הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ט באדר בי התשנ"ה (21 במרץ 1995). שעה 10:00

נכחו;

הברי הוועדה; י' כץ - הי ו "ר

חי דיין

א' חוג'ה - משרד העבודה וההוויה

י' בן-יהונתן - סגן מנהל המכס, משרד האוצר

אי גפן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ני מיכאלי - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי גולדשטיין - המוסד לביטוח לאומי

אי פלדמן - המוסד לביטוח לאומי

אי מגן - משרד החינוך והתרבות,

מנכ"ל "שמע"

אי עיני - יו"ר אגודת החרשים

אי ציבוטרו - אגודת החרשים

די ברלנסקי - רכזת עובדים סוציאליים,

אגודת היורשים

י י קקון - רכזת פרוייקטים,

אגודת החרשים

ר' גולן - מתורגמנית, אגודת החרשים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר-היום; חוק הקלות לחרשים, התשנ"ד-1994 - הצעת חוק של חבר-הכנסת חי דיין.



היו"ר י' כץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

לפני שאנחנו מתהילים בדיון אני רוצה לספר לכם על הוויה שהיתה לי ביום רביעי

ביליתי במהיצתם של חרשים תושבי חיפה במסיבת פורים, וזאת הזדמנות נאותה

להודות לארגון ולסניף החיפאי שלו ולכל אלה שארגנו את המסיבה. זאת היתה חוויה בלתי

רגילה, שגם אני וגם אשתי לא נשכח אווזה אף פעם. היה כנאד מרגש, ואני מאחל לכם הצלחה

בפעילות שלכם, גם בפעילות התרבותית. אפשר לראות שגם חרשים יכולים להעמיד הצגות

ולעשות דברים בלתי רגילים שגורמים הנאה גם לצופים, גם לחברים עצמם.

חוק הקלות לחרשים, התשנ"ד-1994 - הצעת חוק של חבר-הכנסת ח' דיין

בהדיון הקודם דנו במספר נושאים שאינם כלולים בהצעת החוק ושמענו סקירה די רהבה

על זכויות החרשים, למעשה על מיעוט זכויות החרשים, בתחומים שונים, במוסדות כמו

משרדי הממשלה, מערכת החינוך, מערכת הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, וכן לגבי נושאים

שכלולים בהצעת ההוק. הוברר לנו שבשעתו בוטלה אגרת הרדיו ברכב והיום אנשים משלמים

את אגרת הרכב, שכוללת גם את התשלום עבור אגרת רדיו, כאשר משרד התחבורה מעביר

הקצבות שנתיות לרשות השידור. יוצא שאנשים משלמים אגרת רדיו, שכלולה באגרת הרכב,

בין אם הם בעלי רדיו ובין אם לאו, כי אגרת הרכב משולמת על ידי כל מי שיש לו רכב,

וזה מעורר קושי מסויים לגבי סעיף 1 בהצעת החוק.

ראינו שיש פטור ממכס על מכשירי שמיעה, אך אין פטור ממסים אחרים על מכשירים

מסויימים שמשרתים את האוכלוסיה של החרשים, כגון מכשירי פקסימיליה, מגברים ושאר

האביזרים שחלקם מפורט בתזכיר שקיבלנו מאגודת החרשים בישראל, והבנו שבעקבות

המיני-רפורמה במס הכנסה ביטלו את האפשרות לזיכוי של הוצאות רפואיות.

אגב, אנחנו רוצים לציין בחיוב את ההחלטות שהתקבלו לגבי כיתוביות בטלוויזיה

בכבלים, שזה דבר חיובי כשלעצמו וצריך לברך עליו.

למדנו בישיבה הקודמת שהאוכלוסיה של כבדי השמיעה במדינת ישראל - במיוחד במדינת

ישראל, גם על רקע בטחוני ושירות צבאי כזה או ארור - היא מאד גדולה. מובן שמתוכם

אלה שהם חרשים באופן מלא הם ציבור קטן יותר, אבל לחלק גדול של ציבור כבדי השמיעה

יש אותן בעיות. אנחנו נחושים בדעתנו להקל על המצוקה של החרשים, ללכת לקראתם

ולהביא, בין אם בדרך של חקיקה ובין אם בדרך אחרת, למתן הטבות ברורות.

בישיבה האחרונה ביקשתי ממשרדי הממשלה - משרד האוצר, משרד העבידה והרווחה

והמוסד לביטוה לאומי - לגבש איזו שהיא תכנית של סיוע בנושאים שציינו. אמרתי:

"הייתי מקצה לזה כהודש ימים. אחר כך נחזור לוועדה ונראה אם יש באפשרותנו לשפר

באופן משמעותי את המצב בכל הנוגע לאגודות, למכשירי השמיעה, למכשירי הגברה

ולמכשירים נוספים שיוצרים קשר, והכוונה - שמקילים על יצירת הקשר בין ההרשים לבין

הסביבה ובין החרשים לבין עצמם". בתום הישיבה אמרתי: "אנו נעביר את פרוטוקול

הישיבה גם למשרד הבריאות וגם למשרד האוצר, מתוך מגמה לקדם את הנושא, ונחזור ונדון

בענין לאחר שנשמע את העמדות שלכם, בהתחשב בהערות שהושמעו כאן". אני משוכנע שגם

נציגי האוצר וגם נציגי משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי,

לקחו את הדברים שנאמרו ברצינות, ואני רוצה שנשמע מה עשה משרד האוצר בעקבות הדיון

שהתקיים.

אי גפן;

האינפורמציה מהישיבה הקודמת הגיעה למשרד האוצר ונבחנו חלק מן הנושאים שקשורים

לישיבה הקודמת. כהערת אגב, אני לא מתייחס כרגע להצעת החוק הפרטית של חבר-הכנסת

דיין ישירות.



היו"ר י' כץ;

זאת הכוונה. הכוונה היא שתאמרו לנו במה האוצר מוכן ללכת לקראת החרשים בישראל

על רקע ההערות שנשמעו בישיבה הקודמת. כמובן, נוכל להמשיך בהליך הרקיקה, אבל היינו

מעדיפים לעשות את זה בהבנה.

אי גפן;

הנושאים נבחנו, וכל האינפורמציה מהישיבה הקודמת הגיעה למי שהיא צריכה להגיע

במשרד האוצר.

לגופו של ענין, הבחינה של משרד האוצר היא לא הבחינה של הגורם המקצועי שיכול

לבחון בקשות פרטניות או נושאים פרטניים, מה עוד שאנחנו לא יכולים להעריך מבחינה

מקצועית מה נמצא בסדר עדיפות של משרד מקצועי כזה או אחר לקבלת טיפול או לדרך אחרת

של פתרון.

כאיש משרד האוצר, שמטפל במשרד העבודה והרווחה, אני יכול להעיד לגבי אנשים

ארורים שיש להם איזה שהוא קשר יומיומי עם הנושאים האלה, שלא באה לדיון איתנו איזו

שהיא הצעה מפורטת של נושאים, שאולי נוכל למצוא להם פתרון. כשהיה מדובר על מכשיר

הפקס - אני אומר את הדברים האלה באופן כללי, אני לא רוצה להישמע כמי שמתחייב במאת

האחוזים לעתיד, כי לא ראיתי דברים ספציפיים - בהתייעצות קצרה עם משרד העבודה

והרווחה בהקשר של מכשיר הפקסימיליה, מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים, הבנתי שלפחות

מבחינת משרד העבודה והרווחה רואים במכשיר הזה כלי עזר לשיקום. יש מסגרות

מסויימות באגף השיקום במשרד העבודה והרווחה - שאני מכיר רק את צד התקצוב ולא את

צד הטיפול שלהן - שבהחלט עוזרות לאוכלוסיות עם מוגבלויות אחרות לרכוש מכשירי עזר,

שמוגדרים ככלי עזר לשיקום. אם אראה הצעה מפורטת לגבי ההיקפים הצפויים, או איך

המשרד הייעודי מעריך שהוא יוכל לטפל בבעיה ובאיזה אופנים, אוכל להתייחס לגופו של

ענין.

מה עשה משרד העבודה והרווחה בעקבות הדיון הקודם?

אי חוג'ה;

אני יושב פה כמחליף, אבל אני חושב שלא נעשה דבר, למעט העובדה שתיו לנו מגעים

עם האוצר בירק לקטע של הפקסימיליות. אנחנו רואים בפקסימיליה מכשיר שיכול לעזור

לשיפור התפקוד של החרש. לגבי העוורים אנחנו רואים בחלק מהמכשירים שניתנים להם

בהנחה, בסיוע ובתמיכה, כלים שמשפרים את התפקוד שלהם, ובאותה אנלוגיה אנחנו חושבים

שגם החרשים יוכלו לשפר את התפקוד שלהם באמצעות הפקסימיליה. כמובן שזאת לא יכולה

להיות החלטה גורפת, צריך למדר אותה ולתת לה גבולות כדי שנוכל להתמודד איתה, אבל

ההצעה בהחלט יכולה להיבדק גם ברמה הענינית וגם ברמה התקצובית יחד עם האוצר. כפי

שאמר אבי גפן, אני חושב שנצטרך לשבת ולכתוב את הקריטריונים או את מספר החרשים

בישראל שנהיה מוכנים לעזור להם מדי שנה.

היו"ר י י כץ;

מי יכול לתת לי תשובה לשאלה איזה מכס או מס קניה או מס אחר מוטל על הדברים

הבאים? מכשיר שמיעה; בטריות; אוזניה; גלאי בכי לתינוק; שעון מעורר; נורית

איתות לדלת, לטלפון, לאינטרקום; פקס, טלטכסט, מגבר לטלפון, מכשיר זימונית רוטטת,

מכשיר מצוקה ומערכת לופ לרדיו וטלוויזיה.



י' בן-יהונתן;

לא באתי מוכן לרשימה כזאת של מוצרים. את חלקם אני זוכר בעל-פה ואני מוכן

לומר. לדוגמה, עלכל הנושא של טלפונים וזימוניות מוטלים 10% מס קניה.

מי בוטון;

ומע"מ.

י' בן-יהונתן;

מע"מ יש על כל המוצרים בלי יוצא מהכלל - 17%. אין פטור ממע"מ בשום מקרה.

ההתייחסות היא למסים אהרים, שהם מס קניה ומכס. במקרים האלה מדובר על 10%

במקרה שלנו, וכשמדובר בפקסימיליה, מדובר על 25% מס קניה.

יש מכס?

י י בן-יהונתן;

יש מכס של 4% אם זה בא ממדינות שלישיות, ממדינות שאין לנו הסכם סחר איתן, שהן

לא ארצות הברית, לא אפט"א ולא הקהיליה האירופית.

מי בוטון;

מה לגבי סוללות?

יש מס על סוללות, שאני לא זוכר את השיעור שלו. כדאי לדון בענין הזה באספקט

הכללי שלו, משום שאני בהחלט מבין את הצורך של החרשים במכשירים האלה. לו המוצרים

האלה היו מוצרים חד-ערכי ים במובן זה שרק הם משתמשים הם - כמו מכשירי שמיעה, למשל

- אין לי שום בעיה עם זה, אבל כשמדובר במוצרים שהם בשימוש הרבה גופים ואנשים, יש

בעיה לתת את הפטור. הייתי רוצה מאד לתת את הפטור, אבל אני לא מסוגל לתת אותו, כי

ברגע שאני נותן את הפטור לקבוצה מסויימת נבחרת, אני מסכן את גביית המס, ואנחנו לא

יודעים לאן המוצרים האלה יגיעו בסוף.

כשרוצים לסייע לגופים אלה, צריך לסייע להם בדרך

ישירה ולא במובן של פטור באופן כללי. מה שנאמר פה קודם על ידי אבי גפן זו

ההתייחסות הנכונה, כדי שהנושא ייבדק וינתן התקציב המתאים בצורה סלקטיבית על ידי

אנשים שמומחים לענין, שגם ושהם יוכלו לעשות את הפיקוח, וההטבה תינתן למי שמגיע

בלי שום סיכון של מערכת המס.

במוצר הזה לבד, בפקסימיליה ומכשירי צילום, יש לנו הכנסה של 30 מליון שקל ממס

קניה.

אבל מה מספר החרשים בכל הנושא הזה?

י י בן-יהונתן;

אמרתי שהבעיה שלנו היא לא החרשים, הבעיה שלנו הן ההשלכות שיש לענין הזה על

גביית המס בכלל.



מ' ביטון;

ואם נכתוב בחוק שרק חרש עם הגדרה יוכל לקבל בהזרה את הכסף אם יביא אישור?

י' בן-יהונתן;

אני אומר: הדרך הנכונה היא ללכת בדרך תקציבית.

היו"ר י' כץ;

אני חושב שאתה צודק, אבל למרות שלפני כחודשיים היה פה דיון מאד יסודי בנושא

ואני לפחות התייחסתי במלוא הרצינות לטענות של נציגי רשות השידור, משרד האוצר,

הביטוח הלאומי ומשרד העבודה והרווחה, לצערי, ההתייחסות להחלטות שלנו ולדברים

שאמרתי לא היתה הדדית מצד משרדי הממשלה ולכן נראה לי שהדרך היחידה שלנו להביא

לידי כך שתהיה התייחסות רצינית היא לקבוע בחוק באופן הברור ביותר שאדם חרש יהיה

פטור מתשלום מס מכל סוג שהוא, בין אם זה מס, בין אם זה מכס עבור מכשיר פקסימיליה,

עבור מכשיר זימונית מיוחדת, עבור מגברים, עבור שאר האביזרים שבהם מדובר. אני

מניח שאחרי שזה יגיע לקריאה ראשונה, ההתייחסות תהיה אחרת.

חי דיין;

מה ההבדל בין מתן פטור לחרשים, לבין פטור ממס שניתן לעולים, שזו

אוכלוסיה הרבה יותר גדולה? אדם שבא עם תעודת עולה מקבל את כל הפטורים.

גם העוור מקבל פטורים.

השאלה היא טובה, אבל הרי אתה יודע שאנחנו הולכים לכיוון של מתן הקצבה קבועה

לעולה. והיום כל העולים מרוסיה מקבלים הקצבה קבועה ולא מקבלים שום פטור. למה

עשינו את זה? משום שאנחנו לא מסוגלים להשתלט על הנושא.

אם איש רוצים להציג את הצעת החוק זה כצעד טקטי, מה אני יכול לעשות? אני מביע

לפחות את עמדת הנהלת המכס ואני אומר שאנחנו לא נותנים פטורים לאף אחד. אני רוצה

יש מסים על תרופות, יש מסים על פרוטזות, ויש מסים על מכשירים שמשתמשים בהם

עוורים, כמו מכשירי שמע. אם נלך בדרך שאתם מציעים, נאבד את השליטה על מערכת

המיסוי. גם ברכב לנכים אנחנו לא נותנים את הפטור. אנחנו גובים את כל המס,

והביטוח הלאומי נותן את הפטור, משום שאנחנו לא מסוגלים. אם נלך בדרך הזאת,

השליטה תישמט מידינו לגמרי.

אני לא רוצה להיכנס לבעיות טקטיות, אבל מבחינת תפיסת המס אני רוצה שיהיה ברור

שזה לא בר-ביצוע, אנחנו לא מסוגלים להפעיל את זה.

החרש מוציא בממוצע לשנה עבור ציוד אישי - מכשירי שמיעה, אביזי פעמון, בטריות,

כל האביזרים לפי הרשימה - בערך 800 דולר. אם אדם, בממוצע, מגיע לגיל 75 זה אומר

שההוצאה של חרש בחייו, בממוצע, היא ב-60 אלף דולר יותר מהוצאה של אדם שומע. זה

עיוות מאד רציני ואנחנו רוצים ליישר את הקו בענין הזה. היורשים לא יכולים לעמוד

בהוצאות הגדולות האלה, ואם הם לא ישתמשו במכשירים שמסייעים להם הם מסכנים את

חי יהם.



י' בן-יהונתן;

אני רוצה שתדעו: הרבה פניות מהסוג הזה מגיעות אלינו לגבי עוורים, חולים

למיניהם, שנפטור אותם ממסים, וכל הנושאים האלה נופלים בוועדת הכספים ונופלים

בכנסת, משום שכולם מבינים שזה לא יילך. אם אתם רואים בזה צעד טקטי, זה אולי לא

יהיה מספיק הכם, משום שכולם מבינים שזה לא בר ביצוע באמצעות המסים. אתם תבזבזו

אנרגיה, ובסוף יהזירו אתכם לשיטות האהרות. לכן הייתי מציע: נעזוב את נושא

המיסוי, כי הוא לא בר-ביצוע ונתייחס לאותם נתיבים שבהם אפשר אולי להשיג משהו,

בדרך תקציבית או בדרך אחרת.

האם אפשר לקבל הגדרה של יורש?

האם יש לחרשים תעודה כמו לעוורים?

היורשות נקבעת לפי בדיקה.

בחוק הביטוח הלאומי, לעניו ילד נכה, נאמר בהגדרת ילד עם ליקוי שמיעה: "ילד

הסובל מירידה בשמיעה...שרופא מוסמך קבע כי הוא סובל מירידה בשמיעה בכל אחת מאזניו

של לפחות 45 דציבלים".

מה זה אומר - 45 דציבלים?

זה אומר שהוא לא שומע דיבור.

מקובלת עליכם הקביעה של 45 דציבלים?

אמרתי בישיבה הקודמת שיש מספר הגדרות: יש הגדרה אודיאולוגית ויש הגדרה הברתית

קהילתית. בעקרון צריך לקחת את ההגדרה האודיאולוגית שמדברת על ירידה בשמיעה של

45-35 דציבלים ומעלה. אלה אנשים שאינם שומעים דיבור.

ואם נלך על 45 דציבלים, כמו בביטוח הלאומי, זה יפתור את הבעיה של רוב

אוכלוסיית כבדי השמיעה וההרשים?

י' קקון;

בהחלט.



אי מגן;

הבאתי את הנתונים של פרופ' פלקסר, שאלה הנתונים

האחרונים היום לגבי קביעת הירידה בשמיעה. היום העקרון של 45 דציבלים בכלל אינו

פועל, משום שאיבוד שמיעה יותר גדול מ-15 דציבל יכול להוות בעיה עבור אדם שרכש כבר

כושר דיבור וכושר הקשבה מתוחכם, כלומר אדם שכבר יודע לדבר ומאבד מכושר השמיעה שלו

במשך הזמן, על איות כמה וכמה לגבי אדם שלא רכש את הדיבור. כך שכל הקביעה הזאת של

45 דציבלים כבר אינה פועלת.

לאגודת "שמע" יש הסדר עם משרד החינוך והתרבות: לגבי כל תלמיד שלנו הלומד בבית

ספר על-יסודי אנחנו נותנים אישור, שמשרד החינוך והתרבות מקבל - זה יצא גם בחוזר

המנכ"ל שצריך לפנות אלינו - וכל תלמיד אשר יש לו ירידה בשמיעה מ-15 דציבלים, יכול

לזכות, בהתאם להמלצות המומחים שלנו והמורים שלנו, בהקלות בבחינות הבגרות והוא

מקבל תעודת בגרות רגילה. אני חושבת שאת הדוגמה של משרד החינוך והתרבות צריכים

לרשום לפניהם גם משרד האוצר וגם משרד העבודה והרווחה, שמאד מבין את הנושא, ולטפל

בזה.

אי חוגיה;

יש פה רשימה של מכשירים, אבל המשרד שלנו לא התייחס לכל הרשימה הזאת כמיקשה

איות, אלא לקחנו נקודתית את ענין הפקסימיליה. אני בהחלט תומך בדברי נציג המכס:

צריכה להיות פה ראיה פרטנית. לא לכל עוור נותנים מכונת ברייל, אלא בודקים למה הוא

צריך ומה הסיפור שלו. אם תהיה החלטה גורפת זה כהחלט ינוצל לרעה על ידי גורמים לא

כל כך הוגנים, ואז אנחנו מחטיאים את המטרה. אנחנו רוצים לתת סובסידיה לנצרך ולא

למצרך.

הייתי מסכם את הדיון בצורה הבאה: נטיל על היועץ המשפטי של הוועדה להכין הצעת

חוק שתבטיח החזר כל מס, מכס, כל תשלום ששמשולם עבור מכשיר פקסיליה, זימונית ושאר

האביזרים שמקילים על החרשים, גם אם הם בשימוש של הציבור הכללי, אבל אדם חרש, על

פי אותה הגדרה, יקבל החזר של כל התשלומים שהוא משלם לרשויות המס. ההצעה הזאת תובא

לאישור הוועדה להנחתה לקריאה ראשונה בישיבה שתתקיים בשבוע האחרון לפני הפגרה -

זאת אומרת, בעוד עשרה ימים, שבועיים - אלא אם כן יבואו אלינו האוצר, משרד העבודה

והרווחה והביטוח הלאומי עם הצעה ברורה, עם קריטריונים ברורים לתמיכה, או באמצעות

אגודת החרשים, או באמצעות דרך פרטנית אחרת. אני מבקש שההצעה לא תגיע אלינו עשרים

וארבע שעות לפני הישיבה.

מאנשי האוצר אני מבקש לתת לנו הערכה תקציבית בכתב של עלות הצעת החוק הזאת.

אני יודעת מאנשים יורשים שצורכים את מכשיר הפקס, שסך כל התשלום החודשי שלהם

יוצא מאד גבוה ירוסית להוצאה, ואסביר: כששולחים דף נייר במכשיר הפקס הוא עובר הרבה

יותר מהר מדקת פעימה או מהזמן הקצוב של שיחת טלפון. בזק מחייב את פעימת המונה גם

אם הנייר שנשלה כבר עבר. כלומר, הפקס דלוק לעוד מספר שניות עד גמר מחצית הדקה

והחרשים צריכים לשלם עבור הפרש הזמן הזה. בזק אינם קשובים לנושא הזה ואינם

מסכימים לתת איזה החזר של שיחות טלפון לאנשים היורשים. אני יודעת שיש החזר לילדים

חרשים עד גיל 8 או 14, אבל הם לא מוכנים להגדיל את האוכלוסיה לשאר כבדי השמיעה.

אני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת.

זה אמור לגבי כל שולחי הפקס, לא רק לגבי חרשים.

נכון, אבל אנשים חרשים לא יכולים לדבר בטלפון והם עושים את כל שיחות הטלפון

שלהם באמצעות הפקס.

מ' בוטון;

בזק לא יכול לדעת מי שלח את הפקס, אם הוא יורש או לא.

עובדה שבזק נותן החזר הוצאות עבור 60 פעימות מונה בחודש דרך משרד העבודה

והרווחה לחלק מהאוכלוסיה הזאת.

היו"ר י' כץ;

תכללו את הרעיון הזה אם תחשבו שאפשר לשלב אותו בתכנית.

אי ציבוטרו;

בפגישה האחרונה העלו נושא מאד חשוב בקשר לזכויות משורוררי צה"ל. חרשים לא

מתקבלים לצבא בגלל המגבלה של החרשות, אלא רק מתנדבים. זוגות צעירים שמתחתנים

רוצים לקבל הלוואה למשכנתא לזכות רכישת דירה, אבל ההלוואה מותנית בקריטריונים,

בניקוד, שקשורים בשירות הצבאי, ומאחר שהם לא שרתו בצבא, היכולת שלהם לקבל משכנתא

היא נמוכה והם מתקשים ברכישת דירה.

קיימת אפליה גם לגבי הזוגות הצעירים שיש להם ילדים. לדוגמה, בביטוח הלאומי

מקבלים קיצבת ילדים, אבל אם לא שרתתי בצבא, אני מקבל סכום נמוך. מבחינת הזכויות,

זכויות היורשים שוות לזכויות המיעוט הערבי.

חי דיין;

יש עכשיו השוואה כללית לגבי קיצבאות קי"צ והיא כוללת כל אזרח במדינת ישראל.

י' קקון;

אבל לגבי הניקוד במשכנתאות יש אפליה.

ח' דיין;

צריך לדון על זה.

היו"ר י' כץ;

אני מבקש לבדוק ולתת תשובה לגבי הנושא של משכנתאות, אם יש משמעות לשירות בצבא

או לא. אני מניח שזה חל גם על אוכלוסיות אחרות, לא רק על החרשים.

ד' ברלנסקי;

האוכלוסיה הספציפית הזאת רוצה להתגייס, רק לא מקבלים אותה.

היו"ר י י כץ;

לא מגייסים חרשים?



ד' ברלנסקי;

לא, רק בהתנדבות.

היו"ר י' כץ;

מאיזו רמה?

א' מגן;

למעשה כל מתגייס עובר בדיקה שמיעה ובהתאם לירידה בשמיעה שלו, בדרך כלל מ-40

דציבלים, הצבא אינו מגייס. בעבר, עד ש"שמע" לא נכנס לעניו הזה - עד לפני כ-18 שנה

- בכלל לא גייסו חרשים. אנחנו מהנכים את ההניכים שלנו שהם צריכים לא רק לקבל

סר/חברה אלא גם לתת ומאד עודדנו את ההתנדבות לצבא. הם גם מאד נפגעים, כי הם מקבלים

פרופיל 21. אחת לשנתיים אנחנו עורכים כנס עם ראשי לשכת הגיוס ועם קציני צהייל

גבוהים - ראש אכייא, סגן ראש אכ"א, אנהנו עושים כנסים לבוגרי שביעיות ושמיניות ושם

הם מקבלים הסבר. מה שקורה היום בצבא, לאור הקיצוצים, שהצבא איננו מעונין כל כך

לקבל מתנדבים אלא רק את המצטיינים ולכן הם עורכים מבדקים, כך שהיום אינם יכולים

להיכנס אלה שפהות מוכשרים, וזה מאד מתסכל. יש לנו מתנדבים כל שנה והם מאד

מצליהים, אבל לא כולם מתקבלים.

היו"ר י י כץ;

אני ברצון מוכן לקיים דיון נפרד - לא של הוועדה, אלא של יושב-ראש הוועדה -

בנושא הגיוס לצה"ל, אם אתם הושבים שאני יכול לתרום לזה, כי אני רואה בזה דבר

בסיסי היוני ביותר.

על ידי כך ההרש גם מקבל בטחון.

ד' ברלנסקי;

וגם מגיע לשוויון.

בנושא אהר, אבל לתשומת לבו של חבר-הכנסת דיין ויושב-ראש הוועדה: אני הושבת

שכל ענין המסים היה יותר קל אם אוכלוסיית החרשים יכלה לזכות במקומות עבודה בהתאם

להשכלתו, כישוריו ויכולתו של כל אהד באוכלוסיה זו. יש בנושא הזה בעיה מאד קשה ויש

דעה קדומה. יש לנו בוגרים, הניכים שלנו, שהם בעלי תואר שני בתחומים שונים ובעלי

מקצוע - טכנאים והנדסאים - ולצערנו הרב הם רוכבים כשליחים על האופנועים ואינם

מקבלים עבודה. אנהנו הושבים שזה אתגר לוועדה הזאת לטפל בנושא הזה לעומק ולראות

מה לעשות.

יכול להיות שצריך לשקול את הנושא של העסקת הרשים דווקא בשירות המדינה.

יש מפעלים ששומע לא יכול לעבוד בהם בגלל עומס הרעש. מפעלים כאלה יכולים להיות

טובים לחרשים.

טעות לעשות את זה, כי על ידי כך תוריד את שרידי השמיעה שנשארו להם. טעות

להכניס אנשים כבדי שמיעה למקומות כאלה.

אפשר לחזור ולפרט איזו תמיכה נותנים המוסד לביטוה לאומי ומשרד הבריאות לאנשים

שנזקקים למכשירי שמיעה וידם אינה משגת?

אי פלדמן;

במוסד לביטוח לאומי יש רק קיצבאות. לקרן המיוחדת יש פרוייקטים מיוחדים.

אי חוג'ה;

מכשיר השמיעה הוא מכשיר רפואי ומי שצריך לתת אותו זה משרד הבריאות. משרד

הבריאות, בדרך כלל, לא נותן את מלוא העלות של המכשיר. היום ערך מכשיר הוא כ-1,700

שקל, ומשרד הבריאות נותן קרוב ל-1,000 שקל או אפילו פחות. אנשים שלא יכולים לעמוד

בזה פונים אלינו, לוועדה לתמיכה לבודדים. יש לנו ועדה שעוזרת לבודדים, אבל זה על

בסיס מבחני הכנסה וכשיש המלצה של העובדת הסוציאלית, ואז אנחנו עוזרים לאיש לקנות

מכשיר שמע. זה סיוע לבודדים, זו לא החלטה אוניברסלית.

הי ו "ר י י כץ;

אני מבקש שכאשר תכינו את התכנית שלכם תתייחסו גם לנושא הזה.

לא נוכל להתייחס לנושא הזה, כי זה לא אנחנו, זה משרד הבריאות.

היו"ר י י כץ;

תשבו משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר ותכינו לנו תכנית. והיה

ותכינו תכנית משמעותית, נביא אותה עוד עשרה ימים לוועדה ונאשר אותה. והיה ולא,

נאשר את הצעת החוק שהיועץ המשפטי יכין. נדמה לי שזו הדרך הטובה ביותר לפתור את

הענין.

אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה הבאה בנושא זה בעוד שבועיים.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:55)