הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מסי 278

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, אי באדר אי התשנ"ה (1 בפברואר 1995). שעה 00;09

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; י' כץ - הי ו "ר

בי טמקין

מוזמנים; פרופ' פי סלייטר - משרד הבריאות

חי פוזנר - מנהל האגף לשרותים חברתיים ואישיים,

משרד העבודה ורווחה

שי כהן - מנהלת מחלקת הרווחה, משרד העבודה והקליטה

מי גורדון - משרד החוץ

פרופ' אי לובין - קופת-חולים כללית, מנהל המחלקה לרפואה

גרעינית בבית-חולים בילינסון

פרופ' גי רנרט - קופת-חולים כללית, ראש מוחלקת של

נפגעי צירנוביל

דייר אי סרנה - קופת-חולים לאומית, רופא ראשי

בסניף ירושלים

דייר מי זידנבאום - קופת-חולים מאוחדת, רופא ראשי

דייר שי מרגליות - קופת-חולים מכבי, רופא מחוזי ירושלים

ר' גרביץ - שרותי תמיכה וייעוץ לארגוני מתנדבים

ו' לייכטמן - יושב-ראש התאחדות יוצאי צירנוביל

אי לייכטמן - התאחדות יוצאי צירנוביל

אי קרימסקי - התאחדות יוצאי צירנוביל

סי ויניק - דוברת התאחדות עולי ברית המועצות

נ' צ'ושיה - יושבת-ראש ארגון אס .או .אס. צירנוביל

אי קלנטורסקי

די פיירשטיין

מ' קצנלסון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר היום; נפגעי אסון צירנוביל



נפגעי אסון צ'רנוביל

היו"ר י' כץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. נושא הדיון שלנו היום נוגע לטיפול בנפגעי אסון

צ'רנוביל.

קיבלתי פנייה מסגן ראש עיריית קריית ביאליק, שהוא יועץ רווחה של העולים, שבו

"מאז גלי העלייה משנת 1989 ועד היום הגיעו כ-150 אלף עולים אשר התגוררו

באזור צ'רנוביל - ברפובליקות אוקראינה ורוסיה, אשר כיום הינן מדינות עצמאיות.

מתוכם כ-400 איש שנשלחו בתפקיד לפעולות הצלה בכור עצמו, 32 אלף איש רשומים בארגון

התאחדות צ'רנוביל בישראל שמשרדה הראשי שוכן בחיפה רהוב אהד העם 15, טלפון 627437,

ויושב ראש ההתאהדות הוא ולדימיר לייכטמן.

נפגעי צירנוביל אינם מקבלים כל סיוע או תמיכה מסודרת מצד גורמים ממשלתיים אלא

פועלים במסגרת התנדבותית ומקבלים עזרה חלקית מהרשויות המקומיות ברחבי הארץ.

1) בראש וראשונה מעקב רפואי לילדים אשר נולדו בחבר העמים ומעקב לילדים אשר

נולדו בארץ ליוצאי צירנוביל.

2) טיפול ב-400 העולים שעסקו מתוקף תפקידם בפעולות ההצלה בכור בצירנוביל,

טיפול פרטני בנושאי בריאות ודיור.

3) קיימת קרן צירנוביל שהוקמה על-ידי מדינות המערב ומתנהלת בבנק בשווייץ.

בקשתם כי הממשלה תפעל למען קבלת כספים מקרן זו עבור נפגעים אלה".

מההתאחדות הארצית של עולי ברית המועצות ומדינות

חבר העמים בישראל שאליו צורפה פנייה למוסדות ואישים בישראל בבקשה לעזור להם ובו

"נציגי קבוצת נפגעי האסון בצירנוביל מנסים

למעלה משנתיים לקבל סיוע וטיפול בבעיות בהן הם מצויים כתוצאה מהתקלה והאסון

בצירנוביל. פניותיהם למוסדות ולאישים לא נענו עד כה ובמצוקות הם פנו להתאחדות

הארצית של עולי ברית המועצות ומדינות חבר העמים בישראל כדי שאנחנו נסייע להם. לכן

פונים אנו, אנא תן יד ונעשה למען הנפגעים באסון צירנוביל."

אני מציע שנשמע יותר פרטים. אני שסבטלנה ויניק תתרגם.

הקבוצה שיושבת כאן פנתה אלינו לפני כמה חודשים, איורי שהיא פנתה לכל מיני

מוסדות ממשלתיים ולגורמים ציבוריים בנושאי בריאות וקבלת פנסיה מיוחדת ליהודים

שבאו מרוסיה הלבנה ואוקראינה, שהיו באזור הסיכון וחלק מהם נשלחו לפעולות הצלה

בכור.

אני מעדיפה שאלכסנדר קלנטירסקי יספר את הדברים ואני אתרגם.

בבקשה.

(מתרגמת סי ויניק)

אני מדבר על 70 אנשים שעבדו בתוך הכור אחרי הפיצוץ ועלו ארצה. ברגע שהם הגיעו

ארצה הם פנו לשגרירות של רוסיה מכיוון שברוסיה יש חוק שאומר שאנשים שעבדו בתוך

הכור אחרי האסון מקבלים סיוע ממשלתי וכל מיני תנאים מיוחדים כמו תרופות ופנסיה

מיוהדת. הם פנו לשגרירות כדי לקבל את הזכויות המגיעות להם.

היו"ר י י כץ;

הפנייה הזאת הופצה גם לגורמים ממשלתיים אחרים או שאנחנו צריכים לעשות את זה?

(מתרגמת סי ויניק)

בחודש ספטמבר 1992 הקבוצה הזאת העבירה את החומר למשרד העבודה והרווחה, למוסד

לביטוח לאומי ולמשרד החוץ.

אני מבין שהנסיון הראשון הוא להביא לכך שהאנשים האלה יקבלו אותן הטבות

שמקבלים אזרחי רוסיה שנשארו שם, על פי החוק המיוחד.

האם יש קשיים שהאנשים סובלים מהם? מה התוצאות שהאסון גרם להם?

א' קלנטירסקי; (מתרגמת ס' ויניק)

מדובר במחלקות שאנשים קיבלו מרגע שהם עבדו שם.

היו"ר י' כץ;

הוא עובד? יש מעקב איורי הקליטה בארץ של 70 האנשים?

אי קלנטירסקי; (מתרגמת ס' ויניק)

לא. הוא לא עובד. הוא קיבל פטור מהעבודה. הוא בן 53 . עכשיו הוא קיבל הפנייה

לבדיקות לקביעת דרגת נכות.

היו"ר י י כץ;

יש עוד אנשים נוספים?

אי קלנטירסקי; (מתרגמת סי ויניק)

יש אנשים שאחרי עלייתם נפטרו כאן.

אחרי שהתקבלה מחבר העמים תגובה שלילית על הפנייה שלהם בנוגע לזכויות הם פנו

לשר העבודה והרווחה, זו לא היתה אורה נמיר אלא מישהו אחר. באותו מכתב היה כתוב

בפירוט מה הבקשות של האנשים האלה. המכתב הגיע גם לביטוח הלאומי ואחרי חמישה

חודשים הם קיבלו תגובה שבה נאמר שהבעיה של אנשי צ'רנוביל לא קיימת. במדינת ישראל

אין חוקים מתאימים לדבר הזה. הם שלחו את המכתב שוב למשרד העבודה והרווחה ועם אותו

מכתב הם פנו גם לשר פרס.

קריאה;

זה היה לסמנכ"ל משרד ההוץ, יוסף גוברין, שטיפל בענייני מזרה אירופה.

(מתרגמת סי ויניק)

הם בקשו ממשרד החוץ להתחיל במשא-ומתן עם הגורמים של רוסיה, רוסיה הלבנה

ואוקראינה. זה היה לפני שנתיים הם קיבלו תגובה תגובה ממר גוברין ממשרד ההוץ.

עדיין לא התחיל המשא-ומתן.

הם פנו גם לרכז ההסתדרות שמרכז את ענין העלייה והקליטה והוא יצר קשר עם

חבר-הכנסת גדעון שגיא. חבר-הכנסת גדעון שגיא פנה לשרה אורה נמיר על טופס של מפלגת

העבודה. הוא עדיין לא קיבל תגובה. גם אנחנו לא קיבלנו מהשרה אורה נמיר תגובה על

המכתב.

אחרי כל הביורוקרטיה הזאת ואחרי כל הפגיעות היתה פנייה לחבר-הכנסת עמנואל

ז יסמן, זה היה ב-17 במרס 1993 . ב-13 ביולי 1993 התקיים דיון ראשון שהשתתפו בו

(-ושגריר של רוסיה והקונסול של אוקראינה. הוועדה לא קיבלה החלטה. דיון שני התקיים

בחודש ספטמבר 1993 . אנחנו לא קיבלנו שום החלטה בדיון השני אבל חבר-הכנסת עמנואל

זיסמן פנה במכתב אל המוסד לביטוח לאומי, למשרד קליטה, למשרד הבריאות ולמשרד החוץ

כדי שתהיה ועדה משותפת בהשתתפות האנשים האלה כדי להתחיל במשא-ומתן עם ממשלות חבר

העמים. הם גם קיבלו מכתב מיוסי תמיר והרולטה סופית של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן.

הי ו "ר י י כץ;

איפה המכתב?

אי קלנטירסקי; (מתרגמת ס' ויניק)

המכתב שכתב חבר-הכנסת זיסמן לכל הגורמים? הם לא קיבלו אותו.

מה קרה אחר-כך?

א' קלנטירסקי; (מתרגמת סי ויניק)

הם הבינו שאחרי כנגה סיבובים שהיו ואיש לא רצה לדבר איתם, כל החומר הלך לביטוח

לאומי .

היו"ר י' כץ;

אני מבין שבינתיים לא חל שום שינוי.

אי קלנטירסקי; (מתרגמת סי ויניק)

אחד מהם פנה לבית המשפט של רוסיה נגד שר צ'רנוביל - היה שר מיוחד - ויש החלטה

שלילית של בית המשפט שזה כמו בג"ץ כאן, כמו בית המשפט העליון. הסיבה לתגובה

השלילית היא שהם עברו למדינת ישראל ואין מכניזם להעברת זכויות מחבר העמים למדינת

ישראל. בהרולטת בית המשפט כתוב שאם מדינת ישראל מעוניינית בכך, אנחנו, רוסיה,

יכולים להתחיל במשא-ומתן. שר צירנוביל פנה למדינת ישראל להתחיל במשא-ומתן. הם לא

קיבלו שום דבר מוועדת הקליטה של הכנסת. הם פנו לנשיא.

תודה רבה.

אני מבקש להבהיר שהנושא הביורוקרטי פחות חשוב לנו. חשוב לנו לדעת במה אנהנו

יכולים לעזור.



הזמנו לכאן נציגים של גורמים שונים. אני מבין שיש נושא שנוגע להחלת החוק

הרוסי המיוהד שנותן פיצוי מיוחד לנפגעי צירנוביל. נראה אם אנחנו יכולים להתקדם

בנושא הזה.

היום יש חוק ביטוח בריאות וכל אחד מקבל לפי סל השרותים. אנחנו מבקשים לדעת אם

יש לכם טענות לגבי הנושאים האחרים חוץ מהחוק הרוסי שעליו שמענו ואולי עוד נשמע

בהמשך.

(מתרגמת ס' ויניק)

אני מצייג את התאחדות עולי צירנוביל, שקיימת באופן רשמי במדינת ישראל משנת

1992.

אני חושב שדיבורים לא יעזרו בקידום הענין וצריך לעבור מדיבורים למעשים. צריכה

להיות תכנית ממשלתית לפתרון הבעיות.

איזה בעיות?

ו' לייכטמן; (מתרגמת ס י ויניק)

הבעיות שקשורות לעולים.

אני מבקש שתפרט מה הבעיות שמטרידות אתכם בארץ אחרי שיש חוק ביטוח בריאות

שנותן תשובה לכל אחד.

ו' לייכטמן; (מתרגמת סי ויניק)

אני מדבר על תכנית שצריכים להיות בה כמה נושאים עיקריים: קודם כל טיפול בנושא

הבדיקות הרפואיות של העולים שהגיעו מאזור צירנוביל, כי מדינת ישראל היא המדינה

השנייה אחרי חבר העמים שיש בה אנשים שהגיעו מאזור צירנוביל.

איזו בעיה יש בנושא הבדיקות הרפואיות אחרי שהיום יש חוק ביטוח בריאות?

(מתרגמת סי ויניק)

יש היום במדינת ישראל מספר גדול של רופאים עולים מברית המועצות שאין להם

תעסוקה במקצוע והם יכולים לעזור במחקר בנושא זה. היום אף אהד לא עוסק בבדיקות

הקשורות במיוחד לעולים מצירנוביל.

אני מבקש לדעת, האם בין העולים יש, אפילו אהד מהם שהיה מעורב בפעילות אחרי

האסון בכור?

אני מבקר הרבה מאוד בבתי-הולים ורואה ששעור החולים העולים שהגיעו ממדינות חבר

העמים שם הוא פי 3-2 או יותר מהשעור שלהם באוכלוסיה. איזו בעיה יש לעולה שהיה

מעורב באסון כשהוא מגיע לקופת-חולים, האם לא נותנים לו טיפול?



נ' צ'ושיה;

אני רוצה לספר על הבעיות. המטרה של הארגון שלנו, אס.או.אס צ'רנוביל היא לעשות

מעקב אהרי קבוצות סיכון. ברור שכל החולים מאזור צ'רנוביל מקבלים טיפול. הם סובלים

מכל מיני מחלות. יש ילדים בריאים ויש זוגות צעירים שאין אחריהם מעקב. לא כדאי

לעשות בדיקות לכל 150 אלף האנשים מצירנוביל שנמצאים בארץ, אין טעם לעשות בדיקות

לאנשים הזקנים אבל אנחנו מבקשים לעשות בדיקות לצעירים בקבוצות סיכון.

(מתרגמת ס' ויניק)

לנושא הבדיקות הרפואיות יש היום פתרון במרכזים רפואיים שונים לפי היכולת של

קופת חולים מהמרכזים האלה. במרקר שקשור לבעיות הקשורות לעולים מצירנוביל עוסקים

היום גם מרכזים רפואיים, הראשון היה פרופסור לובין מבית-החולים בילינסון ויש עוד

מרכזים כמו סורוקה, הדסה וכרמל אבל אין עדיין מרכז רפואי שעוסק ואוסף את כל

הנתונים.

בג'נבה שבשווייץ יש קרן בין לאומית ו-120 מדינות ואומות על הסכם שקשור לבעיות

שהיו בצירנוביל. לקרן הזאת יש סכום גדול, מיליארדי דולרים, אלא שהיא לא עוסקת עם

ארגונים ציבוריים אלא רק עם ממשלות ומדינות.

הבעיה השנייה היא בעיה סוציאלית. כמו לכל העולים החדשים כך גם לעולי צירנוביל

יש בעיות דיור. אנחנו לא מבקשים תקציב מיוחד לכל האנשים כבאזור צירנוביל אבל לפחות

ל-600 אנשים שהיו בקבוצות הצלה ויש להם סיכון גבוה מאוד למחלות, ביחוד לילדיהם.

הארגון השני מדבר על קבוצה הרבה יותר קטנה.

הי ו "ר י' כץ;

אני מאוד מבין את הבעיות אבל עליכם להביא בחשבון שנושא הדיור הוא לא נושא של

הוועדה הזאת. אני לא רוצה להשלות שאנחנו מסוגלים לעזור בנושא הדיור.

עד כה יש בעיה בנושא החוק הרוסי. הקרן הבין לאומית והיחסים שבין ישראל

לגורמים חיצוני ים.

ויש גם נושא המעקב המוקדם, ריכוז נתונים ובדיקות שנוגעים לאלה שעלו לארץ

והם בסיכון גבוה יותר. הם רוצים טיפול מניעתי כדי להקדים רפואה למכה וכמובן

מעקב.

אלה הן הבעיות העיקריות. לא הייתי מציע שנרחיב מעבר לזה.

ר' גרביץ;

ארגון העולים של יוצאי צירנוביל פנה אלינו לפני מספר שנים. הבעיות שבעיני

העולים, השאלה היא אם זה כך גם בעיני הממסד הרפואי. הנושא הזה זר לחלוטין בארץ.

עד לפני כמה שנים לא התייחסו אל יוצאי צירנוביל כאל קבוצת סיכון או קבוצה

מיוחדת. אני לא יודע אם המדיניות הזאת שונתה. יש בין העולים קבוצת סיכון והם

צריכים שתהיה אליהם התייחסות שונה מזו שיש אל עולים אחרים. הבנתי שיש דברים

ייחודים שצריך לבדוק אותם אצל עולים מברית המועצות שהגיעו מאזור הקרינה.

אני מבקש מגורמי הממשלה להתייחס לשני נושאים: קודם כל לנושא החוק הרוסי

המיוחד שלא ברור אם הוא חל על אלה שאנחנו מדברים עליהם, ושנית האם במדינת ישראל,

באמצעות גורמים ממשלתיים, קיים קשר עם הקרן הבין לאומית שעוסקת בנושא.

לחוק. החוק שאנחנו מדברים עליו מפלה אותם נפגעים שעזבו את שטח חבר המדינה.

רק בימים האחרונים הועברה לשגרירות ישראל במוסקבה הנחיה להפנות בקשות בתביעה

לשנות את החוק.

יש לכם תרגום?

יש לנו כנה שקיבלנו מהנפגעים. היו שני חוקים. החוק הראשון חוקק איורי האסון ושם

לא מופיע הנושא הזה. ב-1991 אי ב-1992 הוצאו מתחולת החוק אלה שעזבו את המדינות.

כשברית המועצות התפרקה היתה גרסה חדשה של החוק והיתה פנייה אל והשגרירויות

במדינות השונות לפנות למשרד החוץ.

אני מבקש להעביר אלי העתק מהפנייה לשגרירויות.

זו שערוריה. לפני הרבה זמן התקיים על הנושא הזה דיון בוועדת הקליטה של

הכנסת ואז עלו שם כל הבעיות.

אני רוצה לספר לך שבעקבות פגישה עם האיש כאן פניתי למשרד החוץ ועדיין לא

קיבלתי תשובה. במשך יותר משנה לא פנו לשגרירויות. אני שמח לשמוע שסוף סוף

אמנם פנו לשגרירויות.

בוועדה הזאת נקיים מעקב אחרי הדברים שאנחנו מחליטים עליהם. לכן ביקשתי העתקי

הפניות. נעקוב ונטפל במסלול מיוחד.

ולנושא הקרן. המחלקה שמטפלת בין היתר במדינות האלה -רוסיה, אוקראינה

ורוסיה-הלבנה - לא היתה מודעת עד היום לקיומה של הקרן. היום שמעתי על זה. אם

למישהו יש פרטים טכניים על הקרן - אשמח לקבל אותם. אני אבקש, באמצעות המשרד שלנו,

לברר מהי הקרן , איך מצטרפים אליה ומה עושים.

אבקש ממכם להעביר למשרד החוץ את כל הפרטים על הקרן. נעקוב אחרי הפעולות.



מי גורדון;

הנושא של העברת זכויות סוציאליות במסגרת הסכמים בין לאומיים מטופל על-ידי

הביטוח הלאומי ולא על-ידי משרד ההוץ. אנחנו, באמצעות השגרירויות, עוזרים לביטוח

הלאומי, ליצור קשרים עם עמיתים שלהם במדינות השונות. אנחנו מטפלים כדי ליצור מפגש

בין הגורמים האלה. באמצע חודש פברואר אמורה להגיע ועדה למשא-ומתן.

אני מבקש להדגיש שהתחום שהטיפול בהסכמים איננו בתחום סמכותו של משרד החוץ.

אנחנו יכולים לעזור ליצור קשרים.

היו"ר י' כץ;

אני מבקש שלקראת הישיבה הבאה יועבר הפרוטוקול למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ולהזמין אותו לישיבה הבאה.

פרופ' אי לובין;

בספרות הרפואית של השנתיים-שלוש השנים האחרונות יש שתי עבודות רציניות

ומרכזיות בנושא. לפי אחת מהן, במשך שבע שנים לאחר התקרית לא היוגה עלייה במספר

חולי לוקמיה בקרב הילדים שהיו חשופים ברוסיה הלבנה בהשוואה למספר החולים שהיה

לפני התקרית.

הי ו "ר י י כץ;

מהו תאריך התקרית?

פרופ' אי לובין;

26 באפריל 1986 בחצות הלילה.

העבודה השנייה הדאיגה אותנו ובמידה מסויימת הפתיעה אותנו בחומרתה כי היא

הצביעה על עלייה ניכרת מאוד במספר הגידולים בבלוטת המגן בקרב ילדים עד גיל 14.

באזור גומל כולו שכיחות המחלה מגיעה ל-12 מקרים על 100 אלף ילדים עד גיל 14,

ילדים שהיו בגילים אלה כאשר קרתה התקרית.

לעומת זאת, בעיר גומל - רוב האנשים בארץ הם מהעיר גומל - השכיהות נמוכה יותר

ואנחנו יכולים לחשוב שהמספר בארץ יהיה 6-5 ל-100 אלף לשנה.

לפי נתונים של משרד הבריאות הגיעו ארצה מרוסיה הלבנה כ-14 איש ש-15%-18% הם

בגילים שמעניינים אותנו.

חובה לומר שהתמונה ממחלה זו מועטה ביותר, פחות מ-10%, כי היא ניתנת לטיפול

נכון. המעקב איורי הילדים האלה צריך להיות במשך 25-20. אנחנו יודעים זאת ממחלת

הגזזת שאחרי 25-20 התגלו מקרים נוספים של חולים מעבר לצפוי בקרב האוכלוסיה הזאת.

אבל אני חושב שהרפואה בארץ טובה כדי לתת תשובה לקבוצה הספציפית הזאת, ללא צורך

במעקב קפדני במשך 20 שנה אחרי הילדים האלה.

מה יש לי נגד המעקב הצמוד? מה יש לי נגד המעקב הצמוד? לפני מספר שבועות פגשתי

אחד האנשים המרכזיים ברוסיה הלבנה שעוסק בנושא הזה והוא אמר לי: יש לי שתי בעיות

גדולות, האחת - סרטן של בלוטן המגן אצל ילדים, והשנייה שהיא יותר קשה לפתרון,

שכאשר בת מאזור שבו הרקע של הקרינה הוא אפס רוצה להתחתן עם בן שבו הרקע הוא 1.5,

יש התנגדות של משפחה ואנשים שונים, ללא שום יסוד מדעי .

בקשר לזה אני רוצה לומר שביפן עדיין לא הצליחו להוכיח שבקרב תושבי הירושימה

ונגאסקי יש בעיות גנטיות יותר מאשר בקרב אלה שבאזורים אחרים. תיאורטית יש אמנם

בעיות אבל לא מעשית.



אני מתנגד שתוטל סטיגמה על אנשים. אני רוצה שישכחו. אני לא רוצה שאנשים

יגיעו לניתוחים בלתי רצויים. אני בעד שאנשים אלה יקבלו את הטיפול הרפואי שניתן

בארץ, שלדעתי הוא טוב מאוד.

הי ו "ר י' כץ;

מה המשמעות שיש לאסון כזה על מצב בריאותו של מי שהיה קרוב למקום כמו החבר

שהופיע לפנינו?

הבעיה היא שונה לגמרי. לפי אי נפורמציה שיש לי, ויש לי אינפורמציה די מדו י יקת,

סיבות המוות בקרב הקבוצה הזאת בשבע השנים האחרונות לא שונות מהסיבות באותם גילים

ובאותם אזורים. עדיין אין עלייה בתמותה בגלל מחלה ממארת. זה לא אומר שזה לא יהיה.

נכון להיום, אתה מרכז נתונים בנושא הזה?

לא. אין לי שום סמכות לרכז נתונים. אנשים באים אלי אם הם רוצים.

לפני כשנתיים נפגש שר הבריאות דאז, חיים רמון, עם חלק מהאנשים שיושבים פה.

כעבור שעתיים ביקש שר הבריאות שאם מישהו מעולי ברית המועצות מרגיש שהוא אי ננו

מקבל את הטיפול הרפואי שמגיע לו - שיכתוב אליו אישית.

בינתיים התחלפו השרים אבל אני מניח שאותה בקשה עומדת היום. מי שאיננו מקבל

את הטיפול או המעקב הרפואי שהוא חושב שמגיע לו מוזמן לפנות לשר הבריאות ותהיה

התחייסות לכל בקשה.

אני חוזר ומזמין את עולי צ'רנוביל להביא את תלונותיהם לשר הבריאות והם יקבלו

תשובה.

ולנושא של גילוי מוקדם. גילוי מוקדם איננו טוב לכל מחלה. גילוי מוקדם איננו

כלי טוב לכל מחלה. הכדאיות בגילוי מוקדם איננה קשורה לשכיחות המחלה. כששעור

הריפוי הוא גבוה אין מקום לגילוי מוקדם.

היו"ר י' כץ;

אין הצדקה להשקיע משאבים לגילוי מוקדם.

פ' סלייטר;

לפעמים יש נזק בגילוי מוקדם, הוא עלול להטיל סטיגמה.

דייר ג י רנרט;

פרופסור לובין, פרופסור סלייטר ואנוכי היינו חברים בוועדה של משרד הבריאות.

ההחלטה של הוועדה היתה אחידה, שאין ספק שתהיה עלייה מסויימת בתחלואה אבל מבחינת

מערכת הבריאות במדינה אין זה מחייב היערכות מיוחדת. גם אם מחלת הלוקמיה היתה

חשודה כגורם סיכון קרדינלי, אין טעם בגילוי מוקדם. בינתיים נו/בדו הפחדים שלנו

בנושא הלוקמיה.



ההחלטה המעשית שלנו היתה שאנהנו ממליצים לא לפעול בדרך של הקמת מערכות מעקב.

חשבנו שצריך להתמודד עם בעיות המתח שיש באוכלוסיה באמצעות הסברה לעולים.

היו"ר י י כץ;

מי עושה את ההסברה?

ג' רנרט;

אף אהד.

מדור שמשרד הבריאות לא יוציא חוזר, דף מידע לכל עולי צ'רנוביל שיבטא ויסביר

את העמדה הזאת?

ההמלצה של הוועדה היתה להוציא דף מידע לרופאים ולעולים.

לרופאים, זה נעשה.

אנהנו יודעים שיש אי-ודאות. אמרנו שצריך להיות מעקב פאסיבי אחרי האנשים כדי

למנוע סטיגמה. היום יש במשרד הבריאות רישום סרטן מרכזי שמסוגל להסתכל מרחוק ולומר

אם קורה משהו או לא קורה.

האם יש טעם לקיים מחקר בסיוע קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי פה בארץ?

אני איש מחקר ואגיד שיש טעם. לטובת המדע אנחנו תומכים במרקר.

בארצות הברית יש ריכוז מקביל על האוכלוסיה מצירנוביל.

אני חבר בפורום מחקרי שמרוכז על ידי הצי האמריקאי. זה מחקר. זו לא עשייה

שוטפת. צריך להפריד בין הדברים.

החוזר הזה, עד איזו רמה הוא הגיע?

הוא צריך היה להגיע לכל בית-חולים בארץ ולקופות החולים.



היו"ר י' כץ;

מדוע לא לעשות תמצית בהירה וברורה של החוזר הזה ולהפיץ אותו לקופות החולים.

החוזר הופץ בקופות חולים כללית עד לרמת הרופא הראשי. מכיוון שראינו עלייה של

סרטן בלוטת התריס בילדים הוצאנו הוזר ואמרנו שהתגלה מימצא וביקשנו התייחסות

מיוחדת לכל ילד שעלה משם. נתנו כתובות של מכונים שאנחנו ממליצים להפנות אליהם

ילדים אם הרופא מוצא אצלם בעיה.

מי גורדון;

אני שואל: אם בא עולה ומבקש להיבדק, האם הוא נבדק?

פרופ' אי לובין;

בהחלט כן. כל מי שביקש נבדק. לקחנו אותם לסורק, עשינו להם בדיקה מה נשאר להם

מהחומר המזהם, עשינו ספירות דם ובדיקה כללית ללא תשלום. היה מספיק שהם הגיעו. הם

נבדקו לשם השקט שלהם. הפונים יכולים להיבדק בכל מקום.

בפגישה קודמת אמרנו שכל מי שמרגיש צורך להיבדק, יש לו לפחות כתובת אחת,

בוודאי בבאר-שבע, בירושלים יש הדסה, ובוודאי גם אצלי. אין דבר כזה שמי שיש לו

בעיה כזאת לא ייבדק.

נ י ציושיה;

אני לא רוצה להתווכח עם פרופסור לובין, הוא עושה דברים מאוד חשובים, אבל אני

רוצה לומר שאין לנו אפשרות לטפל באנשים האלה, אנחנו לא מומחים. כל יום אני מקבלת

תלונות מאנשים דואגים וטוענים שהילדים שלהם מרגישים לא טוב, הם לא אוכלים, לא

עובדים ולא לומדים כמו שצריך. לאן אני יכולה לשלוח אותם? לבית החולים סורוקה?

פרופ' אי לובין;

לכל מקום.

ני ציושיה;

אני שלחתי לבית ההולים סורוקה. לפי מה שידוע לי הם קיבלו בכל התקופה כ-2,000

איש. בית החולים הדסה - 100 איש אבל לא לבדיקות. בית-החולים כרמל לא מקבל כי אין

לו כסף לבדוק.

חיו"ר י' כץ;

אני מבקש להעביר אלי פניות ספציפיות של אנשים שהתלוננו אצלך שסרבו לעשות להם

בדיקה כי אין כסף. הוועדה הזאת היא תכליתית. הכוונה שלנו לטפל בבעיה אם קיימת

בעיה.

ני ציושיה;

לאנשים האלה יש בעיה פסיכולוגית ואין מרכז שיכול להסביר להם אם הם בריאים או

חלילה חולים.

לפי דעתי, צריך להיות מרכז מידע שיסביר לאנשים מה מצב בריאותם. זה שלב ראשון.



שי כהן;

אני רוצה להדר את הפו של המצוקה הנפשית, הששות והרדות. למשרד הקליטה יש קשר

עם ארגון אס .או .אס ואנחנו מתייחסים לנושא הזה. ארגון אס .או .אס הוא ארגון לעזרה

עצמית שמנסה להתמודד עם החששות של העולים. הנושא הזה לא קשור לצד הבריאותי.

הארגון פנה למשרד שלנו וביקש סיוע כספי. הוא התייחס למספר פעולות שהוא מבקש

לקיים. הוא ביקש להתייחס לשמירת קשר עם אזורים שנחשפו לקרינה, קו חם שיפעל שמונה

שעות כדי לספק מידע, הקמת מרכז לתמיכה פסיכולוגית ומעקב אחרי דפוסי התחלואה.

הענין הזה הובא לפני פרק זמן לא מבוטל לוועדת העזבונות עם המלצה חמה של המשרד הזה

לסייע לארגון אס.או.אס שצ'ושיה היושבת ראש שלו.

אני מקווה להחלטה של השופט בן דור בימים הקרובים.

כשמדברים על בדיקות, יש הנושא של התשלום, לפעמים אפילו 1,000 דולר.

ויש גם הנושא של הקרן הבין לאומית. משרד החוץ דחה.

היו"ר י י כץ;

זה דיון ראשוני. לא סיימנו. נעסוק בזה.

אני רוצה לנסות ולסכם ולראות אם יש בינינו הבנה. אשר לנושא התדמית

והפסיכולוגיה. אישית אני נוטה לקבל את העמדה של הגורמים המימסדיים שאומרת שצריך

להיות רגיש לנושא. צריך להנחות אבל בשום פנים ואופן לא ליצור סטיגמה על ציבור

גדול. אין שום הצדקה לסמן אותו משום שזה עלול לגרום לו נזק הרבה יותר חמור מתועלת

שתצמח כתוצאה מפרסום וסימון הנפגעים.

עם זאת אני מבקש ממשרד הבריאות לעשות איזה שהוא תקציר של דו"ח אותה ועדה,

תקציר קל וברור, לתרגם אותו לרוסית ולתת אותו לארגון כדי שיוכל להפיץ אותו בקרב

אנשים שפונים אליו. אני חושב שמאוד חיוני שיהיה דף מידע מפורט נכון וקריא ונכון

לפונים לארגון.

אני אפנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי כדי לשקול אפשרות של השתתפות המוסד באיזה

שהוא מחקר. הייתי מציע שזה ייעשה במשותף במערכת הרפואית שתוכל לבצע מיקר מדעי

שיהיה בסיס לדברים ששמענו כאן.

עברה יותר משנה מאז שוועדת הקליטה דנה בנושא. לא נראה הוגן שרק אחרי שנה משרד

החוץ נרתם למעשה. אני מבקש לזרז את הטיפול.

אני מבקש להעביר אלי העתקי פניות שנוגעות לחוק ברוסיה ולקרן הבין לאומית.

נפנה לארגון ונבקש שיעביר אלינו תלונות, אם יש להם, על

סרוב שלהם לבצע בדיקה. אני מבקש ממרכזי קופות החולים להיות רגישים וערים לנושא

הזה.

נ י ציושיה;

עכשיו העמדה של משרד הבריאות קצת אחרת. יש הוראה מלפני שנה לבדוק עכשיו

ילדים.

אני שמח.

אנחנו לא נוריד את הנושא מסדר היום. נמשיך לעקוב ולטפל בנושא.

אנהנו שומעים פה כאילו אין בעיות. זה לא נכון.

היו"ר י י כץ;

שמעת את הסיכום. אנהנו נברר. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.