הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



289

פרוטוקול מס' 289

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי ט"ו אדר א'. התשנ"ה - 15 בפברואר. 1995. שעה 00;09

י' כץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

ב' טמקין

י' לס

עי מאור

מוזמנים;

אי קרני - אכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה והרווחה

אי פארן - המנהל הכללי שירות התעסוקה

בי שוורץ - מנהל אגף שרותי מעסיקים, שירות התעסוקה

אי בורשטיין - מזכיר מועצת הפועלים הוד השרון

עו"ד שי לב - מייצגת עובדים זרים, מועצת הפועלים

די ירמיה - נציג עובדים זרים

אי תומל - נציג עובדים זרים

גי קופו - עובד זר מתאילנד

ר' אספיר - מנהלת מחלקת פש"ר, המוסד לביטוח לאומי

אי צרפתי - אגף מילואים ואבטלה, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד שי שדה אור - המוסד לביטוח לאומי

סי כהן - מזכ"ל הסתדרות פועלי הבנין, ההסתדרות הכללית

עי ברעם - מנכ"ל התאחדות הקבלנים

עו"ד ש' ברגרזון - מפרק חברת אישרא-קן

ד"ר ד' כהן - חברת דר-עד

ג' תדמור - חברת דר-עד

עו"ד ני אילן - חברת דר-עד

גבי לב

א' אדלר

ש' צהר

מצבם של העובדים הזרים ברמות השרון - חה"כ יי כץ



מצבם של העובדים הזרים ברמות-השרון - חה"כ י' כץ

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. על סדר היום שלנו מצבם

של העובדים הזרים ברמות השרון.

עובדי המוסד לביטוח לאומי נמצאים עכשיו בעיצומים ואני מנועה מלהשוגתף

בישיבה הזאת. רק בגלל הכבוד ליושב-ראש הוועדה באתי לכאן הבוקר כי חשבתי שאולי

יהיה כאן מר בריצמן ואז אמסור לו כמה נתונים, ואלך. שמעתי שמר בריצמן לא יהיה

כאן היום.

אנחנו נהיה כמובן האחרונים שנשבור או ננסה לשבור שביתה. אנחנו מכבדים את

מעמדך. האם יש לך נתונים בכתב?

רי אספיר;

לא מסודרים כך שמישהו יוכל להבין אותם. אומר רק שהחברות בפירוק, ואנחנו

נעשה כמיטב יכולתנו אחרי צו פירוק. אני פקיד המוסד לביטוח לאומי ואני אבצע

כמובן את ההוראות שאקבל. עכשיו אני נאלצת לעזוב את המקום בגלל העיצומים.

היו"ר י י כץ;

אנחנו מאחלים לכם סיום מוצלח של השביתה.

על סדר היום שלנו, כאמור, מצבם של העובדים הזרים ברמות השרון, שזו שכונה

בהוד השרון. בלילה גשום בוססתי שם בבוץ ופגשתי את הפועלים, והמראה לא היה

מלבב כלל וכלל, ועוד נדבר על זה.

נוסף לנוכחים הוזמן לישיבה גם מר יוסף טוב ממשרד הפנים, שלא יגיע לישיבה,

כפי שהודיעו למזכירת הוועדה. לא הגיעו גם המוזמנים ממועצת הפועלים.

עד שיגיעו לכאן נציגי הפועלים, אנחנו נשמע את נציגי מספר חברות שהתארגנו

לענין זה.

ד"ר ד' כהן;

שמי דייר דוד כהן, מחברת כהן פיתוח שהיא שותפה עם חברת דר-עד, ואנחנו

היזמים של פרוייקט רמות השרון. יש לנו מספר קבלני משנה. בין הקבלנים שלנו היתה

חברה בשם אישרא-קן, שנוהלה על ידי מהנדס בשם יוסף אלכסנדר. לחברה הזו היו

חברות נילוות; חברה לשירותי עובדים בשם אומגה, חברה שם מרדין, שלא פעלה באתר

שלנו ועוד. ושם קרתה טרגדיה אישית. האדם שבו מדובר איננו נוכל וגם לא גנב

כספים, אלא שבריאותו התערררה באופן קיצוני ומהיר, והוא פשוט חדל לתפקד. אשתו

ניסתה להחזיק את החברה על פני מספר חודשים, עד שלפני זמן מה היא הודיעה שהיא

מסלקת יד מהאתר, כי אינה יכולה להמשיך לתפקד.

החברות האלה עבדו בהרכבים שונים באתר אצלנו וגם באתרים אחרים, כמו כפר-

יונה, נתניה, פרדסיה וגני-עם. הן העסיקו 290 עובדים, רובם באתרים אחרים, לא

אצלנו.



המשפחה יזמה את בקשת הפירוק. היא לא הגישה בקשה לפירוק מרצון, אלא אתת

החברות הגישה בקשת פירוק לחברות האחרות. השליטה בכל החברות היא של אותה משפחה.

הם בשלו, והבינו שזו הדרך הנכונה ללכת בה, וטוב שעשו זאת כך. השופט לויט מינה

את עורך דין שאול ברגרזון להיות מפרק החברות האלה. ואז התחיל תהליך שהוא לא

בר-שליטה, כאשר כל הפועלים מהאתרים השונים התרכזו באתר שלנו, ואמרנו שהם

מוכנים רק להסדר שיהיה לגבי כולם. והמצב התחיל להסתבך. אני מבקש שגדעון תדמור

ישלים את תיאור המצב.

גי תדמור;

באתר נמצאים כ- 220 פועלים זרים. הפועלים מתחלקים לשתי קבוצות. האחת, בת

50 איש מתאילנד, והשניה, שהיא הגדולה, של פועלים מרומניה. מבין כל הפועלים

שנמצאים באתר ושהעוסקו בעבודות קבלניות אצל חברת אישרא-קן ישנם כ- 100 פועלים

שהובאו לארץ על היתרים שהוצאו לכהן פיתוח דר עד. הם הועסקו דרך חברת אומגה,

חברה לשירותי כוח אדם, שהיא חברת אחות לישרא קן. העובדים האלה הם החלק הקטן

מכלל ציבור העובדים הזרים, והם מתחלקים לשתי קבוצות: עובדים תאילנדים, ועובדים

רומנים. עם העובדים התאילנדים הגענו להסדר, והם ממשיכים לעבוד.

אני מדבר על כ- 25 עובדים תאילנדים שהובאו לארץ על היתרים שלנו ועובדים

באתר שלנו. הערבות הבנקאית הופקדה על ידי חברת אומגה. הם פנו אלינו ביום השני

או השלישי ואמרו שהם לא קשורים לרומנים והם מבקשים שנגיע אתם להסדר. עוד לפני

שהיה ברור לנו מה השכר שלהם ומה הן ההתחייבויות, מפני שכל הרישומים נוהלו על

ידי חברת אומגה שנמצאת בפירוק, הגענו אתם להסדר שמבחינתם היה הסדר מקובל,

שלפיו אנחנו משלמים להם בגין העבר סכום כסף, שפרוש בצורה מדורגת, והם עובדים

באתר. הם חתמו על זה שהם עובדים אצלנו, ושהם עוברים לעבוד דרך לשכת תעסוקה

פרטית אחרת לכוח אדם. הם חתמו על הניירות ונפתחו להם כרטיסי עובד חדשים אצל

החברה הזאת.

הבעיה היום היא עם העובדים הרומנים. באתר שלנו ישנם כ- 78 עובדים רומנים

שנמצאים באתר, ולגביהם אנחנו מנלהים מזה מספר ימים משא ומתן כדי להגיע אתם

להסדר. ב- 3 או ב-4 לחודש היה דיון אצל השופט לוויט בענין זה, ונקבע בהסכמתנו,

שאנחנו לוקחים אחריות מלאה על כל העובדים שהובאו לארץ על היתרים שלנו, כי זו

מחוייבותנו על פי כתב ההתחייבות, למרות שלנו מנגד יהיו תביעות אחרות, כי

שילמנו כספים לאומגה או לאישרא-קן. אבל ברור לנו, ואמרנו זאת בבית המשפט כאשר

התנהל שם הדיון הראשון בענייננו, שאנחנו לוקחים עליהם אחריות מלאה. ההיתר

עדיין בתוקף. יכול להיות שהוא צריך להיות מוארך.

מעולם לא נשאל אם אנחנו אחראים או לא אחראים לעובדים שהובאו לאתר על

ההיתרים שלנו. אנחנו שתי חברות ציבוריות, גם כהן וגם דר-עד, , והמחוייבות הזאת

ברורה ונהירה לנו ואנחנו עומדים מאחוריה. לצערנו הרב לא זאת היום הבעיה באתר.

ת' גוז'נסקי;

מה אתם מציעים לעובדים?

גי תדמור;

להגיע אתם להסדר כזה או אחר. אחרי שנקבל את כל הנתונים יעמדו וידרשו לקבל

עד האגורה האחרונה, גם את זה אנחנו נעשה, כי זו המחוייבות שלנו.

העובדים התלוננו, בין היתר, על שגבו מהם דמי עכבון וניכו את זה מהמשכורת

שלהם. ועוד אני מבקש לדעת מה עם הדרכונים שלהם.



ג' תדמור;

אלה בדיוק השאלות שנמצאות היום בבירור. המסמכים נמצאים אצל החברות. המפרק

משך את המסמכים מהחברות ואיבד אותם. אלה דברים שגם לנו, לצערי הרב, אין מידע

עליהם כי אנחנו שילמנו בעד שירותי קבלנות. לא שילמנו בעד העסקת עובדים, אלא

שילמנו בעד שירותי קבלנות. אם יהיו מספרים מסודרים ויוצגו בפנינו מספרים

מסודרים שמישהו עומד מאחוריהם, וזו לא תהיה תכנית כבקשתך שכשל עובד יגיד כמה

הוא רוצה לקבל בגין עבודתו בעבר, אנחנו נצטרך לשאת בזה בתוקף ההתחייבות,

ואנחנו מוכנים לשאת בזה מיד.

ת' גוזינסקי;

האם היתה הלנת שכר כשהם עוד עבדו?

גי תדמור;

זה חלק מהדברים שאותם צריך לבדוק. מדובר במשכורת של חודש דצמבר 1994 ושל

חודש ינואר 1995. משכורת ינואר היתה אמורה להיות משולמת להם רק ב- 25 בינואר,

כך שלגביה אין בכלל ענין של הלנת שכר, ולגביה עוד לא היתה מחוייבות תשלום. אבל

בשל המצב הקיים יודעים העובדים שהסכום הזה לא ישולם, משום שהחברות נמצאות

בהליך פירוק.

אני רוצה להתייחס לבעיה שמונעת מאתנו לפתור גם את הבעיה של העובדים שלנו.

אנחנו נמצאים במשא ומתן עם העובדים. היות והקבוצות היו קבוצות מעורבבות, ולא

ניתן לבצע הפרדה בין העובדים הובאו על היתרים שלנו ובין אלה שהובאו על היתרים

של אחרים, ודווקה המנהיגות של העובדים היא של עובדים שהובאו דווקה על היתרים

לא שלנו, הם הציגו תנאי חד משמעי שהם לא מוכנים להגיע לפתרון אלא אם כן הפתרון

יהיה לכלל ציבור העובדים הרומנים.

הוצע שהיות ואנחנו ה"כיס העמוק" אנחנו נשלם את אותם התשלומים לעובדים

שלנו, ועורכי הדין שמייצגים את כל העובדים יבצעו את החלוקה ביניהם. אנחנו

כמובן לא יכולים להכנס להסדר מהסוג הזה.

מי הן החברות היזמיות שמגבילות לכם באתרים האחרים?

ג' תדמור;

החברות הידועות לי הן הברת אשלג, חברת סען, חברת פסגות הכרמל. חברת אשלג

הגיע להסדר עם העובדים לגבי האתר שלנו בכפר יונה, והעובדים חזרו לעבודה. לפי

נתונים שבידי מדובר שם בכ- 22 עובדים. לנו אין שליטה בענין, ואני מוסר את

האינפורמציה לפי נתונים שנמסרו לנו.

יש סיבוך נוסף; חברת אישרא קן פיזרה את העובדים בין האתרים שלא על פי

ההיתרים. לפי נתונים שבידינו ישנם באתר בכפר יונה עובדים שהובאו לארץ על

היתרים שלנו. אבל זה סיבוך שניתן לפתרון. הבעיה העיקרית היא שהם מעוניינים

להגיע לפתרון כולל לכלל ציבור העובדים. השאלה היא איך אפשר לעשות את זה כאשר

אנחנו לא מחוייבים לשלם לרוב העובדים, ולא יכולים לשלם. ונשאלת השאלה מאיפה

ישלמו להם בגין החודשייים פלוס שמגיעים להם.

אני מבין שחברת כהן פיתוח דר-עד מוכנה ללכת להסדר שכרוך מבחניתה בתשלומים

מסויימים. האם אתם חברים בהתאחדות הקבלנים?

אני רוצה להדגיש שהיינו מוכנים להגיע להסדר מהיום הראשון שבו הנושא נדון

בבית המשפט. יש על זה החלטה של השופט לויט.

אני מבין שיש עוד חברות קבלניות המעורבות באתרים אחרים. מי יכול לספק לנו

נתונים לגבי החברות שבהן מדובר. האם להתאחדות הקבלנים יש נתונים?

עי ברעם;

חלק מהחברות הן חברות בהתאחדות הקבלנים, וחלק לא. זה בוודאי מצער, אבל זה

מקרה עסקי של חברות שמצבן לא טוב, וזה קשור בסממנים לא טובים של המצב הכלכלי.

עם כל הצער, מעבר לפתרון של 400 העובדים אנחנו צריכים לחשוב היום על 50 אלף

עובדים זרים שנמצאים בדרך לארץ.

אנחנו מבקשים להתרכז בנושא הספציפי שלפנינו היום.

אצטמצם איפוא בנושא הספציפי, ידוע לנו כי חלק מהחברות מצאו פתרון לבעיה,

ולחלק מהחברות אין פתרון. מהידע שיש לי לא נמצאים כאן עורכי דין שמייצגים את

העובדים הזרים, ולכן אומר בזהירות שיש כבר מחלוקת בין עורכי-דין ולא בין ועדי-

עובדים. נכנסו למשחק שני עורכי דין שמייצגים, ואפשר לפתור כמעט את כל הבעיה,

אלא שמדובר בהבדל של 300 אלף דולר.

כפי שידוע לי מפרטים שאינני יכול לציין בבטחון אם הם נכונים או לא, אני

יכול להגיד שבסכום של 350 - 300 אלף דולר אפשר לתת פתרון לבעיה של כל העובדים,

ומדובר בשכר של חודשיים פלוס אלף דולר שהוקפאו להם כהתחייבות. ועורכי הדין של

הקבוצה אומרים שמדובר בעצם בסכום של 650 אלף דולר. אנחנו מחכים למפרק שינקוב

במספר הנכון.

אסביר את הפתרון. אני מבין שלא תהיה בעיה בענין שני החודשים, כי החברות

אמרו שיכסו את שני החודשים האלה ללא בעיה. וגם לגבי 100 או 120 האחרים לא תהיה

בעיה, כי הם יכלו להתחיל לעבוד כבר שלשלום. בינתיים אינם עובדים, והימים רצים,

ואיש לא ישלם להם בעד הימים האלה. הם יכלו להתחיל לעבוד. החברות שרוצות לקלוט

אותם מוכנות לכסות את שני החודשים שחלפו.

היו"ר י' כץ;

האם מדובר בחברות יזמיות באותם אתרים, או גם באתרים אחרים?

ע' ברעם;

לא, מדובר בחברות אחרות לגמרי שיש להן היתר. כלומר, במקום להביא עובדים

מחו"ל על פי היתר שניתן להם, יקלטו את העובדים האלה לפי היתרים שיש לחברות.

ענין המשכורת הנוכחית בא על פתרונו. הבעיה היא לגבי אלף הדולר שהקפיאו להם.

עם כל הכבוד, הבעיה הזאת לא חורגת מהבעיות הרגילות של פשיטת רגל בארץ.

יש בכל זאת הבדל אחד ביניהן. כאשר מדובר בעובדים ישראלים, אנחנו יודעים

שיש מסלול קבוע, יש מועצת פועלים, יש חוק ביטוח עובדים במקרה של פשיטת רגל

וכוי, והכל ברור. ואילו במקרה שלפנינו מדובר גם ביחסי החוץ של מדינת ישראל.

מדינת ישראל מקבלת תלונות ממדינות אחרות על תנאי לינה ותנאי שכר גרועים ביותר

שניתנים בישראל לעובדים שהם נתינים שלהן. התלונות מגיעות לשגרירויות שלנו

בחו"ל. זה גם מופיע בעתונות הבינלאומית, ואנשים בעולם כולו, באמריקה ובאירופה

במיוחד וכמבן במדינות שמהן מגיעים אלינו העובדים האלה, מגישים על כך תלונות

למשרד החוץ.

יושבים כאן אתנו פועלים זרים שבהם מדובר, והשאלה היא אם הם מבינים את מה

שנאמר כאן בעניינם.

אנחנו עוד נשמע אותם. השאלה היא אם הם מבינים עברית או אנגלית.

אחד מהם דובר עברית, ואחר מהם דובר אנגלית עילגת. לא איתרנו את זאב קרטן

שיהיה מתורגמן.

עו"ד ש' ברגרזון;

המקרה הזה די דומה לפירוקים אחרים ולבעיות אחרות שנוצרות עם פשיטות רגל

של חברות אחרות, שלצערי הרב אני אמון בהן. המקרה שלפנינו הוא חורג, הואיל

ומדובר במספר גדול של עובדים זרים שנקלעו למצוקה כתוצאה מהפירוק.

על פי האינפורמציה שנמסרה לי, מבחינה חוקית יבשה דיני הביטוח הלאומי

בענין הפנסיה מכסים מצבים כאלה, דואגים לעובדים האלה ובזמן המתאים יקבלו את

מלוא שכרם מהמוסד לביטוח לאומי. כך שלמעשה מדינת ישראל דואגת הן לעובדים הזרים

והן לעובדים המקומיים במקרים של פשיטות רגל של חברות קבלנות.

זה רק עלול לקחת זמן רב.

גם לענין הזה יש פתרונות חוקיים. הואיל ונוצרה פה מצוקלה בא בית המשפט

ומינה אותי מפרק זמני לענין זה. לי לא היתה מעורבות קודמת עם אף אחד מהגורמים

המעורבים. בית המשפט עשה זאת מתוך כוונה לסייע לעובדים במצוקה, כאשר מצד אחד

לא היה גורם שיטפל בהם, ומצד שני הם חסרי ישע.

הדבר הראשון נעשה בזריזות יוצאת מן הכלל. החברה נכנסה לפירוק ביום

החמישי, וכבר ביום ראשון או שני היו הסדרים עם כל העובדים שאושרו בביה"מ.



אני מוניתי מפרק זמני ביום חמישי בשעות אחר הצהרים. שעה אחרי זה כבר

הייתי באתרים, וכבר פגשתי את העובדים, וכבר שמעתי את דעתם בענין והסברתי להם.

וכבר דאגתי להעביר להם כספים, כי אמרו לי שהם חיים במצוקה קשה. גייסנו כמה

עשרות אלפי שקלים כדי שנוכל להעביר אותם להם בדחיפות, ואכן חולקו להם כספים

כדי שחלילה לא ייראה כאילו לא דואגים ולא מטפלים בהם.

מה עם דמי העכבון?

מיד אגע בזה. אני רוצה לציין כי מבוקרו של יום השבת ועד יום הראשון

בבוקר הייתי כבר עסוק בענין הזה, כאשר המטרה היתה למצוא הסדר דחוף לענין.

בסופו של דבר התגבש הסדר כדלקמן: העובדים שהובאו על ההיתרים של החברות כהן

פיתוח ודר-עד, כהן פיתוח ודר-עד נושאים באחריותם הכפסית הכספית בכל הקשור

לענין הזה. נותרו קבוצת עובדים שלכאורה הובאו על ההיתרים של החברים שפשטו את

הרגל. גם להם צריך היה למצוא פתרון. הואיל והמוסד לביטוח לאומי בסופו של דבר

דואג להם, צריך היה למצוא פתרון שיתן להם מיד איזה שהוא סכום כסףח, מצד אחד,

ומצד שני יימצא להם מקום עבודה אחר בארץ. ואכן את שני הדברים האלה עשיתי.

דאגתי מיד לכך שיהיה גורם שיעמיד לרשות כל עובד ועובד סכום של ל650 דולר,

ואותו גורם גם ימצא להם מקומות עבודה חדשים באתרים אחרים, הכל בהתאם לחוק.

מדובר בחברת שמטפלת בכוח אדם, מהגדולוךת בארץ בתחום הזה. ועל סמך זה שהם

ימשיכו לעבוד בארץ היא היתה מוכנה לארגן מקדמות שישמשו אותם. ההסדר הזה הובא

לאישורו של בית המשפט.

אני בתאי אל האתר, הסברתי את הדברים לקבוצת העובדים, ובקשתי מהם לבוא

לבית המשפט ולשטוח את טענותיהם לפני בית המשפט. קבוצת עובדים, שאחד מהם נוכח

כאן היום, באה לפני בית המשפט. השופט הסביר להם זאת באנגלית, ואמר להם: רבותי,

זה ההסדר המוצע, אנא תחזרו, תשקלו ותתיעצו אם אכן ההסדר הזה מדברים לצרכים

שלכם, הואיל ומדובר בחברות בפירוק ומדינת ישראל רוצה לעזור לכם.

האם המשמעות היא שעל פי ההסדר הם יקבלו בעתיד את שכר העבודה מהחברות שבהן

יועסקו או מאותה חברת כוח אדם; באשר לחוב, שילמת להם איזו שהיא מקדמה, ואת

היתרה הם יגבו מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 127.

בדיוק כךך.

נשמע נפלא. אז מה בכל זאת הבעיה?

לא קבלתי תשובה בענין הדרכונים ובענין דמי העכבון.

עד יום חמישי הכל היה תקין ומסודר. ביום ששי הודיעו לי, עם כל הכבוד

לעובדים, או שלא הבינו את מהות ההסדר הזה, או שגורמים אחרים הסבירו להם כנראה

שהם יכולים לקבל את כל הכסף מיד, ולכן הם לא מוכנים לשום הסדר. נסעתי לשם ביום

הששי, ישבתי עם נציגי העובדים כל אותו יום ששי, והדרישה שלהם היתה: כל הכסף

עכשיו, מיד.

אני עדיין קיוויתי שמקור התסיסה של העובדים זה אי הבנה למצב שנוצר. בקשתי

מניקולאי, מהמזכיר הראשון בשגרירות רומניה, שיסביר להם בשפתם הם, בהיותו אדם

שדבריו אמונים עליהם, מה בדיוק המצב. עברו יום-יומיים, ובסופו של דבר הסביר

להם את הסיטואציה.

המצב היום הוא כזה שהם רוצים הכל ומיד, והם מסרבים להכיר בעובדה שיש פה

גורם שאינו יכול לספק כספים די צרכם. התוצאה היא שהם יושבים ואומרים שיישבו

עד שישלמו להם. בו בזמן שהכסף הוא רק ענין של עיתוי, כי בסופו של דבר ידאגו

לכל מחסורם וצרכיהם.

אשר לשני הדברים שכבוד היושב ראש שאל אותי, אני יכול לומר כי לפי מה

שהצלחתי להבין, והאינפורמציה שאני מוסר היא חצי מדוייקת, אכן החברות ניכו מהם

כספים שהוגדרו כדמי עכבון. בקופת הפירוק אין אגורה. הכספים האלה לא נמצאים,

ואינני יודע איפה הם.

האם זה סידור מקובל ונכון על ידי החברות?

את השאלה הזאת צריך להציג בפני התאחדות הקבלנים. האם זו נורמה מקובלת?

בהחלט לא. ישנם כללים מדוייקים בענין זה.

היו"ר י' כץ;

האם יש לכם הנחיות בכתב בענין זה, והאם נוכל לקבל אותן?

עי ברעם;

יש לנו הנחיות, ובהחלט נמציא לכם אותן.

ואשר לדרכו נים, עד כמה שאני מצליח להבין, הדרכונים או חלק מהם נמצאים

כנראה במשרדי החברות בפירוק. אני אפעל בעניןז ה בהתאם להחניות שאקבל מבית

המשפט.

האם בעלי החברות משתפות אתך פעולה מר ברגרזון?

שי ברגרזון;

הבעלים העיקרי של החברות חלה במחלה קשה מאד, לצער כולם, וזו כנראה הסיבה

שהביאה לפשיטת רגל של החברות. הם לא הצליחו לגבות כספים מגופים שונים שחייבים

להם כספים, ולמעשה הפסיקו לתפקד, ולכן הגיעו למצב הנוכחי.



את מעט שיתוף הפעולה אני מצליח לקבל, אבל צריך לזכור שלחברות האלה היו כ-

100 עובדים ישראלים, וגם להם לא שילמו את שכרם, ואני לא יכול לדרוש מהם לעבוד

או לבצע פעולות למען הפירוק מבלי שאני דואג לצרכיהם ולתשלום שכרם. הלק מהם

משתפים פעולה, הלק לא. לכן גם בקבלת נתונים אני נתקל בקשיים.

איפה הדרכונים של העובדים הזרים?

הם נמצאים כפי הנראה במשרדי החברות.

אני מבקש להציג מספר שאלות למנכ"ל שירות התעסוקה. האם החברות העסיקו את

העובדים על פי היתרים? האם להברות שמועמדות לקבל את העובדים האלה יש היתרים?

מה העמדה שלכם לגבי העובדה שהחברות שנוהגות לקחת את דרכוני העובדים, וגביית

דמי עכבון מהם? האם אתם נוקטים איזו שהיא עמדה בנושא זה?

אי פארן;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת ואורחים, אתחיל בשני דברים כלליים. כל חברת

בנייה או קבלן שמקבלים היתר להעסקת עובדים זרים חותמים בשירות התעסוקה על

התחייבות לשלם שכר לפי חוקי המדינה, ביטוח בריאות של העובדים וכל ההטבות

הסוציאליות המקובלות וגם תנאי לינה נאותים, כפי שסיכמנו יחד עם התאחדות

הקבלנים, והדבר מתארגן יותר ויותר.

היו"ר י' כץ;

יש גם סנקציות?

יש גם סקנציות. הסנקציה מדברת על כך שיחידת הפיקוח, שמנהלה אורן קרני

יושב כאן אתנו, מבקרת את הנושא בשטח הן לגבי העובדים והן לגבי חברות הבנייה.

הוא בודק מספר דברים; א. הברות שמעסיקות עובדים ללא היתר. ב. הלנת שכר. על פי

ההתחייבות של חברות הבנייה והקבלנים שהתמו אצלנו, הן מאפשרות לנציגי יחידות

הפיקוח לבקר במקומות הלינה של העובדים האלה, כדי לבדוק את תנאי הלינה. במקרה

של תנאי הלנה לא נאותים נקרא הקבלן או בעל החברה לשימוע בשירות התעסוקה.

במקרים הריפים אנחנו מבטלים מיד את ההיתרים, ובמקרים יותר קלים אנחנו נותנים

אזהרה, וכאשר המקרים נשנים אנחנו נוקטים בצעד של ביטול ההיתרים.

ת' גוזינסקי;

זו סנקציה נגד העובדים.

אי פארן;

לא בדיוק, כי ביטול ההיתרים לא בהכרח אומר שהעובדים נשלחים לארץ מוצאם,

מאחר ויש עדיין הרבה קבלנים וחברות קבלניות שזועקים לידיים עובדות. עובדה היא

כי אנחנו חילקנו לחברות קבלניות ולקבנים רק 72% מהמיכסה האחרונה של עובדים

זרים שהממשלה אישרה על לפי פסיקה של ועדה מקצועית לנושא הזה.



ועכשיו לענין הערבות. נציג משרד הפנים איננו כאן היום, ולכן אני יכול

לומר לכם שערבות בנקאית צריכה להינתן וניתנת על ידי הקבלנים או חברות הבנייה,

ולא על ידי חברת כוח אדם כלשהי. ואני יודע זאת ממשרד הפנים. האחריות היא של

חברת הבנייה או של הקבלן המקבלים היתר להעסקת עובדים זרים. והם חייבים לדאוג

לעובדים מההתחלה ועד הסוף.

ת' גוז'נסקי;

מה גובה הפקדון?

אי פארן;

אינני זוכר את הסכום, אבל אני יודע שזה פר-עובד.

האם הפקדון הזה בא להבטיח חזרתו לחו"ל, או גם דברים נוספים?

אי פארן;

הערבות הבנקאית היא רק להבטחת חזרתו לחו"ל.

אני מחלק את הבעיה לשניים. חברת כהן פיתוח ודר-עד הן חברות פעילות שקיבלו

מאתנו היתרים להעסקת עובדים זרים, והן אחראיות לעובדים האלה. ואם לא שולם להם

השכר במשך שני חודשים, ולא חשוב על ידי מי, הן אחראיות לכך. ויש פה ללא ספק

ענין של הלנת שכר, והן צריכות- כפי שאמרו כאן לשלם לעובדים האלה ולהלין אותם,

כי אלה הם העובדים שעבורם הן קיבלו היתרים.

אצלי מופיע כהן פיתוח עם 52 היתרים, דר-עד עם 148 היתרים לעובדים זרים,

כך שבסך הכל הם אחראים לכ-200 עובדים זרים.

ת' גוזינסקי;

שמענו מספרים שונים, כמו שבעים וכמה.

אני דיברתי על היתרים שהוצאו לעובדים שנכנסים במסגרת השבעיה שבה אנחנו

דנים. יש היתרים נוספים שהוצאו לעובדים באתרים אחרים שהם מחוץ לבעיה.

א' פארן;

38 באישרא קן ו- 28 בארדין. אני מבין ששתי החברות האלה הן

באחריותו של המפרק, והוא צריך לתת להם פתרון. אם המפרק מתכוון להמשיך להפעיל

את שתי החברות האלה עד שתצאנה מהמצוקה שבה הן נתונות, אני אשאיר לחן - לפי

בקשתו - את ההיתרים לעובדים האלה. אם הוא יודיע המפרק שהוא אינו ממשיך להפעיל

את החברות האלה בצורה שוטפת, יבוטלו ההיתרים לעובדים שניתנו לחברת ארדין

ולחברת אישרא קן, ויועברו בהתאם להמלצה ובתיאום עם התאחדות הקבלנים לחברות

אחרות או לקבלנים אחרים הזכאים להעסיק עובדים זרים.

אני מגיע עכשיו לנושא הדרכונים. המדיניות וההוראות של שרת העבודה

והרווחה ושל משרד הפנים לגבי דרכונים היא שהדרכונים חייבים להשאר בידי

העובדים. כך זה צריך להיות גם לפי החוק במדינה. הדרכונים, כאמור, צריכים

להשאר אצל העובדים. לצורך טיפול שוטף יכולות החברות המעסיקות להחזיק בצילום של

הדרכונים.



אשר לעיכבון, אני רואה בזה ענין עסקי בלבד בין חברות מפעילות לבין

העובדים, אבל אין ספק שכאשר זה נלקח מהעובדים, למטרות כאלה או אחרות, זה איננו

דבר חוקי.

אני רוצה להתייחס לענין הדרכונים והעיכבון. החוק אומר שלא רשאים לקחת

מהעובד דרכון, אלא שהוא רשאי לבקש אחסנתו תמורת צילום, על מנת שזה פשוט לא

יילך אצלו לאיבוד. אבל צריך לראות מה מסתתר מאחורי זה. 5,000 עובדים נמצאים

כרגע בארץ בחזקת בחזקת בורחים שברחו מהאתרים שבשביל לעבוד בהם הם הגיעו עם

כרטיס וחוזה עבודה. האנשים האלה לא נמצאים באותם אתרים. רובם רומנים. מזה

שלושה חודשים אני מבקש להיפגש עם השגריר הרומני, ולא ניתן לי הכבוד הזה.

מדובר בפועלים זרים, ולכן מדובר לא רק בכבודנו אנו אלא בעיקר בכבוד

המדינה. ואני רוצה להסביר כאן מדוע בורח העובד. בגלל המצוקה שלנו בכוח אדם

בתחום הבנייה, וכיוון שיש מעסיקים שלא קיבלו רשיונות להעסיק עובדים זרים אז

משהם מצליחים להשיג עובדים אלה הם משלמים להם יותר, וכך נוצר שוק שחור

בעובדים מהסוג הזה. קבלנן ללא היתר משלם לעובד זר כזה שכר גבוה יותר, ולכן

בורחים עובדים ממקום העבודה המיועד להם למקום עבודה אחר ששם הם מקבלים שכר

גבוה יותר.

כששאלתי כמה מהעובדים הזרים כמה הם משתכרים לחודש, הם השיבו לי כי הם

משתכרים 900 דולר לחודש.

עי ברעם;

נכון, ועוד אתייחס לזה.

5,000 העובדים האלה נמצאים בשוק העבודה. חלק מהם עברו מעבודת בניין

למלצרות, וניתן לראותם בענפים נוספים שונים. ביום ראשון הקרוב תהיה לי פגישה

עם מנכ"ל משרד המשטרה ועם המפכ"ל בדיוק בנושא הזה. הודענו לשדות התעופה כי

מבחינת החברה שאתה הם חתמו על חוזה העובדים האלה הפרו את ההוזה.

מה עושה השגרירות הרומנית? היא נותנת לעובד כזה לסי-פסה, כי אין בידו

דרכון. אנחנו מסכימים שהדרכון ישאר אצלו, אבל אם אנחנו מודיעים שפלוני הפר

חוזה והוא ברח, אנא עשו משהו בנדון. אלא שאיננו זוכים לשיתוף פעולה בענין הזה.

אני לא רוצה להרחיב את הדיבור ולהסביר בכמה כסף אפשר לקנות כאן לסי-פסה . אבל

אם נתבקש, אביא עדויות על כך.

אני לא מצדיק החזקת דרכון, אבל צריך להבין שיש כאן בכל זאת בעיה. ענין

העיכבון קשור כמובן לנושא שעליו דיברתי. חלק מהתופעה היא לא בחברות ישראליות.

הקבלן נזקק לשירותיו של חברת כוח אדם, ואני מבקש ממשרד העבודה לבדוק את

הכשירות של חברות כוה האדם. לא כל חברה ראויה לרשיון, אבל את הדברים האלה אני

אומר במאמר מוסגר.

האם חברת אישרא-קן היא חברה לכוח אדם?



ע' ברעם;

אישרא-קן היא חברה קבלנית. "אומגה" היא הברה להעסקת כוה אדם, והיא חברת

אחות של חברת אישרא-קן.

חלק מההפקדה היא בחברת כוח האדם שנמצאת בחוץ. אם תבדקו זאת היטב תראו שזה

כך. אני יוצא בקרוב למזרח, לתאילנד, לבורמה, להודו ולפיליפינים כדי להיפגש שם

לא עם חברות לכוח אדם, אלא עם המוסדות הממשלתיים ועם שרי העבודה שם, כדי

להסביר להם את העובדות ואת הנתונים כדי שידעו מה הם החוקים הקיימים.

אי צרפתי;

אני רוצה להדגיש שני דברים בחוק הביטוח הלאומי, ביטוח זכויות העובדים.

על אף העובדה שהעובדים הזרים מבוטחים בפרק הזה אל לנו לשכוח את התהליכים

שחייבים לעבור על מנת שעובדים אלה ימצו את זכותם. וכאן אני שומע שלכאורה כבר

עומדים לחתום על הסכמים ולחת להם על חשבון חוב שכר עבודה תשלומים מאיזו שהיא

קופה, שאחר כך ישולמו אולי על ידי הביטוח הלאומי.

אין כוונה כזו. לא יהיה תשלום שפול.

ובכן, גם השופט לויט בתיק שפירא קבע שהמבוטח הוא העובד, ולא שום גורם

אחר. כך שהתשלום הולך לעובד בלבד, וכל הסדר שנעשה לאחרונה כדי להחזיר לקופת

הכונס איזה שהוא תשלום ששולם מראש על חשבון אותו חוב הוא בסך הכל על ידי סיוע

מינהלי שנאנחנו נתנו, בכך שפיצלנו את ההמחאות לעובדים, ואנחנו משלמים שתי

המחאות לעובד. אם העובדים האלה לא יהיו בארץ כאשר כל ההליכים יסתיימו, התשלום

שהמפרק ישלם על חשבון חוב שכר העבודה לא ישולם בחזרה על ידי הביטוח הלאומי, כי

מדובר בזכויות עובדים בלבד.

המחלקה שלי מצויה בכל מה שקור, אבל בפועל אנחנו לא יכולים עלשות דבר, כי

בדרך כלל אני נכנס לענין אחרי. אם אני נכנס לאתר אני אצטרך גם לגרש אותם וגם

לקנוס את כל הקבלנים, כי הם עובדים לאו דווקה במקומות המיועדים להם, וכל עובד

מועסק על ידי קבלן אחר.

אני מבקש לחלק לכם קצת חומר רקע, כדי שתבינו במה בדיוק מדובר. אנחנו

מטפלים באכיפת החוקים הסוציאליים של עובדים זרים על פי שני חוקים. חוק אחד זה

הוק עובדים זרים, כאשר אנחנו בודקים אם העובדים שוהים כאן כחוק ואם החברות

מעסיקות עובדים זרים כחוק ולפי היתרים. החוק השני הוא חוק שכר מינימום, כאשר

אנחנו בודקים אם אכן מקפידים על אכיפת ההוק הזה.

יש לפניכם שתי דוגמאות מסוף שנת 1994 משלוש חברות בעלות שם שכתוצאה

מהתערבותנו שילמו הפרשי שכר, בהתאם לחוק שכר מינימום. באותה חוברת תוכלו לראות

גם שבין 125% ל-14% מהעובדים שאנחנו בודקים לא שוהים בארץ כחוק. או מפני שפגה

האשרה שלהם, ולא חודשה; או מפני שהם עברו מיוזמתם לחברה אחרת; או מפני שחברה

אחרת לקחה אותם אליה בהוסיפה לשכרם.

סיימנו לאחרונה את הטיפול בתיק של חברת כוח אדם שעוסקת בעובדים זרים,

והמלצנו בפני שירות התעסוקה לבטל את הרשיון לחברת כוח אדם זו.

מי מבחינתך אחראי לעובדים באתרים האלה?

הקבלן. בדרכון מופיע שם הקבלן שאמור להעסיק את העובד הזר. יש לו הוזה עם

הקבלן. בחלק מהמקרים אנחנו כונסים את הברות כוח האדם משום שהן עוסקות גם

בתיווך, וזו עבירה. העסקתו של עובד מהברה אהרת אף זו עבירה. אנהנו מעריכים כי

כ- 7,000 עובדים זרים מצויים כאן שלא כהוק ומועסקים בתהומים שונים.

לגבי הדרכונים, נכון שבשנה שעברה היינו נאלצים להכות בכל אתר ואתר 3-4

שעות עד שיביאו את הדרכונים מחברת כוח האדם. אגב, הברות כוח האדם למדו שגם

אהרי שלקחו מהעובד את הדרכון שלו לא היתה לו בעיה לקבל דרכון הדש. אני רוצה

לציין עוד, כי בעקבות הוראה של משרד הפנים שמינואר 1955 הדרכונים צריכים

להימצא באתר, אנחנו אכן מוצאים יותר דרכונים אצל העובדים באתרים.

אחרי קשיים רבים ובעזרתו של אלמוג בוקשטיין, מזכיר מועצת הפועלים בהוד

השרון, הצלחנו לגארגן את העובדים האלה. כאשר הם היו ביום חמישי בבית המשפט זה

היה תוהו ובוהו, והם לא ידעו מה קורה, הם לא ידעו לאן הם הולכים. כאן אמרו

כאילו כבר הגיעו אתם להסכם, ואני אומרת שהם לא ידעו כלל במה מדובר. השופט

הסביר לי, ואני אמרתי שאני אעביר זאת להם, אף שלא הסכמתי. ואני רוצה לציין

שאין הסכמה להסכם הלזה.

יש לנו מצב שבו ההברה ששילמה להם שכר עד לאותו מועד אינה קיימת יותר. היא

בפירוק, אין לה נכסים. את הכספים שהחברה הזאת חייבת אפשר לגבות רק באמצעות

המוסד לביטוה לאומי. באות חברות אחרות ואומרות; אנחנו מוכנות לשלם לעובדים

שהועסקו אצלנו באתרים שלנו.

עו"ד שי לב;

אני שמהה לשמוע זאת כאן עכשיו. כי זה שלושה ימים שאני מנהלת אתם משא ומתן

מרטוני, משעות הבוקר עד השעות המאוחרות בערב, ולא שמעתי את המלים האלה. לא

שמעתי אותם אומרים שהם מוכנים לקחת את העובדים תחת חסותם ולדאוג להם. אני

מנתכוונת כמובן לעובדים שלהם, לאותם 130 עובדים. מאד שמחתי לשמוע את מר פארן

אומר כאן היום שהאחריות האבסולוטית לעובדים האלה היא של החברות.

כאשר אני ניהלתי את המשא ומתן שמעתי כל הזמן על סנקציות ואיומים, כמו

"נסלק אותם מהארץ", או "ניקח מהם את הוויזות". לצערי גם חברי עורך הדין השתמש

במונחים האלה, והשתמש גם בלחץ. כשהוא אומר "הגעתי להסכם" זה היה בלחץ ותוך

איומים.

ד"ר די כהן;

לא היו איומים, ולא היה לחץ.

עו"ד שי לב;

זה מופיע בפרוטוקול. אני טילפנתי אל אורן קרני ושאלתי אותו אם יש ממש

בדבדרים האלה, והוא אמר; מה פתאום? לכהן פיתוח יש אחריות אבסולוטית על העובדים

שלה. והשאלה היא אם הם נותנים להם את כל מה שהם צריכים לתת להם, קרי; משכורת

דצמבר, משכורת ינואר, החזר הערובה וכו'.

הם אמרו שהם יכבדו זאת, בתנאי שייעשה להם הישוב מדוייק ומבוסס.

ע' ברעם;

אם הם לא יעמדו בזה, זו הלנת שכר, ואני אבטל את ההיתרים שלהם, והרי הם

זקוקים לעובדים.

אני ציינתי כבר שבמשך שלושה ימים ניהלנו משא ומתן אינטנסיבי, והיום

לראשונה הם אומרים שישאו בזה. אני רק רוצה להבין אם "נישא" פירושו שישאו בכל

ההוב, כמו משכורת דצמבר, משכורת ינואר והלק ממשכורת פברואר, וההזר הערובה.

היו"ר י' כץ;

השאלה היא מתי יכולים העובדים לשוב לעבודה.

עו"ד שי לב;

כבר היום, או מחר. הם רוצים לעבוד, שהרי בשביל זה הם באו לכאן. האנשים

האלה מסתובבים משעות הבוקר כשהם שותים משקאות הריפים. כאשר לפני שלושה ימים

החתמתי אותם על יפויי כוח נבהלתי ממש לראות את הדבר הזה. אני יודעת שהם רוצים

להזור לעבוד.

האם את מוסמכת לדבר בשם העובדים?

עוד שי לב;

בוודאי. יש לי יפוי כוח מלמעלה מ- 200 עובדים, כמעט מכל העובדים. כל אחד

מהם חתם בפני על יפוי כוח, כך שךאני מוסמכת לדבר בשמם, ואני יודעת מה הם

רוצים, והם רוצים לחזור לעבודה.

מה עושים עם השאר? דיברתי את הסמנכ"ל של איגוד הקבלנים בענין זה. עובדה

היא שקבלנים מציפים אותנו בפניות לקבלת עובדים, והם מוכנים לשאת גם בחוב העבר.

הם אומרים; יעבדו אצלי שמונה הודשים או שנה, ואני מוכן לשאת בכל ההוצאות, כולל

חוב העבר בשל החודשים דצמבר וינואר והחזר דמי הערבון.

יש לנו 300 עובדים, והחוב לכל אהד מהם מסתכם בכ- 3000 דולר בממוצע,

והקבלנים אמרו לי כי הם מוכנים לכסות את החוב הזה אם הם יעבדו אצלם שנה.

אמש בשעה 7 הצלחנו סוף סוף להגיע לסכום שהוא פחות או יותר הסכום שהם

רוצים, הסכום שמגיע להם, והעברנו את זה בפקס למפרק. לא קבלנו נתונים

מהמפשרק, ואנחנו חיים מפי העובדים. מדובר ב- 700 אלף דולר.

איך הגעת לסכום של 700 אלף דולר, כאשר מגיעים להם רק 300 אלף דולר?

אינני יודע אם יש בארץ הרבה אנשים שהם עתירי נסיון כמוני בנושאים האלה.

כל ימי עסקתי במפעלים שפשטו את הרגל, ונראה לי שהבעיה כרגע היא בקביעת גובה

הסכום שבו מרובר. נכון שיש מפרק, אבל יש גם עובדים, ודווקה בגלל העדר סדר,

בגלל מהלת בעל ההברה ויתר הסיבות שהזכרתם, יכול מאד ליהות שהנתונים שבידי

המפרק אינם מדוייקים.

אני מבקש מכם לנהל משא ומתן אינטנסיבי ביותר. 1) קודם לכל הם צריכים

לחזור לעבודה. 2) אין בעיה לגבי תנאי השכר שלהם מהיום להבא. 3) אין בעיה

למצוא הברות אהרות שיעסיקו את העובדים. 4) יש למצוא אדם מוסכם, בורר או פוסק,

שיפסוק במקרה ויש מחלוקת בין הצדדים. מכל מקום ברור שאין למשוך את הענין הזה.

אין שום הצדקה למשוך זאת. יש למצוא גורם אובייקטיבי שישמע את הצדדים ויפסוק.

אבל אסור בשום פנים ואופן שכניסתם שוב לעבודה תתעכב.

אני כבר אומרת לך בשמם שאנחנו נסכים שיהזרו לעבודה. השאלה היא אם מי

שאצלו הם יעבדו ישלם את ההובות כפי שייקבע. אהרי שנגיע בסופו של דבר להוב

מוסכם, האם הוא אכן ישולם להם? אם אכן כהן פיתוה תהיה מוכנה לשאת בחוב המוסכם

שיחליט בורר או שופט--

רק לגבי העובדים שלנו.

מובן שמדובר רק לגבי עובדים שלכם. האם אתם מוכנים לקבל פסיקה של שופט

בענין זה?

דייר די כהן;

זו לא היתה הכוונה במשא ומתן, הבה נשיםאת הדברים על השולהן, ובכל

הרצינות. אנחנו אמרנו שאנחנו עובדים על פי חוק. אנהנו חברות ציבוריות, אנחנו

מכבדים את החוקים, ואנחנו היינו בתהליך של פסיקת ביניים של השופט לויט,

ואנחנו צריכים לעבוד לפי המסגרת הזאת. אמרנו שאנחנו לא יכולים להעביר את

כלספנו לעורכי דין שיחלקו את הכפסים לפי שיפוטם וייצרו העדפת נושים. אמרנו

שהכל צריך להעשות ישירות עם העובדים שלנו.

עוד במעמד בית המשפט אמרנו שאנחנו מקבלים את ההתחייבויות. ועוד אמרנו

שאיננו רוצים להיות בני עורבה של קבלנים אחרים מאתרים אחרים. זה צריך לבוא על

פתרונו באמצעות המפרק. אנחנו מוכנים להעסיק בחזרה את האנשים שלנו, ולפרק את

הפצצה.

מחזיקים אותנו ואת האתר שלנו כבני ערובה, כי הבניינים אצלנו יפים

וראויים לצילום, וכל רשתות הטלוויזיה באות ומצלמות אצלנו ועושים חגיגה

תקשורתית.

דרך אגב, אני שמעתי דעות טובות על האתר הזה. הוא אטרקטיבי מאד.

זו אכן שכונה לדוגמה. אם העובדים שלנו מוכנים לחזור מחר לעבודה אצלנו,

אנחנו נקבל אותם ונשלם עבורם.

היו"ר י' כץ;

מה תשלמו, ותוך כמה זמן?

גי תדמור;

אנחנו נשלם להם את הסכומים המגיעים להם על פי עובדות בדוקות. הבעיה

היא שיש פער דמיוני בין מה שהעובדים מילאו בטפסים, מן תכנית כבקשתך, ובין

העובדות כפי שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים אותן, ובהתאם למה שמצוי בידי המפרק.

היו"ר י י כץ;

והרי יש תלושים.

גי תדמור;

בדיוק כך. על סמך תלושים בדוקים של המפרק אנחנו נסכים לשלם לעובדים שלנו

את כל השכר. אלא מה? יש בעיה, כי אנחנו לא נהיה מוכנים שלעובדים שלנו נשלם את

כל השכר, וכל שאר העובדים, שלהם לא יימצא פתרון, יישארו אצלנו באתר.

מה פתאום יישארו אצלכם?

זה היה האיום כלפינו.

היו"ר י' כץ;

גברת לב, האם הפתרון הזה מקובל עליכם לגבי הפועלים שבאו על ההיתר שלהם?

הם ישלמו את כל הסכום לפי פסיקה של בית המשפט.

עו"ד שי לב;

מה זאת אומרת "לפי פסיקה"? על סמך הנתונים שאנחנו ממציאים ולשהם ממציאים.

אתם תמציאו את הנתונים שלכם, הם ימציאו את שלהם. אם תהיה ביניכם מחלוקת,

יפסוק השופט.

עו"ד שי לב;

בוודאי שזה מקובל עלי.

גי תדמור;

אבל מתי יתפנו העובדים האחרים?

עו"ד שי לב;

מחר.

ברור לגמרי שאי אפשר לדרוש מחברת כתן פיתוח דר-עד שתיא תפתור את חבעיח של

יותר מ- 130 העובדים הרשומים על שמה. אבל גם סם יסכימולשלם את כל הסכום - ועל

זה אין עדיין הסכמה, כי אמש העמדה שלהם היתה שהם מוכנים לשלם רק 80% ועד תקרה

של 1,000 דולר-

שמענו כאן הצהרה חד משמעית שהחברות כהן פיתוח דר-עד נושאות במלוא השכר,

כולל דמי העיכוב, אם יש כאלה, כפי שייקבע על ידי בית המשפט המוסמך, אחרי שישמע

גם את הטענות שלכם בנדון. האם זה מקובל עליכם?

אי בורשטיין;

בוודאי. אבל יש כאן בעיה. העובדים ה אלה הם קבוצה מגובשת, חוץ משתיים-

שלוש קבוצות שאתן מנהלים משא ומתן נפרד. אבל למעלה מ- 200 איש מהווים כרגע

קבוצה מגובשת. הבעיה היא שחלק רשומים על כהן פיתוח, חלק על דר-עד, חלק על

אישרא-קן וכוי. אפילו הפתרון האופטימלי מבחינת כהן פיתוח דר-עד אינו פתרון

מניח את הדעת לגבי הקבוצה הזאת של העובדים. לכן צריך למצוא פתרון שחלק ממנו

תהיה הנכונות של כהן ושות' -

אל תערבב בין הקבוצות. כהן דר עד אחראים לפתרון הבעיה של האנשים הרשומים

על ההיתר שלהם. שמענו שיש חברה אחרת שכבר הגיעה להסדר דומה לגבי עשרים וכמה

עובדים.

אי בורשטיין;

יש קבוצה של עשרים וכמה תאילנדים שגמרו אתם הסכם נפרד, לשלם להם פחות

מחצי הסכום המגיע להם.

מי גמר אתם על הסכם כזה?

אי בורשטיין;

חם. הם פיצלו את הקבוצה של התאילנדים לשניים. עם חלק הגיעו להסכם לשלם

להם חצי ממה שמגיע להם.

עו"ד שי לב;

הם עשו את זה, והם כעסו קמו והלכו כאשר אני אמרתי שאני לא חושבת שאנחנו

נשתוק על ההסכם שאליו הגעתם עם 22 התאילנדים, אחרי שפיצלו אותם לשניים. הם

סיכמו אתם על פחות מ- 50% ממה שמגיע להם.

זה לא נכון.

אתמול דיברתי עם אחד התאילנדים והוא סיפר לי כי כל אחד מ- 22 התאילנדים

קיבל 1,200 דולר, ושהם נאלצו לוותר על 1,500 הדולרים הנותרים, שהם דמי ערובה

או דמי עיכבון. אני חושבת שזה הסכם מחפיר.

לפנינו שלוש בעיות. 1) עם העובדים שרשומים על שמם ושהובאו על ידם

באמצעות חברות כוח האדם אין שום בעיה. העובדים האלה יקבלו את מלוא שכרם על פי

קביעה של בית משפט מוסמך לאחר שישמע גם את טענותיכם.

2. יש בעיה לגבי קבוצת עובדים תאילנדים שהועסקו ישירות על ידם על פי

היתרים שלהם, ואתם הם הגיעו להסדר שלטענתך, גברת לב, הוא על תשלום של פחות

ממחצית החוב. כלומר, שדמי העיכבון לא ישולמו.

3. מר ברעם, מחר בבוקר באים אליך משירות התעסוקה ואומרים לך שישנם עוד

כ- 100 עובדים שאין להם אב או אם. מה אתה עושה אתם?

עי ברעם;

ראשית, מחר בבוקר הם מתחילים לעבוד לפי חוקי מדינת ישראל ללא עיכובים

ולפי התנאים המקובלים, שהם הוגנים ביותר ושאנחנו מקפידים על שמירתם. שנית,

אני מבין שבמו"מ עם הקבלנים אפשר לשכנע אותם לקחת על עצמם כדיווידנד לשאת בחלק

מהעבר.

עו"ד שי לב;

שישאו בכל. לא בחלק.

אני אומר במה אני יכול לעזור, כי אני לא צד בענין.

היו"ר י' כץ;

אני רוצה שיהיה ברור כי לפי חוקי מדינת ישראל אם ייוותר סכום חוב מוכח,

שניתן יהיה להוכיח אותו למוסד לביטוח לאומי, אין בעיה לגבי היתרה, גם אם זה

יקח קצת זמן. אם העובדים האלה הועסקו על ידי החברה המתפרקת אישרא-קו או החברה

השניה, היתרה בין מה שמשולם לעובדים על ידי החברות האלה, ישולם על ידי המוסד

לביטוח לאומי, עד גובה התקרה בביטוח הלאומי.

התעוררה השאלה מה קורה כאשר חברות אחרות, שאינן קשורות לפרוייקט, משלמות

כסף מסויים על חשבון סכום החוב. ובכן, הן עושות זאת למעשה לטובת המוסד לביטוח

לאומי. מכל מקום, הנושא הזה צריך להיבדק, ואני מציע שאתם תבדקו את זה עם המוסד

לביטוח לאומי. זה לא כמו המקרה שלכם, כי במקרה שלכם האחריות חלה עליכם, ולכן

אינני חושב שאתם יכולים לחזור למוסד לביטוח לאומי.

אי בורשטיין;

היתה נכונות מצד העובדים להסתפק בזה שיקבלו במזומן חלק מהחוב המגיע להם,

וחלק יימסר בנאמנות בידי איזה שהוא גורם. והיה ו יסתדר ענין הביטוח הלאומי,

הסכום הזה יוחזר לחברות שהפקידו אותו. יש לי שמות של חברות קבלנים שמוכנות לשם

את הסכומים האלה.



אני מציע גם את הפתרון הבא: כהן פיתוח יקה על עצמו 130 עובדים, ועוד כמה

עשרות עובדים ימצאו מקומות תעסוקה אחרים שהתאחדות הקבלנים תספק להם. זה יצור

מצב שבסופופו של דבר ישארו 40 ,30 או 50 פועלים עם החובות הכי גדולים, של

3,000 דולר לכל אחד מהם שולהם לא יימצא כל פתרון אם לא יימצא פתרון מקביל בעת

ובעונה אחת לכל העובדים ביחד.

אני רוצה להעיר כמה דברים כלליים לאור הדיון שהתנהל כאן. אני רוצה לדבר

על השימוש במושגים שמזכירים לי ימים שלא כדאי להיזכר בהם. אני חושבת שהשימוש

במושג "עובדים בורחים" הוא נורא ואיום, כי זה מזכיר לי את המושג "עבדים

בורחים". מוטב להשתמש במושג "עובדים שהפרו חוזה". השאלה המעניינת אותי היא לא

מדוע העובדים מבקרים לעבוד אצל מי שמשלם להם יותר, אלא מה נעשה נגד מעבידים

שלוקהים עובדים בלא אישור ורשיונות. מי רודף אחרי המעבידים האלה?

עי ברעם;

אני רודף אותם, אם להתשמש בלכסיקון שאינך אוהבת.

ת' גוזינסקי;

אילו היה מדובר ב- 20 עובדים כאלה בלבד, ניחא. הם יכולים להעלם במדינת

ישראל. אבל אתה מדבר על אלפי עובדים, אז איך בכלל קורה דבר כזה? אולי העונש

שמטילים על מי שמעסיק עובדים כאלה איננו די מרתיע. כי אילו היה העונש מרתיע

יותר, הם בוודאי לא היו עושים זאת. אני מניחה שמי שלוקח עובד ללא הסכמים

מוסדרים, יתכן והוא מבטיח לו דברים רבים אבל לא בטוח מה מהם הוא מקיים אחר כך.

האם יש בחוקים ובכללים הנקוטים היום כלפי מעבידים שלוקחים עובדים שלא לפי

היתרים וכוי כדי לשמש גורם מאיים שירתיע אותם מלעשות זאת?

לא מובן לי מדוע אי אפשר היה להגיע קודם לכן להסדרים שמתגבשים פה ליד

השולחן. הדברים שנאמרים כאן היום נראים לכאורה עם רצון טוב מכל הצדדים. אני

חושבת שמרכז הקבלנים, ביחד עם הגורמים האחרים, צריך להקים מנגנון לטיפול

במשברים מהסוג הזה. אני חושבת שזה אינטרס שלכם, אינטרס של המדינה ואינטרס של

כולנו שמנגנון כזה אכן יוקם ויפעל.

מה שקרה הפעם עלול לקרות שוב גם בעתיד. אנחנו יודעים שחלק מהחברות

המייבאות כוח אדם אינן כל כך חזקות מבחינה כלכלית. הברות רבות קמו ועלו על רקע

הגאות הקיימת בנושא הזה. וחשוב שיהיה מנגנון שאליו יפנו בענין זה, והוא יקבע

את הסידורים. בין היתר יקבע המשך העסקתם המיידית, כדי שלא יפסידו ימי עבודה,

וכן תשלומי חובות עבר, את המשפטנים שעוסקים בזה וכו'. אני הושבת שההוצאה שתוטל

על כל קבלן למימון המשפטן במנגנון הזה תשתלם להן פי כמה.

ע' ברעם;

אני מוכן לממן את זה.

אני רוצה לשבח את מועצת הפועלים שנכנסה לנושא. כי לדעתי יש אצלנו בעיה עם

ייצוג העובדים האלה במדינת ישראל, מאחר ואינם חברים בהסתדרות ואינם חברים

באיגוד הקמצועי. לדעתי חשוב לבואבדברים עם ההסתדרות בענין יצוג מידי של

העובדים האלה.



צריך להבין גם כי אצל העובדים האלה יש פחדים וחששות, שחלק מהם אולי מבוסס

וחלק בוודאי שלא מבוסס. מדובר באנשים שנמצאים הרחק מארץ מולדתם, והכל כאן נראה

לו מאיים ומפחיד. חשוב ליצור קרן או דבר דומה שיתן לעובדים האלה את הבטחון שהם

לא ירעבו כאן ללחם ושלא ישארו בלי צרכים בסיסיים אחרים. אני חושבת שמנגנון כזה

יגרום לכך שתבקופת משבר לא נגיע לעימותים מהסוג שאנחנו עדים להם כיום.

אני חושבת שאם יש חברה קבלנית המעוניית בעובדים, ואומרת שהשכר הוא 900

דולר, כפל שכתוב בחוזה, אבל היא מוכנה לשלם להם עוד 3,000 או 2,000 דולר על

סמך הטענות שלהם בגין העבר, והיא תכניס את הסכום הזה להוצאה הכללית השנתית

שלה, ומבחינתה היא רואה את זה כתוספת שכר לעובדים.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשבת פה עכשיו ולשקול בדקדקנות אם זה קשור

לביטוח הלאומי או לא. זה יעלה למעביד 9,000 דולר בשנה, או 12,000 דולר, ואז

הוא יכול להחליט שבמקום 12,000 דולר לשנה הוא יתן לו באותה שנה 15,000 דולר.

לא צריך לקשור את זה לביטוח הלאומי, כי עד שהענין יידון וייפסק בבית המשפט ועד

שהביטוח הלאומי ישלם, מי יודע אם אותו עובד יהיה עדיין בארץ. הבה נפריד בין

הדברים, ונאפשר למעבידים שבגלל המצב בשוק מוכנים לשלם יותר לעובדים האלה,

להגיע אתם להסכם.

הם לא יהיו מוכנים לשלם את כל הסכום.

תי גוזינסקי;

אני מציע לא לקשור את המעביד החדש להסדר עם הביטוח הלאומי עם מי שפשט

רגל, כי אין ביניהם קשר ומשפטית זה לא תופס, וזה רק יצור תסבוכת גדולה יותר.

והיה והעובדים יזכו בתוספת של אלף או אלפיים שקל מהביטוח הלאומי, אז מדינת

ישראל תישא בזה כפיצוי על עוגמת הנפש וכאב הלב שנגרם לעובדים האלה. אבל את זה

מוטב נשאיר לבית המשפט שיפסוק לגביו אחר כך.

ע' ברעם;

אשר לשימוש במושג "עובדים בורחים" אני מקבל את התיקון של חברת הכנסת

גוזינסקי, בעיקר שהתכוונתילהפרת חוזה.

להתאחדות הקבלנים ולמועצת פועלי בנין יש קופה משותפת בסך 10,000 שקל,

ואני מתחייב שברגע שתתעורר איזו שהיא בעיה, מבלי להכנס לענין המשפטי, אנחנו

נספק אוכל וקורת גג לעובדים האלה. ואם יחסר משהו, 10,000 ו- 20,000 שקל יעמדו

תמיד לרשותם לפתרון הבעיה.

מדוע הם מפרים חוזה? לצערי חרב יש במדינת ישראל אלפי קבלנים לא רשומים

שעובדים לא כחוק. כל עוד היו לנו די עובדי שטחים, כמו 120 אלף עובדי שטחים

בשנת 1989, לא היתה בעיה. היום אין לנו עובדי שטחים, ולכן הקבלנים האלה תקועים

היום עם ווילות בלתי גמורות, ומפני שאינם יכולים לבקש עובדים כחוק הם מציעים

לעובדים זרים במקומות אחרים שכר יותר גבוה, פשוט מפני שאין להם ברירה.

אי פארן;

עובדים זרים שמועסקים בארץ שלא כחוק וללא היתר מגורשים מהארץ כאשר הם

נתפסים על ידי יחידת הפיקוח, והכרטיס משולם על ידי מי שהעסיק אותם. בנוסף לכך

נקנס המעסיק בקנס מי נהלי, ובמקרים חמורים הוא מובא למשפט, שיכול להטיל עליו

קנס כספי יותר גבוה ועם עונש מאסר.



במקרים מאד חריפים, כאשר מוצאים אצלו עובדים ללא היתר, אני פועל גם

לביטול ההיתר של העובדים שהוא קיבל ברשיון.

הפתרון שאני מציע למקרה שלפנינו הוא שהעובדים יחזרו מיד לעבודה בחברות

כהן ודר עד על פי ההתחייבות של החברות האלה, ולעובדים האחרים יימצא פתרון על

ידי התאחדות הקבלנים ועל ידי, כאשר אנחנו נעביר אותם לקבלנים אחרים תוך יום-

יומיים. יש חברות שמוכנות לשלם להם גם את חובות העבר, לא בצורה מלאה, כפי

שהבנתי, אבל הן מוכנות לקחת זאת על עצמן בהתחייבות של שנה, אם יקבלו ממני

היתר לשנה.

ע' ברעם;

את שכר העבודה של החודשיים האחרונים הם מוכנים לשלם

שאי בורשטיין;

עיכבון זה שכר מולן, וגם את זה צריך לשלם. מי שקיבל 600 דולר במקום 800

דולר, ברור שמגיעים לו עוד 200 דולר.

הם לא יסכימו לפתרון שלפיו 130 יתחילו לעבודה אפילו יקבלו את כל המשכורת,

והאחרים יתחילו לעבוד בעוד יום או יומיים, ואף אחד לא יודע מה יהיה עם השכר

שלהם.

היו"ר י' כץ;

מר ברעם, כמה זמן דרוש כדי להגיע להסדר עם חברות קולטות?

ע' ברעם;

מחר בבוקר הם יכולים להתחיל לעבוד כאשר החברה תעמוד בחוזה השכר החודשי

כפי שהוחלט אתם, פלוס חלק מההוצאות של שכר העבודה של החודשיים שעברו. נושא

1000 או 1500 הדולר של העיכבון זה ענין אחר.

היוייר י י כץ;

זה סכום שהם יצטרכו לגבות מהביטוח הלאומי, אחרי שיוכיחו שזה מגיע להם.

עוייד שי שדה אור;

אני מצטערת על שמסיבות שאינן תלויות בי איחרתי לישיבה. כפי שהבינותי

מהדברים שהספקתי לשמוע כאן, הקטע השרוי במחלוקת הוא ענין ההלנה. לפי חוק

הביטוח הלאומי המוסד לביטוח לאומי אינו משלם הלנה.

הוויכוח איננו על הלנה, אלא על ניכוי בשיעור של כ- 200 דולר לחודש

שהחברות שהעסיקו את העובדים שמרו כמדמי עיכבון כדי להבטיח שהעובדים יבצעו את

ההסכם במלואו.

את 200 הדולרים האלה המוסד ישלם. את ההלנה בגין התקופה לא ישלם.

זה ברור ומובן לנו. אלו הוכחות יש להם לגבי דמי העיכבון?



עו"ד שי לב;

הם לא מכחישים את זה.

הענין ייבדק.

עד היום העובדים לא היו מגובשים והם לא ידעו, אבל היום הם מגובשים. הם לא

יסכימו ש- 130 איש יחזרו לעבודה, והאחרים יחזרו לעבוד ואולי יקבלו שתי משכורות

בלבד, אבל מה עם 1,200 או 1,500 הדולרים שהורידו מהם כמי עיכבון?

החברות לא ישאו בתשלום הסכום של 2,500 דולר שלא שייכים להן, כי הם לא

העסיקו את העובדים האלה. על החברות החדשות שיעסיקו את העובדים לא חלה אחריות

לשלם חובות של חברות אחרות. אם תוך 30 יום אתםתגבשו את תביעת החוב שלכם ותביאו

אישורים מתאימים מהמפרק, תעבירו --

המפרק הזה הוא מפרק זמני. לצורך קבלת התשלום חייב להיות פירוק קבוע.

שי בורשטיין;

צריך לזרז את התהליך הזה.

זה תהליך שיכול לקחת חודשיים, לא יותר.

אני רוצה לומר עכשיו כמה מלים לנציגי העובדים הנוכחים כאן, ואומר להם זאת

בשפה האנגלית.

(תרגום הופשי מאנגלית). בוקר טוב, אני מצטער שדיברנוכאן בשפה העברית שלא

מובנת לכם, אבל היא השפה המדוברת כאן. הוועדה שלנו רוצה לעזור לכם ומנסה

לעזור לכם. אנחנו רוצים שאתם תתחילו לעבוד מהר ככל האפשר, אלא שיש בענין זה

בעיה,

בשביל אלה מכם שעבדו בחברת כהן דר-עד אין בעיה. חברת כהן דר עד מתחייבת

לשלם לכם את כל החוב המגיע לכם, ואתם יכולים להתחיל לעבוד לאפילו מחר.

די ירמיה; (באנגלית)

אלה סיפורים.

הוא הבין את מה שאמרת, אבל איננו מאמין, והוא אומר שאלה סיפורים.

(תרגום חופשי מאנגלית)

אנחנו הולכים לחתום הסכם בין כל הצדדים שבו הם מתחייבים חוקית. יש לי

נסיון רב בנושא הזה, כי עבדתי במשך 20 שנה כיועץ משפטי של איגודים מקצועיים

ואני מומחה בנושא פשיטת רגל, ואני רוצח שתבינו שאני עומד לצדכם.

חברת כהן דר עד הצהירה כי היא מקבלת על עצמה לשלם את כל המשכורות שלא

קבלתם ואת הכסף שהפחיתו מהמשכורות שלכם כעובדי החברה הזאת על פי רשיונות שלהם.

אשר לעובדים האחרים, 130 איש שעבדו בחברות אחרות, הגענו למסקנה שהפתרון

הטובה ביותר לעובדים האלה בכך שהם יתחילו לעבוד בחברות אחרות שמחזיקות

ברשיונות מתאימים התאחדות הקבלנים תדאג לכך שהם יתחילו כבר מחר לעבוד בחברות

אחרות, והחברות האלה תיקחנה על עצמן תשלום חלק מהמשכורות המגיעות להם, ואת

החלק הנותר הם יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, על פי החוק הישראלי.

יש לכם את הזכות המלאה לקבל כל שקל שחייבים לכם, ולפי החוק הישארלי תקבלו

זאת מהמוסד לביטוח לאומי. זה ענין של 2 או 3 חודשים. אבל חלק מהמשכורות

המגיעות לכם תקבלו במהירות האפשרית מהחברות החדשות שבהן תעבדו.

זה נראה לי כפתרון הטוב ביותר עבורכם. אם אתם תעמדו על כך שתמשיכו לשבות

ולא תעבדו, אתם לא תקבלו כסף מהמוסד לביטוח לאומי אלא כעבור שלושה חודשים,

ואינני יודע איפה תהיו אז, ואי אפשר יהיה להכריח אף חברת בנייה לשלם לכם את

המשכורות. אני מקווה שאתם מבינים את דברי.

אני מציע לכם, בשם כל חברי הוועדה, לתת לעורך דין שלכם את יפוי הכוח

לחתום על הסכםשיתן לכם במהירות האפשרית של המשכורות שחייבים לכם.

די ירמיה; (מדבר ברומנית, מתורגם לאנגלית על ידי אמיל תומל, אף הוא עובד זר)

כשהפסיקו את עבודתנו הלפסדנו שתי משכורות ואחריות לשנה. הציעו לנו 600

דולר אם נמשיך לעבוד אחרי ששה חודשים. אם נעבוד שני חודשים נקבל רק 200 דולר,

ולתת בחזרה עוד 400. עורך הדין אמר לנו לעשות את זה תוך שבועיים. שום הצעה

אחרת לא באה מהצד השני.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אנחנו יודעים שאנחנו מוכרחים לקבל את השכר

שלנו מהחברה שאצלה עבדנו, ולא ממי שקבלנו את הוויזה לבוא. אנחנו עבדנו בשביל

החברה הזאת והיא צריכה לשלם לנו, ולא חשוב אם יש לנו ויזה על חברת דר עד או של

חברת אישרא קן. אנחנו עבדנו בשביל דר עד.

ומה קורה כאשר החברה היא בפשיטת רגל?

די ירמיה;

העורך דין שמפרק את החברה אומר שאין לה כסף ושאנחנו צריכים לקבל את

התנאים האלה ולקבל 660 דולר מקדמה. אחרי שדיברנו עם עורך הדין שלנו וגם עם דר

עד, אבל לא עם החברה סען וחברות אחרות שעבדנו אצלן - - -

חלק מהם עבדו בכפר יונה, חלק עבדו ב-

האם הן היו חברותב התאחדות הקבלנים?

ע' ברעם;

לא. זה היה על היתרים של אישרא קן.

אני לא מבין מדוע אישרא קן קיבלה היתרים? חאם היא גם חברה לכוח אדם?

עו"ד ש לב;

לאישרא קן יש שני כתרים.

כחן דר עד בא אלינו והציע לנו עבודה, ואחרי שיחות נוספות שהם ישלמו רק

לאנשים שקיבלו ויזה מדר-עד 80% בלבד.

לא 80%. בעקבות דרישה שלנו הם הצחירו שהם ישלמו את כל הסכום.

כל הזמן הם לא אמרו מי חם העובדים שלהם, מי בא על הוויזה שלחם ומי עובדים

אצלם. אנחנו רוצים לדעת בבירור מי ישלם לנו. אנחנו לוקחים בחשבון שכהן דר עד

לא מוכנה לשלם לנו היום, כי אין לחם מצב של עבודה. הניירות שלנו הם על שם

אישרא קן. לדעתנו יקלח עוד שבוע כדי לשכנע שהניירות שמסרנו לעורכי הדין שלנו

הם מדוייקים.

צריך להבין שבתנאים האלח איננו יכולים לחתחיל לעבוד מחר. הם ישלמו רק כפי

שהם רוצים. כאן אתם דיברתם על 3000 דולר. אנחנו לא יודעים מי קבע את חסכום

חזה.

חאם אתם סומכים על עורכי חדין שלכם?

די ירמיה;

כן.

אני חגעתי עם קבוצח של 50 פועלים, ואינני פעם ראשונה פח בארץ. אבל זו

בעיה לא רק שלי, אלא של כל הפועלים.

די מצער לומר שהנושא של העסקת עובדים זרים באמצעות קבלני משנה או חברות

משנח הוא לדעתי נושא פסול מיסודו. על חברות שמקבלות חיתרים לחעסקת פועלים

זרים, ורק עליהן, מוטלת האחריות לגבי תנאי ההעסקה של העובדים האלה, שכרם, תנאי

הלינה שלהם וכל מה שקשור בתנאי העסקתם. זאת המחוייבות של חחברות שהביאו את

העובדים הזרים. הן חתמו על חתחייבות כזו, והן חייבות לעמוד בזה.

חהצהרה שלכם שתעמדו בהתחייבויות של אישרא קן כלפי העובדים האלה היא הצהרה

ברורה, והיא מחוייבת המציאות. ואני מציע שנסכים שאין בעיה לגבי העובדים שעבדו

אצלכם, על ההיתרים שלכם.



אפשר לקבל תאריך להפקדת הכספים של כהן פיתוח?

אחרי שתסתיים הישיבה הזאת אני אשב כאן עם מר ברעם, עם מנכ"ל שירות

התעסוקה, עם עורךהדין נציג החברות ועם נציגי החברות ונקיים ישיבת עבודה.

אנחנו לא נשאיר את הנושא הזה פתוח.

האחריות מוטלת, כאמור, על החברות. אני מבקש ממנכ"ל שירות התעסוקה להביע

בפני שרת העבודה את מורת רוחנו מכך שיש תופעה כפולה או משולשת: 1. שחברות

קבלניות מעסיקות עובדים זרים על היתרים שלהם באמצעות חברות משנה. 2. שחבורת

קבלניות גובות מהעובדים דמי עיכבון. זו תופעה פסולה שאסורה לפי החוק, וצריך

לנקוט נגד החברות האלה בכל הצעדים המתאימים. אבל האחריות לכך מוטלת עליכם.

נכון שלא אתם עשיתם את זה, אבל אתם קבלתם את ההיתר ואתם חתמתם על ההתחייבות.

3. התופעה של עיכוב דרכונים בידי החבורת הקבלניות היא תופעה שצריך לעקור אותה

מן השורש. זה דבר פסול בהחלט, דבר שלא יעלה על הדעת, ואסור להשלים עמה.

אני שוקל אם להעביר את הנושא הזה לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה. אינני

רוצה לקבוע ברגע זה עמדה ברורה בנדון, אבל אני בהחלט אשקול אם להעביר את הנושא

הזה ליועץ המפשטי לממשלה. התופעה הזו צריכה להיפסק אחת ולתמיד.

בתום הישיבה אשב ככל שיתאפשר לי עם נציגי הצדדים סביב השולחן הזה כדי

לסכם את ההסדר, ולהגיע למצב שבו עוד היום תחתמו על הסכם, ומחר העובדים מתחילים

לעבוד, מקבלים את שכרם, ומקבלים חברות קבלניות ישאו בחלק מהחוב, מסדירים את

הנושא של המוסד לביטוח לאומי ונושא החובות, ומוחקים בזה כתם מיותר חלוטין שאין

לו שום הצדקה.

אני מבקשת להודות ליושב ראש הוועדה על שהעלה את הנושא, ותומכת בסיכום

הדברים על ידו. אני מציעה שהוועדה תפנה לממשלה בבקשה, שלפני שהיא תדון במתן

רשות להביא עובדים זרים נוספים היא תקיים דיון מעמיק על מה שקורה בענין זה

בארץ, והאם מוצדק להביא עובדים נוספים, וזה קשור גם בענין הסגר. וכן אני

מציעה שהוועדה תפנה אל משרד העבודה והרווחה בדרישה לקיים פיקוח על חברות כוח

אדם, ולהקפיד על אכיפת החוקים.

תודה רבה. אני מבקש מהאנשים שהזכרתי להישאר בחדר. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;11)