הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'267

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ד', י' בשבט התשנ"ה, 11.1.1994, בשעה 45;8

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י. כץ

י. שפי

מוזמנים; ג. רייבי, ממונח על העסקת עובדים זרים, משרד

החקלאות

ח. סלע, מנהל המחלקה למתן היתרים לעובדים זרים,

שירות התעסוקה

מזכירת הוועדה; א. בנדלר

המתרגמים בע"מ

דיווח בעניין עובדים זרים בחקלאות. שעברו לעבוד בבניין

ללא רשיון - ח"כ יוסי כץ



דיווח בעניין עובדים זרים בחקלאות, שעברו לעבוד בבניין

ללא רשיון - ח"כ יוסי כץ

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה בנושא עובדים

זרים בחקלאות, שעברו לעבוד בבניין ללא

היתר.

קראנו את הפרסומים בעיתון. הבנו שהמקור שלהם הוא משרד החקלאות.

ומהפרסומים עולה, שמאות עובדים, שהגיעו הנה מרומניה או מטורקיה לצורך

עבודות חקלאות, עברו ללא היתר לעבוד בענף הבניין.

התופעה הזו כשלעצמה היא תופעה חמורה. ואנחנו ביקשנו לדעת מה עושים

משרדי הממשלה כדי לאכוף את החוק, לאכוף את ההיתרים, להטיל עונשים על מי

שמפר את ההיתרים הללו. מהתאחדות הקבלנים הודיעו לנו, שלצערם, התופעה

נפוצה. נפוץ גם לטענתם מעבר בלתי חוקי בין קבלני בניין לבין עצמם. הם

הודיעו לנו, שהם ישתפו פעולה עם כל גורם. זה פוגע בראש ובראשונה

בקבלנים המאורגנים.

יש גם תלונות על תנאי דיור, תנאי העסקה. הישיבה הבוקר זומנה כדי לקבל

דיווח על הנושא של אכיפה, של היתרים, על התופעה, כדי ללמוד קצת יותר על

ממדי התופעה. ואני הייתי מציע, נחמיה, תן סקירה קצרצרה מה העליתם

בחכתכם, ועל מה אתם מתריעים.

נ. רייבי; אני אתן קודם כל נתונים, ואח"כ אני אומר לכם

מאיפה זה מתחיל.

העובדים הזרים בחקלאות מתחלקים לעובדים לטווח ארוך, לתקופה של שנה,

ולתקופה של חצי שנה, שזה עונתי. יש בערך 6,750 לטווח של שנה, ועוד

3,750 לתקופה עונתית, עד שישה חודשים, בעיקר לקטיף ההדרים. מדובר

בעובדים שבאים מאירופה. אלה שבאים לטווח של שנה באים מהמזרח הרחוק.

היו"ר י. כץ; כמה באים מהמזרח הרחוק?

נ. רייני; 6,750 זה ההקצאה. אני לא מדבר על כאלה שהיו כאן

משנים קודמות. תוסיף עוד 2,230, זה נותן לך את

המספר שחנן סלע אמר. אני מתייחס לתקופה האחרונה. הם באים מתאילנד

בעיקר.

הבעיה שצצה היא בעיה בעיקר עם העובדים ממזרח אירופה, בענף ההדרים.

הפרסום ממשרד החקלאות בא בעקבות פרסומי הטלוויזיה על מצב המגורים בכל

מיני מחסנים ובתי אריזה. שר החקלאות קרא לכל החברות לפני כשבוע, לכל

המעסיקים בענף ההדרים, והתרה בהם, שאם לא ישפרו את תנאי המגורים או

ידאגו שלא יהיו תלונות, שכל נושא המגורים והשכר לא ישתפר, הוא עצמו

יבקש לבטל את הרשיונות.

ומשם יצאה הודעה מטעם נציגי חברות הקטיף, שיש להן בעיה בנושא הזה: שחלק

מהעובדים שהם מביאים לארץ עוברים לענף הבנייה, ואין להם שליטה על כך.

אחת הסיבות לכך היא התשלום שמשלמים בענף הבנייה, שהוא יותר גבוה מאשר

בענף החקלאות. החקלאות לא יכולה לשלם שכר כמו בבנייה.

מה מונע מאחד כזה לעבור תחום? לכמה חודשים הוא

מקבל היתר, שלושה?

נ. רייבי; שישה חודשים.

היו"ר י. כץ; הוא נשאר בארץ, טוב לו. בענף הבנייה הוא

מרוויח.

נ. רייבי; זה כבר התפקיד של שירות תעסוקה ומשרד הפנים,

שמגביל את השהייה שלו.

הממשלה החליטה על 3,750 עובדים זמניים לחצי שנה. לא כולם הובאו. הובאו

בערך 1,300. זה שליש מהכמות. זאת לאור הבעייתיות עם העובדים ממזרח

אירופה שחותמים על הסכמים, שבארץ הם לא יכולים לעמוד בהם. בגלל יוקר

המחיה בארץ הם מקבלים סכום מסוים, הם מבזבזים אותו בארץ, ולא נשאר להם

שום דבר גם להעביר החוצה. יש גם בעיה בנושא הזה.

אנחנו עכשיו מבקשים אולי לנסות להביא לענף ההדרים גם עובדים מהמזרח

הרחוק, שאנחנו ננייד אותם לתקופה מסוימת, לחצי השנה הזאת לקטיף ההדרים.

הם לא מתאימים לבנייה. הם הולכים רובם לחקלאות.

עם העובדים הזרים לתקופה של שנה אנחנו פשוט מאוד לא רוצים בעיות. אין

אצלנו בעיות של מגורים. כי לזה דואג הפרט, המושבניק, החלקאי הבודד מול

העובד הזר. משרד החקלאות רכש מעמידר בצורה מסודרת קרוואנים לחקלאים.

אנשי הליווי של תנועת המושבים מוודאים שכל התנאים לעובד הזר קיימים

אצלו.

ח. סלע; אני רוצה קודם כל רוצה להגיב, ואני שמעתי את זה

הבוקר.

שרת העבודה מתנגדת באופן עקרוני להבאתם של עובדים זרים. אילוצים

ביטחוניים והחלטות הממשלה בעיקר בקטע של החקלאות, לא שהיו לרוחה,

הניעו אותה לאשר את הבאתם של העובדים הזרים.

תהליך הבאתם של העובדים לחקלאות הוא כזה: משרד החקלאות ממליץ בפנינו על

אנשים,. שלדעתם צריכים לקבל היתר. אנחנו מאשרים את ההיתר בהתאם להמלצת

משרד החקלאות, ומחתימים את המעסיק על כתב התחייבות.

בכתב ההתחייבות, לא משנה אם זה חקלאי, אם זה לבניין, אם זה לתעשייה,

בכל תחום כזה המעסיק חותם על כתב התחייבות, שבו הוא מצהיר שהוא ישלם את

כל התשלומים הנוגעים למדינת ישראל על פי החוק, כויעשה ל מה שהחוק קובע

לגבי שכר. הוא מתחייב להלין את העובד בתנאים הולמים ונאותים. הוא

מתחייב לתת לו אש"ל, הוא מתחייב לדאוג לרווחתו של העובד, בדיוק כמו לכל

עובד ישראלי.

בחקלאות יש לנו בעיה חמורה מאוד. יש ויכוח לגבי השכר- האם זה על פי

נורמה, על פי מכלים. לקטיף אני לא מתייחס. שם באופן טבעי העובדים

מקבלים פחות ממה שהחוק דורש.



ואני אספר לכם סיפור קטן. היתה ידיעה בתקשורת על עובדים שלנו בתנאים לא

נאותים. בעקבות אותה ידיעה החלטתי להקפיא 200 אישורים לחברת "פלך", שזה

תנו פורט, שהיתה מעורבת.

במשך שבועיים קיבלנו לחצים מכל הכיוונים, כולל ממשרד החקלאות - לשחרר,

לשחרר, לשחרר. אני אמרתי - עד שהמצב לא יתוקן, אני לא משחרר היתרים.

אני לא מוכן לקחת על עצמי אחריות.

יו"ר איגוד מועצת ההדרים עשה סיור. הוא שלח לי מכתב, וגם לשר צור,

שהליקויים תוקנו. ורק לאחר מכן, נדמה לי ששלשום, החלטתי לשחרר את

ההיתרים האלה, מפני שיו"ר מועצת ההדרים, שהוא עובד מדינה למעשה, הצהיר

בפניי שכל הליקויים תוקנו.

נכון, זה גרם נזקים גדולים לענף, כי היו חסרים 200 קוטפים. אבל בקטע

הזה, כשיש לי ההזדמנות הראשונה להקפיא אישורים, לבטל אישורים אני עושה

את זה, וזה לא רק בגלל תלונה כזו או תלונה אחרת. מספיק שמופיעה ידיעה

בעיתון, שישנה תופעה של הלנה בלתי חוקית, למשל בקטע של חברת פלסים.

היו"ר י. כץ; מה אתם עושים לגבי המעבר הזה?

ח. סלע; אני אגיד לך מה עשינו למשל בקטע של "תנופורט

פלך". שלחנו את היחידה שלנו לשם לבדוק את תנאי

השכר בכלל. לגבי תנאי הלינה מה שאנחנו מבצעים זה קודם כל הליך ראשוני.

קודם כל מקפיאים את הכול, את כל הפעילות שאפשר להקפיא.

הבעיה היא לא הבעיה של המזמין, בחקלאות. בורחים

ממנו, מה הוא יכול לעשות?

ח. סלע; אני אתייחס קודם כול לסך הכול הכללי, ואח"כ אני

אתייחס ספציפית לעניין הזה.

כשאני שומע על בעיה כזו, אוטומטית אני מודיע ליחידות האכיפה. למעשה

החוק לא מסמיך אותנו לעשות את זה. מה שמסמיך אותנו זה כתב ההתחייבות,

שעליו הם חתומים.

אם ישנם ממצאים שליליים, אז אנחנו מבטלים את ההיתרים. אם יש ממצאים שלא

קשורים בהפרה של חוק, אלא בהפרה של כתב התחייבות, אם המצב לא מתוקן, לא

יקבלו שום היתר, ואנחנו מבטלים גם את ההיתרים הקיימים.

נדמה לי, שקוטף ישראלי יכול לקטוף משהו בסביבות שניים-שלושה מכלים של

אשכוליות. הם קבעו נורמה של חמישה מכלים כדי לקבל שכר מינימום. בבניין

השכר הוא לא גבוה, הוא לא יותר מאשר שכר מינימום. שם עובדים שעות

נוספות, זה נכון. אבל האלמנט של השכר הוא מרכיב חשוב מאוד בקטע של

המעבר.

כל מי שאנחנו נתקלים בו, שמעסיק בצורה בלתי חוקית יחידות האכיפה מיד

מגרשות את העובדים שלו. מיד מעבירים את זה אלי, ואני מבטל את ההיתרים

לקבלנים שמעסיקים בצורה בלתי חוקית.

אתם נוקטים סנקציות כנגד מעסיקים.

ח. סלע; בוודאי. אתמול תפסו שישה עובדים בחברת בנייה,

שלא עברו מחקלאות לבניין, אלא מחברה לחברה. זו

חברה גדולה. באופן אוטומטי כל ההיתרים שלה הוקפאו. לא השארנו להם שום

דבר.

הם יבואו לשימוע. אם יתברר שהם העסיקו בצורה בלתי חוקית, שלא היה להם

היתר לזה, יבוטל ההיתר. הם סיפרו איזה שהוא סיפור שהם רצו להעביר את

העובדים. הם שלחו אפילו מכתב למשרד הפנים לבצע את ההעברה. אמרתי,

שבשביל זה יש שימוע. ברגע שיוכיחו לי שאכן ניסו לבצע את התהליך בצורה

חוקית, אנחנו נדון בזה ונחליט. אבל קבלן, שהעסיק בצורה בלתי חוקית,

מיידית מבוטלים ההיתרים שלו.

היו"ר י. כץ; מה דעתך על הרעיון של הפסקת יבוא עובדים

מאירופה לחקלאות?

נחמיה רייך מכיר את דעתי האישית. אני מלכתחילה

התנגדתי להביא עובדים ממזרח אירופה לחקלאות.

אמרתי את זה עוד לפני שהביאו את הרומני הראשון.

בשנה שעברה אני הזהרתי גם את המנכ"ל שלי וגם את כולם, שאם יביאו עובדים

מרומניה לקטיף, הרומנים האלה יישארו פה בארץ לבנייה. ואני רק אזכיר,

בשנה שעברה האישור לא היה לשישה חודשים, אלא לשלושה חודשים בלבד, כי זה

היה דחוף. אני בפירוש התנגדתי.

הייתה תוכנית להביא אותם מטורקיה. היות שזה לא הסתדר, החליטו להעביר את

זה לרומניה. אני התנגדתי.

אתה צריך לענות בעצם על שתי שאלות. אחת, על

קביעת נורמה גבוהה.

השכר בחקלאות הוא לפי החוק במדינה. ההסכמים

שחותמים עם העובדים פתוחים. אפשר להציג אותם

לפי החוק במדינה.

לגבי הנורמה, זהו בסיס שכבר מוכתב לכל עובד בחקלאות. אין פה אחראי רק

לעובד הזר. זה גם לעובד ישראלי, זה גם לעובד השטחים. אי אפשר בלי

הנורמה.

לגבי עובדים זרים, לא רק מרומניה הבאנו, הבאנו מטורקיה. זה היה כישלון.

עד לשבוע שעבר העלינו למטוס קרוב ל-250 עובדים.

היו"ר י. כץ; אני מציע לסכם את הדיון בצורה הבאה.

ראשית, אנחנו קוראים לממשלה לבטל העסקת עובדים ממזרח אירופה בחקלאות.

דבר השני, להגביר את הפיקוח, במיוחד במעבר מענף לענף. כל הפסקה היא

בלתי חוקית. יחידת האכיפה עושה עבודה טובה. שמענו על זה דיווח.



הדבר השלישי, אנחנו מבקשים להמציא לנו העתקים של חוזים, מכמה מעסיקים

כדי שנוכל לבדוק אותם, ולראות אם הם עומדים בתנאי החוק הישראלי, בנורמה

המקובלת, אם אין בהם הפליה של עובדים זרים לעומת עובדים ישראלים מבחינת

הנורמה. ואחרי זה נשקול אם להמשיך דיון בוועדה או להסתפק בדיווח שלי

לוועדה על סמך הממצאים.

הישיבה ננעלה בשעה 05;9