הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 312

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ה באדר בי התשנ"ה (27 במרץ 1995). שעה 00;10

נ כ ח ו -

י' כץ - היו"ר

ב' טמקין - מ"מ היו"ר

י' לס - מ"מ היו"ר

טי אלסאנע

ת' גוז'נסקי

מי גפני

ע י מאור

די מנע

חבר-הכנסת א' אסאד

דייר בי לב - משנה רפואי למנכ"ל משרד הבריאות

פרופ' ח' בוייקס - מנהל המחלקה למקצועות רפואיים,

משרד הבריאות

די בלודז - יועץ לענייני קליטה, משרד הבריאות

עו"ד י י קרנות - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

י י טליאס - סגנית דוברת משרד הבריאות

א' חיות - עוזרת לשר הבריאות

מ' בינס - אחראית על רופאים, משרד הקליטה

ד' אורנשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

ח' גורדון - עוזר סמנכ"ל לרפואה, ההסתדרות

פרופ' י י שנקר - בית חולים הדסה, עין כרם

מ' בוטון

א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר היום; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מתן פטור מחובת בחינות) -

מאת חברי הכנסת א' אסאד וע' מאור

תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז') (תיקון) (תיקון), התשנ"ה-1995

בעיית הרופאים בעלי ותק של 20-14 שנה.



הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מתן פטור מחובת בחינות) -

מאת חברי הכנסת א' אסאד וע' מאור

תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז' (תיקון) (תיקון), התשנ"ה-1995

היו"ר י' כץ;

בוקר טוב. על סדר היום שלנו הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (פטור מחובת

בחינות), של חברי הכנסת ענת מאור ואסאד אסעד, הכנה לקריאה שנייה ושלישית; תקנות

הרופאים (בחינה לקראת סטאז' (תיקון); ואנחנו הוספנו נושא: בעיית הרופאים בוותק של

14 שנה ושל 20 שנה. נתהיל בדיון על תיקון פקודת הרופאים ותקנות הרופאים.

רבותי, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה לפתור את בעייתם של

הרופאים שלמדו בחוץ לארץ בזמן שהתקבל החוק המטיל חובת בחינות על ישראלים שלמדו

בחוץ לארץ. חשבנו שצריך להקל על אותה קבוצת רופאים שלמדו בחוץ לארץ כשהתקבל החוק

המטיל עליהם את החובה הזאת - גם משום שבגלל החוק הזה מצבם שונה לרעה וגם משום

שהיתה הבטחה שחוק לא ישונה רטרואקטיבית - וצריך לאפשר להם להשתלם כדי שישפרו את

סיכוייהם להצליח בבחינה.

לא הסתרתי את עמדתי שמגמת העברת החוק בקריאה ראשונה היא ליצור לחץ על הממשלה

ולהביא לכך שהממשלה תבוא עם תכנית מגובשת להשתלמות מקצועית קלינית שינאפשר לרופאים

האלה להתכונן ולהכין את עצמם, להכשיר את עצמם לעבור את הבחינה. לצערי, שר הבריאות

הודיע לי ערב אותה ישיבה שהמשרד איננו מגיש הצעה אלטרנטיבית. לכן העברנו את החוק

בוועדה ואחר כך הוא עבר בקריאה ראשונה במליאה. אף על פי כן אמרתי שהליכי הרקיקה

הבאים ייעשו בצורה שקולה ומדודה תוך תיאום עם שר הבריאות במגמה למצוא פתרון

לנושא.

אני מבקש מנציגי משרד הבריאות להציג את התכנית לפתרון הבעיה של אותם רופאים

שלמדו בחוץ-לארץ בתקופה שהתקבל החוק המדבר על בחינות.

אנחנו פנינו לדיקני בתי הספר לרפואה. קיבלנו תשובה חיובית מדיקן בית הספר

לרפואה בבאר שבע שהציע תכנית מתוקצבת להשתלמות של כשנה שכוללת גם השתלמות

תיאורטית וגם השתלמות מעשית, תכנית שבעיקרון יכולה לסייע לאותה קבוצה, אלא שהדבר

הזה עולה כסף ולמשרד הבריאות אין אמצעים.

אפשר לראות ההצעה? נצלם אותה ונחלק אותה לחברי הוועדה.

בבקשה.

על מה מדובר בתכנית? מדובר בה על בוגרים של בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא הצליהו

לעמוד בבחינות הרישוי בארץ. מטרת התכנית היא להביא את האוכלוסייה הזאת לרמה

המתאימה תוך שנה.

הלימודים יתחלקו לשיעורים במדעי היסוד ובפתופיזיוליגה - קורס של 486 שעות -

שיינתן במשך יומיים בשבוע לאורך כל השנה. פירוט התכנית בנספה.



יתר ימי השבוע ינוצלו לסבבים קליניים במחלקות בית החולים. המשתלמים יקבלו

הוראה בחטיבות בית החולים בהתאם לתכנית חטיבתית שתוגש לפקולטה בהמשך. מומלץ על

במחלקה הפנימית 4 חודשים; במחלקת ילדים 3 חודשים; מחלקה כירורגית כללית -

חודשיים; מחלקת נשים ויולדות - חודשיים. חודש נוסף ינוצל ללימוד עצמי ובחינה

פנימית.

ניתן להתחיל בתכנית בכל עת, רצוי שנה לפני בחינת הרישוי.

התמחיר הוא כ-350 אלף ש"ח. תקציב זה אינו לוקח בחשבון את הוצאותיו האישיות של

התלמיד.

זו בעצם טיוטה ראשונית. מדובר על יכולת קליטה של כ-60 תלמיד בשנה.

יש הצעה המתייחסת לספרות המחייבת לקראת הבחינה, שהיום היא בעיקר בשפה

האנגלית. אולי נוכל להציע לקבוצה הספציפית הזאת ספרות בעברית.

הי ו "ר י' כץ;

אני אחזור על האלטרנטיבות - אני שוחחתי עליהן בשעתו עם שר הבריאות -

השתלמות קלינית משולבת גם תיאוריה, גם קליניקה בבית חולים.

אני מבין שבית חולים סורוקה היה מוכן להגיש הצעת תכנית ואנחנו נצטרך להגיע להבנה

על שיעור ההשתתפות של התלמידים.

בענין הזה אין הבנה.

העמדה שלכם היא שהעלות של 350 אלף שקל תמומן על ידי התלמידים.

נכון.

אם מדובר ב-60 תלמידים, זאת אומרת כ-6,000 שקל לתלמיד.

בערך. זה בערך שכר לימוד לשנה בערך לסטודנט.

מה המספר של אלה שנמצאים בבעיה הזאת?

66.

יכול להיות שיהיה אחד פחות או אחד יותר, זה סדר הגודל, אנחנו מדברים על 66

איש.



דייר בי לב;

עד 70.

אני מבין שאחרי שהאנשים מסיימים את ההשתלמות הזאת הם חייבים בבחינה ויש מגמה

לצמצם את הבחינה לכסה ספרים בשפה העברית ולא בשפה האנגלית, כי הם לא למדו במדינות

דוברות אנגלית. ספרות בעברית, זו היתה הכוונה.

פרופ' י י שנקר;

אין ספרות בעברית, צריך לכתוב מקודם את הספרות בעברית.

טי אלסאנע;

כל ההצעות הן כאלה שלא ניתנות לביצוע, כמו ההצעה על ספרות בעברית?

דייר בי לב;

הן ניתנות לביצוע.

אי אסעד;

כשמדברים על מימון העלות על ידי התלמידים צריך לזכור שמדובר ברופאים שכמה

שנים נמצאים מחוץ לביתם ויש הבטחה של שר הבריאות, של משרד הבריאות, הבטחה שניתנה

פה לפני אישור התקציב בדבר מימון התכנית.

דייר ב' לב;

אתה טועה. אין הבטרוה כזאת.

אי אסעד;

אני לא טועה. אפשר לקרוא בפרוטוקול. אני לא טועה. התכנית תמומן כולה על ידי

משרד הבריאות. ההבטחה הזאת ניתנה לא רק בפני. אם אינני טועה, גם פרופסור לס היה

עד לה. עכשיו באים ואומרים שהתכנית תמומן על ידי הרופאים.

היו"ר י י כץ;

נעזוב עכשיו את עניין המחיר. הוועדה תסמיך אותי לבוא בדברים עם שר הבריאות

כדי להסדיר את הנושא. נדבר על התכנית.

אי אסעד;

אל נשכה שסכום של 6,000 שקל זה לאוניברסיטה. רוב האנשים שאנהנו מדברים עליהם

יצטרכו לשאת בהוצאות נוספות של כלכלה, לינה וכו' וזה עוד עשרות אלפי שקלים.

הבעיה היותר מרכזית היא הבחינה. אם האנשים האלה אינם עובדים - איך הם יוכלו

לעמוד בבחינה? הם צריכים לעבור במחלקות של בית חולים. ומה בנוגע לספרים בעברית

שלא קיימים?



דייר בי לב;

קי ימים.

אי אסעד;

יש מטרה אחת; לעזור לאותה קבוצה. אם הולכים לקראתם - נלך לקראתם עד הסוף.

בראשית דבריי אני רוצה להזכיר שהצעת ההוק היא מאמצע שנת 1993, זאת אומרת היא

בעצם בת שנתיים. אם אתם מדברים על שנת השתלמות על חשבון התלמידים, נגה הפריע לעשות

את זה לפני שנתיים? שלוש? ארבע שנים?

אדוני היושב ראש, אני לא חושבת שזו היתה מטרת החוק ואני לא יכולה לקבל את

פנייתך שאנחנו נסמיך רק אותך לדבר בנושא זח עם שר הבריאות.

ואשר למהות התכנית; אני לא מרגישה את עצמי כמי שצריכה לחוות דעה.

היו"ר י' כץ;

אני רוצה להזכיר לכם שכשנכנסתי לתפקידי זה היה אחד החוקים הראשונים שהעמדתי

על סדר יומה של הוועדה, כי ראיתי את הבעיה הזאת כבעיה חברתית שצריך להתמודד איתה.

לא עולה בדעתי שאנשים שבאים להשתלמות יממנו את הקורס הזה. אני מציע שנדון על

פתרון.

אני רוצה להזכיר, אדוני היושב ראש, שלפני שהעברנו את הצעתנו לקריאה ראשונה

חיכינו לתשובת משרד הבריאות. אם הייגו מקבלים הצעה סבירה לפני כן, אני מניחה

שהיינו דנים עליה.

לעשות תכנית עם אוניברסיטת בן גוריון - אני מרוצה מזה, אני לא רוצה להתערב

בזה. משרד הבריאות אמון עלי במה שנו גע לעניין המקצועי. בעניין העלות; אני מסכימה,

אדוני היושב ראש, למה שאמרת. לא יעלה על הדעת שכל העלות תוטל על הסטודנטים.

ובעני ן המבחנים; אני תומכת במה שנאמר בישיבה הקודמת. אני מבינה שלא יכול להיות

רופא שלא עומד במבחנים. זו היתה העמדה המשותפת של כולנו. בכל זאת לא קיבלנו תשובה

מספקת אם העובדה שעוברים את הבחינות הפנימיות בתוך בית החולים יש לה משקל.

דייר בי לב;

אין לזה משקל.

י י לס;

צריך להעניק להם ציון מגן.

ת' גוז'נסקי;

צעד נכון עשה משרד הבריאות כשחיפש פתרון מעשי. כשמדובר בקבוצה קטנה ומוגדרת

של אוכלוסייה, כשיודעים בכמה ובמה מדובר תמיד טוב למצוא פרנרונות מעשיים.

אשר לתשלום; לדעתי צריך למצוא דרך או שיהיה מימון אחר או שעבודתם תקבל הערכה

כספית שתקזז את ההוצאות.



אני מציעה שמשרד הבריאות יקבע עובד מיוחד שיהיה מלוויו של הקבוצה הזאת ושיהיה

לו קשר מתמיד איתה כדי לפתור במקום בעיות שיתגלו. המטרה המשותפת של כולנו היא

לסייע לאנשים האלה במיוחד שהם הולכים לעבוד באזורים שאינם סובלים מעודף כוח אדם

בתחום הרפואה.

י' לס;

במסמך שמונה לפנינו מדובר בבוגרים של בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא הצליחו לעמוד

בבחינות הרישוי בארץ. אני רוצה לומר שלפי הבנתי עיקר הענייו שלפנינו הוא אותם

בוגרי בתי ספר לרפואה שהחוק חל עליהם רטרואקטיבית.

דייר ב' לב;

כן.

י י לס;

זה לא כתוב.

בשאלת המימון אני רוצה לומר; אנחנו לא צריכים להיות משרד האוצר. לאנשים

שאנחנו מדברים עליהם נגרם אי צדק והמדינה צריכה לשלם בשביל זה. הדרישה החד-משמעית

שלנו היא שמדינה תשלם. המדינה צריכה לכסות את ההוצאות של האנשים שהוחל עליהם חוק

רטרואקטיבי .

אני רוצה לדבר על גזר שיינתן; ציון מגן למי שיעמוד בבחינה פנימית בסוף

הקורס.

ובצד הגזר שאני מציע יש גם מקל; יש אנשים שנכשלו 6, 8, 10 פעמים. צריך להיות

ברור שאדם לא יכול להמשיך ולעשות את הבחינות ללא סוף. זה מגיע לכלל אבסורד.

ת' גוז'נטקי;

הוא משלם בשבילן, מה איכפת לך? כמה פעמים מותר לעשות מבחן נהיגה?

טי אלסאנע;

הרעיון הוא לפתור את הבעיה של קבוצה מסויימת שיש צדק רב בטיעוניה. אני מברך

על התכנית ולו בגלל שהיא תבוצע בבית חולים סורוקה, בבאר שבע, באזור הנגב, שם,

בעיקר במגזר הבדואי, יש מחסור רציני ברופאים.

בנושא התשלום יש בעיה על הרופאים. אני מבין שיומיים בשבוע יהיו לימודים, מה

יהיה בשאר הימים" איזה שכר הם מקבלים? איך מבטיחים להם את המינימום הנדרש? הם

אזרחי המדינה והמדינה חייבת לתת להם מינימום מסויים לקיום, יש להם משפחות. יש

כאלה שלמדו והשתלמו והתרוששו בגלל הבחינות.

אי אסעד;

שהם ינוצלו מעשית בתוך בית החולים.

ט' אלסאנע;

תמורת שכר.



אי אסעד;

על זה הוויכוח.

צריך לאפשר להם שבשאר הימים הם ישתלבו במערכת ויתרמו מהיידע שלהם. זה יתן להם

גם הכנסה מינימלית.

ברור שעלות הקורס צריכה להיות ממומנת על ידי המדינה, כי מדובר באזרחי המדינה.

אני הושב שבמקום בחינה של משרד הבריאות יכולה להיות הערכה של המפקהים, של

האחראים.

אני לא מסכים לתנאי שמעמיד פרופסור לס. לדעתי זה לא סביר.

פרופ' חי בויקס;

אני מאוד תומך במה שאמרה חברת הכנסת גוז'נסקי, שחייבים למנות מלווה צמוד

שיהיה במקום.

אני רוצה שתבינו את הקונצפט, הקונצפט הוא שהתלמידים לומדים תיאוריה יומיים

בשבוע ויתר הזמן מוקדש ל"קלרק שיפ", למחלקה. רבותי , מי שעושה "קלרק שיפ" במחלקה,

סטודנט בשנה חמישית ושישית עסוק מאוד. החבריה האלה שאנחנו מדברים עליהם יהיו

עסוקים עוד יותר מכיוון שאת ה"קלרק שיפ" הם יעשו במשך כל היממה באותם ארבעה ימים.

לתת להם לעבוד אחר כך - .NO WAY

"קלרק שיפ" זה לא דבר שמכניס לבית החולים להיפך, זה גורם לו הפסד מפני

שהוא צריך להצמיד אליהם מישהו. הסטודנים האלה שניגשים לחולים אינם עושים עבודה

מעשית אצל החולים, הם לומדים על החולים. יושב איתם מדריך ומלמד אותם ללא הפסק.

לכן, להגיד שהאנשים האלה ירוויחו כסף מזה שהם יעבדו בבית חולים - רבותי, תשכחו

מזה.

הפתרון צריך להיות בשכר הלימוד ובדמי קיום לאותה תקופה מפני שהם יהיו עסוקים

מבוקר עד ערב, מכיוון שבאותה שנה הם חייבים ללמוד כדי להצליח בבחינה.

אנחנו מדברים על אנשים שאמורים להיות רופאים. נניח שיש ספר כתוב עברית על

רפואה כללית ויש ספר לא רע על רפואת ילדים, תרגום של ספר אנגלי שנעשה על ידי שני

רופאים מבילינסון, אבל כדי להיות רופאה צריך לדעת אנגלית. רבותי, איו בארץ הזאת

רופא רציני שאיננו קורא ספרות באנגלית. זה לא יעזור. אין מה לעשות. האנשים האלה

שלמדו לפני איקס שנים היו צריכים ללמוד קצת אנגלית.

היו"ר י י כץ;

הרופאים שעלו מרוסיה כולם יודעים אנגלית?

פרופ' חי בוייקס;

הרופאים שעלו מרוסיה עברו את הבחינה בלי לדעת אנגלית, זו הבעיה.

פרופ' י י שנקר;

בראשית דבריי אני רוצה לומר שאנהנו אולי נהיה מוכנים לסגור עין אחת אבל לא

שתיים. אולי הם יכולים ללמוד מספרים ומחוברות שונות אבל יש תנאי אחד; נבחנים

בעברית. לא יכול להיות שהם ילמדו מספרים בעברית אבל את הבחינה יעשו באיטלקית

ובשפות אחרות.



אני מקבל את ההצעה של פרופסור לס. אין לנו שום כוונה להכביד על האנשים.

אמרתי, נסגור עין אחת אבל לא שתיים. ציוד מגן - יהיה ציוד מגן.

שום כוונה בזה. אמרתי, נסגרו עין אחת אבל לא שתיים. ציון מגן - ציון מגן. אבל אי

אפשר להשאיר את זה להערכות.

אי היות;

אני רוצה להעיר כמה הערות כלליות ולהתייחס לתחושה שמסתובבת במשרד הבריאות

בעקבות העברת הצעת החוק במליאת הכנסת.

שנעשה מחטף.

אי חיות;

לא. זה לגיטימי. לי כעוזרת השר וגם למשרד הבריאות לא היתה שום זכות לבקר

חברי כנסת. יחד עם זאת אני חושבת שבהעברת חוק במליאה, ולא חשוב באיזו קריאה, יש

מסר לציבור. המסר שלכם, לפי הצעת החוק, שיש במערכת אנשים שאינם ראויים להיות

רופאים.

ת' גוז'נסקי;

לפני רגע אמרת שלא תבקרי ועכשיו את מבקרת.

הי ו "ר י י כץ;

איש לא יפריע. מי שירצה יוכל להגיב. אלה דברים מוטעים מיסודם אבל זכותה של

הדוברת לומר אותם.

אי חיות;

כדאי שחברי הכנסת שמעבירים פה החלטות חשובות מאוד יידעו מה התחושה של אנשים

מקצועיים. .

ת' גוז 'נסקי ;

זה מקומם. זה ממש מקומם.

הי ו "ר י י כץ;

אל תאלצו אותי להפסיק את הישיבה. זה מקומם אבל צריך לשמוע.

אי היות;

פרופסור שנקר הכין כנגה נתונים שאני חושבת שמן הראוי להביא אותם לידיעת חברי

הוועדה.

בקבוצה שאתם מדברים עליה נמצאים 66 אנשים שסיימו בתי ספר לרפואה ונכשלו

בבחינות הרישוי בין 5 ל-12 פעמים, כאשר הציון הממוצע נע בין 38 ל-44. חשוב שחברי

הוועדה יידעו זאת.



בי טמקין;

מתוך 100?

אי חיות;

כן, מתוך 100. זה הציון הממוצע שלהם.

חברי הוועדה המליצו למשרד הבריאות להכין תכנית השתלמות. המשרד מנסה להגיע

להבנה כדי לעזור לאוכלוסייה שלמדה בחו"ל, לעזור ולא לפטור אותם כי המשמעות של

לפטור אותם היא שמשרד הבריאות ישלים עם מתן רישוי לעסוק ברפואה לאנשים שלא עומדים

ברמה.

היו"ר י י כץ;

אנהנו דנים אך ורק במסגרת האלטרנטיבית, דהיינו השתלמות. אף אהד מחברי הכנסת

לא חלק מבחינה מקצועית על ההשתלמות הזאת אלא הוסיפו כמה פרטים. אנחנו מבינים את

הבעייתיות שביוקיקח מסוג זה. אנחנו רוצים גם לשמור על רמת הרפואה בארץ וגם לפתור

את הבעיה, שאנשים יידעו שלא פותרים בעיות באמצעים אלימ ס ובהפגנות אלא אפשר לבוא

לכנסת (אחרי דיון רציני ומכובד לפתור את הבעיה.

אשר למימון ההשתלמות. רבותי, תקציב משרד הבריאות קוצץ ב-10%. יש כאן שאלה של

סדרי עדיפויות ואת זה קובע השר. יש חולים סיעודיים שמשרד הבריאות איננו מסוגל

להשתתף במימון האשפוז שלהם. כשהדברים עומדים זה מול זה נשאלת שאלה איפה המשקל כבד

יותר. על זה אתם צריכים לתת את הדעת.

רופא שלומד בארץ, האם הוא עושה בחינה פנימית או שמסתפקים במה שהוא עושה בבית

החולים?

יש בחינה משותפת לכל ארבעת בתי הספר. בקרוב כל הסטודנטים מחו"ל יעברו את

הבחי נה הזאת.

כיום יש בחינה משותפת בפנימית, ילדים וכירורגיה. השנה יוסיפו גינקולוגיה ועוד

משהו. -

עושה את הבחינה רופא ישראלי שגומר את הלימודים כאן?

כן, כן.



אי אסעד;

כל אחד בבית חולים שלו?

כן, כל אחד בבית חולים שלו. נוסף לכך יש בחינה משותפת והיא קשה מאוד.

אני רוצה לומר שמי שבא לפני אישור התקציב בהצעה לממן אותם רופאים ואותה

השתלמות זה משרד הבריאות.

לא נכון. תוציא את הפרוטוקול ותראה,

אי אסעד;

זה היה משרד הבריאות, לא אנחנו ולא הוועדה. לכן אנחנו באים לקראת אווזה הצעה

ודנים אליה.

הי ו "ר י' כץ;

רבותי , אני רוצה לסכם את הסוגיה הזאת. החוק המוצע יוכן לקריאה שנייה ולקריאה

שלישית מיד לאחר הפגרה. במהלך הפגרה משרד הבריאות יואיל בטובו ויגבש את הצעת

ההשתלמות. יש לו מספיק זמן כדי לגבש הצעת השתלמות קלינית על בסיס החומר שהונח

בפנינו בתוספת ההערות שהשמיעו חברי הכנסת, שאני לא אחזור עליהן.

משרד הבריאות חייב להודות שההצעה של בית החולים סורוקה נמוכה מההערכות שהיו

למשרד הבריאות בתחילת הדרך - מי שרוצה לעיין בפרוטוקול יעיין בפרוטוקול - לכן

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות לעשות כל מאמץ כדי להציג בפנינו תכנית בעניין המימון

של הקורס, גם אם יש כאן נזק שהוא נזק סביר למדינה ובלבד שתישמר רמת הרופאים

ואנחנו כולנו נהיה שקטים שבהחלטות שלנו לא פגענו ברמת הרפואה במדינת ישראל. אני

משוכנע שמשרד הבריאות ימצא לכך את המקורות הכספיים.

אני חשבתי שהרופאים הצעירים האלה יוכלו לקבל איזה שהוא תגמול. במהלך הדיון

שמעתי תשובה ברורה מאוד, שגם סטודנטים בשנה חמישית ושישית לא מקבלים שכר. צריך

לקחת בחשבון שרוב האנשים נאלצים לעזוב את משפחותיהם בזמן ההשתלמות והם לא יכולים

לפרנס אותם. היום היחיד שנשאר להם פנוי הוא יום שבת. אף אחד מאיתנו לא מתכוון שהם

יעבדו ביום היחיד שפנוי להם. לכן המינימום שבמינימום שמשרד הבריאות יכול לעשות זה

לממן את הקורס הזה.

ת' גוז'נסקי;

מה בעניין הצעתי למינוי מלווה.

משרד הבריאות יכין הצעה. הוא יתייחס לכל ההצעות ולכל ההערות וגם להצעה בדבר

מלווה.



ת' גוז'נסקי;

אני מבקשת שמשרד הבריאות יודיע לנו מהו התאריך להתחלת התכנית.

היו "ר י' כץ;

סיימנו את הדיון בנושא החוק. לנושא של התקנות, אני מבקש ממך, חבר הכנסת

לס, שתחליף אותי.

ברצון.



תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז') (תיקון) (תיקון), התשנ"ה-1995

היו"ר י' לס;

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום, תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')

(תיקון) (תיקון), התשנ"ה-1995.

בשנת 1992. תוקנו התקנות בדבר בחינה לקראת סטאז י והוכנס הנושא של קורס הכנה

וציון מגן, כמו לרופאים העולים. זאת אומרת, לעולים היה קורס וציון מגן ולסטאז ירים

לא היה. הדבר הזה תוקן בשנת 1992 אלא שזה הוגבל לשנתיים. אנחנו מבקשים להאריך את

התיקון הזה לשנה נוספת.

זה תיקון טכני , להאריך בשנה נוספת נוספת את התקנה בדבר קורס לסטאז ירים.

למה ההארכה היא רק לשנה? האם יש לזה סיבה הגיונית?

היו"ר י י לס;

מתי הבחינה הקרובה, באיזה תאריך, שאם לא נתקן את התקנה אנהנו עלולים למצוא את

עצמנו פוגעים.

י י קרנות;

מנובמבר אין תקנה. מהודש נובמבר יש חלל ריק.

פרופ' י' שנקר;

ב-20 ביולי הבחינה הבאה.

פרופ' חי בוייקס;

היינו רוצים לבטל את ציון המגן בכלל. אנהנו חושבים שאין טעם שיהיה ציון מגן

מפני שבוגרי הארץ, במקום לעשות שלוש בחינות יעשו בחינה ארצית אחת גדולה כללית לכל

האוניברסיטאות ולא יהיה להם ציון מגן. אבל עד אז יש אוכלוסייה שאסור להפלות אותה.

היו"ר י י לס;

בהתייחס לדיון שהיה לנו קודם, אני רוצה לשאול; האם הקורס הזה שמסתיים בציון

מגן מעוגן בתקנות?

פרופ' חי בוייקס;

חייבים לעגן את זה בתקנה ספציפית.

היו"ר י י לס;

אני פונה למשרד הבריאות להכין את התקנה הראויה שתיתן לאותם 66 סטודנטים

שדיברנו עליהם קודם, את הנושא של ציון מגן בסוף הקורס, כדי שבעוד שנה לא נמצא את

עצמנו בפני בג"ץ וכו'. אני מבקש שהתקנה תוכן. אני רואה את זה כדבר מסוכם, שבקרוב

נראה את התקנה.



פרופ' י' שנקר;

אז צריך גם לתקן את נושא השפה כי אחרת נעמוד בבעיה משפטית.

בסדר. יבוא המשרד עם תקנה מסודרת בירק לקורס המיוהד הזה.

אני פונה שוב בבקשה לבדוק את העניין של סטודנטים שעושים בחינות 10 ו-12

פעמים, ללא גבול. ייתכן שבאיזה שהוא מקום צריך לשים לזה קו ולא לעורר תקוות שווא

אצל אנשים ש-10 פעמים לא הצליהו לעבור את הבחינה.

ובהזדמנות זו אני פונה שוב למשרד הבריאות לגמור את העניו של בחינה אחידה כמו

ברפואת שי ני ים.

אני לא רואה מדוע לא נגיע למצב הסביר והרציונלי של רפואה אחת, כמו שיש רפואת

שיניים אחת, ולמעשה כל מי שירצה לקבל רשיון או להתחיל סטאז י יעבור את אותה בחינה,

בין שהוא בוגר הארץ ובין שהוא בוגר חוץ לארץ, לא תהיה אפליה ולא יהיו והבדלים

ובכך ניישר איזה קו לגבי העתיד.

י י קרנות;

כדי שלא תישמע טענה שמשרד הבריאות התחייב, אני חושבת שאנחנו חייבים להביא את

זה לשר. לא דיברנו על זה במשרד.

היו"ר י י לס;

לגבי מה?

י י קרנות;

לגבי ציון מגן.

היו"ר י י לס;

בוודאי.

ע' מאור;

אני מבינה שאנחנו מתבקשים עכשיו לאשר תקנה להארכה לשנה. אני תומכת. לא

נכנסנו לדיון על נושא ציוני המגן. אני מבקשת שזה יובא לדיון מסודר.

היו"ר י י לס;

בוודאי.

עי מאור;

אני מאוד תומכת בהמשך ציוני המגן אבל לא זה הדיון כרגע.



היו"ר י' לס;

הפתרון צריך להיות רפואה אחת, בחינה אחת לכל מי שמבקש רשיון לעסוק ברפואה או

להתחיל סטאז' במדינת ישראל. זה הפתרון של יישור קו. אין אפליות, אין עולים חדשים,

איו ישראלים חוזרים - כולם עושים את הבחינה. ברפואת שיניים זה כבר קיים ואין שום

סיבה שברפואה הכללית זה לא יהיה קיים. אני מעריך שבתוך שנה--שנתיים אפשר יהיה

ליישר את הקו בענין הזה ולעזוב את כל הביצה מאחורי גבנו, אבל לא לפני שנעשה צדק

עם אלה שעליהם החוק חל רטרואקטיבית. הצדק הוא רק צדק כלכלי ולא צדק שאנחנו משנים

את החומר.

צריך לקבוע את הרשימה, שיידעו שזו הרשימה.

שמענו שמדובר על 66.

אמרו פלוס מינוס. צריך לבדוק.

אם מציינים מספר מדוייק, מן הסתם זה לפי רשימה.

אני מביא להצבעה את תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז') (תיקון) (תיקון),

התשנ"ה-1995. מי בעד?

הצבעה

תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז') (תיקון) (תיקון) התשנ"ה-1995. נתקבלו

בהסכמה כללית קיבלנו את התקנה להארכת תוקף התקנה בנושא קורס לסטאז ירים וציון

מגן בשנה נוספת.



בעיית הרופאים בעלי ותק של 20-14 שנה

היו"ר י' לס;

רופאים עולים בעלי ותק של 20-14 שנה.

חבר הכנסת טמקין התנדב לרענן את זכרוננו.

מכיוון שאני מלווה את הענין הזה מאז שהוא עלה בוועדת הקליטה של הכנסת אני

אנסה לסכם אותו בקיצור.

בזמנו הובאה לוועדת הקליטה של הכנסת בעייתם - דובר אז על כ-45 - של רופאים

שלפי טענתם שונו לגביהם הכללים או לא הובהרו להם מספיק התנאים שהם היו צריכים

לעמוד בהם כדי לסיים את תהליך ההסתכלות. מדובר על רופאים בעלי ותק של 14 שנה

ומעלה שנקבע שהם אינם חייבים לגשת לבחינה בכתב אלא הם יכולים לעבור תהליך של

הסתכלות שבסופו הם יקבלו הערכה קלינית.

כפי שאמרתי, היה מדובר על 45 רופאים.

בבג"ץ דובר על 39.

הבג"צ דיבר על 39. בסדר.

אנחנו בוועדת הקליטה, על פי הנתונים שהוצגו בפנינו ועל פי מה שהתרשמנו, שיש

כאן פגיעה בזכויות וכו', ביקשנו ממשרד הבריאות להעניק להם פטור.

אנסתם.

אנחנו לא אונסים איש. היו בישיבה אנשי משרד הבריאות, היו יועצים משפטיים והם

היו יכולים לומר לזה שזה בלתי חוקי ואי אפשר להעביר את זה. זה לא היה כך. זה עבר

בוועדת הקליטה. פנינו למשרד הבריאות והוא, אני מניח אחרי שיקול דעת, החליט

להיענות לבקשה של משרד הקליטה ולהעניק את הרשיונות.

התברר אחר כך שהקבוצה היא לא של 40 וכמה רופאים אלא מדובר על 80 וכמה רופאים.

85 פנו לבג"ץ.

שבוועדה לא אמרו לנו שיש יותר מהמספר הראשון שנקבתי בו.



כ-80 איש פנו לבג"ץ.

הבג"ץ הבדיל בין שתי קבוצות, בין אלה שיש להם ותק של 20 שנה לבין אלה שיש להם

ותק פחות מ-20 שנה ואושרה תקנה לגבי אלה שיש להם ותק של יותר מ-20 שנה ובכך פתרנו

את הבעיה שלהם.

נשארה בעיה של אלה שהוותק שלהם הוא בין 14 שנה ל-20 שנה. אני מבין שבינתיים

בג"ץ החליט את אשר החליט, שנעשה משהו שלא היה בהתאם לחוק ושההתערבות של ועדת

הקליטה היתה מעבר למותר, זה היה הניסוח של הבג"ץ. הוחלט שם לא להיענות לבקשה של

הרופאים וכאן אנחנו עומדים היום.

ת' גוז'נסקי ;

בג"ץ בדק את העילה המשפטית, זה מה שבג"צ צריך לעשות, הוא התייחס לצד המשפטי.

העתירה היתה משפטית והתשובה היתה משפטית. אני לא מערערת על פסיקתו של בג"ץ לגבי

העתירה עצמה.

אני חושבת שאותה תקנה שמשרד הבריאות התקין לגבי רופאים בעלי ותק של 20 שנה

ויותר צריכה לחול גם על בעלי ותק של 14 שנה ומעלה. אולי צריכות להיות השלמות, כמו

שזה נעשה לגבי רופאים אחרים, כדי שהנוגעים לעניין יהיו שלמים עם עצמם. אני חושבת

שאם משרד הבריאות ילך לקראתנו, יחד עם הרופאים תימצא הדרך הנכונה ונפתור בעיה

שרובצת עלינו.

תודה רבה. אני מתנצלת שאני נאלצת לעזוב את הישיבה.

מ' גפני;

אנחנו מדברים על רופאים עולים שבאו מארצות שבהן היו אפליות, זאת אומרת אין

בהן דמוקרטיה, לא כולם שווים שם בפני החוק. זה ברור לחלוטין.

אני מבין את הרגישות של משרד הבריאות, הרי מדובר ברופאים שצריכים לעסוק

בבריאות של אזרחי מדינת ישראל. מדובר ברופאים בעלי ותק של מעל 14 שנה, מדובר

ברופאים שעברו הסתכלות וקיבלו חוות דעת טובות. אין דבר כזה שוועדת הקליטה אנסה את

משרד הבריאות. היא יכולה להמליץ ולבקר אבל משרד הבריאות הוא זה שמנפיק את

הרשיון, הוא זה שנותן את הרשיון. איורי המלצת ועדת הקליטה, כנראה שזו היתה המלצה

נחרצת - כנראה שהיו לכך סיבות, גם בוועדת הקליטה יושבים אנשים שדואגים לבריאות

הציבור - משרד הבריאות מצא לנכון לתת את הרשיון.

אני מבין שעכשיו מדברים על קבוצה נוספת של רופאים טובים שחשים כאילו הם לא

נמצאים במדינה דמוקרטית. זו בעיה שאסור לנו להתעלם ממנה.

פרופ' י י שנקר;

אם הכל היה כל כך טוב לא היה כל כך רע. אם היו טובים לא היתה בעיה.

מי גפני ;

לא אמרתם את זה. גם בדיון הקודם לא אמרתם את זה.

מדובר על רופאים שיש להם ותק של יותר מ-14 שנה שעברו הסתכלות. מדובר על

רופאים שקיבלו ציונים טובים בהסתכלות.



מה אנחנו אומרים להם? אנחנו אומרים להם: חלק מהרופאים קיבלו רשיון בגלל

טעות של השלטון, של המערכת, והם עוסקים ברפואה. ומי שלא קיבל את הרשיון, מה הוא

חושב? שכן שלי שלמד איתי ועבד איתי עובד ואילו אני, שיכול להיות שאני טוב ממנו,

נמצא מחוץ למערכת. לדעתי חייב להימצא תיקון לענין הזה. לא נוכל לפטור את עצמנו

בכך שנאמר שגינו, שלום על ישראל ושלום עלי נפשי.

דנו בנושא הזה כבר לפני חודש וחצי או חודשיים. כל הדוברים בוועדה היו בדעה

נרורצת שצריך להשוות את הקו, שצריך למצוא פתרון. קיבלנו הבטחה שתוך עשרה ימים תקבל

תשובה. נקבע מועד, תוך עשרה ימים. עברו כבר כחודשיים מאז ואין תשובה.

לנו יש הצעה ברורה.

אנחנו, הוועדה לא קיבלה תשובה.

אנחנו ביקשנו אז ואנחנו מבקשים היום לדעת מהי התשובה, מדוע ייגרע חלקם של

אותם רופאים. לומר "שגינו", זו איננה תשובה. צריך למצוא דרך לעשות השוואה, ומהר.

גם אני הייתי שמחה לשמוע אם יש תשובה ממשרד הבריאות.

הפטורים הם שגורמים לעיוות. אם היתה בחינת רישוי לכולם - היה צדק. מרגע שיש

פטורים - נוצר עיוות. פטור על סמך ותק לא רק שהוא לא מבטיח יידע אלא להיפך,

ונוכחנו בזה. ההסתכלות, לפני שנכנסה ועדת ההערכה, היתה פארסה. לכן אמרנו, נוריד

את הרף בנוגע למספר השנים ולפחות נבטיח שההסתכלות תהיה רצינית.

מה קרה בבית החולים? הרופאים הסתובבו שםן 6 חודשים, רובם לא ידעו עברית, בית

החולים לא נתן להם לעבוד כי הם לא היו מבוטחים ובסוף התקופה נאמר ברבות מחוות

הדעת: אני לא יודע מה הרופא יודע כי הוא לא יודע עברית ובכלל לא היה לי קשר איתו.

לא על כאלה אנחנו מדברים.

אבל היו גם כאלה.

אנחנו מדברים על רק כאלה שקיבלו חוות דעת חיובית.

היהודים הטובים שלנו לא רוצים להכשיל מישהו לקבל רשיון.



היו"ר י' לס;

אנחנו לא עוסקים עכשיו ביחסים אישיים. אנחנו עוסקים במסמכים ובכתובים,

בכוונות ובמדיניות.

י' קרנות;

ועדת הערכה היא ועדה חיצונית.

צריך לבטל את הפטורים, שכולם ייבחנו. האזרחים זכאים לקבל בריאות טובה.

אי אפשר לעשות את הדברים האלה על גבם של אנשים ספציפיים בדיון ספציפי על בעיה

ספציפית.

י י קרנות;

ועדת הערכה היא ועדה חיצונית. התברר ש-85% מאלה שהופיעו בפניה עברו. אני

רוצה לציין כאן ששר הבריאות הוסיף הזדמנות נוספת לאנשים האלה. משרד הבריאות שנותן

את הרשיון הוא גם אחראי כלפי כלל הציבור שמקבל שירות רפואי.

פרופ' חי בוייקס;

משרד הבריאות עומד על הנושא של ועדת ההערכה. הוא חושב שוועדת הערכה זה דבר

חיובי ביותר. האנשים נשאלים שאלות כלליות ברפואה בכלל, שאלות לענין. הם נשאלים

שאלות מעשיות ולא שאלות תיאורטיות מכיוון שהרישוי הוא לעסוק ברפואה בכלל.

אנחנו חושבים שהיתה טעות בכך שפטרננו קבוצה קטנה של רופאים בעלי ותק של 14

שנה. ועדת ההערכה איננה בשמיים. ועדת הערכה היא ועדה הגיונית ששואלת שאלות

לעניין. כבר נאמר ש-85% איש מאלה שהופיעו לפני ועדת הההערכה עמדו בפניה בהצלחה.

אני אישית חושב שאין מקום לעשות שום ויתורים בנושא זה. כפי שנאמר, אפשר

להופיע פעמיים בפני ועדת הערכה.

היו"ר י י לס;

נציג משרד המשפטים, בבקשה.

די אורנשטיין;

אני פשוט רוצה להתייחס לפסיקת בג"ץ.

בג"ץ סמך את ידיו פה אחד על הפסיקה העקבית שלו שלרשות יש זכות מלאה לומר;

טעינו, אנחנו לא נוסיף טעות על טעות לרעת הציבור. אני מצטט; אין זכות הדין לקבל

את טובת ההנאה המבוקשת על ידיו כאשר דרישתו מתבססת על העובדה שלמאן דהוא אחר נעדר

זכות כמותו העניקה הרשות ללא סמכות אותה טובת הנאה. הדבר בא לידי ביטוי גם בפסק

דין מאוד חריף של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, המנוח בר ניב, שיצר במידה רבה את

חוקי העבודה במדינה וקבע שחריגה מסמכות במקרה אחד אינה מקנה לאיש זכות שיחרגו

מסמכות במקרה אחר. הפעלת שיקול דעת בענין שלא נמסר לשיקול דעתה של רשות זאת או

אחרת או פעולה שיש בה פסול אינן מקנות לאיש זכות שיחזרו על כך. אין בכגון אלה

פעולה באלגברה כך שפעמיים מינוס מביא לפלוס. הפעולה היא מצטברת, פעולת חיבור,

פעמיים מינוס מביא למינוס גדול יותר. מתקיים כאן הכלל, איו חזקה בנזיקין.



ואשר לחוות הדעת, גם פה אצטט: נמצא לא אחת כי אף אם לגבי השאלות הספציפיות

בטופס - כי חוות הדעת ניתנה על טופס - ניתנה הערכה בינונית ומטה, ההערכה הסופית

על פיה נקבע אם הרופא זכאי לרשיון, היתה חיובית. במקרים רבים ביקש משרד הבריאות

הסבר להערכה החיובית של מנהלי המחלקות ואלה מסרו כי כיוון שהרופא אינו שולט

בעברית אין אפשרות לתת הערכה אמיתית של כישוריו כרופא. המסקנה שהתגבשה הן במשרד

הבריאות והן במועצה המדעית היתה ששיטת ההסתכלות ככלי לקביעת כושרו של רופא מחו"ל

לעסוק ברפואה מישראל לא הוכיחה את עצמה. בגלל שהשיטה הזאת לא הוכיחה את עצמה

הונהגה שיטה אחרת של ועדת הערכה.

היו"ר י י לס;

תודה.

אני רוצה לומר, כל פעם שאנחנו סוגרים עיניים - אנחנו פוגעים. זה ידוע. אנחנו

עלולים לפגוע בכלל האוכלוסייה, בזה אין ספק.

שאלה אחרת היא אם אנחנו פוגעים ברופאים. אני יכול לומר כאן בפה מלא שאנחנו

פוגעים באותם רופאים שיש להם מבטא רוסי או קצת אחר. החולה איננו רוצה שרופא כזה

יטפל בו. הוא לא יודע למי נותנים רשיון.

אם שואלים אותי אישית, אני אומר: טעינו, אבל טעינו על חשבון מישהו אחר, לא

טעי נו על חשבוננו.

הרופאים העולים נפגעים קשה וייפגעו עוד יותר.

יש סטיגמה.

בטח.

בראשית דבריי אני מרשה לעצמי להעיד על עצמי ולומר: אני לא פופוליסט

בפוליטיקה. מהדברים ששמעתי בוועדת הקליטה התרשמתי שהדברים לא היו כל כך מסודרים.

כל חברי הכנסת שישבנו שם התרשמנו שהיו פה פאשלות ובעיות.

אם אני הייתי שומע קול החלטי וצלול וברור - אני מניח שלא הייתי תומך.

אני אומר: מה שלא נחליט - יש בכך פגיעה בציבור זה או בציבור אחר. אנחנו לא

מדברים פה על מדע מדוייק.

אנחנו לא יכולים להתייחס רק לקטע המשפטי של הענין. אנחנו צריכים להתייחס גם

לקטע של כללים של צדק טבעי כלפי בני אדם. עם זאת, איורי שבג"ץ קבע מה שקבע יש מצב

שונה. אנחנו לא יכולים לבקש בדיוק מה שביקשנו קודם.

אני חושב שמשרד הבריאות צריך להציע לנו תהליך שיכלול גם את האפשרות של מבחן

כלשהו של החבר'ה האלה או הערכה כלשהי של החבר'ה האלה, הערכה שמבחינה הפרוצדורה,

לא מבחינת התוכן, צריכה להקל.



משרד הבריאות התחייב בפעם הקודמת להביא לנו תוך עשרה ימים הצעה. זה לא נעשה,

בינתיים היה בג"ץ שקבע מה שקבע.

אולי יש שבהערכה הקלינית יש מקום להביא בחשבון את ההערכה החיובית אם היא

מתאימה להערכה הספציפית.

דייר בי לב;

נראה לי שכולם כאן תמימי דעים בצורך שתהיה איזו שהיא הערכה. מכיוון שזו ישיבה

ההערכה בתוך המחלקות, אמינותה נמוכה ואי אפשר לומר

שאין כאן עניין אישי. זה כן עניין אישי.

ב' טמקין;

אני מדבר על הערכה עם פירוט, עם תיאור.

דייר בי לב;

הערכה על ידי מעסיקים - יש בעיה. לכן אמרו: אנחנו צריכים גוף חיצוני פחות או

יותר אובייקטיבי שאיננו קשור לכל התהליך הזה, גוף שישאל שאלות הגונות, פשוטות. כך

זה נעשה והעובדות מדברות בעד עצמן, שמרבית האנשים שעברו את התהליך הזה עברו אותו

די בקלות. בסופו של דבר, הרי אנחנו עוסקים כאן במזעור הנזק כי אחרת לא היינו

נותנים פטורים.

אין ספק שהפרוצדורה צריכה להיות פשוטה. האנשים יכולים לגשת לוועדה פעמיים ולא

רק פעם אחת. זו בהחלט הקלה משמעותית מאוד. אני חושב שכך נאה וכך יאה.

ה י ו "ר י' לס;

אני מבקש לומר כמה משפטים כמשתתף בדיון ולא כמסכם, גם מפני שהיושב ראש הקבוע

איננו כאן והוא יכול לבוא בדברים עם משרד הבריאות, עם שר הבריאות.

כפי שאמר חבר הכנסת טמקין, שהוא המנוע שמוליך את העניין, הבג"ץ יצר מצב חדש.

אנחנו מוכרחים להכיר בזה. הבג"ץ לא קיבל את טענת האפליה.

אני אומר כמתדיין ולא כמסכם, שיושב ראש הוועדה יבוא בדברים עם משרד הבריאות

לאור המצב החדש אחרי הבג"ץ ולאור ההקלה העצומה של מועד בי שנתן משרד הבריאות.

ב י טמקין;

נבקש מוועדת ההערכה לקחת בחשבון את ההמלצות הספציפיות של מנהלי מחלקות.

היו"ר י י לס;

הבר הכנסת טמקין, אני מבקש שתמשיך לנהל את הישיבה כי יש לי התחייבות אחרת

בשעה זו.

היו"ר ב' טמקין;

חבר הכנסת גפני, בבקשה.

נכון שאחרי החלטת בג"ץ יש מצב שונה אבל זה לא שם קץ לעניו ולא עושה סוף פסוק.

שמשרד הבריאות שגה ואולי כולנו שגינו - על זה אין ויכוח. אלה עובדות. בית המשפט

אומר שאי אפשר להוסיף עבירה על עבירה. רבותי, על טעות ועל שגיאה משלמים וצריך

לשלם. אבל לא נראה לי שמשרד הבריאות מתכוון לשלם, וזה חמור מאוד.

בעייתם של אלה שיש להם ותק של יותר מ-20 שנה נפתרה. אנחנו מדברים על קבוצה

מצומצמת.

בכמה אנשים מדובר, מישהו יכול להגיד לנו?

מ' גפני;

זה מה שאני שואל, זה חלק מהבעיה.

היו"ר ב' טמקין;

מדובר על קבוצה מוגדרת, מדובר על אלה שגמרו את ההסתכלות.

מי גפני;

כן, גמרו את ההסתכלות באופן חיובי, מדובר עליהם. האם זה אמנם כך?

רבותי, חוות הדעת האלה אינן תקפות.

מי גפני;

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות, זו בקשתי, לעשות עבודה אמיתית כדי שנדע על מי

ועל מה אנחנו מדברים. יכול להיות שאפשר לפתור את הבעיה ברוח טובה.

פרופ' י י שנקר;

בטופס ההערכה יש כמה נקודות. העיקר - האם האיש יודע יידע כללי ברפואה. אם

ההערכה טוב זאת אומרת שיש לו יידע כללי ברפואה. שאלה אחרת: האם הוא מתמצא

בבדיקות שאנחנו עושים. אחר כך יש שתי שאלות ספציפיות למקצוע שלו. אחר כך יש

האם האיש יודע עברית, האם יש לו יחס רציני לחולים.

אני מציע שייאמר לאנשי ההערכה איפה היא הבעיה.

אני מבקש להדגיש שהאיש מקבל רשיון כרופא כללי. איש מקצוע שאין לו עבודה

במקצוע הספציפי שלו ברפואה, אם יש לו רשיון להיות רופא כללי הוא יהיה רופא כללי.

קודם כל אהד, אני מציע שלא נלך נגד הרוח של הדברים של בג"ץ. אחרי שהוא קבע את

אשר הוא קבע אנחנו מקבלים את הצורך בוועדת הערכה לגבי האנשים שאנחנו מדברים

עליהם.



אנחנו נלווה את התהליך הזה של ועדות ההערכה. אני אבקש מיושב ראש הוועדה,

מהבר הכנסת יוסי כץ, שיקבע מי ילווה את התהליך הזה על מנת להבטיח שיובא בחשבון

שמדובר בקבוצה מיוחדת שעברה את אשר היא עברה.

נבקש שכאשר באים להעריך את האנשים האלה יילקחו בחשבון ההמלצות של מנהלי

המחלקות.

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות להנחות את ועדת ההערכה, לקחת מאוד בחשבון את

האופי של ההמלצות שקיבלו הרופאים. אנחנו נעקוב אחרי התהליך הזה מקרוב על מנת שגם

בריאות הציבור תובטח, גם רוח החלטות בג"ץ וגם הזכויות של הרופאים שעברו את

התהליך.

מי גפני;

אני מסכים לסיכום הזה. אני מבקש שיהיה בו סעיף נוסף שאני חושב שהוא

חשוב גם מבחינה ציבורית, שהיוזמה לא תבוא מצד הרופאים אלא שהיא תבוא מצד משרד

הבריאות. אנחנו לא עוקפים את הבג"ץ אלא שהיוזמה תבוא מצד משרד הבריאות.

היו"ר ב' טמקין;

אני מסכים. אני רוצה שנקבל דף או שני דפים כתובים לגבי התהליך שהחבר'ה האלה

אמורים לעבור, גם לוח זמנים והעזרה שהם יקבלו.

אני מבקש שתוך שבועיים לכל היותר נקבל את התכנית המדוייקת של משרד הבריאות.

הרופאים צריכים לקבל את זה מתורגם לשפתם.

מי גפני;

בעוד שבועיים יש פגרה. אנחנו מבקשים לקבל את התכנית לפני הפגרה.

היו"ר ב' טמקין;

מוסכם. הפגרה מתחילה בעוד שבועיים. יש לכם שבועיים, תעבדו. שבועיים זה מספיק

זמן.

הישיבה בנושא הזה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 45;11.