הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 285

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"ג באדר אי התשנ"ה (13 בפברואר 1995), שעה 09:00

נ כ ח ו -

י' לס - מ"מ היו"ר

עו"ד אי מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עו"ד ד' אורנשטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

פי קוצ'ר - מנהל מחלקת המזון, משרד

התעשייה והמסחר

עי זוגלובק - סמנכ"ל זוגלובק

עו"ד ק' גבור - מנהל אגף המזון, התאחדות התעשיינים

ר' קרינגל - מנהלת המחלקה לאיכות המוצר והתקינה

התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; מי בוטון

א' אדלר

א' אדלר

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור

(מזון) (תיקון) (סימון גלוטן), התשנ"ה-1994



הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) (תיקון) (סימון גלוטן), התשנ"ה-1994

היו"ר י' לס;

אני פותח את הישיבה כממלא מקום היושב-ראש. הנושא שלנו - הצעת רווק לתיקון

פקודת בריאות הציבור (מזון) (תיקון) (סימון גלוטן), התשנ"ה-1994.

אני יושב פה בכובע כפול גם כיוזם הצעת ההוק וגם כיושב ראש הישיבה שיאחר קצת.

בתפקיד כיוזם הצעת החוק ולא כיושב-ראש הישיבה אציג את הנושא.

מחלת הצליאק פוגעת באלפי אנשים. יש סטאטיסטיקות שונות בענין זה. יש האומרים,

באירלנד למשל, שהיא פוגעת ב-1 מתוך 300 בני אדם, ובצפון אמריקה ב-1 מתוך 5,000.

גם במדינת ישראל יש אלפי פגועים. זו מחלה תורשתית שלא ניתנת לריפוי. היא מתבטאת

ברגשיות מיוחדת של מערכת העיכול למרכיב מסויים ששמו גלוטן, שנמצא אך ורק במוצרי

מזון שמקורם במשפיות הדגניים, בחיטה. כמובן שהמוצר הבולט ביותר הוא הליום.

האדם הפגוע - זו פגיעה תורשתית שלא ניתנן לריפוי אלא אם כן יוצאים ממנה באופן

ספונטית, וחלק מהפגועים יוצא ממנה - ברגע שהוא נחשף לגלוטן מערכת העיכול שלו

מגיבה קשה. הדרך היחידה להימנע מפגיעה היא להימנע לחלוטין מכל חשיפה למוצרי חיטה.

הצליאק מתגלה אצל אנשים צעירים, גם אצל תינוקות, ופוגע בהם. במקרים קשים

הצליאק מתפתח חודשים ספורים אחרי הלידה. כפי שאמרתי, יש אלפי פגועים כאלה במדינת

ישראל.

בעקבות פניות שהיו אלי יזמתי הצעת חוק שתחייב את יצרני המזון בסימון, כאשר

מדובר על מוצרים שהם בתחום האפור והמרכיבים שלהם לא מזוהים, בעיקר מוצרים מעובדים

ומשומרים שמי שסובל מצליאק איננו יכול לדעת אם אותו מוצר מכיל או לא מכיל מרכיבים

שמבחינתו הם זיהום וחשיפה להם תגרום לו לבעיה רפואית קשה.

קי גבור;

בחודש מרס תתקיים ברומא ועידה של ארגון הבריאות העולמי ביחד עם ארגון התקינה

הבין לאומי בנושא הגלוטן, במסגרת הקודקס שבוודאי מוכר לך. אני לא חושב שייגרם

למישהו נזק אם נבקש דחייה של שלושה חודשים בדיונים. אנחנו חלק מאותו סחר בין

לאומי וכל קביעה בדבר שינוי זה או אחר עלולה לגרום נזקים ליצרנים. בעוד שלושה

חודשים, אחרי הוועידה, נוכל לקבל ולקבוע עמדות בצורה בהירה יותר. אני מדבר על

הקפאה בלבד לשלושה חודשים.

היו"ר י י לס;

למרות שאני בעל ענין בנושא זה אינני שולל מה שאיזה אומר. אני בהחלט מתכוון

לעשות צדק שווה לכל בעלי הענין. בעוד רבע שעה אני אאלץ לנעול את הישיבה בגלל

ישיבה אחרת שאני צריך להיות בה. הנושא הזה נדון בוועדה בשתי ישיבות. אני מבקש

שנשמע אם התחדש משהו בעמדת הממשלה.

אי מישר;

לא, לא התחדש. משרד הבריאות תומך בהצעה.

היו"ר י י לס;

משרד המשפטים?

אין לי מה להוסיף. אנחנו תומכים בנושא.

היו"ר י' לס;

אם כך, הממשלה לא מתנגדת. אני מעריך שגם הכנסת תקבל את ההצעה. אנחנו לא

נרפה מזה.

מה עמדת משרד התעשייה והמסחר?

פי קוציר;

משרד התעשייה והמסהר ער לצרכים של הצרכנים ואנהנו ערים גם לאפשרויות הפרקטיות

של התעשיינים ושל הי יבואנים. לכן הייתי מצטרף להצעה של נציג התעשיינים, עורך דין

גבור, שנלמד מה עושות ארצות אהרות בנושא זה.

בהזדמנות זו אני רוצה לומר שמפעל ישראלי פרטי בברקן פיתה קמח ללא גלוטן.

קי גבור;

זה מפעל חדשני ביותר.

פי קוציר;

כפי שאמרתי, אני מבקש שנלמד כיצד נוהגות מדינות אחרות בנושא. אנחנו לא

מעוניינים להכביד. על לחם למשל לא צריך לסמן שהוא מכיל גלוטן, זה ברור, ועל

עגבניה לא צריך לסמן שהיא לא מכילה גלוטן. אני משוכנע ובטוח שמפעלים, אם זה יכול

לעזור להם, ישתפו פעולה ברצון.

אני חוזר ומציע שנראה מה עושות ארצות אחרות בנדון כדי שנוכל להגדיר ולתחם מה

צריך לסמן ואיך.

מי בוטון;

בחוק המוצע יש סעיף מסגרת שלא קובע פרטים ביחס לסימון אלא נותן לשר הבריאות

סמכות לקבוע הוראות בדבר סימון הימצאות גלוטן במזון. זאת אומרת, עיקר הדיון יהיה

כיהיו תקנות. בהצעה שלפנינו אין שום הנחיה אלא נאמר בה בהכללה "לקבוע הוראות בדבר

סימון הימצאות גלוטן במזון". זו הוראה, מסגרת שמקנה סמכות לשר. הדיון הענייני

יהיה בעת הדיון על התקנות.

לכן אני כיועץ משפטי חושב שלא ייגרם שום עוול לנושא אם הסעיף הזה יתקבל

בקריאה שנייה ושלישית בעוד שבוע. תקנות - יש עוד זמן להתקין אותן, להתייעץ עם כל

הגורמים, עם משרד התעשייה והמסחר, לברר אפשרות לעשות את זה, העלות, הכל במסגרת

התקנות שיפרטו את ההסדרים במסגרת ההוראה שבהוק.

ר' קרי נגל;

אני רוצה להדגיש שכשמדברים על הקודקס מדברים על תקינה בין לאומית ותקינה ביו

לאומית - בזמן האחרון אנחנו חוזרים על זה יותר מדי פעמים - זה המכנה המשותף הנמוך

ביותר. לכל מדינה יש צרכים שלה, דרישות שלה, אנחנו צריכים לדאוג לנו לעצמנו ולא

משנה מה יוחלט בקודקס. אני חושבת שהתקן הבין לאומי לחוד והצרכים שלנו לחוד.



התקן לסימון מוצרי מזון מאפשר ציון שמות של קבוצה ואז אתה לא יכול לדעת מה הם

אם קמח - איזה קמח, אם חלבון מן הצומח - איזה חלבון מן

הצומח. כשמצויין שהמזון מכיל חומרים מעבים או תוספות אחרות, מצויין השם הקבוצתי

ולכן לא ניתן לזהות מהו המרכיב המסויים שנמצא במזון.

קי גבור;

אני בהחלט מסכים שיהיה סימון מדוייק יותר של הרכיבים.

אני סבור שהחוק המוצע קובע חובה, נאמר בו: "לקבוע הוראות בדבר הימצאות גלוטן

במזון". זו חובה.

השאלה היא אם יש לכם השגה עקרונית לכך שהמלה גלוטין תצויין על מוצר, נטול

גלוטן או מכיל גלוטן. יש לכם בעיה עקרונית עם זה?

יש לי בעיה. יודע מה אמור להיות בקודקס. כמובן שהמחוקק הישראלי סוברני

להחליט כפי שימצא לנכון. אני לא אמרתי לאמץ את הקודקס אלא הצעתי להמתין ולראות מה

יהיה כדי שנוכל להתאים את עצמנו. סביר שחודש אחרי הישיבה נוכל לקבל את הפרוטוקול

והחומר שיהיה.

אני מרשה לעצמי לומר ששמעתי מדבריך שלהתאחדות התעשיינים אין השגה עקרונית

שהמלה גלוטן, אם בלשון חיוב דהיינו מכיל גלוטן ואם בלשון שלילה דהיינו נטול גלוטן

- הרי עדיין לא החלטנו איך נסמן את המוצרים - תהיה חלק מהסימונים. עקרונית יש לכם

בעיה עם המלה גלוטן?

יש בעיה. כשאני לא יודע מה מקובל בעולם אני לא יכול להסכים שאנחנו נהיה

יוצאי דופן.

אני מציע לוועדה לקבל את דעת היועץ המשפטי, שלפנינו הצעת חוק עקרונית בלבד

שמעניקה סמכות. החוק המוצע נותן לשר האוצר סמכות להתקין תקנות לטובת חולי הצליאק.

אני מציע לוועדה להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ולפנות

ולבקש מכל הגורמים הנוגעים לענין להיכנס למהלך רציני של לימוד החומר. בשלב שמשרד

הבריאות יכתוב את התקנות יתנהלו מגעים ומשא ומתן איך לסמן, על מה לסמן ועל מה לא

לסמן, האם יהיה סימון חיובי, האם יהיו סימון שלילי, האם להשתמש בסמל הבין לאומי

של נטול גלוטן וכו'.



לארור שהכנסת תיתן למשרד הבריאות את הסמכות ואת ההוראה להתקין תקנות יהיה בידי

משרד התעשייה והמסהר ובידי התאהדות התעשיינים זמן מספיק, בוודאי שלושה הודשים,

ללמוד מה מקובל בעולם, כי זה בהחלט דבר שצריך להתרחב בו ובוודאי אפשר ללמוד

מהנסיון הבין לאומי.

אני פונה אל הגורמים שעוסקים בענין זה להיכנס כבר עכשיו למהלך רציני של לימוד

ההומר כדי שבעוד מספר הודשים התקנית יהיו כאלה שכל הצדדים יוכלו להיות איתם. זו

החלטת הוועדה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:30.