנו מביאים לפני

הוועדה הצעה להגדלת התוספת לזוגות בגיל 46 שנה ומעלה.

עד כאן.

שאלות.

אני חושבת שההחלטה לבטל את הפגיעה בעובדים שממשיכים לעבוד אחריי גיל 65 היא

החלטה נבונה גם חברתית וגם פוליטית.

אשר לפתרונות המוצעים. אינני יודעת אם מישהו פה הכין פרופיל של הזוג בגיל

בגיל 46 פלוס שיש לו ילד או שניים. בדרך כלל לזוגות בגיל 46 פלוס אין ילדים בגיל

צעיר מאיד. לכן זו או משפחה מרובת ילדים שעדיין נשארו לה בבית ילד אחד או שניים

אי משפחות שנישאי בגיל מביגר יחסית אי איזה שהן משפחית אחרות. היה כדאי שתביאו

לפנינו איזה שהוא פרופיל של זוג שהיא בן 50 ויש לו בבית שני ילדים למטה מגיל 18.

אני לא חישבת שזו התופעה הכי נפוצה במדינת ישראל, ביחיד כשמדובר בהבטחת הכנסה אני

לא מדברת על אנשים שהחליטי להביא ילדים לעולם בהיותם בני 35. אחרי שעשו הם

קריירה, שלפי מיטב ידיעתי אינם נזקקים להבטחת הכנסה. כדאי לדעת מהו הפרופיל של

האנשים שאינם מדברים עליהם.

אתם אומרים שמדובר בכ-6,600 משפחות, האם אלה אינן אותו משפחית שרמת המצוקה

שלהן גדילה במיוחד משים שהיותם מחיץ למעגל העבידה זי לא תיפעה זמנית אלא ככל

הנראה זי תיפעת קבע עם כל מיני סיבוכים שקיימים בנושא הזה.

נראה לי שאם הייתם מביאים לנו פרופיל של האנשים שאתם מדברים עליהם היינו

משתכנעים שמדיבר אמנם בשכבה מצימצמת וקטנה במספרה אבל שכבה שבעיותיה קשות ביותר.

ולנושא הנכים. לא אכנס כאן לכל בעיותיהם של הנכים - ניידות וכו' - אני תוהה

אם במסגרת השינויים אתם חושבים גם על תיקונים בגמלאות כדי לעודד נכים לעביד. היום

המצב

היא שנכים רבים צריכים להחליט אם כדאי להם לעבוד אי לקבל גימלה. שכרם של רוב

הנכים העובדים הוא נמוך. אם הנכה מקבל שכר מינימום - 1,800-1.700 שקל - איזה

עידוד היא מקבל? אני ריאה בעבידה גם מקיר הכנסה וגם שיקום חשוב ביותר של הנכים.

נדמה לי שהכללים הקיבעים מה מותר לנכה להרוויח כדי שהוא ימשיך לקבל קיצבה הם

נוקשים מאיד ואינם מעודדים אותו לעבוד. אני חושבת שזה נושא חשוב. יכיל להזיות שאם

הכללים יהיי גמישים יותר יהיה בזה הסכין למיסד, כי הנכים לא יקחי את כל הקיצבה.

אילי צריך לקביע סכים שיהיה קיצבה קביעה שהאיש יקבל גם אם היא עיבד, לא

שיאלים שאלית. אם שכרי של הנכה העיבד היא גבוה - היא משלם מס הכנסה. אם שכרי של

העובד נמוך והוא יקבל גם קיצבה - זה תמריץ לעבודה. הנושא הזה תופס מקים מרכזי

מאיד בכל הספרית בנושא זה, גם בספרית של מכין ברוקדייל וגם בספרית של גירמים

אחרים. זה נישא מרכזי מאוד.

ברשיתכם, אביא די גבוה. נכה שמריתקת לכסא גלגלים השיגה עבידה יהיא עיבדת.

לאותה נכה יש ילדה. הילדה נרשמה לחוג במתנ"ס. מאחר שהנכה עובדת ונחשבת עיבדת,

באיתי מתנ"ס שבי חברה הבת שלה לא מתייחסים אליה כאל מי שמקבל קיצבה מהמיסד לביטיח

לאימי ילא ניתנים לה את ההנחית הניתנות למי שמקבל קיצבה.

יש כאן מצב מוזר. הנכה עיבדת ומוותרת על הקיצבה ילכן נשללית ממנה כל ההקלית

הניתנית למקבלי קיצבה יהתיצאה - אותה נכה תיציא את ביתה מהחיג במתנ"ס.



ומה המסקנה שאליכה צריכה אותה אישה נכה להגיע? שמוטב לא לצאת לעבודה ולהיות

זכאית להטבות הניתנות לנכים.

אני חושבת שמבערכת שלנו לא רואים את התמונה בכללותה. זה נוגע מכך שאתם לא

אחראים להנהות הניתנות במוסדות שונים ומבהינתו של הנכה קבלת הקיצבה כרוכה גם

בדברים אחרים. לכן אני הושבת שלדבר הזה צריכה להיות ראייה מרכזית בכלל וגם

בתכנית לצמצום ממדי העוני כדי שאנשים "צאו לעבודה וזכויותיהם לא "פגעו.

התכנית הזאת, כבודה במקומה מונה, נראית קטנה וצנועה בהשוואה להחלטות שקיבלה

לאהרונה הממשלה, המסתכמות בסכום של 3 מיליארד שקל. לכו אני הושבת - היושב ראש

יסכים איתי - שלא יעלה על הדעת שיהיה קיצוץ של 50 מיליון שקל.

אנחנו יכולים לפרוס לפני הוועדה פרופיל של משפחות בגיל 46 פלוס ואנחנו יכולים

לציין גם מהי העילה לגימלה.

ואשר לנכה שיוצא לעבודה - נושא שהעלתה אותו חברת הכנסת גוז'נסקי - אולי יש

מקום להכריז על רשות שתאשר הגדרה של אדם כנכה והוא יהיה זכאי לכל ההטבות. יכול

להיות שהביטוח הלאומי יכול לעשות את זה. אולי צריך להיות לזה הוק נפרד שיכלול את

כל ההטבות הניתנות לנכים וגם את הנושא של המס השולי המוטל על הנכה שנשללת ממנו

הקיצבה. יכולים להיות בענין זה רעיונות שונים. אנחנו נשקול את הנושא הזה מכל

צדדיו. אנחנו בהחלט בעד יישום נכים בשוק העבודה. ההצלחה שלנו נמדדת ביישום נכים

בשוק העבודה ולכך אנחנו משקמים אותם.

ת י ג ו ז י נסק י ;

צריכים להיות גם תמריצים כלכליים.

התמריץ הכלכלי ברובו הגדול ניתן באמצעות מס הכנסה ובאמצעות הטבות ארורות שיש

לנכים במסגרת הזאת. אנחנו נבחן את העניין.

ברור שאדם שמקבל קיצבת נכות כללית נמצא במצוקה. זו גימלה שמיועדת להבטיח את

המינימום למי שאיבד את כושר השתכרותו. היא נועדה לתת מינימום ולא יותר.

יחד עם זאת, הכנסות עד 25% מהשכר הממוצע לא מובאות בחשבון. כלומר, נכה שמשתכר

עד 25% מהשכר הממוצע ימשיך לקבל את הקיצבה. זאת ועוד, הכנסות שלא מעבודה כמעט לא

פוגעות בזכותו של הנכה, בוודאי לא בזכותו לקיצבת יחיד. זו הטבה עצומה בהשוואה

לאוכלוסיות דומות ארורות.

יש הנחות שונות שגופים שונים ולא המוסד לביטוח לאומי נותנים לנכים. ההנחות

האלה ניתנות על בסיס הנכות הרפואית ולא על בסיס הנכות התפקודית כפי שנותן המוסד

לביטוח לאומי.

אני רוצה להזכיר שחלק ניכר מהנכים זכאים לקבל קיצבת ניידות והעובדים מקבלים

קיצבה כפולה.

אני מבין שסעיפי משנה (6) ו-(7} לסעיף 2 יימחקו.



אנחנו מוחקים את המלים "דמי ביטוח".

יהיה כתוב "הגימלה המשתלמת". אנחנו מוחקים את סעיפים 6 ו-7. ויש גם הנושא של

דמי ביטוח המשתלמים.

האם נכון לומר "המשתלמת"? האם לא מוטב לומר "המשולמת"? ה"משתלמת" זה

מ"השתלמות".

אפשר גם כך וגם כך.

אני מעדיפה "משולמת". זה יותר יפה.

י י תמיר;

אני חוזר ואומר שוב, כשהעברנו את החוק בקריאה ראשונה בכנסת, השרה התייחסה

בדבריה במליאה גם למחיקת הסעיפים האלה וזה נאנןר בו זמנית עם כך שאנחנו צריכים

לקצץ חלק בתכנית. אנחנו באים ואומרים, לפחות מבחינת הממשלה, שצריך לקצץ 40 מיליון

שקל.

הי ו "ר י' כץ;

הבנו. אנחנו לא נקצץ. אנחנו נצביע על הצעת החוק כפי שהיא מובאת לנו.

איום רוצים למשוך את הצעת החוק? אתם הבעלים עליה. אתה נציג הממשלה. אתה רוצה

למשוך את החוק - תמשוך.

י י לס;

אנחנו מתנגדים לדברי השרה.

יש לכם זמן לחשוב.

נעבור על סעיפי החוק.



סעיף 1

(קורא את סעיף 1).

מי בעד סעיף 1 שהוקרא?

הצבעה

סעיף 1 נתקבל

סעיף 1 להצעת החוק אושר ללא התנגדות.

סעיף 2

(קורא את סעיף 2).

אני קורא עד פסקה (5). כי פסקאות (6) ו-(7) יימחקו.

מי בעד סעיף 2 כפי שהוקרא?

הצבעה

סעיף 2 נתקבל

סעיף 2 כפי שהוקרא אושר.

סעיף 3

בסעיף 3 יהיה: "תחילה ותחולה. תחילתו של חוק זה ביום א' בניסן התשנ"ה (1

באפריל 1995) והוא יחול על גימלה שמשולמת בעד הזמו שמיום התחילה ואילך". המלים

"ודמי ביטוח המשתלמים" יימחקו.

מי בעד סעיף 3 כפי שהוקרא?

הצבעה

סעיף 3 נתקבל

סעיף 3 כפי שהוקרא אושר גם הוא.



אישרנו את הצעת החוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה - צעדים משלימים),

התשנ"ה-1995 והיא תונח על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אני מבקשת להגיש הסתייגויות כדי שתינתן לי האפשרות להתבטא מעל הדוכן.

אין בעיה.

י י וזמיר;

בעניין התחילה, אני רוצה להבהיר. תחילתו של החשוק המוצע היא ב-1 באפריל אבל

לא נוכל לבצע אותו אם הוא לא יעבור עכשיו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

הוא יעבור מחר.

י י וזמיר;

אם הוא לא יעבור מחר, התחילה כפי שרשום כאן, 1 באפריל, מבחינתנו לא תהיה

בציעה. לכן אני מציע שבכל מקרה נכתוב מיום שהחוק הזה עובר ולא צריך לציין 1

באפריל.

זה יסבך אותך.

י י תמיר;

אם החוק יעבור בכנסת ב-1 במאי אני לא אוכל לשלם.

אולי כדאי לומר שהתחילה היא מ-1 בחודש שלאחר קבלת החוק.

הוועדה תנסה להעביר את החוק השבוע, כי הכנסת יוצאת לפגרה. אם הוא לא יעבור

השבוע - אחרי שהחוק יתקבל נקבע את המועד. נכנס את הוועדה לכמה דקות ונחליט מאיזה

מועד.

אין סיבה שהחוק לא יעבור אלא אם הממשלה תמשוך איתו.

י י תמיר;

אדוני היושב ראש, לפי ידיעתי, על פי הכללים, הממשלה עשויה ויכולה למשוך את

החוק גם ביו הקריאה השנייה והקריאה השלישית.

כן, היא יכולה בכל שלב.

אני רוצה להודיע בשם משרד האוצר שמשרד האוצר יפנה לשרת העבודה על מנת לפעול

ולמשוך את החוק אם לא יבוצעו הקיצוצים.

כדאי שתודיעי לשר האוצר, אני מקווה על דעת יושב ראש הוועדה, שאז לא נדון בחוק

מס מקביל.

הסתייגויות לחוק אפשר להגיש?

עכשיו.

אין בעיה.

סיכמנו שמשאירים את התאריך?

כן. אם החוק לא יעבור השבוע נתכנס בתחילת הפגרה ונקבע תאריך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.