הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 298

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, כ"ח באדר א' התשנ"ה (28 בפברואר 1995). שעה 09:00

חברי הוועדה; י' כץ - היו"ר

י' לס

מוזמנים; מ' היבנר - משדד הבריאות

ב' הרן - משרד הבריאות

די עוזר - משרד האוצר

ד' אורנשטיין - משרד המשפטים

די ערד - ההסתדרות, מזכ"ל איגוד הרוקחים

ה' ביימל - הסתדרות הרוקחים

צי בת-דוד - הסתדרות הרוקחים

י' לוי - היועץ המשפטי של קופ"ח כללית

י' רוזנפלד - רוקח ראשי, קופ"ח לאומית

ד"ר מ' זיידנבאום- קופ"ח מאוחדת

אי שמאי - ראש אגף רוקחות, קופ"ח מכבי

מ' בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר-היום; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מסי 5). התשנ"ה-1994.

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 5) התשנ"ה-1994

במקורה זו הצעת הוק פרטית של חבר-הכנסת יורם לס.

בשעתו העברנו לדיון במליאת הכנסת את הצעת ההוק תוך כדי קיצוץ סעיף 1 מן ההצעה

המקורית. אבקש ממך, חבר-הכנסת לס, שתתייחס לשאלה מה דינה של היוזמה שהיתה כלולה

בסעיף 1. בפרוטוקול של הישיבה הקודמת מופיע שאמרת - ואני הגנתי עליך - שלא הגעת

להסכם עם הממשלה בנושא הזה.

סעיף 1, בכל מה שקשור לעוזרי רוקחים, היה למעשה הצעה שקיבלתי ביוזמתה של

הסתדרות הרוקהים - אני מעריך שזה היה האינטרס העיקרי של הסתדרות הרוקהים - אבל

לצערי הממשלה התנגדה לסעיף הזה.

נ/ה המשמעות של התיקון המוצע?

לפי מיטב ידיעתי הסעיף הזה הוכנס לפקודת הרוקחים בשנות ה-80 כתוצאה מזה שרצו

למנוע מלא-רוקחים שיתפסו מישרות ניהוליות ומקצועיות בתחום הרוקחות. לשם כך הוכנס

סעיף שמגביל את פעילותם של עוזרי רוקחים בבית מרקחת לעוזרי רוקחים שקיבלו רשיון

עד 1964.

אני חושבת שב-1995 לסעיף כזה אין כבר מקום, כי הוא פוגע באנשים על פי חוק

יסוד: חופש העיסוק. כל עוד במדינת ישראל, עד עצם היום הזה, מנפיקים רשיון כדין

לעוזרי רוקחים עולים או ארורים עד שנת 1979. לא יכול להיות שבפקודה יהיה סעיף

שמגביל עוזר רוקה שקיבל רשיון ב-1964.

אין הגבלה על עוזרי רוקחים מהוץ-לארץ.

על עוזרי רוקחים מחוץ לארץ אין הגבלה. למעשה זו אפליה לטובת עוזרי רוקחים

עולים.

היום ב-1995 יש עובדה קיימת: קיים מחסור אדיר ברוקחים. המוסדות לא מצליחים

היום לגייס רוקהים, וזה פוגע בעבודה הסדירה של המוסדות, בעיקר ברפואה הציבורית.

מההנימוקים בנושא האפליה?

סעיף 7 שמדבר על הגבלת תאריך, כשהגבלת תאריך קיימת גם בסעיף 5. וזו הגבלה

שמפריעה לנו במיוחד. הסעיף מדבר מדבר על רישוי עוזר רוקה והוא מציב מספר תנאים

לרישוי כזה. בין היתר הוא מדבר, בסעיף קטן (4) על עוזר רוקה שהתאמן שלוש שנים

בבית מרקחת על יד רוקח כשיר, וכן, בסעיף קטן (5) על עוזר רוקח שעמד בישראל - לפני

די בניסן, 1 באפריל 1979 - בבחינה שנקבעה ברוקחות.

קיים גם סעיף קטן (1), הקובע שהוא צריך להיות "בעל אופי טוב".

זו דרישה גם לגבי רשיון רוקחות.

הסעיף שמדבר על כך שהאפשרות לעמוד בישראל בבחינה מוגבלת עד 1 באפריל 1979

קטעה את האפשרות של עוזרי רוקחים, כאלה שהם תושבים ישראלים, לקבל רשיון של עוזרי

רוקהים. אחר כך נאמר בסעיף קטן (ב): "בעל תעודת רוקח מחוץ-לארץ, שהכיר בה המנהל,

פטור מן התנאים שבפיסקאות (4) ו(5)". כלומר, אין לו הגבלה של תאריך, הוא יכול

לקבל רשיון בכל עת. זאת אפליה ברורה.

זאת אומרת, שאם מגיע היום עוזר רוקח מחבר העמים הוא פטור מן ההגבלה של המועד.

נכון, 'הוא יכול לקבל רשיון של עוזר רוקח. זה כמובן נוגד את חוק יסוד: חופש

העיסוק, שאומר שכל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח

יד, וכל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הופש העיסוק של כל אזרח או תושב

בישראל.

כשבדקתי את הנושא הזה שאלתי את עצמי למה באה ההגבלה הזאת של 1964. בדברי

ההסבר לאותה הצעת החוק נאמר כך: " ליתר הקפדה מוצע לבטל את המעמד של עוזרי רוקהים

כדי שבעתיד יהיה הטיפול בבית המרקדות מסור לידיהם של רוקחים מוסמכים בלבד".

הלוכסוס הזה של יתר הקפדה, בתנאים ששוררים היום בהעסקת רוקחים ועוזרי רוקחים

במערכת הציבורית, אינו מתאפשר. הקפדה חייבת להיות, זה נושא רגיש טיפול בסמים

מסוכנים, אבל אי אפשר לדבר על ביטול המעמד של עוזרי רוקחים כאשר קיים מחסור בכוח

אדם רוקחי בשירות הציבורי, שנגרם כתוצאה מהסרת ההגבלות שהיו קודם לכן בפקודת

הרוקחות בנושא של מרחק בין בית מרקחת אחד לשני, בנושא מי יכול לנהל בית מרקחת.

הסרת ההגבלות האלה גרמה לכך שכוח אדם רוקחי מהשירות הציבורי עבר אל השירות הפרטי.

כיום אנהנו נמצאים במחסור שזועק לשמיים, ממש לפני קריסה. אנחנו לא יכולים לקבל

היום את הלוכסוס הזה של יתר הקפדה, משום שזה יביא לתוצאה הרבה יותר גרועה.

המגבלה של סעיף 7(ב), תאריך 4 ביוני 1964, חלה גם על עולים וגם על מי שאינם

עולים.

כן, אבל כמעט אין כאלה בשירות הציבורי, הם מאד זקנים.

חלק מהם פרשו, חלק פורשים, חלק בדרד לפרישה. הקבוצה הזאת של עוזרי רוקחים

הצטמצמה והיא אינה מתחדשת. כיום, כשאין בית ספר נוסף לרוקחות וכשאין לנו כוח אדם

רוקחי, אנחנו עדיין זקוקים לעוזרי רוקחים, במיוחד במערכת הציבורית, כשעוזר רוקח

לא ממלא תפקידים של רוקח, הוא לא בא להחליף רוקח, הוא עובד תחת פיקוחו של רוקח.

האם אתם בעד זה שבכל זאת תהיה מגבלה של תאריך והיא תוחלף ל-1 באפריל 1979?

זאת אומרת, שיהיו רק בעלי נסיון?

ברור ש-1 באפריל 1979 עדיף על 1964, זה יתן עוד מספר מסויים של רוקחים, אבל

זה עדיין לא טוב. אנחנו מבקשים להסיר את ההגבלות של התאריך בכלל, כי יש בזה אפליה

וזה לא עומד בפני חוק יסוד; חופש העיסוק. כלומר, אנחנו מבקשים להסיר את המגבלה גם

בסעיף 7 וגם בסעיף 5.

יש ברשותי ספר שמתאר שירותי רוקחות ב-23 מדינות נאורות בעולם. מעל מחציתן

מעסיקות עוזרי רוקחים, מכשירות עוזרי רוקחים לתפקידים כאלה או אר)רים. בעולם זה

מקצוע ידוע ומוכר, לומדים אותו, מבצעים אותו. בהיותנו מדינה קולטת עליה, אנחנו לא

יכולים למחוק מקצוע שקיים בעולם. מחר יעלו אנשים מהמדינות הללו. מה נעשה להם -

הסבה מקצועית? למה? זה מקצוע שקיים בעולם.

מקצוע הרוקחות עבר שינויים מרחיקי לכת בשניים-שלושה העשורים האחרונים. מעל

90% מהתרופות שמו נפקות מדי יום הן תרופות פטנטיות ועל כל כן הנושא של שוליית

הרוקח, החניך, שעזר להכין את אותן פילולות, את אותן אובולות, את אותם נרות

סופוזיטוריות, אין לו מקום. שוליית רוקח הוא אותה ביצה שממנה יצאה התרנגולת של

עוזר רוקח. זה היה הדבר המקדים, שנתן את האפשרות לעוזרי רוקחים, בהיותם חניכים,

כשלב ראשון, לקבל את רשיונם לעסוק כעוזרי רוקחים.

כבר משנת 1967-1965 עמלנו קשות להעלות את רמת הרוקחות במדינת ישראל לליגה

לאומית על ידי כך שהמקצוע הוא אקדמאי. הורידו את הדרישה לחמש שנים למסטר, ושלב

ראשון או הכרחי לקבלת רשיון מספיק תואר בי.אי, אבל האדם חייב להיות בוגר

אוניברסיטה. ידוע לנו שבית הספר לרוקחות בירושלים גם פתח את שעריו. אם כשאני

למדתי בזמנו בשנת 1970 היו 30 תלמידים בכיתה, היום יש 120-110 תלמידים בכיתה. אם

צרכי המדינה לא באים על סיפוקם, עדיין ייתכן שיש מקום לפתוח עוד בית ספר לרוקחות.

היום בשביל להיכנס לבית ספר לרוקחות צריך פסיכומטרי 680 או 700. אנהנו לא

יכולים, מצד אחד, לקבוע דרישות גבוהות, להעלות את רמת המקצוע מבחינה אקדמית

מקצועית נכונה, ומצד שני לאפשר לעוזרי רוקחים למלא תפקיד שרוקח הוכשר למלא.



היום תפקיד הרוקח, בהיותו מעביר תרופות פטנטיות מוכנות, הוא בנושא של ייעוץ,

בנושא של הבנה, בנושא של יידע רב, שעליו גם לדעת וגם לדעת להפש. יש הרבה שגיאות

במתן תרופות, במתן תרופות שיש ביניהן אינטראקציה שלילית, שיכולות להביא לתופעות

לוואי. יש נושא של אפשרות למצוא תחליפיות מסויימת בין תרופות כדי להוזיל מחיר

במוסדות. עם כל הכבוד, לעוזרי רוקחים אין את המידע התרופתי שיש היום לרוקח בוגר

אוניברסיטה.

יכול מאד להיות שיש חוסר של רוקחים במדינה. זה נובע מפתיחת בתי המרקחת ושאיבת

אותם אנשים במשכורות מפתות, כי אם הרוקחים בשירות הציבורי משתכרים חצי ממה שמשתכר

רוקח בבית מרקחת פרטי או ברשת, ברור שהפיתוי לצאת החוצה הוא גדול, ויכול להיות

שיש בריחה מסויימת של כוחות עבודה טובים החוצה. אנחנו גם יודעים שחלק מקופות

החולים, ואפילו קופת חולים הכללית, מנפיקה היום תרופות באמצעות בתי מרקחת פרטיים,

וגם היא מודעת לענין שרוקח בעל רשיון אקדמאי נותן את השירות היותר מקצועי, היותר

מעודכן.

למה לא ליצור אחידות בין סעיפים 5 ל-7? סעיף 5 אומר: "מקבל רשיון לעבוד כעוזר

רוקח מי שממלא אחר שורה של תנאים וביניהם הוא עמד בישראל לפני תאריך מסויים

בבחינות. למה לא לקבוע את אותו תאריך גם בסעיף 7(ב)? מה ההגיון לקבוע את זה

בתאריך מוקדם יותר?

בנקודה הזאת לא אשרוף צמיגים. התאריך נקבע על סמך ההגיון, שאם מגיע עולה חדש

ועבר את הבחינות, מן הדין שיהיה מצוי בדיני הרוקחות בארץ, לכן נקבע הקטע הזה של

השנים מ-1964 ל-1979. בהנחה שאותו רוקח יהיה כבר בעל ותק של 16-15 שנה, 20 שנה.

יכול להיות שהיום, ב-1995. אפשר לתת גם לאלה שהגיעו ב-1979.

אבל לא י ותר.

לא יורע- מזה.

אני מבקש להחזיר את סעיף 1 המקורי, שמדבר רק על תיקון סעיף 7. לא על תיקון

סעיף 5.

זאת אומרת, במקום "1 באפריל 1964" יבוא "1 באפריל 1979".

בדיוק כך.

אני הצעתי את זה, הממשלה הפילה את מה שהצעתי.

אותם רוקחים לא עברו את בחינות המדינה, יש פה סיכון מסויים. עוזרי הרוקחים

שבאים היום, רובם נבחנים, מה שלא היה כן אז.

הם כן נבחנו.

הם לא נבחנו.

מ' בוטון: סעיפים 8 ו-9 מדברים על נושא החניכות ולזה היוטה הסכמה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 1

הוספת סעיף;

הוועדה מציעה להוסיף לנוסח שעבר קריאה ראשונה תיקון לסעיף 7 לפקודת הרוקחים.

י י לס;

הסעיף שנוסיף יהיה סעיף 1 והאחרים יזוזו בהתאם?

כן.

באותו סעיף ייאמר כך; "בסעיף 7 לפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, להלן

הפקודה, בסעיף קטן (ב) במקום "לפני כ"ד בסיון התשכ"ד, 4 ביוני 1964" יבוא "לפני

די בניסן התשל"ט, 1 באפריל 1979".

הצבעה

הוחלט; לאשר את הוספת הסעיף בנוסח המוצע

סעיף 2 - ביטול סעיף 18;

סעיף 18 לפקודת הרוקהים מדבר על רוקח המוצב בבית חולים, שלא יהיה בעל בית

מרקחת או מנהל, רוקח אחראי, אלא לפי האמור בסעיף 39(ב).

זה סעיף אנכרוניסטי.

לגבי אפשרות של העסקת רוקה מהשירות הפרטי בשירות הציבורי - האם לא מן ההגיון

שיהיה גם מצב זהה בכיוון ההפוך?

הכוונה היא לבעלות לא לניהול.

כבר דנו ודשנו בסוגיה הזאת.

הצבעה

לאשר את סעיף 2

מ' בוטון: סעיף 3 מאפשר כיום לכפות כאילו יחסי עובד-מעביד בתנאים מסרי ימים.

י י לס;

מנכ"ל משרד הבריאות יכול לכפות על קופת חולים הכללית להעסיק אדם על פי שיקול

דעתו ולא על פי שיקול דעת קופת חולים.

הצבעה

לאשר את סעיף 3

מ' בוטון: זה תיקון טכני שנובע מתוך זה שתיקנו את סעיף 8.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 4

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס 5). התשנ"ה-1994, אושרה לקריאה שניה

ושלישית בתוספת הסעיף שהתקבל, והיא תובא לדיון במליאה.

תודה רבה הישיבה ננעלה.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:30)