הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ה באדר בי התשנ"ה (27 במרץ 1995), שעה 45:11

נ כ ח ו -

בי טמקין - מ"מ היו"ר

ט' אלסאנע

ת' גוז'נסקי

מי גפני

עי מאור

די מנע

מוזמנים; עו"ד אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד י י וסרמן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אי בובני - מזכיר הסתדרות עובדי המדינה

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 94)

(פטור מתשלום דמי ביטוח למקבל קצבת נכות

וסמכות בית הדין לעבודה), התשנ"ה-1994

נוסח משולב לחוק הביטוח הלאומי



הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מסי 94) פטור מתשלום דמי ביטוח

למקבל קצבת נכות וסמכות בית הדין לעבודה), התשנ"ה-1994

היו"ר ב' טמקין;

הנושא שלפנינו הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 94) פטור

מתשלום דמי ביטוח למקבל קצבת נכות וסמכות בית דין לעבודה), התשנ"ה-1995

אני מבין שזו הצעה ממשלתית.

מ' בוטון;

נעבור על החוק.

סעיף 1 - תיקון סעיף 169

מ' בוטון;

(קורא את סעיף 1).

אני מניח שיהיה צורך בשינוי המספר שבכותרת ומספר התיקון יהיה 99 או 100. זה

דבר טכני.

אדוני, התיקון המוצע בסעיף 1 הוא לסעיף 169 לחוק הביטוח הלאומי שעניינו

פטורים מתשלום דמי ביטוח. סעיף 169 קובע פטורים מתשלום דמי למבוטחים בעיקר בעד

תקופות שבהן מבוטחים מקבלים גימלאות שונות.

סעיף 169(יב)(1) שאותו אנחנו מבקשים לתקן- הייתי אומרת שזה תיקון טכני -

מתייחס למבוטחים שמקבלים קצבת נכות כללית. נאמר שם שמי שמקבל קצבת נכות כללית

שאיננו עובד ואיננו עובד עצמאי ואין לו הכנסה העולה על הכנסת המינימום האמורה

בפרט 3 בלוח י"א, שזה 5% מהשכר הממוצע, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח. בנוסח הקיים

היום, שאותו אנחנו מבקשים לתקן, נאמר: "בעד התקופה שתחילתה 90 ימים לפני התאריך

הקובע".

סעיף 127כא לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מהו התאריך הקובע. התאריך הקובע בנכות

כללית זה התאריך שבו עקב הליקוי נגרם למבוטח אי כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים

רצופות לפחות. למשל, אדם שנפגע בתאונה ב-1 בינואר 1995. זה התאריך הקובע. אנחנו

בודקים אם יש לו אי כושר להשתכר במהלך תקופה של שלושה חודשים והזכאות שלו לקצבת

נכות כללית לפי סעיף 127כב(ד) ונהיה בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, זאת אומרת לפי

הדוגמה שהבאתי, ב-1 באפריל הוא יהיה זכאי לקצבת נכות כללית. בטעות נאמר בסעיף

169(יב)(1) "90 ימים לפני התאריך הקובע". לא לזה היתה הכוונה. אנחנו מבקשים לתקן

את זה ולומר "שתחילתה בתאריך הקובע".

היו"ר ב' טמקין;

הדברים האלה מתעוררים כשמישהו בא ומעיר את תשומת לבכם לכך ואומר שהוא לא זכאי

לפטור?

י' וסרמן;

קורה שתוך כדי עבודה אנהנו מגלים את הטעות.

אנחנו מבקשים לתקן את הנוסח הקיים בסעיף 169(יב)(1).



היו"ר ב' טמקין;

אנחנו מצביעים על סעיף 1 - תיקון סעיף 169(יב)(1). מי בעד?

הצבעה

סעיף 1 התקבל

סעיף 2 - תיקון סעיף 230

(קורא את סעיף 2}.

י' וסרמן;

סעיף 230 לחוק הביטוח הלאומי עניינו סמכות לבית הדין לעבודה. לפי הסעיף הזה

מוענקת לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בתובענות הנוגעות

לביצוע חוק הביטוח הלאומי וגם לתשלומי גימלאות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מצויה הגדרה של גימלה: "כל טובת הנאה שהביטוח לפי

חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 200". זאת אומרת, המוסד

לביטוח לאומי משלם הטבות גם לפי הסכמים לפי סעיף 200 וזה בגדר גימלה.

לפי סעיף 230(א)(1), למשל, מי שזכאי לגימלה או אדם אשר לידיו ניתנה הגימלה

זכאי לתבוע את המוסד. אבל כשמדובר על תביעה שמוגשת על ידי המוסד לביטוח לאומי

נגד מי שמקבל הטבה לפי סעיף 200, שזאת גימלה, לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בה

ואז המוסד נאלץ לפנות לבית משפט שלום ויש פיצול התדיינות בערכאות שונות באותו

נושא. למשל, מי שיש לו תביעה ביחס לקיצבת ניידות יכול להגיש את תביעתו לבית הדין

לעבודה ואילו המוסד יכול להגיש תביעה נגדית לבית משפט שלום. אנחנו מבקשים לתת

לבית הדין לעבודה סמכות לדון גם בתביעה של המוסד במקרה כזה.

היו"ר ב' טמקין;

נצביע על סעיף 2. מי בעד?

הצבעה

סעיף 2 התקבל

היו"ר ב' טמקין;

סעיף 2 התקבל.

בהזדמנות זו אני מבקשת להתייחס לתקנות שבוטלו ובטעות נשמטה הוזלת סעיף 230

לחוק הביטוח הלאומי שעניינו סמכות בית הדין לעבודה. אנחנו מבקשים להוסיף לרשימת

הסעיפים המוחלים גם את סעיף 230, שנותן לבית הדין לעבודה סמכות לדון בבעיות

שמתעוררות אגב תיקון זה.

היו"ר ב' טמקין;

הוועדה בעד. זה מתקבל.



נוסח משולב לחוק הביטוח הלאומי

מ' ביטון;

יש נושא של נוסח משולב לחוק הביטוח הלאומי.

א' גולדשטיין;

לפני למעלה משנה החליט משרד המשפטים, על פי יוזמה של שרת העבודה והרווחה,

להביא להכנת נוסח משולב חדש של חוק הביטוח הלאומי .

חוק הביטוח הלאומי התקבל בשנת 1954 . ב-1968 נעשה נוסח משולב ראשון, הוא הנוסח

שכולנו חיים על פיו היום, ששקלל והכיל 13 תיקונים שנעשו משנת 1954 עד שנת 1968.

משנת 1968 יעד היום הגענו ל-99 תיקונים ומכיוון שלעתים קרובות מדי לא היה

מקום להכניס לתוך סעיפי החוק סעיפים נוספים הוספנו סעיפים כגון סעיף 127 שמכיל

בתוכו למעשה חמישה ענפי ביטוח וכולל 90 סעיפים, מ-127א עד 127צ מפני שבמהלך השנים

הוספו פרקי ביטוח נוספים כגון נכות כללית, סיעוד, תאונות וכו'. במשך השנים עולה

מעת לעת הבקשה לעשות נוסח משולב. והנה והנה לקראת שנת הארבעים של המוסד לביטוח

לאומי וחוק הביטוח הלאומי הגישה שרת העבודה והרווחה הצעה לעשות נוסף משולב. הצעתה

של השרה נתקבלה והניסוח המשולב יצא לדרך לפי סעיף 16(ה) לפקודת סדרי שלטון ומשפט.

הנוסח המשולב המתוקן הובא לוועדת החוקה חוק ומשפט ושם נעשה כל הארגון מחדש של

החוק.

נוסח משולב על פי פקודת סדרי שלטון ומשפט לא יכול לכלול תיקונים מהותיים. הוא

יכול לכלול שינויי נוסח שלא משנים מהות, מספור סעיפים, סדר פרקים אבל לא במהות.

משהוכן הנוסח והוא כמעט מוכן לדיון המסכם שאמור להיות בשבוע הבא מצאנו אי אלו

קמטים בחוק שצריך לגהץ אותם. היות ויש חשש שמא יש בהם גם שינוי מהותי אמרנו שמפאת

הזהירות נלך בדרך של חקיקה רגילה ולא תיקוני נוסח. מדובר בארבע נקודות שאנסה

להסביר אותן.

בסעיף 127א לחוק מדובר על הגדרת מבוטח לדמי אבטלה. הגדרה אחת מדברת על תושב

ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנה והוא עובד שכיר. הגדרה אחרת מדברת על חייל

משוחרר בשנה הראשונה לאחר שחרור. כדי להגדיר חייל יש הפניה לחוק שירות ביטחון

תשי"ט ואמרו, חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון תשי"ט, מיום שחרורו

מהשירות ולמשך שנה מאותו יום הוא מבוטח לצורך ביטוח אבטלה. אבל דא עקא ששירות

סדיר לפי חוק שירות ביטחון כולל גם שירות קבע ואנשי צבא קבע המסיימים את שירותם,

על פי הסכם בין אוצר המדינה לבין המוסד לביטוח לאומי הם מבוטחים בביטוח אבטלה.

ההסכם הזה קיים משנת 1978 והוא מתחדש מאליו כל שנה. אם לא נוציא מפה את אנשי

הקבע זאת אומרת שיש כפל הוראה, ביטוח גם על פי החוק וגם על פי הסכם. לכן אנחנו

מציעים שבסעיף 127א(2) יוסף "למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע".



מ' בוטון;

אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שבהגדרת "ילד" בחיק הביטוח הלאומי מדובר על

שירות סדיר למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע. הכוונה היא שדמי אבטלה

משלמים רק לחייל משוחרר משירות סדיר. לכן צריך לאשר את התוספת המבוקשת לסעיף

127א(2).

היו"ר ב' טמקין;

אנחנו מאשרים את זה.

נקודה נוספת גם היא בפרק אבטלה בסעיף 127טז1 שדן במענק לעבודה

נדרשת.

מ' בוטון;

מוצע לבטל את ההגבלה של תוך 21 חודשים מיום שחרורו משירות סדיר.

זה ברור אנחנו מאשרים את התיקון הזה.

התיקון הבא מתייחס לסעיף 239 בחוק הביטוח הלאומי. סעיף העונשין, אחרי שהתקבל

חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אנחנו מדברים על עבירה המתבצעת על ידי תאגיד ואז יש

החמרה בענישה. זה מצוי אמנם בסעיף 240 הקיים לחוק הביטוח הלאומי אם כי בנוסח קצת

שונה. היות שטר, שנאמר בחוק ביטוח בריאות בענין זה חופף את הנאמר בסעיף 240 לחוק

הביטוח הלאומי, אנחנו מציעים לבטל את סעיף 240 לחוק הביטוח הלאומי ולהשאיר בסעיף

העונשין סעיף קטן (ה) בנוסח שמוצע כאן.

היו"ר ב' טמקין;

מאושר.

א' גולדשטיין;

הנקודה האחרונה מתייחסת לסעיף 127נב2 שאיפשר למוסד לביטוח לאומי לנכות

מקיצבת נכות סכום מסויים כדמי ביטוח רפואי. עם קבלתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי

מבוטחים בביטוח בריאות כל תושבי ישראל, כולל הנכים, ולכן אין צורך בסעיף 127נב2

ואנחנו מבקשים לבטלו.

היו"ר ב' טמקין.

זה מאושר. בזה סיימנו את תפקידנו ההיסטורי פה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.10.