הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי $21

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"ג בחשון התשנ"ה (17 באוקטובר 1994) בשעה 09:00

י' כץ - היו"ר

אי איסרוב - סגן ראש אגף השיקום, משרד הביטחון

נ' פרלמן - סגן בכיר ליועץ המשפט, משרד הביטחון

י י בקל - ראש אגף גימלאות נכות, המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

ר' הלמן - משרד המשפטים

טי נוימן - משרד האוצר

ט' נאמן - מנכ"ל ארגון יד לבנים

ז' גריזים - ארגון יד לבנים

מי בוטון

א' אדלר

מי הלנברג

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

(תיקון מסי 18), התשנ"ד-1994



הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

(תיקון מסי 18). התשנ"ד-1994

היו"ר י' כץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. על סדר-היום שלנו, הצעת חוק משפהות חיילים

שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 18), התשנ"ד-1994.

אי איסרוב;

נציגת ארגון אלמנות צה"ל מסרה לי אתמול בטלפון, שסביר להניח שהיא לא תגיע

לישיבה זו, כי רוב התיקונים סוכמו איתן וחלק מהתיקונים המוצעים הם תיקונים טכניים

של קוסמטיקה, תיאום ועדכון.

הי ו "ר י י כץ;

העורכת-דין נחמה פרלמן תציג את הצעת החוק.

נ י פרלמן;

הצעת ההוק הזאת באה לתקן מספר עניינים שסוכמו בזמנו עם ארגון יד לבנים ועם

משרד האוצר. היא כוללת תיקון מהותי של תוספת תגמול לאלמנות ולהורים שכולים בגיל

60 וגיל 65. בנוסף לכך יש בה תיקונים, הייתי מכנה אותם קוסמטיים, משום שבחוק

הראשי, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, עדיין מופיעים השכר הקובע והדרגה הקובעת

שאינם עדכניים ואנחנו מתקנים אותם בצווים שאנחנו מביאים אותם מעת לעת לאישורה של

ועדת העבודה והרווחה. החלטנו שבהזדמנות זו נתקן את הנקודות האלה בחוק הראשי כדי

שבספר החוקים יופיעו הסכומים, הדרגה והשכר הקובע המעודכנים.

אני מציעה שנעבור על סעיפי החוק, אני אקריא כל סעיף ואענה על שאלות במידת

יכולתי.

מי בוטון;

למרות התיקון הזה, אם בעתיד יחולו שינויים בדרגה ובשכר הקובע, זה שוב ישתנה

בצווים.

נ י פרלמן;

נכון. אבל אנחנו מתקנים היום מה שאנחנו יכולים לתקן. אם בהגדרת "השכר הקובע"

בחוק מצויינת דרגה י "ב שבוטלה, הדעת נותנת שנציין את הדרגה נכון להיום. אם תהיה

הצעת חוק נוספת, נניח בעוד שנה, נתקן אם יהיה צריך לתקן. אני חושבת שמן הראוי

שנתיישר לפחות עם המצב הקיים.

היו"ר י י כץ;

האם המוצע בהצעת החוק שלפנינו זה צילום של המצב הקיים או שיש בה גם שיפור?

נ י פרלמן;

אני אגיד איפה זה צילום מצב קיים ואיפה יש שיפור.

אני אקרא את הנוסח הלבן, שיש בו כמה תיקונים בכתב יד.



סעיף 1(1))

נ' פרלמן;

(קוראת את סעיף 1(1))

בסעיף 1(1) יש תיקון מהותי. לפי המצב הקיים היום, בן שנפל ויש לו אב טבעי ואב

חורג מנישואים שניים של האם, רשאי קצין התגמולים לתת תגמולים רק לאותו הורה שהוא

שוכנע שמחסורו של הנספה היה עליו לאחרונה, זאת אומרת מבחן כלכלי, או שמחסורו של

אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו.

המצב הרגיל בדרך כלל הוא שהבן סמוך על שולחן אביו. היה יוצא מצב אבסורדי

לפעמים שההורה הטבעי לא היה מקבל תגמולים מכוח חוק אלא רק אם הוא נצרך. כך המצב

בחוק כיום. כתוצאה ממספר מקרים שהיו בפסיקה וכתוצאה מממספר מקרים פרטניים שקרו,

החלטנו שצריך לשנות, לבטל את הענין של "אם הוא נצטרך" ובמקום זה לכתוב "אם שוכנע

קצין התגמולים כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין". זאת אומרת, כשיש מקרה כזה, לתת

שיקול דעת לקצין התגמולים לתת תגמול לשני ההורים, גם להורה הטבעי וגם להורה

החורג.

היו"ר י' כץ;

מה יהיו השיקולים של קצין התגמולים?

נ י פרלמן;

בדרך כלל השיקולים, אם להורה הטבעי היה קשר חם, רצוף ואוהב עם הנספה. לעומת

זאת, אם היה ניתוק קשר לחלוטין - האב לא ראה אותו, לא ידע, לא שמע - אז לא. רוב

המקרים הם מהדוגמה הראשונה שציינתי ולכן סביר להניח שיתנו תגמולים לשני הורים

מאותו מין.

מי בוטון;

לא כל כך ברורה לי הנקודה הזאת. האם הורה טבעי זכאי לתגמול בכל מקרה?

לא. מדובר על מי שמחסורו של הנספה היה לאחרונה עליו. זה מבחן כלכלי. אם

ההורה פרנס אותו והוא היה סמוך על שולחנו.

מי בוטון;

אותו דין רול גם על הורה מאמץ והורה חורג?

נכון.

מי בוטון;

זה המצב היום.



נ י פרלמן;

היום המבחן הוא על מי היה מהסורו של הנספה לאהרונה. נניה שההורים התגרשו,

אהד ההורים התהתן עם בן זוג אהר, הבן גדל אצל ההורג שפרנס אותו והיה סמוך על

שולהנו, ואילו ההורה הטבעי לא שילם מזונות ולא היתה מצידו שום תמיכה כלכלית.

במקרה כזה, על פי החוק היום, צריך לתת רק להורה החורג ולא להורה הטבעי מאותו מין.

אנחנו באים לשנות את זה ולומר, שני ההורים מאותו מין יוכלו לקבל.

מי בוטון;

מה זה שני ההורים מאותו מין? שני אבות למשל?

אי איסרוב;

שני אבות, שתי אימהות.

מי בוטון;

ואם הבן לא היה סמוך על שולחנם, יכולים שני ההורים לא לקבל.

אי איסרוב;

לא. אחד תמיד מקבל.

מי בוטו ן;

זאת אומרת, אז אין מבחן.

אי איסרוב;

אין שום מבחן. הורה טבעי אחד - אין שום מבחן. שני הורים טבעיים בני מין שונה

- אין שום מבחן. מתי היתה הבעיה? כאשר יש שני אבות או שתי אימהות, אחד טבעי ואחד

חורג, עלול היה להיות מצב שישללו מההורה הטבעי. אפילו עד כדי כך. החוק המוצע בא

לתקן את המצב הזה.

גותי לא ישתמש קצין התגמולים בסמכות שלו? כאשר הורה עזב את אשתו, לא משלם

מזונות וירד לחוץ-לארץ. הבן נהרג, ואחרי חמש שנים האב מגיע ארצה ואומר: אני גם כן

הורה טבעי.

מי בוטון;

אבל אתם אומרים שאם הוא הורה טבעי הוא יהיה זכאי לקבל.

אי איסרוב;

לא.

היו"ר י' כץ;

מדובר על שיקול דעת.



ר' הלמן;

ההסדר שבו מדובר הוא במקרה שיש שני אבות או שתי אימהות. לגבי אחד ישאר המבהן

הכלכלי. גס לגבי השני היה מבהן כלכלי. רוצים לשנות את המבחן הכלכלי לגבי ההורה

השני, אותו הורה שלא עמד במבחן הכלכלי, ולתת לו. זה בעצם התיקון.

נ י פרלמן;

המגמה היא מאוד ליברלית. המגמה היא לאשר לכולם, למעט מקרים חריגים יוצאי דופן

שאי-אפשר לאשר להם.

י' נאמן;

אנחנו, ארגון יד לבנים מברכים על התיקון .הזה עד עכשיו נגרם עיוות ועוול

להרבה הורים טבעיים, אשר בגלל גירושין לא גרו יחד עם הבן שנפל אבל היו עם הבן

שנפל בכל מיני נסיבות ארורות והבן היה איתם אלא שהם לא גרו פיסית באותו בנין.

הירי" י י כץ;

יש לכם נתונים?

נ' פרלמן;

מדובר על מקרים בודדים. זרז יכול להיות אחד לשלוש שנים.

י' נאמן;

אבל יש מקרים כאלה.

כפי שאמרתי, אנחנו מברכים על עצם התיקון אבל נדמה לנו שהוא לא מספיק חד. נאמר

כאן "אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין". הגברת פרלמן אומרת שהגישה היא

ליברלית. אנחנו רוצים להאמין שהגישה היא ליברלית בכל זאת אנחנו חושבים שיש כאן

סמכות יתרה לקצין התגמולים שיכול לומר "לא שוכנעתי". אני חושב שצריך לעדן יותר את

הניסוח שיהיה לטובת ההורה הטבעי.

היו"ר י' כץ;

יש לד הצעה?

י י נאמן;

יכול לומר; "אם הדבר מוצדק בנסיבות הענין"?

לפחות לוותר על המלה "שוכנע".

נאמר כאן שבכל מקרה ההורה הטבעי מוכר. זה לא מדוייק. יש מאות מקרים

שאינם מוכרים, לא האב ולא האם הטבעיים.

מי בוטון;

אמרו לנו, שבכל מקרה אם יש רק הורה טבעי אחד הוא מוכר.

לא בכל מקרה. מדובר על בעת שירות ועקב שירות.



היו"ר י' כץ;

אני מציע שנקבל את ההצעה כפי שהיא. אם תציגו בפנינו מקרים שלפי דעתכם יש בהם

קיפוח שנובע משיקול דעת לא-צודק ומוטעה, אנחנו נלך לקראתכם. נוכל תמיד לשנות.

י' נאמן;

המלה "שוכנע" נותנת לקצין התגמולים כוח מעל ומעבר לכוח המוסרי שלנו. אני לא

רוצה בעימותים בין ארגון יד לבנים לבין אגף השיקום. ויש כאן עוד נקודה, אנחנו

ארגון וולונטרי, לא כל המקרים מגיעים לידיעתנו.

נ' פרלמן;

אני התלבטתי הרבה בניסוח של הסעיף הזה. קצין התגמולים הוא בעצם הפקיד המוסמך,

הרשות המוסמכת לפי חוק משפחות חיילים ולכן הההלטה היא תמיד שלו. אין לי פה בעיה

משפטית לכל הצעה. בסופו של דבר זה אותו דבר, משום שהוא זה שיצטרך להחליט. לכן

ההצעה של היושב-ראש נראית לי נכונה. הרי אנחנו חיים ותמיד ובודקים את עצמנו ואת

החוק לפי המציאות. עובדה שהבאנו את התיקון הזה, משום שהמציאות הראתה לנו שאנחנו

צריכים להתאים את עצמנו.

אולי נראה כאילו לקצין התגמולים יש סמכות עודפת. זה לא כך. אם לוקחים את חוק

משפחות חיילים, המלים "קצין תגמולים" מופיעות שם כמעט בכל סעיף וסעיף. לכן זה לא

דבר יוצא דופן.

היו"ר י י כץ;

זה צריך עיון. אני שם את זה ב"צריך עיון".

י י נאמן;

במבט ראשון אני מבקש להוריד את המלה "שוכנע", היא מיותרת.

היו"ר י י כץ;

אתה אומר, "אם הדבר מוצדק בנסיבות הענין". רשמנו.

י' נאמן;

המלה "שוכנע" מיותרת. יש לי היום הרבה ויכוחים עם קצין התגמולים על מקרים

כאלה, זה כן משכנע או לא משכנע. אני לא יוצא מזה.

היו"ר י י כץ;

בינתיים נשים את זה בצד ועכשיו נמשיך.

סעיף 1(2))

נ' פרלמן;

(קוראת את סעיף 1(2))

בטופס הלבן עדכנו את הדרגות ואנחנו מדברים על דירוג מינהלי במקום הדירוג

האחיד שהיה. הדירוג האחיד בוטל ויש עכשיו דירוג מינהלי הדש.

ממתי זה?

אי איסרוב;

מלפני כחצי שנה, כשהתקבל הסכם עבודה. שינו את הדירוג האחיד והפכו אותו לדירוג

מינהלי חדש.

נ י פרלמן;

אני עצמי הייתי בוועדה לפני כרוודש וחצי או חודשיים. ביקשנו להעלות בצו את

השכר הקובע והדרגה הקובעת להורים ולאלמנות. היום כל שיעורי התגמולים והשכר הקובע

נמצאים בצווים.

היו"ר י י כץ;

יש לנו לוח תיאומים?

כן, יש במחלקת כוח אדם.

מ' בוטון;

מה שהיה דרגה כ"א היום זה דרגה 19?

נ' פרלמן;

כן. מה שהיה דרגה כ"א עכשיו זה דרגה 19 . זה נמצא בצו שאושר כבר על-ידי ועדת

העבודה, כשהייתי כאן לפני חודש. זה צילום מצב.

מי בוטון;

אני מבין שיהיה כתוב "במקום י "ב יבוא 19 של הדירוג המינהלי".

סעיף 2(1))

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 2(1)).

אנחנו מדברים על 115.5% ועל דרגה 16 של הדירוג המי נהלי. גם פה זה צילום

מצב קיים.

היו"ר י' כץ;

זה גובה התגמולים לאלמנה ללא ילדים.

נ י פרלמן;

כן.



סעיף 2(2))

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 2(2)).

אנחנו מבקשים למחוק את המלים "ואם היא נצטרכת תשולם לה תוספת של 20% לתגמול

הקבוע בסעיף קטן זה".

היו"ר י י כץ;

למה?

נ י פרלמן;

משום שמזמן התוספת הזאת לא משולמת וזה נשאר סרח עודף בספר החוקים. פעם היה

הבדל בתגמול לאלמנה. אם היא היתה נצרכת היא קיבלה תוספת. היה מבחן הכנסות. בתנאי

מסויים שולמה תוספת גמול. כפי שאמרתי, שנים רבות זה לא קיים וזה נשאר ספר עודף לא

נכון בספר החוקים. צריך למחוק את זה.

היו"ר י' כץ;

זה מקובל על ארגון האלמנות?

נ י פרלמן;

כן. בוודאי.

אי איסרוב;

אנחנו היגשנו את ההצעה הזאת עוד להתקבל הדירוג החדש. מאז שינינו בצווים את

הסכומים. בעבר, כשדובר על אלמנות ללא ילדים עד גיל 45, היו שלושה שיעורי תגמולים

שונים לפי מבחן הכנסות. אנחנו שינינו את זה בצווים והעלינו את התגמולים לאלמנות

ללא ילדים שהיתה להן הכנסה והבאנו את כולן לאותה רמה של אלמנה שאין לה הכנסה

וממילא התבטלה התוספת של 20%, כי כולן מקבלות כאילו היו נצרכות.

היו"ר י' כץ;

זה חוסך הרבה ביורוקרטיה.

אי איסרוב;

הקונספציה השתנתה. אנחנו רואים כיום את התגמול לאלמנה עבור אובדן מפרנס.

החקיקה התפתחה מאז 1949 .

נ' פרלמן;

ההסבר של חברי אריה נכון גם לגבי מה שכתוב בסעיף 2(3), "במקום 8(ה) יבוא

8(ד)". זה בעצם ההסבר שניתן כאן, שהיום יש תגמול אחיד ולכן צריך לבטל את מה שכתוב

בסעיף קטן (ה). זה תיקון שמתבקש. אני אקריא מה כתוב בסעיף קטן (ה) הקיים. כתוב;

אלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה וביום הקובע מלאו לה 45 שנים".



סעיף 3(1))

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 3(1))-

נ י פרלמן;

זה צילום מצב קיים.

כאן מדובר על תגמולים לאלמנות עם ילדים. בצווים תיקנו את זה ל-19 של הדירוג

המינהלי וכך אנחנו מבקשים לתקן.

היו"ר י י כץ;

התגמולים האלה צמודים למדד?

נ י פרלמן;

הם צמודים למדד של עובדים בסקטור הציבורי-קהילתי ופעמיים בשנה נערכת בדיקת

שחיקה, באפריל ובאוקטובר.

סעיף 3(2))

(קוראת את סעיף 3(2)).

ביו"ר י י כץ;

זה צילום מצב קיים, של הצווים.

נ י פרלמן;

נכון מאוד. אנחנו נבוא עוד מעט עוד פעם, כי יש כבר תיקונים של אוקטובר 1994.

סעיף 4

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 4).

התיקון המוצע בסעיף זה הוא תיקון מהותי שאושר על-ידי משרד האוצר. זאת היתה

בקשה של הארגונים היציגים, לשלם תוספת גיל לאלמנה בגיל 60. אחר כך אנחנו נגיע

להורים שכולים.

יש לי הסבר משלי מה עומד מאחורי הסעיף הזה, אבל אני רוצה לשמוע את ההסבר

שלכם.

נ י פרלמן;

ההסבר שלנו הוא, שככל שהגיל עולה יש בעיות של בריאות ויש דברים אחרים ולכן

מוצדק לתת תוספת בגיל הזה. אנשים פורשים לפנסיה, המשכורת יורדת ולכן נכון היה

לתת את התוספת הזאת.



מי ביטון

אנשים דורשים ולכן נותנים להם. זיז בעצם הנימוק האמיתי לעניו.

סעיף 5

נ' פרלמן;

(קוראת את סעיף 5).

זה צילום מצב.

י' נאמן;

אנחנו כהורים מרגישים את עצמנו מקופהים טוטלית בכל החוק, בכך בכך שכולם עולים

ואנחנו כאילו יורדים. מ-57% אנחנו יורדים ל-51%. אנחנו לא מבינים לכנה אנחנו

מקבלים 57% ולא 100% ולא 120% ולא 144%.

היו"ר י י כץ;

אני מבין ש-51.6% זה יותר כשמדברים על דרגה 19 של הדירוג המינהלי החדש.

נ' פרלמן;

זה נכון.

לפי החוק הקיים זה 57% מדרגה י"ג. מכיוון שביטלנו את דרגה י"ג, גם ה-57%

בוטל. וצילום המצב הוא 51.6% מדרגה 19 של הדירוג המינהלי.

י י נאמן;

כך אומרים לנו ואני מקווה שזה כך. אבל אנחנו בכלל שואלים למה זה רק 57% של

דרגה יייג ולמה רק 51% של דרגה כייא.

מי בוטון;

זה בוודאי תרגום של משהו.

י' נאמן;

אתה צודק. זה תרגום של מצב מסויים שאנחנו לא מרוצים ממנו לאורך כל הדרך

ואנחנו מערערים על כך.

אולי תתנו לי נתון, שאדע על מה מדובר בכסף.

אי איסרוב;

אני רוצה קודם כל להסביר את הסעיף הזה אז יובנו גם הנתונים.

בחקיקה אנחנו מצמידים את התגמולים למשכורת של עובד מדינה רק בגלל סיבה אחת:

זו הדרך הטובה ביותר והפשוטה ביותר כאשר יש אינפלציה וכל חודש משתנות המשכורות,

לא לרוץ לחקיקה אלא באותו יום לשנות את זה. היום זה פחות נכון, כי האינפלציה לא

דוהרת, אבל לפני שמונה שנים כל חודשיים היתה טבלת שכר אחרת אבל אנחנו לא היינו

נזקקים להגיע לכנסת.



בנוסף למה שאמרה הגברת פרלמן, שלפי הסכם עם ארגוני הזכאים, אחת להצי שנה

אנהנו בודקים את השהיקה של תגמולי הזכאים שלנו ביחס למדד שכר של עובדים בשירותים

ציבוריים קהילתיים, הרי בין בדיקה לבדיקה, אם יש תוספת יוקר, מאחר והם צמודים

לשכר של עובד מדינה, אוטומטית הם מקבלים את זה. אם יש הסכם עבודה ומשנים את

המשכורות של עובדי מדינה, אוטומטית זה משתנה גם כאן. זאת השיטה.

מה אומר סעיף 10(א)? אנהנו אומרים 57% כל הורה. אם זה זוג, זה כפול. בקלות

יכולנו לומר אולי יותר טוב 20% ממשכורת של עובד מדינה בדרגה הבכירה ביותר. כל פעם

שאנחנו מתקנים צו, הטכניקה היא פשוטה. אנחנו בודקים מרז התגמול היום, מה היתה

השחיקה. לתגמול של היום מוסיפים את אותו אחוז ועכשיו מחפשים את הנוסחה בין האחוז

לבין השכר הקובע באותו דירוג.

מי בוטון;

כמה זה בכסף מדרגה 19.

אי איסרוב;

אני אגיד נגה הם שיעורי התגמולים לפני ההעלאה של אוקטובר. זוג הורים, התגמול

לפי החוק הוא 2,472 ש"ח. מ-1 באוקטובר זה יעלה ל-2,765.

היו"ר י' כץ;

האם הסכומים האלה חייבים במס או שהם פטורים ממס?

אי איסרוב;

הם פטורים ממס.

י י נאמן;

מה שאומר מר איסרוב איננו מדוייק. שזוג הורים מקבלים 2,472 ש"ח, מדובר בזוג

הורים שאינם עובדים, שזו הכנסתם היחידה. זה לא כל ההורים השכולים. זה אחוז קטן.

מרבית ההורים השכולים מקבלים 370 שקל.

מי בוטון;

הפיצוי להורים שכולים הוא גם בגלל מצבם הכלכלי.

י י נאמן;

נכון. ועל זה אנחנו מערערים.

היו"ר י י כץ;

ברור שמדובר בהורים שאין להם הכנסה אחרת.

י' נאמן;

צריך להדגיש את זה.

אי איסרוב;

מתנצל.



אם אנחנו כותבים בתיקון 51.6% לכל הורה, זאת אומרת שזוג הורים מקבלים סכום

כפול.

היו"ר י' כץ;

זה ברור.

ז י גריזים;

פה יש התחשבנויות שונות.

א' איסרוב;

לגבי הורה בודד יש סעיף אחר.

הסעיף האחר תוקן?

נ' פרלמן;

כן. זה פועל יוצא. הורה בודד מקבל 80% ממה שמקבלים שני הורים שכולים.

הי ו "ר י י כץ;

אני רוצה לומר, שאם אנחנו רוצים להעביר היום את החוק הזה במהירות, שיגיע מהר

למליאה, אנא נאשר אותו כפי שהוא מוצע.

י י נאמן;

אני מבקש רק שיירשם שיש לנו טיעון גלובלי ביחס לכל נושא התגמולים להורים

השכולים, שהוא מעוות במשך שנים רבות.

0.K.

בסעיף 10א לחוק כתוב: לכל שכול ישולם תגמול חודשי וכו'. לא מדובר אם יש לו

הכנסה. או אין לו הכנסה. ההגדרה של "שכול" היא הורה של שכול, הוריו של נספה.

לכאורה אין פה מבחן הכנסה. מי שקורא רק את הסעיף הזה לא מבין שזה קשור להכנסה.

אולי צריך לקשור את הסעיפים ולומר, כפוף לסעיף. צריך להיות משהו.

נכון.

אני לא בטוח שרק לגבי הסעיף הזה צריך לומר "כפוף ל...".



סעיף 6(א))

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 6(א)).

מדובר כאן על תוספת גיל להורים שכולים, כפי שנקבע לגבי אלמנה שחגיעה לגיל 60.

התוספת היא לשניהם?

נ' פרלמן;

כן. תוספת של 10% על מלוא התגמול.

היו"ר י י כץ;

זאת אומרת שאם אחד מבני הזוג מגיע לגיל 65, שני בני הזוג מקבלים תוספת של

10%.

נ' פרלמן;

נכון.

היו"ר י י כץ;

בפרקטיקה, כשיש זוג הורים שכולים כל אחד מקבל צ'ק נפרד?

י י נאמן;

לא. תמיד יהד, אם הם חיים ביחד.

מי בוטון;

על שם מי ניתן הציק? על שם האשה או על שם הבעל?

קריאה;

הבעל.

אי איסרוב;

לא תמיד. כשמדובר בזוג הכסף מועבר לחשבון של שניהם אלא אם כן באים בני הזוג

אנחנו לא מסתדרים ביחד, אנחנו רוצים לקבל בנפרד. אז כל אחד מהם לא מקבל

כהורה בודד, אלא כל אחד מקבל מחצית לחשבון שלו.

מה המשמעות של כל אחד כהורה בודד? מה זה הורה בודד? מה קורה אם הם חיים

בנפרד?

לוקחים את אותו סכום של כ-2,400, כל אחד מקבל על פי זה. הורה בודד מקבל לא

50% מזוג אלא 80% מזוג.



סעיף 6(ב))

נ' פרלמן;

(קוראת את סעיף 6(ב)).

היו"ר י' כץ;

הורה, אני מבין ה גם אב וגם אם.

נ' פרלמן;

נכון.

אנחנו מבקשים שלאב שכול התוספת תינתן מיום הגיעו לגיל 65 ולאם שכולה - מיום

הגיעה לגיל 60. זה בהתאמה לגיל היציאה לפנסיה, 60 ו-65. זה מה שאושר בזמנו

על-ידי משרד האוצר יתוקצב.

היו"ר י' כץ;

זאת אומרת שהניסוה הקודם לא תאם.

ני פרלמן;

הוא לא האם את מה שסוכם, נכון מאוד.

אי איסרוב;

אלמלא כן צריך לשנות גם את סעיף (א), שבו נאמר "בהגיע אחד מהם לגיל 65". אם

האב הגיע לגיל 65 והאם היא בת 50, לא נפריד את התוספת. נשלם אותה אם אהד מבני

הזוג הגיע לגיל 65.

מי בוטון;

מה זה "בהגיעו לגיל 60", בסעיף (ב)? צריך למחוק את זה.

נ י פרלמן;

כן. צריך למחוק.

היו"ר י י כץ;

יש פח שלושה סוגי מקרים, 1) כשיש רק אב בודד, התיקון שלכם אומר; לאב שכול

מיום הגיעו לגיל 65 שנח תשולם תוספת של 10%. 2) כשיש אם בודדת. אם בודדת מגיעה

לגיל 60 - היא מקבלת תוספת. 3) כשיש זוג הורים. במקרה כזח אומרים, אם אחד מהם

מגיע לגיל 65.

מה קורה כשיש זוג הורים והאשה מגיעה לגיל 60?

מי בוטון;

הם לא יקבלו.

לא יקבלו. אם האם הגיעה לגיל 60 ואב הוא בן 59 או 60, לא יקבלו.

אמרנו אם אחד מהם מגיע לגיל 65. המציאות הישראלית היא שבדרך כלל הגברים

הנשואים יותר מבוגרים מהנשים. בהגיע הגבר לגיל 65, גם אם לאשתו טרם מלאו 60 שנה,

הם יקבלו את מלוא התוספת של 10%.

מי בוטון;

צריך למחוק "בהגיעו לגיל 60".

נ י פרלמן;

נכון. מחקתי.

מי בוטון;

בסעיף קטן (ב) יהיה כתוב: "להורה שכול שאין לו בן זוג, תשולם תוספת של 10%

לאב שכול מיום הגיעו לגיל 65 שנה ולאם שכולה מיום הגיעה לגיל 60 שנה".

י י נאמן;

כללית אנחנו מברכים על התיקון ומבקשים לאשר אותו. סיכמנו על כך לפני חמש

שנים ורק עכשיו התיקון מגיע לכנסת. כפי שאמרתי, אנחנו מברכים על כך אבל לומר

שאנחנו מאושרים? לא. אם התוספת קשורה בפנסיה, שהיא קטנה בכ-30% מהמשכורת, לא ברור

לנו למה התוספת היא 10%.

סעיף 7(1))

(קוראת את סעיף 7(1)).

זה צילום מצב קיים.

סעיף 7(2))

(קוראת את סעיף 7(2)).

מעיף 8(1))

נ י פרלמן;

קוראת את סעיף 8(1)).

בדברי ההסבר לסעיף 8 מדובר על מענק ראשוני. מהו המענק הראשוני?

אלמנה, סמוך להתאלמנותה מקבלת מענק. סכום המענק, נכון להיום, שאנחנו מבקשים

שיהיה כתוב כאן, 2,142 שקלים.



היו"ר י' כץ;

זה לא קשור לתגמול החודשי.

נ י פרלמן;

לא. זה בנוסף לתגמול.

סעיף 8(2))

נ' פרלמן;

(קוראת את סעיף 8(2)).

נ י פרלמן;

שיטת ההצמדה היום של התשלום הזה היא לא נכונה. אנהנו רוצים שתהיה הצמדה למדד

המהירים לצרכן.

היו"ר י' כץ;

מה ההבדל ?

סעיף 9

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 9) .

כאן מדובר על תוספת. איורי שבע שנים להתאלמנותה תקבל האלמנה עוד מענק זהה

למענק הראשוני. זה סוכם עם ארגון האלמנות. משרד האוצר אישר את זה.

מי בוטון;

זה כל שבע שנים או רק פעם איות?

נ י פרלמן;

הכוונה כאן שזה הד-פעמי איורי שבע שנים.

מי בוטון;

כל האלמנות מעל שבע שנים יקבלו עכשיו את המענק הזה?

נ י פרלמן;

נכון.

מי בוטון;

אולי צריך להבהיר את נושא התהולה כדי שזה יהיה ברור. צריך לבדוק את זה. תלוי

איד תפרשו את זה.



אי איסרוב

אנחנו פרשנו כבר.

מ י בוטון;

מישהו עלול לטעון, שהיות שלחוק אין תחולה למפרע, זה רק לגבי אלמנות שהתאלמנו

עכשיו.

אי איסרוב;

אנחנו לא רוצים להחיל את זה על אלמנה מ-1956, היא כבר נישא בשנית.

מ' בוטון;

אם היא נישאה שנית, היא לא אלמנה.

אי איסרוב;

מי שקיבלה לפני שבע שנים והיום היא עדיין אלמנה - תקבל היום.

מי בוטון;

זה לא כל כך ברור.

אי איסרוב;

זו הפרשנות שלנו והיא עברה בדיקה.

אי גולדשטיין;

גם אלמנה שהתאלמנה ב-1948?

אי איסרוב;

אלה מ-1948 קיבלו את המענק הראשון לפני שמונה שנים.

היו"ר י' כץ;

למה לא לכתוב, סעיף זה יחול על מי שהיא אלמנה ביום חקיקתו של חוק זה?

מ' בוטון;

מי שהתאלמנה ב-1950 והיום היא עדיין אלמנה - היא תקבל. אבל אם היא נישאה,

אתה לא תיתן לה?

אי איסרוב;

היא כבר לא אלמנה.

אולי יש צורך בהוראות מעבר.



סעיף 10

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 10).

הסעיף הזה מדבר על מקרה שבו מותו של הנספה נגרם כתוצאה מתאונת דרכים אזרחית,

כאשר יש זכות שיפוי למשרד הבטהון לקבל פיצויים מצד גי. לפי המצב הקיים היום,

חברות הביטוח נותנות תקרה של גובה התגמולים שאגף השיקום משלם. אבל מכיוון שאגף

השיקום משלם מעבר לתגמולים, הטבות נוספות מכוח הוראות פנימיות ששוויין הכספי רב,

וזה יצר בעיה למשרד הבטחון לבקש גם את שווי ההטבות האלה. אנחנו מבקשים שהחוק

יתייחס לתשלומים שמשתלמים לפי הוראות המינהל של אגף השיקום.

היו"ר י' כץ;

לי זה ברור, כשקראתי את הסעיף הזה. אבל נשאלת השאלה, האם אין מקום להזמין

ולשמוע תגובה של חברות הביטוח?

נ י פרלמן;

אני חוזרת על ההסבר. כאשר מדובר על מותו של נספה כתוצאה מתאונת דרכים אזרחית,

יש אפשרות, על פי החוק, שהמדינה תהיה מפוצה על ידי צד גי. היום יש תקרה לגובה

הפיצוי, שזה גובה התגמולים שמושלמים לפי חוק משפחות חיילים. זה לא מכסה את מלוא

העלות שאגף השיקום מוציא משום שהמשפחה מקבלת בנוסף לתגמולים גם הטבות ששוויין

יש ענין של רכב, יש ענין של הטבות ארורות שנתיות, יש לפעמים

הטבות חודשיות.

היו"ר י י כץ;

מי קובע?

נ' פרלמן;

הכל מעוגן בהוראות פנימיות של אגף השיקום. אם יש צורך, אפשר יהיה להביא לאחת

הישיבות הבאות תזכיר וסכומים של כל התוספות האלה שניתנות.

מכיוון שהסכומים האלה הם משמעותיים, אנחנו רוצים לגבות אותם מחברת הביטוח.

זאת היתה דרישה של יחידת ביטוח ותביעות במשרד הבטחון.

היו"ר י י כץ;

על איזה היקף מדובר?

נ י פרלמן;

אולי זה לא הרבה, אבל הסכומים שמשרד הבטחון מקבל אחר כך הם סכומים קטנים

בהרבה ממה שהוא מוציא.

היו"ר י י כץ;

תני לנו סדרי גודל של תביעות של משרד הבטחון מחברות ביטוח בגין השיפוי.



נ' פרלמן;

אין לי את הנתונים האלה כרגע. אני צריכה לקבל אותם. מי שעוסק בזה זה לא אגף

השיקום אלא יחידת אחרת במשרד הבטחון, יחידת ביטוח ותביעות. אני יכולה לבקש מהם

ולקבל את הנתונים.

חברות הביטוח מרוויחות מהנוסח הנוכחי שבחוק. המחוקק הגן על חברת הביטוח. בכל

מקרה שאנחנו תובעים שיפוי, הסכום שאנחנו יכולים לתבוע לא יכול לעלות על הסכום

שנקבע אם המזיק עצמו היה פונה אליהם. זה בסעיף קטן (2) של סעיף 21(א). חברת

הביטוח אומרת, לא מעניין אותי כסר, שאתם שילמתם. יש פקודת הנזיקין.

הי ו "ר י' כץ;

כתוצאה מהתיקון בחוק, משרד הבטחון אומר: אני שילמתי 30 אלף שקל לפי החוק.

עוד 10 אלפי שקל שילמתי מכוח הוראות פנימיות של אגף השיקום. תחזירו לי לא 30 אלף

אלא 40 אלף. זה המצב?

אמת.

עכשיו, המשמעות היא שמצבן של חברות הביטוח יורע כתוצאה מהתיקון בחוק. אני

הושב שזה צודק. אם הארוע מכוסה מבחינה ביטוחית, אין שום סיבה שלא יגבו את מלוא

הסכום שמשולם מכוח החוק ומכוח ההוראות הפנימיות.

למרות שזה מוצדק, יש לזה משמעות תקציבית על חברות הביטוח. לכו אני שואל,

באיזה סדרי גודל מדובר? אולי לאיש האוצר יש מה להעיר. ניסיתם לבדוק את הענין?

לא בדקנו את ההיקפים שמדובר בהם.

ההיקפים הם קטנים אבל כאשר זה מגיע לידי בירור יש פה בעיה שיחידת ביטוח

ותביעות לא יכולה לגבות מעל הסכום.

האם מדובר רק על תשלומים בעין או גם על הוצאות אחרות?

יש למשל טיפול פסיכולוגי, דברים מהסוג הזה.

איך תעריכו את זה?



נ י פרלמן;

יש לנו הערכות של תשלומים, כמה nrעולה. אפשר להעריך את זה. יש לנו חשבון של

כל הדברים. בעלויות יש פירוט.

מי בוטוון;

תרגום לכסף?

נ' פרלמן;

כן. בהחלט.

היו"ר י' כץ;

יש לכם אפשרות לתת לי הערכה בכמה כסף מדובר בשנה?

נ' פרלמן;

כ ן. אפשר. בהחלט.

מי בוטון;

כתוב: "הניתנים לזכאים לפי חוק זה לפי הוראות המינהל שלאגף השיקום". צריך

להיות "או לפי".

אי איסרוב;

לא "או" אלא "ולפי" זאת אומרת זה וזה.

נ י פרלמן;

חסרה "ו" החיבור. "ולפי". צריך להיות כתוב: "ולפי הוראות המי נהל של אגף

השיקום".

היו"ר י י כץ;

לפעמים ההוראות הפנימיות מאמצות את החוק. לפעמים הן חורגות ונותנות עוד.

נ י פרלמן;

הן נותנות עוד.

מי בוטון;

"או המשתלמים או הניתנים לזכאים לפי חוק זה ולפי הוראות המינהל של אגף

השיקום".

י' נאמן;

אני בהחלט לא הייתי רוצה שמשרד תבטחון יפסיד. אנחנו יודעים שחברות הביטוח

מרוויחות בסיכומו של דבר מיליונים. ולא הייתי רוצה שבכל התסבוכת הזאת משפחת

הנספה תצא ניזוקה.



נניח שבגין אירוע כזה יכולה משפחת נספה לקבל סכום של מאות אלפי שקלים, היא

מעדיפה להישאר בסטאטוס של משפחה שכולה, לא כל כך בגלל השיקול הכלכלי אלא בגלל

המעמד. משפחה כזאת יוצאת ניזוקה. משפחה שיכולה לקבל מהביטוח צריכה לבחור בין זה

לבין להיות מוכרת על-ידי אגף השיקום, ואז היא מפסידה סכומים גדולים. זה לא מוצדק.

היו"ר י' כץ;

המדינה לוקחת רק את מה שהיא שילמה.

י י נאמן;

אם זה כך, זה בסדר. שזה יהיה מוגדר כך, שהיתר ילך למשפחה.

מי בוטון;

היתר לא הולך למשפחה. חברת הביטוח מרוויחה.

אז צריך למצוא איזה שהוא תיקון, שחברת הביטוח לא תרוויח.

מי בוטון;

אדוני היושב-ראש, יש פה סוגיה של בחירה בין חוק זה לחוק ארור או שיטות אחרות,

למשל הביטוח הלאומי. אפשר לתבוע גם פה וגם שם ואז מתקזזים. למשל, משרד הבטחון

משלם למשפחה סכום שבערך המהוון שלו הוא נניח 100 אלף שקל. אם היא תתבע את חברת

הביטוח היא יכולה לקבל 400-300 אלף שקל.

למה לוותר לחברת הביטוח?

מ' בוטון;

הקושי הוא גם שהמשפחה לא תמיד יודעת מה כדאי לה. המשפחה לא תמיד יודעת מה

כדאי לה מבחינה כלכלית. גם קשה מאוד להעריך מה יותר כדאי, איפה יקבלו יותר כסף,

האם לפי החוק החוק הזה או לפי פקודת הנזיקין. קשה להחליט.

בחוקי השיקום, התפיסה הבסיסית שהיתה כאשר הם נחקקו, שכאשר מדובר בחייל ובבן

משפחה לא צריך לתת סכומים משני מקורות אלא צריך לבהור. יכול להיות שהגיעה העת

לבחון את זה עוד פעם.

אי איסרוב;

יש כאן ענין של גישה, שוויון ולא אפליה.

י י נאמן;

אם האיש מבוטח, הוא שילם בשביל הביטוח ומותר לו לקבל את זה.

היו"ר י י כץ;

משרד הבטחון רוצה באמצעות התיקון הזה לגבות את מלוא הסכומים שהוא שילם, לא רק

מה שהוא שילם מכוח חוק אלא גם מה שהוא שילם מכוח הוראות פנימיות.



האם יש מקום לאפשר למשפחה שכולה לתבוע גם את חברת הביטוח - בדרך--כלל מדובר

בתאונת דרכים - זה יצור מצב שבו משפחה שכולה שבנה נהרג בתאונת דרכים תקבל סכום

גבוה יותר מזה שמקבלת משפחה שבנה נספה בפעולה מלחמתית. שאלה זו, אני חושב, ראוי

שתיבחן על-ידי משרד הבטחון, כי יש בה בעניו של מדיניות.

מי בוטון;

מי שיש לו עילת תביעה, אולי לא צריך לעצור אותו. ניקח לדוגמה הורים שיש להם

גם ביטוח חיים. היתה תאונה ושניהם נכים. משפחה כזו יכולה לקבל עוד מיליון שקל

מביטוח חיים ואילו משפחה אחרת שנפגעה לא מקבלת. זאת אומרת, שני נכים לא מקבלים

אותו דבר, אחד מקבל גם ביטוח שהיה לו ואחד לא.

אני חושב שהענין הזה של הבחירה הוא ארכאי שהיה בזמנו משיקולים אוזרים. נדמה

לי שהיום צריך לשקול לאפשר לאדם להגיש תביעה נגד חברת הביטוח וחברת הביטוח תעשה

קיזוז. משרד הבטחון יקבל מה שמגיע לו, מי שנפגע יקבל את כל מה שמגיע לו וחברת

הביטוח לא תצא נפסדת מפני שהיא תשלם בסך הכל רק מה שהיא חייבת לשלם.

י י נאמן;

אני רוצה להעיר. לגבי משרתי צבא הקבע זה בלאו הכי קיים. מי שמשרת בצבא הקבע,

הוא מבוטח.

היו"ר י י כץ;

זה משהו איור, יש לו ביטוח חיים.

י' נאמן;

כן, והוא משלם. זאת אומרת, יש אי-שוויוניות. למה למנוע את זה מהחייל הסדיר?

היו"ר י י כץ;

אני אומר לנציגי משרד הבטחון, אני מבקש שהערותינו בסוגיה הזאת יובאו לידיעת

הממונים עליכם במשרד הבטחון. אנחנו מבקשים שתתייחסו אליהן, תתייחסו להערות האלה

בבחינת שיקול דעת של מדיניות ותחזרו אלינו. ייתכן שאנחנו ניזום חקיקה. ייתכן שלא.

אבל אנחנו בהחלט רוצים לשמוע את התגובה.

מ' בוטון;

הבנייה של סעיף 10 לא נראית לי והיא גם לא כל כך ברורה לי.

נ י פרלמן;

מה שכתוב פה זה נכון. אנחנו רוצים שבסופו של סעיף 21(ב} לחוק העיקרי, בסעיף

קטן (ב), יבוא; "או המשתלמים או הניתנים לזכאים לפי חוק זה ולפי הוראות המינהל של

אגף השיקום". ובא לציון גואל.

היו"ר י י כץ;

בסדר.

נ י פרלמן;

ואני מבקשת להוסיף את המלה "לזכאים", "לזכאים לפי חוק זה. אני אנסח את זה

מחדש.



מי בוטון;

כרי שהתיקון יהיה יעיל צריד לקשור לכאן את הוראות המינהל של אגף השיקום. הרי

אין בחוק הוראה שאומרת שאגף השיקום יכול לתת לפי הוראות פנימיות.

נ' פרלמן;

יש שאפשר להוסיף תקנות ונוהלים. אולי מכוה הנוהלים אנרונו יכולים לצרף את

הוראות המינהל. אם נוסיף את המלה "זכאים" אז הזכאים הם לפי הוק זה. זה המקסימום

שאפשר לעשות כדי שהארם הסביר יבין את זה.

מעיף 11

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 11}.

יש כאן אזכור של שם החוק הנכון להיום. שמו הנכון של החוק הוא "חוק הביטוח

הלאומי (נוסח משולב}".

גם כאן יש אפשרות בחירה. הזכאים של אגף השיקום בוחרים בדרך כלל בתגמולים לפי

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, כי סכום התגמול הוא גבוה בהרבה. כדי לממש את

זכות השיפוי, יצרנו פה נוסחה שנוכל לתבוע את המוסד לביטוח לאומי עד התקרה שהם היו

משלמים עבור עילה זו.

היו"ר י י כץ;

אפשר לשמוע תגובה של המוסד לביטוח לאומי? זה מקובל עליכם?

אי גולדשטיין;

זה מקובל עלינו. זה מסוכם איתנו, עד לתקרה של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי

היה אמור לשלם אילו האדם היה בוחר בגימלאות הביטוח הלאומי, בין אם גימלאות אלה

כבר שולמו או עתידות להשתלם ובלבד שסך כל התשלומים זה עד אותה תקרה שהמוסד היה

חייב, זו חובה שבחוק ואין לנו רשות מעבר לחוק.

היו"ר י' כץ;

ואתם משלמים את זה מראש?

אי גולדשטיין;

יש שיטת היוון.

אני רוצה להעיר שסעיף 70 להוק הישן הוא היום סימן ד' לפרק ז', סעיפים 150 עד

155 . סעיף 70 לחוק הישן זה היום חמישה סעיפים בסימן די בפרק ז'.

בפיסקה 3 צריך לומר, "ובמקום סעיף 70 יבוא סימן די לפרק ז'".

מי בוטון;

סעיף 70 לא מצויין כאן. אביבה אומרת שאם אתם כבר עושים שיפוצים ומשפרים, תפנו

גם לסעיף המתאים בחוק הביטוח הלאומי. סעיף 70 בחוק הביטוח הלאומי היום זה משהו

אחר.



אי גולדשטיין;

לא רק זאת, אם מציינים את שמו המעודכו של חוק הביטוח הלאומי, סעיף 70 שבו

מתייחס לעניו אחר לגמרי. במקום סעיף 70 צריך להיות "סימן די לפרק זי".

סעיפי המשנה של סעיף 70 חיו מה שהיום סעיף 150. 151, 152, 153, 154.

מי בוטון;

זה תיקון טכני. צריך לבדוק את זה. השאלה על איזה סעיף מדובר בדיוק.

סעיף 12

נ' פרלמן;

(קוראת את סעיף 12).

זה תיקון מהותי שלפיו מוצע לא לקחת בחשבון כהכנסה קיצבת נכות שמקבלים הורים

שכולים, ולא. להפחית אותם. אני חושבת שלא צריך לקחת בחשבון את קיצבת הנכות, ואין

טעם להכביר מילים.

היו"ר י י כץ;

אני מבין שזה מקובל על כולם.

י י נאמן;

אני לא רואה בתיקון את קיצבת הזיקנה, שגם היא לא תחשב כהכנסה.

אי איסרוב;

זה קיים כבר שנים, קיצבת הזיקנה לא נחשבת כהכנסה.

ועכשיו קובעים אותו כלל גם לגבי קיצבת נכות, זה משמעותי.

נ' פרלמן;

נכון.

מי בוטון;

בסעיף 22(א} המקורי כתוב: "בסעיף זה "הכנסה" - הכנסה מכל מקור שהוא פרט

לתגמולים לפי חוק זה". בהצעה שלפנינו כתוב: "לפני המלים "לתשלומים לפי חוק זה".

יבוא". אני לא רואה בחוק את המלים "לתשלומים לפי חוק זה". יש "תגמולים לפי חוק

זה".

יש פה טעות. צריך להיות: "אחרי המלים "לתגמולים לפי חוק זה" יבוא "לקיצבת

נכות המשולמת".



היו"ר י' כץ;

"ולקיצבת נכות".

נ י פרלמן;

יש רשימה של דברים שלא לוקחים אותם בחשבון.

"בסעיף 22(א) לחוק העיקרי, אחרי המלים "לתגמולים לפי חוק זה". אני חושבת

שצריך לחיות "אחרי" ולא "לפני", כי תגמולים זח הדבר בסיסי שלא לוקחים אותו

בחשבון.

מי בוטון;

בסעיף זח חכנסח מכל מקור שחוא פרט לתגמולים לפי חוק זה,

לקיצבת נכות חמשולמת לפי חוק חביטוח חלאומי, לתמיכה וכו'.

אי איסרוב;

נכון.

י י נאמן;

למה נכות תבוא לפני זיקנה ולפני הנאצים.

מי בוטון;

זח לא משנה.

נ י פרלמן;

יש לי הערה מאנשי הביטוח חלאומי, לקיצבת נכות כללית. נוסיף את חמלה "כללית".

י' בקל;

לא. זה לפי פרק ו'2. אין כללית.

מי בוטון;

ונפגעי עבודה לא?

י' בקל;

הם לא מתכוונים לזה.

זה יהיה "לקיצבת נכות לפי פרק ו'2 בחוק הביטוח הלאומי".

סעיף 13(1))

ת' פרלמן;

(קוראת את סעיף 13(1)).



סעיף 13(א) מדבר על מענק נישואין לילדו של גספה. לפי המצב היום, כאשר יתו0 בא

בברית הנישואיו הוא מקבל מענק, שלפי הרווק הראשי היה 146 אלף לירות. אנחנו מבקשים

לשנות את זה ולכתוב את הסכום המעודכן, 53,358 שקל. זה הסכום נכון להיום.

אי איסרוב;

נכון לספטמבר.

סעיף 13(2))

נ י פרלמן;

(קוראת את סעיף 13(2)).

היו"ר י' כץ;

זה לגבי מי שהגיע לגיל 30 וטרם נישא.

נכון. אנחנו רוצים לתת לו 100% ולא 80% .

אני הושבת שסיימנו פה.

היו"ר י י כץ;

לאנשי הביטוה הלאומי יש הערות?

אי גולדשטיין;

אנהנו מבקשים להכניס תיקון עקיף להוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שמכיל

סעיפים של ההוק הזה, כזכויות של מי שנפגע בפעולות איבה. כלומר, משפיוה שכולה של מי

שנפגע בפעולת איבה זכאית לאותן זכויות כמו משפהה שכולה לפי ההוק הזה ומאוזכרים כל

הסעיפים בהוק התגמולים. אותם סעיפים הדשים שהוכנסו עכשיו יוכנסו לתוך הסעיף

המתאיםכיל בהוק תגמולים, נוסיף גם את הסעיפים הללו.

י' בקל;

לצורך השוואת זכויות.

מ' בוטון;

הוק נפגעי פעולות איבה הולך לפי אווזה מתכונת. שם נאמר, "יהיה זכאי לתגמולים"

לפי סעיפים. הוא מקבל את זה מהביטוה לאומי ואוצר המדינה מהזיר לו את זה. אין קשר

למשרד הבטהון. זה אותו הוק. הוא מועתק.

היו"ר י י כץ;

יהיה תיקון עקיף.

מ' בוטון;

לסעיף 7.



א' גולדשטיין;

סעיף 7 לחוק התגמולים.

מ' ביטון;

תציעו נוסח.

היו"ר י' כץ;

אנחנו מאשרים את זה.

נ י פרלמן;

זה מוסכם.

מי בוטון;

תראו לנו נוסח.

היו"ר י' כץ;

מר נאמן, אני משתמש בפררוגטיבה שלי כחבר כנסת יחיד שנוכח כאן. בשלב הזה

נשאיר את ההצעה לענין "שוכנע" כפי שזה. אני מבטיח לכם, אני פתוח להצעות. אם ניתקל

במקרים של קיפוח נחזור ונשקול מחדש את הסעיף, לא תהיה בעיה. אבל אני מבקש,

בינתיים, פשוט כדי להריץ את החוק ולמנוע אי-נעימויות מעובדי המדינה שבאים הנה עם

הצעה מסויימת, מגובשת שיש בה שיפור מהמצב הקיים, לרוץ אוטוסטרדה, לא לעכב את

החקיקה הזאת. תסמוך על שיקול דעתנו, שאם יהיה קיפוח או שימוש בלתי נכון בשיקול

הדעת, אנחנו לא נהסס לתקן.

י י נאמן;

בסדר. אני שומר לעצמי את הזכות להסכים לבקשתך. אבל אם אני אתקל בקיפוה, אני

אפנה ישירות אליך. לא למשרד הביטחון.

היו"ר י י כץ;

מקובל עלי.

י' נאמן;

הבעיה היא שלא תמיד אני אהיה מודע לקיפוח, כי אותן משפחות שמקופחות לא תמיד

יודעות ולא תמיד פונות.

היו"ר י' כץ;

אנחנו ערים לכך. הבעיה הזאת קיימת. לא תמיד המבוטח יודע מה הן זכויותיו.

קיבלתי את ההערה שלך. מקובל עלי.



אני מעמיד את הצעת הרווק על כל סעיפיה להצבעה.

הצבעה

הצעת הוק משפחות היילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 18),

התשנ"ד-1994. נתקבלה

הצעת החוק התקבלה, כפי שאומרים, פה אחד. הצעת החוק תונח לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40).