הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 227

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ד/ וי בכסלו התשנ"ד, 9.11.94 בשעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י. כץ

ט. אלסאנע

ב. טמקין

י. לס

ע. מאור

י. שפי

מוזמנים; י. ונונו, ח"כ

א. גולדפרב, ח"כ

א. בן שושן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

א. ליאל, מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון

י. בנטוב, משרד התעשייה והמסחר, יועץ השר לענייני פיתוח

ז. אורן, משנה למנכ"ל רשות החברות, משרד האוצר

י. עבדי, היועץ המשפטי של רשות החברות, משרד האוצר

ש. בן חמו, רשות החברות, משרד האוצר

ע. לוי, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

ר. להב, משנה לראש מנה"ר, משרד הביטחון

ס. דויטש, סגן ראש מנה"ר, משרד הביטחון

נ. כלץ, ראש יחידה כלכלית. משרד הביטחון

ב. פפרס, משרד העבודה והרווחה

ש. חורש, האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

ש. עמאר, יו"ר הוועד לטיפול במוקדי אבטלה, משרד העבודה

והרווחה

א. פראן, המנהל הכללי של שירוו. התעסוקה

ג. ינקוביץ, מנהל אגף שי????? פרט, שירות התעסוקה

א. צרפתי, אגף מילואים ואבטלה, המוסד לביטוח לאומי

ע. תמיר, יו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

ר. פרוכטמן, מנהל המחלקה לניהול תעשייתי, התאחדות

התעשיינים

י. לנקרי, חבר הוועד, מפעל רמתא

ד. בהונקר, יו"ר הוועד, מפעל רמתא

ב. יצחק, חבר הוועד, מפעל רמתא

ב. דויטש, מנהלת משאבי אנוש, מפעל עשות



ד. תמיר, מנהל כספים, מפעל עשות

י. מוסרי, יו"ר הוועד, מפעל עשות

א. בלוך, חבר הוועד, מפעל עשות

א. הייניג, חבר הוועד, מפעל עשות

א. מורד, חבר הוועד, מפעל עשות

י. טקג'יו, חבר הוועד, מפעל עשות

מ. שואן, חבר הוועד, מפעל עשות

פ. עירון, ראש מחלקת תפעול, נמל אילת

י. עובדיה, חבר הוועד, מפעל אילת

צ. שבתאי, ממלא מקום ראש העיר אשקלון

א. אלמוג, חבר הנהלת עיריית אשקלון

י. קפלינסקי, עוזר ראש העיר אילת לענייני רווחה ושיקום

א. עמאר, מנהלת אגף הרווחה בעיריית באר-שבע

ב. קרוצ'י, ממלא מקום ראש עיריית באר-שבע

א. קייני, מזכיר איגוד מקצועי, מועצת פועלי באר-שבע

ח. ברדה, מזכיר מועצת הפועלים, מועצת פועלי אשקלון

נ. קורן, מזכיר איגוד מקצועי, מועצת פועלי אשקלון

א. אזולאי, מזכיר מועצת פועלי אילת

מזכירת הוועדה; א. אדלר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

מוקדי מצוקה ננמל אילת. ב"עשות" אשקלון וב"רמת"א" בנאי שבע

(הלס"י) - ח"כ יוסף וגונו



מוקדי מצוקה בנמל אילת. ב"עשות" אשקלון וב"רמת"א" בבאר שבע

(הלס"י) - ח"כ יוסף ונונו

בוקר טוב רבותיי. אנחנו פותחים את ישיבת

ועדת העבודה והרווחה בנושאי מוקדי מצוקה

בנמל אילת, בי'עשות" אשקלון וב"רמת"א" בבאר שבע, וכן בנושאי התעסוקה

בנגב. היום הוא יום מיוחד. היום הוא יום האזכרה השנתי לדוד בן גוריון.

התלבטתי אם לקיים את הישיבה, אבל בגלל שני דברים החלטתי לקיים אותה

במועדה.

הראשון - סיבה אישית. אני כהן, וממילא איני יכול לבקר בבית קברות

ולעלות לקברם. הסיבה השנייה היא, שחשבתי שהדרך הטובה ביותר היא לקיים

דיון דווקא בנגב, בנושא הנגב, כי חזונו של דוד בן גוריון לא התגשם

במלואו. אנחנו סובלים ממצוקה בתחום התעסוקה בשני אזורים עיקריים, האחד

- הגליל והשני הוא הנגב.

האחד לא צריך לבוא על חשבון השני. אני איש הצפון, אבל אני חושב שהנגב

הוא אזור חיוני למדינת ישראל. בעיות התעסוקה באזור הנגב הן בעיות

שאנחנו כחברה חייבים לטפל בהן ולתת להן עדיפות ברורה על פני כל אזור

א. זכות הקיום שלנו תלויה בפתרון הבעיות החברתיות ובפתרון בעיות

התעסוקה, ולנגב צריכה להיות עדיפות ברורה.

אני מודו. לחבר הכנסת ונונו על הרגישות הגבוהה שגילה, ואני נותן לך את

רשות הדיבור כמגיש ההצעה לפתוח את הדיון בנושא. בבקשה.

י. ונונו; שלום לכולם, יו"ר הוועדה, מנכ"ל, אורחים

מעשות, מרמתי'א. ההצעה לסדר היום שנושאה

מוקדי מצוקה ומוקדי אבטלה באזור הנגב זה הרקע. שני תהליכים מתרחשים

היום במשק. מצד אחד יש הצמיחה וההשקעות וגם ירידה חדה באבטלה במשק,

מ-11.3% ל-8% ואפילו פחות מזה, אבל מאידך, ישנו תהליך מנוגד, שבמקומות

רבים דווקא מצוקת האבטלה הולכת ומעמיקה. זה בולט בצורה חדה על רקע

התהליך השני. הדבר בולט מאוד בדרום ובנגב, ששם שיעורי הבלתי מועסקים הם

גבוהים, הייתי אומר אפילו פי שלושה ופי ארבעה מאשר השיעורים במרכז

הארץ. אני מתמקד בשני נושאים היום: המשבר בעשות אשקלון והמשבר ברמת"א

בבאר שבע, שהם למעשה שני מפעלים, שמייצגים מפעלים אחרים, מפעלים רבים

לאותו משבר שקורה בדרום.

עשות אשקלון הוא מפעל ייחודי מסוגו באזור הדרום. הוא משרת את אשקלון,

שדרות, קרית גת, קריית מלאכי, ומעסיק היום 550 עובדים, שבהם חמישים

מהנדסים, מאה טכנאים, חמישה דוקטורים, מפעל היי-טק עם טכנולוגיה גבוהה.

במהלך השנים הוא עבר מספר תכניות הבראה, בהן פוטרו וצומצמו עובדים

במידה גדולה, והעובדים תרמו גם ע"י ירידה בשכרם. היום, לפני

חודשיים-שלושה, חתמו על הסכם הבראה נוסף, שמטרתו לאפשר למפעל לעבור

מייצור צבאי לייצור לצרכים אזרחיים. זוהי תכנית הבראה משכנעת, שמדברת

על כך שאם בשנים האחרונות המכירות ירדו מ-50 מיליון דולר ב-93' ל-40

מיליון דולר ב-94', התחזית היום בגלל המעבר למוצרים אזרחיים מדברת על

גידול ל-52 מיליון דולר ב-95' ולאחר מכן התייצבות על 65 מיליון דולר.

אבל לשם כך הם צריכים לרדת בכוח העבודה בכמאתיים עובדים. גם לגבי זה

הגיעו לסיכום על תכנית הבראה, על ירידה ל-200 עובדים: קודם כול הוצאה



לפנסיה של אותם עובדים היכולים לצאת לפנסיה ועוד עובדים אחרים שיצטרכו

לפטר. הסיכום היה שמשרד האוצר יעניק למפעל 6 מיליון דולר, תע"ש מצדה

תעניק 6 מיליון דולר ו-6 מיליון דולר יושקעו ע"י המפעל עצמו ממקורותיו

הוא. כך שהסכום של 18 מיליון דולר צריך לאפשר את עלות הפרישה של אותם

200 עובדים, שצריכים לפרוש לפנסיה אן לדברים אחרים. למרות הסיכום

וההסכם על מחיר כואב כזה של פיטורי 200 ושל הורדה בשכר, משרד האוצר

מעכב את חלקו, דבר שכבר יוצר מצב, שגם לאחר הפרישה המפעל ייקלע למשבר

נוסף, דבר שיצריך אולי פיטורים נוספים.

לכן היום הבעיה העיקרית אינה ההבראה, אלא יישום התכנית: האוצר חייב מיד

לבצע את חלקו, אחרת גם 6 מיליון דולר שהוא צריך לתת הופכים להיות תשלום

רק למה שצריך לעשות עכשיו וצריכים לסכם מחדש. לכן אני מבקש, לגבי עשות

אשקלון להזדרז ולשמוע גם מהאוצר וגם ממשרד העבודה והרווחה איך הולכים

לבצע באופן מידי את אותו הסכם על מנת שלא יפוטרו עובדים נוספים. יש

לזכור שאזור זה של אשקלון והדרום ושדרות זה אזור שהוא מוקד אבטלה

ו צוקה קשה מאוד. זה מפעל ייחודי, שמעסיק עובדים אקדמאים, מהנדסים

וטכנאים, לכן המשבר פה יותר חריף ממה שקורה במקומות אחרים.

מפעל רמת"א בבאר שבע גם הוא מפעל שהעסיק קרוב ל-500 עובדים וכבר היו

100 עובדים ועוד 100 מעובדים. עכשיו

לקראת ביצוע של פיטורים נוספים של 100 עובדים יש טענה של רמת"א, שאחרי

הפיטורים של 100 עובדים אכן תהיה התייצבות במספר העובדים. עדיין יש לחם

בעיות קשות מאוד ג. עבר מייצור לתעשייה האווירית וייצור צבאי לצרכים

אחרים וייצור אזרחי. להם בעיות ???זמנות, ואני חושש שגם פה לא הגענו

לסוף הדרך מבחינת הפיטורים, ואנחנו צפויים פה לפיטורים נוספים ואולי

אפילו לסגירת המפעל. זה הרקע למשבר הקשה באבטלה באזור באר שבע והסביבה,

אזור אופקים ונתיבות, לכן פה ההיחלצות דחופה ביותר, של כולנו.

תודה רבה. אנחנו נקיים את הדיון בסדר הבא.

תחילה נשמע סקירה של מנכ"ל העבודה והרווחה,

אח"כ הערות של מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון, אח"כ יועץ השר לענייני

פיתוח, שר התעשייה והמסחר, ואח"כ נשמע את ועדי העובדים, אנשי מועצות

הפועלים ושאר הנוכחים, איש איש בהתאם לנושא שלו.

בגלל החשיבות של השתתפות נציג האוצר, אולי

בינתיים תוך כדי דיון, להזעיק נציג אוצר

שיבוא לפה.

כי כירת הוועדה מתבקשת להתקשר לזאב אורן.

אדוני מנכ"ל משרד העבודה, ב; קשה.

בוקר טוב אדוני היו"ר, אני רוצה להציג את

תכנית המשרד למוקדי אבטלה, שיש בהם אבטלה

מעל 100/0. שרת העבודה והרווחה הנחתה אותנו במרץ להכין תכנית כוללת

ליישובים, שיש בהם אבטלה מעל 10%. פרמטר זה שימש אותנו כמדד עיקרי

להכנת התכנית. לכולנו ברור שאם נטפל בנושא האבטלה בצורה יסודית, גם

בעיות הרווחה ייפתרו.



בחרנו ביישובים בחתאם לפרמטר של 10%, והם כוללים את אופקים, נתיבות,

רהט, דימונה, מצפה רמון, ירוחם, שדרות, קריית גת, אשקלון, קריית מלאכי,

אור עקיבא, יקנעם עילית, עכו, שלומי ועילבון.

הדבר השני שקבענו בתכנית הוא שבפעם הראשונה כל הגופים המטפלים בנושאי

הכשרה, תעסוקה, רווחה ואבטלה ישבו יחד ויעברו יישוב-יישוב ויראו את

מצבו האמיתי, לא לפי ניירות, אלא בניתוח ממשי של היישוב עם הרשות

ביישוב על מנת לגבש תכנית משותפת, שתצא לפועל בצורה מבוקרת וממוטדת.

תהליך זה נקבע מאמצע מרץ, ו יה צריך להסתיים באמצע יולי. אנחנו סיימנו

את התהליך באוקטובר, משום שהייתה שביתת העובדים הסוציאליים במשך 45

ימים וחודש החגים בספטמבר, שבעצם גזל מאתנו חודש עבודה שלם.

לגופו של עניין, נכון להיום, באוקטובר החלה תכנית זו לפעול. מה ייחודה

של התכנית? כפי שאמרתי, עשינו ניתוח פרטני של אוכלוסיית המובטלים בכל

יישוב וניתן לתת מספרים מדויקים על גיל המובטלים ועל הכשרתם המקצועית.

יש הבדל גדול בין מה שמצהירים פורמלית שהאיש מסוגל או יודע לעשות, לבין

מה שהוא מסוגל לעשות בשטח. בפעם הראשונה יש לנו נתונים עדכניים על

התכנית. הדבר השני זה בגיבוש התכנית מהרמה המקומית, רמת הרשות, עד לרמה

הארצית. כולנו יחד ישבנו כדי לראות איך מטפלים באותו מובטל, על מנת

שבסופו של דבר יגיע לעבודה.

הדבר השלישי זה גיבוש תכנית תעסוקה אזורית באותו אזור, כל אזור בהתאם

להתפתחות התעשייתית, על מנת שנדע מה צפוי להיות באזור, איזה כוח אדם

צריך להכשיר, מה הן ההשקעות הנדרש נ בכוח אדם, כדי שהיישוב יוכל לעמוד

באותם קריטריונים.

השקענו מאמץ רב גם בהעשרה ובקידום אוכלוסיות, כי אין ספק שהיום אפילו

כתבנית או פקידת קבלה במלון אם אינה יודעת C B A יכולה להתקבל

לעבודיז. ואם מכשירים מישהו להנהלת חשבונות אין סיכוי שתתקבל לעבודה.

התכנית הפרטנית הזו באה לוודא שכל אחד יקבל את ההכשרה הנדרשת. אנחנו

ניסינו גם לגבש דפוסי עבודה, כדי שהתרבות של האבטלה לא תמשיך להתקיים.

ברור לנו שיש קושי להביא אנשים שזמן ארוך לא עבדו להתעניינות ורצון

לצאת לעבודה. לצורך נושא זה גיבשנו תכנית עבודה מפורטת הכוללת כנסים,

דנאות וטיפול אישי. אבל היא כוללת דבר נוסף - האיש איננו צריך להתרוצץ

בין הגופים השונים כדי לקבל טיפול. הוא בא לכנס או לסדנה, הוא ימלא

טופס אחד, וזה עובר את כל הרשויות: שירות התעסוקה, ביטוח לאומי, משרד

העבודה, לשכת הרווחה. על ידי כך מונעים את ההתרוצצות של האיש. מצד שני

אנחנו נתנו את המשאבים על מנת שמבחינת רווחה אם אותה אישה צריכה לצאת

לעבודה ולשים ילד במעון, היא תוכל לעשות זאת. אם מה שמונע ממנה זה ילד

שצריך להיות במועדונית במשך כל היום, היא תוכל לבצע את זה.

את התכנית הזו הצגנו בכל יישוב בצורה מפורטת. סיימנו הצגה בעשרה

יישובים, ויש לנו עוד חמישה. היום מתבצע חלק, ובשבוע הבא החלק השני,

ובזה מתחילים להתניע את התכנית.

התגובות של היישובים הן טובות מאוד.

אופקים, נתיבות, רהט, דימונה, מצפה רמון,

ירוחם, שדרות, קריית גת, אשקלון, קריית מלאכי. עשרה יישובים בדרום,

חמישה בצפון.



צריך היענות ראשי היישובים לקחת על עצמם את הובלת התכנית, להירתם

לביצועה. יש בה גם ההכשרות הנדרשות בכל תחום. יש לנו ניסיון קטן של

מפעלים, שבאנו אליהם בצורה קונקרטית עם הצעה ממשית יחד עם שירות

התעסוקה להגיד - ראו, זה הפוטנציאל שישנו. אנחנו מוכנים להשקיע

בהכשרתו. האם אתה מתחייב בהעסקתו!-. יש מספר מפעלים גדול, שמוכן להיכנס

לתכנית זאת. אינני רוצה להזכיר אחד כדי לא לשכוח מישהו אחר, אבל בהחלט

ישנם מפעלים שמוכנים להיכנס לתכנית זו. אנחנו רואים שאפשר לעשות תכנית

זו. היא טעונה הוכחה, כי זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים אותה בצורה

כזו.

הדבר הבא זה הטיפול בתחומי הרווחה, שעושים אותו במקביל ליציאה לעבודה.

גם כאן ניתנו משאבים, וראש הרשות אינו צריך לרוץ אל איש, אלא לקבל את

הפרויקטים שאושרו לו. הדגשנו בכל מקום, שאין הכוונה לחלק כסף. אין פה

כסף. גם בשום תדריך לא הוזכר נושא הכסף. אנחנו עושים פרויקטים המוגדרים

כלוח זמנים, ביעדים ובתכנית עבודה, ואנחנו נבצע מעקב.

האלמנט האחרון שהוא חלק מתכנית זו הוא היכולת לבצע מעקב פרטני. בכל

האזורים האלה יחד יש 15-12 אלף מובטלים. אני אומר בין לבין, כי עוד

אנו ו מדברים, וביישוב כמו ירוחם נוספו 300 מובטלים. ואתה, אדוני,

העלת את הנושא שבאזור מסוים במפעל מסוים מפטרים. אני יודע שהמידי

והחיים גוזלים לנו תמיד את הארוך טווח. אנחנו הכנו תכנית ארוכת טווח.

תכנית זו תימשך שנה שלמה. נתנו לה את המשאבים הנדרשים. אנחנו חושבים

שזו הדרן- לפעול, אגחנו חושבים שזו הדרך ללכת לעשות דברים בתחום הכשרה

מקצועית. כשהיינו בישובים השונים, הם העלו גם בעיות ברמה הלאומית,

כלומר, האם מפעל המקבל סיוע ממשלוני עושה משהו בשביל לקלוט עובדים?

לשאלה זו לא הייתה לי תשובה. איך נקבע סדר העדיפות מי יקבל מפעלים?

משרד העבודה והרווחה אינו מופקד על תחום יצירת מקומות עבודה ולא על

הטבות, שמשרדים שונים מחלקים. תחום זה אינו תחום של משרד העבודה

והרווחה. הם העלו את נושא חוק המכרזים, בעיקר ליישובים שיש בהם מפעלים

ביטחוניים. הם העלו את הנושא שבא יזם, מוכן לפתח, מקבל סיוע ממשלתי,

ולעומת זאת היישוב אינו נרתם, הוא מביא עובדים מהצפון. אנחנו חייבים

לסגור קצוות אלה יחד ולוודא שתכנית זו תבצע את זה.

אני רוצה לומר את הדבר הבא, משרד העבודה, שוב, אינני מתנער מאחריות

שלנו, משרד העבודה והרווחה מופקד לסייע למפעלים בקשיים, אבל ישנם כללים

לסיוע זה. איננו נותנים מענקים. פה הוזכרו מענקים, שהאוצר וגופים אחרים

אחראים עליהם. לנו יש תכנית ברורה איך מסייעים למפעלים בקשיים. מה הם

הכלליים כדי לתת למפעל כזה סיוע. אנחנו מוכנים לסייע בתכנית הכשרה

ובהכשרה פנים מפעלית ובהקמת בית ספר להכשרה במפעל, אבל התנאי הוא

שלמפעל זה יש תוחלת חיים.

קריאה; מי עושה את הבדיקה?

יש מספר גופים. בדרך כלל מפעל בקשיים - יש

דיון בבית משפט המגדיר את מצבו. יש גם אצלנו

גוף, הבא לבדוק כלכלית מה מצבו של המפעל. אני יכול לתת מספר דוגמאות,

שהיו בחדר זה של ועדת העבודה והרווחה, של מפעלים שבאו ואמרו "אני

בקשיים, אני צריך סיוע של הכשרה פנים-מפעלית, או חל"ת או כל צורה אחרת

של סיוע". בדקנו שהמפעל עומד איתן, שאיננו מקבל את המשאבים ומחר מפטר

את כולם. בדקנו שלאנשים יש תכנית הכשרה, ונתנו את הסיוע. לכן אם



המפעלים האלה עומדים בקריטריונים האלה, לא תהיה כל בעיה במשרד העבודה

והרווחה להיכנס לתכנית פרטנית. יש לזה את המשאבים. אנהנו בוודאי לא

נותנים מענקים למפעל הנמצא בקשיים ועתידו לא ברור. זה אינו בתחום

אחריותנו.

משפט אחרון לעניין האינטגרציה של כל הגופים. בכל המקומות ניסינו לארגן

גם את הגופים האחרים לעבוד במשותף. אני מוכרח להגיד שההיענות בשטח

גדולה מאוד, גם של הג'וינט, גם של הסוכנות, גם של גופים ממשלתיים אחרים

וגם של הגופים התעשייתיים. אני חושב שלאור דבר זה סיכויי התכנית, כפי

שהצגתי אותה וצמצמתי את הצגתה לאור אילוצי לוח זמנים, היא כזאת שיש לה

סיכוי סביר שאחוזי האבטלה ביישובים אלה ירדו.

המבחן איננו בגיבוש התכנית, אלא בביצוע. ואני מקווה שאת פירותיה נראה

בהמשך. תודה.

תודה רבה, מנכ"ל משרד הכלכלה, הערות לנושא.

א. ליאי קודם כל הערת פתיחה, אנחנו מאמינים שזו

נקודת הזמן, שגה צריך להתבצע מהפך ביחס לנגב

בגלל ההסכם עם ירדן, אפשרות התחממות השלום הקר עם מצרים, המשך העלייה

בקצב של 80,000 איש בשנה כנראה לטווח של מספר שנים טובות. יש אצלנו

במשרד תחושה, שאם לא תהיה תנופת תיעוש משמעותית בנגב תוך חמש עד עשר

שניב, אנה צפויים לבעיות משמעותיות ביותר, אפילו קריסה של תשתיות

מסוימות באזור שבין אשדוד ונתניה בתחומי התחבורה ובתחומי איכות

הסביבה.

מכאן אני רוצה לעבור בכמה מילים לנושאים עצמם, הנראים לנו מחייבים

טיפול. קודם כל נושא שעדיין לא הוזכר כאן זה הנושא של נמל אילת. לפי

הערכת כלכלנים במשרד שלנו אין הצז ,ה כלכלית לקיום הנמל. הוא מפריע לבתי

המלון, אין רכבת, המשאיות מהוות מטרד, ונושא זה חייב להיבחן במהירות,

משום שיש לנו מצב חדש לחלוטין בעקבות השלום עם ירדן. צריך להגביר את

השימוש בנמל עקבה ולשחרר את רצועת החוף לשימושים של תיירות. יש היום

אפשרות לפריחה בענף התיירות. יש אפשרות, להערכתנו, שעובדי נמל שייפלטו,

במידה שהשימוש יהיה בנמל עקבה ולא בנמל חדש משותף, יימצאו להם פתרונות

תעסוקה בעיקר בענף התיירות אבל אולי גם בענפים אחרים. אנחנו ממליצים

להקים ועדה שתבחן נושא זה של הצורך בקיומו של הנמל, נוכח העובדה שנחתם

הסכם שלום; ואני רוצה שנושא זה יירשם כאן.

לגבי שני המפעלים שבהם דובר, אינני יודע אם יושב פה נציג של התעשייה

הצבאית, של ההנהלה. אני יודע שיש נציגים של המפעלים. בכל אופן, אנחנו

מאמינים שבנושא של מפעל עשות צריך לדון שלא במנותק מכל הנושא של

התעשייה הצבאית בארץ ותכניות ההבראה שלה. וקשה לוועדה כזו לדון נקודתית

במפעל מסוים, כשיש רפורמה כוללת ברמה הארצית של התעשייה הצבאית. דיבר

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה על נושא תוחלת חיים וכדאיות כלכלית. מה

שחשוב לנו לדעת הוא אם למפעל זה וגם לרמת"א יש כיום הזמנות בהיקף כזה

שמאפשרות תפקוד על בסיס כלכלי, ובעיקר מה התחזית להזמנות לשני המפעלים

לעתיד הקרוב. בנושא של רמת"א אני רוצה לשמוע מנציגי המפעל על המצב. אבל

בנושא באר שבע חל היום שינוי גדול. ביקרתי שם בשבוע שעבר, ראיתי תנופה

באזור התעשייה. יש תכניות למפעלים נוספים. והתחושה שלנו היא שהשיקול

המרכזי הוא הכדאיות הכלכלית של המפעל, משום שבאזור באר שבע יש לדעתנו



היום הזדמנויות לקליטת עובדים שייפלטו, אם יפלטו ממפעלים של התעשייה

האווירית. יכול להיות שכדאי יהיה לעשות סיבוב נוסף גם של מנכ"ל עבודה

ורווחה אהרי שנשמע מהמפעלים עצמם איך הם רואים את תמונת המצב לעתיד

הקרוב מבחינתם.

תודה רבה, משרד התעשייה והמסחר, מה שמעניין

אותנו לדעת זה ראשית מה מבוצע בשטח הלכה

למעשה, מהן התכניות לטווח הקצר ולטווח הארוך, בבקשה.

י. בנטוב; משרד התמ"ס פרוס על פני כל ישוביי הנגב,

בערים, עיירות, מועצות אזוריות בהקמת אזורי

תעשייה עירוניים ובין-עירוניים. בשנת 1993 השקיע המשרד בפיתוח תשתיות

בלבד באזורי תעשייה 70 מיליון ש"ח. אפרט ל-94'. כל ה-70 מיליון של 93'

בוצעו בשטח,95% בוצע. אציין את 94' כדי לא לחזור שוב על 94'.

ב-94' אשקלון - 8 וחצי מיליון ש"ח, קריית גת - 4 מיליון, שדרות - 5

מיליון, אילת - 3 מיליון, רמת חובב - 6 מיליון, דימונה - 2.5 מיליון,

מצפה רמון - מיליון, מבועים - מיליון, אשכול (זה אזור תעשייה אבשלום) -

מיליון, מישור רותם - 17 מיליון. ב-93' 16 מיליון: באר שבע - 9 מיליון,

6 נ/יליון ב-93'. אם אתם נוסעים בבאר שבע בשנתיים האחרונות אפשר להיכנס

לצומת של דימונה ולראות בית סוחר. לפני שלוש-ארבע שנים זה היה מדבר.

היום בית הסוהר אינו במדבר. הוא בתוך אזור תעשייה. נתיבות - 5 מיליון

ב-93' - 6 מיליון, ערד - מיליון, ירוחם - 8 מיליון, ב-93' - 3 מיליון,

אופקים - 4 מיליון ב-93' - 3 מיליון, קריית מלאכי - 3.5 מיליון, ארז -

מיליון, תכנון של כל היישובים 10 מיליון. המגזר הבדואי בנגב - 6

מיליון, ב-93' - 6 מיליון. התחייבויות לדשנים ולים המלח לפיתוח תשתיות

אינני מתכוון להשקעות 78 מיליון שמתפרש על 94', 95' ו-96'. המשרד אימץ

כלל שלא יכול להיות יזם שירצה להקים מפעל באזור הנגב ולא יהיו אמצעים

כדי לעלות לשטח. בנוסף על כל זה, כמובן כל המפעלים שהוקמו מקבלים את

38% ממרכז ההשקעות. פיתוח תשתיות אלה זה גם כ-70%

מהן זה מענק, היזמים משתתפים בקרוב ל-30%.

האם המשרד שלכם מקיים מעקב כמה עובדים נקלטו

באותם מקומות עבודה, מה הייצור והיצוא של

מפעלים אלה?

לא ריכזתי את כל העבודות של הנגב. בוודאי

למשרד העבודה יש, אבל דבר אחד ברור, ויש

למרות כל העלייה שהיתה משך שלוש-ארבע השנים

האחרונות, לא גדל מספר מחוסרי העבודה בנגב. זה יכול לציין משרד העבודה.

יש מקומות שיש בהם ירידה, ויש מקומות שיש בהם עלייה כמו אופקים, נתיבות

וכוי.

לגבי השקעות - לא הבאתי סיכומים של כל הנגב. יש ארבעה יישובים, שלקחתי

לדוגמה. ניקח את מצפה רמון. בשנת 94' אושרו שמונה בקשות. לא אומר שכולן

יבוצעו. זה אושר על פי בקשות של יזמות, שמסתכמות ב-46 מיליון ש"ח.

הרחבות מסתכמות ב-5 מיליון ש"ח.

המפעל מקבל מההשקעה הזו מענק. ממרכז ההשקעות - 38% בנוסף לקרקע

מסובסדת. זו דוגמה של יישוב אחד.



י. ונונו; איך דברים אלה משתלבים עם המקומות בחם יש

10% אבטלה?

י. בנטוב; אם שמתם לב, לפי התקציב של מקומות אלה, לפני

שלוש שנים בכל מקום כזה היו 300,000 ש"ח או

חצי מיליון. בקריית מלאכי לא הקציבו פרוטה. השנה יש 3 מיליון.

היו"ר י. כץ; תודה רבה. אני רוצה לשמוע את הצד השני.

שתי מילים בעניין האזורים הבין-עירוניים

בנגב, אם כבר הזכירו. כבר אחרי ועדת

איתורים, אזור בית הגדי, אזור התעשייה, ייקרא "נועם". לפי המפה התכנית

היא 8,000 דונם, אבל עכשיו אנחנו עובדים על 600 דונם כהתחלה, ובשנה זו

אנחנו מתחילים בפיתוח של האזור. הוקמה מינהלת. זה יהיה אזור התעשייה

הגדול בצפון הנגב, שישמש את אופקים, נתיבות, עזתה, מרחבים. מדובר על

השקעה של 8,000 דונם ב-100,000 לדונם. זה יהיה 800 מיליון. השנה בתקציב

של 95' נדמה לי ש-5 מיליון. אזור תעשייה נוסף בין-עירוני משותף בין

שדרות לשער הנגב של 1,200 דונם ואזור בין עירוני בים המלח למגנזיה

מתכתית וגם ליד אילת, עברונה יהיה אזור תעשייה ליד אילת לקראת השלום.

היו"ר י. כץ תודה רבה. נעבור לנציגי האנשים היושבים

בשטח. קודם כול הוועדים ואח"כ נציגי הרשויות

המקומיות. במפעל רמת"א מזכיר הוועד דוד בהונקר, בבקשה.

ד. בהונקר; קודם כול אני מברך על היוזמה של היו"ר

והחברים שהביאו את המצב הזה להבין מה שקורה

בכלל בנגב. אני רוצה לומר לכם. נכון, ביקרו אצלנו במפעל חברי כנסת,

ועדיין אני מאמין שתראו את הבעיה. לנו יש בעיה קשה מאוד. ביקרו אצלנו

נציגי ממשלה ונציגי כנסת. רצו לפתור את הבעיה של הנגב ושל רמת"א. מפעל

כמו רמת"א באזור הנגב הוא מפעל ייחודי, אין לו מספיק עבודה כדי להתקדם

קדימה או כי לפתח את עצמו. אין די פיתוח. ההנהלה דואגת שרמת"א תפתח

פרויקטים. הגענו היום למצב שפיטרנו 135 עובדים ממפעל רמת"א. אני רוצה

לומר לכם, אני רואה אותם כאסירים מינהליים, שכל שני וחמישי הולכים

ללשכת העבודה וחותמים כביכול שהם קיימים, שלא ברחו. בעיה זו לא נפתרה.

עדיין יש איום על מספר עובדים צלפיטורים, לא רק של רמת"א. אני שומע גם

מה קורה בבזק, מה קורה בים המלח, פוספטים, בכל מה שמדובר בסביבה שלנו.

בעבר נפגשתי עם חברים, ואמרו שייצגו אותנו בכבוד, ואני רואה שבאמת

מייצגים אותנו. אני מאוד מאמין שגם תפתרו את הבעיה הזאת. לנגב הובטח

בעבר פיתוח. אני מאוד מאמין שהעניין יצא לדרך ואנחנו נזכה לחלק.

נוסף לכך, לא לשכוח שלכל העובדים שמפוטרים אין די מפעלים, עדיין לא

קולטים אותם. יש משפחות רבות הבאות לקבל או לבקש עזרה מאתנו לעזור

לילדיהן בנושא של ספרים, או שאין לילד אפשרות לצאת לטיול. אנחנו כנציגי

העובדים אוספים את הכסף בין החברים שעדיין עובדים ומעבירים כסף

למשפחות. זו מצוקה קשה מאוד. לא הייתי רוצה שעובד אחד, לא רק ברמת"א,

גם במדינה, יגיע למצב זה. אני מברך את הוועדה, ואני מאמין שלא תאמינו

לכל מה שנאמר לכם, שמצבה של רמת"א הולך וטוב. שקר וכזב. אם זה טוב,

מדוע יש לנו פיטורים של עשרים אישי מי שאומר שהולכים לקלוט - שקר וכזב.

אנחנו רוצים להתקיים. יש לנו היום 430 עובדים, רוצים להגיע ל-400.

נכון, יש לנו מצוקה שעובדים לא רוצים לעבוד, בעלי תפקידים או בעלי



השכלה, מהנדסים, מפני ששכרם מאוד נמוך ברמת"א, אז אנחנו נמצאים במצוקה.

אני מחפש פתרון יחד עם ההנהלה - להציע לאותו מהנדס שכר גבוה יותר כדי

לפתור את הבעיה של רמת"א, אבל אין לנו די עבודה גם לשנת 95'. אני מבקש

מהוועדה - בואו ותבקרו ותראו שיש עדיין בעיות. תודה רבה.

היו"ר י. כץ; תודה רבה, יו"ר הוועד של מפעל עשות אשקלון.

ש, שקדי; מכיוון שכבר דנים ברמת"א, אני מנהל המפעל,

אם תיתן לי חמש דקות, אני רוצה להצטרף לדברי

המזכיר ולהציג את הדברים מהיבט מאוד ספציפי.

אני מסכים עם כל מה שאמר המזכיר, אבל אינני רוצה להתייחס למילים

כלליות, אלא למקד בעיה ספציפית ולראות איך אפשר להתקדם ולעשות דברים על

מנת שדברים ייראו אחרת ממה שנראו בעבר.

הזכיר המזכיר שלפני שנה מנינו 540 איש, היום אנחנו 418; ולפני שמדברים

על הקטנת אבטלה, הדבר שאנחנו רוצים להילחם בו זה שלא תהיה הגדלת אבטלה,

זאת אומרת שאותם 400 איש זו תהיה סוף הדרך, ונראה שאת אותם 418 איש

אנחנו יכולים לפרנס. המפעל למרות שהוא מעסיק רק 418 איש עוסק בתחומים

חלק בתחום תעופה וחלק בתחום צבאי, ובתחומים מסוימים

הצלחנו ליצור לעצמנו אלטרנטיבות ולקבל חוזים רב-שנתיים.

לעומת זאת בתחום הצבאי יש תחום ספציפי אחד שאים רוצה להעלות, זה ספינות

לחיל הים. יש לי היום מזל מיוחד, כי יושב פה מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה, אבל הוא מבין בספינות. מר בן שושן או אלוף בן שושן בתפקידו

כמפקד חיל הים קיבל את ההחלטה להצטייד בספינות הדבורה שלנו. וכשבאתי

לדיון זה, לא הבאתי בחשבון שהוא יהיה פה. הוא קיבל את ההחלטה, ובזמנו

(הוא בוודאי יסכים אתי) ההחלטה התקבלה מול רכש של ספינות בכספי FMS.

כשמלחי קיבל את ההחלטה הזאת הוא ידע את היתרונות הצבאיים שהספינה שלנו

מציעה. אינני מבקש שום דבר בחסד, אנחנו מבקשים בזכות. במשך השנים מכרנו

53 ספינות, מתוכן 24 ספינות לחיל הים ו-29 ספינות ליצוא. זה אומר שכל

ספינה שהחיל מקבל הופכת להיות מנוף היוצר עבודה לעשרות עובדים נוספים.

אינני מדבר על הפריפריה, כי על כל עובד ברמת"א יש עובדים בבאר שבע

שמתפרנסים מסביב, מהקהילה.

אספקט נוסף, חיל הים. יש שביעות רצון מלאה מהכלים שאנחנו מספקים. עכשיו

אני מגיע למוקד הבעיה. למרות כל זה, חיל הים החליט להפסיק להצטייד

בספינות סופר-דבורה. אין חולק על העובדה שספינות הדבור שלחיל הים יש -

עבר זמנן. הוא צריך כלים אחרים. מה שהוא החליט לעשות זה לעשות הסבות

אצלו בבית, לקחת את אותם כלים ולעשות להם השבחות בביתו, במספנות חיל

הים. לפני מספר חודשים היה אצלי פרופ' סדן. במסגרת העבודה שהוא מבצע או

ביצע לגבי העבודות שצריכות להתבצע הגופים העצמאיים לעומת התעשייה, הוא

אינכם באים ואומרים שאם ניתן לכם, אז תעשו כך

ואחרת. הוכחנו שעל כל ספינה שמכרנו אנחנו יודעים למכור יותר מספינה

אחת. מה שאני מבקש זה שלא יחתכו לי את אותו וריד, שהיה לי כל הזמן. אם

חיל הים ימשיך להצטייד, הוא משקיע את הכסף במקום אחר, לא מוציא אותו

לתעשייה. למרות ההמלצות המפורשות של ועדת סדן העובדה שאין לי היום

ספינות של חיל הים בתוך המפעל מקשה עלי ביותר את היצוא, וכשבא לקוח זר

למפעל שאין בו המוצר, איך אני יכול לשכנע אותו שאני היצרן?!

הנקודה ברורה, וזאת הבעיה המרכזית שלכם.

ש. שקדי; בעיה זאת יכולה לפתור תעסוקה לעשרות

עובדים. כל ספינה זה עשרים עובדים לשנה.

אם היל הים ימשיך להצטייד בשתי ספינות לשנה כמו שהוא רוצה, ואני

אצליה להביא לפי היחס שהבאנו קודם הרי זו תעסוקה שמתקרבת למאה איש, ולא

נצסרך לרדת עוד.

האם לנציג משרד הביטחון יש התייחסות לנושא

זה, התייחסות ספציפית? אם אין לך מידע,

ייתכן שהדיון בנושא יידחה למועד אחר, משום שאני מניח שצריך לשמוע גם את

אנשי מספנות חיל הים, כיצד הם מתייחסים לנקודה זו.

אנשי מספנות חיל הים אינם מיוצגים ע"י עצמם,

אנשי מספנות חיל הים מיוצגים ע"י החיל

במסגרת דיונים של המשרד, והמשרד בא מול הוועדה הזאת להשמיע את הקול

שלו. יחד עם זאת, היום, ממש בחודש זה, מתחילים להתקיים דיונים בין

המשרד לבין צה"ל בכל מה שקשור להחלטות ראש הממשלה, שהיו חלק מהסוף של

עבודת ועדת סדן. במסגרת זו איננו עוסקים אך ורק בעבודות הייצור,

שמתבצעת במספנות זיל הים, אלא גם בעבודות הייצור הפיתוח והתחזוקה

שמתבצעות בכל מרכזי התחזוקה והייצור של צה"ל: חיל חימוש, חיל אוויר,

חיל קשר וחיל הים.

הבנתי, זאת אומרת שעדיין אין לך תשובה,

והנושא בבדיקה.

התמונה כרגע מטעה, ואסביר. המפעל עושה מחזור

שמתקרב ל-40 מיליון דולר בשנה. יש לנו ספר

הזמנות של מעל 80 מיליון דולר. לכאורה לא יכול להיות יותר טוב והלוואי

וכולם יהיו במצב זה; וזה במפורש לא המצב, כי הזמנות אלה פרוסות בחוזים

ספציפים, שחלקם רב-שנתיים ולא נותנים עבודה מלאה לשנת 95', ולא נותנים

עבודה מלאה בתחומים השונים שהמפעל עוסק בהם. אם יש לי חשמלאי מובטל,

אינני יכול להפוך אותו לרתך, כי זה כישור ספציפי שיש לו. לא כל האנשים

הם חליפיים אלה לאלה, ואין לי בררה אלא להיכנס לפרטים ולדאוג לזה

שלמגוון העיסוקים בתוך המפעל תהיה תעסוקה. בתחומים הספציפיים האלה, שהם

בטכנולוגיה של ייצור ספינות, יש לי בעיה קשה.

מפעל עשות אשקלון, יו"ר הוועד יצחק מוסרי.

בבקשה.

יו"ר הוועדה, חברי כנסת, אנחנו רוצים להודות

לכם על זה שנתתם לנו את האפשרות להופיע

בפניכם. ואני מבקש להסביר לכם את הבעיות שלנו במפעל עשות. עשות היא

חברה ממשלתית, שהוקמה בשנת 1967 ע"י משרד הביטחון ונמסרה לניהול התעשיה

הצבאית מאז. עובדי עשות עבדו לפי הסכם התעשייה הצבאית כל השנים.

ב-1990, כשהחלטת הממשלה הייתה להפוך את תע"ש לחברה ממשלתית, הועברו

מניות עשות אשקלון לידי התעשייה הצבאית, ועשות אשקלון הפכה להיות חברת

בת של התעשייה הצבאית. בשנת 1991, כשמצבה של התעשייה הצבאית היה קשה

ואי אפשר היה לקיים את הסכם העבודה בתעשייה הצבאית ועשו הסכם ביניים

לפיו הורד שכר עובדי התעשייה הצבאית בכ-30% , מצבה היחסי של עשות היה



טוב יותר. אבל למרות זאת, בהיותנו חתומים על הסכם העבודה של התעשייה

הצבאית ובהיותנו חלק מארגון העובדים של התעשייה הצבאית, לקחו על עצמם

עובדי עשות את הורדת השכר של כ-30%. מזה כארבע שנים אין תוספות שכר

בעשות פרט לתוספות יוקר, לא דירוגים, לא קידום וכד'. מצבה של חברת עשות

בשנה האחרונה הוא קשה עקב הצמצום בהזמנות של מערכת הביטחון. עשות

אשקלון בשנים האחרונות יצאה לשוק האזרחי. אנחנו יצואנים של גדולי

התעופה בעולם. אנחנו יצואנים בלעדיים של מערכות עבור חברת בואינג.

אנחנו מייצרים ציר של מנוע עבור חברת אליסון, שהיא חברת בת של ג'נרל

מוטורס. ציר של מנוע הוא למעשה שיא הטכנולוגיה התעופתית, אולי לפני

חלל. אנחנו יצרנים של מערכות של חברת וולוו, כלי רכב, פיאט, מקסיון -

חברה גדולה מאוד בברזיל, שמייצרת טרקטורים ועוד מערכות. עשות אשקלון

עושה מאמצים ניכרים לעבור לשוק האזרחי. מכיוון שאנחנו חברה של ממשלת

ישראל. עשות אשקלון היא חברה, שלפי תכנית שנבנתה ע"י חברת S.B.D, שהיא

חברה מאוד ידועה ומקובלת על משרד האוצר, התחזית של עשות אשקל לשנים

הבאות היא תחזית טובה. יש לה שוק, יש לה יכולת לעסוק במוצרים הייחודיים

שלה. מה שצריכה עשות אשקלון בתקופה הקרובה הוא סיוע למעבר מהייצור

הצבאי לייצור האזרחי. זאת חברה בבעלות ממשלת ישראל. אנחנו חושבים

שממשלת ישראל צריכה לעשות זאת.

הכלים שהעמיד לרשותכם משרד העבודה - הכשרה

פנים מפעלית וכלים נוספים?

י. מוסרי; הדבר בוצע. אנח;ו צמצמנו עובדים במספר

מחזורים, היינו אלף עובדים. בשנת 68' צומצמו

300 עובדים, בשנת 92' עזבו אותנו עוד כ-150 עובדים, כש-60 מהם יצאו

לפנסיה מוקדמת. במערכת הביטחון לקחה הממשלה על עצמה לממן את הפנסיות של

התעשייה האווירית, תע"ש ורפאל. בעשות 60 איש אלה מקבלים את תשלומי

הפנסיה על חשבון המפעל. זה סכום של כ-500,000 דולר לשנה. עכשיו זה

אפילו 600,000.

לנו יש בעיה. עשות אשקלון בהיותה ראשונה במשרד הביטחון שהופרטה בבורסה.

החברה הופרטה, ויש כ-14% מהמניות בידי הציבור ו-2% בידי עובדי עשות.

עובדי עשות חיו עובדים שהתנגדו מאוד להפרטה. הוועד הבין שזו דרך להבראת

החברה ולשגשוגה, ותוך שבוע ימים נתן את הסכמתו להפרטה. זה בוצע ב-1992.

הבענו את אמוננו בדבר זה מתוך ידיעה שזה יביא שגשוג ופריחה לחברה.

לצערנו, דבר זה הפך להיות עקב אכילס. היום, בצורך לעזור, משרד האוצר

טוען שאינו יכול להשתתף בעלויות הפרישה בעשות, מפני שהיא חברה ציבורית,

הנסחרת בבורסה, והדבר יעשיר את הציבור. דבר זה מגוחך בעיניי, מכיוון

שעקב מצבה הקשה של עשות, ירדו המניות, לציבור לא התעשר. אני רוצה

להביא דוגמה של חברה ממשלתית ש-48% ממניותיה, אני מתכוון למנועי בית

שמש, היו בידי חברה אמריקאית "פרט אנד ויטני", וכשהיה צורך לטפל בבעיות

של העובדים נשאה הממשלה בעיקר עלות הפיצויים והפיטורים.

היו"ר י. כץ; האם לטענה זו יש לאנשי האוצר תשובה?

י. מוסרי; דבר זה גם אינו עומד במבחן המציאות, אבל אני

רוצה להסביר. עשות אשקלון היא חברת בת של

התעשייה הצבאית. אנחנו עושים עוול לעשות אשקלון, שאנחנו קושרים אותה עם

התעשייה הצבאית ואסביר למה. בתעשייה הצבאית היה גל של פיטורים, שהסתיים

רק עכשיו. מכיוון שאנחנו התחלנו את נושא הפיטורים קצת יותר מאוחר,



למעשה ממתינים 200 עובדים אלה לצאת בהסכם שנחתם בתעשייה הצבאית והסתיים

עכשיו, ואנחנו רק מתחילים אותו. אבל החתימה שלנו על ההסכם נעשתה כבר

מזמן. כרגע הוקמה ועדת ברודט, בשביל לבדוק את תנאי התעשייה הצבאית.

מכיוון שכרגע יש ויכוחים על נושא זה, אנחנו מתעכבים. עשות אשקלון

מפסידה כ-700,000 דולר לחודש בגלל מאתיים עובדים שלא יוצאים. סך הכל

עשות אינה חברת ממשלתית. 700,000 דולר אם היו פותרים את הבעיה לפני

מספר חודשים, הרי 7 מיליון דולר היו נחסכים ממדינת ישראל. אין לקשור

אותנו עם התעשייה הצבאית בנושא זה, למרות שאנחנו חלק מהתעשייה הצבאית,

התעשייה הצבאית גמרה את מחזור הפיטורים שלהם. אנחנו

התחלנו קצת יותר מאוחר. אנחנו רק מתחילים. ההמתנה לפתור את הבעיה הזאת

גורמת לעשות נזקים בלתי הפיכים.

אני רוצה להגיד שזה מוזר בעיניי, שדווקא לעובדי התעשייה הצבאית החליטו

להרע את התנאים. עובדי התעשייה האווירית ממשיכים לעבוד עד 96' לפי הסכם

הפרישה, שהוא בדיוק הסכם של התעשייה הצבאית. ביולי חתמו עם עובדי רפאל

על הסכם חדש, כשוועדת ברודט כבר הוקמה, וקיבלו תנאים משופרים מהתעשייה

הצבאית. אני שמח שיש לכולם. אבל. הטיעון שצריכים להרע את תנאיהם של

עובדי התעשייה הצבאית אינו עומד במבוך המציאות, כשבמערכת הביטחון כולה

פרט לעשות אשקלון, מקבלים את התנאים. אנחנו כעובדי עשות, בידענו את

המצב הקשה של החברה, הגענו להסכם הבראה נוסף, חתמנו ביולי, בו אנחנו

מקבלים עלינו תכנית הבראה לשנתיים הבאות, שבה ירד שכרנו שוב ב-15%. אם

ניקח בחשבון שירדנו ב-30% ובארבע השנים האחרונות לא הוסיפו לנו שכר,

אנחנו מוכנים לרדת בשכר ב-15%, דבר זה נוכע משני דברים: מאחריותנו

לעתיד החברה ומהתקווה שלנו ש-ש סיכויים לעשות להבריא. אבל עשות אשקלון

לא תבריא, אם לא תקבל את הסיוע המתאים. עשות היא חברה של מדינת ישראל,

ולא משקיעים כסף חינם לדבר זה. לעשות על דעת כולם יש סיכויים מצוינים

כבר ב-95', אם היו גומרים את התכנית קודם, להגיע לרווח.

אם אנחנו רוצים לקיים את חזונו של בן גוריון, שאמרת שהתקיים רק בחלקים,

בואו לפחות נשמור על החלק הקיים. עשות אשקלון היא חברה אזורית למעשה.

אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית מלאכי. סגירתה של

עשות תביא למצב שיברחו הכוחות הטכניים המעולים שיש באזור, מפני שאין

מפעל אחר. זה תפקידה של ממשלת ישראל: במקום לתת כסף למובטלים, להשקיע

במה שסיכוייו להצליח מצוינים.

צריך לעשות גם את זה וגם את זה במינון

הנכון. האם יש לך הערה לנושא, שעלה מטעם

הנהלת המפעל? תודה. לפני שאנחנו עוברים לנמל אילת ואח"כ לנציגי

העיריות, האוצר - בבקשה להתייחס לשני הנושאים.

בכל מקרה ההתייחסות תהיה קצרה. אנחנו כאוצר

עמדנו במגעים עם עשות ועם הבעלים של עשות,

שהיא תע"ש. הוצגה בפנינו במהלך פברואר 94' תכנית ההבראה של המפעל,

ואנחנו הבענו נכונות עקרונית להשתתף בעלויות ההבראה של המפעל, ו יות

שהתכנית הציגה אפשרויות שהמפעל עתיד בטווח הארוך, בתנאי שתתקיים בו

תכנית הבראה, להתייצב ולהיות מפעל עם רווחיות סבירה. צריך רק לציין דבר

אחד, לפני שאכנס לפרטים. מפעל עשות למעשה עובר מהפך בשנים האחרונות

מעיקר המכירות לשוק הביטחוני, המפעל צריך לפנות לשוק האזרחי, ויש לו

מוצרים אזרחיים. הוא לא חדש באזור של מוצרים אזרחיים. השיווק לשוק

הביטחוני המוסדי והשיווק לשוק האזרחי הם אחרים לחלוטין. ההיערכות כלפי



השוק האזרחי מחייבת שיפור כושר התחרות של החברה גם בשוק המקומי ובעיקר

בשווקי היצוא.

כדי להיערך לשינוי בתכנית המכירות של המפעל היה צורך בגיבוש תכנית

הבראה; וגובשה תכנית הבראה, שכללה מספר עקרונות. אמנה את שלושת

אחד - ארגון מחדש של מבנה החברה על בסיס מרכזי רווח,

צמצום מצבת מועסקים, הפחתת שאר הנשארים ובמידת האפשר איתור משקיעים

אסטרטגיים, שיכניסו למפעל הון חוזר חדש ואפשרויות פיתוח חדשות.

היו"רי. כץ; מה ההשתתפות של הממשלה?

אנחנו הבענו נכונות עקרונית להשתתף בתנאי

שיתקיימו מספר תנאים. ראשית אני צריך לציין

שהמפעל הוא חברה של התע"ש, שהם הבעלים של המפעל. דיברנו על נכונות

האחד - ביצוע תכנית הבראה על סמך העקרונות

שהובאו ע"י חברת .S.B.D, שתהיה השתתפות של הבעלים ושל החברה, החברי; על

ההנהלה ועל העובדים, שתהיה הפחתת שכר הנשארים, וכל זה בתנאי שתהיה

הפחתה בתנאי הפרישה.

בספטמבר 94' הודיע שר האוצר בממשלה על גיבוש מדיניות חדשה והצעת תנאי

פרישה חדשים בתע"ש לעומת אלה שהיו קיימים. ובכל מקרה התנאים החדשים

האלה גבוהים בהרבה מהתנאים על פי החוק. אנחנו עדיין נשארים בעמדתנו.

מה ההשתתפות של האוצר במקרה כזה, ומה הטענות

שלך לגבי העובדה שאצלם התהליך החל צעד אחד

אחרי?

אינני רואה כרגע מקום לקשור בין תע"ש לבין

עשות בנושא שבתע"ש קיבלו, אז עכשיו מגיע

לנו. כרגע המדיניות היא שיש צורך הכרחי בהקטנת תנאי הפרישה. למעשה זו

אבן הנגף האחרונה העומדת בפנינו. הנהלת המפעל וועד העובדים המקומי

הגיעו להסבם עבודה שייתכן, ושוב, איני מכיר את כל פרטיו, אבל מעיון זה

הסכם שעשוי להיות מתאים לתנאים החדשים, בתנאי שמספר העובדים יפחת,

שהנהלת החברה תגיע לסיכום עם העובדים על הפחתת מספר העובדים כנדרש ע"י

ההנהלה, האוצר יהיה מוכן להשתתף.

האם אתם יושבים על עניין זה , מה קורה?

כרגע, למעשה ישנו מזכר הבנה בין הנהלת החברה

לעובדים. האוצר הביע במספר הזדמנויות תוך

הצגת מספר תנאים, שחלק מהם היה איתור משקיע אסטרטגי, מימוש האופציות

שהיו עתידות להתממש. שני תנאים אלה לא התקיימו כרגע. יחד עם זה, איננו

נסוגים. אמרנו שאנחנו מוכנים להמשיך ודרך הנהלת החברה להחליט האם

להשתתף או לסייע לחברה, האם לעזור לחברת הבת. כרגע אנחנו מחזיקים עדיין

בדעתנו שתנאי הפרישה צריכים להיות.

הוועדה תעקוב קצת יותר מקרוב אחרי המשך

תהליך זה. אני מבקש לשמור אותנו בתמונה,

כדי שנוכל לראות האם הצדדים מנצלים את הנכונות של האוצר.



קריאת .י אדוני חיו"ר, לצערי, האוצר מנצל את התנאים.

נגמרו כל הדרישות של האוצר לקיום הדבר.

האוצר צריך לתת את ה-6 מיליון דולר כדי לפתור. בכל חודש שעובר המפעל

מפסיד 700,000 דולר. מדובר ב-80 עובדים, שצריכים לצאת, זה אינו יוצר

תקדים. משרד האוצר לא ייצור תקדימים על 80 עובדים.

סליחה, אני מציע דבר פשוט, אנחנו רוצים

לשמוע גם נציגים אחרים, אנחנו מוגבלים בזמן.

אנחנו נשמע מכם יותר מאוחר. בשלב זה אני אומר לכם, הדרך הטובה ביותר

היא להעביר אלינו את הנתונים בכתב ולאפשר לנו לעקוב מקרוב בצורה יותר

צמודה אחרי מימוש ההסכם, שיאפשר חילוץ או לפחות למנוע המשך הגדלת

הגירעון של החברה.

שתי הערות קצרות: היו מספר תנאים בסיסיים.

אחד - ביצוע תכנית הבראה, שניים - איתור

משקיע אסטרטגי, שלוש - לעשות את כל זה לפני מועד מימוש האופציות. חלק

מזה ג, יה וחלק לא קרה. תנאי בסיסי נוסף היה ניתוק הזיקה בין הסכם העבודה

של עשות להסכם העבודה של תע"ש, כך שהסכם העבודה של עשות יהיה הסכם

עבודה מקומי. זו דרישה שלא מולאה כרגע. אפשר לבצע אותה בצורה קצת חדת

וברורה יותר ממה שעולה ממזכר ההבנה בין ההנהלה לבין החברה.

היו"ר י. כץ; האם העברתם הערות בכתב למזכר ההבנה?

אנחנו מנהלים את המגעים דרך החברה האם,

ותע"ש מכירה בדיוק את מערך התנאים בו יהיה

האוצר מוכן לעזור לתע"ש לעזור לחברת הבת שלה.

אלה הערות לגבי עשות. לגבי רמת"א אני רוצה לציין דבר אחד. קשה לראות את

המצב ברמת"א בנפרד מכל מה שקורה בתעשייה האווירית, ואני רוצה לקשור את

הנקודה הזו לתכנית ההבראה של התעשייה האווירית בכלל ולציין את העובדה

שהנהלת התעשייה האווירית מבקשת למכור את רמת"א כבר תקופה ארוכה. בוצעו

הערכות שווי ובוצע תהליך לקראת הפרטתה של רמת"א, וייתכן שבתהליך זה

עשוי להיות המזור לקיומו העתידי של המפעל. עד היום כל הניסיונות להגיע

להפרטה או למכירה או להכנסת משקיע נוסף ברמת"א נתקלו בהתנגדות ועד

העובדים המרכזי, ובעיה זו משליכה גם על מקרים נוספים בתוך התעשייה

האווירית. ראה מקרה אלתא וכדי.

נמל אילת. פיליפ עירון. בבקשה. התייחסות

שלך. נדמה עי שאם הייתה פצצה שנזרקה כאן, זו

הייתה הערתו של מנכ"ל משרד הכלכלה על עתידו או אי-עתידו של נמל אילת,

ואני הייתי רוצה התייחסות מהשטח, בבקשה.

פ. עירון; כבוד היו"ר, חברי ועדה. אתחיל, אולי, בהערה

הגרנדיוזית הזו. ואגיד שאני שייך לאותה

קבוצת אנשים, שביום הנישואים שכחו את יום הגירושים. ונדמה לי שזה יכול

להתייחס לנושא של נמל עקבה, ואחזור אליו.

נמל אילת מעסיק היום 215 עובדים, שהם חצי ממה שהיה לפני חמש שנים.

כשאני הצטרפתי לנמל אילת לפני עשרים שנה, היו שם מעל אלף עובדים.

לאחרונה התייעלנו וצמצמנו את כוח האדם. כיום יש 251 עובדים. צמצמנו את



כוח האדם לא מכבר בחמישים עובדים. מבחינת כלכלית תפעולית הנמל מאוזן:

איננו נושא הפסדים תפעוליים. אנחנו ממשיכים באמצעות ועד העובדים

להתייעל וממשיכים לחפש מקורות פרנסה נוספים לנמל. נדמה לי שתהיה זו

טעות להגיד, ונדמה לי שזו גם תהיה עמדת העירייה, (נמצא כאן גם נציג

העיריה ונשמח לשמוע את דעתו.) תהיה טעות להגיד שאילת איננה זקוקה לנמל.

מדינות רבות בעולם במאתיים השנים האחרונות יצאו למלחמות עקובות מדם על

זכות היציאה לים. פה באה מדינת ישראל ומוותרת על יציאה זו במחי-יד.

היו"ר י. כץ; אני מציע לך לא לומר מדינת ישראל וגם מנכ"ל

משרד הכלכלה היה זהיר, ואמר שצריך להקים

ועדה שתבדוק את כל ההיבטים.

פ. עירון; אבל הוא אמר שלא צריך את הנמל, והוא יצא

בקריאה בוועדת העבודה והרווחה, ואמר - יש

להגביר את השימוש בנמל עקבה-. אני מבקש מכם לצאת מפה בקריאה להגביר את

השימוש בנמל אילת. בו בזמן שנמל אילת סובל מחוסר עבודה, מאות מכולות

מביאות טונות של יצוא שמיוצרות בנגב ועוברים דרך נמלי אשדוד וחיפה,

כולל מפעל הברום, שמעביר את החומרים המסוכנים דרך כל כבישי הארץ, עד

חיפה למרכז האוכלוסין הגדול ביותר - בערך 500 מכולות בחודש במקום

להעביר אותן לנמל אילת. והסיבה לכך פשוטה: "צים", שגם היא חברת

סמי-ממשלתית, הזוכה לעידוד גדול מאוד מממשלת ישראל, נ חה על נמל אילת

בדרכה למזרח הרחוק. אני מבקש לציית בקריאה ולקרוא לצים לחזור. בנגב יש

ברום, פריי.;לס, חברת המלח, תמנע, וכבר דובר על רמי 'א, שאנחנו משמשים להן

כעורף ליצוא. כששמעתי פה את בעיות רמת"א, זה חרה לי ביותר, מאחר שגם זה

חלק מהפיתוח של נמל אילת.

אני מבקש שמפה תצא קריאה לחברת צים להחזיר לפחות אונייה אחת, אם לא

יותר, בדרכה למזרח הרחוק, לאפשר לכל היצוא בנגב לצאת דרך נמל אילת

ולצאת בקריאה חד-משמעית, לא להגביר את השימוש בנמל עקבה, אלא להגביר את

השימוש בנמל אילת.

בוקר טוב, שמעתם קודם את נציג ההנהלה בשיתוף

עם ועד העובדים. אנחנו מתייעלים, וזה אומר

פרישות מוקדמות ופרישה מרצון, משום שהעובדים למעשה יושבים בחוסר מעש,

מתוסכלים ואומרים - עד מתי נשב ולא נמצא עתיד-.

אם דיברנו פה על נושא העיר אילת, אח"כ נציג העירייה ונציג מועצת

הפועלים יגיבו. העיר אילת אינה יכולה להיבנות רק על תיירות, לצערנו

הרב. אנחנו לא במרכז הארץ, ואין תחליף לעבודה בשירותים בעיר הזאת. אני

מדבר לא רק בשם נציגי נמל אילת, אלא גם נציגי תובלה, נציגי המכס, ועוד

שיהיו מובטלים מאונס.

לפני כשנה וחצי הופעתי פה בכנסת. נשאלו שאילתות ע"י מספר חברי כנסת,

שביקרו אותנו בימים הקשים ועודדו את רוחנו שהם מאחורינו, והעלו שאילתות

- האם אנחנו יוצאים למלחמה חדשה נגד כוחות הברית שסוגרות מצור על הגעת

אוניות לנמל אילת עקב המצור במפרץ הפרסי-. לא מזמן פנו הירדנים

לאמריקאים, ואמרו שאם רוצים שיחתמו על שלום עם ישראל, יש להסיר המצור.

אני רואה שיש שלום, אבל לא יכול להיות שמפה תצא הגזרה על עובדים

נאמנים. אנחנו משקיעים מזמננו, באנו מאילת כדי לשמוע את המכובדים



שיושבים פה, ולא גזרות שיגידו לי, שמחר אלך לעבוד בנמל עקבה ומחרתיים

בנמל עזה. זה נמל הבית שלי, ואני מבקש מהנוכחים - תנו לנו כתף-.

היו"ר י. כץ; חברי הכנסת יתייחסו גם לסוגיה זו. אחרונים

נציגי הרשויות.

א. אזולאי; בוקר טוב לכולם, נצטרף לברכות על קיום הדיון

כאן. אני מופתע ונרגז במידה מסוימת לשמוע על

העשרתו של נמל עקבה. זה הדבר האחרון שהייתי מצפה לשמוע בכנסת. אני חושב

שהחברים כאן חייבים להתייחס לנקודה של שילובם של שני הנמלים בעבודה

משותפת.

בשנה וחצי האחרונות נעשו צמצומים בנמל לפני עידן השלום. לא חשבנו שהוא

יגיע כל כך מהר. היום, אחרי הסכם השלום, דבר שמשנה את כל התמונה

הכלכלית של אילת. מי שאינו יודע, יום יום זורמים אלינו יזמים מכל

הסוגים. זה אומר תעשייה גדולה יותר, מטענים בכמות גדולה יותר, כך שאת

הנקודה של התפתחותה של אילת עם תח יות של 10,000 תושבים נוספים בחמש

שנים הקרובות חייבים לקחת בחשבון גם בשיקול של נמל אילת. אינני רוצה

להיכנס להיסטוריה ולאסטרטגיה וכל מה שאמר ידידי פיליפ עירון בנושא נמל

אילת. יש לזה חשיבות ממדרגה ראשונה למדינה ולכולנו.

בנושא של צמצום עובדים, כפי שאמרתי, עשינו צמצום בשנה האחרונה. אני

חושב שהגענו למצב שאנחנו מאוזנים היום. אני מקווה שכל השיקולים

הכלכליים שדובר עליהם, שהנמל אינו כלכלי, נעשו לפני כשנה וחצי, לא

בעידן השלום, לא בהתפתחות שדיברתי עליה. אינני יודע מה הבדיקות שנעשו

בעניין הכלכלי. היה כדאי שאותה ועדה בביקור שלו; אצלנו תיכנס לעובי

הקורה ותבדוק את הנושאים מחדש.

תודה רבה. אינני פוסל אפשריות שהוועדה תערוך

תוך מספר שבועות או חודשיים-שלושה טיול

באזור הדרום. מכל מקום נקיים דיונים במה שמתרחש בתעסוקה בנגב אחת

לתקופה מסוימת מתוך מגמה לעקוב אחר מה שמתרחש בשטח. אתן לך להעיר.

שמענו סקירה של משרדי הממשלה לגבי ההשקעות המתבצעות בשטח ברשויות

השונות. אני מבקש לשמוע את נציגי העיריות.

ש. צור; שמי שבתאי צור, ממלא מקום ראש העיר אשקלון.

בסך הכול מספר התושבים באשקלון 90,000.

בשלוש השנים האחרונות קלטנו 25,000 תושבים חדשים מתוכם 18,000 עולים

חדשים. היום שרת ועבודה והרווחה גיבשה תכנית טובה מאוד, לדעתי, שבראשה

עומד המנכ"ל מר אברהם בן-שושן, ומנהל את התכנית דייר שמעון עמאר. הם

באים לאשקלון בשבוע הבא וצריכים לדון על תכנית הבראה - איך לתקוף את

האבטלה, ואיך יכולים לצמצם את האבטלה בעיר אשקלון-. כאשר מדברים על

אבטלה באשקלון, זה לא אופקים או נתיבות, מדובר על 5,300 מובטלים.

לדעתי, ברגע שקמה שרת העבודה והרווחה, ואני מברך אותה, צריכים לבוא כל

המשרדים לעודד ולחזק את התכנית. היום, לדעתי, יהיה קשה מאוד להתמודד עם

צמצום האבטלה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אם המשרדים לא ישתפו איתו

פעולה. דוגמה קלאסית זה עשות אשקלון. לא ייתכן שבמשך חמש-שש השנים

האחרונות עשו את כל תכנית ההבראה לשביעות רצונה של הממשלה הקודמת,

ביקרו שרים וגם הממשלה החדשה. מה שהם התנקשו, הם עשו. הכול, כולל

צמצומים ופיטורים. לאחר שקלטנו 25,000 תושבים חדשים, במקום לדבר על



צמיחה ולגבש תכניות, מדברים על פיטורים. באה הנחלת עשות ומסכימה לכול.

המפעל הראשון שקם באשקלון זה עשות.

לתושבים אין כוח. אני מברך את מזכיר מועצת הפועלים החדש, מר חיים ברדה.

כל יום הוא יושב איתם. כל יום הוא מביא חברי כנסת ושרים. אתם רוצים

לבקר עוד שבועיים. בינתיים יש הפסד של 700,000 דולר. הם אינם משלמים

ארנונה. במקום לקבוע שוב סיור, קיבעו לוח זמנים איך לעודד את מפעל

עשות.

בוקר טוב, אני רוצה לברך את הוועדה ולבקש

שתיקח יוזמה ואומץ ותחליט החלטה אחת ולתמיד,

שתנחה את משרד האוצר ותיתן הוראה חד-משמעית להוציא את עשות מהבוץ. כי

כל מה שהיה לעובדים לתת נתנו. הם נתנו את מיטב שנותיהם למפעל, ועשו

הכול גם בנושא ההסכם והסכם ההבנות שהוכן. הם עשו את הלא-יאומן, הם

מוכנים לוותר על מקורות עבודה, רק כדי שהמפעל לא ייסגר ולא יתמוטט. לפי

דעתי, יש פה ועד אחראי מאוד. אין אפשרות אחרת. כל מה שהיה להם הם

הסכים לתת. לכן מה שנשאר היום זה בעצם הוועדה המכובדת הזו, שתחליט אחת

ולתמיד ותקבל החלטה אמיצה ושתעשה זאת. כי אם לא נצליח דרך הוועדה,

ואיני רוצה לאיים פה, אנחנו נצטרך לבוא עם העובדים והילדים והמשפחות.

נעלה אותם לירושלים, ונצטרך לעשות פה תוהו ובוהו. עובדי עשות הם אנשים

רציניים, חכמים וטובים, שכבר הגיעו למצב של תסכול. כל יום אנשים

מופיעים אצלי ובוכים בדמעות. הם לא יודעים מה קורה. אנשים מרגישים רע

מאוד. אני מבקש מהוועדה המכובדת, מראש הווי -ה, לקבל החלטה אמיצה ולתת

את ה-6 מיליון דולר האלה. ואני רוצה לבקש גם מידידי שבתאי, ממלא מקום

ראש העיר. אני חושב שאנחנו צריכים לתת להם הזדמנות, לוותר להם על

הארנונה, לסייע להם, ולא לחכות שיתנו להם. נעשה צעד קדימה בשביל עשות.

א. אלמוג; אני חושב שמה שמשרד העבודה והרווחה עושה

ומשרד התעשייה והמסחר זאת עבודה מצוינת. אבל

זה לא יפתור את בעיית התעסוקה. צריך להחליט שנותנים עדיפות לדרום,

שנותנים עדיפות לנגב, מפני שאחרת לא תהיה עבודה, לא יהיו ישובים, לא

יהיו נתיבות ואופקים ואשקלון. בגלל קוצר הזמן אני רוצה לעבור לנקודה

הבוערת. אני שייך לאשקלון, ואותי מעניינת עשות.

יש פה אבסורד שצועק לשמים. מדברים על 6 מיליון דולר לעומת 500 משפחות

שעובדות. משרד הרווחה משגע את העולם. עושים ישיבות וועדות. כולם

משקיעים. האם אתם יודעים כמה עולה לטפל ב-500 מובטלים? יותר מ-6 מיליון

דולר, מפני שמה שעומד על הפרק זה 6 מיליון דולר, או שסוגרים את המפעל,

והבעיה של עשות איננה בעיה של ארנונה. אני חבר מועצת העיר, ואני מבטיח

לכם שהבעיה לא תהיה בעיה של ארנונה. הבעיה היא 6 מיליון, שבזכותם המפעל

יעמוד על הרגליים או ייסגר.

מה עושים? אני יודע שבוועדה זו, עם כל הכבוד, אינכם יכולים לקבל

החלטות, אבל יש לכם כוח אדיר. דבר ראשון צריך לבוא עם כל הוועדה למפעל

ולשמוע מהפועלים ומהעובדים ולהתרשם מה זה 500 משפחות. דבר שני, יש פה

אפשרות לקונצנזוס לאומי במקרה של עשות. יש מעט מאוד מקרים, שבהם הכנסת

יכולה להיות מאוחדת. אני יושב עכשיו בין שני ליכודניקים, מזכיר מועצת

הפועלים של הליכוד. הליכודניקים רצים היום לעשות. יש אפשרות ליצור לובי

של חברי הכנסת של העבודה ושל הליכוד. הליכוד יעזרו, ולהוציא את עשות



מהמבוך. אני חושב שעשות זה לא המקרה של אילת ורמת"א. זה לחיות או

להיסגר בגלל 6 מיליון של האוצר.

כ. קרוצ'י; בוקר טוב לכולם. אני חושב שהבעיה המרכזית

היא התעסוקה, ובעיית התעסוקה נוצרה מקליטת

העלייה שהייתה בשנים האחרונות. באר שבע היא דוגמה לקליטה זו. באר שבע

קלטה משך שלוש שנים 25% מהאוכלוסייה שלה כתוספת. הקליטה צריכה להיות

בנוסף לדיור ולרווחה, שזה חלק ניכר מההוצאה, גם תעסוקה. אני שומע פה

מהאוצר את מילת הקסם "הפרטה". נכון שזה דבר יפה, אבל מדינה קולטת כמו

מדינת ישראל לא יכולה לשים את זה לנגד עיניה. היא חייבת להיות המשקיעה

או חלק ניכר מהמשקיעים, ולא להשאיר הכל ליזמים הפרטיים כל עוד קולטים.

אלא אם כן המדינה תחליט, שאינה רוצה לקלוט יותר, ובכמויות שאף מדינה לא

קול אין שום דרך אחרת אלא השקעה של הממשלה.

תרשו לי לשאול אותך שאלה. שמענו פה סקירה על

השקעה של 9 מיליון ש"ח, נדמה לי, בתשתית

בבאר שבע. האם אתם חשים דבר זה?

כל מה שמשרד התעשייה פיתח אנחנו מיצינו,

ואנחנו דורשים עוד. אבל זה לא מספיק, כי

היזמים לבד לא מספיקים להדביק את הכסף של הדרישה של התעסוקה. כל עוד יש

עלייה, ו 1נחנו רוצים עלייה, לדוגמה באר שבע קלטה בחודש האחרון 3,000

חדשים. אני מקווה שנמשיך בקצב כזה לקלוט. אין שום דרך אחרת. שום

יזם יכול להדביק את הקצב. רק הממשלה יכולה להשקיע בקצב הזה על מנת

לתת את התשובה האמיתית.

תודה רבה, לפני שאני מעביר את רשות הדיבור

לחברי הכנסת, למנכ"ל שירות התעסוקה יש

הערות. אני מבקש בל, 'צור.

א, פארן; התייחסות לנושא של מוקדי אבטלה בהיבט

התעסוקה. כפי שהבחנתם, הנגב כולו והיישובים

שהוזכרו כאן הם מוקדי אבטלה. מזה תקופה ארוכה הם עומדים מעל 100/0, ואם

לפעמים אשקלון יורדת ל-9.6% , זה עניין של תנודה זמנית. לכל אורך רצף

התקופה האחרונה מוקדי האבטלה האלה הם מוקדים קשים.

דרך אגב, שר האוצר אינו יודע על נתונים

אלה.

אצלנו בחישוב זה אותם מתייצבים שהם דורשי

עבודה מחולק במספר כוח העבודה. אנחנו

מסווגים את אותם יישובים כמוקדי אבטלה, ולגביהם ספציפית התכנית של

מנכ"ל משרד העבודה כמדיניות של השרה מופעלת והעיקרון הוא במציאת תעסוקה

לדורשי העבודה ולמובטלים.

יש תופעה של גידול בדורשי העבודה בתקופה האחרונה בישובי הנגב. הזכירו

כאן עלייה, אבל בנוסף לכך יש רבים מאוד מהעולים החדשים וישראלים חדשים,

הרוכשים את הדירות שמשרד השיכון והבינוי מוכר ב"זול", ולכן אותם אנשים

שאינם יכולים למצוא את דרכם לדיור במרכז יוצאים לפריפריה. במיוחד אני

יכול לציין את שדרות, שעלתה ב-800 דורשי עבודה במשך שלושה חודשים. זו



תופעה מאוד מיוחדת. על אף הנתונים שנתן נציג משרד המסחר והתעשייה, והס

באמת טובים, העובדה היא שכל ההשקעות בתשתית עדיין אינן מספיקות לתת

מענה לכל התופעה של התרכזות דורשי עבודה ומובטלים בכל המקומות של הנגב.

ההשקעות הן יותר לטווח ארוך. כ-800 דורשי עבודה בשדרות מגיעים תוך פרק

זמן של שלושה חודשים. ההתמודדות שלנו צריכה להיות מיד, והיא למעשה לא

רק מקומית פרטנית, אלא כמובן אזורית ובאזור גדול. היום משדרות אפשר

לנסוע לבאר שבע ולרחובות לעבוד. המרכז הוא אבן שואבת של דורשי עבודה

ושל הזמנות.

עובדה נוטפת, באזור הנגב יש פחות הזמנות לעובדים מאשר דורשי עבודה.

תופעה נוספת, ישנם קשיים בהשמת דורשי עבודה, שהם בגילאי 45 ויותר.

הזכירו כאן את הפרישה המוקדמת. זו בדיוק הנקודה. אלה אנשים בגילים

מבוגרים שפורשים. המקצועיים שבהם - אין להם בעיה של תעסוקה, אבל אלה

שבתחום השירותים והמנהלה - יש להם בעיה. אנחנו מפעילים מספר תכניות

כמדיניות הממשלה. אחד מהם זה עבודות מיידיות ברשות העתיקות ובקק"ל.

בנגב יש אלף עובדים בפרישה של היישובים, שמקבלים. אצלי עדיפות. בנוסף על

זאת החקלאות זוכה לסבסוד. באזור הנגב המערבי ובחבל אשכול זה בהחלט

וישפיע חזק. אני אזכיר שוב ובהדגשה את הנושא של העזרה בסיוע והסבסוד של

כ שרד העבודה והרווחה יחד עם שירות התעסוקה במפעלים בהכשרה פנים מפעלית

ובהכשרה מקצועית. והמטרה היא לתת סיוע למעסיקים ולמפעלים לקלוט

עובדים.

דבר אחרון, הפתרון לדעתי הוא ביצירת מקומות עבודה באזור הנגב. איך

עושים את זה? אני בטוח שיש משרדי ממשלה אחרים האמונים על כך.

א. ליאל; אני רוצה לברך את היו"ר על האינפורמציה

שאנחנו מקבלים פה. היא חשובה מאוד. אני חושב

שלא צריך להיות ספק, אם מישהו הזכיר פה, שלנושא הנגב צריכה להיות

עדיפות לאומית, והאוצר צריך להתייחס לזה בצורה כזאת.

שני דברים, לגבי הנמל, יש מספר מחקרים בנושא זה. אחד מהם ממליץ על הזזת

נמל אילת ולמעשה איחודו גיאוגרפית עם נמל עקבה. אם אפשר יהיה להגיע

לזה, אני חושב שזה יהיה דבר אידיאלי מבחינת פינוי רצועת החוף. לטווח

הארוך זה יאפשר פתרון לכל העובדים של הנמל. פתרון זה מוכר לכם. הוא

נקרא "נמל התעלה". הוא יהיה אידיאלי. אני אומר שצריך לתת עדיפות

לאומית, ובעיית התעסוקה האלטרנטיבית צריכה לעמוד בראש מעייננו. פתרון

זה צריך להיות פתרון טוב. העניין של הרכבת הוא הכרחי. בדיון על נמל

אילת צריכים להיות גם אנשי משרד התיירות, שיש להם עמדה ברורה, אנשי

עיריית אילת וכן הלאה.

בנושא של עשות אשקלון, אני חושב שמפה יכולה לצאת קריאה מאוד קונקרטית

בעניין זה. זו הנקודה הכי חדה - יש כאן עיקרון נוסף, שהאוצר חייב

להפעיל אותו. זה מפעלים העוברים מצבאי לאזרחי. אי אפשר להתעלם מזה נוכח

כל מה שקורה בעולם, נוכח כל מה שקורה עם ירדן. מפעל שעובר מצבאי לאזרחי

צריך לקבל סיוע בתקופת המעבר, וזה צריך להיות אחד הקריטריונים בהשוואה

למפעלים אחרים במצוקה. ולא שמעתי שהאוצר לוקח זאת בחשבון. אני חושב

שהוודעה צריכה לקרוא לאוצר להפעיל את זה כקריטריון.



י, שפי; התמזל מזלי ובמשך 15 שנח ייצגתי את עובדי

רמת"א. אמנם איחרתי קצת, בגלל סיבת הפיטורים

בתעשייה האווירית. גם ברמת"א זה קיים, אבל בהמשך שמעתי מספר דברים ואני

רוצה להגיב, ואח"כ אעבור למפעלים נוספים. אעשה זאת בקצרה.

רמת"א, נדמה לי, שהוא המפעל המיוחד ביותר בעולט. מפעל העוסק באוויר,

בים וביבשה. לא תראו לי בעולם עוד מפעל העוסק במוצרים בשלושת התחומים

האלה. רמת"א הוא אחד המפעלים עתירי הידע הנמצאים בנגב, ואני חושב שזה

מפעל שנתן תעסוקה ברבות השנים לאלפי משפחות. לצערנו, לפי כל מה ששמענו

היום סביב השולחן, גם רמת"א נמצאת במצב דומה, והצמצום בכוח אדם הוא

משמעותי ורב, ולכן אנחנו ישובים פה לטפל בנושא האבטלה בנגב. אח"כ נחזור

גם לנושא זה.

מילה אחת לאוצר, לעוזי לוי ידידי. העובדים תמיד אשמים, זה ברור. בנושא

ההפרטה אמרת - ועד העובדים והעובדים-. מי שמשלם את המחיר, ואני כולל את

כל אלה ר שבים סביב השולחן, הם רק העובדים. האוצר עדיין לא הביא מכיסו

הפרטי אף אגורה. העובדים משלמים מכיסם מהפרטי. העובדים הולכים הביתה.

תמיד העובדים משלמים את המחיר, והאחרונים שאשמים הם העובדים. יש בעיות

של ניהול כושל, יש בעיות של מדיניות כושלת, יש בעיות עולמיות, שאין

אפשרות להתמודד איתן. אבל את המחיר משלמים רק העובדים. לבוא ולהגיד

שרצינו הפרטה ורצינו להביא משקיע זר ורצינו לצאת לבורסה והוועד או

ועובדים לא הסכימו זה פשוט לא נכון. זה שופך אור שלילי על העובדים, וזה

אינו נכון. אני יודע שגם בעשות אותו דבר וגם בנמל אילת. כולם שילמו את

המחיר, ואי אפשר לבוא אליהם היום בטענות.

באשר לנמל אילת אני חושב שתהליך השלום הוא דבר פנטסטי. הייתי בטקס

בערבה, וממש התרגשתי, כשראיתי את אנשי הפרלמנט הירדני, איך הם קיבלו את

זה. אנחנו הבנו שהפעם זה מהלב. יחד עם זאת, להגיד שבעתיד אנחנו אולי

נסתכל יותר לכיוון נמל עקבה, ונפגע בנמל אילת, אני חושב שזו תהי:. טעות

ובכייה לדורות. כי מדינת ישראל, עם כל הכבוד לשלום, תמיד צריכה להחזיק

את היד על ההדק. איננו יודעים מה יקרה, ונמל הוא אחד הדברים החשובים

ביותר. וראינו מה קרה, כאשר הייתה מלחמת המפרץ. ראינו מה קורה עם שדות

התעופה ועם הנמלים. אני חושב שצריך לשמור על נמל אילת. אינני יודע אם

אפשר לפתח אותו היום, כמו שאמר מנכ"ל משרד הכלכלה, צריך לדאוג לטווח

רחוק, והבנתי שעובדי הנמל מאוד מחייבים את זה. אבל צריך לדאוג מיידית

גם לטווח הקרוב, כי צריך לשמור על ייחודו של ו ;מל.

באשר לעשות. אני מבין שהבעיה כרגע היא 6 מיליוני הדולרים, שהאוצר צריך

להזרים. לא משנה הסכום. שמעתי מעוזי לוי שאתם מתנים זאת קודם כול

במילוי תכנית הבראה, ואני אומר - לעולם לא תיעשה תכנית הבראה, אם לא

תתחילו להזרים את הכסף - כי חלק מהכסף ההוא לתכנית ההבראה (ואמר מזכיר

מועצת הפועלים) דרוש גם למעבר (וגם מנכ"ל המשרד) מהנושא הצבאי לנושא

האזרחי. ואני חושב שטוב תעשו, אם תמליצו. ואני חושב שמכאן צריכה לצאת

הקריאה להזרים את הכסף, על מנת שהגלגלים יתחילו לנוע. השתתפתי בכמה

תכניות הבראה, ואני אומר - אם מחכים שהתכנית תסתיים, ורק אז יתנו את

הסיוע, היא לעולם לא תסתיים. העסק ימות, וחבל.

כללית - מדינת ישראל מעוניינת בפיזור אוכלוסין. היא אינה יכולה להמשיך

לחיות במצב שכל הגוש המרכזי הוא הגוש שמספק את העבודה, ושם מתגוררים



רוב אזרחי מדינת ישראל. יש מגמח להעביר אוכלוסייה לצפון. יש מגמה

להעביר לדרום, וגם מבהינת דיור זה יותר מתאים. אבל אליה וקוץ בה,

האוכלוסייה צריכה עבודה. תהרגו אותי - איך אנחנו מקבלים נתונים שבעקבות

המלחמה באבטלה האחוז הולך וקטן? איש עדיין לא הראה לי איפה פתחו מפעלים

שקלטו אלפי עובדים. אני רואה הפוך, ושמענו הרגע מפי מנכ"ל השירות

שהתווספו עוד 800 משפחות לכאן ועוד כמה עשרות לשם, ומקומות עבודה אין.

אני חושב שצריכים להתחיל לחשוב איך מקימים תעשייה, פותחים מקומות עבודה

בדרום או בצפון, כי לא נוכל להעביר אוכלוסייה מהמרכז לשם, אם לא יהיו

מקומות עבודה.

ב. טמקיו; הערה לחבר הכנסת שפי. לא כל מקום עבודה צריך

להיות במפעלים גדולים, שכל אחד רואה אותם

מכל פינה שהוא מסתכל. היום יש תופעות של יצירת מקומות עבודה גם במפעלים

קטנים למיניהם בכל מיני תחומים. אם רמת האבטלה יורדת, סימן שיש יותר

מקומות עבודה. נכון שיש נקודות ואזורים שצריך לטפל בהם, ואנחנו דנים

היום באחד מהם.

אני רוצה לברך את משרד העבודה והרווחה. אין זה התחום היחידי שהם אינם

מסתפקים בדיאגנוזה של דברים, אלא גם עושים דבר. אתמול שמענו על תכנית

נוספת של מלחמה בעוני של השרה נמיר, והיום אנחנו שמענו על דברים שצריך

לברך עליהם. הלוואי שיבוצעו במלואם. אני חושב שהנושא של אילת הוא נושא

שלא יכול להיות להכרעה כלכלית מובהקת עסקית וכדי. יש פה גם סוג של

השלכה על ביטחון מדינת שיראל לאורך זמן וגם עניין של שיתוף פעולה עם

ירדן, דבר שצריך ללמוד אותו כחלק אינטגרלי של פיתוח האזור בשיתוף פעולה

איתם. וזה צריך להיעשות בראייה כוללת של העיר אילת. אנשי העיר אילת -

יהיה להם מה לומר בנושא זה, לאיזה כיוונים של פיתוח הם רוצים ללכת,

והאם הם מוכנים להקריב את הנמל על הרעיון של מלונות לאורך כל החוף. זה

נושא שצריך ללמוד אותו. בכל מקרה, אי אפשר שהעובדים בנמל יהיו היחידים

שישלמו את המחיר של השינויים שמתרחשים באזור. בכל מקרה, גם תכניות

לטווח ארוך צריכות להיות מלוות בתכניות לטווח קצר לגבי העובדים שם.

ונדמה לי ששמענו מספר דברים, שאני חושב שיו"ר הוועדה צריך לעקוב

האם אפשר לשנות התנהגויות של מפעלים ממשלתיים על מנת לשפר את

מצבו של נמל אילת גם בטווח הקצר. אני חושב שיו"ר הוועדה צדק, שאנחנו

צריכים ללוות מקרוב את המשא והמתן עם האוצר. ממה שאני שומע, וקשה

להתרשם בישיבה קצרה מה הן נקודות הפער בין משרד האוצר לבין המפעל, יש

לי רושם שאם יו"ר הוועדה יכול הלתעסק במשא ומתן בין קופ"ח לבין

העובדים, אז הוא יכול להוסיף דבר נוסף והוא יכול להיעזר. אני חושב שיש

חברים אחרים שיכולים לעזור בתחום זה.

דבר אחרון אני מוכרח לומר, וחבל שהיו"ר הפסיק אותי כאשר שאלתי את נציג

משרד התעשייה והמסחר, אנחנו מחלקים עשרות ומאות מיליונים כל שנה לעידוד

השקעות הון. יש ועדות, שאמרו כבר מזמן, שהדרך בה מחלקים את הכסף לא

מוציאה את עיירות הפיתוח מהמצב בו הן נמצאות. ראשי הערים הופכים

ללוביסטים למצב זה בלי לראות את האינטרס לטווח ארוך של עיירות הפיתוח.

כי אם עידוד השקעות הון זה היה כל כך מצליח, עיירות הפיתוח כבר מזמן לא

היו עיירות פיתוח. איך זה קורה שכל הזמן מעודדים השקעות הון וצמיחה זו

איננה מוציאה את העיירות ממצב זה!! הגיע הזמן לומר, אני מבקש לדעת

באופן קונקרטי, כמה כסף לאורך כל השנים הושקע בצורה של השקעות הון

בדרום. הייתי רוצה לדעת, שיגידו לי פעם אחת ובמדויק. על 50 מיליון

נוספים, שאנחנו מחלקים למעסיקים בצורה של הטבות, כמה מקומות עבודה



הוקמו? שנח אחר שנח אנחנו כמו בובות, ממשלח זו או ממשלה אחרת, מרימים

יד לתקציב, כולנו, לעיירות חפיתוח דואגים לטווח קצר. אני חושב שאפשר

לחשקיע את חכסף בעיירות חפיתוח, אבל בצורות אחרות של תשתית אנושית

ועידוד מקומות עבודח וכד'. מחלקים את חכסף ולא מקבלים נייר אחד. אני

אומר זאת באחריות, אין נייר אחד, שהוצג בפני ועדח בכנסת, שאומר עוד 200

מיליון שקל שניתן יוצרים כך וכך מקומות עבודח. האוצר יודע מה קורח עם 6

מיליון שקל. אני בטוח שאם הייתי מבקש עכשיו מנציג האוצר איזה אפקט על

האינפלציה ועל המקרו-כלכלח יהיה ל-6 מיליון המסכנים האלה, יהיו לו

ניירות עד אין סוף. אבל בשביל לחלק מיליארדים לא מוסרים לנו, לחברי

הכנסת. אינני רוצה להפיל את הממשלה. גם הפעם אצביע בעד, אבל אני מצביע

בלי לדעת כלל.

היו"ר י. כץ.- אילו היה נוכח פח שר חתעשייה והמסחר ושר

הכלכלה ושר האוצר, היינו מקבלים דיון בשאלה

המאוד חשובה הזו, שהועלתה - מה עומד מול ההשקעות מבחינת שוק התעסוקה,

מדיניות כוללת, אלטרנטיבות. אני יודע ששר התעשייה ניהל מאבק גדול מאוד

כדי לשמור על החוק חזה. אנחנו נשמע בהמשך הדרך גם אותו.

מזכיר מועצת הפועלים חיים ברדח ידידי, ממלא

מקום אלמוג, סגן ראש העיר, כולם חבריי

מאשקלון. אני רוצה לספר לכם ולחברי הוועדה ששאיפתו של כל עובד באשקלון

היתה לעבוד במפעל עשות. מפעל זה הוא מפעל הדגל של אשקלון. מפעל עשות

הוא אחד המפעלים, אולי הבודדים בתע"ש, שגם עשה מאמצים לעבור לסקטור

האזרחי. נחתם הסכם הבראה בין ועד העובדים לבין ההנהלה. מה שאני מבקש

הוא שההנהלה תכבד את ההסכם, שהיא חתמה עליו. אין לי מה להוסיף יותר.

נציג עיריית אשקלון, כל הכבוד שהוא משתתף בישיבה. במקום לעזור מאיימים

עליהם בעיקולים ולסגור את המים, בשעה קשה שהמפעל נמצא במצוקה. אני קורה

לעיריית אשקלון לתת את תרומתה, גם למועצת הפועלים. לא רק להשתתף

בישיבות, אלא גם להזרים כספים.

י. ונונו; קודם כול אני מבקש לזרז ולהגביר את ההשקעה

בתשתיות. לא ייתכן שרק 5 מיליון שקל

באשקלון. יסיימו את הפרק הזה בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים יהיה המפעל

הראשון. אני מבקש לגבי ההשקעות בתשתיות לזרז ולתגבר את ההשקעות בתשתיות

של אזור התעשייה. אני מבקש גם במקרה זה להגדיל את ההשקעות בתשתיות של

הכבישים. לפי דעתי, עד שיסתיים הכביש מאשקלון עד באר שבע זה יקח זמן

רב.

אני מברך את משרד העבודה והרווחה על התכנית הנקודתית. אני מציע לתגבר

אותה ולזרז את חקיקת ולחוק לחעדפת רכישות מאזורי פיתוח. בגלל חוק

המכרזים הכול בטל, ודבר r/rמעמיד בסכנה את אותן העדפות של אזורי פיתוח

לגבי רכישות של מוצרים.

לגבי המפעלים, לגבי עשות, לאחר שהעובדים קיבלו את התנאים וביצעו את

חלקם, לא ייתכן שיבוא האוצר ויתחיל להתעמר בעובדים ובמפעל. הניתוח

יצליח, אבל החולה ימות. אז כל חודש מוציאים לחינם 700,000 דולר. הפעילו

קצת שכל ישר. חבל על כסף זה לחודש. אני מציע לוח זמנים מוגדר לבצע את

חלקכם בחבראה.



לגבי רמת"א אני מציע שהוועד יקרא למשרד הביטחון ולצה"ל להמשיך ולהזמין

את האוניות וההשבחה ברמת"א על מנת להמשיך ולהעמיד את רמת"א על מקומו.

לגבי נמל אילת, דווקא על רקע הסכם השלום עם ירדן יש להמשיך ולבסס את

נמל אילת, וצריכים לקרוא לכך שכל היצוא מהנגב יעבור דרך נמל אילת

ולקרוא לצים להפנות את אוניותיה, באותם מוצרים שיש להם יתרון יחסי

בנגב, לא לחיפה.

דבר אחרון, צריכים לקדם בצורה מעשית את נושא הרכבת לאילת.

היו"ר י. פץ; אני רוצה לנסות ולסכם את הדיון בצורה הבאה.

ראשית, הוועדה תמשיך ותעקוב אחר נושא פיתוח

התעסוקה בנגב. הוועדה תובעת מכל משרדי הממשלה להציג תכנית למתן עדיפות

בהשקעות כספיות ובעידוד תכניות תעסוקה ופיתוח בנגב ולדווח על כך בכתב

לוועדת העבודה והרווחה, כל משרד ומשרד. הוועדה דורשת מהאוצר, הנהלת

עשות וועד העובדים לדווח תוך שבוע ימים על טיפול בנושא יישום הסכם

הבראה ועל השתתפות האוצר. אני אעקוב מיחשוב אחר המש. ומתן ביניכם, ואם

שבוע ימים לא תיראה התקדמות במשא ומתן, אבקש לזמן את הצדדים אליי

באופן אישי כיו"ר הוועדה.

אני רוצה להתייחס להערה שהובאה כאן ע"י חבר הכנסת טימקין. זימנתי אתמול

את ראשי קופ"ח, ההסתדרות, משרד הבריאות וכל ועדי העובדים אליי מתוך

מגמה לקיים דיון ומשא ומתן, לא כדי לקיים דיון בוועדה, אלא פשוט כדי

לקיים משא ומתן בין הצדדים כמתווך.

לגבי נמל אילת, אני חושב שהוועדה יכולה לקרוא לממשלה להמשיך ולבסס את

כל אמצעי הייצור והתובלה בצורה כזו, שבנמל אילת תהיה תעסוקה. והנושא של

בחינת עתידה של אילת. יכול להיבדק ע"י משרדי הממשלה בצורה יסודית. זו

גם האחריות שלנו כלפי התושבים באילת וכלפי הסיכויים שלהם בעתיד. משום

שכל הגורמים, גם הגורם הביטחוני וגם הגורם התעסוקתי, כל אלה צריכים

להילקח בחשבון. אסור להתעלם מאף גורם. אין ספק שעתידה של אילת הוא עתיד

ורוד. הנסיבות מאוד ברורות. צריך לעשות את הול כדי למנוע פגיעה

בתעסוקה של העובדים ולהבטיח את העתיד שלהם.

לגבי מפעל רמר''א אני מציע שאנחנו נקבע דיווח יותר מעודכן ממשרד הביטחון

לגבי ההתייחסות לבקשות המפעל. לא הייתי רוצה לקבל כרגע החלטה, לפני שיש

לנו את כל הדברים.

ע. מאיר; הערה לסיכום. אני מציעה לנושא של קידום הנגב

לחייב את המשרדים באחד הסעיפים גם בתקציבי

95', שיהיה קונקרטי לשנת התקציב.

י. קפלינסקי; אני רוצה להצטרף לקריאה בקשר לנמל אילת

ליישם את המלצות הוועדה הבין משרדית לאיכות

הסביבה בנושא העברת כימיקלים בנגב והכל חלקי הארץ. הייתה החלטה שכל

הכימיקלים יועברו דרך אילת. היום זה מועבר אשדוד-חיפה. הסכנה ידועה.

היו"ר י. כץ; אני יודע דבר אחד, כל הנושא של הובלת חומרים

מסוכנים יידון בוועדה זו, מפני שהייתה פנייה



אליי והתרעה שבדרכי המדינה שלנו מובלים משאות מסוכנים ביותר ממקום

למקום ללא פיקוח הולם ותוך סיכון התושבים. אנחנו נקדיש לזה ישיבה.

הישיבה ננעלה נשעה 10;11