הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 245

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ט' בטבת התשנ"ה (12 בדצמבר 1994). שעה 00;10

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; י' כץ - היו"ר

י' שפי

חבר-הכנסת ש' בוחבוט

עו"ד נ' פרלמן - סגן היועץ המשפטי, משרד הביטחון

ד' אורנשטיין - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

טי נוימן - אגף התקציבים, משרד האוצר

י' נאמן - יושב-ראש ארגון יד לבנים

א' בן-יעקב - חבר ההנהלה ויושב-ראש ועדת משנה לבתי

יד לבנים בהנהלה, יושב-ראש סניף נהריה

של ארגון יד לבנים

מ' בן-יעקב - סניף נהריה, ארגון יד לבנים

מ' בוטון

י' שפירא

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום הצעת חוק תקל"ה של חבר-הכנסת שי בוחבוט

חוק הקמת בית-יד לבנים, התשנ"ג-1993



הצעת חוק תקל"ה של חבר-הכנסת ש' בוחבוט - חוק הקמת בית יד לבנים. התשנ"ג-1993

אנחנו דנים בהצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת שלמה בוחבוט, חוק הקמת בית יד

לבנים, התשנ"ג-1993.

ש' בוחבוט;

הגעתי למסקנה להגיש הצעת חוק בנושא יד לבנים, כי הנושא החשוב הזה לא סגור ולא

מקבל ביטוי במידה מספקת, בעיקר לא בפריפריות הרחוקות.

אנחנו מוקירים את כל המשפחות ששיכלו את בניהם במלחמות ישראל, וחשוב שיהיה להם

מקום להתייחד בו עם זכר בניהם אבל מקומות כמו קריית-שמונה למשל לא הצליחו לגייס

תרומות להקמת בית יד לבנים.

ניקח לדוגמה את מעלות. חלק מבני מעלות שנפלו אינם קבורים במעלות. הם קבורים

בנהריה או במקומות אחרים. חשוב שלהורי הבנים האלה יהיה מקום שבו הם יוכלו להתייחד

עם זכרם של הבנים, לא אנדרטה אלא בית שגם בני המקום, תלמידים מבתי-ספר יסודיים

ותיכוניים יוכלו לבוא אליו וללמוד שם על תקומת מדינת ישראל ועל גבורתם של

הנופלים.

אני יכול לספר לכם שאנחנו, בקריית-טבעון, בנינו שם בנין לתפארת שהיום הוא

מוקד לפעילות תרבותית וחברתית חשובה ממדרגה ראשונה ביישוב. עבורנו זה מקום שאתה

מתייחס בו עם החברים שלך שגדלו איתך. נוסף לזה המקום הזה משמש גם מקום לספריה

העירונית ומרכז תרבות. כל אורח שמגיע לקריית טבעון - נערכת לו קבלת פנים באתר

ההנצחה.

שי בוחבוט;

זו הכוונה שלנו.

יש עמותה שפועלת וגייסה תרומות. יכול מאוד להיות שלתושבי קריית-טבעון קל

יותר לעשות דבר כזה מאשר לתושבי מעלות.

שי בוהבוט;

לא מדובר רק על מעלות. רק במקרה הבאתי לדוגמה את מעלות.

גם אני הבאתי דוגמה. אני לא בקיא בנושא.

מעניין אותי לדעת, מר נאמן, מה קורה בשטח, איך מוקמים בתי יד לבנים. אולי יש

לך נתונים על רשויות מקומיות שיש בהן בית יד לבנים ועל רשויות מקומיות שאין בהן

בית יד לבנים.

בראשית דבריי הייתי אומר, שאנחנו מייחלים ומצפים לחוק הזה כבר שנים רבות

מאוד, לא שלוש-ארבע שנים אלא אולי שלושים שנה. חבל שעד היום אין במדינת ישראל חוק

כזה.



אנחנו מברכים ומחזקים את ידיו של חבר-הכנסת שלמה בוהבוט שנטל על עצמו את

היוזמה הזאת.

אני בטוח שאין איש במדינה שמתנגד לחוק הזה, ואפילו יש קשיים - זה לא חייב

ואסור שזה יבוא על-חשבון הרגשות של המשפחות וכבודם של הנופלים, מה עוד שלא מדובר

פה בכסף רב.

יש היום במדינה כ-40% בתי יד לבנים. היינו רוצים שבתקופה הקרובה יוקמו עוד 40.

אם יתחילו בבנייתם של 40 בתי יד לבנים היום ואס בנייתם תסתיים בעוד שנה, זה יעלה

80 מיליון שקל בלבד. זה הכל.

אבל זה לא כך. גם אם יתחילו לבנות מחר את כל 40 בתי יד לבנים, בניית כולם

תסתיים רק בעוד עשר שנים. זאת אומרת שהסכום של 80 מיליון שקל יתפרס על פני עשר

שנים - 8 מיליון שקל לשנה. אם כך, על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים?

למה מדברים על 40? יש מאות רשויות מקומיות.

י י נאמן;

אם אתם רוצים, אני יכול לתת רשימה שמית של המקומות שיש בהם בית יד לבנים

ורשימה של מקומות שאין בהם בית יד לבנים.

אם אפשר, אני מבקש שנקבל רשימה מודפסת.

אדוני היושב-ראש, קריית-טבעון היא טובה ולכן אנחנו טוענים שצריך חוק. רשות

מקומית שלא קיבלה מענה, קמה בה עמותה מקומית ועשתה מעשה. אבל זה לא יכול לעבוד

בכל המקומות ועובדה שזה לא עובד בכל המקומות. יותר מזה, גם במקומות שמתארגנות בהם

עמותות, הם לא מסוגלים להרים את המעמסה הזאת ולכן מתבקש שיהיה חוק שיפתור את

הבעיה הזאת איות ולתמיד.

מה שקרה בקריית-טבעון, זה מה שהיה צריך להיות בכל מקום אבל קריית-טבעון זה

מקרה מיוחד. אולי יש עוד מקום, יבניאל, שלפני שלושה חודשים חנכו בה בית יד

לבנים. היא עשתה את זה בכוחות עצמה. זה נבנה על חורבות בית שנבנה לפני ארבעים שנה

וקרס. היתה להם איזה שהיא מסורת.

א' בן-יעקב;

אני אב שכול ממלחמת יום הכיפורים. בני נשא את שמו של אחי, שנפל במלחמת

השחרור. אבי נפל בצבא הבריטי. שלושת הדורות האלה - ואני לא מדבר על שלושת הדורות

הפרטיים שלי - לא הביאו את מדינת ישראל, לצערי הגדול, להבין שהמדינה שלנו, שקמה

בסערת מלחמה והיא עודנה נליומת על זכות קיומה במזרח התיכון, צריכה למצוא תשובה איך

מנציהים זכרם של הבנים שנפלו. כי גם הפתרון של הרשויות המקומיות, בחלק מן

המקומות, לא רק שאיננו טוב אלא הוא פתרון גרוע. למשל תל-אביב. בתל-אביב הגדולה

יש בית יד לבנים. זה משמש כאולם קונצרטים, אולם למופעי בידור, זה הכל רק לא בית

יד לבנים, אבל המקום נקרא בית יד לבנים.

אם נהיה תלויים ברצונם הטוב או בהבנתם העמוקה של ראשי ראשויות מקומיות - בעוד

עשר שנים נהזור לוועדה הזה - לא אני, יבואו צעירים ממני - ונבקש פתרון לענין.



חבר-הכנסת שלמה בוחבוט הניח לפני שבע שנים אבן פינה לבית יד לבנים במעלות.

הוא רצה לבנות את הבית. יש לנו תכניות, יש לנו הכל, אין לנו מי שיממן. עם כל

רצונו הטוב של חבר-הכנסת שלמה בוחבוט, הוא לא יכול לגייס את המימון.

בהקשר לזה אני מרשה לעצמי לומר, ואולי אני אשמע קצת בוטה אבל אין לי ברירה.

במדינה הזאת מחלקים כל מיני כספים ייחודיים. העלות של הפעולה הזאת לשנה, לקופת

המדינה ולמשלם המיסים, בהרבה מעלות בנייתם של כל בתי יד לבנים בארץ. לא יכול

להיות שכאשר מדובר על מפעל הנצחה כמו יד לבנים יבואו ויגידו: אין לנו כסף. זה לא

כסף גדול. בתי יד לבנים צריכים להיות מרכזים חינוכיים לנוער.

במלאות ארבעים למדינה נערך משאל רחוב בירושלים, ברחוב כ"ט בנובמבר. עוברים

ושבים נשאלו אם הם יודעים מדוע שמו של אותו רחוב הוא כ"ט בנובמבר, מהו כ"ט

בנובמבר? רואיינו עשרה יהודים ישראלים. איש מהם לא ידע בדיוק מה זה. התשובה הכי

קרובה היתה של מי שענה שזה בטח אות ציון של אחת המלחמות. המראיינים הגיעו לשער

יפו, ובבית קפה שמשחקים בו שש-בש ראיינו אחד בשם אחמד. שאלו אותו אם הוא יודע מה

זה כ"ט בנובמבר. הוא הרצה הרצאה אקדמאית כמו אחד שלמד את הנושא ועשה עליו עבודה

לקבלת תואר בי.איי באוניברסיטה. הוא ידע כל פרט.

זה אומר שאנחנו צריכים להקים מרכזים חינוכיים לנוער שלנו. בית יד לבנים לא

יהיה בית מת. בית יד לבנים יופעל על-ידי ועדה ציבורית משותפת לארגון שלנו

ולרשויות המקומיות, ועדה ציבורית כזאת לא תיתן שהבית הזה יהיה בית מת, היא תעשה

הכל כדי שבבית הזה בני הנוער ילמדו בדיוק איך קמה מדינת ישראל.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהחוק המוצע יאומץ, מפני י שצריך לגול את החרפה

הזאת איות ולתמיד. תודה רבה.

קטונתי מלהתייחס לכובד המשקל שהצעת החוק הזאת מביאה איתה. אני מסכימה שמטרת

החוק המוצע חשובה מאין כמוה, והעובדה שהיום, אחרי 45 שנה למדינת ישראל, אין יד

לבנים בכל מקום - זה לא דבר שצריך להתגאות עליו.

החוק המוצע מדבר על הצד המעשי של הסוגיה הזאת, של הנצרות הנופלים באמצעות

מרכזי יד לבנים. כאשר אנחנו מדברים על הצד המעשי, מה לעשות, יש גם בעיה תקציבית,

שאי-אפשר להתעלם ממנה ולא להביא בחשבון את המצב הכספי ואת ההשלכות הכספיות שיש

להצעת חוק כזאת.

חלק ממרכזי יד לבנים שקיימים הוקמו מתקציב המדינה ומתקציב הרשויות המקומיות.

כשסגן שר הביטחון דיבר ן בכנסת על הצעת החוק הפרטית, ביוני 1994. הוא הזכיר את זה

ואמר שהוא מעריך שחלק מהמערכת הזאת של ההקמה צריכה להתבצע על-ידי הרשויות

המקומיות, גם כדי להדגיש את הזיקה שבין הרשות המקומית לבין הנופלים. אבל לדעתו

הדבר לא צריך להיעשות בכפייה אלא הוא צריך להיעשות מתוך רצון טוב והבנה בכל מקום

יישוב, על פי תפיסתו ועל פי רצונו.

יש גם לקחת בחשבון שלא בכל רשות מקומית יש מספר נופלים שמבחינה מסויימת מצדיק

הקמת מרכז. יש כל מיני דברים שצריך לקחת בחשבון. זאת גם סיבה מדוע ועדת שרים

לחקיקה החליטה שלא לתמוך בהצעת החוק.

אי-תמיכה בהצעת החוק לא אומר אי-תמיכה בהנצחה, ההיפך הוא הנכון. יש תמיכה

מלאה בהנצחה. ההנצחה מקומה חשוב ביותר, השאלה איך לעשות את זה. אנחנו סבורים

שזה לא צריך להיות באמצעות חוק אלא צריך להשאיר לגופים השונים ולרשויות המקומיות.

לדעתנו אין מקום לחוק גורף. החוק המוצע משמעו התערבות גם באופן הפעולה של הרשות

המקומית, ומטבע הדברים יש אילוצים שכולנו ומכירים אותם היטב.

לכן העמדה של משרד הבטחון, כפי שהיתה ונשארה, לא לאשר את הצעת ההוק.

יש לכם איזה שהן אלטרנטיבות להצעה הזאת?

האלטרניבות, לא אנחנו מובילים אותם אלא משרד האוצר. אני מניחה שיש לו רעיון.

יד לבנים היום היא עמותה? מה המצב המשפטי של יד לבנים?

אנחנו תמיד עמותה, מאז ומתמיד.

עמותה מרכזית.

כן.

וברשויות המקומיות יש עמותות נפרדות?

לא. יש אגודות בתי יד לבנים.

שהם גם יישויות משפטיות נפרדות?

כן.

מכיוון שאנחנו כמרכז לא מסוגלים לטפל בכל מקום - אנחנו ארגון של מתנדבים -

אנחנו מעודדים בכל רשות להקים אגודת בית יד לבנים, שהיא הגוף שעוסק בהקמת הבנין

ובהפעלתו, כמו בקריית-טבעון.

האגודה לא קשורה אליכם.

לא. זה גוף בפני עצמו המונחה על ידנו. ההרכב הוא מאנשי הרשות המקומית ויד

לבנים.

המדינה נושאת היום בהקמתם של אתרי הנצחה, לפי חוק הגנים הלאומיים (אתרי

הנצחה). משרדי ממשלה כגון, משרד הבינוי והשיכון, המחלקה להנצחת החייל, משרד

הפנים עזרו בהקמת בתי יד לבנים.

שי בוחבוט;

אתה אומר שמשרד הבינוי והשיכון והרשויות הקימו בתי יד לבנים?

לא, לא. הם תמכו בהקמת.

אי בן-יעקב;

מה זה תמכו ?

שי בוחבוט;

זה בכלל לא נכון.

היו"ר י' כץ;

אני מציע שנשמע את דבריו של מר טל. אתה יכול לפרט יותר?

לפרט בדיוק איפה ניתנה עזרה, אין לי כאן נתונים אבל אני יודע שהם עזרו.

תן דוגמאות.

אני יכול להמציא פרטים איפה תמכו ובכמה. אין לי אותם פה.

אני יכול לתת דוגמה. מה שמר טל אומר, זה נכון.

טי נוימן;

אני ראיתי את הנתונים אבל אין לי אותם פה. כמובן שנוסף לזה יש גם תרומות.

זאת אומרת, על פי חוק יש סמכות לתמוך.

טי נוימן;

לא. תמכו באופן זה או אחר בהקמתם של בתי יד לבנים, לא על פי החוק, כי אין

חוק בנושא שמחייב.

אולי יובן יותר טוב אם נאמר שהם סייעו, לא תמכו.

סייעו בכסף.

סייעו בכסף.

טי נוימן;

תופנו כספי מדינב לצורך הענין הזה.

צויין כאן המספר של הקמת 40 בתי יד לבנים. העלות המיידית, הראשונית של הפעולה

הזאת מוערכת בכ-80 מיליון ש"ח, לא כולל עלות האחזקה השוטפת. יותר מזה, ברגע שנבנה

בתי יד לבנים ב-40 יישובים, קשה להניח שיישובים נוספים לא יבקשו שיוקם גם בתחומם

בית יד לבנים ממומן על-ידי המדינה, וגם התפעול השוטף יצטרך לבוא מתקציב המדינה,

כי כפי שאנחנו יודעים התקציב של הרשויות המקומיות לא מאפשר להם הוצאות נוספות.

בהצעת החוק שלפנינו אין קריטריונים להקמת בית יד לבנים ואין בה כל הגבלה באשר

להיקף הבנין וכוי. לא מדובר בה על תקציבים שיופנו לענין זה. ב-7 במאי 1993

החליטה ועדת שרים לענייני רקיקה להתנגד להצעת החוק הזאת.

יש במדינה עוד כ-1,000 אתרי הנצחה שאינם ממלכתיים. אם הצעת החוק הזאת תעבור,

תישאל השאלה, למה שהמדינה לא תתמוך גם באתרים אלה? מדובר על כ-1,000 אתרי הנצידן,

ואם נעשה את ההכפלה נגיע לסכומים אדירים.

אנחנו לא אומרים שלא צריך להיות פתרון לנושא שהועלה. מר נאמר פנה לשר האוצר.

ביולי השנה הוא הוזמן לשיחה אצל עוזר שר האוצר, מר ישראל עוז. הובטח לו שננסה

למצוא פתרון שיתן מענה הולם לבעיה ושהעלות התקציבית שלו תהיה סבירה.

אני חושב שלאחרונה נמצא כיוון חדש, בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות, שאני

מעדיף לא לפרט אותו כאן, כי הוא עדיין בשלבי גיבוש ראשונים. אמרתי למר נאמן שנרצה

לזמן אותו לדיון בנושא כדי לפתור את הבעיה על דעתם המלאה. לדעתי, הכיוון המוצע

'תן תשובה לכל היישובים בארץ ואז לא יהיה צורך בהצעת החוק הפרטית.

מציע הצעת החוק לא מצביע על מקורות תקציביים לביצועה. אין שום הערכה פרט

להערכה ראשונית של 80 מיליון שקל, שיכולה להיות גבוהה בהרבה ולהסתכם במאות

מיליוני שקלים.

תודה.

חשוב מאוד היה לשמוע את אנשי השלטון המקומי. אלי דדון, ראש מועצת בית דגן,

הוזמן לישיבה ולא הגיע. הנוכחות שלהם היא מהותית ביותר.



לדעתי, חובה שלנו כלפי המשפחות השכולות, שבכל יישוב שכמה מבניו נפלו במערכה -

צריך לקבוע מספר - צריך שיהיה מקום לזכרם, שישמש גם מרכז חינוכי-תרבותי על

הקמת המדינה והמליחות שעברנו, מקום שבו המשפחות השכולות יוכלו להתייחד עם זכר

יקיריהן בצורה הולמת, ולא רק במקום קבורתם בבית הקברות הצבאי, שלפעמים הוא לא

באותו מקום בו מתגוררת המשפחה. זה יצור תחושת שותפות מצד הקהילה, שמזדהה עם

המשפחות, וזה בוודאי נכס תרבותי, רגשי וכו'.

כמובן שאסור בשום פנים ואופן לבנות מבנה שאדור כך יסתבר שהרשויות המקומיות

אינן יכולות לתחזק אותו. אסור לבנות מבנה שאחר כך יתברר שהוא פיל לבן, כי זו בושה

גדולה שנכס כזה מוזנח. דעתי, צריך להתייחס לענין הזה ברצינות הראויה.

אנחנו צריכים לקבל נתונים. אני מבקש מאנשי משרד הבטחון או מנציגי יד לבנים

להכין אותם עבורנו. חשוב שנדע בכמה רשויות מקומיות מדובר ועל איזה שיעור.

אני כבר מגיש לך רשימת מקומות שבהם אין בית יד לבנים ושבכל אחד מהם יש יותר

מ-10 נופלים.

נראה לי שנצטרך לשמוע גם את יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי. לפי דעתי, נצטרך

לקבוע בהצעת החוק כללים וקריטריונים.

י י נאמן;

התפלאתי לשמוע את דבריה של העורכת דין נחמה פרלמן. מצד אחד משרד הבטחון מכיר

בצורך של בתי יד לבנים ואפילו מסייע כספית ומצד שני הוא אומר שאין צורך בחוק. אבל

כשאנחנו אומרים שהוא מסייע, לפעמים הסיוע הוא לעג לרש. ניקח לדוגמה את נהריה

או את קריית ביאליק, שם מקימים בית יד לבנים שנתקע באמצע. ראש עיריית נהריה קיבל

בשבוע שעבר 100 אלף שקל. זה לעג לרש. הוא נעלב והחזיר את הצ'ק.

אומרים שיש בעיה כספית. הבעיה הכספית היא ענין של משרד הבטחון? שהאוצר ישבור

את הראש בענין זה. לשמוע מנציג משרד הבטחון שיש בעיה של כסף ולכן לא צריך את

החוק?

מי בוטון;

האוצר תלוי בתקציב משרד הבטחון.

י י נאמן;

אם הנושא הכספי יהיה של האוצר, זה ישחרר את משרד הבטחון מן המעמסה הזאת.

היו"ר י' כץ;

פקיד מדינה שנושא באחריות מסויימת למינהל תקין, לשלטון החוק ולתקינות המערכת

הציבורית בכללה, אסור לו בשום פנים ואופן לראות רק את המסגרת שלו. יש לו אחריות

לשירות המדינה. הוא פקיד ציבור.

אני מייצג את הנופלים ואת המשפחות. צורם לי שנציג משרד הבטחון מדבר על כסף.

אנחנו לא כופים על שום מקום אבל המקומות לוחצים עלינו ואנחנו לא יכולים לתת

להם פתרון.



לדעתי, יש הכרח בחוק הזה מפני שהיום אנחנו נתונים לשרירות ליבם של ראשי

מועצות מקומיות או רשויות מקומיות אם להקים או לא להקים בית יד לבנים. יש רשימת

מקומות שעדיין לה התעוררו לענין הזה, גם בין ה-40 שאנחנו מדברים עליהם.

האם יש לכך סיבה פרט לבעיה התקציבית?

י' נאמן;

לא ידוע לי. לא עשינו מחקר ולא עשינו סקר. אינני יודע למה הם לא התעוררו

עדיין. בעיה נוספת היא הבעיה הכספית. לפני שנתיים בערך הייתי בעפולה. ראש העיר

אני מאוד רוצה להקים בית יד לבנים אבל אינני יודע איך להתחיל עם זה.

אתמול קיבלתי שיחת טלפון שאותר מגרש. זה נמשך שנתיים כדי לאתר מגרש.

אני אומר שגם הרשויות המקומיות מעוניינות בחוק הזה, כי הוא יסדיר את כל

הענין.

בתי יד לבנים אינם בתים מתים. הט לא בתי עלמין. בתי עלמין אינם יכולים לשמש

תחליף לבתי יד לבנים, בוודאי לא למשפחות. יש משפחות שבגלל מחסום נפשי לא רוצות

לבוא לבתי עלמין והן לא באות לשם, אפילו לא לאזכרות. לפעמים אנחנו צריכים לסחוב

אותם בכוח. אותן משפחות כן באות לבתי יד לבנים.

הזכרת את עפולה. לפני זמן מה היה פיגוע דמים בעפולה. יכול להיות שהמשפחות

השכולות של נפגעי פעולות איבה יבואו וידרשו גם הם שתעשה פעולת הנצחה לזכר

יקיריהם.

זה אותו דבר.

אני חושב שזה לא אותו דבר. אנחנו מדברים כאן על שתי קטיגוריות שונות. אנחנו

מדברים כאן על בנים ששרתו במערכות ישראל לפי חוק, על בנים מגיל 18 ועד שהם מגיעים

לגיל שבו מסתיים שירות המילואים שלהם.

לנפגעי פעולות טרור יש טיעונים שלהם, והם צודקים בשלהם, אבל הם לא יכולים

להיכנס לאותה מסגרת של הנופלים במערכות ישראל.

הי ו "ר י י כץ;

גם לא כשמדובר באתר הנצחה?

הם צריכים לקבל את מה שהם חושבים שמגיע להם. אני חושב שגם הם לא חושבים על

בתי יד לבנים. אם הם יחשבו על בתי יד לבנים וידובר על שותפות - תהיה בעיה.

אתה יודע - השתתפת באותו דיון - שהגישה שלי היתה לא להעביר את הטיפול בנפגעי

הטרור למשרד הביטחון אלא להשאיר את הטיפול בהם במסגרת הביטוה הלאומי, שמטפל

בנפגעי פעולות איבה. אבל כשמדובר על הנצחה, אם אנהנו רוצים לעשות אתר הנצרה

שתוצג בו מורשת ישראל, תקומת המדינה והזדהות עם כל מה שהתרחש מאז שבאנו לארץ

הזאת, אני סבור, כמי שגר ליד עפולה ומכיר את האנשים, שזה יותר מטבעי שאם מוקם אתר

הנצהה כזה, שיהיה בו הדר - אולי הדר נפרד - שינציח גם את קרבנות הטרור.

שני הדרי הנצהה, שני סוגי נופלים, מיגזרים שונים - זה בעייתי. אני בעד שיהיו

בתים להנצהת נפגעי טרור.

שי בוהבוט;

אני חולק על דעתו של מר נאמן. אני מדבר כאן גם בכובע השני שלי, כראש עיר.

שום ראש עיר לא ירצה להקים שני בתים.

את הנושא של ההנצחה אני מכיר גם כראש עיר. בנושא הזה משרד הביטחון, אני מדבר

על המקומות הקטנים, לא הקציב שום דבר.

ואשר למשרדי הממשלה ולשרים. כשהבר כנסת מגיש הצעת הוק אמיתית - פתאום הם

מוצאים פתרון. אם יש פתרון - למה שלא תהיה רקיקה, כדי שהדברים לא יהיו פרוצים.

משרד הבינוי והשיכון לא נותן כסף, זה לא נכון. אתם מדווחים לוועדה דברים לא

נכונים

אני מבקש שבישיבה הבאה תבואו אלינו עם נתונים.

שי בוהבוט;

אני מוכן להגיש הצעה שלא תהיה סוהפת. אני מוכן להגיש נייר עבודה שידובר בו על

קריטריונים.

גם הערכה תקציבית, כמה זה צריך לעלות. אחרת לא נוכל להתקדם.

שי בוהבוט;

אני סבור שמדינה חייבת לקהת על עצמה נושא קדוש כזה. בהצעת ההוק מדובר אך ורק

על בתי יד לבנים.

כפי שאמרתי, אני מוכן להגיש הצעה.

כדאי שתבוא בדברים עם המרכז לשלטון מקומי, שיסכימו להצעה שלך.

אנחנו מבקשים מחבר-הכנסת בוהבוט ומנציגי ארגון יד לבנים וכן מנציגי הממשלה

לחשוב על קריטריונים.



אנחנו נחזור לכאן תוך סדר גודל של 45 יום. אני מבקש שבינתיים נחשוב לא רק על

קריטריונים וחנושא התקציבי אלא גם על הנושא הרגיש מאוד שהעליתי, שמחייב תשובה,

כיצד להתייחס לדרישה, שאני בטוח שתבוא, מצד נפגעי אוטובוס קו 405, קו 5, עפולה

וחדרה להנציח את זכר יקיריהם, אנחנו נייחד לזה דיון. אני מבקש שגם בנושא זה נקבל

נתונים.

אם בהצעת החוק יש סעיף כללי שמאפשר להשתמש בבתי יד לבנים כדי לחזק את מורשת

הקרב, מורשת הגבורה ודברים מסוג זה, וגם להנציח שם מקרים כמו האסון בעפולה, בחדרה

וכו' - אני רוצה לדעת מהי עמדת שר הביטחון.

חבר-הכנסת בוחבוט, אם ההצעה שתביא תהיה גם על דעת המרכז לשלטון מקומי, לפי

דעתי לא תהיה בוועדה בעיה להעביר את החוק.

א' בן-יעקב;

אבי אלדר, יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי, בונה בכרמיאל בית יד לבנים. אני בטוח

שהוא לא הוזמן לכאן.

הוא הוזמן. הוא שלח נציג. הנציג לא בא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.