הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 280

מישיבת ועדה העבודה והרווחה

יום שני. וי באדר אי התשנ"ה (6 בפברואר 1995). שעה 10:30

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; י י כץ - היו"ר

מוזמנים; שי כהן - סמנכ"ל מיקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

ב"צ ליפשיץ - מנהל ענף זיקנה ושאירים,

המוסד לביטוח- לאומי

עו"ד ח' פרנקל - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ני מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

די סגל - מתמחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ב' זליגמן - מנהלת המחלקה לעובדת השכירה, ההסתדרות

עו"ד אי פלפל-פז - נעמת

עו"ד מי שגב - ויצו

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שוויון בין המינים),

התשנ"ד-1994 - הצעת חוק א'תע מאת חברת הכנסת לימור לבנת



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שוויון בין המינים), התשנ"ד-1994

הצעת חוק א'תע מאת חברת-הכנסת לימור לבנת

היו"ר י' כץ;

רבותי בוקר טוב. על סדר היום שלנו הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שוויון

בין המינים), התשנ"ד-1994. הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת לימור לבנת.

חברת הכנסת לימור לבנת נמצאת בבית המשפט העליון והתנצלה שלא תוכל להוגיע

לישיבה. יושבתי שמאחר שנמצאים כאן כל הגורמים שקשורים בנושא שעליו מדברת חברת

הכנסת לימור לבנת בהצעתה אפשר לשמוע את ההסברים על הצעת החוק ואת התגובות עליה.

נעביר את הפרוטוקול לחברת הכנסת לבנת והיא תוכל להחליט אם היא מעוניינת בהמשך

הליך החקיקה כפי שהוא וגם אנחנו נשקול נגה לעשות.

רי בנזימן;

הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת איננה מספקת. היא קובעת אמנם עקרון שמאחוריו רעיון

יפה, שוויון בין המינים, אבל היא לא קובעת איך הוא יבוצע.

אין זה סוד שמערכת הביטוח הלאומי וכל מה שנוגע לזכויות נשים זה דבר מאוד סבוך

שיש בו הרבה מאוד עיוותים שחלקם נובעים מסעיף 8 לחוק. עקרונית אנחנו כמובן מברכות

על הרעיון להשוות בין המינים בביטוח הלאומי. כמובן שצריך לדון בפרטים.

היו"ר י י כץ;

עורכת דין רות הורן, אולי תנסי למלא את מקומה של חברת הכנסת לבנת ולהסביר לנו

מה אומרת הצעת החוק.

רי הורן;

הפרק הבסיסי היסודי בחוק הביטוח הלאומי שמדבר על הגדרת מבוטח הוא פרק בי

שעניינו ביטוח זקנה ושאירים. יש בו הגדרה רחבה ביותר של המונח מבוטח ונאמר שם

למעשה שכל תושב מבוטח בביטוח זקנה ושאירים. פרקים אחרים בחוק חוזרים בעצם ומפנים

לפרק הזה בהתאם לנסיבות וסוג הביטוח.

בסעיף 8 שם שאשה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה תוצא מההגדרה. המשמעות

היא שאשה נשואה שאיננה עובדת אלא במשק ביתה איננה מבוטחת בביטוח זקנה ושאירים.

ובסעיף 9 נוספה אליה גם אלמנה שאנחנו מכנים אווזה אלמנה בת-קיצבה שמקבלת קיצבת

שאירים או קיצבת תלויים.

חוק הביטוח עושה הבחנות בין נשים לגברים. כשנחקק חוק הביטוח הלאומי - מדובר

על תחילת שנות הר1מישים - לא היתה הערכה כלכלית של העבודה הבית ולכן לא ראו לנכון

לבטח את עקרת הבית. והיתה גם גישה מגוננת. אמרו: משק בית שיש בו מפרנס אחד, לא

ראוי לחייב אותו פעמיים בתשלום דמי ביטוח ולדרוש גם מהאשה לשאת בדמי ביטוח. הכלל

שנקבע בחוק הוא שהאשה לא תשלם דמי ביטוח אבל כדי לפצות את אותו תא משפחתי, כשהבעל

נעשה זכאי לקבל קיצבת זקנה הוא מקבל תוספת של 50% בגין בת זוגתו שאיננה זכאית

לקיצבת זקנה. לכן, אם נבטה את עקרת הבית התוספת שהיא תקבל ותהיה רק מחצית הקיצבה

כי היום היא ממילא מקבלת מחצית הקצבה.

סעיף 8 הוא סעיף מרכזי בחוק, כפי שפרק בי כולו הוא מרכזי בהגדרה של מבוטח ויש

לו השלכות נוספות גם מעבר לענין של קיצבת זקנה. ואני רוצה להזכיר שגיל זקנה אצל

נשים נמוך יותר מאשר אצל גברים. נשים זכאיות אצלנו לקיצבת זקנה בגיל 65-60, תלוי

מתי הן מפסיקות לעבוד.



היו"ר י' כץ;

כמה היה החסכון מבחינת קיצבאות הביטוח הלאומי אילו היינו משווים את גיל

הקיצבה של הנשים לזה של הגברים? מהי העלות של הפרישה המוקדמת של נשים?

שי כהן;

אם אנחנו מדברים על כ-60 אלף נשים שהן היום עקרות בית והבעל מקבל תוספת של

כמחצית הקיצבה עבור אשתו, שזה כ-300 שקל, אנחנו מדברים על כ-150 מיליון ש"ח.

היו"ר י' כץ;

ועלות ההצעה.

שי כהן;

עלות ההצעה כ-550 מיליון.

אני מניח שהכוונה היא שעקרת הבית תקבל אותן זכויות שמקבלת אשה מבוטחת. אם זו

הכוונה, המשמעות של זה כ-550 מיליון ש"ח לשנה. זאת אומרת שגיל הפרישה יהיה 60

ואשה תהיה זכאית בכל מקרה לקבל קיצבת שאירים. גבר לא זכאי בכל מקרה לקבל קיצבת

שאירים. כפי שאמרתי , המשמעות היא כ-550 מיליון שקל.

היו"ר י י כץ;

אני רוצה להבין את זה יותר טוב. זוג נשוי, כשהגבר מגיע לגיל פרישה - 65 - היא

זכאי לקיצבת זקנה פלוס תוספת. הוא מקבל קיצבה וחצי. אם אשתו היתה מבוטחת, בהגיעה

לגיל 60 היא נעשית זכאית לקיצבת זקנה מלאה ובן זוגה לא יקבל עבורה תוספת קיצבה

בהגיעו לגיל 65.

ש' כהן;

אני מבין, כפי שאמרתי קודם, שהכוונה היא להשוות את עקרת הבית לאשה עובדת.

היו"ר י י כץ;

בדיוק כך. לא מדובר על השוואת גיל הפרישה של הגברים לגיל הפרישה של הנשים.

שי כהן;

גיל הפרישה זה רק מרכיב אחד, מרכיב חשוב אבל לא בלעדי.

יש ענין של קיצבת שאירים. אשה עקרת בית שבעלה מבוטח, אם הבעל נפטר לפני

שמלאו לאשתו 60 שנה, היא מקבלת קיצבת שאירים. לאשה הזאת אין ביטוח זקנה, היא

מקבלת קיצבת שאירים. בהגיע האשה לגיל 60 תומר קיצבת השאירים שלה לקיצבת זקנה והיא

תקבל אותו סכום ללא שוני. אם יתקבל התיקון המוצע האשה הזאת תהיה מבוטחת גם בביטוח

זקנה, זאת אומרת שבהגיעה לגיל 60 היא תקבל קיצבת זקנה מלאה ומחצית קיצבת שאירים.

היו"ר י י כץ;

אבל היא תשלם דמי ביטוח.

ש' כהן;

נדבר גם על דמי ביטוח.



מ' בוטון;

אם אשה כזאת מתה לפני שמלאו לה 60 הילדים שלא לא מקבלים קיצבת שאירים מפני

שהיא לא מבוטלות. אם היא תהיה מבוטחת הילדים שלה יקבלו קיצבת שאירים.

שי כהן;

נכון. וגם זה עלות.

ר' הורן;

השאלה עד לאן ילך העיקרון של חברת הכנסת לבנת.

מי בוטון;

היא מדברת על שוויון.

היו"ר י י כץ;

לפי ההצעה של של חברת-הכנסת לבנת, האם המבוטחת צריכה לשלם או לא צריכה לשלם

דמי ביטוה?

ר' הורן;

היא לא כותבת. היא אומרת, כל יתר ר?סעיפים יתוקנו בהתאם. משמע שצריך לעבור פרק

פרק בחוק ולראות איך לתקן בהתאמה. לכל תיקון יש משמעות כלכלית אחרת.

מ' בוטון;

חברת הכנסת לימור לבנת אומרת דבר פשוט: סעיף 8 בטל. ברגע שסעיף 8 בטל זאת

אומרת שהאשה מבוטחת כמו הגבר לכל דבר וענין מפני שכל הענפים הארורים בביטוה הלאומי

מפנים למי שמבוטח לפי פרק בי.

ר' הורן;

היא אומרת גם שסעיפים ארורים יתוקנו בהתאמה.

מ' בוטון;

הסעיפים יתוקנו כדי להשוות. ההצעה שלה רחבה מאוד.

הייתי מבקש לדעת כמה היה חוסך לעצמו הביטוח הלאומי אם היה מעלה את גיל הפרישה

של הנשים לגיל 65. אם השוואה אז עד הסוף.

יש עוד כמה דברים שבהם יש לנשים יתרון על פני הגבר, למשל הזכאות לקיצבת

שאירים. אשה זכאית לקיצבת שאירים ללא שום מבחן וללא שום התניה בעוד שלגבי הגבר

יש תנאים.

יש מקרים שבהם צריך להשוות את הגברים לנשים אבל זה לא נובע מההצעה של

חברת-הכנסת לבנת. היא רוצה לתת רק לאשה, זו הכוונה.



היו"ר י' כץ;

אני מבין שאנשי האוצר "תומכים" בחום לב בהצעה.

נ' מיכאלוב;

אנחנו לא רואים שום רע בעיקרון שאומר שלא צריך להיות הבדל בין גברים לנשים.

יש הבדלים רבים, דולק מהם לטובת האשה והלק מהם לטובת הגבר. נכון שעקרת בית לא

זכאית לקיצבת זקנה מלאה אבל צריך לזכור שהיא לא משלמת דמי ביטוח. אשה זכאית

לקיצבת זקנה חמש שנים לפני הגבר. אם מדברים על והשוואה צריך לדבר על גביית דמי

ביטוח וגם השוואת גיל הפרישה. אנחנו מעריכים שהשוואת גיל הפרישה זה אומר 400

מיליון שקל.

מי בוטון;

אין סיכוי שזה יעבור.

בדיוק.

הבעיה היא שבכל הצעות החוק הפרטיות שאנחנו ראינו מדובר על שיפור חד צדדי ולא

על השוואה.

היו"ר י' כץ;

אני יודע שבביטוח הלאומי יש ביטוח ברשות. מה התשלום עבור הביטוח הזה? מדוע לא

נאפשר לעקרת הבית להיות מבוטחת ברשות, תמורת תשלום כמובן.

ש' כהן;

החוק מאפשר לאשה שהיתה בשוק העבודה, היתה מבוטחת וחדלה להיות מבוטחת, לבטח את

עצמה תוך שנה בביטוח רשות. מספר המבוטחות בביטוח רשות הוא היום כ-450.

מי בוטון;

כלכלית לא משתלם להן.

שי כהן;

הגבייה היא 5.42% ממחצית שכרו של הבעל, כי לאשה אין הכנסה ואי אפשר לגבות

מהכנסתה.

הי ו "ר י י כץ;

אני יודע שיש סוגים שונים של מבוטחים שלגביהם נקבע שכר מסויים או הכנסה

מסויימת לצורך הביטוח הלאומי.

ש' כהן;

צריך לזכור שזה ביטוח זול מאוד. האשה צריכה לשלם כדי להשלים את תקופת האכשרה

שלה. נניח שהאשה עבדה 10 שנים, היא צריכה לשלם עוד שנתיים והיא זכאית לקבל את כל

הזכויות.



היו"ר י' כץ;

אם כך, למה יש רק 450 מבוטחות כאלה? אולי לא יודעים?

שי כהן;

גם מבקר המדינה דיבר על הענין הזה, שייתכן מאוד שיש בעיה של אי ניצול בשל

הוסר ידיעה. הקמנו בביטוה הלאומי צוות שהגיש את המלצותיו. אנהנו מתכוונים קצת

להקל בנושא הזה.

היו"ר י י כץ;

אני שואל; לפי מעקב שלכם, כמה נשים עבדו והיו מבוטחות אבל לא קיבלו קיצבאות

זקנה מפני שלא השלימו את תקופת האכשרה? האם יש לכם נתונים?

שי כהן;

זה הנעלם הכי גדול.

כיום מרבית הנשים הנשואות מבוטחות בביטוח הלאומי . גם אם אשה יוצאת ממעגל

העבודה באופן זמני היא מצליחה לצבור את הזכאות. אם מדי שנה מגיעות כ-18 אלף נשים

לגיל 60, רק ל-19% מהן, כ-3,500 נשים אין להן זכות לקיצבת זקנה כי לא צברו את

את כל תקופת האכשרה.

היו"ר י' כץ;

קח את הנשים שהגיעו לגיל 60, תלחץ על הכפתור ותראה כמה ותק יש לכל אחת מהן

בביטוח הלאומי. אין לך אפשרות לומר כמה כסף הפרישו אותן נשים לקיצבת זקנה?

לא.

אי פלפל-פז;

כמה כסף חזר לאוצר? זה כסף שחזר לאוצר.

שי כהן;

זה ביטוח הדדי. מה זאת אומרת חזר לאוצר?

היו"ר י י כץ;

אני יודע שאם עובד משלם לקרן פנסיה, כשהוא מגיע לגיל פרישה לפני שצבר עשר

שנים שנים הוא מקבל ציק בסכום שחסך כולל הצמדות וכו'. יכול להיות שיש אלפי נשים

שמגיעות לגיל 60 ולא צברו את הוותק הנדרש והן לא מקבלות את הכסף בחזרה.

שי כהן;

אנחנו מדברים על מערכת של ביטוח הדדי. לא עושים פה התחשבנות אישית לכל קבוצה

ולכל גיל. אני מבקש לציין של-28% מהנשים הנשואות שזכאיות לקצבת זיקנה בזכות עצמן

מפני שהן עבדו יש תקופת אכשרה של רמש שנים. זאת אומרת שתמורת סכום פעוט, כמעט

אפסי של תשלום דמי ביטוח הן זכאיות לקבלת קיצבת זקנה ושאירים.

לענף הזה יש היום גרעון תפעולי שוטף. כסף לא הולך לאיבוד. הכסף משמש בין היתר

לתשלום קיצבאות לנשים שצברו תקופת אכשרה אבל לא מימנו אפילו עשירית מהגמלאות שהן

מקבלות.



היו"ר י' כץ;

אני מקבל את הגישה שלך. אבל נקודת המוצא שלי היא שדווקא אותן נשים שלא צברו

תקופת אכשרה של 12 שנים אלא צברו רק 8 שנים או 10 שנים, אולי דווקא הן אלה נזקקות

כשהן מגיעות לגיל פרישה.

ר' הורן;

במערכת הקיימת אשה, שלא כמו הגבר, יכולה לכוון את מעשיה כך שהיא תעבוד בחמש

השנים האחרונות ותהיה זכאית.

יש בוודאי איזה שהוא מינימום שמחייב אותה.

ש' כהן;

רמש שנים.

הי ו "ר י י כץ;

לא בזמן אלא בכסף.

ר' הורן;

כשהיא איננה עובדת היא לא חייבת שום דבר.

הי ו "ר י י כץ;

נניח שהיא מטפלת בילד ומקבלת 400 שקל בחודש.

ש' כהן;

המינימום הוא 25% מהשכר הממוצע, זאת אומרת כ-1,000 שקל. מזה משלמים כיום 4.9%

אבל יש גם שעורים מופיעים, 2.7%.

היו"ר י י כץ;

נשמע מה אומרות נציגות ארגוני הנשים.

אי פלפל-פז;

צריך לברך על ההצעה. מקדמא דנא טענו שיש לכלול במסגרת המבוטחים של הביטוח

הלאומי את האשה הנשואה העובדת במשק הבית ואין הצדקה לשלול ממנה את הזכויות

הבסיסיות שניתנות לכל יתר התושבים. כמובן שבנשימה איות צריך להתייחס גם לענין של

תאונות בית, ביהוד כשמדובר בעקרת בית. גם שם צריך לעשות תיקון ולהשוות את

המבחנים והזכאות לביטוח נכות של עקרת בית לאלה של מבוטחים אחרים. תמיד קראנו גם

לשתף נשים בוועדות רפואיות שקובעות את שעור הנכות של עקרת בית. בנושא הנכות

חייבים לעשות סדר. מדי שנה אנחנו חוזרים על הדרישות האלה שוב ושוב ואם זה נקלט

וידונו בזה ברצינות, לא נותר לנו אלא לברך על כך.



בהרצאה בפני עורכי דין התייחס עורך דין זאב כרמלי לעשרות אלפי נשים שהגיעו

לגיל 60 אחרי שצברו 11 שנות ביטוח ולא שמעו על האפשרות של ביטוח ברשות. 450

מבוטחות ברשות, זה מזעזע. זו סוגיה מאוד מאוד סבוכה מבחינה משפטית. יש מגוון של

נשים - רווקות, נשואות, נשואות עובדות, עובדות נשואות בחופשה ללא תשלום, אשה

עצמאית בעסק משלה, מושבניקית וקיבוצניקית, פרודה, גרושה, עגונה, אלמנה בת קיצבה,

אלמנה שאיננה מקבלת קיצבה, אשה שנשואה לאדם שאיננו מובטח, אשה נשואה נכה, עולה

חדשה, רווקה מעל גיל 55. לכל אחת מהקטגוריות האלה יש דין אחר בחוק הביטוח

הלאומי.

עם כל הכבוד לחברת הכנסת לבנת, עיוות כל כך מסובך אי אפשר לתקן במשיכת קולמוס

אחת או במחי שורה אחת.

אמר עורך דין כרמלי שאשה שתגיע לגיל 60 עם מטען של 11 שנות ביטוח לא תקבל

מאומה, לא יחזירו לא את הכסף. הכסף הלך לאוצר המדינה, זה הפך להיות מס.

אי אפשר לדעת בכמה כסף מדובר?

שי כהן;

אני מצטער, לא אוכל לומר כי אני לא יודע.

חשוב מאוד לדעת זאת. זה נתון מאוד חשוב.

ר' הורן;

אבל אין לנו. אין לנו מעקב איורי מבוטחים שהם עובדים שכירים.

אי פלפל-פז;

כמובן ששוויון זה דבר מאוד מבורך. כשנדבר על עלות צריך להתחשב בכך שהאשה

מקבלת מחצית הקיצבה והתוספת שתהיה היא רק מחצית ולפי זה צריך לחשוב על גביית דמי

הביטוח.

מי שגב;

אין ספק שהעיקרון צריך להיות שוויון.

היו"ר י י כץ;

לשני הכיוונים?

מי שגב;

לשני הכיוונים. והכי חשוב, הפרדת האשה מהגבר כי בביטוח הלאומי האשה סמוכה

לבן זוגה. אשה זכאית להיות מבוטחת ברשות. האם התשלום שלה נערך לפי הכנסת הבעל, זה

אבסורד.

נכון שיש לנו בעיה כי איפה ששמים אצבע צצה בעיה אחרת ולכן צריך לעשות בדק

בית. לא היינו רוצים שבגלל הצורך לעשות בדק בית מסובך יאמרו לא לעשות דבר. יכול

להיות שלגבי מקרים מסויימים צריך לקבוע תקופת מעבר למשל לגבי הגיל 65-60.



אם מותר לי, אספר את הסיפור האישי שלי. בעלי ואני עובדים באותו עסק. שנינו

חתומים על הדו"חות הן לביטוח הלאומי והן למס הכנסה. כשילדתי לא קיבלתי דמי לידה.

אין לי שום קיצבה ואין לי שום פנקס. אומרים לי, תשלמי. כדי שיהיו לי זכויות

בביטוח הלאומי אני צריכה לשלם מחצית מהמקסימום.

היו"ר י' כץ;

לא הבנתי.

מ' שגב;

שנינו עובדים באותו עסק ולכן רק לאחד מאיתנו יש זכויות.

היו"ר י י כץ;

שניכם עורכי דין?

מ' שגב;

נכון.

היו"ר י' כץ;

אתם עובדים באותו עסק?

מ' שגב;

כן. שנינו לא מוציאים משכורת אבל משלמים לפי המקסימום. הפנקס הוא על שם אחד

מאיתנו, על שם בעלי. אני לא קיבלתי שום זכויות. אני צריכה לשלם הרבה מאוד כסף.

ב"צ ליפשיץ;

כשמדובר על עסק משותף האשה נחשבת, גם לצורך מס הכנסה, כאשה העובדת בעסק בעלה.

כדי שהיא תחשב כעובדת שכירה היא צריכה לענות על תנאים מסוי ימים. כנראה שהגברת שגב

לא עונה על התנאים האלה ולכן דמי הביטוח משתלמים רק על-ידי הבעלה והיא לא יכולה

להיחשב כשכירה בעסק בעלה. לעומת זאת, הגברת יכולה להיחשב עצמאית ואם יש הכנסה

שעולה על המקסימום היא צריכה להיות על שם שניהם ואז כל אחד יוכל לשלם בעצמו

ולהיות מבוטח. כנראה שבמקרה שלפנינו יש אינטרס לא להפריד את ההכנסה לשני בני

הזוג.

היו"ר י' כץ;

נניח שבני הזוג מרוויחים 30 אלף שקל בחודש. אם זה רשום על אחד הוא משלם לפי

התקרה היום שהיא 16 אלף שקל ואז ברור שכדי שאת תהני מזכויות כעובדת את צריכה

להיות מבוטחת, לקבל משכורת וכו' וכו'.

האפשרות השנייה היא לקחת את ה-30 אלף שקל ולהניח שאת מביאה אורנה תפוקה כמוהו,

זאת אומרת כל אחד מרוויח 15 אלף שקל ואז הוא ישלם את המקסימום ואת תקבלי את

הזיכויים. זה שוויון אלא שזה לא משתלם. אם זה לא משתלם, צריך לומר תודה על

שנוהגים כפי שנוהגים.



מי שגב;

אבל יש נשים שעובדות בעסק בעליהן ולא מגיעות לתקרה והן כן זקוקות לקיצבה.

הכפיפות למשכורת הבעל, הביטוח ברשות בכפוף למשכורת הבעל יוצר מצב שהאשה תלויה

בהחלטות של בעלה. אשה שרוצה להיות מבוטחת בסכום - צריך לקבוע לזה סכום.

היו"ר י י כץ;

אני בהחלט מסכים שלא בריא לקשור את הביטוח ברשות לשכרו של הבעל.

ר' הורן;

אם אמנם מדברים על שוויון, צריך לראות את הנשים כמו שרואים את הגברים ולקבוע

לגביהן חובות וזכויות שווים ללא פריבילגיות מיוחדות.

מי שגב;

אם שוויון - צריך מהתחלה. אי אפשר להסדיר רק דבר אחד.

ר' בנזימן;

יש שאלה לאיזה כיוון אנחנו מיישרים, האם אנחנו מיישרים כלפי מעלה או כלפי

מטה. התופעה של גבר עקר בית ביחידה משפחתית הולכת וגדלה אבל הוא לא זכאי לאותם

תנאים שלהם זכאית אשה. לפנינו הצעת חוק שיש לה קונספציה נכונה והתשובות הן

בפרטים. זאת אומרת, אנחנו צריכים ליצור תפיסה כוללת של ההתייחסות למשקי בית

במדינת ישראל כדי שנהיה מוכנים לקבל את הגוונים השונים של משקי בית.

אני יודעת שבביטוח הלאומי דנים על תיקונים בחוק ויש מגמה להשוות את מעמד

הנשים והגברים בביטוח הלאומי. אולי יש מקום שמהוועדה הזאת תצא שהמחשבה על

שינויים כאלה תיעשה מתוך ראייה של המציאות שבה אנחנו חיים ולא להישאר עדיין

בקונספציה שצריך למצוא פתרון לאשה עקרת בית ולא לגבר עקר בית, זאת אומרת

שההתייחסות תהיה ליחידה משפחתית ולא למין.

ואשר לגיל הפרישה וזכויות היתר של הנשים. מאחר שאנחנו לא רוצים לשפוך את המים

עם התינוק אנחנו מציעים לא לבטל את היתרונות לפני שאנחנו מענקים את הזכויות כגון

שכר שווה וכו' וכו'. אנחנו חושבות שאת הנושא של גיל פרישה והזכויות הנובעות מזה

ראוי לשנות בהדרגה ואולי רק בהתייחס לאלה שנכנסות היום לשוק העבודה.

היו"ר י י כץ;

אני רוצה לשבח את ארגוני הנשים על ההופעה המאוזנת שלהם. אני יודע שבמוסד

לביטוח לאומי שוקדים על הצעות חוק בנושא של משק בית, עובדת במשק בית. אני מניח

שבנושא הזה יש מגעים גם בין המוסד לביטוח לאומי לבין האוצר.

אני מבקש שבמקביל לזה יואילו ארגוני הנשים - אני פונה אל הנציגות שהגיעו לכאן

- תקימו צוות משותף של ארגוני הנשים שיכין הצעה כוללת למדיניות חדשה בנושא

הביטוח, דמי ביטוח וזכויות של נשים בכלל ובוודאי של עובדות, ובשלב ראשון עובדות

במשק הבית.

בהחלט יכול להיות שצריך לדבר על איזו שהיא הדרגתיות בלושו ואה, בהחלט יכול

להיות שלגבי עובדת במשק הבית צריך לקבוע כללים מיוחדים שלא קשורים להכנסת הבעל

אלא מאפשרים לה ביטוח ברשות בתנאים מסויימים.

אני מצפה ליוזמה משותפת של ארגוני הנשים ולהצעה רצינית מצדן. אני מסכים

שההצעה שלפנינו היא מאוד כללית, היא בבחינת לזרוק לסדר היום הציבורי נושא מסויים

ולהמתין להצעה לפתרון.



ר' בנזימן;

ומה יהיה גורלה של ההצעה שלפנינו?

מ' בוטון;

נשפר אותה לפי ההצעות שתגישו לנו ואז נשלב אותה עם ההצעה של הממשלה.

ר' בנזימן;

צריך לקבל את הסכמתה של חברת הכנסת לבנת.

היו"ר י ' כץ;

יכול להיות שעל הצעת החוק שתכינו איש דוברים בוועדת העבודה והרווחה. יכול

להיות שזו תהיה הצעה שנגיש אותה לממשלה מתוך כוונה שהממשלה תגיש אותה. אינני

יודע. יכול מאוד להיות שזו תהיה יוזמה של ועדת העבודה והרווחה. קודם כל נראה על

מה אנחנו מדברים.

אפשר לקחת את הצעת החוק של חברת הכנסת לימור לבנת ולהכניס בו שינויים. לזה

נועד הדיון הטרומי.

אני מבקש להבהיר שהמספר המועט של מבוטחות ברשות זה לא בגלל חוסר ידיעה, כי יש

חוברות הסברה בנושא זה והדבר מובא לידיעת הציבור, אלא בגלל חוסר הכדאיות של הנשים

לעשות את הביטוח הזה.

יש מעט מאוד מקרים של נשים שצברו 11 שנים

ולא זכאיות לקיצבת זקנה. הייתי אומר שמספר המקרים האלה שואף לאפס.

איזה מסוגל לתת לנו יותר נתונים לגבי התפלגות?

אני מדבר על המקרים שאנחנו נתקלים בהם תוך כדי אישור התביעות או דחיית

התביעות לקיצבת ז יקנה.

קשה לי להאמין שהמוסד לביטוח לאומי שהוא כל כך מסודר עד שבלחיצה על כפתור

הוא יכול לתת לנו כל דבר מתקשה ולא מסוגל לתת נתונים בתחום הזה, אלא אם זה סוד

מדינה.

אני אבדוק אם אני יכול לעזור במשהו. אין פה שום ענין להעלים נתון כלשהו.