הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 288

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ד באדר א' התשנ"ה (14 בפברואר 1995). שעה 25;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י' כץ

עי מאור

נ' דיקשטיין - סמנכ"ל השירות לעיוור במשרד העבודה

א' חוג'ה - משרד העבודה והרווחה

עו"ד נ' מיימון- יועצת משפטית למשרד העבודה והרווחה

נ' מיכאלוב - אגף התקציבים במשרד האוצר

א' גפן - " " " "

עו"ד די אורנשטיין - משרד המשפטים

י י בקל - ראש אגף גמלאות נכות בבטוח הלאומי

י' נבון - יו"ר האגודה למען העיוור

הי מוכתר- מנכ"ל המרכז לעיוור

אי קירקיריוס - חבר המרכז למען העיוור

שי אזרזר - יי יי " יי

דייר קי ספורי - ועד ייהגשמהי' בכפר קאנה

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכיר/ת הוועדה;אי אדלר

קצרנית; תי בהירי

סדר-היום; חוק זכויות העיוור

בעיות העיוורים



חוק זכויות העיוור

בעיית העיוורים

היו"ר י' כץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: חוק זכויות העיוור ובעיות העיוורים.

אני מבקש לדעת מה התקדם מהישיבות הקודמות ומה כואב לכם.

ה' מוכתר;

אני מברך את יושב ראש הוועדה על שכינס ישיבה זו, כדי לדון על הוק זכויות

העיוור. את ההצעה הגישה חברת הכנסת אורה נמיר, בהיותה יושבת ראש ועדת העבודה

והרוווחה, לפני שנתיים וחצי.

ציבור בעלי תעודת עיוור מונה למעלה מ-13 אלף איש. כל ההוראות הן כאלו שניתן

לבטלו בקלות, כפי שראינו לאחרונה, כאשר ביטלו את ההנחה בסך 50 אחוז בתשלום ביטוח

רפואי לעיוורים, מאז התקבל חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בעבר נתן "בזק" זיכוי

לעיוורים עבור 600 שיחות בחודש, אך כאשר "בזק" הופרטה והסידור בוטל, ורק תודות

להתערבות ועדת העבודה והרווחה, סודר התקציב במשרד העבודה והרווחה למטרה זו.

גבי אורה נמיר הבינה כי חייב להיות חוק באמצעותו יעוגנו כל ההוראות האלו, כדי

שלא יווצר מצב של ביטול ההוראות בשרירות לב. לפני מספר שנים אמר שר התקשורת דאז,

מר מודעי, מדוע צריכים העיוורים לקבל משלוח חינם של ספרי ברייל או ספרים מוקלטים?

התקציב לכך צריך להיות במשרד העבודה והרו ויוה. הוא לא הבין שהדבר נקבע על פי אמנת

אונסק"ו, וישראל אינה יכולה לעשות בתחום זה ככל העולה על דעתה.

יש לעגן את כל ההוראות במסגרת החוק, על מנת שציבור העובדים ידע נגה מגיע לו.

לא ייתכן שכל שני וחמישי ינסו לבטל את מה שמגיע לעיוורים. אף פעם לא היתה

התייחסות של ממש לזכויות העיוורים, אלא עקב לחץ מצדם. אם ניקח את חוק הנכות,

הביטוח הלאומי הסכים יחד עם ארגון הנכים לתת לנכים קצבה חודשית, אך משרד האוצר

קבע ששום אוכלוסיה נוספת לא תוכל להכנס למסגרת זו. עקב לוחץ מצדנו נוצר שעטנז בשם

דמי ליווי, בהתחלה 30 שקלים ואחר כך יותר. תקציב זה עובר דרך משרד העבודה

והרווחה, הואיל ומשרד האוצר מתנגד לכך שיעבור דרך הביטוח הלאומי שעובד באמצעות

חוק הכנסת.

היו"ר י' כץ;

מה התחדש מאז הישיבה הקודמת?

הי מוכתר;

במסגרת ההבנה שנוצרה בינינו לבין השרה נמיר והביטוח הלאומי, סוכם - בהתנגדות

משרד האוצר - שהעיוורים יקבלו תוספת של 50 אחוז לדמי הליווי, למי שעובד ולמי

שאינו עובד. קשיש יקבל מחצית הסכום, ותבוטל הזיקה למקבלי שר"מ, שכן היום כל מי

שמקבל את הקיצבה במסגרת השר"מ, מנוע מלקבל את דמי הליווי. קשיש אשר דמי הליווי

הופסקו לו, צריך היה לקבל החל בחודש ינואר 25 אחוז מדמי הליווי, אך הדבר לא יושם

מכיוון שאין למשרד העבודה והרווחה את רשימות כל הקשישים אשר קיבלו בעבר את דמי

הליווי.

היו"ר י' כץ;

אני מבקש לשמוע את הנתונים במספרים.



א' חוג'ה;

מדובר ב-3300 עיוורים אשר מקבלים דמי ליווי מלאים, כ-470 שקלים בחודש. ב-2400

עיוורים קשישים אשר קיבלו בעבר את מענק הניידות, והוא הופסק להם בהגיעם לגיל

מסוים, עומדים לקבל נקודת זיכוי אחת, ששוויה 120 שקל.

כמה דמי ליווי יקבלו הקשישים?

אי חוגיה;

115 שקלים. הקשישים מוגדרים על פי החוק כבני 60-65. לדמי הליווי יש שתי

מטרות; הארת - להגיע לעבודה, השניה - חברתית. כל אלה שקיבלו בעבר דמי ליווי, סביר

להניח שעבדו וניהלו חיים רגילים. קבוצה זו תוגמלה על פי הסדר עם נציגי העיוורים

בנקודת זיכוי אחת.

היו"ר י' כץ;

הם מקבלים גם דמי ליווי וגם נקודת זיכוי?

אי חוגיה;

הם מקבלים דמי ליווי בערך של נקודת זיכוי אחת - 115 שקל.

אם אדם שאינו עובד מקבל היום 470 ש"ח לחודש עבור דמי ליווי, הוא לא יקבל את

הסכום הזה לאחר גיל 65?

אי חוגיה;

הוא יקבל רק עבור נקודת זיכוי איות.

היו"ר י' כץ;

אני רוצה לדעת כמה מקבל עיוור בן 35 אשר עובד, לעומת מה שמקבל בן גילו שאינו

עובד.

א' חוג'ה;

מי שעובד מקבל 470 ש"ח. מי שאינו עובד מקבל מחצית הסכום. בנוסף לכך מקבל מי

שאינו עובד גם קצבת נכות. אם הוא עובד, הוא משתכר. אין הוא צריך להשתכר סכום

מסוים כדי לקבל את ה-470 ש"ח. די בכך שיעבוד, אפילו במפעל מוגן.

נ' דיקשטיין;

הוא צריך לעבוד 16 שעות בשבוע, אפילו במפעל מוגן, אבל אין זה משנה כמה הוא

משתכר.

היו"ר י' כץ;

האם כך הדבר לגבי כל הנכים?



א' חוג'ה;

רק לגבי עיוורים.

היו"ר י' כץ;

מה ביחס למשותקי גפיים?



י' בקל;

אם האדם משותק בגפיי התחתונות בלבד, ואם הכנסתו מעבודה היא 25 אחוז מהשכר

הממוצע, הוא יקבל את תוספת הליווי.

היו"ר י' כץ;

אותו עיוור מקבל את הסכום של 470 ש"ח אם הוא עובד, ו-235 ש"ח אם הוא לא עובד.

כאשר הוא מגיע לגיל 65, עד עכשיו הפסיק לקבל בין אם עבד וביו אם לא עבד לפני כן,

והתחיל לקבל קצבת זקנה. התיקון שהוסכם עליו הוא. שאם עבד לפני כן, הוא יקבל נקודת

זיכוי בערך של 115 ש"ח. לעומת זאת, אדם שלא עבד וקיבל 235 ש"ח - מצבו לא ישתנה,

שכן גם קודם קיבל נקודת זיכוי.

הי מוכתר;

אדם שלא עבד, בהגיעו לגיל זקנה, ימשיך לקבל 165 ש"ח.

י י בקל;

נכון. אדם שקיבל בעבר אפילו מחצית דמי הליווי, והגיע לגיל 65, ימשיך לקבל גם

הוא נקודת זיכוי.

היו"ר י' כץ;

האם יש עיוור מתחת לגיל 65, שלא קיבל לפחות מחצית דמי הליווי?

י' בקל;

כו, אם לא ענה על הקריטריון של דמי הליווי.

אי קירקיריוס;

אם קיבל שר"מ, דמי הליווי שלו הופסקו.

שי אזרזר;

יש גם כאלה שלפני ההסדר לא ידעו על דמי הליווי, למרות שלדעתנו היו זכאים לכך.

היו"ר י' כץ;

האם זה השינוי היחיד שחל במצבם של העיוורים, כלומר התוספת של נקודת זיכוי?

י י בקל;

חלו שני שינויים; הגדלת דמי הליווי ב-50 אחוז, והכנסת קבוצת אוכלוסיה נוספת

למעגל - כ-2400 קשישים.

הי מוכתר;

חוק שהכנסת תקבל, יכניס אחת ולתמיד סדר בכל הנושא, גם בכל הנוגע לשעורי עזר

לתלמידים והשמה בעבודה. ידוע לכם שהשמת עיוור בעבודה כרוכה היום בשתדלנות. אנו

מצדדים בכך שאחת ולתמיד תיקבע מסגרת לגבי העיוורים, בכל הנוגע למקום עבודה,

שיקום ורווחה.

המוסד לביטוח לאומי דואג לקצבאות הנכים, והגיע הזמן שיטפל בנושאים חשובים

יותר מדמי הליווי לעיוורים. הגיע הזמן להעביר את הנושא לטיפול משרד העבודה

והרווחה.



היו"ר י' כץ;

הצעת חוק זכויות העיוור, היא הצעת הברת הכנסת דאז, אורה נמיר. האם משרד

העבודה שוקד על הצעת הוק בעניו זה?

נ' מיימון;

כן. אנו מנסים להגדיר את זכויות העיוור באופן כללי יותר, לרבות נושא התעסוקה.

אמנם ההצעה נקראת הצעת הוק זכויות העיוור, אך ההוק עוסק בשני נושאים ספציפיים. לא

נראה לי שנושא הליווי ייכלל בהוק, אך הענין טרם גובש. הצעת ההוק עוסקת בעיקר

בתעסוקה ובזכויות כלליות של עיוורים, על מנת למנוע אפליה.

היו"ר י' כץ;

לגבי הסכם הניידות, איזה זכויות כלולות בו, אך העיוורים טרם נהנים מהן?

י י בקל;

הסכם הניידות עוסק בנכים בעלי הגבלות בגפיים התחתונות. גמדים, למשל, אינם

יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית. גם לעיוורים יש בעיה עם ניידות, אך מגבלות אלו

אינן כלולות במסגרת הסכם הניידות.

היו"ר י' כץ;

לא נכתב בשום מקום שרק נפגעי גפיים יכולים ליהנות מהסכם הניידות. כנראה

שההסכם נפרץ פעם, ונחתם הסכם ניידות החל על נפגעי גפיים. המציאות היא, שיש

קבוצות אוכלוסיה שלגביהן הנושא בעייתי. לגבי העיוורים, קל מאד לזהותם, ואין שום

הצדקה מוסרית לא להעניק להם את הזכות הזו. אם הכנסת היתה קובעת שהסכם הני ידות

החל על נפגעי גפיים, יחול גם על עיוורים, מה הוא היה מעניק להם?

י' בקל;

הם לא ינהגו ברכב ולא יקבלו הלוואות עומדות. הבעיה שלהם תהיה לקבל קצבת

ניידות, כדי שיוכלו לנסוע במוניות. גם כאן יכולה להיות הבהנה בין מי שעובד למי

שאינו עובד או נמצא בתהליך שיקומי. אני מעריך שצריך יהיה לקבוע מרז הקצבה לעיוור,

כאשר ביצוע התשלומים יהיה על ידי הביטוח הלאומי, והסכום יתעדכן אוטומטית בהתאם

למדד. במקרה כזה נצטרך לקבוע מתכונת לקצבה, וייתכן שהבסיס יהיה דמי הליווי

הנהוגים היום.

היו"ר י' כץ;

התהושה שלי היא, שהוועדה תקרא למוסד לביטוח לאומי וליתר הגורמים, להסדיר את

הנושא בהסכמה ביניהם. הסכם הניידות אינו מילה קדושה, ואין שום הגיון בכך שקבוצה

זו לא תקבל זכויות שלא תיפחתנה מן הזכויות של פגועי הגפיים.

מ' בוטון;

מה גובה קצבת הניידות?

י' בקל;

היא יכולה להגיע ליותר מ-1000 ש"ח, תלוי בסוג הרכב שיש לנכה. כאשר אין לנכה

רכב, קצבת הניידות נקבעת על פי ההוצאות לרכב בעל 1300 סמ"ק, והיא עומדת היום על

600 ש"ח, כלומר קרוב לדמי הליווי. ניסינו לעזור לארגון הנכים להכין את דרישותיהם,

ואפילו לנהל בשמם את המשא ומתן עם האוצר. לזכותו של יוסי וזמיר אומר, כי היו כמה

הישגים. אין זה משנה מי מבצע את הוזשלומים. אם יגיעו למסקנה שצריך להגדיל את דמי



הליווי, הבעיה תהיה תקציבית. אם יקצו תקציבים נוספים להגדלת דמי הליווי, הבעיה

תיפתר.

אשר לשאלה מדוע הוחלט לתת את דמי הליווי מעבר לגיל 65 רק לאלה שהיו גם קודם

במערכת, היא שהאנלוגיה היתה לדמי הניידות. נקבע כי אדם אינו יכול לקבל את דמי

הניידות לאחר גיל 65 בפעם הראשונה. נציגי הארגון שמעו מאתנו אתמול כמה רעיונות,

עליהם ניאבק עבורם.

היו"ר י' כץ;

איזו הצדקה יש, להבחין בין משותק ברגליו לבין עיוור, לענין דמי הליווי או

הניידות? האם אין מקום שתשקלו אחת ולתמיד את הענין? העיוורים מוגבלים בניידות כמו

המשותקים.

נ' מיכאלוב;

בישיבה הקודמת הוועדה המליצה להגמיש את הכללים לגבי דמי הליווי לעיוורים.

הנושא הוא בראש וראשונה תקציבי, ואכן התנהל משא ומתן בו היו מעורבים משרד העבודה

והרווחה, הביטוח הלאומי וארגוני הנכים, ובסופו של דבר הוגדלו דמי הליווי בשיעור

של 50 אחוז. במסגרת המגבלות התקציביות, זה מה שהוחלט וזה מה שנעשה.

היו"ר י' כץ;

נקודת המוצא לפיה יש ללכת טיפין-טיפין, היא פשוט לא הוגנת. בספר החוקים קיים

החוק לפיצוי נפגעי האיידס מקרב חולי ההמופיליה שקיבלו ערויי דם. מרגע שהתקבל

חוק, כל מי שנכלל בהגדרותיו צריך ליהנות ממנו. הצד התקציבי אינו בשמיים, כאשר

מדובר באוכלוסיה מוגדרת ולא גדולה.

נ' מיכאלוב;

מסיבות הסטוריות הדבר התגלגל כך שהזכויות שונות. יש הבדלים לטובת ציבור

העיוורים, ולעומת זאת הבדלים אחרים לטובת נכים מוגבלי ניידות. אתה מדבר על שיפור

תנאים כלפי מעלה בלבד, אבל אז תיווצר אפליה מסוימת לטובת העיוורים. כרגע איננו

חושבים שיש מקום לשיפור נוסף, בגלל הבעיה התקציבית.

היו"ר י' כץ;

אילו היינו מחליטים על כך במסגרת החוק, היינו פותרים לכם את הבעיה.

אם החוק יאומץ כמו שהוא, תתעורר בעיה. אי אפשר לכתוב בחוק כי הוא מושווה למה

שנאמר בהסכם.

אינני בטוח שגם נושא הניידות לא היה צריך להיות מעוגן בחקיקה. בקרוב נקבע

דיון כולל בנושא הניידות.

מ' בוטון;

אנחנו יכולים לפתור את הבעיה על-ידי כך שנחוקק חוק, ונעתיק לתוכו את הוראות

הסכם הניידות.



א' חוג'ה;

הגדרת העיוור כפי שהיא מופיעה כאן, אינה ההגדרה שאנו מכירים בה. ישנה הגדרה

בינלאומית הנשענת על אמנות בינלאומיות.

ק' ספורי;

אני מודה לכם, על שאפשרתם לנו להופיע כאן ולהסביר את עמדתנו. מאז הישיבה

הקודמת חל שינוי אחד בלבד, והוא הגדלת דמי הליווי ב-50 אחוז. השרה נמיר הבטיחה

במליאת הכנסת, שכל עיוור יקבל דמי ליווי. היא אמרה שמספר מקבלי דמי הליווי עומד

היום על 3400 ויגיע ל-8500. פירוש הדבר שההסכם שהיה, פגע באוכלוסיה גדולה שלא

קיבלה דבר, למרות מצבה הקשה.

הגדרת העיוורון היא 3/60, וזאת על פי ההגדרה הבינלאומית. פירושה של הגדרה זו

הוא, שהעיוור איבד 95 אחוז מראייתו. למרות זאת, אין נותנים לו את מה שמגיע לו

כעיוור, אלא מדברים איתנו על 1/60 בעיוורון המקנה את הזכות לדמי ליווי, כלומר

אובדן 98 אחוז מראייתו. האם 5 אחוז שנותרו לו, אינם מצדיקים דמי ליווי?

כל עיוור המחזיק בתעודת עיוור, חייב לקבל דמי ליווי, ואין זה משנה מה גילו או

אם הוא עובד או מובטל. כל עיוור רוצה לעבוד, ומדוע להעניש אותו על כך שלא מצא

עבודה? כל זכויות העיוור נשיקות במשך הזמן, ולכן הוא צועד אחורה ולא קדימה. עיוור

אינו יכול לנהוג, אך מה רע בכך שאשתו תוכל לנהוג אותו או ארח- מילדין?

אני מבקש, בשם אגודת העיוורים הישראלית, כי נחוקק חוק בו כל זכויות העיוורים

תהיינה מוגנות. דמי הליווי אינם צריכים להיות קשורים במתן שירותים מיוחדים, והם

צריכים להינתן גם למי שנותרו לו 5 אחוז ראייה.

י' נבון;

אני מכהן כיושב האגודה למען העיוור בחיפה, וסגן יושב ראש המרכז למען העיוור,

שמנהלו הוא הרצל מוכתר, ואני עושה זאת בהתנדבות. אני חושב שאפשר לברך על כך

שקיימות אגודות וולונטריות אשר מסייעות לעיוור. אוי לממשלה, אם האגודות האלו לא

היו פועלות.

מדוע מפלים עיוור לא עובד, אשר רוצה לצאת כל יום כדי לחפש עבודה, לעומת עיוור

אשר עובד? מדוע האוח- מקבל דמי ליווי והשני רק מחצית מהם? גם כבדי ראיה מקבלים

תעודת עיוור, מדוע לא מגיעים להם דמי ליווי? מדוע לא יקבל אותו עיוור היוצא

לגמלאות דמי ליווי? צריך לאפשר לעיוור לחיות חיים מלאים, ולא לקבור אותו בבית.

היו"ר י י כץ;

בעיה זו קיימת גם לגבי סוגי נכויות אחרים. אנו נמצאים עתה בעיצומו של משא

ומתן עם המוסד לביטוח לאומי, לשינוי ההתייחסות לכל הנכים.

אותו עיוור שאינו עובד, מקבל היום דמי ליווי בסכום של 235 ש"ח. מדוע לא לתת

סכום זה גם לפנסיונר? אם עיוור מקבל דמי נכות, בהגיעו לגיל 65 מורידים לו את דמי

הנכות מדמי הזיקנה, אם הם יותר גבוהים.

היו"ר י' כץ;

הנושא ברור ונמצא במשא ומתן.

חוק אי אפשר לשנות כל יום. זה לא רק נושא שהוא מענינה של ועדת העבודה

והרווחה, הוא נוגע גם לוועדת החינוך של הכנסת. לילדים עיוורים הצריכים להגיע

לבית השפר, משרד החינוך בקושי נותן דמי הסעה, ואנחנו צריכים לממן גם את זאת,

בנוסף לשעורי עזר ובסיוע ברכישת ספרים מי ורודים.

עי מאור;

העיוורים אינם מקבלים דמי הסעה למוסדות לימוד?

י' נבון;

אני יכול לומר לך, שמה שנותנים להם אינו מספיק. עובדה שאנו מקבלים פניות

מ"עופרים" ומ"ברזילי", שנעזור להם בהוצאות הסעה.

מ' בוטון;

חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, מחייב את הרשות המקומית להסיע ילד נכה מביתו

למקום לימודיו.

י י נבון;

אנו מעבירים סכום די גדול להשתתפות בהסעות. האגודה בחיפה מוציאה 700 אלף ש"ח

בשנה, כאשר אנו מקיימים מעיריית חיפה 15 אלף ש"ח. משנה לשנה נקפצת היד, והאגודות

הללו אינו יכולות להמשיך להתקיים.

יש בארץ שתי הגדרות לעיוור, והן מבלבלות את המוסדות ופוגעות בעיוורים. החוק

הבינלאומי מדבר על 3/60, ואנו מבקשים שזו תהיה גם הגדרת הביטוח הלאומי, ולא 1/60.

י י בקל;

אנו לא מגדירים מיהו עיוור, אלא נותנים אחוזי נכות רפואית. 1/60 הם מאה אחוז

נכות, ואילו 3/60 הם 90 אחוז. מבחינת מס הכנסה והביטוח הלאומי, זה נותן כיסוי

מלאה.

נ' דיקשטיין;

מספר העיוורים בעלי תעודת עיוור הוא 13 אלף זכאים לדמי ליווי כ-3200. אמרנו

מראש כי לא כל מוגבל ראייה הוא בעל תעודת עיוור, אלא רק מי שיש לו 1/60, כלומר מי

שמבחין רק בין אור לחושך. ישנם 3200 עיוורים המוגדרים כבעלי עיוורון של 1/60,

ועוד 2000 זקנים אשר התווספו אליהם, וזאת למרות שישנם 13 אלף בעלי תעודת עיוור.

אי קירקיריוס;

רוב העיוורים היום הם קשישים. כל שנה מתווספים למעלה מ-1000 עיוורים שהיו

פיכחים כל חייהם והתעוורו מסיבות שונות. לאלה אתם לא נותנים דמי ליווי. 3/60

היא ההגדרה הבינלאומית, והיא צריכה לחייב גם את מדינת ישראל.

היו"ר י' כץ;

החוק הזה נמצא זמן רב על שולחן ועדת העבודה והרווחה. אני שמח על שחל שיפור

במצב בשטח במחצית השנה האחרונה, אך לעניות דעתי אין די בכך. נראה לי מוזר למדי,

שאין לנו חוק המסדיר את זכויות העיוור. מקובל על כולם שהזכויות על פי חוקי היסוד,



הוכרו זה מכבר על ידי בית המשפט העליון, ובכל זאת יש ערך חינוכי להכנסת סעיפים

מסוימים לחוקי היסוד. לכן נראה לי שגם זכויות העיוור בחברה צריכות להיות מעוגנות.

כל אחד צריך לדעת כי לעיוור יש זכויות יתר מסוימות, והחברה צריכה לכבד אותן.

לפני שאני מעביר את הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית, אני רוצה לבקש מנציגי

ראשית, לבדוק פעם נוספת באמצעות משרד האוצר, המוסד

לביטוח לאומי ומשרד העבודה והרווחה, את האפשרות לשפר את זכויות העיוורים ברוח

הדברים שנאמרו כאן. במקביל לכך, אם תגיעו למסקנה שאינכם מסוגלים להתמודד עם

הטענות התקציביות של האוצר, תגבשו את הערותיכם העניניות והמשפטיות להצעת חוק

זכויות העיוור, שהכינה בשעתו חברת הכנסת אורה נמיר. כוונתי הן להערות לניסוח והן

להערות עניניות. אם נבוא על סיפוקנו בדרך הראשונה, בסדר. אם לא, אני נוטה לדרך של

חקיקת החוק שיש בה גם אלמנט חינוכי.

עי מאור;

אני מסכימה לסיכום של היושב ראש, תוך רושמת דגש בכיוון החקיקה. שאלתי היא, מה

מתקדם לגבי החוק הכולל לזכויות הנכים. אם נקדם את חקיקתו, תהיה זו תרומה הכרחית

לעיוורים ולכל הנכים הארורים במדינה.

היו"ר י' כץ;

הנושא יגיע לדיון בוועדה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:30)