הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, י"ד בחשון התשנ"ה (19 באוקטובר 1994) ,שעה 00;09

הברי הוועדה; י ' כץ - היו"ר

ת' ג'וזנסקי

שי גוטמן

רן כהן

עי מאור

די מנע

י' שפי

מוזמנים; אי פארן - מנכ"ל שירות התעסוקה

י י פרנק -- משרד העבודה והרווחה

י י טוב - סגן מנהל אגף מרשם התושבים - משרד הפנים

צי רב-נר - מנהל מח' מזרח אירופה - משרד החוץ

גי קורן - משרד החוץ

ד' גולשני - " יי

נ' רייבי - משרד החקלאות

אי שמעוני - משרד הבינוי והשיכון

סנ"צ די אורנשטיין - ראש מדור סיור - משטרת ישראל

לי מנצורי - אגף נפגעי עבודה - המוסד לביטוח לאומי

שי רוט - מנהל אגף לאיגוד מקצועי - ההסתדרות

ר' פרוכטמן - מנהל המח' לניהול תעשייתי -התאחדות התעשיינים

י י ארבל - משנה למנכייל התאחדות הקבלנים

י י גורן - סמנכ"ל התאחדות הקבלנים

ג' סבג - יושב-ראש או.אר.אס

י י מיכאלי - מנכ"ל מנפאואר

עי אשד - מנכ"ל "אנוש"

שי ברקוביץ - מנכייל בית סיוע - תנועת המושבים

לי פיין - מנהלת המחלקה לעובדים זרים - תנועת המושבים

מזכירת הוועדה; א י אדלר

מזל כהן

סדר-היום; 1. היתרי עבודה לזרים ולעובדים מישייע - הצעה לסדר-היום של קבוצת

חברי כנסת.

2. החלטת הממשלה על העסקת 18 אלף עובדים זרים - הצעה לסדר-היום של

קבוצת הברי כנסת.

3. עובדים זרים - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת י' שפי.



1. היתרי עבודה לזרים ולעובדים מיש"ע

2. החלטת הממשלה על העסקת 18 אלף עובדים זרים

3. עובדים זרים

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא היתרי עבודה לזרים ולעובדים מיש"ע, זו הכותרת,

אבל אנחנו ביקשנו להדגיש שכוונת הישיבה היא הנושא של עובדים זרים ולא עובדי יש"ע.

הנושא השני הוא החלטת הממשלה על העסקת 18 אלף עובדים זרים. הנושא השלישי הוא

עובדים זרים, של חבר-הכנסת יעקב שפי.

המקור ליוזמת הכינוס הוא בהתרעה שהתריע משרד החוץ דווקא בקשר לתנאי העבודה של

עובדים זרים. במקביל לפרסומים בתקשורת על תנאי עבודה, תנאי מגורים ירודים ותנאי

צפיפות וכיוצא באלה של עובדים מרומניה או ממדינות נוספות, עלה הנושא לסדר-היום של

משרד החוץ. בעקבות הזימון הנה קיבלתי מהתאחדות הקבלנים חומר שמתייחס לנושא לרבות

סיכום ישיבות עם אנשי משרד החוץ.

לא יכול להיות ספק שהעסקתם של עובדים זרים במקרים מסויימים היא אמנם חיונית

למשק הישראלי, אבל באותה מידה, מדינת ישראל צריכה לא רק לשמור על שמה הטוב אלא

היא צריכה להבטיח שנורמות התנהגות ביחסי עבודה, בתנאי עבודה, בתנאי מגורים יהיו

נחלת חלקם של העובדים הזרים המועסקים בישראל, שאם לא כן אנחנו גם פוגעים בשמה

הטוב של מדינת ישראל, אנחנו גם עלולים לקלקל את מערכת היחסים שלנו עם מדינות

אחרות, ואנחנו בראש ובראשונה לא מקיימים את מה שמוטל על מדינה נאורה ועל מדינה

שבדרך כלל מקפידה לשמור על אמנות העבודה הבינלאומיות ועל מה שמקובל בעולם הנאור.

לכן אני חושב שכדאי היה לשמוע מה היו ההתפתחויות מאז הדיון הקודם בנושא ואיזה

צעדים ננקטו על ידי כל המעורבים, לרבות התאחדות הקבלנים וגורמים נוספים אחרים

כדי להבטיח שמקרים כאלה לא יישנו.

חבר-הכנסת דוד מנע, בבקשה.

די מנע;

בשל הידיעות השונות בנושא של עובדים זרים והפרסומים אני רוצה לייחד את הדברים

שלי לדברים ספציפיים וכלליים בנושא זה.

ראשית, אתמול התבשרנו שוועדת שרים לחקיקה החליטה לשנות את החוק לפיו על כל

מעסיק שיעסיק עובד זר ללא רשיון יוטלו שישה חודשי מאסר בפועל. אני חושב שהדבר הזה

הוא שערורייתי, משום שמערכת שלא מצליחה לאכוף את החוק, היא מחפשת פתרונות קלים,

והפתרונות הקלים זה להכניס אדם למאסר על דברים שבעבר הבהירו אותם במדינה נאורה

ומפותהת כעבירות מינהליות.

בעבירות מינהליות על העסקת עובדים בלא רשיון יש קנסות כבדים מאד, אלפי שקלים

קנסות מוטלים על מעביד שמעסיק עובדים בלא רשיון. אני חושב שהדבר הזה היה מאד

מרתיע. אלא מה? לא מספיק אכפו את זה, כי אין מספיק כוח אדם למשימות האלה. המשטרה

עשתה עבודת אכיפה מצויינת, רק אין מספיק כוח אדם. בשירות התעסוקה אין מספיק

כוה-אדם. מה עושים? מחפשים את הפתרון הקל.

היום קבלן או מעביד שמעסיק עובד בלי רשיון יכנס לשישה חודשי מאסר בפועל. אלה

עבירות אזרחיות, אלה לא עבירות פליליות במהותן. באף מדינה בעולם, בארצות

המערביות, אין מאסר בפועל על עבירות מסוג זה שבסיסן הוא אזרחי, כי לאכיפה יש

מספיק כוח גם בנושא של הקנסות וגם בנושא של גירוש. הרי תיקנו את החוק ואמרו שאם

ייתפס אדם יטילו קנס נדמה לי של 20 אלף או 15 אלף שקל או שיגרשו את העובד הזה

מהארץ ויחייבו את המעסיק לשלם את כרטיס הטיסה שלו.



מתחילים עכשיו להטיל על מעסיקים מאסרים בפועל ואני יודע שיש הרבה שגיאות

בענין הזה. למשל אישרו לקבלו עובד ורשיון העבודה של אותו עובד פג. הוא ביקש

חידוש, זה מתעכב מסיבות ביורוקרטיות רגילות. בינתיים באח הביקורת ואין לאותו עובד

רשיון, הרשיון בדרך והנה תפסתם אדם שמעסיק עובד בלי רשיון. לכן אני מקווה שיהיה

מספיק רוב בכנסת שלא יאשר את התיקון שאושר אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה.

נשאלת השאלה מה לגבי המשך הרשיון לאותם עובדים שהביאו לארץ, מעל 20 אלף

עובדים בבנין. יש היום עשרות אלפי עובדים בארץ. הפכנו למדינה מערבית רגילה כמו

אנגליה, צרפת גרמניה ואחרות, שבהן כל עבודות השירותים נעשות על ידי עובדים זרים.

בגרמניה אלה התורכים, בצרפת אנשים מצפון אפריקה ובאנגליה אנשים מהמושבות, הודים

ואפגנים. גם אנחנו הגענו למצב כזה. היום, לצערי, למרות כל הפרסומים, הרבה

ישראלים לא נכנסו לעבוד בבנייה. הרבה נכנסו והרבה נשרו, לא נשארו הרבה עובדים

ישראלים בבניה, גם בהכשרה. ביקשתי בזמנו רשימה, אמרו לי: יש 2,000 עובדים ישראלים

בהכשרה. אני רוצה את השמות שלהם, אני רוצה לוודא שאכן האנשים בהכשרה ועובדים

בבנין. רבותי, לא נקלטו עובדים בבנין. והראיה, התאחדות הקבלנים מבקשת להאריך את

עבודתם של אויש 26 אלף עובדים זרים בבנין. כי אם ישראלים נקלטו בבנין, 18 או 20

אלף, בשביל מה צריך כל כך הרבה עובדים זרים? מדוע הקבלנים דורשים עוד ועוד עובדים

זרים? רבותי, צריך לשים את הדברים על השולחן ולומר: לא חרבה ישראלים נכנסו לעבוד

בבנין.

לגבי חמשך חעסקת העובדים הזרים, אני חושב שהיום בגלל יוקר מחירי הדיור, בגלל

העלות הגבוהה של הבנייה, אם רוצים להתמודד עם הבעיות האלה צריך להמשיך לתת את

האישורים שהיו בעבר לעובדי בנין ולעשות מאמץ גדול מאד להכניס ישראלים לבנין, כי

הישראלים לא יילכו לעבוד בבנין במשכורות הנוכחיות.

למה אני אומר כשלון באכיפת חוקי חשכר, וזה נוגע, אדוני היושב-ראש, בכל

התחומים. הרי יש שכר מינימום, מחייבים לשלם שכר מינימום. יש בארץ חוק שעות עבודה

ומנוחה, הם חייבים לעמוד בחוק הזה. כלומר, הכל מתחיל ונגמר באכיפה. כשיש אכיפה

טובה, אין צורך בשינויי חקיקה כשיש אכיפה טובה, אין צורך שמשרד החוץ יתלונן על

תנאי עבודתם של עובדים זרים. זה מתחיל ונגמר בתנאי עבודה.

תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, אחד מהמציעים, בבקשה.

רן כהן;

קודם כל אני רוצה לברך אותך. אני מאד שמח שאתה מקבל את התפקיד הזה על עצמך.

אני רוצה להגיד לכם, שהיתה עכשיו ידיעה על פיצוץ מכונית תופת ברחוב דיזנגוף

בתל-אביב. כפי הנראה יש נפגעים רבים.

אני רוצה לומר שני דברים בענין הזה. מאחר והדיון הזה היה לפני שנה וחצי בכנסת

והוא מגיע כאן לדיון רק עכשיו, קודם כל חשוב לדעת את תמונת המצב המדוייקת לגבי

נושא של חלוקת ופריסת העובדים הזרים בארץ וחלקם בתוך כלל העובדים בענפים השונים,

לא רק בבנין. כך שהדיון יכול להתקיים רק על נתונים עדכניים ולא על מה שכולנו

נסערנו עליו לפני שנה וחצי.

הענין השני הוא הענין המהותי. לעניות דעתי, מעולם לא נעשה טיפול משמעותי

בנושא של אופיו וסוג העבודה בענף הבנייה והיחלצות לאומית לענין הזה. זה לא ענין

שתלוי בקבלנים ובחברות הבנייה, זה ענין שנוגע לממשלת ישראל והמדיניות שלה.

אם ענף הבנייה לא יעבור מענף רטוב, מלוכלך ומזוהם לענף יבש שאופי העבודה

ישתנה, אם הענף הזה לא ישלם שכר יותר גבוה למי שיעבוד בו, הוא יישאר ענף פרובלמטי

תלוי על בלימה כל הזמן.



מאחר ולא מדובר כאן רק בענין של יבוא עובדים זרים ורק בענין אופיו של ענף

הבנייה אלא גם בעלות הדיור, השכרת הדיור, מצאי הדיור וההפרש בין היצע וביקוש וזה

לכשעצמו קובע את המדד, לענין הזה יש השפעה עצומה על כל אופי החיים הכלכליים

והחברתיים במדינת ישראל.

לכן, אני סבור שהדבר הזה מחייב לא טיפול צדקני, מרוח. לדעתי צריך להגיע

בסיכומו של דבר לתכנית לאומית ושינוי אופיים של הענפים שתלויים בעבודה זולה

ובעבודה ארעית. בלי שהניתוה העמוק הזה ייעשה, כפי הנראה אמשיך לבוא לכאן עוד

שמונה שנים ולדבר את אותם הדברים ואין לי חשק לזה. תודה.

תודה. חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, בבקשה.

ת' גוז 'נסקי;

בהמשך למה שאמר חבר-הכנסת רן כהן, המדיניות שמציבה בראש סדר העדיפויות את

העבודה הזולה באה לביטוי בכל מיני תחומים. אנחנו עדים עכשיו ליבוא גדול של תוצרת

שמיוצרת על ידי עבודה זולה. אמנם לא את העובדים מביאים אבל מביאים את התוצרת שהיא

בעלת משמעות מרחיקת לכת לגבי התוצרת והייצור בישראל. כמובן שבניינים אי-אפשר

לייבא, כי אם אפשר היה לייבא בניינים, היו קונים אותם בהונג--קונג או בתאילנד.

מכיוון שאי-אפשר לייבא בניינים אז מייבאים את הפועלים הזולים.

אני לא רוצה להיכנס פה לתיאור. אחר--כך אולי נשמע פרטים ממי שצריך למסור דין

וחשבון, אבל תנאי העבודה, תנאי המגורים, תנאי המחיה של הפועלים שמיובאים מגארצות

שונות, במקרים רבים הם בלתי נסבלים. יום העבודה הוא לא לפי החוק, שכר העבודה

דה-פקטו הוא לא לפי החוק, תנאי עבודה נוראים ואיומים, צפיפות במגורים, תנאים

סניטריים נוראים וכוי, ואין מי שבעצם יפעיל את הפיקוח למרות שיש סמכויות, יש

בהחלט סמכויות להפעיל פיקוח.

ברשותך, אני רוצה להוסיף משהו בענין העובדים מהשטחים. עם כל האירועים הנוראים

והאיומים שקורים, ואנחנו משתתפים בכאב, בסבל ובאבל של כל הנפגעים, העבודה של

הפועלים הפלשתינים מהשטחים בישראל היא חלק מהותי מאיזשהו סיכוי של הסדר, ובלי

לפגוע בצורך של פיקוח ביטחוני, הדברים מחייבים למצוא את הסידור ההולם.

אני רוצה להתריע במיוחד על ההעסקות הלא מסודרות של פועלים מהשטחים. קראתי

לאחרונה דו"ח על מושב ששוכן קרוב לקו הירוק, באיזו צורה הפועלים עובדים שם. אני

רוצה לומר שזה נשמע בערך כמו בתקופה האפלה של מעבר האיכרים לחרושת. זאת אומרת,

אנשים מועסקים בשכר עלוב שבעלובים. אסור להם לפתוח את הפה, אין לחם שום זכויות

מינימליות, לא ביטוח לאומי, לא ביטוח תאונות עבודה, שום דבר. אם קורית תאונה

מעיפים אותו. יש להם הוראות ומורות שאם הם רואים מישהו שהם לא מכירים, הם צריכים

להסתתר ביממה ולא להרים את הראש. אסור להם לדבר. המערך הזה הלא מדווח לכאורה

ידוע. זה מין שקר ידוע או מין מוסכמה. אני חושבת שאלה דברים נוראים ואיומים

מבחינת התנאים של הפועלים האלה וגם מבחינת החברה הישראלית. להגיד

נראה לי שאנחנו צריכים לחתור לכך שבאמת יהיו יותר פועלים ישראלים אם יהיו

תנאים יותר טובים ולשם כך הכללים ידועים. שכר גבוה, תנאים טובים יביאו גם עובדים

ישראלים. אבל אני מעריכה שלאורך שנים יהיו גם פועלים פלשתינים וגם אותם צריך

להעסיק לפי חוקי העבודה במדינת ישראל.



היו"ר י י כץ;

תודה רבה.

מנכ"ל שירות התעסוקה, אחר-כך משרד הפנים, משרד ההוץ, משרד

החקלאות, הבינוי, המשטרה, תעשיינים, קבלנים, מושבים וחברות כוח-אדם.

מנכ"ל שירות התעסוקה, בבקשה.

א' פארן;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אתן תמונת מצב עדכנית לגבי נושא של עובדים

זרים. ההיתרים שהממשלה נתנה לפני ה-27 בפברואר 1994. שזה הטבח בחברון, היו

לחקלאות 2,230 ולבנין 5.752- בנוסף לכך לתעשיה, מלונאות, שירותים וסיעודיים.

בתאריך 15 במרץ 1994 וב-10 באפריל 1994. בעקבות הסגר והפיגועים נוספו היתרי

ממשלה - 6,000 לחקלאות ו-20,000 לבנין. סך הכל ההיתרים בפועל היום של שירות

התעסוקה הם 8,230 בחקלאות, 752. 25 בבנין. תעשיה - 904. מלונאות ~ 931. שירותים

שונים - 824 וסיעודיים - 2.988.

סך הכל ההיתרים שמניתי הם 39,629- סך הכל האישורים של משרד הפנים, נכון

לתאריך זה הם 535,145 לפי הדיווח של משרד הפנים.

היו"ר י' כץ;

זאת אומרת שלא מומשו.

א' פארן;

יש כאלה שעדין לא מומשו והם כמובן בתהליך כל הזמן.

אני רוצה לפרט במיוחד בתחום החקלאות והבנין, עיקר המסות הגדולות של העובדים

הזרים. בנושא רוקלאות - 1.730 עובדים מתוך 2,230 שאישרו עדין בשנה שעברה ונמצאים

במקומות כמו בקעת הירדן, חבל אשכול, נגב מערבי ופג תוקפם של ההיתרים האלה בשנה

הבאה. עוד 500 לגוש קטיף על פי החלטת ראש הממשלה, שפג התוקף גם כן במרץ שנה הבאה.

זה מביא ל-2.320, המספר שציינתי.

בנוסף לכך, 6,000 עובדים שאושרו במרץ ובאפריל השנה; 1.336 היתרים מאפריל עד

אפריל שנה הבאה; 1,026 ממאי השנה עד מאי שנה הבאה. אלה היתרים שהיו למשך שנה אחת.

135 היתרים נוספים לשנה, גם כן עד מאי שנה הבאה; 139 היתרים ל-6 חודשים שמסתיימים

באמצע נובמבר במידה ולא יוארכו ועוד 285 היתרים עד יולי 1995י כל מה שמניתי זה

5,474 היתרים לחקלאות מתוך 8,000 היתרים שישנם.

בנושא בנין - 5.752 היתרים שניתנו עוד בשנה שעברה ופג תוקפם ב-31 בדצמבר

1994. 4.744 מתוך ההיתרים שניתנו בחודש מרץ, פג תוקפם ב-30 באפריל 1995' ועוד

13,500 ו-1,676 היתרים שניתנו לחצי שנה ופג תוקפם ב-30 בנובמבר 1994. סך הכל,

נכון להיום, 25,672 היתרים בפועל שישנם.

יש בקשה של התאחדות הקבלנים וגם של שר הבינוי והשיכון להארכת ההיתרים לתקופה

נוספת, כפי שהזכיר כאן חבר-הכנסת מנע. הבקשה הובאה לשרת העבודה והרוויח ואני מבין

שהיא, לפי שיקול דעתה, תביא את זה לממשלה בהתאם לצורך.

אלה הנתונים הנכונים מבחינת העובדים הזרים נכון להיום.



ברצוני להתייחס במיוחד לנושא של החדרת ישראלים לשני ענפים היותר בעיתיים, שהם

ענף הבנין וענף החקלאות. בד בבד עם מתן ההיתרים של הממשלה, שכפי שראיתם שירות

התעסוקה יחד עם כל שאר הגורמים ביצעו אותם בפועל בשטח, אנחנו פועלים כל הזמו

להחדרת ישראלים לאותם ענפים.

אני רוצה להזכיר בהזדמנות זו לוועדה, שמתוך ניתוח של עובדים ישראלים עד גיל

35. שהם פוטנציאל נטו לאפשרויות עבודה בנושא בנין ובנושא חקלאות, יש לנו היו

10,630 דורשי עבודה פוטנציאליים באמצעות שירות התעסוקה אשר יכולים להישלח לבנין

ולחקלאות. אבל, על פי הנחיות של שרת העבודה והרווחה, ולא רק אלו, אלא ההגיון

מחייב, נשים לא נשלחות כמובן לעבודות בנין, ואני אתן את ההתפלגות של אותם 10,000.

483,2 הם גברים ו-8,147 הן נשים, כאשר הפעולות שעשינו, החל מחודש אפריל, עם

הסגרים הכבדים שהיו במסות הכבדות של עובדים לחקלאות ולבנין, ועדה שעמדה לרשותי

קבעה קריטריונים וגם קבעה שיש צורך בכתב התחייבות של קבלנים, חברות בנייה וחקלאים

לכל אותם נושאים שכאן דיברו, אחד מהם האקוטי ים יותר זה תנאי מגורים. הכוונה היא

תנאי מגורים נאותים, שכר על פי החוק, תנאים סוציאליים על פי החוק כפי שאנחנו

יכולים לחייב כמובן את אותם מעסיקים.

היו"ר י י כץ;

מאחורי ההתחייבות הזאת יש גם איזו בטוהר!, איזה ביטחון?

א י פארן;

כמובן שיש וחוליות האכיפה של משרד העבודה והמשטרה בודקות את אותם אלמנטים של

שכר מינימום ואת שהיית העובדים הזרים שנמצאים בעבודה ללא אישורי העסקה.

היו"ר י י כץ;

ותנאי מגורים?

א' פארן;

לגבי תנאי מגורים, בגלל הוק צנעת הפרט יש לנו בעיה בנושא הזה ואני אומר מה

אנחנו עושים כעת עם, סביר להניח, חידוש או הארכת ההיתרים לעובדים הזרים הן

בנושא

החלאות והן בנושא הבנין. אני רוצה לציין שלפי הבדיקות שלנו וגם לפי התקשורת,

בנושא הרקלאות לא קיבלנו, לא שמענו ולא מצאנו מצב של לינה לא נאותה כפי

שבעצם

נראה והיה בנושא הבנין.

בנושא של העובדים בבנין, דרשנו מקבלנים שיצטרכו להאריך את שהותם של העובדים

הזרים ובעצם אנחנו רוצים לעשות אכיפה יותר יסודית גם בנושא של תנאי מגורים.

קבענו, על פי קריטריונים שבנינו יחד עם התאחדות הקבלנים, קבענו סטנדרטים מה זה

מגורים נאותים, 3 מטר מרובע לעובד, או יותר נכון, בהדר של 12 מטרים מרובעים, 4

עובדים ללא מטבח וללא שירותים, זה צריך להיות תמיד בנוסף. אנחנו גם דרשנו

שהקבלנים, חברות הבניה יצטרכו להתחייב ולחתום בפנינו ובפני התאחדות הקבלנים על

אפשרות בדיקה בשטח של המגורים. זה כרגע יצא לפועל.

בנושא הזה אני רוצה למסור, כל התלונות שהגיעו אלינו בקשר לקבלנים והברות

בנייה על מגורים הבאנו לירושלים לשימוע אותם קבלנים וחברות בנייה ובדקנו אותן.

למה הבאת אותם לירושלים במקום ללכת לראות איך הם חיים שם?



אי פארן;

גם ראינו בשטח והבאנו אותם לירושלים למחלקה לעובדים זרים לשימוע כדי לבדוק גס

את שאר ההתחייבויות שלהם באותה הזדמנות. אני רוצה לציין שני מקרים ברורים שהיחידה

לאכיפה מצאה. אצל הקבלן ברנוביץ נמצאו 8 עובדים באשדוד ללא היתרי העסקה. ביטלתי

את היתרי ההעסקה של כל שאר העובדים הזרים שלו לפרק זמן של שלושה חודשים ולאחר מכן

חידשתי אותם.

חברה קבלנית גדולה מאזור הצפון, מוסקוביץ, העסיקה עובדים זרים, חלק ללא היתר

וחלק ללא תשלום שכר מינימום. ביטלתי 357 היתרים לעובדים זרים באותה חברה קבלנית

על מנת שכל שאר ציבור הקבלנים וחברות הבנייה יראו את הדבר הזה ועל מנת שנוכל

לאכוף את כל אותם חוקים שיש בידינו בצורה נכונה.

אני רוצה להזכיר עוד בנושא החדרת עובדים ישראלים הן בחקלאות והן בבנין. באותה

התחייבות אנחנו מחייבים את הקבלנים ואת החקלאים לקבל עובד ישראלי בתמורה לעובד זר

שהם מקבלים, אחד לאחד. הבעיה שלנו היא מספר הישראלים הרוצים לעבוד בשני הענפים

האלה. אבל אותם עובדים עד גיל 35 שאנחנו מחייבים, אכן מצליחים להחדיר. בעונה

הקודמת של הקטיף הכנסנו 3.700 עובדים ישראלים לקטיף ו-2,600 סרבו ולא קיבלו את

דמי האבטלה.

דבר אחרון שאני רוצה לומר. במידה וחוליות הביקורת, הפיקוח מוצאות בשטח עובד

זר שעבד בהיתר שפג תוקפו ואין לו הארכה, לא מגרשים אותו אוטומטית ;לא פונים אלינו

ובודקים האם יש תקלה טכנית ואנחנו בהחלט מאריכים את זה בהתאם לצורך.

היו"ר י' כץ;

תודה רבה. רק שאלה איות אינפורמטיבית. כטת עובדים מועסקים בפיקוח היום?

אי פארן;

היום מועסקים בפיקוח של משרד העבודה, ואני מקווה שאני לא טועה, כ-40 עובדים.

היו"ר י' כץ;

תודה.

מר יוסף טוב, אני מוכרח לציין רק הבוקר, לפני שעה קיבלתי מכתב והייתי מבקש

שתתייחס גם לנושא הזה. למעשה קיבלתי שתי תלונות, איות הגיעה אתמול ואחת היום.

היום התלונן אצלי אדם שהוא נכה מוחלט והוא כותב: הצלילי אחרי דרך ארוכה וסבוכה

בנוהלים ביורוקרטיים להביא ארצה עובדת פיליפינית שתעזור לי בהמשך חייו. משרד

הפנים מציג בפני מכשול כי אני נדרש להביא ערבות בנקאית בסך 5,000 שקל. מאיפה אקח

את זה? מה עלי לעשות? אני דל באמצעים וכו י.

רן כהן;

פשוט לפנות לחברת כוח-אדם ולבקש פועל מתאילנד, בלי ערבון.

היו"ר י' כץ;

התונה השניה שהגיעה אתמול היא של אדם, גם כן נכה מויולט, שעבדה אצלו עובדת

זרה, הוא קיבל רשיון כמובן בהתאם לחוק ופשוט היא ברחה, היא נעלמה. הוא לא ידע מה

לעשות. הוא אומר; אני זקוק לעזרה הזאת. אנא התייהסותך גם לנושא הזה.



יי טוב;

אני אתייחס לשתי התלונות האלה. אנחנו לוקחים ערבות בנקאית לא רק מעובדים

פיליפינים אלא מכל מעסיק בכל מקצוע כולל בנייה. זה מבטיח לנו את הענין שהעובד

יעבוד באותו מקום ושמעסיק - ואני אומר את זה בצער רב - לא יתרום את העובד שלו

למקום עבודה אחר.

היו"ר יי כץ;

אינכם מבחינים בין עובדי סיעוד לעובדים אחרים?

י י טוב;

גם שם המצב קיים, גם שם יש עובדים שלא צריך. אם אדם נפטר והמעסיק לא

מדווח שהאיש נפטר, הוא מעביר את העובד שלו למקום אחר והוא עובד שלא כחוק.

לגבי המקרה השני, אם הוא ברח, המעסיק צריך לדווח לנו על הבריחה. אנחנו

מנסים לאתר אותו או דורשים מהאיש לנסות לאתר אותו. אם מוצאים אותו במקום עבודה

אחר אנחנו מבצעים את צו הגירוש ונותנים לו עובד אחר. אבל לא תמיד אנחנו יודעים

בביטחון גמור שהאיש ברח, לפעמים מתברר אחר-כך שהאיש הזה העסיק את אותו עובד

בתנאים מחפירים ולא היתה לו ברירה אלא לברוח ממקום העבודה. אנחנו נותנים עזרה

לאותו אדם שברח בזה שאנחנו מאפשרים לו להגיש תביעה משפטית נגד המעסיק ולא

מגרשים את האדם כדי לא לתת את הגיבוי למעסיק שהפר את התנאים. אלה דברים קשים,

הם קיימים בשטח, לכן אנחנו מתייחסים בזהירות לכל מקרה ובודקים אותו לגופו של

ענין.

רן כהן;

בכל אופן מן הראוי שתשקלו את מה שאומר היושב-ראש לגבי מעמד של נכה לבין

מעסיק שהוא עובד למטרות עסקיות.

היו"ר י' כץ;

בכל זאת בגובה הערבות צריך להיות הבדל.

יי טוב;

ישנם מקרים קשים בהם אנחנו לא לוקחים ערבות.

לגבי הענין עצמו. אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר-הכנסת דוד מנע לגבי מעצר

של אנשים שמטעמים ביורוקרטיים לא קיבלו את הרשיון. אני מצטרף למה שאמר מנכ"ל

שירות התעסוקה. אנחנו לא עוצרים את האנשים. היחידה שעושה את הבדיקה בשטח

בודקת, היא מתייעצת אתנו. אגב, באף מקרה היחידה לא עוצרת אנשים לפני שהיא

מתאמת אתנו אם לעצור או לא. אנחנו בודקים ובאותם המקרים שמתברר שלאיש יש רשיון

שפג תוקפו ולאדם יש למעשה המלצה משירות התעסוקה רק הנוהל הביורוקרטי עדין לא

הסתיים, אנחנו לא עוצרים, אנחנו נותנים אפשרות לאותו מעסיק לבוא למשרד להסדיר

את העניינים. אנחנו עוצרים רק באותם המקרים כאשר העובד ברח ונתפס במקום עבודה

אחר, כאשר מעסיק תרם את העובדים שלו למקום עבודה אחר וכאשר תיירים באים לארץ

ומוצאים אותם עובדים במקומות עבודה. אין מעצר, בשום מקרה, ללא אישור שלנו,

מבלי שאני מוציא צו גירוש, כאשר כל הנהלים נעשים בצורה מסודרת ותקינה ובהחלט

לא בצורה שרירותית. אנחנו בודקים את התופעות האלה בזהירות רבה. רק התופעה של

מעצרים, לצערי היא רבה מאד ולכן הדבר מקבל הדים.



ת' גוז'נסקי;

כמה נעצרו השנה או בשנה שעברה? יש לך מספרים?

י' טוב;

אין לי מספרים אבל עצרנו בשנתיים האחרונות מאות רבות של אנשים מכל

הסוגים.

לגבי ענין של אכיפה, לפני כשנתיים, קצת יותר, הוקמה ועדה שתפקידה לבדוק

את הנושא של עובדים זרים בארץ ולמצוא נהלים כיצד לאכוף את החוק ולא לאפשר

עבודה של זרים. הוקמה ועדה בראשותו של מר הרמלך שהיה מנכ"ל משרד התכנון,

הוועדה הגישה את ההמלצות שלה ולצערי הגדול משרד האוצר לא אישר את ההמלצות.

היום, התנאים בהם משרד הפנים והמשטרה עוסקים בענין של איתור זרים פשוט לא

ייאמנו אם אספר מה שנעשה. אין כוח-אדם לטפל בנושא הזה. לכן היום הפריצות האלה

גדולות מאד מפני שיודעים שאין גוף שיפקח על הנושא. אני ממליץ בפני הוועדה

לחזור ולבקש את הממשלה לאשר הקמת יחידת זרים שבה יהיו שותפים שלושת המשרדים

המשטרה, משרד הפנים ומשרד העבודה.

הוועדה הזאת גם המליצה למעשה שהלק גדול מהתקציב ליחידת זרים יהיה מקנסות

ומתשלומים של אגרות. אפשר לבצע את זה, אבל האוצר מוכן לקבל את הכסף, לא מוכן

לתת והתוצא היא נזק למשק כשעובדים כאן ללא היתר, הם גם עובדים על חשבון עובדים

ישראלים, אנשים עובדים כאן בתנאים לא תנאים, הארץ מוצפת. בעולם היום כבר ידוע

שישראל היא ארץ מקלט לעובדים זרים. באים כאן בהמונים. אנחנו מונעים כניסה,

לפעמים יש שערוריות, אין לנו ברירה אלא להחליט.

רן כהן;

יש לך הערכה כמה עובדים זרים לא רשומים?

יי טוב;

מדברים על 20 אלף, אבל אי-אפשר לדעת, ההערכה היא הרבה יותר. אם יקימו את

היחידה הזאת נוכל להגיע לתוצאות טובות מאד. זה גם גורם מרתיע.

צי רב-נר;

קודם כל אני חייב לומר, למרות שאנחנו המתלוננים, אולי היינו הראשונים

והראשיים בנושא הזה, משום שאנחנו הם אלה שקיבלנו את התלונות, השגרירים שלנו

בחוץ לארץ קיבלו את התלונות גם בממשלה וגם בתקשורת, אגב, תקשורת נוראה ולא

צודקת שמתייהסת למיעוט של המקרים, אבל זאת עובדה שיש תקשורת שחושפת חשיפה מאד

שלילית את מדינת ישראל כמו שתואר כאן לפני כן, עם זאת ומצד השני, ללא ספק

המדינות בהן מדובר, בעיקר רומניה שזה הרוב הגדול של פועלי הבנין, קצת בולגריה,

קצת מדינות נוספות, הדבר הזה עקרונית נתפס כתרומה לקשרים הכלכליים בין המדינות

וצריך לא לשכוח זאת. עם כל הבעיות, עם כל הקשיים ולמרות הפרסומים השליליים

בעתונות הזרה שם, הממשלות בכל זאת רואות בזה דבר חיובי בסך הכל.

היו"ר י' כץ;

האם אתם מודעים למה שנאמר כאן על ידי מנכ"ל שירות התעסוקה לגבי הצעדים

שננקטו לאחרונה?

בוודאי. יש לומר שלאחרונה, אני לא יודע מאילו סיבות, אם כתוצאה מפעולה של

הרשויות השונות שדרשנו אותן בשלבים די מוקדמים או אולי מתוך זה שהמערכת מתחילה

איכשהו לעשות רגולריזציה של עצמה, אני חייב לומר שהרושם הוא, אי-אפשר לתת

מספרים, שמספר התלונות ירד. אם נספור את מספר התלונות שאנחנו מקבלים, השגרירים

הזרים כאן ושגרירינו בבירות השונות, יש רושם של ירידה מסויימת. עם זאת, אני רק

אציין את התלונות המרכזיות שעדין ממשיכות להגיע מהמדינות הללו.

התלונות הן על בעיה של חוזים, חוזים לא ברורים, בשפות לא ברורות לאנשים

שלפעמים אינם יודעי קרוא וכתוב, שחותמים בשפת אותה מדינה אבל הם לא יודעים על

מה הם חותמים. תנאי עבודה ותנאי מגורים. יש בעיה קשה שעדין לא הוזכרה כאן של

נטילת הדרכונים של העובדים הזרים על ידי המעסיקים כולל, ויש לנו מידע די מהימן

של שגרירים זרים כאן שסיפרו לנו שאותם דרכונים מצאו את דרכם מהמעבידים אל

גורמים פליליים ואפילו אולי בטחוניים. העברנו את המידע הזה לגורמים המתאימים,

אינני יודע מה נעשה עם זה. אבל זאת בעיה חמורה. יש שאלה משפטית, האם מותר או

אסור לקחת. משרד הפנים עשה מעשה בנדון והפיץ בזמנו חוזר למעסיקים שאסור לקחת

דרכון כי הוא רכוש של ממשלה זרה. כתוצאה מכך מטילים לפעמים עומס גם על המשטרה

בכך שמסתובבים אנשים ללא אמצעי זיהוי, אינם יודעים שפות, שוטרים נתקלים בהם,

מכניסים אותם לאבו-כביר והמשטרה ודאי תתלונן על כך שזה סותם לפעמים את תאי

המעצר והקונסולים צריכים יום יום ללכת לזהות אנשים.

תי גוז'נסקי;

זאת לא עבירה פלילית, לקחת דרכון ממישהו?

צי רב-נר;

הבעיה היא שבחלק מהחוזים, כנראה באופן לא חוקי, מכניסים סעיף שהמעביד

יכול לקחת את הדרכון.

אני רוצה לסיים בשנים דברים. מחר מתחילה יוזמה של התאחדות הקבלנים שאנשיה

ייצאו מחר לבוקרשט וינסו לעשות סדר בעניינים, דהיינו לראות את החוזים, גם

לבדוק את האנשים כדי שלא יגיעו אנשים לא מתאימים וכוי, בשיתוף פעולה עם

השגרירות שלנו.

אנחנו כמובן לא נכנסים לכל הבעיות בארץ, האינפלציה, הדיור, הצרכים וכו',

אנהנו מודעים לכל הדברים האלה. בשורה התחתונה אנחנו ממליצים שימשיכו לתת

היתרים לעובדים זרים אבל בתנאי שתוגבר מערכת האכיפה והפיקוח בכל המי גזרים על

ידי כל הרשויות.

ת' גוזינסקי;

האם המלצתם על חוזה תעסוקה אחיד?

צי רב-נר;

הוגשה המלצה כזאת, אבל השאלה היתה האם ניתן לאכוף חוזה כזה, האם זה חוקי

לדרוש חוזה אחיד וכו'. אבל עקרונית אמרנו שזה רצוי.



ת' גוז'נסקי;

אתה יכול להתנות רשיון של יבוא עובדים זרים בכל תנאי שאתה רוצה.

נ' רייבי;

אכן כמו שאמר מנכ"ל שירות התעסוקה, בחקלאות יש כ-5,500 עובדים זרים. זאת

לאור החלטת הממשלה בפברואר. לפני החלטת הממשלה עסקו עובדים זרים בחקלאות כ-

2,230 כשהם היו באזורים גיאוגרפיים בעיתיים: ערבה, בקעה ואזורים אחרים.

החלטת הממשלה בפברואר מתייחסת לעד 6,000 עובדים זרים נוספים כש-2.350 אלה

עובדים זרים לתקופה של שנה, והיתרה, 3,250 לתקופה של שישה חודשים, שזה מיוחד

לעונות הקטיף.

בשנה שעברה ניצלנו מההקצאה של 2,250 עובדים זרים זמניים 1,100 והשנה, אני

מקווה שנוכל לקבל, לאור הביקוש, את כל הדרישה של 2,250.

לגבי תנאי העסקה ותנאי מגורים, לפחות באמצעות תנועת המושבים אנחנו מתנים

כניסת עובד זר למשק שיש בו כל התנאים. פירוט היתר לגבי הפיקוח והליווי יינתן

על ידי תנועת המושבים.

סנ"צ גרשון יחזקאל, אני מבקש ממך להתייחס בעיקר לנושא האכיפה, המעצרים,

נושא הדרכונים והטענות שעלו כאן.

סנ"צ גי יחזקאל;

העבודה שלנו בתחום הזה מתואמת עם משרד הפנים ועם משרד העבודה, היחידה

לפיקוח, והיא חלק בלתי נפרד מהמכלול של נושא השהייה בישראל שלא כדין כאשר המסה

המרכזית היא דווקא של תושבי האזורים ששם אנחנו בעצם עסוקים הרבה יותר. לכן יש

שוני גדול במספרים.

רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו עוצרים בממוצע 2,000 תושבי שטחים ששוהים

בישראל שלא כדין לעומת 465 עובדים זרים שגירשנו במהלך כל שנת 1993. השנה כבר

גירשנו 490. הדיספרופורציה מאד בולטת, גם מהטעם שאנחנו קצת יותר ממוקדים

בתושבי האזורים מסיבות בטחוניות ופליליות, בעוד שלמעשה אוכלוסיית העובדים

הזרים לא מטרידה אותנו, היא לא מהווה לא מפגע בטחוני וגם לא מפגע פלילי. אין

לנו איתם בעיות.

בעבר היו דרישות רבות, גם כשחבר הכנסת דוד מנע היה מנכ"ל שירות התעסוקה,

להרבות במבצעים. לאורך כל הדרך אמרנו שנוכל להמשיך לטפל בתופעה על פי מה

שציינתי זה עתה, משהו בסדר גודל של כ-500 לשנה. בזמנו היינו בין אלה שהגישו

דרישות ליחזקאל הרמלך אבל כמובן ששום דבר לא מומש מתוך זה.

היו"ר י' כץ;

מה העמדה שלכם לגבי הנושא של הדרכונים, החרמת דרכונים?

יי שפי;

לא החרמה, החזקת דרכונים.

אני מוכן להעיר בקשר לזה. אנחנו מחתימים כל מעסיק בכתב התחייבות שהוא

יודע שאסור עליו לקחת את הדרכון אלא אם העובד עצמו מבקש ממנו להחזיק את זה

אצלו תמורת אישור. לצערי הגדול, מעסיקים מחזיקים לפעמים דרכונים מבלי ששאלו את

העובדים. אומר מדוע הם עושים את זה. לפעמים הם משתמשים בלקיחת דרכון כאמצעי

לחץ על אותו עובד, הם אומרים לו: אם לא תעבוד בתנאים שלי לא תקבל את הדרכון.

זו שטות מפני שאותו אדם יכול ללכת לנציגות ולקבל דרכון חדש ללא שום קושי.

האיום הזה הוא איום סרק. אבל התופעה עצמה היא תופעה מאד שלילית וצריך למנוע

אותה בכל מחיר.

למעשה אצלנו התופעה היא שולית. אנחנו מעסיקים פחות מ-1,000 איש מתוך 380

אלף עובדי תעשיה. בעיקר זה מתבטא במקצועות חסרים, בתחומים מאד מאד ספציפיים

ולמעט שניים או שלושה מקומות שאנחנו יודעים שהם מעסיקים מספרים קצת יותר

גדולים, החלוקה היא בדרך כלל שניים-שלושה-ארבעה עובדים פר מקום עבודה. לא

נתקלנו ולא היו לנו בעיות של דיור וכל התופעות.

מהם תנאי השכר?

מדובר בדרך כלל ברמה של מעל שכר המינימום.

י י ארבל

קודם כל הבעיה היא בעיה לאומית וחייבים להעלות אותה בראש סולם העדיפויות

אם רוצים לבנות. לפי דרישות הממשלה יש כבר התחלות בנייה של 35 אלף יחידות

דיור, ובתכנית הממשלה עוד 40 אלף התחלות בנייה השנה. זאת אומרת, כ-75 אלף

יחידות דיור שזה אומר בכוח אדם מעל 220 אלף איש באתרים. יש כיום, כולל העובדים

ועובדי שטחים, 170-180 אלף. עדין חסרים לנו כ-30 אלף עובדים כדי להשלים

משימות. יכולה להתקבל החלטה בואו לא נבנה, אבל אם ההחלטה היא לבנות אי-אפשר

לבנות בלי עובדים.

יש עובדים ישראלים בענף כ-110 אלף. למרות הנסיונות שאנחנו עושים בשיתוף

עם משרד העבודה, שירות התעסוקה וכל גורם אחר, להכשיר עוד ישראלים, הישראלים לא

רוצים לבוא לענף. חברת הכנסת גוז'נסקי, אני רוצה שתדעי שחניך בענף הבנייה

מתחיל ב-2,300 שקלים כאשר שכר המינימום הוא 1340 שקלים. חניך שבא ואומר: אני

רוצה ללמוד, מרוויח 2,300 שקלים מהיום הראשון. הלאה זה היצע וביקוש. זה ההסכם

שיש לנו עם ההסתדרות בענין הזה. לכן הבעיה היא לא שכר. רבעיה היא שישראלים לא

רוצים לעבוד בענף הבנייה. זו נקודה שאני רוצה שתהיה ברורה. לא נוכל בלי עובדים

זרים. הבעיה היא גם שהתחילו לתת אישורים לתקופות של שלושה חודשים, ארבעה

חודשים. איזה קבלן או מעסיק או יזם יכול לחתום חוזה להקים 1,000 יחידות דיור

במודיעין כשהוא יודע שבעוד שלושה חודשים הוא צריך להחזיר את העובדים. הוא לא

יחתום על חוזים. זה מה שקורה. שימו לב מה קרה כאשר היה שקט קצת, התחילו

להתייצב המחירים, הענף התחיל להתייצב, האבטלה ירדה כתוצאה מהדבר הזה, הנגריות

התחילו לעבוד, בתי חרושת לאלומניום וכל התעשיות הקשורים לענף הבנייה. אני רוצה

שתדעו שמענף הבנין מתפרנסים באופן עקיף כ-350 אלף משפחות, זה קרוב ל-%20 מכוח

העבודה בארץ. לכן הבעיה היא לאומית וצריך לקחת את זה בחשבון. אנחנו דרשנו,

בפגישה עם שרת העבודה שלשום, עוד 10 אלפים עובדים על אלה שקיימים.



היו"ר יי כץ;

אנא התייחסותך לטענות שעלו.

י' ארבל;

התייחסותי לטענות. ביוזמה שלנו בשיתוף עם שירות התעסוקה, משרד החוץ ומשרד

הפנים קיבלנו על עצמנו לשמור על ארבעה דברים עקרוניים. קודם כל מקצועיות.

לדאוג שיהיו גם פועלים מקצועיים על מנת שיוכלו להכשיר ישראלים. בריאות - כל

עובד חייב לעבור בדיקה במכון רפואי מוסמך שאותו נסכם עם ממשלת רומניה בשבוע

הקרוב. תנאי רווחה - מינימום 3 מטר מרובע למגורים, בסך הכל כ-6-7 מ"ר. להזכיר

לכם רק שבקורס קצינים זה פחות מחצי. שכר מינימום חובה בנוסף לתנאי הרווחה.

חוזה העבודה בין הקבלן לבין העובד יהיה בשפתו של העובד כאשר הכינונו מספר

סעיפים שחובה שיהיו בהסכם הזה. אלה הדברים.

ת' גוז'נסקי;

יש חוזר כזה בכתב?

י י ארבל;

כן.

ת' גוז'נסקי;

תעביר את זה. זה מעניין.

י' ארבל;

משרד החוץ מסייע לנו מאד בענין הזה. הוא מודיע לשגרירויות, לקונסולים שלו

שאנחנו המוסמכים היחידים לאשר לו למי לתת אשרות כניסה לישראל.

היו"ר יי כץ;

מה קורה עם הדרכונים?

י י ארבל;

בכתב ההתחייבות דאגנו שייכנס סעיף לפיו אסור למעסיק להחזיק את הדרכון אלא

באישור בכתב מן העובד.

נכון שהאכיפה היא הגורם. אגב יש פיקוח שלנו ואנחנו מדווחים לחוליות

הפיקוח של שירוינ התעסוקה. יש לנו ענין באכיפה כי אנחנו צריכים את העובדים.

הבקשה שלנו לוועדה הזאת היא אחת, להאריך את שהות העובדים ולהוסיף עליהם.

שי ברקוביץ;

אנחנו מכבדים את כל ההתחייבויות ואת כל החוקים. לא היו תלונות. יש תיאום

מלא בינינו לבין כל משרדי הממשלה.



ת' גוז'נסקי;

מה לגבי התלונות שמעסיקים עובדים בשלושה שקלים לשעה?

שי ברקוביץ;

לא לגבי עובדים זרים. לגבי עובדי שטחים, תנועת המושבים לא מסוגלת להשתלט

על זה. אנחנו מדברים על עובדים זרים.

ת' גוז'נסקי;

מה זה לא מסוגלים להשתלט, זה לא מושבים, זה לא פועלים?

שי ברקוביץ;

אנחנו לא האיגוד המקצועי שלהם ואנחנו לא מסוגלים לטפל בזה.

היו"ר י' כץ;

אנחנו נייחד דיון נפרד בנושא מערכת יחסי עבודה בשוק התעסוקה בינינו לבין

האוטונומיה.

אנשי החברות לשירותי כוה-אדם, התייחסותכם לטענות שעלו כאן. אגב, אחת

השאלות שהוצגה היתה האם אדם שנזקק לטיפול סיעודי יכול לעקוף את הצורך בהתקשרות

אישית עם עובד זר במתן ערבות אישית באמצעות חברת כוח-אדם או בדרך אחרת. בבקשה.

יי מיכאלי;

אני מדבר בשם חברת מנפאואר בלבד. קודם כל מנפאואר כמעט ולא מעסיקה עובדים

זרים. מבחינת שוק העבודה בארץ היום, בתחום עובדים מקצועיים קיים מחסור כמעט

בכל מקום בארץ. יתרת האבטלה קיימת בתחום הבלתי המקצועיים, בעיקר בפריפריה.

מדיניות הבאת עובדים זרים שמיושמת כיום היא להביא עשרות אלפי עובדים

לתחומים הנמוכים ולהקשות על עובדים בתחומים המקצועיים. בפועל זה מה שקורה. לי

זה נראה לא סביר מבחינת המשק בכללותו.

לגבי נושא שמירה על תנאים של עובדים, לא ניתן מעשית לפקח על מספרים כאלה.

גי סבג;

ובכן את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק. אנחנו משק מערבי. כל המשקים

המערביים מעסיקים היום %10 עובדים זרים שעושים עבודות שרוורות. ישראלי בוגר

אוניברסיטה לא ילך לעבוד בבנין. כל נושא ההכשרה המקצועית זה בלוף אחד גדול, זה

מתן כסף לקבלנים שהולך לעזאזל. כדאי להכשיר מנהלי עבודה ישראלים בבנין או

במקצועות מתוחכמים בבנין. מתוך 15 אלף ישראלים יש 1,200 עובדים זרים היום

בחברת או.אר.אס.



לכן שיקום פה אחד ויאמר שהבן שלו מוכן להיות פועל בנין או רתך או מסגר.

אין דבר כזה. תשכחו מזה. כל מדינה, אם זו צרפת, %10 עובדים זרים. אנגליה 10%.

ישראל תצטרך 150 אלף עובדים זרים. נכון שיש היום 100 אלף עם יהודה ושומרון

פלוס כמה מסתננים בסיעוד. לצערי יש היום כ-10 אלפים פיליפיניות ללא רשיון

ובגלל החוק שאי-אפשר להיכנס לפרט הן שוכנות פה, מקימות משפחות ואולי צייינה-

טאון. לדעתי, אתם צריכים לתת את הדעת איך אפשר להתגבר על אותן 10 אלפים עובדות

פיליפיניות בהרצליה אצל שרים ואצל חברי כנסת שמועסקות ללא רשיון ולעשות פיקוח.

עוד מאה שנה תעסיקו פה 100 אלף זרים וחבל שנתחסד. אפשר למתן את המצב הזה על

ידי הבאת לגיון יהודים מהפזורה. הצעתי לשרת העבודה לפני שנה, משרד הפנים תמך

בי דווקא, להביא 100 אלף יהודים צעירים לעבודות פשוטות. חל שינוי במדיניות

משרד העבודה. בתקופה הקודמת, בתקופת ידידי מנע, אם בא יהודי לעבוד הוא נתן לו

לעבוד. היום יש איסור. יהודי בא לעבוד, לא נותנים לו לעבוד.

למה אתה אומר זאת? תבדוק.

גי סבג;

אני הבאתי 50 יהודים לפני שנה, משרד החוץ אישר זאת וידידי יוסף טוב נתן

להם אישור כניסה, שרת העבודה התנגדה. לצערי הרב, היא נגד יהודים שיבואו לארץ.

דבר נוסף. אף אחד לא מחזיק דרכונים. אני טוען שצריך להגביר את הפיקוח

בעיקר בנושא שכר מינימום. מתפשטת תופעה במשק שמביאים עכשיו סינים בדולר וחצי,

לצערי הרב גם במושבים וגם בתעשיה. אני רוצה שידידי פארן יבדוק כל חודש, כמו

במס הכנסה, אם משלמים שכר מינימום לעובד הזר גם במושבים, גם בתעשיות ובכל מקום

ומקום. אני משלם שלושה דולר לשעה.

ע' אשד;

לצערי כל הטענות שנאמרו פה, רובן ככולן נכונות. לצערי האשמה היא לא אצל

הקבלנים ולא אצל ארגון הקבלנים, האשמה היא בנו בחברות כוח-אדם. אבל לא היה

גורם, למעט ארגון הקבלנים שהיה מוכן לשבת עם חברות כוח-אדם ולסדר את כל

הבעיות. אם משרד החוץ מתלונן, מי שמגייס אותם בחוץ לארץ אלה חברות כוח-אדם.

אנחנו הפושעים, אנחנו אלה שמשכנים את העובדים, אנחנו אלה שמצופפים את העובדים

אבל אף אחד לא מדבר אתנו, אף אחד גם לא מפקח עלינו למעט ארגון הקבלנים שאצלם

יש לנו דלת פתוחה. אי-אפשר להגיע למשרד הפנים ולדבר עם מר יוסף טוב. אי-אפשר

לפנות למר פארן, אבל הבעיה היא אצלנו לא אצלם. אם רוצים לבסס את העסקת כוח-אדם

הזר בישראל, חייבים לדבר עם אותן חברות כוח אדם ולא להתעלם מהן. זה בסיס

ההצלחה.

י' שפי;

קודם כל אני מצטער שלא הזמנו לכאן עובד או שניים זרים, כי אני חושב שבכל

דיון צריך לשמוע גם את הצד השני והם יודעים הכי טוב מה מצבם.

דבר שני, אני חושב שמדינת ישראל זקוקה לעובדים זרים. יכול להיות שבעוד 30

שנה נצליח לגדל דור שכן ילך לענף הבנין וכן ילך לחקלאות, אבל היום אין עובדים

ישראלים לעבודות מסויימות. אני מסכים עם הדברים שנאמרו פה, אף אחד לא רוצה

לשלוח את הבן שלו וגם לא את הבת שלו לעבודות אלה. אבל אם מביאים עובדים זרים

צריכים לעגן את התנאים שלהם או בחקיקה או על ידי הסדרים בין כל הגורמים.



לכן אני מקבל את הצעתו של מר יוסף טוב, צריכים להקים ועדה בינמשרדית

שיהיו מעורבים בה שלושת המשרדים הנוגעים בדבר כדי לפתור או לעגן את הנושאים

בצורה חוקית ומסודרת. ואז לא נצטרך לדון כל שלושה חודשים בנושא.

עי מאור;

אני מצטערת על האיחור, אבל הוא היה בדיוק בגלל שעסקתי עכשיו באישור עבודה

של פועל מעזה.

ברשותך היושב-ראש, בדקה וחצי אני לא יכולה להביע את כל דעתי אבל אני רוצה

בהחלט לבקש לקיים דיון אחרי חוות הדעת ששמענו, במיוחד חוות הדעת של משרד

העבודה והרווחה.

אני רוצה להזכיר לכולנו שהישיבה מתקיימת בגלל הצעה דחופה לסדר היום

שהעלינו בזמן שמשרד העבודה והרווחה אישר את 18 אלף העובדים הזרים. הייתי שותפה

לכל ביקורת של האופוזיציה, ואז נאמר והובטח לנו שזה יהיה זמני, אמרנו שאנחנו

לא מאמינים בזמניות הזאת ולא העליתי בדעתי כמה אנחנו צודקים.

אני מבינה את הרגישות. הייתי בתנועת המושבים וראיתי כמה קל להתרגל

לעובדים זרים. אישית, במסגרת לימודי באוניברסיטה עשיתי עבודה על בעיית העובדים

הזרים בכל הארצות המודרניות המתועשות. התוצאות הן אחרי כמה שנים והן קריטיות

לא לאותם מעסיקים הישירים אלא חברתיות. הראייה שאותן מדינות היום עושות ככל

האפשר לבלום, למתן ולחסל את התופעה.

אנחנו נמצאים במצב אבסורדי. בשנה שאנחנו עושים את חשלום, עם כל בעיות

הטרור ובעיות היום-יום, אנחנו מכירים את זה וכך חיינו 27 שנים, אנחנו יוצרים

בעיה כלכלית קריטית.

לפיכך פנייתי היא, אדוני היושב-ראש, לא לקבל את העמדה כפי שאני מבינה

שהוצגה כאן אלא להזמין את שרת העבודה והרווחה ולקיים דיון רציני מאד על

מדיניות העסקת הזרים. הרעיון להביא יהודים נראית לי מאד ועבודת ערביי השטחים.

היו"ר י י כץ;

אני אסכם את הדיון. נדמה לי שבסך הכל שמענו פה דברים שמעידים על כך שיש

התפתחות מאז הדיון האחרון בוועדה. אני חושב שהוועדה צריכה לברך על כך ששירות

התעסוקה החל לנקוט בצעדים משמעותיים כדי לאכוף את התנאים שקבועים בחוק או

בסיכומים השונים לגבי העסקת עובדים זרים. אני חושב שצריך לברך את התאחדות

הקבלנים על המהלכים שהיא נוקטת. אבל אנחנו נבקש לשמוע דיווח האם אכן הצעדים

שאתם עומדים לסכם ברומניה, יבואו לידי ביטוי מעשי גם במסמכים וגם בשטח.

אני אפנה לשרת העבודה והרווחה ואבקש להמציא לנו את כל הסיכומים. אני מבין

שיש דו"ח ועדת מנכ"לים בנושא הזה שלא מומש מטעמים תקציביים. בכל אופן, לא יכול

להיות ספק שהמשך נקיטת צעדים שיבטיחו תנאי שכר ותנאי דיור הולמים זה מסוג

הדברים ההכרחיים כדי שנוכל להסתכל לעצמנו בפנים ונוכל להיות בטוחים שעשינו את

הכל כדי שלא יבואו בטענות אל מדינת ישראל שמועסקים בה אנשים בתנאים מחפירים או

בתנאי דיור לא הולמים. לכן הוועדה תמשיך לעקוב אחר הצעדים האלה.

אנחנו נייחד את אחד הדיונים הקרובים לתנאי העסקתם של עובדי שטחים משום

שכל מערכת היחסים בינינו לבין רשויות האוטונומיה ושוק התעסוקה במדינת ישראל של

עובדים מיש"ע הם מאד משמעותיים לגבי עתיד מערכת היחסים.



אני מוצא לנכון לציין גם לשבח את ההערות החיוביות ששמענו לגבי תנאי הדיור

וההעסקה של עובדים זרים בענף החקלאות. אנחנו נשוב ונבחן את הנושא משום שהוא

גמיש, הוא ניתן לשינוי כל הזמן.

המלצה אחרונה לגורמים שמטפלים בנושא. אני חושב שהטענות ששמענו מחברות

כוח-האדם הן טענות מאד רציניות. חלק גדול מהעובדים הזרים מגיע באמצעותם.

לכולנו יש ענין שיתקיים פיקוח אמיתי, רצוף ויעיל אחר תנאי העסקה ותנאי שכר. אם

המידע הזה, בחלקו הגדול מצוי לאו דווקא בידי גורמי הממשלה אלא בידי חברות כוח

האדם, מדוע לא לשתף פעולה כדי להגיע למטרה חיובית וזה שיפור תנאי העבודה, תנאי

הדיור, תנאי השכר של העובדים הזרים במדינת ישראל.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15