הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 283

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ג' באדר אי התשנ"ה (7 בפברואר 1995).שעה 14:10

חברי הוועדה: י' כץ - היו"ר

די מנע

מוזמנים; אלכס פארן - המנהל הכללי, שירות התעסוקה

ניסים הר-קט - עוזר מנכ"ל, שירות התעסוקה

אהרון חוטובלי - יו"ר ועד העובדים, שירות התעסוקה

מזל מנור - חברת ועד העובדים, שירות התעסוקה

הראל כהן - נציבות שירות המדינה, משרד האוצר

אבי גפן - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

מנחם לוין - מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה

מנחם הירדני - ההסתדרות

חוה פרס - ההסתדרות

אלמוג בורשטיין - מזכיר מועצת פועלי הוד-השרון

אי אדלר

רשמה: א' שלהבת

1. ארגון מחדש של שירות התעסוקה.



ארגון מחדש של שירות התעסוקה

כבר לפני מספר רב של שבועות הגיעו אלי פניות לגבי הארגון המחודש של

שירות התעסוקה. בינתיים אני מבין שנסגרה לשכת התעסוקה בהוד-השרון. אני

סברתי שזה חלק מהרה-ארגון אבל כעת אני מבין שזה היה מהלך עצמאי שבוצע עוד

לפני הארגון מחדש. הזמנתי את מר אלמוג בורשטיין כדי לדעת מה המשמעות של

סגירת לשכת התעסוקה ורציתי שאנשי שירות התעסוקה יישמעו את טענותיו. אני

מצטער שחברי הוועדה האחרים אינם אבל הדיון זומן בצורה דחופה. נאמר לי

שתכנית הרה-ארגון תוגש למועצת שירות התעסוקה בתקופה הקרובה וחשבתי לתומי

שחברי הכנסת יירצו גם הם לשמוע על התכנית ולהעיר את הערותיהם. אני מציע

שמנכ"ל שירות התעסוקה ייפתח וייצג את התכנית. אנחנו נשמע הערות של הנוגעים

בדבר ואחר כך נתייחס.

א' פארן;

תודה, אדוני יושב הראש. לפני כשנה התמניתי כמנכ"ל שירות התעסוקה ומאז

למדתי את מבנה השירות ואת פעילותו. לאור התקופה הזאת מצאתי לנכון להמליץ -

ולשתף כמובן גופים נוספים, כולל כל אלו שנוכחים כאן - על הצורך ברה-ארגון

השירות. המבנה הארגוני הנוכי בשירות התעסוקה איננו מוגדר. הבסיס העיקרי

שמאפשר לנו כתאגיד סטטוטורי לעשות את השינוי הארגוני נובע מכך שבהתאם לחוק

שר העבודה והרווחה יכול לפתוח. לאחד ולסגור לשכות איזוריות ולשכות מחוזיות.

שר העבודה והרווחה במתן האישור לרה-ארגון, או לשינוי ארגוני של שירות

התעסוקה, לא צריך להיוועץ במועצת השירות - שהיא מועצה ציבורית שכוללת את

נציגי המעסיקים, נציגי העובדים ונציגי הממשלה ובראשה עומד שר העבודה

והרווחה - אבל אני חושב, והצעתי זאת לשרת העבודה והרווחה, שטוב לבצע

רה-ארגון כאשר כל הגורמים מרושתים, החל מוועד העובדים, דרך גורמי הסתדרות,

נציבות שירות המדינה, האוצר ומועצת השירות.

שירות התעסוקה מורכב היום מפונקציית מטה של המשרד הראשי, שמחולק להרבה

פונקציות מקצועיות וניהוליות, בהתאם לנדרש לארגון; ופונקציות שטח שמאוגדות

היום ל-15 איזורים המפוזרים על פני כל הארץ, מאילת בדרום ועד הצפון הרחוק.

כל איזור מאגד בתוכו מספר כזה או אחר של לשכות, כאשר הפונקציה הבסיסית

בשירות התעסוקה זוהי לשכת שיכות התעסוקה. מצאתי תחת האחריות האישית של

מנכ"ל שירות התעסוקה, ישירות בכפיפות אלי, בנוסף ל-15 האיזורים גם שני

משנים למנכ"ל ושני סמנכ"לים, ופונקציות נוספות של המשרד הראשי - כמו לשכה

משפטית, דובר, ממונה על חשבות -שהן פונקציות שמן הנכון מבחינת ניהול

וארגון שיהיו, בגלל רגישותן, כפופות ישירות למנכ"ל. בנוסף לכך נמצאות

פונקציות נוספות בשירות. שהן המרכז לתעסוקת אקדמאי ים, אשר מתפקד מהמשרד

הראשי וממוקם בשטח בלשכות ובמרחבים; המרכז לייעוץ ומידע תעסוקתי של תחנות

שירות מפוזרות בארץ ב-4 מוקדים ראשיים; מדורי התשלום שמטפלים בתשלום השכר

וההטבות הסוציאליות לעובדי השטחים ועובדי האוטונומיה.

קו הייצור שלנו הוא השמה ותעסוקת דורשי העבודה ומובטלים למקומות העבודה.

נכון להיום אנחנו מונים בכל הלשכות, כולל כל האוכלוסיות - של מבוגרים, של

אקדמאיים, מוגבלים, הבטחת הכנסה - כ-98,000 דורשי עבודה, נכון לחודש דצמבר.

החלוקה היא 15,000 אקדמאיים ו-83,000 שאינם אקדמאיים.

א) יעול עבודת לשכות, תוך כדי פיקוח צמוד יותר בשטח.

ב) ויסות עובדים וויסות דורשי עבודה בשטח.

ג) אפקטיביות ניהול של מינהלת השירות בהיבט המקצועי והפעלה של השטח.

ד) ניהול נכון, יכולת ניוד וזמן הולם למנכ"ל לנהל את כל אותן פונקציות,

שכפי שהגדרתי היום הן 24 פונקציות, הן בשטח והן במשרד הראשי.



כאן אתם יכולים לראות את הצורך בשינוי המבנה הארגוני, בניהול המקצועי

מחד, ובמינהלי מאידך, יש צורך להקטין את מוטת השליטה של המנכ"ל ולאפשר

שליטה מינהלית מלאה. למנהלי. המחוזות, בהתאם לפריסה הגיאוגרפית. יש צורך

בהגדרת אחריות ברורה (ותיכף אני אאפיין זאת כשאני אציג מחוז). כל הפונקציות

שעובדות בשטח תהיינה ממוקדות תחת אחריות אחת של מנהל המחוז, כאשר האחריות

המקצועית ותיאום הפעולות יהיו של המשרד הראשי. כפי שכתוב בסעיף גי - המשרד

הראשי יישמש כמטה לקביעת מדיניות השירות, הנחייה מקצועית, קביעת שיטות

ונוהלי עבודה, מעקב, פיקוח ובקרה על פעילויות המחוזות לקבלת התפוקות

הדרושות. זה ייאפשר בסעיף ד' להגיע לתפקוד יעיל, משמה תעסוקתית יותר טובה

מבחינת ויסות של עובדי השירות בלשכות השונות ובין הלשכות, והן ניצול טוב

יותר של כוח אדם בשירות. וויסות דורשי העבודה ושיפור משמעותי של מוטת השליטה

של.המנכ"ל.

ההצעה נבנתה על פי מספר פרמטרים שדיברו על אפשרות לחלק את 15 האי זורים

1) דגם דומה של משרדי ממשלה אחרים;

2} את המצב הקיים של לשכות התעסוקה מזה שנים בשטח;

3) ניסינו לאזן מבחינת אוכלוסיה ומבחינת דורשי עבודה נקודתית, כי זה

נתון שמשתנה לאורך ציר הזמן.

לאור זאת איגדנו את האיזורים ל-5 מחוזות: מחוז הצפון, מחוז המרכז, מחוז

תל-אביב (גוש דן), מחוז ירושלים ומחוז הדרום.

עם הפעלת המחוזות הנושא של האיזורים כפונקציה ייתבטל אך הלשכות הכפופות

למנהלי המחוזות יהיו אותן לשכות, כפי שהוגדרו באיזורים עד היום. במחוז

הצפון ייכללו אותם איזורים שקיימים היום: גליל עליון, גליל מערבי, חיפה

לשכות של האיזורים: שומרון, שרון ושרון-דרומי.

וכן הלאה.

כמי שחי באיזור חיפה, למיטב ידיעתי בכל משרדי הממשלה חיפה אינה כלולה

במחוז הצפון אלא חיפה והקריות הן מחוז נפרד. מחוז חיפה והקריות מגיע עד

חדרה וזכרון יעקב. יש פה פגיעה בחיפה כמטרופולין של איזור הצפון.

החלוקה העקרונית של המחוזות עדיין עומדת לשיקול נוסף, ובמיוחד השאלה האם

לחלק את מחוז הצפון לשניים, גם בגלל כובדו וגם בגלל הערות כמו שאתה הערת,

וכבר שמעתי הערה מסוג זה, מבחינת הסטנדרטיות של המחוזות למשרדים אחרים.

אני רוצה לגעת כאן בנקודה שמדברת על הכפיפות המינהלתית והכפיפות

המקצועית. כרגע אנחנו מדברים על שינוי המבנה הארגוני, או על רה-ארגון בכל

פונקציות השטח. לדעתי בקרוב צריך לתת את דעתנו למשרד הראשי, למטה שירות

התעסוקה.

תפקידו של המטה בשירות התעסוקה, קרי המשרד הראשי יהיה: בקביעת מדיניות

שירות התעסוקה; בקביעת שיטות העבודה והנוהלים; הפעלה והנחייה מקצועית; מעקב

ובקרה על השטח; לאגד ביחד את כל הפונקציות הפועלות בשטח תחת כפיפותו של

מנהל המחוז - את הלשכות למבוגרים, את הלשכות לאקדמאיים, את התחנה של המרכז

לייעוץ, את מדורי התשלומים, לשכות לתעסוקת נוער, יועצי תעסוקה ומדורי הבטחת

הכנסה. ההפעלה המקצועית וההנחייה המקצועית יהיו על ידי מינהלת השירות ועל

ידי הפונקציות המקצועיות השונות במשרד הראשי, או במטה שירות התעסוקה.

לכל מחוז ומחוז - גם אם הוא לא בדיוק שווה ערך מבחינת מספר דורשי

העבודה, סוג האוכלוסיות ומבחינת השטח הגיאוגרפי - יהיה מודל אחיד מבחינת

ניהול ומבחינה ארגונית וייאגד בתוכו, מתחת למנהל המחוז, כמטה קטן - ממונה



להשמה, ממונה למינהל, שזה מחקר ולוגיסטיקה, וממונה לאקדמאיים. אנחנו רואים

או1 נושא ההשמה של אקדמאיים כדבר יחודי שצריך למקד אליו את הפוקוס גם במסגרת

המחוז. אחד הממונים יישמש גם כממלא מקום, כסגן.

אנחנו רואים כאן דגם של מחוז, שמאופיין במנהל המחוז, על ידי מטה מחוז

שיש בתוכו את הממונה על האקדמאיים, ממונה על השמה, ממונה למינהל, ממונה על

יעוץ ומידע תעסוקתי באותן תחנות הפועלות היום בשטח, וגם את מדורי המת"ש,

שהיום מתפקדים מחיפה בצפון ועד באר-שבע בדרום ומספקים את צרכי המעסיקים מול

עובדי השטחים ועובדי האוטונומיה. הפונקציות הפעילות בשטח כפופות ישירות

למנהל המחוז. קראנו לזה אשכולות או אגד, אבל השם לא חשוב אלא חשוב העקרון

שאנחנו במחוז מאפיינים אשכול" או אגד של לשכות, בדומה לאיזורים של היום. אנו

מאפיינים אלמנט נוסף, שזו הלשכה הגדולה, כמו לשכת חיפה או לשכת תל-אביב,

ירושלים או באר שבע. היום מנהל איזור בנוסף לתפקידו הוא גם מנהל הלשכה

הגדולה הזאת וגם מנהל האיזור שכפופות לו עוד מספר לשכות, דבר הגורם לא מעט

לקונפליקטים ולבעיות בנושא הזה של ראיה כללית מבחינת האיזור מול הראיה

הפרטנית של הלשכה הגדולה._ לכן כאן במודל הזה הפרדנו את הלשכה הגדולה ואת

אגד או אשכול הלשכות היותר קטנות בהתאם למפה הגיאוגרפית.

האם אתם מודעים לכך שתצטרכו לשנות את החוק? חוק שירות התעסוקה קובע 16

איזורים ואתם תצטרכו לשנות את החוק בשביל לעשות את זה.

אי פארו;

אני חושב שלא, מתוך הייעוץ משפטי שקיבלתי. בחוק מופיעה האפשרות לאגד,

לסגור ולפתוח לשכות, ולכן אינני חושב שצריך לשנות את חוק שירות התעסוקה

לצורך השינוי הארגוני. בחוק מופיעה לשכה מחוזית אך אנחנו לא קובעים לשכה

מחוזית כמו שיש במשרדי ממשלה אחרים.

מה ההבדל העיקרי בין המערך הקודם למערך החדש? כיצד הוא ייתפקד טוב יותר?

כיצד ייתבטא השינוי הארגוני בפרקטיקה?

אי פארו!

הפיקוח והניהול של האיזורים היום נמצאים תחת כפיפותו הישירה של המנכייל.

זוהי מוטת שליטה שלכל נורמה ארגונית היא בלתי ניתנת לביצוע, בלתי ניתנת

לתשומת לב מספקת בשטח. השינוי הארגוני יוביל לוויסות טוב יותר של דורשי

העבודה בין הלשכות ובין האיזורים, ולראיה כוללת יותר של איזור גיאוגרפי,

שיש לו מאפיינים תעסוקתיים. למשל איזור המרכז מאופיין יותר לצורכי חקלאות,

פרי הדר למשל; לעומתו באיזור כמו דימונה, ירוחם ומצפה רמון הצרכים

התעסוקתיים שונים והמודל התעסוקתי צריך להיות מושתת על בסיס אחר לגמרי.

השינוי הארגוני יוביל גם לפיקוח צמוד. המחוז ייאגד את כל הפונקציות הפעילות

היום בשטח והן לא תצטרכנה להיות מתופעלות ומשולבות ביניהן באמצעות המשרד

הראשי. אני אתן דוגמא לכך, לשכות לאקדמאיים והלשכות למבוגרים, הבסיס

והשילוב והתיאום ביניהם היום בעצם צריך להיעשות אך ורק באמצעות המשרד הראשי

ולא ייעלה על הדעת ששירות תעסוקה בשטח צריך לעבוד בצורה כזאת. יישתפר

התיאום ושילוב הפעולות בין יחידות המתייש לבין הלשכות מבחינת הצורך בעובדי

שטחים. תחנות השירות של יעוץ ומידע תעסוקתי, שמבורכות בכוחות מקצועיים של

פסיכולוגים בעלי תואר שני ותואר שלישי, היום אינן משולבות בשטח עבור הלשכות

לסיוע כייעוץ תעסוקתי עבור דורשי העבודה. המבנה הארגוני הנוכחי של שירות

התעסוקה פועל כך מזה שנים רבות. על בסיס זה מצאנו לנכון לראות במבנה ארגוני

שמדבר בעצם על שתי פונקציות עיקריות: (1) מטה; (2) פונקציות שטח, 5 מחוזות

(או 6 מחוזות), שייאגד את כל הפונקציות הפעילות בשטח ויוכל לשלב אותן

ולהפעיל את המיטב מכל פונקציה, הן מבחינת אחריות תפעולית והן מבחינת התיאום

והשילוב בין היחידות עצמן.

בבניה של המודל, של השינוי הארגוני למחוזות, אין אנחנו צריכים תקנים



נוספים. אפשר לראות במתמטיקה פשוטה שיש היום 15 איזורים. יש 5 מחוזות ובכל

מחוז יש מנהל ושתי פונקציות מקצועיות - אחד בתחום לוגיסטיקה ומשק והשני

בהשמה - ואם ניקח את שלושת אלה כפול 5 הם 15 פונקציות שבהחלט יכולות לתת

פתרון לכל אותם בעלי תפקידים שנמצאים היום בשטח. אני חושב שהמבנה הארגוני

הזה מאפשר לשירות התעסוקה, בנוסף לכל מה שאמרתי, גם ראיה לעתיד מבחינת

עובדי השירות, לא להישאר ברמה של לשכות ואיזורים בלבד אלא פירמידה ארגונית

הרבה יותר יעילה מבחינת השירות. אני בטוח שגם אני כמנכ"ל השירות, וגם ועד

העובדים רואים את הנושא של הפירמידה הארגונית הזאת כדבר שלטווח ארוך בהחלט

מביא לידי אפשרות קידום ומשרות נוספות לעובדים הקיימים בשירות התעסוקה.

הנושא מטופל וטופל יחד עם ובתיאום עם נציבות שירות המדינה. השינוי

הארגוני מתאים גם לעקרונות שהותוו על ידי באי-כוח נציגי המעסיקים ונציגי

ההסתדרות, שמהווים את עמודי התווך בנוסף לבאי כוח הממשלה במועצת השירות.

הדגם, הצורך והשיטה אושרו על ידי מינהלת השירות כשינוי ארגוני וגם על ידי

שרת העבודה והרווחה.

לאור המטרות שהצגתי אנחנו מעוניינים להפעיל את המחוזות ובד בבד עם זה

להתחיל לקבוע את הגדרות התפקידים הספציפיים, כפי שאתם רואים במודל, ואת

הסמכויות וגס לתת את דעתנו מבחינת הצורך מול ההסתדרות וועד העובדים. קיימנו

ונקיים פגישות לגבי כל המרכיבים הקשורים על מנת לא לפגוע בעובדים, הן בשטח

והן מבחינת הסמכויות שהיו להם עד היום ככל האפשר. צריך להיות ברור ששינוי

מבנה ארגוני כזה הוא קודם כל לתועלת השירות, להתייעלות יחסית למה שהיה קודם

לכן בשירות התעסוקה וזוהי המטרה המרכזית.

תודה רבה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור אני רוצה לומר כמה דברים. אין

לי ספק שזה טוב ששירות התעסוקה, אחרי הרבה שנים של פעילות, בוחן את עצמו

ומחפש דרכים להתייעלות, לשיפור השירות וגם לארגון מחודש. זו תופעה בריאה

לכל מערכת ניהולית, בוודאי במיגזר הציבורי, ואני רוצה לשבח אתכם על כך שאתם

משקיעים הרבה מחשבה בשיפור השירות ובייעול הפונקציות השונות שהשירות מבצע.

פוליטיקאים לא אוהבים להשתמש בביטוי "לא ייעלה על הדעת", אבל התכנית

שאתם מציעים לא לוקחת בחשבון את העובדה שחיפה היא בירת הצפון, עיר מרכזית

באיזור הצפון, ושרת העבודה והרווחה מודעת מאוד לכך שמצב התעסוקה בה הוא

ירוד והיא עושה הרבה מאוד מאמצים כדי לעודד דווקא את האיזור של חיפה

והקריות. נדמה לי שאסור בשום פנים ואופן להשלים עם כך שחיפה והקריות לא

ייהוו מחוז בפני עצמו. בחלוקות של משרד הפנים ושל כל משרדי הממשלה חיפה

מהווה בסיס או למחוז הצפון כולו או למחוז שגובל עד לאיזור עכו בצפון (שכבר

שייך למחוז הצפון) ועד לאיזור זכרון יעקב. חיפה היא העיר המרכזית ונדמה לי

שבכל מבנה שהוא חיפה והקריות צריכים להיות בגדר מחוז.. כמובן שאסור בשום

פנים ואופן שתכנון כזה או אחר יהיה קשור לאנשים כאלה או אחרים אבל אסור גם

בשום פנים ואופן שחיפה תאבד את המעמד שלה כבירת המחוז. אני אבקש גם מחברי

הוועדה לתת לי גיבוי לענין הזה. אין לנו סמכות חוקית אבל אנחנו נפנה לשרת

העבודה והרווחה ונבקש ממנה שבכל מקרה של ארגון מחודש חיפה והקריות יישארו

כמחוז.

הייתי רוצה לשמוע כיצד אתה רואה את שירות התעסוקה של שנות האלפיים.

בציבור נוצר הרושם כאילו שירות התעסוקה הוא לא שירות תעסוקה אלא הוא שירות

של רישום כדי לקבל דמי אבטלה. מהם הייעדים העיקריים שעל-פיהם ייפעל שירות

התעסוקה לקראת שנות האלפיים, כדי לממש את המטרה של מציאת מקומות עבודה

וויסות שוק העבודה? אולי אני מותח בקורת שנובעת מחוסר מידע, אבל זו לפחות

התדמית הציבורית. איך אתה רואה את שירות התעסוקה בשנות האלפיים?

אני מברך תמיד על כל דבר שקשור בארגון מחדש וייעול עבודה, אבל כל שינוי

ארגוני בשירות התעסוקה מחייב שינוי חוק. אם מנכ"ל שירות התעסוקה חולק על

כך, כפי ששמעתי פה, אני אפנה .ליועץ המשפטי.. לממשלה עוד היום ואבקש ממנו

שייבהיר לגורמים הנוגעים בדבר עד כמה שהדבר הזה מחייב שינוי חוק. חוק שירות



התעסוקה מציין 16 איזורים וכי שינוי של מחוזות וביטוי איזורים מחייב שינוי

בחוק. שינוי החוק חייב לבוא לכנסת לקריאה ראשונה בהקדם, ועד אז יוקפא כי

השינוי הארגוני. אני מציע לכם לעשות את זה בהקדם.

שירות התעסוקה צמוד לביטוח הלאומי. חוק הביטוח הלאומי קובע איזורים של

הביטוח הלאומי וחוק שירות התעסוקה, שנחקק בעקבות חוק ביטוח לאומי, קבע

איזור תל-אביב, איזור דן, איזור המרכז,

איזור חיפה, איזור נצרת. האנשים שנזקקים ישירות של שירות התעסוקה הם גם אלה

שנזקקים לשירות של ביטוח לאומי, ולכן אם משנים פה אז צריך לשנות גם שם. לא

רק שעכשיו זה יוצא דופן וייקשה על האנשים אלא גם המחוזות המוצעים הם מחוזות

שאין להם אח ורע בשום משרד ממשלתי.. לא יכול להיות שכל משרד ממשלתי יתחיל

להקים לו מחוזות אחרים. אני מצטרף למה שאמר יושב ראש הוועדה, לא ייעלה על

הדעת שחיפה, שהיא עיר מחוז, תהיה נספחת למחוז הצפון ונצרת. גם לא ייעלה על

הדעת שחדרה, שבכל המחוזות האחרים במשרדי הממשלה היא שייכת למחוז הצפון,

תשתייך פה למחוז אחר. החלוקה גם לא דומה למחוזות של הכשרה מקצועית. מה

ייעשה למשל מובטל שזקוק להכשרה מקצועית במחוז הצפון אבל ההכשרה המקצועית

היא בכלל במחוז חיפה; או שהוא במחוז הדרום בהכשרה מקצועית ובמחוז המרכז

בשירות התעסוקה. אתם לא יכולים לעשות פה דברים שונים מאשר בגופים אחרים.

מנהל מחוז זקוק לכישורים מסויימים ולא ייעלה על הדעת שיימונה מנהל בפועל

- פנימי או חיצוני - ללא מיכרז. בשירות התעסוקה יש הרבה מאוד כוחות טובים

שיכולים להיות מנהלי מחוזות, והם גם במפלגה הנכונה ואין צורך להביא מישהו

מבחוץ במינוי בפועל. הדברים האלה חייבים להיעצר עכשיו, וכמובן שמנהל מחוז

שייתמנה יהיה בעל הכישורים הנדרשים - עם השכלה אקדמית או תיכונית, כפי

שייקבע, ועם נסיון. לא יעלה על הדעת שאדם שאין לו השכ לה תיכונית מלאה יוכל

לנהל מחוז. לכן לתפקידים האלה צריך להיות מיכרז פנימי, ואם לא יהיה מועמד

מבפנים צריך להיות מיכרז חיצוני וכמובן שלמנהל מחוז צריכים להיות הכישורים

הדרושים.

לגבי האקדמאיים יש פה דברים לא ברורים. האקדמאיים בצפון שייכים למחוז

הצפון; האקדמאיים במחוז תל-אביב נאמר פה בערפול שעוד לא החליטו מה יהיה

עתידם. אני יודע שמנהל מרחב - האקדמאיים בחיפה יהיה כפוף למנהל מחוז הצפון.

האם אתם יכולים להגיד דבר דומה למנהל מרחב האקדמאיים במחוז המרכז? לא. כתוב

פה במפורש שמחוז המרכז מרחב אקדמאיים יוגדר בהמשך, אין פה כפיפות עדיין

למנהל המחוז. למה? כי במחוז המרכז יש לובי גדול מאוד ש לא רוצה להיות כפוף

למנהל המחוז.

הדברים האלה עוד לא מגובשים, יש פה הרבה דברים מעורפיים ואני מציע לכם

לבדוק את הכי מחדש ולבוא לוועדה עם דברים יותר מוגדרים.

אני לא אכנס בנושאי חוקים. אזכיר לחבר הכנסת מנע שדנתי איתו על המחוזות

האלה עוד לפני שהוגש הנושא על ידי המנכ"ל הנוכחי ולא דובר על כך שצריך

בשינוי חוק. אז אם צריך, מה שהחוק אומר כך נעשה.

בסעיף 23 לחוק כתוב: השר רשאי לקבוע לשכות איזוריות ומחוזיות של שירות

התעסוקה ולאחד לשכות איזוריות ללשכות המחוזיות.

לפי ידיעתי זה אחד החוקים בהם כתוב שהשר רשאי הכל.

אני מקבל בברכה את מה שיושב ראש הוועדה אמר בקשר ל-6 המחוזות. בכל

המשרדים מתבססים על 6 מחוזות ולא על 5 ולא יתכן שפה יהיה יצור כלאיים חדש.

אני מודיע שהוצאו מיכרזים, למנהלי מחוזות ולא היו מינויים בפועל.



במשא ומתן איתנו ועם ועד העובדים צריכים להיות ברורים כמה עקרונות

1) צריך לראות שתהיה מינימום פגיעה בעובדים במערכים הקיימים.

2) שלא תהיה פגיעה ברמות המישרה. יש לסכם מראש את מתח הדרגות של

התפקידים האלה.

3) אנחנו דורשים שבכל המישרות שבהן יהיה שינוי מהותי בתקן ייערכו

מיכרזים, על ידי ועדות מיכרזים, ולא מינויים. יש ועדות מיכרזים שמקובלות

בשירות. אני מבקש שהוועדה ויושב הראש שלה יידאגו לכך שכל הנושאים ייסוכמו

עם הסתדרות עובדי המדינה וועד העובדים טרם הפעלת השינוי, ושלא ייקבעו דברים

שייאלצו אותנו לנקוט בצעדים שאף אחד לא רוצה בהם.

אנחנו הלכנו ברצון רב לקראת הרה-ארגון כי אנו רואים בכך אפשרות לקידום

ולחידוש המערכת והעובדים. אנחנו, גם מסתכלים על הצד הרוחני של הנושא לקראת

שנות האלפיים. אני מבקש שהוועדה תתמוך בנו על מנת שהמחוזות לא יופעלו טרם

שיהיו סיכומים ביננו.

אני מבקש מיושב ראש ועד העובדים לומר דבריו בקיצור.

אומר כמה משפטים בקצרה. במלוא ההערכה למר מנחם לווין, אני מסכים לכל מה

שהוא אמר ורוצה לחזק אותו. אנחנו לא נפעיל שום שינוי כל עוד לא נדע מה קורה

עם הפקיד הכי קטן. אנחנו לא יודעים עדיין לאן מובילים אותנו והתכניות

והשרטוטים לא עונים לשאלה כיצד זה יישפיע על העובדים.

מה המשמעות של סגירת לשכת התעסוקה בהוד-השרון?

הופתעתי לשמוע שמהלך סגירת הלשכה בהוד-השרון היה מהלך עצמאי שלא קשור

ברה-ארגון. היה לי רושם שזה חלק מתהליך הארגון מחדש הכולל. אני רוצה להביע

מספר תמיהות בעקבות התהליך שמתרחש.

אני מייצג פה את מקבלי השירות. אם מדברים על הכנת שירות התעסוקה לקראת

שנות האלפיים אז לא ברור לי מדוע המגמה היא לסגור לשכות, כאשר היום אפשר

לשים פקיד אחד עם מחשב לא רק בכל עיר, אולי גם בכל שכונה, שייתן את השירות

בכל מקום ומקום, במקום להריץ מאות אנשים למרחקים גדולים. הוד-השרון היא עיר

שפזורה על פני שטח נרחב, הרבה שכונות שרחוקות מהפריפריה. כדי להגיע ללשכת

התעסוקה בהוד השרון היה צריך לנסוע באוטובוס אחד מהשכונות שמגיע אחת לחצי

שעה. עכשיו יהיה צריך עוד אוטובוס לעבר העיר השכנה, למשל לכפר סבא.

מדובר על רה-ארגון ארצי ומשתפים בזה את נציגי העובדים, את נציגי

ההסתדרות וכל הייתר. אני שואל למה כשבאים לסגור לשכת תעסוקה כמהלך עצמאי לא

באים בדברים עם נציגי מקבלי השירות במקום? מר פארן כתב לנו שאחד הנימוקים

שחייבו את סגירת הלשכה בהוד השרון היה שהמבנה לא מתאים. מדוע לא בדקו איתנו

אפשרות לקבל מבנה? ממועצת הפועלים או ממקום אחר? יש שם מבנה שמתאים בדיוק

של לשכת המס שנסגרה בימים האלה וכבר קיימת שם תשתית מחשבים.

הרושם שלי הוא שסגירת הלשכה בהוד-השרון, שלמיטב ידיעתי לא נעשתה בשום

מקום אחר בארץ, נעשתה מסיבות אישיות, פוליטיות, אולי אף מפלגתיות. אני מאוד

אשמח לדעת שאני טועה בהנחה שלי, אבל זה הרושם שיש לי וגם לאנשים אחרים

בהוד-השרון. אני מבקש שוב ממנכ"ל שירות התעסוקה ומשרת העבודה והרווחה

באמצעותכם לשקול שוב את הענין של סגירת הלשכה בהוד-השרון ולפתוח אותה



בהקדם, כמה שיותר מהר.

כמה אנשים זקוקים לשירות של הלשכה. בהוד-השרון?

אי בורשטייו;

טרם הסגירה היו כ-750-700 דורשי עבודה. עכשיו. המספר ירד, כי רבים מדורשי

העבודה שבאו באמת לחפש עבודה, לא רק בשביל לקבל דמי אבטלה, ויתרו על זה עקב

הצורך לנסוע נ-4 אוטובוסים ביום.. יכול להיות שגם חלק אחר נשר, אני מבין שגם

היתה ירידה כללית במספר דורשי העבודה בארץ.

אי פארו;

כתשובה לחבר הכנסת מנע על מחוז המרכז: בכל המחוזות יש היום מרחבים

אקדמאיים. במחוז המרכז אין מסגרת של אקדמאיים אלא המרחב האקדמאי של תל-אביב

נותן את השירות מנתניה ועד אשקלון. צריך יהיה להפריד אותו ולהשאיר את לשכות

האקדמאיים בהתאם לפיזור הגיאוגרפי של המחוזות, כפי שמוצע בשינוי.

לפי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה והייעוץ המשפטי שקיבלתי, אין צורך

בשינוי הארגוני הזה בשינוי החוק. כפי שהיום שירות התעסוקה נותן שירות מול

משרד העבודה והרווחה, האגף להכשרה מקצועית, שבנוי ממחוזות, כך החלוקה החדשה

של המחוזות אצלנו תיתן תיאום ושילוב טוב יותר עם המחוזות של משרד העבודה

והרווחה לדוגמא. אותו דבר בנושא של הביטוח הלאומי, אין עקביות בפיזור הארצי

בין מיקום הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, פרט לערים גדולות, ולאחר הארגון

מחדש של שירות התעסוקה המחוז יוכל לתאם את הפעולות בצורה הרבה יותר טובה עם

הגורמים של הביטוח הלאומי ושל משרד העבודה והרווחה והמשרדים האחרים

המחולקים למחוזות.

לשאלת יושב הראש לגבי שנות האלפיים, לגבי כך שהפכו את שירות התעסוקה

ללשכות לרישום. לא נשכח שלפני כ-3.5 שנים בוטלה בחוק חובת הזיקה. עדיין אני

מרגיש בין עובדי שירות התעסוקה, מבחינה פסיכולוגית, שלא השתחררו מדבר זה.

יש צורך שתהיה מצד אחד ראיה יותר כללית במחוזות ומצד שני שיהיה קשר הדוק

יותר עם המעסיקים, על מנת לבחון את מאפייני העיסוקים הנדרשים למעסיקים

השונים ולהתאים להם את דורשי העבודה..בלשכות, ולא רק בלשכה הנקודתית אלא

בראיה כוללת. השינוי הזה למחוזות יביא לדעתנו לידי כך.

מי לוין;

ולתת לעובדים את הכלים המתאימים כדי להתחבר עם המעסיקים האלה.

אי פארן;

אחנו נכנסים למיחשוב של כל הלשכות של שירות התעסוקה, ולא תהיה לשכה שלא

תהיה ממוחשבת. במהלך שנת 1995 אנחנו עומדים למחשב את כל הלשכות, כולל

הלשכות לאקדמאיים. אנחנו עדיין במשא ומתן עם משרד האוצר לתיקצוב הנושא הזה.

בראיה כוללת ובתשובה גם למזכיר מועצת הפועלים של הוד-השרון, יש כוונה

לאחד לשכות על מנת לתת להן משקל סגולי גדול יותר. -הפונקציה של מספר דורשי

העבודה איננה פונקציה יחידה שעל-פיה צריך לתת את השירות לאזרח, יש אלמנטים

אחרים שנלקחים בחשבון. מאז שנסגרה הלשכה בהול-השרון כמות דורשי העבודה

מהוד-השרון - לא כאלה שלא הגיעו, כי גם במקומות אחרים לא כל הבלתי מועסקים

מגיעים ללשכות התעסוקה - קטנה בכחצי במרוצת מספר החודשים האחרונים, כי

הלשכה בכפר-סבא יכלה לתת מענה תעסוקתי יותר טוב, של מעסיקים ומפעלים, מאשר

הלשכה בהוד-השרון. יש כוונה בשירות התעסוקה לאחד עוד לשכות נוספות ועל ידי

איחודן לסגור לשכה זו או אחרת. הגשתי בנושא הזה תכנית לשנת 1995 גם לוועדה

הזאת.

בהחלט אקח לתשומת ליבי ואבהיר זאת גם לשרת העבודה והרווחה את מה שהעלו



יושב ראש הוועדה וכן נציג ההסתדרות וחבר הכנסת מנע, לגבי הבדיקה של פיצול

מחוז הצפון לשני מחוזות.

אנחנו עומדים להפעיל את המחוזות ויצאו מיכרזים למנהלי המחוזות כאשר כל

הגדרת הסמכויות (הפונקציות שראיתם ופונקציות מקצועיות שלא ראיתם שצריכות

להופיע במטה מחוז - רכז מעסיקים, רכז שירותי פרט ואחראי מת"ש מחוזי) ייבנו

בשיקול דעת ובעבודה עם גוף חיצוני שייתן יעוץ ארגוני. המטרה היא לממש את

הגדרת התפקידים והסמכויות ואת כל הפונקציות הנדרשות ושיידרשו וכל קשרי

הגומלין בתוך המחוז, וגם בין המחוזות ובין המחוזות למשרד הראשי.

לפי המיכרז שייצא נדרשות ממנהל מחוז 12 שנות לימוד ו-15 שנות נסיון. יצא

מיכרז עם הגדרת התפקיד והסמכויות ומה כולל המחוז עצמו.

אני רוצה לומר לנציגי ההסתדרות ולנציגי ועד העובדים שאין כוונה לפגוע

באף בעל מישרה. אנו רוצים שמישרות התקן תהיינה במחוז, ועל זה יש לי תיאום

עם נציבות שירות המדינה, ברמה אחת יותר מאשר האיזורים. לפיכך מובן מאליו

שמנהל מחוז צריך להיות ברמת תקן יותר גבוהה ממנהל איזור. כשנגיע לכל

ההגדרות וכאשר נבצע את המיכרזים ואיוש הפונקציות ניתן את דעתנו ביחד עם ועד

העובדים וההסתדרות לכך שעובדים לא ייפגעו מבחינת דרגותיהם, שכרם או

סמכויותיהם. חשוב לדעת שבשינוי מבנה ארגוני כזה, עם כל היתרונות שלו, במספר

מקומות עשויה להיות פגיעה מינימלית ונצטרך כמובן בסיכום עם הוועד וההסתדרות

לטפל באותן נקודות שבהן עשוייה להיות פגיעה. אינני רואה ואינני חושב שצריכה

להיות פגיעה בעובדים אלא צריך למצוא לכל בעלי התפקידים של האיזורים היום

תפקידים במחוז, ויש הרבה..מאוד תפקידים.

בסיס השינוי הוא הלשכות עצמן. באותם

מקומות כמו רחובות, נס ציונה או צפת נשארת הלשכה האורגנית במתן שירות

למעסיקים ולעובדים והעובדים בלשכות האלו יימשיכו לתפקד במסגרת המחוז על פי

אותן סמכויות, אותם נוהלים ואותן שיטות עבודה הקיימים היום בשירות התעסוקה.

מי לוין;

יש פה מוקש שחייבים לפרק. אני רוצה להבהיר על מנת שלא נצטרך לבוא לפה

עבודה. אנחנו הסכמנו עם שרת העבודה והרווחה להוצאת מיכרזים

למנהלי מחוזות כדי לעזור להנהלה לבנות את המבנה. אנחנו דורשים, שלא יוקמו

שום מחוזות ולא יופעלו בלי שיהיה תיאום איתנו.

היו"ר י' כץ;

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25