הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתיקו



פרוטוקול מס' 228

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"א בכסלו התשנ"ה (14 בנובמבר 1994), שעה 00;09

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; י' כץ - היו"ר

ע' מאור

מוזמנים; ר' שי - מנהל אגף אימהות וילדים, המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

די גורדון - אגף המחקר, המוסד לביטוח לאומי

די אורנשטיין - לשבה משפטית, משרד המשפטים

ר' בנזימן -שדולת הנשים

יועץ משפטי; מ' בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 95)

(מענק לידה לאם מאמצת), התשנ"ה-1994.

מאת קבוצת חברי כנסת



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 95) (מענק לידה לאם מאמצת), התשנ"ה-1994

(מאת קבוצת חברי כנסת)

היו"ר י' כץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. על סדר היום שלנו, הצעת חוק הביטוח הלאומי

(תיקון מס' 95), (מענק לידה לאם מאמצת), התשנ"ח-1994. שעבר קריאה ראשונה.

לפני שאנחנו עוברים לדון בהצעת החוק שלפנינו אני מבקש להודיע לחברי הוועדה,

שביום ראשון, 20 בחודש, נקיים סיור ברשות הדואר. אנחנו מוזמנים על-ידי הנהלת רשות

הדואר לסיור במיתקנים שלה בתל-אביב. מי שמעוניין להצטרף, מוזמן בשעה תשע בבוקר.

אני אשלח בכוזב פרטים על המיקום המדוייק, ב-20 בחודש ברשות הדואר. יש כנראה גם

בעיות שקשורות לפנסיה ודברים נוספים. אני מניח שהם מעוניינים לפגוש אותנו גם על

הנושאים. בכל אופן, הם עורכים לנו סיור משעה תשע בבוקר עד שעה אחת, במיווקנים

ובשיטות המיון החדשות.

זה קצת ארוך. אולי משעה עשר עד שעה אחת. מי שרוצה להצטרף בשעה עשר יכול

להצטרף?

י י כץ;

אין בעיה. מי שרוצה להצטרף בשעה עשר מוזמן להצטרף בשעה עשר. אני סיכמתי איתם

על שעה תשע.

חברת-הכנסת ענת מאור, איות המציעות של הצעת החוק שלפנינו, רוצה להעיר כמה

הערות לפני שאנחנו נכנסים לדיון על גופו של החוק. בבקשה.

עי מאור;

בוקר טוב. כזכור הנושא נדון פה והועלו מספר דברים. הוא נדון ועבר בקריאה

ראשונה. אני רוצה לדווח לחברי הוועדה מה היו דברי חברי הכנסת. ההערה המרכזית

שהועלתה גם פה, היתה בקשר לנוסח. אי-אפשר לתאר באיזו עוצמה קיבלנו הערות על כך

שהחוק המוצע מנוסח בלשון נקבה, אם מאמצת ולא הורת מאמץ.

הצעת החוק דנה בדבר שהיה מוסכם על כולנו, שמענק הלידה יינתן גם לאם מאמצת.

מדובר בה על מענק לידה ולא על החלק שניתן לבית-חולים. היתה הסכמה כללית בענין

זה, גם של האוצר, שזה תיקון שבא לחסל עיוות לא צודק ולא הולם. לכן אני אומרת שעל

מהות החוק, לפי הערכתי, יש הסכמה כללית.

ואשר לנוסח, שייאמר "הורה מאמץ" במקום "אם מאמצת". העליתי את זה גם בישיבה

הקודמת. אנשי המוסד לביטוח לאומי אמרו לנו שמאחר שעומדים לשנות את חוק עבודת

נשים, שיוכנס בו גם השינוי הזה, אין טעם להקדים ולהכניס אותו לחוק שלפנינו.

אני דיווחתי על כך במליאה. פניתי בענין זה גם ליועץ המשפטי שלנו, לעורך-דין

בוטון, דרך מזכירתו. אני מבקשת שאם ניתן לעשות שינוי, למען התפיסה הכוללת שלנו,

שהניסוח יהיה מענק לידה להורה מאמץ. זה חשוב ביותר.

היתה הערה גם לגבי גיל הילד. רוב הדוברים אמרו שגיל עשר זה הכרחי. לעומתם

היתה שאלה לבוה בכלל להגביל את הגיל, ואם להגביל, שייקבע גיל 18.



מי בוטון;

ההגבלה של עד גיל 10 קבועה בחוק. בסעיף 103א נאמר: "הוראות סימן זה" - זאת

אומרת כל הנושא של דמי לידה וכו' - "יחולו בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע שר

העבודה בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת, גם על אשה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל

עשר".

לדעתי, מענק הלידה הזה, שנועד לרכישת ציוד ראשוני עבור נולד, לא מתאים למישהו

שהוא בגיל 17-16.

מה גובה מענק הלידה היום?

733 שקל.

מענק לידה נועד לרכישת הציוד הראשוני לקליטת התינוק בחיק המשפחה. הוא מתווסף

על מענק האשפוז שמממן את אשפוז היולדת, הוא מתווסף לדמי הלידה כאשר יש צורך לתת

תחליף שכר ליולדת שהפסידה שכר, הוא מתווסף לקיצבת הלידה כאשר יש לידה רבת-עוברים.

מענק הלידה הזה, שהוא בסכום הגזור באחוזים משכר הממוצע, איננו קשור לשכרה או

להכנסתה של היולדת.

כמה זה?

היום, כפי שקבוע בחוק זה שנים, הוא 20% מהשכר הממוצע בלידת ילד אחד, 100%

בלידת שניים, ו-50% נוספים של השכר הממוצע על כל ילד נוסף שנולד. זה קבוע בחוק

הביטוח הלאומי. מענק הלידה לילד אחד הוא 733 שקלים.

כמה השכר הממוצע היום?

3,800 שקל.

כמה אימוצים יש בשנה?

אי גולדשטיין;

יש לנו נתונים על אימוצים בארץ, 220 בשנה. אני מבקשת להבהיר שהנתונים שאני

אומרת כאן אינם מעודכנים לעכשיו. היתה לנו בעיה לקבל נתונים ממשרד העבודה, היות

והם בימי עיון, בשבוע של ימי עיון. מאז שמסרו לנו נתונים לא יכולנו להתעדכן.

אבל בנתונים שיש לנו וכפי שחושבה עלות הצעת החוק, מדובר ב-220 אימוצים של ילדים

בישראל בשנה, עוד 240 ילדים המאומצים בחו"ל, מובאים ארצה ועוברים את התהליך של

האימוץ בארץ, מתוך 460 הילדים הללו 7 ילדים עוברים אימוץ נוסף מפני שהאימוץ

במשפחה הראשונה לא הצליח ואז מעבירים אותם לעוד אימוץ. זה באופן כללי.



בחוק הביטוח הלאומי, מזח שנים לא מעטות, יש לאם המאמצת זכות לקבל דמי לידה

כמו האם היולדת. בתיקון לחוק עבודת נשים, שנעשה בו נעשה תיקון עקיף לחוק הביטוח

הלאומי, נעשתה השוואת הזכויות של האב המאמץ לאם המאמצת. חברת-הכנסת מאור ועוד

חברות כנסת הציעו לאפשר מתן דמי לידה גם לאב המאמץ, שלא כמו האב הביולוגי, וזה

נכנס להצעת חוק ממשלתית שעומדת לפני דיון בוועדת שרים, שאמנם טרם נדונה אבל היא

כבר נוסחה בהסכמה גם עם המציעה, והיא עומדת לפני דיון. נקבע שם לראשונה העיקרון

שלגבי הביטוח הלאומי בפרק אימהות הוא חדש, של השוואת זכויות הגבר המאמץ לאשה

המאמצת.

כפי שאמרתי, זה עומד לדיון בפני ועדת שרים ועדיין לא הפך לחוק.

היו"ר י' כץ;

רק אחד מבני הזוג יכול לנצל את זכותו.

אי גולדשטיין;

בתיקון לחוק עבודת נשים יש כמה תיקונים. למשל, שהגבר המאמץ יוכל לקבל חופשת

לידה כמו האם המאמצת.

עי מאור;

לחלופין כמובן.

אי גולדשטיין;

כן. שאי-אפשר יהיה לפטר את הגבר המאמץ מפני שהוא יצא לחופשת אימוץ; שהוא

יהיה זכאי לדמי לידה אם הוא נטל את חופשת האימוץ הזאת.

ע' מאור;

הכל לחלופין.

אי גולדשטיין;

כן. יש כמובן סייגים. אם מדובר על שני בני זוג מאמצים, הם מחליטים ביניהם

מי מחם יהיה זכאי. תנאי נוסף לענין דמי לידה, שהאשה צברה את תקופת האכשרה

המתחייבת כדי שתהיה זכאית לדמי לידה, כמו שזה לגבי אם ביולוגית. ונקבע שם עיקרון

נוסף, כאשר הגבר מאמץ לבדו ואין עימו בת זוג. זה עיקרון שבמהותו הוא הדש וזר

כשמדובר בפרק אימהות. בכל זאת הוא הוכנס לשם בתנאים ובסייגים, שאם רשויות האימוץ

מצאו לנכון לתת לגבר הבודד הזה ילד, שהוא יהיה זכאי.

עי מאור;

זה קיים. זה לא משהו תיאורטי. במציאות זה כבר קיים. זה לא תסריט דמיוני.

אי גולדשטיין;

זה עכשיו בהצעת החוק שעדיין לא עברה את ועדת השרים.



עד כמה שניסינו לברר בהקשר להצעת החוק הממשלתית, לא ידעו לתת לנו בשעתו

נתונים כמה אימוצים כאלה יש. אם אנהנו מעלים בדעתנו, בחשיבה עצמית איפה זה יכול

להיות אנהנו מניחים שזה יכול להיות באימוצים בתוך משפחה, כאשר נניח הורי ילד

נפטרים ואהד הדודים או אחד האחים או הסבא מבקש לאמץ את הילד ומקבל אימוץ פורמלי,

לא אומנה אלא אימוץ, אז אנחנו יכולים לראות אימוץ על-ידי גבר לבדו. לגבי

סיטואציות אחרות של אימוץ על ידי גבר שאין עימו בת זוג, לא קיבלנו נתונים מרשויות

האימוץ במשרד העבודה.

עי מאור;

לי ידוע על מקרה כזה.

אי גולדשטיין;

אם יש מקרים כאלה, הם בוודאי בודדים.

היו"ר י י כץ;

מה לגבי חופשה ללא תשלום?

אי גולדשטיין;

זה תיקון שעומד להיכנס לחוק עבודת נשים.

י י כץ;

כולל חופשה ללא תשלום.

אי גולדשטיין

כולל אפשרות לקחת חופשה ללא תשלום, כולל אפשרות להתפטר תוך 12 חודשים, כולל

הכל, השפעה טוטאלית.

כאשר אותו תיקון לחוק עבודת נשים יתקבל, והעיקרון הבסיסי של השוואת זכויות

שני ההורים המאמצים יכנס גם לחוק הביטוח הלאומי דרך הענין של זכות לדמי לידה -

שרת העבודה והרווהה ברכה על הצעת החוק הזאת ותמכה בה גם בוועדת השרים - אנחנו

סבורים שאז צריך לתת גם לגבר המאמץ את האפשרות לקבל מענק לידה.

אני רוצה שנבהיר במה מדובר. כששני בני זוג מקבלים ילד לאימוץ, אין ספק שהצעת

החוק שעומדת עכשיו לדיון תחול עליהם ואין נפקא מי נא מיהו הזכאי למענק לידה, מפני

שהמענק הזה לא גזור משכר והוא מיועד לצרכי הילד. כשיה הרמוניה משפחתית לא חשוב

לאיזה כיס נכנס המענק הזה, של הגבר או של האשה. כאשר אשה מאמצת לבדה - זה יותר

נפוץ מגבר המאמץ לבדו - יש לה זכאות. הקושי הוא כשגבר שאין עימו בת זוג מאמץ

לבדו ואז צריך לתת לו זכות, בפרק אימהות, לקבל מענק לידה. כשיתקבל כל העיקרון

הבסיסי, שיש השוואת זכויות להורים מאמצים, ייכנס גם הענין הזה. עד אז זה נראה לנו

קשה.

היו"ר י י כץ;

את הצעת החוק הזאת אתם מקווים לכלול בהצעת החוק שלכם, הממשלתית.

אי גולדשטיין;

לא, זאת לא. מענק הלידה נחוץ שייקבע בחוק הזה שמובא לכאן ושעבר את הקריאה

הראשונה.



מי בוטון;

אני מרשה לעצמי להבהיר את דבריו של היושב-ראש. העיקרון שבהצעת החוק הזאת

יכנס כשיתקבל החוק שאת מדברת עליה, שהממשלה תציע לכנסת. אם אותו חוק יתקבל הוא

'תן ביטוי גם לדבר הזה, זאת אומרת יתקנו שם.

אי גולדשטיין;

לא. הקונצפציה של השוואת זכויות תיכנס שם אבל מענק הלידה לא נמצא שם. נמצא

שם רק הנושא של דמי לידה.

מי בוטון;

את תכניסי את זה לשם, זה מה שאת מציעה.

אי גולדשטיין;

לא זה מה שאני מציעה. זה לא מה שאני מציעה. אני מציעה שאת הצעת החוק הזאת

מריצים הלאה.

מי בוטון;

להעביר אותה כשכתוב רק אם מאמצת, ולא הורה מאמץ?

אי גולדשטיין;

כן, כשכתוב האם המאמצת, כמו שזה היום.

מי בוטון;

בנוסה הזה.

אי גולדשטיין;

בנוסה הזה. בלי האב המאמץ, מפני שהעיקרון כולו של השוואת הזכויות עדיין לא

התקבל. לכן את המקרים הבודדים של אב מאמץ, מאמץ לבדו, אני מבקשת להותיר למועד

מאוחר יותר כאשר יכנס העיקרון של השוואת זכויות.

היו"ר י י כץ;

את אומרת, מבחינת התפיסה, להשאיר את ההשוואה, לא לקחת קטע קטן ולעשות בו את

הכל.

אי גולדשטיין;

נכון.

ברשותכם, אני רוצה להעלות עוד נושא.

תוך כדי חשיבה לקראת הדיון היום התברר לנו שלא השבנו על נושא אהד שיכול להיות

נושא מאוד כבד. בעת ניסוה הנוסח שעבר קריאה ראשונה לא חסמנו אפשרות של מתן מענק

לידה באימוץ בתוך המשפחה. אני רוצה להסביר במה מדובר.



כפי שכולם יודעים, יש הרבה מאוד מקרים של בני זוג שנישאים ואלה לא הנישואים

הראשונים שלהם. הם מביאים עימם ילדים מנישואים קודמים, אשר גדלים בתא משפחתי

חדש. לעיתים יש ילדים שלה, ילדים שלו וילדים שלהם. לעיתים אחד ההורים מבקש לאמץ

את ילדיו של בו זוגו, לתת לו עבורם מענק, זה כבד.

היו"ר י' כץ;

איך סותמים את הפירצה?

א' גולדשטיין;

אנחנו רוצים להציע, שכאשר האימוץ נעשה בתא משפחתי שבו אחד ההורים הוא הורה

טבעי, לא יהיה מענק.

עי מאור;

מקובל.

היו"ר י י כץ;

מקובל.

אי גולדשטיין;

אנחנו ננסח את זה משפטית.

מי בוטון;

אולי אפשר לומר שילד שבגינו שולם כבר מענק לידה לא יקבל עוד פעם.

אי גולדשטיין;

בקטע הזה יש לנו בעיה שאנחנו קוראים לה "כפל מענק לידה". כשאשה יולדת מחליטה

מלכתחילה לתת את ילדה לאימוץ, נעשות עבודות הכנה, לוקחים ממנה את התינוק מייד עם

היוולדו ואז היא לא תקבל את השי בדמות מענק לידה. אבל אם זה קורה מאוחר יותר,

אחרי שהיא עזבה את בית החולים, זאת אומרת שהיא קיבלה את מענק הלידה וגם האם

המאמצת תהיה זכאית לקבל אותו. יש כאן כפל מענקים. לכן חשבנו אילי לקבוע במקרים

כאלה סייג ולדבר על אימוץ ילד עד גיל שנתיים או שלוש.

ר' בנזימן;

אני מבינה את הקושי הטכני שהצביעה עליו נציגת הביטוח הלאומי אבל אני חושבת

שלא נכון לחוקק חוק שהיתה עליו ביקורת במליאה, ביקורת שאני שמחה עליה, ולומר,

אנחנו נתקן את זה אחר-כך. אם סוף סוף כולנו מבינים שראוי לדבר על תא משפחתי ועל

הורה ולא על אם, נראה לי שהתיקון צריך להיות עכשיו.

היו"ר י י כץ;

אני שואל את נציגת המוסד לביטוח לאומי, מתי אתם מתכוונים להגיש את הצעת החוק?

אי גולדשטיין;

זה הוגש כבר. עדיין לא נקבע מועד לדיון. החוק המוצע מנוסח, הוא מוסכם וכולל

הצעה של חברת--הכנסת מאור, ששולבה.



היות והצעת החוק עדיין לא נדונה בוועדת השרים, אפשר לנסות להכניס את התיקון

לענין מענק לידה לאב המאמץ, כמו שהחלטנו לגבי דמי לידה. צריך לעשות זאת עם

משרד העבודה והרווחה, שהוא בעל החוק.

יש לנוכחים הערות נוספות?

עי מאור;

לסוגיה של כפל מענקי לידה. אני מקבלת לגמרי את הבעיה שהצביעה עליה נציגת

המוסד לביטוח לאומי. רצוי למצוא בעניו זה ניסוח פוזיטיבי. יש מקרים שכפל גימלאות

הוא הכרחי, שכן לא יעלה על הדעת שהאם הביולוגית תקבל ואיור-כך זה יימנע מהאם

המאמצת.

הלוואי שיהיו אצלנו מינימום של מקרי אימוץ, זה הדבר הכי טוב.

אי גולדשטיין;

חשוב שתדעו שיש כפל כזה.

לפעמים אין מה לעשות.

ואשר לניסוח, לדו-לשוניות, דבר שהוא מהותי ולא סמנטי. אולי הוועדה תוכל

לגרום לזירוז הדיונים בוועדת השרים. אני אשמח מאוד אם זה ייעשה. חשוב שהחוק הזה

יתקבל בהקדם. אנשים מחכים. אני עומדת על כך שנמצא פתרון לנושא הלשוני, שהוא

מהותי.

היו"ר י' כץ;

אני הייתי מציע לחכות 30 יום. ניתן לממשלה 30 יום. הצעת החוק שלך ושל

חברותיך תיכנס למסלול מהיר.

עי מאור;

אתה תפנה לוועדת שרים לענייני רקיקה?

היו"ר י י כץ;

אנחנו מעכבים את ההצבעה על הצעת החוק הזאת ל-30 יום. אתם תבואו עם הצעה,

תניחו על שולחן הכנסת הצעה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 30;9).