הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 247

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, י"א בטבת התשנ"ה (14 בדצמבר 1994). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י' כץ

מוזמנים;דייר גי כהן - סגן סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ס

חי בר-ישי - משרד התמ"ס

מי קחתן - מנכ"ל מפעל מיין

סי בלט - כלכלנית בהתאחדות התעשיינים

מי סבן-כהן - הסתדרות פועלי המזון בוועה"פ

י י מסיקה - מזכיר איגוד מקצועי מרחב חיפה

די רינג - מנהל מפעל "יונה"

לי שאטאשוילי- חברת ועד העובדים במפעל "יונה"

ס' סבא - " " " " "

שי הרוש - " " " " "

מזכיר/ת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חשיפת ענף שימורי דגים וסכנה להמשך קיומו



חשיפת ענף שימורי דגים וסכנה להמשך קיומו

היו"ר י' כץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: חשיפת ענף שימורי הדגים והסכנה להמשך

קיומו. נזעקתי לדיון בנושא, עקב פניה שקיבלתי מהמפעלים לשימורי דגים, נוכח חשיפת

הענף לייבוא. על-פי הנתונים שקיבלתי, התעשיה הזו מעסיקה עובדים הנימנים בעיקר על

עולים חדשים ונשים העובדות תמורת שכר נמוך, משום שעליהן

לפרנס משפחות. על-פי הנתונים שהתפרסמו היום, חיפה נמצאת במקום הראשון בארץ,

בתחרות על כל מישרה מתפנית. 17 איש מתמודדים בה על כל מישרה פנויה, וזאת כאשר

שעור האבטלה הוא הגבוה ביותר, בוודאי כאשר מדובר בערים הגדולות.

מאידך, נתבשרנו לא מזמן ששר התעשיה והמסחר מיכה חריש, יתמוך בתמיכת הייבוא

לישראל, אך ורק כנגד הגנה מספקת על הייצור המקומי . מן הפרסומים עולה ששר התמ"ס

סבור שחשיפת הייצור המקומי לייבוא צריכה להתבצע בצורה שתאפשר אפשר הייצור, ותעניק

זמן תגובה מתאים לתעשיה המקומית.

מנסיוני אני יודע, שכאשר מדובר בחשיפת תעשיות, כמו הגלידה והפסטה, היו לחצים

כבדים מאד שהופעלו על-ידי גורמים חזקים במשק. נדמה לי שחובתה של הוועדה ללמוד על

היקף הבעיה בענף שימורי הדגים ולראות במה תוכל לעזור, כדי לייצב את התעשיות האלו

וכדי למנוע פיטורים בקנה מידה המסכן את הריקמה החברתית העדינה מאד, של תושבים

באיזור הנגוע יחסית באבטלה, ויש בו בעיות תעסוקה רבות.

אבקש מהנהלת המפעל להציג את הנושא, ואחר-כך נשמע את נציגי התאחדות התעשיינים

וגורמים אחרים בענף, וכמובן את התגובה של משרד התמ"ס.

"יונה" הוא מפעל רווחי המתקיים בכבוד. הוא מפרנס היום קרוב ל-200 משפחות

באופן ישיר. ידענו מה עומד לקרות ונערכנו כדי לענות על המכרזים של משרד הבטחון.

היום אנו מייצרים את הטונה עבור מנות הקרב. הבנו בשעתו כי רק המכס יתבטל, אך

היטל הבטחה בסך דולר לקילו ישאר. כאשר אחוזי המכס אינם מספיקים, קובעים היטל

בטהה. הוא נקבע על סמך הישוביהם של כלכלני משרד התמ"ס. בשעתו נקבע כי היטל הבטחה

יהיה 1.5 דולר לקילו, ואחר-כך הוא הורך לדולר לקילו.

בהסכם עם ארה"ב מופיע סעיף האומר כי אם מפעלים יקלעו למצוקה כלכלית, והם

עלולים להיסגר כתוצאה מביטול היטל הבטחה - הוא ישאר. מפעל "יונה" לא יוכל להחזיק

מעמד אפילו חודש אחד, אם ההיטל יתבטל.

מפעל "יונה" המחודש יכול לשמש דוגמה למפעל בענף המזון. המבקרים במפעל נדהמים

מן ההשקעות הגדולות שלנו במפעל, וזאת בימים קשים אלה, כאשר אנו מתחרים במחירי

היצף של יבוא מתאילנד וממקומות אחרים. הסחורה התאילנדית נמכרת בארץ במחיר זול

יותר מאשר בבנקוק.

לפני כהודש היינו בפגישה עם מנכ"ל משרד התמ"ס. באותה פגישה היו מנהל חטיבת

המזון בתמ"ס מר יורם לוי וסגנו משוכנעים שהיטל הבטחה נשאר. פתאום שמענו כי המחלקה

של ד"ר גבריאלה כהן מתכוונת לבטל את היטל הבטחה, משום שהאמריקאים לוהצים. איני

יודע מי לוחץ יותר - האמריקאים או המחלקה במשרד התמ"ס.

מדובר בעובדים שלא ייקלטו בשום מקום עבודה איור. מדובר בעיקר בנשים מבוגרות

שאינן יודעות את השפה. מי בא לעבוד בענף הזה? מי שלא יכול למצוא עבודה במקום

אחר. בשעות הבוקר המוקדמות הן צריכות לעבוד עם דגים קפואים שרק יצאו מהפריזר. אנו

זוכרים את מה שקרה למפעל "נון". עד היום באים אלי מפוטרי "נון" ומתחננים שאקבל

אותם לעבודה, אפילו לעבודה חלקית. אם עובדי "יונה" יפוטרו, הם יפלו למעמסה על

הרשות המקומית טירת הכרמל ועל המדינה, בגלל דמי האבטלה ואבטחת הכנסה שצריך יהיה

לשלם להם.



היו"ר י' כץ;

כמה כסף קיבלתם מהמדינה, לצורך השקעה במפעל?

די רינג;

לא קיבלנו דבר מהמדינה. אנו נמצאים בטירת הכרמל, שאינה אזור פיתוח. לא קיבלנו

כל סיוע ומענקים, אלא השקענו ממקורות עצמיים. זהו מפעל רווחי המתקיים בכבוד.

לאחרונה נחשפנו לייבוא גם ממרוקו ומפורטוגל, ועוד מעט יתחילו לייבא סרדינים גם

מדרום-אמריקה, מארצות בהן שכר העבודה הוא 30 דולר לחודש.

הבאנו לכם דוגמאות, קופסאות סרדינים וטונה המגיעות ארצה במסגרת הברחות

גלויות. אפשר למצוא אותן בחנויות ובשווקים. זוהי שערוריה שאין כדוגמתה. העברנו

דוגמאות אלו גם למשרד התמ"ס. קופסאות כאלו נמכרות בשקל וחצי בשוק ברח' סירקין

בחיפה. קבלה אי אפשר לקבל על-כך.

מפעל "יונה" השקיע קרוב ל-2 מליון דולר בציוד המתוחכם והמודרני ביותר למילוי

קופסאות טונה. אנו מכניסים עתה ציוד איזו-9000, וגם זו אינה משימה קלה. שכנעתי את

הנהלת "כור" לו-להשקיע 4 מליון שקל במשך 5 שנים. אך הפצצה הזו של ביטול היטל הבטחה

נוחתת עלינו עכשיו. קופסה של 180 גרם טונה של "סטארקיסט", תהיה זולה ב-25 אגורות

יותר מעלות הייצור שלנו. דואגים לפועלים בפורטו-ריקו ולא בארצות-הברית. אין היום

ייצור שימורי טונה וסרדינים בארצות-הברית. יש לחץ גדול של הי יבואנים בארץ, ומשרד

התעשיה והמסחר נכנע להם. ביטול היטל הבטחה יהווה מכה לענף שימורי הדגים בארץ

ויגרום לטרגדיות אישיות קשות מאד.

ס' בלט;

ב-9 החודשים הראשונים של שנת 1994 יובאו לארץ שימורי טונה ב-10 מליון דולר,

גידול של 6 אחוז לעומת החודשים המקבילים בשנה הקודמת. מתוך אלה, 45 אחוז יובאו

מארצות-הברית, 42 אחוז מהמזרח הרחוק והיתר מכל הארצות האחרות. בספטמבר 1991 חחלה

התעשיה הזו להירושף לייבוא. מרכיב ההיטל ירד בצורה הדרגתית בסחר עם ארצות-הברית

הרול מספטמבר 1994 . אז חוא היה דולר וחצי לקילו והיום הוא עומד על דולר ו-20 סנט.

התעשיה התמודדה מול הייבוא מארצות מזרח אסיה, בהן שכר העבודה זול מאד, ועשתה זאת

בכבוד. אמנם הסכם הסחר החופשי עם ארצות-הברית מחייב אותנו להוריד את המכסים,

והיינו ערים לכך שהמכס ירד לחלוטין החל בינואר 1995. אבל היה ברור לנו כי פירוש

הדבר ירידה דרסטית בהגנה על אותה תעשיה.

היו"ר י י כץ;

מה היה גובה המכס?

ס' בלט;

20 אחוז מכס והיטל של דולר על כל קילו דגים מיובא.

די רינג;

דולר על כל שש קופסאות טונה (של 180 גרם כל אחת).

היו"ר י י כץ;

האם המכס הוא בשלבי ביטול?



ס' בלט;

מול ארצות-הברית הוא מבוטל לחלוטין הרול בינואר 1995 . ההסכם עם ארצות-הברית

קבע שהמכסים יבוטלו. היו תעשיות אשר הוגדרו ברגישות, והיישום לגביהן נידחה.

די רינג;

מחזור התעשיה הזו הוא 40 מליון דולר, כמעט הכל לשוק המקומי . קיים ייצוא מסוים

לעדות החרדיות בארצות-הברית.

מ' סבן-כהן;

היקף הייצור נאמד ב-120-130 מליון שקל בשנה.

ס י בלט;

צריך לזכור שכבר היום הייבוא עומד על -10 מליון דולר. בענף מועסקים כ-600

עובדים באופן ישיר, ויש לכך השפעה גם על ייצור עקיף: עובדי דגה, תעשיית השמן

והקופסאות. יש לזכור כי שימורי הסרדינים ניושפו כבר באוקטובר.

כל הגורמים האלה משפיעים באורה ישיר על המפעלים הנמצאים בטירת הכרמל ובקרית

מלאכי - יייונהיי וי'פוסידון" - אזורים בהם רמת האבטלה גבוהה.

מ' קחתן;

המפעל שלנו - מפעל מ"ן - נמצא בעכו. נערכנו להשיפה וצמצמנו הלק מכה האדם בשנה

וחצי האחרונות. המפעל שלנו הוא מפעל מפסיד, וכך גם המפעל המתחרה בנו -

"פוסידון". עד כה פיטרנו 100 פועלים והשארנו 100 פועלים. אם י1היה פגיעה נוספת

בענף, נאלץ לסגור את המפעל. אנו מייצרים היום בעיקר עבור המגזר החרדי, כי בשוק

ההופשי איננו יכולים להתמודד בייבוא. קופסה של סרדינים מיובאים נמכרת במחיר העלות

שלי. אנהנו לא השקענו בציוד כמו מפעל יייונהיי, כי צפיתי שהדבר לא יהיה כדאי. אנו

צריכים להתיורות בייבוא חופשי של סרדינים, מבלי שאף גורם יבדוק את איכותם ואת

עמידתם בתקנים הישראלים, בעוד שמשרד הבריאות בודק אותנו בקפדנות. משרד התמ"ס

טוען שאין לו די פקחים כדי לבדוק את המצב בשווקים. לאחרונה מיובאות גם קופסאות של

160 גרם, קופסאות שאינן תקניות בארץ. אם יפתחו לגמרי את הייבוא, הקופסאות האלו

תהיינה עוד יותר זולות. אנו נעלמים מן המדפים, משום שאיננו יכולים להתרורות

בייבוא הזול.

י י כץ;

גם אתה מייצר עבור צהייל?

מי קחתן;

הפסקתי לייצר עבור צהייל, משום שלא כדאי לייצר עבורו. אתה צריך להיות גנב או

רמאי כדי לייצר עבור צהייל. אני מצליה להתקיים היום רק תודות לאוכלוסיה ההרדית,

שלא תרכוש דגים משומרים המיוצרים בארצות-הברית, משום שאין היא יודעת מהיכן מגיע

השמן.

מי סבן-כהן;

אני מברך אותך על בחירתך כיושב ראש הוועדה. כל המפעלים לייצור שימורי דגים

בטירת הכרמל, בעכו, בהדרה ובקרית מלאכי. בקרית מלאכי

מועסקים בין 150 ל-200 עובדים. התבשרנו שאחוז האבטלה בקרית מלאכי הוא פי שניים

מאשר הממוצע הארצי. במפעלים אלה עובדים בעיקר עולים חדשים מהבר העמים ומאתיופיה

ובעיקר נשים, העומדות בראש משפחה חד-הורית. מפעלים אלה קלטו עליה שהרגלי העבודה

שלה היו רחוקים משלנו. הן רכשו הרגלי עבודה, למרות שמדובר בעבודה קשה. פועלת אחת.

אנו רוצים להמשיך לעבוד בקור, בחום, ברטיבות וברעש. אנו רוצים

להתפרנס בכבוד. שכרם הוא שכר מינימום ואולי מעט יותר, כדי לשפר את הרגשת העובדים.

הפועלים אינם רוצים לקבל דמי אבטלה או השלמת הכנסה.

אני רוצה להזהיר כי מקרב שתי העליות האלו, שעורי הדכאון וההתאבדויות הוא

הגבוה ביותר. יעלה למדינת ישראל הרבה יותר, אם תצטרך לממן את דמי האבטלה והשלמת

ההכנסה מן הקופה הציבורית. אנשים אלה רוצים לעבוד בעבודה קשה זו ולהתפרנס בכבוד.

מזלנו שהגענו לוועדת העבודה והרווחה, שבראשה עומד יושב ראש הרגיש מאד לנושאים

הברתי ים.

י י מסיקה;

כל הדברים כמעט נאמרו. כאזרח אני חייב לומר שאני מיצר על אי נוכחות חברי

הוועדה. בחרנו אותם לשם-כך, ואני רוצה שישרתו אותנו. הייתי בוועדה בכמה מקרים בהם

זעקנו את זעקת השבר של העובדים. היינו כאן כאשר מפעל "מגה" ומפעל "נון" נסגרו. גם

אז ביקשנו את עזרתה של הוועדה, שיש לה ערך מוסרי, אבל כאשר מפעל נתקל בבעיות

כלכליות ומציג הפסדים, קשה מאד לוועדה לוועדה כתף. מפעל "נון" נסגר ו-150 עובדיו

הלכו הביתה. הפעם המצב שלנו שונה, משום שמדובר בממשלה המקבלת את ההחלטה. מדובר

בממשלה הנותנת סיוע למפוטרים, ואני חושב שיש כאן ראייה מוטעית, למרות הסכמי הסיור

עם ארצות-הברית, ולכן אני מבקש את מלוא תמיכתה של ועדת העבודה והרווחה. מדובר

ב-800 עובדים המועסקים בענף באופן ישיר, ועובדים נוספים המעסיקים עובדים בייצור

קופסאות, כמו מפעל "לגין", או המפעל לייצור קופסאות פה בפתח-תקווה. מדובר גם

במפעל לייצור קופסאות קרטון בחדרה.

אם אוזנם רואים לנגד עיניכם את טירת הכרמל, את עכו, את קרית מלאכי, את יקנעם

ואת הדרה - אני חושב שאפשר יהיה ללהוץ על משרד התמ"ס והממשלה, כדי שישאירו את

היטל הבטחה. מפעל "יונה" שינה את פניו ואת תדמיתו הכלכלית והאנושית. אני מבקש

מהוועדה במקרה זה יותר מאשר ההלטה רגילה. אני רוצה לבקש ממנה להכריח את משרד

התמ"ס לרדת מהסעיף הזה, כדי לאפשר המשך קיומם של המפעלים האלה.

ד'בר-שי;

הענף נראה היום אחרת לגמרי מאשר נראה לפני 10 ו-20 שנה. אמנם נסגר אחד

המפעלים, אבל היתר עשו לא מעט מאמצים כדי לשפר את מוצריהם. אני חושב שהטונה בארץ

משתווה לטונה הטובה ביותר בחו"ל. גם מפעל "פוסידון" הנמצא בקשיים כלכליים, עשה

מאמצים כדי לשנות את פניו.

הבעיה היא הסכם הסהר החופשי עם ארצות-הברית, אשר אומר שכל המכסים בינינו לבין

ארצות-הברית יבוטלו הרול ב-1 בינואר 1995. למעט היטלים בשל סיבות חקלאיות. בספטמבר

1993 כתב שר התמ"ס לבעלי המפעלים ולראשי הוועדים באותם מפעלים: לפי תכנית החשיפה,

נקבע כי היטל הבטחה על יבוא שימורי טונה ומקרלים יופחת ב-20 אחוז מדי שנה. ברצוני

להדגיש כי לפי הסכם הסחר החופשי יפוטרו בראשית 1995 מכסים והיטלים בסחר שבין

ישראל וארצות-הברית. על התעשיה של שימורי דגים כמו יתר התעשיות, להיערך למצב החדש

ולהתאים עצמה לתנאים המתחייבים בהסכמי הסחר שלנו.

יש סדרה שלמה של היטלים המופיעים בהסכם הסחר החופשי עם ארצות-הברית, אבל

מדובר בעיקר על היטלים מסיבות חקלאיות. הנושא נמצא עדיין בווכוח עם האמריקאים.

מבחינה תחשיבית, כנגה ממוצרי הטונה המיוצרים בארץ זולים אפילו מן המוצרים

המיובאים, אך צריך להביא בחשבון שיש כאן מרכיב הגנה הגבוה בהרבה מן המרכיבים

המקובלים לגבי מוצרי יבוא אחרים. כל הצעדים נעשים במסגרת מדיניות הממשלה לחשוף

את התעשיה הישראלית לייבוא מתיורה. אנו עושים זאת בענפים רבים, כולל ענף הדגים.

היו"ר י' כץ;

תן לנו דוגמאות מענפים אחרים.



די בר-שי ;

במוצרים כמו גלידה ופסטה קיים מרכיב חקלאי. היטל הבטחה על גלידה הוא בין 8

ל-10 אחוז ממהיר הייבוא. ההיטל שם נועד לפצות על יוקר השימוש בהומרי גלם מקומיים

לעומת הומרי גלם מיובאים. היות ובעולם יש הוזלה של החלב, בגלל מרכיב הסבסוד,

הקהיליה השוותה בתוכה את כל המהירים על-פי עלות ייצור של 100 אחוז, וזאת בזמן

שבייצור הוזילו את מרכיב החלב ל-40-50 אחוז מהערך האמיתי שלו. אנו מפצים את

התעשיינים על-ידי היטל על הייבוא. את הנימוק הזה יהיה קשה להסביר לאמריקאים במקרה

של שימורי הטונה, משום שהטונה מיובאת, כלומר חומרי הגלם ניקנים במהירים הבין

לאומיים. הדג יצא ממסגרת המוצרים החקלאיים בעולם, וברגע שמהיר הומר הגלם שווה

בכל העולם, אין לנו בסיס לדרישת ההגנה.

הודענו לתעשיה כי במסגרת הדיון על ההיטלים, נביא גם את הנושא הזה בפני

האמריקאים. אם מחיר פחית טונה מתוצרת ארצות-הברית יהיה בסביבות 60 סנט כאשר

מגיעה ארצה, עם צאו1ה מהנמל והתו וספות המכס וההיטל, מהירה מגיע ל-90 סנט. כלומר

ההגנה היום היא בסביבות 50אחוז, כאשר המכס מהווה 20 אחוז וההיטל 30 אחוז. אם

אותה קופסה מגיעה מתאילנד, ההיטל פלוס המכס מגיעים היום ל-60 אחוז ויותר.

הייבוא הולך וגדל, ובחודשים שעד נובמבר הוא דומה לכל מה שהיה בשנת 1993,

כל,מר גידול של 8-9 אחוז. במשך השנים חל מעבר בייבוא, מארצות אירופה לתאילנד

והמזרה הרחוק. הדבר ישתנה ב-1 בינואר 1995. כי הייבוא מארצות הברית יהיה זול מאשר

הייבוא מתאילנד.

די רינג;

הטונה היתה מסווגת עד לפני שנתיים כמוצר חקלאי. משום מה התקבלה החלטה שונה.

היתה המלצה של משרד החקלאות להחזיר את הסיווג הישן, אך עד היום היא לא התקבלה.

היו"ר י' כץ;

ד"ר כהן, שמעת את הדברים. הנושא המעסיק את הוועדה הוא הרכב האוכלוסיה העלולה

להיפגע, אם המפעלים האלה ייסגרו. ממשלת ישראל התגאתה הבוקר בצמצום ממדי האבטלה

ושיפור מצב התעסוקה, תוך שימת דגש על קבוצות האוכלוסיה החלשות אשר נקלטו במעגל

העבודה. לא יכול להיות ספק שמשמעות ביטול ההיטל תהיה חמורה מאד, לגבי מספר יש בים

שמצב התעסוקה בהם ממילא בכי רע. מצד שני, אני מבין ששר התמ"ס ער למשמעות ההשיפה

המחלטת. מה תוכלי לומר לנו?

ג' כהן;

אף אהד אינו יכול להשאר אדיש, כאשר מדובר על פגיעה בתעסוקת עובדים. עוד פחות

אדישים אפשר להיות, כאשר שומעים שעובדים עובדים בתנאים כה קשים כדי להתפרנס. זוהי

גישתי האישית. יכול להיות שמדינת ישראל היתה צריכה למצוא להם עבודה יותר הולמת.

מדיניות ההשיפה הכללית עליה ההליטה הממשלה, והסכם השכר

שהתמנו ב-1975 עם ארצות הברית. לגבי הסכם הסחר עם ארצות הברית, הוסבר כאן על-ידי

היים בר-שי, שההסכם מחייב ביטול כל המכסים, כל ההיטלים וכל ההגבלות האפשריות, עד

ל-1 בינואר 1995. למעט הגבלות שניתן להצדיק מסיבות של מדיניות חקלאית. מדובר על

היטלים שניתן לחשבם בהתאם להפרשי העלות של חומרי הגלם החקלאיים מתוצרת הארץ, מול

מהיריהם של אותם חומרי גלם בשווקי העולם. אחרת לא ניתן להצדיק שום היטל. בפגישות

השונות שהיו לנו, הסברנו שיהיה קשה מאד - אם לא בלתי אפשרי - להציג לאמריקאים את

ההיטל כהיטל מוצדק מסיבות של מדיניות חקלאית.

ב-1 באפריל 1991. כאשר צוות השרים לעניני חשיפה

ההליט על מדיניות החשיפה ב-7 השנים הבאות, הוחלט לחשוף את כל מוצרי התעשיה, כדי

שהמכס הסופי על מוצרי תעשיה מעובדים יהיה 12 אחוז. הוהלט שהמכסים יופחתו בהדרגה,

והמכסים הקצובים וההיטלים יופחתו כל שנה. לגבי הטונה, יעד החשיפה נקבע ל-1996.

ולכן ב-1992 הופחת ההיטל בהמישית מערכו, כאשר המטרה היתה להגיע לביטול מוחלט של



ההיטל ב-1 בספטמבר 1996, במסגרת מדיניות החשיפה.

אנו רואים שהיתה כאן חריגה ממדיניות הוסיפה. יצרני הטונה באו לשר והסבירו את

המצב, ולכן החליט שר התמ"ס בניגוד להחלטת הממשלה, ולא המשיך להפהית את ההיטל.

מדובר בהיטל על יבוא ממדינות שלישיות. היתה הפחתה אחת, מדולר והצי לדולר ו-20,

ועם זה נעצרה החשיפה. באותה ישיבה, בשנת 1993. הסביר השר כי מה שניתן לעשות לגבי

יבוא ממדינות שלישיות, אי אפשר לעשות לגבי הי יבוא מארצות הברית, כי כאן אנו

קשורים בהסכם. כאשר חתמנו על ההסכם ב-1975. ידענו שיהיו מספר מפעלים רגישים יותר

אשר יסבלו מכך, ויש סידרה ארוכה מאד של מוצרים עליהם עדיין קיים מכס מלא, כאשר הם

מיובאים מארצות הברית. כל ההגנה הזו תיעלם ב-1 בינואר 1995 .ענפים אלה נהנו מהגנה

מלאה במשך 10 שנים, ובמקום שהמכס עליהם ירדו באופן הדרגתי, הם קיבלו טיפול יוצא

דופן לעומת ענפים אחרים.

אני רוצה לומר, מה יקרה אם נפר את ההסכם ולא נוריד את המכס על הייבוא, בטענה

שזהו מוצר חקלאי.

היו"ר י י כץ;

האם השמן שמשתמשים בו בתהליך הייצור של הדגים, הוא מוצר חקלאי?

לא. גם ענף הדייג הוצא בכל המסגרות הבינלאומיות מן ההגדרה כמוצר חקלאי.

די רינג;

ענף הדייג שייך למשרד החקלאות.

ג' כהן;

זה לא משנה, לאיזה משרד שייך הדייג. על הגלידה אפשר להמשיך להגן, בגלל הרכיב

החקלאי. הואיל ובעולם נעשה הדייג לא בתוך גבולות המדינה אלא בימים הפתוחים, אין

עוד התייחסות אליו כאל מוצר חקלאי. אנו מדברים במושגים בינלאומיים, ואין זה משנה

כלל אם זהו מוצר חקלאי או תעשייתי.

ההסכם שלנו עם ארצות הברית שונה מההסכם עם ארצות אירופה. אנו מנצלים את ההסכם

על הייבוא המקומי עד גבול יכולתנו. אם נוכל למצוא דרך שלא להוריד את ההיטלים,

נעשה זאת. כל פעם שהיו לנו פגישות, ראינו שאנו נתקלים בקושי רב. האמריקאים אמרו

לנו שאם לא נבצע את ההסכם, גם הם לא יורידו את המכסים כפי שהתחייבו, למשל על רכז

פרי הדר. על כל המוצרים האלה המכס צריך לרדת לאפס בינואר 1995 . אי ביטול המכס

פירושו, שאי אפשר יהיה לייצא מוצרים של פרי הדר ועגבניות.

יש לנו דיון קשה עם האמריקאים על המוצרים החקלאיים. למרות שבהסכם כתוב

שמסיבות של מדיניות חקלאית מותר לשמור על היטלים ועל הגבלות, אבל לא על מכסים, יש

הסכם חדש במסגרת גאט"ט, אשר לפיו הגבלות והיטלים אסורים. יהיה צורך בקודיפיקציה

של כל המוצרים, וכל מה שיהיה קיים בסחר עם מדינות גאט"ט הם מכסים. בו בזמן,

האמריקאים אומרים שהם אוסרים מכסים. פירוש הדבר שהכל צריך להיות חופשי, ללא מכסים

וללא היטלים.

אנו עומדים על הגנת תעשיית שימורי הפירות והירקות בארץ, אבל אמרנו שנבצע את

ההסכם כלשונו. כלומר נבצע את מה שהתחייבנו לבצע ב-1975 . מה שהם רוצים מעבר לכך,

יהיה נושא לדיון. לא היינו רוצים להימצא במצב בו הם יאמרו כי אנו בלתי אמינים.

כאשר אנו מדברים על הטונה, אין היא אמריקאית ואין היא ישראלית - דגים אותה במקום

אחר. האמריקאים מקשים גם על התעשיה שלהם בתחום זה, ואילו אנו מייצרים טונה בעיקר

לשוק המקומי ולא לייצוא.



היו"ר י' כץ;

מה אתם עושים כדי למנוע את הפצתם של המוצרים המיובאים?

ג' כהן;

ישנם מוצרים ממרוקו, אשר יובאו לשבוע מרוקו.

היו"ר י' כץ;

האם איזה שהוא גורם ישראלי מפקח אחר רמת המוצרים ואחר החגיינה במפעלים בהם הם

מיוצרים?

ג' כהן;

מי שמוסמך לענות על-כך הוא היים בר-שי. אשר לפיקוח בשווקים, אנו עומדים לתגבר

את הצוותים, גם לאור יישום ההסכמים עם הפלשתינאים. אנו עושים זאת בתיאום עם משרד

הבריאות.

היטל הבטחה מוגדר כהיטל זמני. ישנו היטל אחד המוטל מסיבות של מדינות חקלאית.

היטל אחר מוטל כדי לתת את פרק הזמן הדרוש לתעשיה המקומית להיערך, כדי להתמודד עם

יבוא מתחרה. לתעשיה זו ניתנו עשר שנים להיערכות, עם רמת הגנה גבוהה מאד. היו

מפעלים שנסגרו כאשר ההגנה ירדה, ובמקומם הוקמו מפעלים בעלי יכולת התמודדות וייצוא

גבוהה יותר. ידענו שאם אנו רוצים להשיג את השוק האמריקאי, זה לא יילך בחינם, אלא

נצטרך לשלם על-כך. רצינו שהדבר ייעשה באופן הדרגתי, כדי שהפגיעה הכוללת במשק לא

תהיה מורגשת. הבעיה היא שתקוות התעשיה היתה שהדבר לא יקרה.

די רינג;

היתה הבטחה שלך שזה לא יקרה.

ג' כהן;

קשה יהיה לבוא עכשיו לאמריקאים ולבקש דחייה נוספת. היתה לנו דוגמה עם הקהילה

האירופית, כאשר היינו צריכים לחשוף את מפעל הבקבוקים של "פניצ'ה". בפסטות קיים

היטל בגלל המרכיב החקלאי.

היו"ר י י כץ;

עד כמה שידוע לי, היתה כוונה להוריד את ההיטל בקצב מהיר יותר, אך הלחצים

שהוטלו על-ידי מפעלי הפסטה בארץ הועילו, וההיטל לא בוטל.

ג' כהן;

ניהלנו משא ומתן עם הקהילה, לצורך חישוב ההיטל.

היו"ר י י כץ;

אחר הצהריים אפגש עם שר התמ"ס, ואבטא בפניו את עמדת חברי ועדת העבודה

והרווחה. גם ההחלטה תהיה של הוועדה כולה; נקרא לשר התמייס לעשות מאמצים גדולים

מאלה הנעשים היום, ואני מציע לנציגי העובדים היושבים כאן להצטייד גם בחוות דעת

משפטיות ולהמציא אותן למשרד התמייס. צריך לעשות כל מאמץ כדי להסיר את המכסים אבל

להשאיר את ההיטל בתוקפו, או לחילופין להפהיתו במידה קטנה ביותר, כדי למנוע מצב בו

מאות משפחות השייכות לקבוצות החלשות - עולים ומפרנסים יחידים - יישלחו לרחוב. לא

ייתכן שממשלה שנושאי התעסוקה והצמיחה הכלכלית הם נר לרגליה, תסכים לכך. היא

חייבת לעשות יותר ממה שנעשה עד עכשיו, כדי למצוא פתח לקיום ההסכם אבל גם להשארת

ההיטל שיקנה איזו שהיא הגנה לתעשיה הזו, שכפי ששמענו השקיעה כספים רבים כדי



להתייעל.

אנו מבינים שעל כף המאזניים נמצא לא רק ענף שימורי הדגים אלא עוד ענפים

חשובים. אסור בשום אופן שתעשיה שאין לה לובי prnוקשרים טובים, תתמוטט ומאות

משפהות תיפלטנה אל מחוץ למעגל העבודה. אם לא יינקטו צעדים על-ידי המשרד, הייתי

אומר לעובדים להתארגן ולהביא את כל מאות המשפחות להפגנה מול משרד ראש הממשלה.

די רינג;

נעשה זאת.

היו"ר י' כץ;

אסור בשום פנים ואופן, שציבורי עובדים יתרגלו לנורמה לפיה אפשר להגיע להישגים

רק על-ידי הפגנות והתפרעויות. עדיף שקברניטי המשק, ושר התמ"ס בראשם, יעשו כל מאמץ

כדי להמשיך ולהגן במידה כלשהי על תעשיית שימורי הדגים.

אתריע בפני השר על הענין, ואני מקווה שדברי יפלו על אוזן קשבת. אעדכן גם את

הנהלת המפעל והעובדים.

ט' סבא;

אני נציגת העובדים במפעל "יונה". רוב העובדים הן פועלות שגילן הממוצע 53. אם

המפעל ייסגר, הן לא תיקלטנה במקום עבודה אחר. יש נשים שהן אלמנות ומפרנסות

יחידות. במפעל עובדים 30 פועלים מאתיופיה, ישנם רוסים וישנם עובדים מהעדה

הגרוזינית, אשר הגיעו ארצה בשנות השבעים. ישנן נשים עובדות שבעליהן פוטרו ממפעלים

אחרים ,והן המפרנסות היחידות. אלו נשים עם 3-4 ילדים. לי יש 3 ילדים, והקטנה היא

תינוקת בת 5 חודשים. אני קמה ב-5.00 בבוקר כדי להכין אותה ולהוציאה ב-6.00 ,

ולהגיע למפעל "יונה". אני חוזרת מהמפעל בשעה 5.00 אחר הצהריים, וכל היום איני

רואה את הילדים. יש לי הורים מבוגרים שאני צריכה לתמוך בהם. יש עובדים אשר

התחייבו בתשלום שכר דירה, משכנתאות או תשלומים עבור מוצרי חשמל. כל יום הם באים

אם יסגרו את המפעל, מה נעשה? נשים רבות מבוגרות, עובדות בקרח

וקשה להן. אנו לא נהנות לעבוד בעבודה כזו, אבל אנו צריכות להתפרנס.

היו"ר י' כץ;

תודה רבה לכם. נמשיך לדון בנושא, או שאדווח לכם על תוצאות הפגישה עם שר

התעשיה והמסחר.

(הישיבה ננעלה בשעה 30;10)