הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 234

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. י"ט בכסלו התשנ"ה (22 בנובמבר 1994), שעה 09:00

חברי הוועדה; י' כץ -היו"ר

י' לס

א' מישר - משרד הבריאות

ב' רוזנטל - משרד הבריאות

דייר אי רשף - משרד הבריאות

ס' בלט - התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צ' ספרן

סדר-היום; חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ"ד-1994-

הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת י י לס.



היו"ר י' כץ;

אני פותח את הישיבה.

חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן), התשנ"ד-1994-

הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת י' לס

מחלת הצליאק, או בעברית כרסת, היא מחלה שיש לה מימד תורשתי ופוגעת באלפי

חולים במדינת ישראל, כשבבסיסה עומדת הרגישות לחלבון מסויים שנמצא בקמח שמקורו

בדגן. החלבון הזה הוא זה שמאפשר לאפות לחם, והוא נמצא אך ורק במקור הצמחי

ובדגנים. הוא לא נמצא בתירס, אבל הוא מצוי בחיטה ובמוצרי חיטה. חולי הצליאק,

והם לא מעטים, ברגע שמערכת העיכול שלהם נחשפת לאותו חלבון, היא מגיבה בצורה קשה

מאד. על אנשים אלה נאסרה הרדיפה לגלוטן.

בכמה אנשים מדובר?

יש אלפים בארץ.

במה מתבטאת המחלה הזאת?

זה מתחיל בדרך כלל אצל ילדים, כי יש לזה אלמנט תורשתי, ואז אצל אותו ילד

מתחילות להופיע נפיחויות בבטן ובעיות שונות במערכת העיכול, אפילו עד כדי גידולים

בהמשך הדרך. הבעיה היא אמיתית עד כדי כך שעל פי מידע שנמצא בפניי קיים סימול

בינלאומי שנקרא "נטול גלוטן".

אותו אדם, כאשר הוא נכנס לחנות, בוודאי לא יקנה לחם או לחמניה, מפני שכל

המוצרים האפויים מכילים בתוכם את הגלוטן, אבל יש עשרות ומאות מוצרים שהחולה שנכנס

האם בתוך המוצר יש מרכיב של מוצרי חיטה או לא? בתוך

נקניקיה, בתוך מזון משומר, בתוך אלף ואחד מזונות מעובדים יכול להיות המרכיב הזה,

ואותו חולה איננו יודע ועלול להיפגע. לכן מטרת החוק היא פשוטה ביותר - אין בה

מימד תקציבי, אין בה שום דבר מיוחד, וזאת במסגרת מאמץ לסמן במוצרים כל מיני

מרכיבים שישנם - לחייב את היצרנים לתת את דעתם גם לנושא הזה של הגלוטן ובמפורש

לסמן את המוצרים כמוצרים נטולי גלוטן, ואז אותו חולים יידעו שמוצרים אלה חופשיים

ו נקי ים מגלוטן.

חלק מהבעיה היא שאי אפשר לבדוק גלוטן, אין בדיקת מעבדה לגלוטן, ואנחנו צריכים

לסמוך על כך שאלה שמייצרים לא יכניסו בפנים את החיטה או השיפון או השעורה או

השבולת שועל, שהם ארבעת הדברים שמכילים גלוטן. בעקרון אנחנו בוודאי לא מתנגדים

שזה יהיה, אלא צריך להיזהר, כי אחר כך צריך לוודא שאכן אין גלוטן, ואין דרך

לוודא. כבר היו לנו שני מקרים בארץ שקיבלו מאנגליה - שם התחיל הסימון של "נטול

גלוטן" - קמח שהוא נטול גלוטן ושניים שהשתמשו בקמח זה קיבלו את כל הסימנים של

התופעה. מדוע? כי אפשר לבדוק את זה. באנגליה, בכלל, עמילן, אפילו עמילן כביסה,

מקורו בחיטה, בארץ מקורו בתירס, כמו בארצות-הברית, ואי אפשר להוציא את כל הגלוטן.



אפשר להוציא עד רבע אחוז, חצי אחוז שישאר, וזה מספיק גם כן כדי ליצור את התופעות

החולניות. כך שאי אפשר לוודא שיש או אין, כי אין בדיקת מעבדה. ברור, אם עוסקים

בחיטה ואני בודק חלבון, אני יודע אם אין או יש גלוטן, אבל אם זאת תערובת, אני לא

יכול לבדוק. אם בנקניקיה יכניסו גלוטן, אני לא יכול להבדיל אם יש גלוטן או אין

גלוטן. לכן נראה לי שצריך לנסח את החוק הזה בצורה כזאת, שזה לא מחייב בדיקות

מעבדה, כי אין.

יש מוצרים אחרים שעליהם מסומן, לפי החוק, מה הם מכילים ומה הם לא מכילים?

ד"ר א' רשף;

על כל מוצר כתובים הרכיבים שלו.

מי בוטון;

הפיקוח הוא שלכם?

דייר א' רשף;

כן, של שירות המזון.

מי בוטון;

זה לא נעשה לפי רצונו של היצרן?

דייר אי רשף;

לא, לפי החוק כתוב בדיוק נגה הוא צריך לכתוב.

מי בוטון;

אז מה הבעיה לחייב אותו לכתוב אם יש גלוטן או אין גלוטן?

דייר אי רשף;

אין בעיה לכתוב, אבל מספיק שהוא יכתוב אם זה מכיל או לא מכיל עמילן חיטה,

אנחנו לא מתנגדים לדבר הזה, אבל את הימצאות הגלוטן אי אפשר לבדוק.

מי בוטון;

ממילא גם בדברים האחרים אתם לא בודקים בדיקות מעבדה אם המזון מכיל את אותם

הרכיבים שכתובים על גבי המוצר.

ד"ר אי רשף;

חלק מהדברים אפשר לבדוק, חלק מהדברים אי אפשר לבדוק.

היו"ר י י כץ;

דווקא בגלל שאין אפשרות לבדוק חשוב שיסמנו.



דייר א' רשף;

בדרך כלל כתוב "עמילן". אני חושב שצריך לציין איזה עמילן: עמילן חיטה, עמילן

תירס, עמילן אורז .

מי בוטון;

האם לפי דעתכם יש צורך להשתמש גם במינוח "גלוטן", או מספיק שיהיה כתוב שאין

עמילן?

דייר א' רשף;

אותם 4,000 אנשים בארץ שסובלים מהמצב הזה מכירים את המלה "גלוטן", כך שנראה

לי שכדאי לכתוב להם את זה, אבל צריך לכתוב "ללא גלוטן" או משהו כזה, כשאנחנו

יודעים שזה לא הולך על פי בדיקות מעבדה.

א' מישר ;

אנחנו מציעים, כדי להתמודד עם הבעיות האלה בתקנות, שהנוסח כאן יהיה יותר

תמציתי; "המנהל יתקין, באישור שר הבריאות, תקנות בדבר סימון הימצאות גלוטן

במזון". זה לא משנה אם זה מכיל 6% או 8% גלוטן, השאלה אם יש או אם אין גלוטן.

י י לס;

צריך סימון "נטול גלוטן".

אי מישר;

האם על מוצר כמו נס קפה צריכים להטיל חובה לסמן "ללא גלוטן", או שברור מאליו

שהוא לא מכיל גלוטן ושיש לסמן רק מוצרי מאפה או מוצרים שמי וצרים מרכיבים שיש בהם

איזו שהיא בעיה? בתקנות נתייחס לבעיה הזאת.

י י לס;

בוודאי שעל שקית סוכר לא צריך לכתוב "נטול גלוטן", אם זו שקית סוכר גבישי, כי

בסוכר גבישי אין גלוטן.

ד"ר א' רשף;

אתה לא יכול להגיד "נטול" אתה מוכרח להגיד "ללא", מפני שאם אתה אומר "נטול"

הכוונה שהיה בו והוצאת.

מי בוטון;

האם בכל מוצר יהיה כתוב "ללא גלוטן"?

ד"ר א' רשף;

זה יהיה סיפור, כי אז על כל עגבניה תצטרך לכתוב שהיא ללא גלוטן.

מי בוטון;

חבר-הכנסת לס רוצה "ללא גלוטן".



י י לס;

אני רוצה לתת לחולה את הבטחון שהוא קונה מוצר ללא גלוטן.

אי מישר;

בתקנות אנחנו נכתוב שהסימון יהיה "ללא גלוטן", אבל כאן בחוק יהיה כתוב "בדבר

הימצאות גלוטן במזון".

י י לס;

יש לכם את הסמל הבינלאומי של "נטול גלוטן", את הלוגו? על פי מכתבים שקיבלתי

מאנשים נאמר שקיים דבר בזה, סימול בינלאומי. אם אתם יכולים לדאוג שעל המוצרים

החשודים, כמו נקניקיה - שאף אחד לא יודע מה יש בפנים - יופיע בצורה בולטת הסימול,

שאני שומע שהוא היטה מחוקה, זה בסדר.

ד"ר אי שרף;

השאלה אם זה לא פותח פתח לכל מיני סימונים; לרגישים ללקטוז, רגישים לחלבונים

ואחרים.

היו"ר י' כץ;

אם נחליט להעביר את הצעת החוק, נעביר אורנה כמות שהיא, אבל אני מציע לכם לשנות

את הנוסח של הסיפה של הסעיף, שתאפשר למנהל לקבוע סימונים כבקשתו של חבר-הכנסת לס,

מבלי לקבוע בחקיקה את הסימון עצמו "ללא גלוטן".

פי קוציר;

הסימון "נטול גלוטן" או "ללא גלוטן" הוא האינטרס של היצרן, שמעונין לפרסם את

המוצרים שלו לציבור הזה. אני הייתי משאיר את קביעת התקנות למשרד הבריאות תוך

התייעצות עם יצרנים, כי להתחיל לסמן את זה על נס קפה ועל סוכר ועל כל מיני דברים

שלא רלוונטיים לנושא, אין טעם. אין לקבוע חוקים ותקנות לא רלוונטיים, שאי אפשר

לאכוף אותם. הייתי משאיר את זה בצורה של הסמכה, תוך התייעצות עם נציגי

התעשיינים.

ס' בלט;

אני רוצה להביע עמדה קצת שונה מצידה של התאחדות התעשיינים. קודם כל וחשוב

לזכור שבמאי נכנסה לתוקפה התקנה של חוק סימון מוצרים. זאת אומרת, כל הרכיבים

שבמוצר המזון מופיעים על גבי המוצר בצורה מפורטת בטבלה שמצורפת. ברגע שנפתח פתח

לסימון באשר לחולי צליאק, נצטרך לסמן גם לגבי אנשים שסובלים מרגישויות אחרות: יש

אנשים שסובלים מלחץ דם גבוה ואסור להם לאכול מלח, יש חולי סכרת, ונצטרך לציין את

כמות הסוכר שכל מוצר מכיל, ויש אלרגיות שונות. בסך הכל המוצרים האלה מופיעים

בטבלה, כך שאין צורך לסמן. אם היצרן מייעד את המוצר לחולי צליאק, הוא כבר יסמן

בצורה וולונטרית שהמוצר נטול גלוטן, אבל דרך תקנה לקבוע ולחייב לסמן את כל

המוצרים בצורה כזאת, זה לא מקובל עלינו.

אשר לנושא של העלות הכספית מצד המדינה; זה לא נכון שזה לא כולל עלות כספית,

כי כל הנושא של החלפת אריזות זו עלות כספית ניכרת ליצרן.

מי בוטון;

הכוונה היא שאין עלות לאוצר המדינה.



היו"ר י' כץ;

מה העלות הכספית של היצרנים?

בחודש מאי נכנס לתוקפו חוק סימון תזונתי, שכרוך בהחלפת כל האריזות, וזו עלות

כספית ניכרת. בשעתו חישבנו ומצאנו שזה בין 3% ל-4% מסך כל עלות המוצר.

מי בוטון;

ממילא היתה ליצרנים עלות כספית, בגלל החוק שנכנס לתוקף.

ס' בלט;

החוק החדש כבר נכנס והיצרנים כבר התחילו לשנות את האריזות בהתאם. מדובר

בשינוי נוסף של האריזות.

מ' בוטון;

לא בכל המוצרים, אלא במספר מוצרים אופייניים, שכולם יודעים שהגלוטן מופיע

בהם.

ס י בלט;

הפירוט של עמילן מופיע. בהחלט ניתן לסמן אם זה עמילן חיטה או עמילן תירס או

עמילן מסוג שונה, אבל לא מופיע כיום גלוטן בצורה מפורשת. כל חולי הצליאק יודעים

למה הם רגישים, ובטבלה של הסימון התזונתי והם יכולים לזהות אם הם יכולים או לא

יכולים לרכוש את המוצר.

היו"ר י' כץ;

החוק הזה יעבור עוד תהליכי חקיקה. חשוב שתעדכנו את היצרנים שהכנסת עומדת לקבל

חוק כזה. יכול מאד להיות שאם יתברר לנו שהעלויות הן ענקיות והן מסכנות את קיום

התעשיה במזון, נקבע תקופת מעבר מסויימת.

ס' בלט;

זה פתח מסויים לכך שבעוד חודש תצא תקנה בנושא של סימון רגישות למונוסודיום,

ובעוד חודש תצא תקנה של רגישות למלח ורגישות לסוכר. אלה סימונים שהיצרנים לא

יכולים לעמוד בהם.

היו"ר י' כץ;

אני מבין שמלח ממילא מסומן.

ס' בלט;

אפשר לסמן גם עמילן.



י' לס;

גלוטן זה לא רק עמילן. החלבון הזה יכול להופיע בדרכים שונות ומשונות, לאו

דווקא דרך הערוץ של העמילן, בכל פעם שיוסיפו א מוצרי חיטה כלשהם. מוכרחים שאדם

יידע שהמוצר הוא נטול גלוטן. לא חשוב כנוה גלוטן יש שם, צריכה להיות עליו חותמת

"נטול גלוטן".

היו"ר י' כץ;

אני מציע את ההצעה הבאה: נאשר את הצעת החוק כפי שהיא, בכפוף לתיקון שהביא

משרד הבריאות.

י י לס;

כשדרך הסימון פתוחה.

הי ו "ר י' כץ;

כן.

אני מציע לכם, לקראת הדיון בקריאה הראשונה, שתכינו לנו עלויות ותביאו לנו

נתונים על מה שהולך בעולם כולו.

באנגליה בכל זאת רשויות הבריאות הגיעו למסקנה שזה חשוב.

ס' בלט;

אני לא בטוח שזה לא נעשה שם בצורה וולונטרית.

היו"ר י' כץ;

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את את הצעת החוק בכפוף לתיקון הבא;

סעיף קטן (ב) ינוסח כך; ייהמנהל יתקין, באישור שר הבריאות, תקנות

בדבר סימון הימצאות גלוטן במזון".

היו"ר י י כץ;

הצעת החוק אושרה והיא תעבור לדיון בקריאה ראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:35)