הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 237

מישיבת ועדת העבודה והוווהה

שהתקיימה ביום בי, כ"ה בכסלו תשנ"ה, 28.11.1994, בשעה 12:20

נכחו.-

היו"ר י. כץ

י. שפי

מוזמנים; ע. פרץ, ח"כ, מזכיר הסתדרות

א. נחמן, עו"ד, הממונה הראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

א. אסתלייו, נצ"מ, מפקד מרחב העמקים, המשטרה

ג. יחזקאל, ראש מחלקת סיור מבצעים, המשטרה

א. כהן, חבר דריקטוריון, הנהלת מפעל רבינטקס

א. מלך, עו"ד, הנהלת מפעל רבינטקס

י. הילב, התאחדות התעשיינים

פ. קבלו, מזכיר מועצת פועלי בית שאן

א. צדקא, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

ז. דאמן, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

א. כהן-צמח, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

מ. כהן-צמח, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

א. לארי, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

ח. לביא, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

מ. עומרי, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

ד. ראובן, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

י. דיעיש, חבר ועד מועצת פועלי בית שאן

מזכירת הוועדה; א. אדלר

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ.

סכסוך עבודה במפעל רבינטקס - ח"כ יוסי כץ



סכסוך עבודה במפעל רבינטקס - ח"כ יוסי כץ

הזמנו את כל הנוגעים בדבר, לרבות נציגי משטרת

ישראל, בעקבות תלונות שהגיעו אלינו באופן ישיר

או באמצעות כלי התקשורת, שמתייחסות להתנהגות המשטרה, התנהגות השוטרים

מול המפגינים. אני עתיר ניסיון בנושאים שקשורים להפגנות עובדים ושביתות

וכיוצ"ב, וברוב המכריע של המקרים ראיתי משטרה שמתנהגת בצורה יוצאת מן

הכלל, שומרת על איפוק, נמנעת מלהתערב, לא לצד זה ולא לצד אחר, ולמעשה

נוקטת בצעדים רק כאשר צומת דרכים מרכזי נחסם, הובערו עליו צמיגים או

דברים כיוצא באלה, משתדלת לא להתערב בסכסוך עבודה. אנחנו נשמע את

הדברים ונעמת את הצדדים הנוגעים בדבר.

זימנו את נציגי חברות כוח אדם, כדי לשמוע את דעתם ולומר להם את דעתינו

לגבי שימוש בחברות כוח אדם לצרכי שבירת שביתה. כפי שידוע לכם, חוק

שירות התעסוקה קובע דברים מאוד ברורים בעניין הזה, וחברות כוח אדם אינן

נוהגות לשלוח עובדים כדי לשבור שביתות. אנחנו חשבנו שצריכים להתריע על

התופעה הזו. אני מבין שאין התייחסות. איגוד חברות כוח אדם הודיע

שמדיניותן של החברות המאורגנות בארגון הוא להמנע מהתערבות בסכסוכי

עבודה.

קיימנו ישיבה אחת, לצערי, ללא נוכחות הנהלת המפעל, בין אם משום שלא

הייתה תגובה חיובית ובין משום שהיה קצר בין התאחדות התעשיינים לבין

הנהלת המפעל.

ניסיתי במאמצים גדולים להביא לאיזו שהיא הצעת

פשרה. אני מצטער לומר, שעד לרגע זה, לא הצלחתי

לקבל את הסכמת המפעל על הצעת פשרה שהיא בסיסית לחלוטין. ואין שום סיכוי

שאנחנו נתפשר מעבר להצעת הפשרה שהגשנו. ולכן, אם יש פה מצב שבו צד אחד

חושב שהוא יכול לאיים על כך שנוצר תהליך של סגירת מפעל ובזה לגרום לכך

שעובדים לא יוכלו להאבק על זכויותיהם, אנחנו עלולים ליצור נורמה חדשה

במדינת ישראל, שכל מנהל מפעל יגיד: פעולות ארגוניות כאלה גורמות לנזקים

עד כדי סגירת מפעל. לנו יש כוונה לממן באופן מלא את ימי השביתה של

העובדים. העובדים יכולים להיות רגועים במאבק שלהם, כי הם יקבלו את

פרנסתם לביתם. יש לנו כוונה לעמוד מבחינה משפטית מאחורי העובדים. אבל

יש לנו גם כוונה לעשות כל מאמץ להחזיר את המפעל לעבודה. בתנאי שאיש לא

יחשוב שהמאבק הזה הוא מאבק שמישהו צריך לצאת ממנו מנצח. חשוב שכולם

ידעו, שהעובדה שלא היה שם ועד עובדים, שאחראי על הסכם העבודה ועל כללים

של משמעת, גרם מצב שבו לכל הצדדים אין יכולת לבוא ולדבר על תהליכים. אם

היה שם ועד, ייתכן מאוד שכל האירועים שההנהלה טוענת שהיו בעבר היו

רשומים והיה עליהם איזה שהוא הסדר, ואז היינו יכולים לקבלו החלטות מסוג

כזה או אחר, על סמך החלטות קודמות של ועד עובדים. כרגע, אנחנו חייבים

להחזיר את חמפעל לעבודה, לקבוע כללים להסדרי עבודה פנימיים, והעניין

שעומד במחלוקת הוא איך פותרים את הבעיה של אותה עבירת משמעת, שקיימת.

נמצא את הדרך לפתור אותה, אבל לא יכול להיות מצב שבו יהיו כמה מקרים

בזה ואחר כך, גם בית שאן, חלילה, עלולה להפסיד 100 מקומות עבודה, אבל

ההנהלה יכולה להינזק נזק חמור, כי פה המאבק הוא מאבק עקרוני מבחינתנו

ואנחנו לא יכולים לסגת.

אני מצפה מהנהלת המפעל שהיא זוכה לסיוע שלנו

בנושאים עניינים, שחשובים לקיומם של מפעלים



באזורי העדיפות הלאומית, עיירות פיתוח, שתייחס את אותה תשומת לב והבנה

לציפיות שלנו.

לא הוזמנו לישיבה הקודמת, וזה היה די מפתיע

שהיה פה דיון בלי שהוזמנו. נאמרו שם דברים לא

רק על יחסי עבודה, אלא דברים שהם לא לרמה, לטעמנו.

היו"ר י. כץ; חבל שלא זומנתם וחבל שהייתה תקלה, אבל זה איננו

משנה את העובדה שהדברים החמורים נאמרו. אתם

תקבלו את כל האפשרויות להתבטא. מאז ומתמיד אנחנו מקפידים על איזון ועל

מתן הזדמנות שווה לכל צד.

פ. קבלו; המאבק פה הוא מאבק עקרוני שנכפה עלינו ולא

אנחנו רצינו בו. אני לא אחזור להיסטוריה לתקופה

של הבן של ח"כ ר. זאבי, שניהל את המפעל הרבה שנים, ועמד בתקיפות על

דעתו, שלא יהיה ועד עובדים, לא יהיה מפעל מאורגן. כפי שאמרו: "הם לא

צריכים אף אחד שיסתובב להם בין הרגליים", הם יחליטו לבד את מי לפטר, מה

מספר השעות הנוספות שעובדים צריכים להשאר, מתי לפטר, איך לפטר, למי

לתת, למי להוריד, בצורה מאוד אגרסיבית. לכן גם אחוז מאוד לא מבוטל של

תושבים בבית שאן לא פונים שם לקבל עבודה, כי לא מעוניינים לעבוד תחת

האימה שם ולכן אני בזמנו ניסיתי להקים ועד עובדים, נכנסתי, הגישו

תביעות משפטיות, הוציאו אותי עם משטרה משם, והוציאו, כמו שהוציאו הבוקר

את הצו הזה של מקרקעין, שאי אפשר להכנס. הם הוציאו את זה גם לעובדים

וגם לוועד. הבנתי שיש חרדה מתמשכת של הרבה שנים. כל מי שדברנו ונפגשנו

איתו, שעלה למועצת הפועלים, או שהתעניין או שרצה להקים ועד עובדים,

למחרת הוא לא היה במשרד. אני חסתי על העובדים וראיתי שבתהליך כזה - כל

החבריה הטובים שהיו מבית שאן התפטרו ונשאר איזה שהוא גרעין שהתחיל לפני

הרבה שנים, צבר ותק ונשאר שם. הפסקתי להטריד אותם בנושא ועד עובדים,

ואמרתי שזה יקרה מאליו. עד שאותו מנהל חדש אולי ימתח את החבל יותר מדי,

אולי יגרום למשהו ואז הם יבינו שהם צריכים לעשות את זה.

ביום א', קיבלתי משלחת של נציגות העובדים שבאה וביקשה לבחור ועד

עובדים, זה תפקידה של מועצת הפועלים, הם חברים בהתאחדות בעלי התעשייה,

זה נמצא בהסכמים הקיבוציים. באותו יום הזדמנה לי ישיבת מזכירות ואני

העלתי את זה בשונות, בסדר יום, לעשות תהליך מקוצר של בחירת ועד עובדים,

כי אני ידעתי, שברגע שיתלו שמות על לוח מודעות ויגישו מועמדים, הם כבר

יפוטרו עד הבחירות. ואז עשיתי הליך מקוצר. ביום שני ירדו העובדים

מהעבודה למועצת הפועלים, נבחר ועד עובדים כדת וכדין. הוויכוח שמיד

יטענו אותו שיש להם נגד יו"ר ועד עובדים, זה היה ביום א'. עד יום אי,

לא פיטרו את העובד. הוא עבד ביום שני וביום שלישי. פיטרו אותו ביום

שקיבלו הודעה ממועצת הפועלים על הקמתו של ועד העובדים. לא רק אותו

פיטרו, סה"כ שניים ועוד אחד שלא ברור באיזה מצב הוא. מאז העובדים תפסו

יוזמה. באותו יום הייתי כאן בכנסת בדיון אחר, בוועדת העבודה, העובדים

ביוזמתם בצורה אמיצה, לא בהסתה של אף אחד, קמו ויצאו החוצה ועזבו את

המפעל. הם פשוט אמרו, אם אין לנו יו"ר ועד עובדים, אנחנו לא מוכנים

להיות אחריו. ומיד למחרת ביצרה ההנהלה את המפעל עם בריונים, לזה יש להם

כסף, עם מכשירי קשר ואוטובוסים וכל מה שמשתמע מכך. סגרו את המפעל,

הוציאו צווים שאסור לעובדים להתקרב והם החלו בכל מיני תהליכים של

להוציא סחורות ולהוציא מכונות, העובדים ניסו ביום הראשון למנוע את זה

באיזו שהיא צורה, זו בכל זאת פרנסה. אני הצלתי את המפעל הזה לפני שבע



שנים, הוא נקלע לקשיים, כשהבעלים שלו, שלא נמצאים כאן, בכו ואנחנו

לקחנו את העובדים כהסתדרות ושילמנו להם מקרן שביתה, החזקנו אותם אצלנו

בבית ספר והכשרנו אותם, ובינתיים רצנו ממשרד למשרד, בשביל להביא להם

עבודות. יש פה עדים שיכולים להעיד על כך, פתחנו את המפעל חזרה והכשרנו

להם עובדים ודחפנו והלכנו למכרזים. ויו"ר ועדת העבודה, שישבה בכיסא הזה

הרבה שנים, עשתה מעל ומעבר בתחום הזה, בשביל להשיג להם עבודות, בשביל

לקיים אותם. אבל מה שהם רוצים בעצם, הם בונים את כל המערכת והם רוצים

לבנות את כל המערכת ואולי כל הסיפור הזה יזום. הם רוצים להיבנות על

מתפרות מאורגנות, שמנצלים עובדים. יש להם 5-4 מתפרות, בירקא, בעזה,

בג'נין, הם כנראה רוצים להיבנות על כוח אדם זול, זמין, שניתן מיידית

לפטר אותו, להזיז אותו, להגיד לו שאין היום עבודה. מערכת היחסים שם

במפעל נבעה מההתייחסות שלהם לעובדים. אני מניח, שאחד העובדים יוכל

לדבר. מאז אנחנו מנהלים משא ומתן, ואנחנו לא רואים שום מצב של הידברות.

מאותו יום שקרה המקרה והם עזבו, הרמתי טלפון וביקשתי שיקבעו לי פגישה,

אמרתי שאני מוכן לבוא למפעל, לשבת וליישב את העניין. לא הייתה תגובה.

הם אחר כך אמרו שהם לא ידעו ולא שמעו. בכל אופן, המפעל עומד היום במצב

שהעובדים לא מוכנים לחזור בלי ועד עובדים. הם מחפשים את כל הדרכים

שמנהיגות לא תהיה בפנים, וכהסתדרות וכמדינת ישראל זה מפעל שמקבל ממשרד

הבטחון עבודות וצריך גם שם לעצור את העניין הזה. אי אפשר לתת לכל

תעשיין להשתולל. הם קיבלו עסק בשביל להעסיק את בני האזור והם יעסיקו את

בני האזור והם לא עושים טובה לאף אחד. הם נבנים על זה הרבה שנים

ומקבלים עדיפויות, ולכן צריך לחייב אותם והם לא מהווים עלינו איום.

איך ההסתדרות היתה מוכנה לסיים את הסכסוך?

אנחנו נסיים את הסכסוך, בשעה שוועד העובדים

יחזור. יש לו בעיית משמעת עם מישהו, יש דרכים

לברר אותם. תפתחו את חוקת העבודה, תפתחו את ההסכם הקיבוצי, כתוב שם איך

עושים בירורים עם עובדים. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ח"כ ע. פרץ, הסכים

להצעה, אבל ועד העובדים יחזור, כי ברגע שהוא יהיה שבוע בחוץ, עד שהוא

יחזור כבר יחסלו את כולם שם. עד כדי כך הפחד שיש לעובדים, שהם לא

מוכנים לחזור בלעדיו. הוא לא אלים, הוא היה שנים מנהל עבודה אצלם, הוא

ייצר שנים ואף פעם לא היתה לו בעיית משמעת. האסון הגדול שהוא עשה, זה

שהוא נבחר לוועד עובדים. יושבים פה אנשי התאחדות התעשיינים. אני לא

יודע אם אנחנו חתומים על עוד עשרות הסכמי עבודה באזור שלי, יושב פה

יו"ר ארגון גדול של חברת תעשייה אווירית לשעבר, ועדי העובדים תורמים

למערכת.

אנחנו מצאנו את עצמנו בעצם חשופים: א. בנושא של חברות כוח אדם. זה שוק

פרוע. אני בדקתי את זה, אלו חברות שלא רשומות. כל אחד עושה כעולה על

רוחו. אני יודע שאם יש איזה שהוא משרד נסיעות שעומד להפתח, אז משרד

נסיעות מחייב אותו להפקיד איזה שהוא סכום כספי בבנק, ערבות למקרה שאיזה

טיול לא יצא. אבל פה חברות כוח אדם קמות, מעסיקות עובדים, לוקחים על

עצמם אחריות, הם לוקחים פיצויים של העובדים, אין שום דבר מינימלי לחייב

אותם, שיהיה באיזו שהיא ערבות. ומה שהיה פעם שרות התעסוקה שאסור להם

לספק עובדים, יש פה פירצה שחברות כוח אדם שוברות שביתה. זה תקדים חמור

מאוד במדינת ישראל, ועל כך אתם חייבים לגרום לחקיקה מהירה. בנושא של

בריונים, אי אפשר להתעלם מזה שהם הביאו אנשים בגובה 2 מטר, שמאיימים על

עובדים קטנים, שלא עשו דבר, שלא הבעירו צמיד אחד, שלא דחפו מישהו, שלא

קיללו מישהו, בסה"כ הם עומדים בגשם, בחורף הקשה הזה, מול המפעל.



ולצערינו, משטרת בית שאן לא סייעה לנו בעניין הזה. לא ייתכן שמנהיגות

שעומדת מול מפעל, לבוא ולעצור את מנהיגות העובדים, לעצור את מזכירי

האיגוד המקצועי, על לא עוול בכפם. יושב פה יו"ר האיגוד הארצי, שהיה

נוכה בשעה שקרה המקרה. אי אפשר לפורר מנהיגות. זה מאבק לגיטימי. לא

ייתכן שבזמן של מאבק שהפועלים לא עשו דבר, לא פשעו, לא אמרו, לא קיללו,

לבוא את הבחורים האלה, להעמיד אותם מול המצלמות, לעשות להם תביעות

אצבעות, ואוחר כך להוציא להם איזה שהוא צו. אני עדיין לא ידעתי שמפקד

תהנה יכול להוציא צווים, הרהקה ל-180 יום ל-500 מטר לוועד העובדים

ולמזכיר האיגוד המקצועי. זה מעשה חמור ביותר וצריך לעצור אותו, כי אני

בשנים רבות ניהלתי מאבקים לא קטנים, שיתפתי עפ המשטרה פעולה, הבאתי

לידיעתה כל דבר שהולך להתרהש, וידענו איפה הקו האדום של כל אהד.

היו"ר י.כץ; אני מבקש להעביר את רשות התגובה להנהלת המפעל.

אני רוצה רק להסב תשומת ליבכם לשני דברים:

ראשית, כתוצאה מהסכסוך הזה באופן ישיר, אנהנו ההלטנו לקדם את נושא

הקיקת תיקון מס' 8 של הוק שרות התעסוקה ולהתייהס בסעיפים ספציפיים

לנושא של הברות כוה אדם, ובפרט בסכסוכי עבודה. הדבר השני, אני מסב את

תשומת ליבכם שאמנת העבודה הבינלאומית, שמדינת ישראל התומה עליה, קובעת

בצורה הברורה ביותר, שכל הקבלנים, ספקי השרותים, רשויות ציבוריות,

חייבים לשלם את התנאים הסוציאליים, לתת את כל מה שמתהייב מהעבודה

המאורגנת, אהרת הם צריכים להעביר את רשימות השכר למי שנותן להם את

העבודה, את רשימות העובדים והשכר ותנאי העבודה, ויש אפשרות לפי האמנה

להפסיק הוזים של מעסיקים כאלה, קבלנים כאלה, שאינם מקיימים את הוראות

ההסכמים הקיבוציים והוראות האמנה.

א. כהן; אנחנו מעסיקים מעל 200, איש ושובתים כרגע

בסביבות 60 איש. אנחנו מעסיקים אנשים, לא

מג'נין ולא מעזה, מתוכם בסביבות 160-150 מבית שאן, היתר אצלנו בבני

ברק, ואין לנו שום מתפרה בבעלותינו וגם לא בג'נין ולא בעזה. לא צריך

להיסהף. כשיהיה שלום עם ירדן, אם לא תהיה ברירה ואלו יהיו הדברים, וזה

נשמע הגיוני, אז אולי נגיע לזה.

ממחזורינו, שהוא בסביבות 30-25 מיליון דולר בשנה, 92% זה ייצוא מזה המש

שנים, ושום דבר לא קשור לשום טובות של משרד הבטהון הישראלי. ההברה חיה

על ייצוא, היא לא בזה למשרד הבטהון, היא מתפרנסת ממנו בכבוד. כל

המתחרים שלי, שעל ה- 10% אני מפסיד או מרוויח, יושבים בנצרת, בקרית

שמונה, באותן עדיפויות. אין לי שום עדיפות. אז בואו נרד מהעניין.

לעניין עצמו, אמר מר פרץ בפתיחה, שהיה עניין משמעתי והיה צריך לפתור

אותו. אם זאת ההגדרה אני מוכן ללכת הרבה אחורה. אם זאת לא ההגדרה אז

ברוכים הבאים. היה אירוע משמעתי קיצוני, על ידי איש, שגם בתקופתי,

כשאני הייתי החותם העיקרי בחברה, מה שנקרא בשפה שלנו, הבורגנים,

CHAIRMANשל החברה הפעיל, גם כבר פוטר בעברו. האירוע היה על בטיט

משמעתי, והראיה שגם האיגוד המקצועי גורס כך. אנחנו לא יכולים להבליג

בהברה שצריכה לעשות, לפי הבנתנו, גם אם זה לא נראה להם, ניהול בלוחות

זמנים ובמועדים, להבליג על עבירה כזו משמעתית, והאיש פוטר. רטרואקטיבית

וזה נראה לכם מוזר, ביום הפיטורין, פתאום הוא וחברו שפוטרו, הם אלה

שנבהרו יום קודם לוועד, ולכן זה מקבל הד כזה. אותו איגוד מקצועי נתן

לנו מכתב. זה לא מכתב שהזמנתי אותו, זה מכתב אותנטי מלפני כשנה אמנם,

אבל קשה לראות איך אחרי שנה נהיינו מעבידים שמאכילים אנשים בבתי שימוש.



כל שכרינו כרגע, בוודאי שהוא לא יותר גבוה מאשר של טבע, לו היתה באה

טבע לעבוד בבית שאן, אבל הוא לא נמוך ממין שמקבלים העובדים בכיתן. אינני

מזמין אתכם להשבית את כיתן מחר בבית שאן. אז קצת פרופורציות. כרגע

מסכנים סדר גודל של קיום מתפרה לטווח ארוך, שלנו תדפוק רבעון. אנחנו

חברה ציבורית וזה נורא לא נחמד להפסיד כסף, לעומת קיום המשך רציפות של

תעסוקה לייצור, של עמידה בלוחות זמנים, ולא בתלות משרד הבטחון ליתר

העובדים, שהם מבקשים לעבוד. הראיה, שלפי דעתם, 80 עובדים מזה עשרה ימים

מאויימים. הוא יגיד שאני מאיים על השמונים, אני אומר שהוא מאיים על

האחרים. מכאן לא נגיע רחוק. אני מוכן ללכת לכל בירור, דרך תקנון A או B

או ,Cואמרתי לך את זה בטלפון, יומיים לפני הוועדה הזאת שהתכנסה בישיבה

שלא זומנתי אליה. לכל ועדה אמיתית או לכל בורר אמיתי, לא לבורר שמחזיק

מראש את הפתק וגם באותם תקנונים של הסתדרות או אחרים.

בהסכמים האלה העובדים ישארו מושעים וילכו לאותה הוועדה, כי גם בהסכמים

זה ככה, ואחרים יחזרו לעבוד באופן תקין ויחליט שופט או בורר או מי

שרוצה מטעם ההתאחדות ומטעם התעשיינים, שהוא גורם, שאני הסכמתי שהוא

בלתי תלוי, לא איש הסתדרות ולא איש התאחדות. הצענו את זה.

יש אי-אהבה בין רבינטקס לבין מועצת הפועלים, ככה זה הוצג. ויחד עם זה,

כרגע מופעל על העניין לא רק הרבעון שלנו, אלא גם המטרה הזאת. אז בואו

נהיה רגע לוגיים. אנחנו נלך לכל דבר שהוא לפי הכתובים, הפריטטיות שאתם

רוצים. אם הפריטטיות הזו לא תגיע להסכמה, ממילא היא תלך לבוררות. אתם

רוצים מיד ללכת לבוררות, גם מקובל עלי. זאת אחרי שאחרים יחזרו לעבודה.

זה גם כתוב בהסכמים.

אנחנו משלמי השכר בטכסטיל הכי גבוה באזור. לא האכלנו אף אחד בבית

שימוש.

היו"ר י. כץ; אני מבקשת לעשות פסק זמן בתאור שלך, כדי לשמוע

מה הוא המצב המשפטי.

לנו יש מערכת הסכמים לא מהיום. זו מערכת שעובדת

יפה מאוד ויש בה איזה שהוא איזון. ולא שינינו.

הראיה שזה טוב שזה הרבה שנים, וזה עובד יפה במפעלים. יש תקנון עבודה

ויש הסכמי עבודה. יש עובדים, לצערי, שעוברים לפעמים עבירות משמעת. אז

יש תקנון משמעת שקובע סולם עונשים. זכות ההנהלה במקרה של הפרת משמעת

חמורה, ואני מבין שעל זה מדובר פה, להשעות את העובד, ובמהלך ההשהיה,

עושים בירור, כשהכוונה היא לגמור את הבירור הזה תוך 14 יום. הבירור

מתבצע בצורה הבאה-. קודם כול, ההנהלה עם מועצת הפועלים, זה השלב הראשון.

ברוב המקרים זה נגמר בשלב הזה, במקרה הזה זה יהיה קצת קשה. השלב הבא

הוא ועדה פריטטית, שזה המזכיר הארצי, במקרה הזה, יעיש או מישהו שמר

יעיש ממנה. אם זה ענף אחר אז זה מזכיר אחר. ואצלנו, מישהו מאנשינו.

ב- 95% או 97% מהמקרים אנחנו מגיעים להסכמה. אפילו אם מועצת פועלי בית

שאן, לא במקרה הזה, אלא במפעלים אחרים, הגענו להסכמות. אבל אם לא

מגיעים להסכמה זה הולך לבורר, אז הבורר קובע את העונש. הבורר הוא תמיד

עו"ד במקצועו, נייטרלי כמובן.

היו"ר י. כץ; מי מסכים על הבורר ?



מ. הילר; אנחנו וההסתדרות. יש לנו רשימה, אמנם הרשימה

קצת מיושנת. אנשים שמקובלים על שני הצדדים, לא

איזה קפיטליסט בנשמתו ולא מאבות הסוציאליזם. יש עורכי דין שמקובלים

עלינו, זה עולה כסף כמובן. התהליך הזה אמור לקהת סדר גודל של שבועיים,

יכול לקחת גם פחות, צריך למנות מישהו. עורך הדין, הבורר עולה כסף, כי

זה עו"ד פרטי. חצי על חשבון המפעל, שנוגע בדבר. והם לא הממונים.

היו"ר י. כץ; אתה מעורה בסכסוך הזהז

מ. הילר; אני מכיר את הסכסוך, אנחנו מעורים. אני יודע

שהיו ישיבות אצל שילוני.

אם הנהלת המפעל הביעה נכונות לפעול ככתבו

וכלשונו לפי ההסכם הקיבוצי הזה?

אני לא שאלתי אותם בצורה כל כך ישירה, אבל אין

להם ברירה, הם חברים בהתאחדות והם יפעלו, אם הם

רוצים או לא רוצים. לפעמים יש ויכוח על הכתבו וכלשונו, ויכוח לגיטימי

לפעמים.

אם ההנהלה טוענת שזו עבירת משמעת חמורה, וזכותה

לטעון זאת למרות שיכול להיות שהיא טועה, אין

שום סיבה לערב את כל העובדים בסכסוך עבודה, הם יחזרו לעבודה. ההנהלה לא

הגיעה להסכמה. אין ספק פה שהסכמה עם מועצת הפועלים אין. נחסוך מכולם את

הטירחה, נעבור לשלב שקבוע בהסכם הקיבוצי, הסתדרות, התאחדות התעשיינים,

הם יוצאים מהתמונה, זה כבר לא עניינם, אתם לא שליחים שלהם, אתם יכולים

לנהל איתם מה שאתם רוצים, אבל הסמכות. ההסתדרות הכללית יושבת עם

התאחדות התעשיינים, היה ותגיעו להסכמה, מה טוב. אתם מוכנים?

א. כהן; אנחנו מוכנים החל מיום שני לפני שבוע.

עם הוועד שנבחר אין לנו שום בעיה, אפשר להכריז

על זה מרגע וזה ואילך, אנחנו לא מוכנים שעובד שפוטר משמעתית, יהפך

רטרואקטיבית באופן בהול באותו לילה לחבר ועד. זה הליך שאפשר להראות

אותו, כולל מי שחתום שם, כולל תצהירים של מי שנבחר או לא, כולל אנשים

שהיו בשבעה או בחו"ל שהיו בבחירות. אז אני מציע, אם זה משמעתי ובזה

גמרנו, אני יכול לחזור לעבודה מחר בבוקר.

היו"ר י. כץ; יש יתרון גדול לזה שהוא חבר ועד מבחינתכם. אם

הוא לא היה חבר ועד, אתם בשלב הראשוני הייתם

צריכים לנהל משא ומתן עם ועד העובדים. הואיל והוא חבר ועד לפי תפיסת

ההסתדרות, אז אתם מדלגים על המשא ומתן, אתם מנהלים אותו ישר עם מועצת

הפועלים או עם ההסתדרות. אז יש לכם יתרון וממילא מעמדו יוכרע לא על

ידכם ולא על ידי ההסתדרות, אלא כנראה, לפי מה שאני רואה, על ידי בורר.

עבירת משמעת חמורה, אתם טוענים שהוא ביצע אותה, כעבירה שנייה. אבל היא:

אתם חושבים שהעבירה כשלעצמה, בלי קשר, היא עונה על ההגדרות?

פ. קבלו; קודם כול, כולם חוזרים לעבודה, כולל נציגות

העובדים. אני לא חושב שהוא צריך להיות מושעה.



לא יהיח יותר ועד עובדים. הם רוצים לפורר פח מנהיגות. אם באמת הוא עשה

עבירה, הוא יכול לפטר אותו באותו יום או למחרת, הוא חיכה עד שקיבל את

האישור ממועצת הפועלים שאושר ועד עובדים. הסיבה היא, בגלל שהוא נבחר

לוועד עובדים, ולכן, אני מבקש מוועדת העבודה, שהם טומנים כאן פח, הם לא

רוצים את חיים בשום מחיר בתוך המפעל. ולכן, הם יחפשו על מיני דרכים.

רוב הסיכויים, שאם אתה תשכנע את הבורר, או את

הוועדה הפריטטית, שיקבעו שאכן הוא קודם נבחר

כיו"ר ועד העובדים או כחבר ועד עובדים ורק אחר כך פוטר, סביר להניח,

שהוועדה הפריטטית תורה להחזירו לעבודה. אולי היא תקנוס אותו, אולי היא

תטיל עליו עונש אחר, אבל סביר ביותר להניח שהוא יחזור לעבודה. ויותר

מזה, אנחנו, בהחלטה ובהסכמה, נקבע שכולם חוזרים לעבודה, זה בתור סעיף

ראשון. הסעיף השני יהיה-. שעובד פלוני, שנטענו נגדו טענות על עבירת

משמעת חמורה, מושעה על לבירור עניינו בדיוק בהתאם ללוח הזמנים, שקבוע

בהסכם הקיבוצי. שלישית, תהיה התחייבות של הנהלת המפעל להכיר בוועד

העובדים שנקבע על ידי מועצת פועלי בית שאן, או ההסתדרות, וזה יהיה חלק

בלתי נפרד מההחלטה. אני מציע לכם לשקול ברצינות את העניין. ניתן לכם

לחשוב כמה דקות.

כל עובדי המפעל חוזרים לעבודה סדירה ומלאה ללא כל

הפרעות ושיבושים.

ע. פוץ; אין שני מהלכים. או שהולכים לפי מסלול של הסכם

עבודה, או שהבורר מוסכם היום עם לוח זמנים.

כיוון שהעניין של הסכמה לוועדה פריטטית היתה קודם, הוועדה הפריטטית

התכנסה, ההנהלה החליטה שמשום מה הנימות לא נשמעות לה, ולכן היא החליטה

שהיא חוזרת בה.

הסעיף השני: הנהלת המפעל מכירה בוועד העובדים

הנבחר, כפי שנקבע שעל ידי מועצת פועלי בית שאן,

קרי ההסתדרות.

הפסיקה האחרונה קבעה שזה עניינה של ההסתדרות. ההסתדרות קובעת מי הוא

ועד העובדים הנבחר באותו מקום עבודה. אם יש לכם טענות בעניין הזה תעלו

אותם כלפי ההסתדרות.

שני העובדים שכלפיהם טענה הנהלת המפעל כי הפרו את המשמעת

באופן חמור, מבלי לקבוע עמדה לגבי טענה זו, עניינם יתברר בהתאם להסכם

הקיבוצי, בפני ועדה פריטטית, שתהיה מורכבת מההסתדרות הכללית ומהתאחדות

התעשיינים, כפי שאמרתי, בהתאם להסכם הקיבוצי.

ע, פרץ; אני הסכמתי לכפות על פיני, אבל יעיש הביא אתמול

הסכם גמור, מי מייצג אותם? כל פעם מישהו אחר

מייצג אותם. מדובר על ההסכם שהיה אתמול בלילה עם רבינוביץ והוא הועבר

לפיני קבלו.

הועברה אלי אתמול על ידי מזכיר האיגוד המקצועי של הטכסטיל הצעה, ואני

הייתי אמור לתת לה גיבוי כדי להביא לאיזו שהיא התחלה של עבודה במפעל.

מבחינתנו ההצעה הזאת היא קשה. אבל אנחנו מבינים שבמצב סבוך כזה שכולם

נלחמים מלחמות יוקרה, ומי שישלם בסוף את המחיר זה גם המפעל, אבל גם



העובדים, אז לנו, כהסתדרות כללית, יש חובה לפעמים להיות החבל שממנו

כולם יורדים. בתנאי שזה לא הופך לחבל שתולה את כולם ברחובות.

לכן הסכמנו על הדברים הבאים;

1. כולם מושכים את כל הצווים והפעולות המשפטיות שהתבצעו.

2. כל עובדי המפעל חוזרים לעבודה.

3. מועצת הפועלים תקיים בחירות לוועד עובדים תוך 45 יום. באותה תקופה

ההסתדרות תמנה ועד זמני, כפי שהיא מוסמכת לעשות.

4. באשר לשניים, מכיוון שהם הגדירו את העבירות שלהם, אחת כעבירה קלה,

ואחת כעבירה חמורה, אז הוחלט שהאחד עם העבירה הקלה יחזור מיד לעבודה,

יחד עם כל העובדים, והשני יעבור לוועדת בוררות מוסכמת, על פי הסכמי

העבודה, ותוך 14 יום יוכרע עניינו. מכיוון שאם לא תהיה פה פסיקה בתרה,

מי מכריע בעניין, הוויכוח של הבורר יקח בדיוק חצי שנה. אני, מבחינתי,

מוכן להסמיך את משרד העבודה והרווחה. יו"ר ועדת העבודה שלהם, יעלה את

זה לדרג העליון ביותר, לוועדת המעקב שלנו. יותר מזה, אי אפשר ללכת.

היו"ר י. כץ; נראה לי שאנחנו קרובים מאוד להסכמה, אין שום

סיבה שלא נצא מפה עם הסכם. אולי לא לרוחו של צד

זה או צד אחר.

אני מבקש התייחסות להצעה קונקרטית.

לגבי העובד שעבירתו נקראת "קלה" אני מוכן לערוך

דיון. ואני מוכן לקצר את זה לא ל-14 יום, אלא

להיום אחר הצהריים. כדי שלא יחשוש פיני לאחר 14 יום להגיד שלא הסכים עם

הבורר וילכו ללשכת עו"ד לבחור בורר.

ההסדר צריך להיות שאם תוך 5 ימים לא תגיעו

להסכמה, התעשיינים וההסתדרות יחליטו לגבי העובד

השני.

אנחנו לא מסכימים, אם לא תהיה הסכמה, תהיה

פעולה ארגונית. אין לי איתך בורר. אני מוכן

ללכת לבורר, אני הולך לקראתם. אם אתה לא מסכים אתי בוועדת מעקב, אני

רוצה לדעת מי הבורר עכשיו.

י. הילב; לנו יש הסכם עם ההסתדרות, ויעיש יודע. זה הסכם

ותיק שקיים שנים רבות, שבו יש רשימת בוררים. יש

בו המנגנון הזה שדיברתי עליו, והוא מוסכם עם ההסתדרות. ועדת מעקב היא

לצורך סכסוכים. זה דבר אחר.

נ. אורי; ראשית, אני רוצה להתייחס לסמכות שלנו, עוד לפני

בוררות, לתווך בסכסוך. אין ספק שקיים כאן

סכסוך. גם אם רקעו לטענתם הוא משמעתי, ולטענתם התנגדות עקרונית לוועד

עובדים, בעובדה יש כאן סכסוך, גם אם כל צד רואה את זה אחרת. בעצם היינו

צריכים לטפל בסכסוך. למען המטרה הזאת קיים הגוף שאני עומד בראשו.



מסיבות שונות לא הצלחנו להפעיל כאן תיווך. קרו כאן כל מיני תקלות, קרו

גם תקלות דומות איתנו, אני לא רוצה לפרט, כי אני רוצה לשמור על אפשרות

של פעילות ניטרלית וחוגנת כלפי שני חצדדיס. משיחות פרטיות, גם אתח וגם

הם יודעים, שלא עלח בידינו לחפעיל כאן תיווך בגלל תקלות שחיו. אם יו"ר

הוועדה חלילה לא יצליח במאמציו, אני מוכן מיד אחרי חישיבה לזמן ישיבת

תיווך, בתוקף הסמכות שהחוק מקנה לי, לשבת, אם צריך, ימים ולילות ולחפש

פתרון.

לגבי בוררות, ישנם הסכמים בין ההסתדרות לתעשיינים, לא מונחים לפנינו

כאן, הן בענף הטכסטיל, הן הסכמים כלליים, בהם כל מיני חילוקי דיעות,

בסופו של דבר מובילים לבוררות. גם לגבי נושא משמעת, גם לגבי נושאים

אחרים, שהם פרשנות ההסכם לתקופת תוקפו. אז כפי שתואר כאן, יכולה להיות

ועדה פריטטית. הם ניסו לעשות את זה ברמה של ועדת מעקב. לצערינו,

הדיונים שם לא עלו יפה. יש אפשרות להעביר לבורר, ואם אפשר, אם לא

תסתדרו, אם אפשר לקצר את הדרך ואת הכל להעביר ישר לבורר, לעניות דעתי,

הדבר רצוי.

אנחנו, על פי החוק, רשאים לקיים בוררות. ואני בהחלט מוכן לדאוג, אם

הצדדים ירצו בכך, שמישהו מאיתנו, בין אם אני בעצמי, בין אם אני אמנה

מישהו אחר, יהיה בורר, אם אפשר לקצר בכך את הדרך, גם זאת אפשרות. כיוון

שתיאורטית האפשרות הזאת קיימת, אני בחרתי את מילותי עד כה בזהירות,

בצורה כזאת שלא תמנע גם את האפשרות הזאת, כאילו הבעתי דיעה, אפילו

על מי יש לתלות את הקולר על מה שקרה עד כה, הייתי

בוודאי פוסל את עצמי מלהיות בורר.

אז כל האפשרויות פתוחות. חבל שהסכסוך ימשך, שבחלקו הגדול הוא מתוך אי

הבנה.

היו"ר י.כץ; לאור ההצהרה של ההנהלה, שהיא מוכנה להכיר, כפי

שמתחייב גם מההסכמים הקיבוציים, גם מהתקנון

הראשי בדבר יחסי עבודה, שהוא הסכם קיבוצי לכל דבר, בוועד עובדים נבחר,

או בוועד עובדים שייקבע על ידי ההסתדרות, אני לא רואה שום הגיון שאתם

תמשיכו בסכסוך. זה מאבק של יוקרה ואנחנו לא ניתן יד לדבר כזה. לא כלפי

העובדים ולא כלפי התפוקה של המפעל. זה פשוט בלתי אפשרי. זו יריקה

בפרצוף, גם שלנו, ומעל הכל, זה פשוט לא הגיוני. לכן, מה שאני מציע זה

שהבירור יעבור להכרעה של ועדה פריטטית, בהרכב יו"ר האגף לאיגוד מקצועי,

מצד אחד, ויו"ר ועדת העבודה, כפי שנקרא אצלכם.

מ. הילד; הנושא הזה הוא עבירות משמעת, שזה עניין

יומיומי. לקחת בשביל נושא כזה, שכבר הוועד לא

מוכר, את יושבי הראש, זה יקח גם זמן, זה לא לטובת העניין. אפשר להחליט

שאם לא נסכם, נעביר את זה הלאה.

היו"ר י.כץ; אני מציע לכם דבר פשוט. יו"ר האגף לאיגוד

מקצועי, יו"ר ועדת העבודה או מי שהוא יקבע,

אנחנו סומכים עליו. יש פה מפעל עם עובדים מושבתים, עד היום העסק הזה

הוא פשוט לא הגיוני. אתם צריכים לדעת, שבנושא הזה, כמו שההסתדרות מוכנה

לתת את האיש הבכיר ביותר, גם עליכם מוטל לתת למשימה הזאת את האיש הבכיר

ביותר. אסור שבגלל איזה שהוא מאבק של יוקרה, ההסתדרות תטיל את זח על

יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ואצלכם תטילו את זה על מישהו אחר.



אני מבקש ממך לנסח מה שנאמר כאן. אנחנו נעשה הפסקה ונחזור לדון בזה.

והנושא יעבור תוך 14 יום להכרעה של ועדה פריטטית, אתה או מי שאתה תמנה,

יו"ר ועדת העבודה שלהם או מישהו אחר.

ע. פרא; אני מוכן לדבר עם הבורר עכשיו, ולוותר על

מעמדי.

היו"ר י. כץ; אתה סתם יוצר בעיה. לא עולה בדעתי, שאתה ויו"ר

ועדת העבודה שלהם לא תגיעו להסכמה. זה פשוט לא

הגיוני.

אני לא הייתי מכניס סעיף כזה, כי אני לא מעלה על דעתי שלא תהיה הסכמה,

אבל אם לא תהיה הסכמה, תוסיפו שבוועדה הפריטטית, כל צד חופשי לפעול על

פי החוק ועל פי ההסכמים. אני אומר לכם: אל תוסיפו סעיף כזה, כי זה לא

הגיוני.

ע. פרץ; זה ההגיון היחיד, כי אחרת אין טעם לקיים שום

ועדות, כי כל מי שירצה, יעשה הכל כדי שאני

אגמור את הזמן ואלך לבורר.

מ, הילר; אני חושב שהמפעל מקבל את ההצעה של היו"ר.

היו"ר י. כץ; 1. כל עובדי מפעל רבינטקס בבית שאן שבים, החל

ממחר בשעה 8:00 בבוקר לעבודה סדירה ותקינה, ללא

כל הפרעות ושיבושים. 2. הנהלת המפעל מכירה בוועד העובדים, כפי שנקבע על

ידי מועצת פועלי בית שאן. 3. כל התביעות המשפטיות והצווים מבוטלים החל

ממחר ב-8:00 בבוקר.

אתם עשיתם הבחנה בין שני העובדים, תקלו עלינו. עובד אחד - עניינו יבורר

על ידי הוועדה הפריטטית תוך 14 יום. כל צד חופשי, כמו שדיברנו. העובד

השני - תלכו אתם לקראת העובדים.

איך אתם יכולים ללכת לקראת העובדים?

י. יעיש; יש לי את זה כבר מודפס ומוכן להיום. חשבתי שאני

אבוא היום כאשר יש כבר את הקביעה של הבורר

בהסכמה והכל מודפס.

היו"ר י. כץ; אנחנו נכתוב סעיף שיתקיים בירור משמעתי לגביו.

מקובל עליכם?

העובד כהן-צמח מנשה יחזור לעבודה יחד עם כל העובדים. הבירור המשמעתי

לעניינו יתקיים בהתאם להסכם העבודה.

טענות ההנהלה בדבר הפרת משמעת חמורה על ידי העובד לביא חיים יוכרעו על

ידי ועדת פריטטית.

ע. פרץ; לא ועדה פריטטית, ועדת המעקב.



היו"ר כץ; עניינו יבורר על ידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי,

או מי שהוא ימנה לצורך זח, ועל ידי יו"ר ועדת

העבודה של התאחדות התעשיינים, או מי שהוא ימנה לצורך זה.

אס לא תושג הסכמה בין הצדדים הנ"ל תוך 14 יום, חופשי כל צד לנקוט בכל

הפעולות הנראות לו, בהתאם לחוק ולהסכמים.

ע. פרא; אם אתה לא תסכים אתי על עניינו של העובד, אני

בעוד 14 יום מתחיל בשביתה.

נטענו במהלך הדיון הקודם טענות כלפי המשטרה,

חזרו עליהם בטון הרבה יותר נמוך. אנחנו מבקשים

מכם הבהרות והסברים, קודם כל למקרה הקונקרטי, שנית, לגבי ההנחיות

הכלליות שקיימות, הוראות הקבע שלנו.

א. אסתליון; אם לא הייתי שומע לא הייתי מאמין לדברים שנאמרו

פה, אבל אני לא שופט אדם בזמן כעסו. משטרת בית

שאן מאז ומתמיד נחשבה למשטרה שבסופו של דבר לא היתה בעימות עם הצדדים

בשביתות. באופן אולי לא מפתיע, וחבל שהצד השני לא אמר את מה שהוא אמר

לי, אני פה נדרשתי מצד הנציג המכובד, על כך שהמשטרה התנהגה באלימות.

חבל שלא שמעו את הצד של המעסיקים, שגם להם יש טענות כלפי המשטרה וטענות

ברורות, מדוע אנחנו עמדנו בצד ולא עשינו שום דבר, בזמן שיש צו שהוצא על

ידי שופט, שמורה לנו לפעול.

לגופו של עניין, האנשים שנעצרו, הם לא נעצרו במובן שמשטרת ישראל מדברת

על המעצר, שניים התבקשו להצטרף לניידת ולנסוע לתחנת המשטרה. השלישי

ביקש לנסוע ברכבו שלו והותר לו לנסוע. האנשים האלה נחקרו, האחרון שבהם

שוחרר בעשרה לחמש, בתנאי שחרור רגילים של משטרת ישראל, כלומר, ערבות

עצמית על סך 5000 שקל, שבחיים אני לא זוכר שמישהו גבה אותה, אבל זו

פרודצידה מסויימת ולא כפי שסופר על ידי מישהו שהוא רץ ברחובות בית

שאן בגשם, להשיג עשרות אלפי שקלים כדי לשחרר אנשים.

אני חייב למחות על הדברים האלה, כי הם לא היו מעולם. משטרת בית שאן לא

עשתה שום צעד כנגד עובדי המפעל שניתן לתאר אותו כצעד אלים, להיפך. אני

נדרשתי גם להשיב להנהלת המפעל מדוע לא מילאה המשטרה את הצו של השופט

שהורה למשטרה לפרוץ בכוח את הדרך. המשטרה, במקרה זה, לפחות לגבי הצד

שמציג את עצמו קצת נפגע, אותה אצבע שהצביעה עליה, ארבע אצבעות אחרות

הצביעו על המאשים. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות צד בסכסוך עבודה.

יש נהלים מסויימים שקשורים למשטרת ישראל. אני חייב להביע את צערי לטענה

הזאת שאין לה שחר.

אחד - ברגע שהטלוויזיה הגיעה התחיל להתסיס את

האווירה, הוא התבקש ממנהל תחנת בית שאן להפסיק. משלא הפסיק, ביקשו ממנו

להצטרף לניידת. ההפגנה או האסיפה הסתיימה ב-14:00. בשעה 14:45 התחילו

לחזור לכיוון המקום ששם אנחנו ביקשנו לא להיות, וזה על הכביש. ביקשנו

מהם, מכיוון שלפחות אחד מהם היה בין המבקשים לבקשה שאנחנו נעננו לה,

לעזוב את המקום. משסירבו ביקשנו משניהם להצטרף. השלישי אמר שהוא מבקש

להגיע למשטרה ברכבו, דבר שניתן לו.



איש מהם, בעשרה לחמש, כבר לא היה בתחנה. אני חזרתי מטבריה בסביבות חמש

וחצי ולא היה איש בתחנה.

היו"ר י.כץ; האם אפשר לומר שמבחינת המשטרה העניין הסתיים?

א. אסתליון; מבחינת המשטרה היא גם לא התחילה בעניין הזה. לא

הוכן שום כתב אישום. לא נאמר על אף איש שהוא

צריך לשלם כסף, אחרת הוא יישב פה כל הלילה.

א. לארי; הטלוויזיה לא היתה ביום שהם נעצרו. התבצרנו ליד

השער של המפעל, ברגע שראינו משאיות שמתכוננות

להוציא מכונות תפירה, ואז המשטרה מנעה מאיתני, אמרה לנו: יש להם הפגנה

עד השעה שתיים. אז מי שהנהיג את העובדים, יו"ר הוועד, הוא נעצר ולא היה

מי שמנהיג אותם. ברגע שהם ראו אותו מתסיס ואומר לאנשים : לוקחים את

הפרנסה שלכם, לוקחים את המכונות, אז אנשים באופן טבעי הלכו וחסמו את

השער. הטלוויזיה היתה ביום חמישי ולא ביום ראשון שהם נעצרו.

מה עם צו ההרחקה של ה-180 יום ל-500 מטר?

לעניין הזה אני חייב בדיקה, אני לא מעורה בנושא

הזה. יחד עם זה, ברגע שמעכבים, עושים את כל

הפרוצידורה. יש בידי המשטרה סמכות לעשות את כל הדברים האלה.

י. שפי; מכיוון שכאן הולכים לקראת איזה שהוא הסדר, ובכל

זאת יש איזה שהוא צו שמעכב או לא מאפשר לאותם

חברים להתקרב למפעל, אני מציע שאתם תפנו לבטל את זה.

היו"ר י.כץ; אני פונה אליך בבקשה לברר את הנושא ולהודיע

לוועדה מה עניינו של הצו הזה של ה-180 יום, זה

נראה תמוה מאוד, יש לדווח לוועדה.

אני חושב שאני מבטא את עמדת כל חברי הוועדה. אם יש צורך לקחת טביעות

אצבעות, זה ברור שיש סמכות, אין מחלוקת, אבל אין טעם ליצור איזה שהוא

חשש או פחד ולהפחיד את העובדים ולקחת טביעות אצבעות, כשמדובר בסכסוך

עבודה. הדברים התנהלו יחסית בטונים נמוכים, אבל אני מבקש לבדוק את

הנקודה הזאת ולהמנע מצעדים מיותרים.

ע. פרא; יש שתי אפשרויות מבחינתנו. אני מוכן לחזור

להצעה שלך, אבל אני רוצה לצמצם את ה-14 יום.

ואם לא תהיה הסכמה, יו"ר ועדת העבודה של התאחדות התעשיינים ואני נסכם

מי הבורר.

היו"ר י. כץ; בסדר גמור. אני חושב שזה מקובל.

אתם יכולים להכין מסמך כזה ולחתום עליו.

ע. פרא; במקום 14יום, 10 ימים.

א. כתן; אני רוצה להגיד משהו לטובת המשטרה. באותו זמן,

אנחנו חשבנו שהם לא בסדר, כי הם סירבו לפנות

לנו, עם רצון טוב לכל האירוע, למרות שהיה לנו צו בית משפט.



ג. יחזקאל; אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להתערב בסכסוכי

עבודה. זה לא מקומנו. המעורבות שלנו באח לידי

ביטוי רק כאשר הסכסוך חורג מעבר לסכסוך אל עבירות פליליות. ואז צריך

לבדוק כל עבירה לגופה.

אנחנו מעולם לא חשבנו את עצמנו צד מעורב בדבר הזה, ולכן גם לא הוצאנו

הנחיות. כמו שאין הנחיות לטיפול בכל תחום אחר שלא בענייננו.

יעיש; השוטרים היו מעבר לכביש וכל העניין קרה כאשר

עברו לצד שני, לאי של שער המפעל, כשנכנסו

המשאיות להוציא את הציוד. נכון שהמזכירים וגם חיים הועלה לניידת. נכון

שבמשטרה היתה מטרה לשמור על סדר, אבל נוצר מצב שהכיוון היה הלחץ

הפסיכולוגי, הכל נגד העובדים. אם הם היו עושים מעשה והמשטרה עצרה אותם,

זה מוצדק, אבל לבוא להגיד למזכיר ללכת למשטרה? אני הלכתי למשטרה בשעה

שבע וחמישה וראיתי את שלושת החברים יוצאים מהמשטרה, כאשר לכל אחד יש צו

מניעה שאסור לו להתקרב למפעל.

היו"ר י. כץ; הואיל והמשטרה, ברוב המכריע של המקרים, בכל

הארץ ובבית שאן, נהגה באיפוק ונמנעה מלהתערב

בסכסוכי עבודה, אנחנו מבקשים מכם לרשום גם את ההערות שנרשמו כאן, לברר

את הנושא הזה, שמערכת היחסים ביניכם לבין הקהילה, גם אם זו קהילה

שבפינה, תשאר מערכת יחסים טובה.

הישיבה ננעלה נשעה 40;13