הכנסת השליש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 214

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ג', ו' בחשוון התשנ''ה, 11.10.1994, בשעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ע. פרץ - יו"ר הוועדה היוצא

י. כץ - יו"ר הוועדה הנכנס

ט. אלסאנע

נ. בלומנטל

ת. גוז'נסקי

מ. גפני

א. דיין

ב. טמקיו

ל. לבנת

י. לט

ע. מאור

ד. מנע

ש. עמור

י. שפי

מוזמנים; יו"ר הכנטת ש. וייט

שרת העבודה והרווחה א. נמיר

ח. מירום, יו"ר ועדת הכנטת

ש. יעקובסון, מזכיר הכנטת

א. בן-שושן, מנכ"ל, משרד העבודה והרווחה

י. ברק, עו"ד, יועץ משפטי, משרד העבודה

והרווחה

נ. אורי, עו"ד, הממונה הראשי על יחטי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

ד. ארטום, משרד העבודה והרווחה

ר. גביזון, מנכ"ל המכון לפריון עבודה, משרד

העבודה והרווחה

מ. גולדברג, שופט, נשיא בית הדין הארצי לעבודה

א. פארן, המנהל הכללי, שירות התעטוקה

ש. בריצמן, עו"ד, יועץ משפטי, המוטד לביטוח

לאומי

ש. כהן, טמנכ"ל מחקר ותיכנון, המוטד לביטוח

לאומי

י. קרנות, עו"ד, טגן היועץ המשפטי, משרד

הבריאות

א. גפן, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

י. כהן, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

ד. אורנשטיין, עו"ד, לשכה משפטית, משרד

המשפטים

ר. נתנזון, מנחל המכון חברתי-כלכלי, חהטתדרות

ד. שרון, ההסתדרות

ש. גרינשפן, חחטתדרות



המשד מתמנים; ח. טלמור, הסתדרות הגמלאים

א. סיתטה, הסתדרות הגמלאים

ח. פדלון, הסתדרות הגמלאים

ש. קלם, הסתדרות הגמלאים

ו. גטניו, התאחדות התעשיינים

ח. ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות

התעשיינים

י. ארבל, משנה למנכי'ל, התאחדות הקבלנים

י. גורן, סמנכ"ל, התאחדות הקבלנים

0. קרמר, ארגון להב, ארגוני העצמאים

י. קדמן, ד"ר, המנהל הכללי, המועצה הלאומית

לשלום הילד

נ. זיו גולדמן, עו"ד, אגודה לזכויות האזרח

א. בן גרא, מזכ''ל, איגוד העובדים הסוציאליים

מ. צנגן, ד"ר, יו"ר הסתדרות הרופאים, ההסתדרות

הרפואית

ה. מוכתר, המרכז לעוור

א. נאור, מלווה, המרכז לעוור

א. קירקיריוס, המרכז לעוור

ר. גולן, מתורגמנית, אגודת החרשים

א. עיני, אגודת החרשים

צ. רז, אגודת החרשים

י. גלבוע, מנכ"ל אקי"ם תל-אביב

מ. ויסמרק, מנהל אקי"ם ירושלים

פ. כהן, ארגון אלמנות צה"ל

י. נאמן, ארגון יד לבנים

י. לוטנברג, יו"ר ארגון נכי צה"ל

מ. והל, ארגון אלמנות שאירים

מ. טרייסטר, ארגון אלמנות שאירים

א. אבנשטיין, מנכ"ל איל"ן, ארגון הנכים

ב. דרורי, ארגון הגג של הנכים, ארגון הנכים

ד. יהודה, יו"ר ארגון הנכים

פ. ברויאר, אתון נכי תאונות עבודה

א. עטר, ארגון נכי תאונות עבודה

א. עמידור, ארגון נכי תאונות עבודה

א. קרפובסקי, יו"ר מחלקת רווחת המשפחה, ויצ"ו

א. פלפל, המחלקה המשפטית, נעמת

כ. מתתיהו, ארגון נשות חירות

ח. שמיר, ארגון נשות חירות

י. שמרגד, ארגון נשות חירות

ג. בורשטיין, ארגון נשים ליברליות

ס. גולדברג, מנהלת המחלקה לחינוך לגיל הרך,

אמונה

א. פרץ

מזמרת הוועדה א. אדלר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום?

סקירת שרת העבודה והרווחה על משרדה (אוקטובר 1994)



סקירת שרת העבודה והרווחה על משרדה (אוקטובר 1994)

היו"ר ע. פרא; אנחנו פותחים את הישיבה. אני יודע שבמערכת

הפוליטית הציבורית אין מצב סטטי, ואתה יכול

להתאהב בנושא. אבל מגיע רגע שהמחויבויות הציבוריות מביאות אותך לקום

וללכת. אני עוזב ועדה שהתאהבתי בה. אני עושה את זה בטרם עת, מכיוון

שאני חושב שעשינו מלאכה רבה, אבל אני בטוח שעוד לא הושלמה המלאכה.

אני מודה לשרת העבודה והרווחה שמשתתפת איתנו בישיבה. ביקשתי שתבוא

ותשתתף בישיבה האחרונה. אומנם אנחנו קשורים בשני משרדים, גם במשרד

הבריאות, גם במשרד העבודה והרווחה. חשבתי ששרת העבודה והרווחה, אורה

נמיר, כמי שניהלה את הוועדה הזו במשך שמונה שנים, וכמי שמופקדת על

הנושא שתופס חלק מרכזי בעבודתינו, תשתתף איתנו בישיבה.

אני רוצה להודות לנשיא בית הדין לעבודה, שבא ונענה לבקשתי. כי אחרי הכל

מיוצגים פה שלושת הרשויות, גם הרשות השופטת, וגם אנחנו. לבית הדין .

לעבודה יש חלק חשוב, לא רק בשאלות של יחסי עבודה, בכל השאלות של ישום

חוקי רווחה, פרשנות כזו ופרשנות אחרת, ובתי הדין לעבודה עמוסים לעייפה

מהעובדה שאנחנו המחוקקים, מחוקקים בקצב נמרץ מאוד. הממשלה מבצעת ככל

יכולתה.

אני רוצה להודות ליו"ר הכנסת, ואני רוצה לומר לך כיו"ר ועדה, יש לך

כנסת עם עובדים, עם מזכירות, עם הנהלה, עם צוות יוצא מן הכלל, שמשרת את

הוועדות בצורה בלתי רגילה. כמובן באותה עת אני מבקש להוסיף, שהצוות של

ועדת העבודה והרווחה, הוא צוות שראוי לכל התשבחות, ולכל ההערכה שכנסת

יכולה לתת. אני מודה לך על כך שאתה משתתף איתנו בישיבה הזו.

אני מבקש גם להודות לכל מי שטרח והגיע לכבד אותנו בישיבה הזו, מכיוון

שזו ישיבה שבאמת מיועדת לסקירה, לתת זמן לחברי הכנסת לומר את דברם.

באותה הזדמנות, אני מברך את כל הארגונים שעוסקים בעבודה וולנטרית,

ונותנים את הגיבוי הנוסף לפעילות החברתית הנדרשת במדינת ישראל.

אני רוצה לומר לסיכום, שבשנתיים האלה הוועדה עמדה במבחן והעמידה את

הנושאים החברתיים מעל לכל שיקולים פוליטיים. הנושאים החברתיים שנדונו

כאן חצו את כל המפלגות, חצו את כל המסגרות, חצו את כל הוויכוחים, גם

המפלגתיים וגם האישיים. היתה פה עבודה משותפת של כל הסיעות, כמעט בכל

הנושאים. יש נושאים שהיה להם מימד פוליטי ברור, והיו עמדות של מפלגה

כזו, ומפלגה אחרת. אבל העבודה המשותפת היום-יומית איפשרה לנו לקיים גם

את הוויכוחים הקשים ביותר בצורה מכובדת, ולסיים אותם עם הכרעת דמוקרטית

ברורה, חד משמעית, שמקובלת על כולם.

אם יש ועדה בוועדות הכנסת שמוכרחה להתייצב בלי חשש ובלי מורא, לפני

הממשלה, ולעיתים גם מבלי שיאמרו זאת השרים המופקדים, זאת אולי האחריות

שלנו לתת להם את הגיבוי, שגם הם זקוקים לו בעבודה השוטפת. אבל אני אומר

ליו"ר שיכנס בעוד שעה וחצי, כאן למעשה צריכים להעמיד את הפרט מעבר לכל

סטטיסטיקה. כאן מתבטלת הסטטיסטיקה. כאן מובטל אחד הוא מאה אחוז אבטלה.

כאן ילד מפגר שלא קיבל מקום במעון, הוא מאה אחוז של בעיה. כאן ילד יתום

שמוצא את עצמו בלי פנימייה, הוא מאה אחוז של ילדים שאין להם פתרון.

ילדים שלא קיבלו חיסונים בזמן, או איזור שלם שמשרד הבריאות לא הגיע

אליו, אין אפשרות שאנחנו נבוא ונתרפק על הססטיסטיקות. בוועדה הזו



צריכים לראות רק את האדם כאדם, את הפרט כפרט, ולהעמיד אותו מעל לכל

השיקולים האחרים.

אין צורך שנבוא ונתאר את כל היקף העבודה, את גודל המלאכה שנעשתה כאן,

ואני חושב שאנחנו ממשיכים מסורת של ראשי ועדת עבודה שעשו זאת בנאמנות

רבה, במיוחד שרת העבודה והרווחה, שהיתה במשך שמונה שנים יו"ר הוועדה.

היא בהחלט נתנה לוועדה את המעמד ואת היוקרה שבה היא נמצאת, ואני מאוד

מקווה שגם אני הצלחתי בחלקי להמשיך ולחזק את אותו כיוון, את אותה דרך.

הדבר הקל ביותר לממשלה זה לנגוס בשירותים חברתיים. לפעמים נגיסה בשקל

אחד על מאות אלפי אזרחים, נותן ביטוי תקציבי גדול בדרך של הממשלה ליצור

לעצמה תקציבים נוספים שהיא זקוקה להם, אולי בנושאים חשובים לא פחות.

ולנו אין כל ברירה. לפעמים מסתכלים עלינו כעל כאלה שמתווכחים על כל

שקל. אבל זה התפקיד שלנו, להתווכח על השקל הבודד. גם אם יבוא הפקיד

הבכיר ביותר, והשר החשוב ביותר, ויציג את השקל הבודד הזה שאין לו

משמעות, לא במשפחה הזו, ולא במשפחה אחרת, כמציל מערך תקציבי שלם, אנחנו

כמדיניות צריכים להיאבק על השקל הבודד. בוועדה הזויש הרבה עבודה קשה,

אפורה, שאין לה כיסוי. מול היקף העבודה שמשקיעים כאן, היקף הכיסוי הוא

פשוט בלי שום פורפורציה. ומי שלא יעשה את העבודה הקשה והאפורה הזאת

ביום-יום החטיא את תפקידו,

אני שמח שרוב אזרחי ישראל רואים בוועדה הזו כתובת. אלפי מכתבים ממשיכים

לזרום לצוות הוועדה. צוות הוועדה מיומן בצורה בלתי רגילה, עושה עבודה

מיידית בקשר עם כל משרדי הממשלה, עם כל המוסדות, והאזרחים שפונים

לוועדה הזו מרגישים שיש להם כתובת, וצריך לשמור על כך.

אחד התפקידים של ועדת העבודה והרווחה, זה להוכיח למדינת ישראל ולעם

בישראל, שבכנסת הזו לא עושים רק פוליטיקה. ופה אנחנו מאזנים אם חוסר

הפורפורציה שבה נתפשת תדמית הכנסת, כאילו שעוסקים כאן רק בפוליטיקה ורק

במאבקים אישייט, כאן יש לנו את היכולת לבוא ואולי לרכך במעט את התחושה

של הציבור שכאילו יש לו כנסת מנוכרת, מרוחקת ומנותקת. התפקיד שלנו לקרב

את הכנסת אל העם, ולטפל בעם הלכה למעשה.

תודה רבה לכל חברי הוועדה על שיתוף הפעולה במשך השנתיים.

יו"ר הפנטת ש. וייס; גברתי וחברתי שרת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה

היוצא, יו"ר הוועדה הנכנס, חברי הכנסת, מזכיר

הכנסת, אורחים מכובדים מאוד, עובדי הכנסת, עובדי הוועדה.

אני רוצח ברשותכם לפתוח בהערה שהיא מן המניין בהקשר של האורחת שלנו,

שרת העבודה והרווחה.

התפתח סביב אמירה שלה הוויכוח ציבורי לגטימי, ואנחנו ודאי חלוקים

בדעותינו בסוגייה זו כמו באחרות. אלא שהוא גלש לפסים בלתי אנושיים. זה

אחד הדברים המטרידים והמכאיבים ביותר.

אין איש ציבור שאינו ראוי להתייחסות בלתי אנושית לדבריו. אני למשל חולק

על דעתו?. בקטע מסויים, אז מה? ודאי לא מגיע הדבר לשרת העבודה הזאת,

שתרומתוז לחברה הישראלית לאורך כל הדרך כל כך ידועה.



אני רוצה לשבח את היו"ר היוצא, גם על עבודתו היוצאת מן הכלל, וזה לא

פשוט להצליח בוועדה הזו. אני אומר את זה גם ליו"ר הנכנס. משום שהמודל

הוא גבוה.

בראש הוועדה הזאת עמדו אנשים מרכזיים בחווייה הפרלמנטרית. זוהי כניסה

לנעליים גדולות. בעיקר לפי המודל של אורה נמיר.

אני גם רוצה לשבח אותו על הגישה ההוגנת והספורטיבית שלו במסגרת

פוליטיקה. אנשים לא כ"כ ממהרים לוותר על תפקיד כזה, כמו ראשות ועדה,

והם רוצים לא פעם סימוכין, וסימוכי סימוכין. הוא עשה את זה באופן הוגן,

נקי.

מכיוון שיו"ר הכנסת אנוס, על פי המסורת, לא להתבטא בעניינים פוליטיים,

אני אעיר שש הערות פילוסופיות קצרות. השקפתי בנושא הרווחה במדינת

ישראל.

1. היה בארץ פעם תהליך של ממעמד ועם שפיתח דוד בן גוריון. בעשור הראשון

של אחרי הקמת המדינה התהליך הזה נמשך. אח"כ התחיל שוב תהליך של מעם

למעמדות. אח"כ ממעמדות לגילדות. יש לנו חברה שמתפתח בה גילדיזם מקצועי

ואחר של אגוצנטריות וחוסר התחשבות בערבות ההדדית. זה אתגר גדול לאנשי

ציבור, במיוחד לוועדה הזו.

2. יש לנו עניין עכשיו עם פולחן ההפרטה. אני מציע לבדוק אותו בדיקה

יסודית. הפרטה היא עניין חשוב לא בכל הקשר, לא תמיד באותה מידה. אני

חושב שהממשלה הזו, כמו קודמתה, די מרוסנת בנושא הזה. אבל יש

אידיאולוגים שלוחצים על הפרטה חפוזה, שיכולה להחזיר אותנו לקפטליזם

פראי, שאגב לא קיים היום בשום מדינה קפיטליסטית, משום שרוב המפלגות

בעלות השקפה ליברלית אימצו רעיונות חשובים מאוד של מדינת רווחה.

3. אין לנו בעיה פוליטית בעניין זה בישראל, כי גם לליכוד יש מסורת חזקה

מאוד של יחס לרווחה ולעזרה סוציאלית. כך שבתחום זה אפשר למצוא קשרים

חזקים מאוד דווקא בין המפלגות.

4. עדיין, לאחרונה ביתר שאת, יש הבדל גדול ולדאבוני הולך ובולט בין

הכנפיים של המדינה, צפון דתם, לבין המרכז. פחות אן יותר מחיפה עד

ראשון. בעקבות תהליכי האכלוס של המדינה, סוג כלכלתה, צורת אי פיזור

האוכלוסיה, כפי שאמרתי קודם, המרכז מתעשר באופן דרמטי בטור גיאומטרי,

הדרום והצפון בקושי בטור הרטמטרי. יום יבוא, ואנחנו כבר בפתחו, שיהיו

לנו הרבה מאוד אנשים עשירים בתוקף עלויות הקרקע והמבנים. הקרקע שכבר

עברה פרצלציה ועוד לא עברה במרכז, והפער בין הדרום והצפון למרכז יהיה

מחריד. שום תוספות שכר לא יעזרו כאן, כי הקפיצות הן במיליונים. לא צריך

כ"כ מהר להפרד מכמה רעיונות סוציאלים דמוקרטיים בסיסיים. שכאמור, בלי

הכותרת הם מקובלים גם על רוב הליכוד שעדיין קשור לשכבות העממיות.

שתי הערות אחרונות. מרוב התאווה לשירותים אוניברסליים, בשלב שחלק מן

החברה התעשר מאוד, האוניברסיליות שיחקה לטובת המסודרים.

אני לא יכול להרשות את עצמי לפתח את זה בתוקף של התנזרות מסויימת, אבל

חשבתי שאני צריך לומר את זה כאן. כשאני אסיים את התפקיד אני מוכן לומר

את הדברים ביתר חריפות.



אני מאחל לכם הצלחה מקרב לב. יש לכם צוות עובדים נפלא. מזכירות הכנסת,

ומזכיר הכנסת וסגנו נעתרים עד כמה שאפשר לבקשות המוצדקות שלכם. נגיש

לכם כתפיים רהבות עד כמה שאפשר בעתיד. תצליחו.

שרת העמדה והרווחה א. נמיר; אדוני יו"ר הכנסת. אדוני נשיא בית הדין

לעבודה. יו"ר ועדת העבודה והרווחה,

עמיר פרץ. היו"ר הנכנס יוסי כץ, חברי ועדת העבודה והרווחה, וצוות

העובדים הנהדר והמסור של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

התבקשתי ע"י היו"ר להגיש את הסקירה, כפי שהיה מקובל עם פתיחת כל מושב

של הכנסת. אני אעמוד רק על דברים שנראים לי עיקריים ומרכזיים.

אני רוצה כאן להזכיר מה שאתה אולי לא הזכרת, ח"כ ע. פרץ, שוועדת העבודה

והרווחה מטעם הכנסת אחראית על נושא עבודה, על נושא רווחה ועל נושא

הבריאות. היא מכירה מאוד מקרוב את נושא הבריאות ואת העוסקים במלאכה,

ואני אומרת זאת כמי ששמונה שנים היתה יו"ר.

התוספת לתקציב 1995 מסתכמת ב-84 מיליוני שקלים במונחי 94י. לאחר התאמת

המחירים למונחי 1995, יעמוד תקציב המשרד ב-95' על שני מיליארד 328

מיליוני שקלים. ההישג המרכזי בתקציב זה, הוא ההכרה בצרכים התקציביים

הנובעים מהגידול הטבעי בשלוש אוכלוסיות, וזו הפעם הראשונה שזה קרה

באוכלוסיית המפגרים, הילדים בסיכון ונכים הזקוקים לטיפול מוסדי.

הגידול הטבעי בין אוכלוסיות אלה יוכנס מידי שנה לבסיס התקציב. אנחנו

עכשיו בעיצומו של מו"מ עם האוצר על האוכלוסיה הרביעית, והיא אוכלסיית

הזקנים. היום בכל מדינה בעולם שהיא מדינה מתקדמת, בתחום הרווחה הנושא

מספר 1 הוא נושא הזקנים, וזה בשל הגידול או ההערכה בתוחלת החיים, ואיך

המדינה נערכת לקראת הטיפול בהם. זאת הסיבה שאני מצויה יותר ממה שהייתי

מצויה. קודם לכן בנתונים שקשורים לאוכלוסיית הזקנים.

אני מאוד מקווה שאנחנו בתוך חודש או חודשיים, לפני הבאת התקציב לאישורו

בכנסת, נצליח להגיע עם משרד האוצר לכך שנושא הגידול הטבעי באוכלסיית

הזקנים, שהוא גדול מאוד, הוא מאוד כבד מבחינה תקציבית, יכלל או יתוסף

לשלושת המרכיבים האחרים שציטטתי.

כשהייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחת אמרתי תמיד, שהבעיה בנושאים החברתיים

היא לא רק הכסף. הכעיה בנושאים החברתיים היא, אם אנחנו נותנים את מה

שיש לדברים הכי דחופים, ולאוכלוסיות הכי חלשות.

יש בעיה נוספת, גם כאשר מקבלים תוספת תקציב, חייבים למדוד. התוספת הזאת

היא בת ביצוע, או שהיא תעבור, כפי שזה קורה במשרדים רבים, משנה לשנה

מבלי שמלוא התקציב ינוצל.

קיבלנו עכשיו לעבודה מנהלת מחוז חדשה בדרום, קיבלתי דיווח מאוד קשה,

והדרום הוא במצב הקשה ביותר, גם מבחינת האבטלה, וגם מבחינת הרווחה, וגם

מבחינות שלא שייכות לי כשרת העבודה והרווחה, ולכן אני לא אגע בהן.

יש מספר לא מבוטל של רשויות מקומיות בדרום הארץ, שאינן מנצלות את מלוא

התקציב של משרד העבודה והרווחה שהן מקבלות, והאמינן לי שזה לא תקציב



בסכומים כ"כ גדולים. זאת העובדה. סעיף אחד מנוצל בכל מקום, וזה הצרכים

האישיים. הנושאים האחרים בחלק אינם מנוצלים באותן הרשויות.

באילו סעיפים ניתנה התוספת? הגדלת דמי הליווי לעוורים, 7.2 מיליוני

שקלים. תוספת מכסות לסידור נכים בפנימיות, 3.7 מיליון שקלים. תוספת 300

מכסות לסידור חוץ ביתי למפגרים, 7.8 מיליון. העלאת הסטנדרטים במעונות

למפגרים, 5 מיליון. תוספת 75 תקנים של עובדים סוציאליים למגזר הערבי,

4.3 מיליון שקלים. זה בנוסף ל-20 תקנים שעליהם הוסכם עוד לפני שנתיים,

כשאני עוד לא הייתי במשרד, שהוסכם ע"י קודמי, השר בן אליעזר, שהם כל

שנה מיתוספים למגזר הערבי. השנה קיבלנו תוספת, ושם ההזנחה גדולה מאוד

של עוד 75 תקנים.

תוספת מועדוניות לילדים. כאן אני חייבת לשבח את שיתוף הפעולה בין משרד

החינוך והתרבות לבין המשרד שלנו. אנחנו רואים את המסגרת הזאת של טיפול

מועדוני בילדים כחשוב כאשר המצב בבית הוא מאד קשה מכל הבחינות. ארוחת

צהרים, עזרה בהכנת שיעורים, ליווי, וזו המסגרת הזולה ביותר מכל המסגרות

שאנחנו מכירים. השנה אנחנו הולכים יחד עם משרד החינוך, לפתיחה של 150

מועדוניות נוספות ברחבי הארץ. התקציב שלנו, שניתן כתוספת לנושא הזה,

הוא 3.4 מיליון שקלים. תגבור ההכשרה המקצועית לנוער העובד, במיוחד

בלימודים עיונים, הוא 4 מיליוני שקלים.

אני חייבת תודה לוועדה, ובראש ובראשונה ליו"ר הוועדה, על אישור התוכנית

למלחמה בעוני. גם אתם, ואולי גם אני לפעמים, חשבנו שזאת תוכנית קטנה

מדי. אבל מיום ליום אני מתרשמת שהתוכנית היא משמעותית, גדולה יותר ממה

שאני חשבתי בתחילת הגשתה לממשלה. וזו הפעם הראשונה שליד הדוח הוגשה גם

תוכנית.

היא החלה לפעול מיד בחודש אוגוסט 94', מיד לאחר אישור הכנסת. זה עבר

כתוספת לקצבאות ישר לבנקים. עיקרה של התוכנית הוא בהגדלת הקצבאות

לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, על חשבון צמצום מסויים בקצבאות המשולמות

לשכבות החזקות. התוכנית עומדת על 390 מיליון שקלים, מהם 265 מיליון

שקלים להגדלת הקצבאות, ו-125 מיליון שקלים להפחתת דמי הביטוח ברמות

השכר הנמוכות.

הנהנות העיקריות מהתוכנית הן משפחות עם ילדים השרויות במצוקה כלכלית,

אשר בראשן עומד נכח, אלמן או אלמנה, או הורה יחיד. בחודש אוגוסט חל גם

מועד העידכון השוטף של הקצבאות, והחל מחודש זה נכה עם שני ילדים מקבל

תוספת לקיצבה בשיעור של 572 שקלים לחודש. אלמנה עם שני ילדים תוספת של

518 שקל לחודש. זוג הזכאי לגימלה, לאבטחת הכנסה, בגיל 46 ומעלה, 407

שקלים לחודש. משפחת חד הורית עם שני ילדים 374 שקלים לחודש.

נכון שאנחנו בתחילת התוכנית. אני עמדתי בפני הכרעה, היכן לשים את הדגש.

ואני החלטתי לשים את הדגש על אוכלוסיות עם ילדים. הוועדה הצליחה לתקן

בצורה מסויימת, אבל חשובה, את אותה קצבה, ויחד עם העלייה הטבעית של

חודש אוגוסט, כל קשיש יחיד, המקבל השלמת הכנסה, נהנה מתוספת של 163

שקלים לחודש לקיצבתו.

בתחום הרווחה.



כשבאתי למשרד אמרתי ששני נושאים יהיו על סדר יומי הראשון. הראשון,

הטיפול בקשישים. והשני, במפגרים.

מדיניות המשרד הינה להגביר את קצב פיתוחם של מרכזי היום לקשיש בתוך

הקהילה. גם כאשר אנחנו ומשרד הבריאות נאלצים להעביר את הקשישים

למוסדות, קשה להם מאוד הניתוק מהקהילה למקום שהוא מרוחק ממקום

מגוריהם.

בשנת 93' נפתחו חמישה מרכזי יום, ואלה מרכזים מאוד גדולים. עם עבודה

רפואית, עם ארוחת צהריים, עם פיזיותרפיה, עם חוגים. מבנים נהדרים. השנה

גובשה תוכנית רב שנתית, לפיתוח 32 מרכזי יום נוספים עד שנת 97'. כאן

אנחנו נעזרים מאוד בג'וינט, בעזרה גדולה במועדונים, לא במרכזי יום של

מפעל הפיס, אבל עזרה שהיא הוכפלה החל מהשנה ע"י הג'וינט. והביטוח

הלאומי בקרן המיוחדת שבחוק ביטוח סיעוד, היא קרן אדירה שמאפשרת לנו

תקציבים של הקמת מרכזי היום לקשישים כמעט בלי להיעזר בתקציבי המדינה.

התוכנית שאני מציינת היא עד 97'.

בשנת 94' ייפתחו, חלקם כבר נפתחו, בהתאם לתוכנית זו, שמונה מרכזים

חדשים. בהתאם לתוכנית זו יבקרו בשנת 97' 12,000 קשישים במרכזי יום

לקשיש. זה גידול משמעותי, אך אין בו עדיין מענה לכל הצרכים של

האוכלוסיה שהולכת וגדלה מיום ליום.

בנושא המפגרים.

היעד המרכזי בנושא הוא חיסול תור המפגרים הממתינים לסידור חוץ ביתי.

המשרד קיבל את כל האמצעים הדרושים לנושא הזה. זה גם כן דבר שהוא ראוי

לציון בהיסטוריה.

החל משנת 95' יכיר משרד האוצר בצרכים התקציביים הנובעים מן הגידול

הטבעי באוכלוסיית המפגרים.

בתשעת החודשים הראשונים של 94' ביצענו כ-300 השמות חדשות. מהן 116 דיור

בקהילה. 300 נמצאים בהמתנה, מהן 150 שהצטברו ב-94'. את התור הזה אנחנו

עומדים, במאמצים גדולים, לסיים עד סוף השנה, אן עד סוף שלושת החודשים

הראשונים של שנה הבאה. יש לנו כל הכסף שקיבלנו מהאוצר, כדי לבצע את

התוכנית הזאת.

מדיניות המשרד היא לסייע למשפחות המבקשות לשמור את ילדיהם המפגרים

בביתן, וישנן משפחות רבות כאלה, ולא להוציאן למעונות פנימייתיים.

ב 94י זכו לראשונה 182 ילדים מפגרים להארכת יום השהות במעון עד השעה

שש, במקום עד שלוש וחצי.

אנחנן היום יודעים על עוד אלף שנמצאים במוסדות כאלה, ובשנת 95' אנחנו

נאריך את השהות לעוד מאתיים.

ילדים וגוער בסימן.



ב-93' ו-'94' נפתחו שלושה מרכזי חירום.

הקמת כל מוסד לילדים בסיכון הוא יקר מאוד, והוא לקבוצה מאוד קטנה של

ילדים. כי הטיפול שם קשה מאוד, ומאוד אינדווידואלי. הוא בין שישה

לשנים-עשר ילדים. זה כל מה שיש.

ב-95' אנחנו עומדים לפתוח עוד שניים חדשים. אחד בהיבלין, והשני בבאר

שבע. אחד הישובים הקשים ביותר כיום מבחינת אבטלה, מבחינת רווחה,

ומבחינת מבנה האוכלוסיה, זו העיר באר שבע.

אנחנו עושים מאמץ להתגבר על המחסור במסגרות פנימתיות המיועדות לילדים

הסובלים מבעיות התנהגויות קשות. אם אתם זוכרים, כאשר נכנסתי לעבודה,

חלק גדול מהם, במקום בפנימיות או במשפחות אומנה מתאימות, היו בבתי

חולים לחולי נפש. אנחנו השנה קלטנו במסגרות מתאימות, כולל רובם של

הילדים שהיו בבתי חולים לחולי נפש, 280 ילדים, מתוך רשימת המתנה של

307.

כבר ציינתי, שאנחנו עומדים להרחיב את רשת המועדוניות. ויחד עם משרד

החינוך והתרבות, נפתח 150 מועדוניות חדשות, בשנת 95'.

אשר לאימוץ.

בשמונת החודשים הראשונים של 94' מסרנו בישראל 71 תינוקות לאימוץ, וכן

80 ילדים עם צרכים מיוחדים.

זוג המבקש לאמץ תינוק, ממתין בממוצע 6 שנים. אחרי דיון שהיה במשרד ביום

ראשון לפני שבוע, אנחנו עומדים עכשיו לשנות את כל דרך העבודה של השירות

שלנו לאימוץ.

קודם בל אנחנו פותחים בדצמבר ביפו מרכז מידע גדול מאוד. הבעיה הכי קשה

לטעמי ולדעתי, היא חוטר הקשר היעיל, המהיר, לעיתים גם המנומס, ואני

אומרת את זה בגלל העומס של הלשכות והעובדים שלנו, להורים שמבקשים לאמץ

ילד. אין להם שום מידע. הכנו חוברת. בדצמבר אנחנו פותחים מרכז מידע

מאוד מאוד משוכלל, שהוא בשלב הזה ישרת את כל הארץ, אבל התוכנית שלנו

היא להעביר אח"כ למחוזות חיפה וירושלים והדרום מרכזי משנה, שקודם כל

יתנו להורים שרוצים לאמץ ילד את המידע ואת התשובות.

אשר לנושא של אלימות במשפחה.

בשנת 93' הוקם מקלט ראשון לנשים ערביות בצפון, ומקלט נוסף לנשים מוכות

בחדרה. עד סןף דצמבר השנת יפתחו שלושה מקלטים נוספים. האחד, בבאר שבע.

השני, במשולש. ולא במקרה אני לא מציינת את שם המקום. ואני צריכת להכריע

בין שלושה מקומות תוך שבוע שבועיים, היכן יפתח המקלט השלישי.

בדיון שהית אצלנו אתמול או שלשום במשרד, נתתי הוראה להכין מיד את

פתיחתם של שלושה מקלטים נוספים ב-95'. ואני אעשה הכל שזח יהיח בתחילת

השנח.

בעקבות החוק למניעת אלימות במשפחה, הקמנו תשעה מרכזים איזורים לטיפול

באלימות במשפחה. העובדות שלנן בשטח הן שהמרכזים האלה תורמים תרומה מאוד



גדולה. חס לפעמים גם מונעים את הצורך להוציא את האם והילדים מהבית

למקלט. 2,500 פניות היו השנה למרכזים האלה. החלטנו שב-1995 אנחנו נפתח

עוד חמישה מרכזים ונחליט על פי המפה של המצוקות היכן המרכזים האלה

יהיו. בעיר כמו ירושלים אנחנו הקמנו שלושה מרכזים. בתל אביב, המערכת

העצמית של שירותי הרווחה הקימה מצידה. אנחנו נראה אם צריך לתגבר. אבל

נלך יותר לאותן הפריפריות, ולאותם האיזורים ששם אין שירותים מקומיים,

ששם הבעיה היא מאוד קשה.

היה לנו דין ודברים מאוד קשה עם האוצר, וכאן היה חלק גדול גם למנכ"ל

חמוסד לביטוח לאומי, שהוא לא כאן איתנו, כי הוא הבטיח לג'וינט להיות

בניו.יורק השבוע.

דמי הליווי לעיוורים הוגדלו ב-50%. הם עומדים היום על 449 שקלים לעיוור

עובד. כמו כן ב-95' יצורפו למעגל מקבלי דמי הליווי כ-2000 קשישים

עיוורים, שעבדו לפני יציאתם לגימלאות והיום הם בגימלאות. קבוצה זו תקבל

דמי ליווי בשיעור 25% מדמי הליווי המלאים.

המשרד קיבל תוטפת תקציבית של 2.5 מליוני שקלים, שתיועד לטבטוד שכר

ותנאים טוצאילים במסגרות תעסוקתיות מוגנות לנכים.

השכר היום הוא 100 שקלים לחודש. הם מקבלים קיצבה מלבד זה. השנה הכפלנו

את זה ל-200. איש לא יחשוד בי שאני חושבת שזה מספיק. אתם יודעים איזה

מאבקים קשים היו ויהיו עם האוצר. אבל בסופו של דבר הצלחנו להכפיל את

הסכום הזה.

לנושא התעסוקה.

אנחנו, במשרד ובשירות התעסוקה, אין בידינו הכלים ליצירת מקומות עבודה.

זה גם לא היעוד של משרד העבודה והרווחה. לכן פעלנו בארבעת כיוונים.

הכשרה מקצועית בענפים עתירי עבודה, סבסוד שכר של ישראלים בענף החקלאות,

הקפדה מלאה על התנאים לקבלת דמי אבטלה ואיזון עבודות מיידיות עבור

תובעי אבטחת הכנסה.

בינואר 93 ' עמד מספר דורשי העבודה על 152,000. באוגוסט על 107,000.

ראיתי את הדוח שעומד להתפרסם מחר, יש ירידה בנטו של 3.6% באבטלה. אבל

אני רוצה להזכיר לכולנו, שחודש ספטמבר זח היה חודש החגים, וחלק גדול

מהאנשים לא באו, כי הלשכות היו סגורות. לכן, יש תוספת של מגמה בירידה

באבטלה, אבל את המספר היותר נכון נוכל לראות בחודש הבא.

2,948 עובדים בקרן הקיימת. 613 ברשות העתיקות. וכל העובדים באים מקרב

תובעי אבטחת הכנסה, ושכרם משולם על ידי המשרד באמצעות המעסיקים.

בענף החקלאות הועסקו ביולי 94' 1,610 עובדים. אשר שכרם מסובסד בסך 30

שקל ליום.

אנחנו קיבלנו מהאוצר אפשרות לסבסד עובדים בחקלאות ב-30 שקלים ליום

ל-4,000 עובדים. יש עובדים שמוכנים ללכת. אין חקלאים שמבקשים עובדים

נוטפים. ישנה כאן תופעה, שאני לא רוצח להרחיב עליה את הדיבור, של

העובדים מתאילד, שבהרבה מאוד מושבים, אבל גם במקומות חקלאיים אחרים,

הרבה מאוד עובדי שטחים שאינם באים לעבודת, ביחוד בקו התפר, ומביאים



עובדי חוץ באמצעות שירות התעסוקח, והס משתכרים בין 2-3 שקלים לשעה,

כששכר המינימום היום הוא 9 שקלים לשעה. זה אומר שהם בוחרים במכוון

בעבודה הזולה הזו.

הכשרה מקצועית.

האגף מצוי עכשיו בתהליך מאוד יסודי של ארגון מחדש. הוחלף העומד בראש

האגף, ויעדו העיקרי, מה שלא היה קודם לכן, הוא התאמת ההכשרה המקצועית

לצרכי המשק המשתנים, ולמגזרים מוגדרים באוכלוסיה.

בבאר שבע, למשל, יש תשלובת דנהיל, שהם גם מתייחסים מאוד יפה. אנחנו יחד

איתם מנהלים תוכנית הכשרה מקצועית ל-400 עובדים. וזה דבר מאוד משמעותי

בכל מיני מקצועות ובכל מיני גוונים, ואנחנו עושים את ההכשרה המקצועית

על פי הבקשה שלהם, ועל פי הצרכים שלהם.

היו תקופות, ואני זוכרת את זה עוד מתקופתי כיו"ר הוועדה, שהכשרה

מקצועית היתה ברובה דמי אבטלה. בתקציב משרד העבודה והרווחה השנה, הכשרה

מקצועית זה כחצי מיליאדד שקלים. אם נעבוד נכון, אנחנו יכולים לסייע

למשק סיוע אדיר, ולא לשלוח לקורסים, כאשר אף אחד לא יודע אם לאחריהם יש

אפשרות עבודה.

בשני נושאים, בנושא של הנהלת חשבונות ובנושא של ריתוך, ואני מדברת על

בניין, אנחנו למספר חודשים נשתתף בהוצאות של שילובם בעבודה, באופן מאוד

משמעותי, כי אלה שני מקצועות שהמעסיקים דורשים נסיון. בלי נסיון

בעבודה, הם אינם מוכנים לקבל את בוגרי הקורסים.

אנחנו עכשיו הולכים לקראת תוכנית של הכשרת סטודנסים לתואר מהנדס ישומי,

ואנחנו בשלב הראשון פותחים שלושה מסלולים, בכרמיאל, בבאר שבע, ובתל

אביב. בענף הבניין למדו עד כה, ואני חייבת לשבח את שיתוף הפעולה היוצא

מן הכלל שיש לנו עם התאחדות הקבלנים. בענף הבניין, באתגר הבנייה, למדו

4,842 תלמידים. עשינו פריצת דרך בדבר שהוא היה טאבו. קיבלנו הסכמה משר

הבטחון ומראש אכ"א ללכת לתוך הצבא, ושלושה חודשים לפני שחרורם של

חיילים, לא ביחידות קרביות, להתחיל בתוך מתקני הצבא את ההכשרה המקצועית

לבניין.

יציגו להתחיל עם אלפיים. בשלב זח כניסיון, לפי בקשת משרד הבטחון, אנחנו

מתחילים עם מספר הרבה יותר מצומצם, עד שנפתור את הנושא המשפטי.

אכיפת חוקי עבודת.

ישנם הישגים אדירים של היחידה שלנו. אני אתן לכם כמה נתונים: 193

עובדים זרים, שהיו כאן בלי רשיון, גורשו לחוץ לארץ. 5,616 עובדי שטחים

נבדקו ונמצאו 2,057 שעבדו בלי רשיון, מהם 194 של מנועי שב"כ ומשטרה.

בתחום שכר המינימום בדקה היחידה 17,000 עובדים, ופתחה 426 תיקים. אבל

בעקבות התערבות היחידה, אלה הפתרונות הגדולים, החזירו המעסיקים ב-94י

למעלה מרבע מיליון שקלים ל-980 שכירים, ואז ביטלנו את התביעה, ואנחנו

עושים אחריהם את המעקב.

אלה הדברים שבראשי פרקים רציתי לומר לחברי הוועדה.



אני מניחה, היו"ר החדש, שעל תקציב 95' תהיה לנו ישיבה מיוחדת בוועדה.

אני רוצה לברך מכל הלב את ח"כ ע. פרץ. אנחנו חברים וידידים, אני מניחה

לפחות עשרים שנה. מכירה את אמיר שנים רבות לפני שהוא נבחר לכנסת. אני

מודה שמזל אחד היה לי, שכל מה שעשיתי בעבודתי הציבורית אהבתי. אהבתי את

ועדת החינוך. אהבתי את ועדת העבודה והרווחה. אני אוהבת מאוד את משרד

העבודה והרווחה. קיבלתי אותו במצב מאוד קשה, אבל נתקן.

אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקידך. כבר היתה לנו פגישה אחת מאז שאתה

נבחרת. אני מודה שכשרת עבודה והרווחה, לא ידעתי שכ"כ הרבה דברים שעושים

בהסתדרות מחייבים אישור כזה או אישור אחר. ואלה. חוקים שאיש לא יחשוד בי

שאני מצאתי אותם קיימים.

אני מבטיחה לך, ידידי ח"כ ע. פרץ, שכמו שסייעתי, וגם אתה סייעת ועזרת

הרבה כשהיית יו"ר הוועדה, כך אמשיך גם להבא.

אני רוצה להודות לך גם על השנים שהיינו יחד, חברים בוועדת העבודה

והרווחה. ועל העבודה המצויינת שעשית בוועדה במשך הקדנציה. לרשותך ירשם

חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כשאני אומרת זאת אני פונה לח"כ ידידי י. כץ.

אנחנו פחות מכירים. אנחנו מכירים מהכנסת. אני מברכת אותך בכל לב עם

כניסתך לתפקיד יו"ר הוועדה. מיום כניסתי לוועדה כיו"ר, ולא הייתי שם

לפני זה חברה, למדתי להעריך את חשיבותה העליונה, ואני אומרת זאת כמי

שזו שנתה ה-21 בכנסת. באופן עקבי עסקתי רק בנושאים החברתיים. רק נושא

החברה יקבע את עתידה של המדינה. כמו שח"כ ע. פרץ אמר, רק את סל הבריאות

לא גמרתם, וזה מטריד אותי מאוד. כמו שהוא זכה להעביר את חוק ביטוח

בריאות ממלכתי, שהושקע בו המון זמן, שאתה תזכה להעביר את חוק הפנסיה

הממלכתית. החוק מוכן. עבדו עליו אנשי משרדי, ואנשי הביטוח הלאומי,

למעלה משנה, והייתי מעורבת בהרבה מאוד דיונים. הכנו חוק שמתייחס באופן

מאוד רציני אל השכבות החלשות. הדיון שביני לבין ראש הממשלה עכשיו, ח"כ

י. כץ וחברי הוועדה, הוא על עלות החוק. קיימנו דיון אחד בסוף שבוע שעבר

עם חברי הוועדה שלנו שעסקו בו. אנחנו נקיים עוד דיונים. אבל אני רוצה

לאחל גם לי, וגם לך, שתקופת כהונתך בקדנציה הזאת, לא לדחות את זה

לקדנציה הבאה, אנחנו נעביר את חוק הפנסיה הממלכתית.

אני רוצה להשתמש בהזמדנות הזאת ברשותך, ולהודות לעובדי ועדת העבודה

והרווחה. הם נשארו חברים מאוד קרובים שלי עד היום. למשה בוטון, היועץ

המשפטי של הוועדה, שלא זזתי בלעדיו. ואצל משה, זה לא רק ידע. הוא חבר

למופת.

אני רוצה להודות לאסתר אדלר. מזכירת ועדה מעולה. גם על העבודה הנהדרת,

וגם על החברות האמיתית והעמוקה.

אני מצטערת שאת יתר העובדים אני לא מכירה אישית. אני רוצה לומר לך,

היו"ר י. כץ, שאתה מקבל צוות שיותר טוב ממנו לא יכול להיות, ולשמוע את

זה ממני זח לא פשוט.

ישנו כאן אלכס פארן, שהוא מנכ"ל שירות התעסוקה.

אני רוצח להציג בפניכם לראשונה את רמי גביזון, שהוא המנכ"ל החדש של

המכון לפיריון עבודה.



יוסי תמיר, כפי שאמרתי לכס, המנכ"ל לביטוח לאומי נמצא בניו יורק. הגיעו

לכאן שלושה מבכירי המשרד, ש. בריצמן, שלמה כהן, ושולי חיימזון, שבאו

לייצג את המוסד לביטוח לאומי בפרידה ממך ובכניסה של היו"ר י. כץ.

תודה ובהצלחה.

אני מבקש מנשיא בית הדין, השופט מ. גולדברג,

לומר לנו כמה דברים.

מ. גולדברג; אני סברתי לתומי שבאתי לשמוע ולא להשמיע. אבל

משהתבקשתי אני אומר מספר מילים.

חוק בית הדין לעבודה שנחקק בשנת 1969, ובעקבותיו הוקמו בתי הדין, חוגג

בימים אלה 25 שנה לקיומו. וכל תיקון בחוק, ובתקנות, עובר דרך ועדה זו.

למרות שהיו מספר סטיות שלא לרוחם של שרי העבודה לדורותיהם, ושלנו,

שתיקוני חוק שונים עברו בוועדת חוקה חוק ומשפט. שם אנחנו לא תמיד

מרגישים בנים יחידים, ולא זוכים לאותה אהדה והבנה שאנחנו זוכים לה

כאן.

בפסקי הדין שלנו אנחנו מחפשים את מטרת החוק ומטרת המחוקק, ואותה אנחנו

מוצאים בדברי הכנסת, שאנחנו מרבים אולי יותר מבית המשפט העליון לצטט

אותם כל אימת שאנחנו נזקקים לסוגייה שעולה לפנינו, על מנת לפרש סעיף

שהוא לא כ"כ ברור בחוק, ויש לנו לצערינו מספר לא מועט של חוקים שבהם

אנחנו מטפלים, שבהם סעיפים שונים דורשים פרשנות. רק לפני כשבועיים,

נזקקנו לסוגייה, והביטוח הלאומי לא יאהבו לשמוע את זה, אם ידועה בציבור

יכולה להיות עקרת בית, במובן חוק הביטוח הלאומי, שעה שהיתה גישה של

המוסד לביטוח הלאומי שהחוק אינו מכיל את אותם תנאים מיוחדים לעקרת בית

לגבי ידועות בציבור. אנחנו לא קיבלנו את הגישה הזאת, וגם אז נעזרנו

בדברי החוק ובדברי המחוקקים.

אנחנן נהנים, במעט שאנחנו זקוקים לוועדה, משיתוף פעולה, בתקופה הארוכה

שהשרת נמיר עמדה בראשה, בתקופה הקצרה שח"כ ע. פרץ עמד בראש, ואת ח"כ י.

כץ אנחנן מכירים מזה שנים. אני הכרתי אותו לראשונה במגרש הרוסים, כשהיה

שם בית המשפט העליון, שעה שאני תקפתי פסק דין של בית הדין הארצי

לעבודה, והוא הגן עליו, ואין לי ספק שהוא ימשיך להגן עלין גם בתפקידו

זה. אני מברך את כל הברכות ליו"ר היוצא בתפקידן החדש. וכמובן ליו''ר

הנכנס, בעקבות המטלות שעומדות לפניו. תודה לכם.

ע. מאור; אני רוצה קודם כל לברך את שרת העבודה והרווחה

א. נמיר על שובה במרץ כזה, והחלמה מהירה היא

חלק ממסלול החיים. הרבה ברכה, והערכה, ושיתוף פעולה.

את יו"ר הוועדה היוצא ח"כ ע. פרץ, כחי'כ זו היתה לי קדנציה ראשונה,

שיעור מאלף מאוד, בדאגה לפרט, ליחיד, ולמדיניות ולכושר המאבק. בעצם רק

עוברים פאזה, אבל נשארים באותו תחום.

את ין"ר הוועדה החדש, ח"כ י. כץ, שבתפיסותיו ובעמדותיו כלפי עובדים,

ובבקיאותו בחקיקה, ובנושאים החברתיים, אין ספק שיתרום הרבה לוועדה.



לגבי הנושאים עצמם, אני מקבלת את פנייתו של יו"ר הוועדה, שיש להצטמצם.

ולכן אציין רק בהיבטים כלליים.

הנושא הראשון, הוא מעמד העובדים. אני הושבת שאנהנו בתקופת מעבר מאוד

קריטית בנושא הזה. גם פתיחת אופקי השלום, שהם דבר חשוב ביותר, וגם

מגמות ההפרטה, שפה הוזכרו, מחייבים אותנו להתמקד בנושא העובדים, או

במשוואה של ועדת העבודה והרווחה, לא רק בנושא הרווחה, אלא בנושאי

העובדים, והחילופים שהיו בהסתדרות, והיו"ר היוצא. בתחומים שאנחנו כל

הזמן מקפידים לדון בהם, אבל הם עדיין לא מובנים מאליהם. הנושא של יצירת

מקורות תעסוקה. מצויין שהאבטלה ירדה. אבל אוי לנו אם נתרגל לכ-7%

אבטלה. אני רוצה להזכיר, שכאשר סגן השר אמר את זה, כולנו נרתענו, ויש

אוכלוסיות מיוחדות שהמצב הזה נגזר עליהן להיות מובטלים. במצב זכויות

העובדים, ובנושא שכר גבוה כתפיסה, וכערך, ואנחנו שומעים את כל הבעיה של

האניפלציה בגלל השכר וכוי, וקידום שכר המינימום.

הדבר השני, זה חוק הפנסיה. אני מגבה על הנושא, ואני חושבת שלהישג של

חוק הבריאות, אנחנו בהחלט צריכים לראות בשנתיים הקרובות את נושא קידום

חוק הפנסיה, כולל היותו פרוגרסיבי. היותו כולל את כל הניגזרים שהיו

קשורים בפנסיה. אין ספק, היותו יעד מאוד מרכזי.

בנושא הרווחה, גברתי השרה, אין ספק שאני רוצה לברך על הרבה מאוד דברים

שציינת שעושים. עם זאת, ממחקריו של ד"ר דורון ואחרים, אני חושבת שהמאבק

על מדינת רווחה בישראל, בסטנדרטים של המדינות המתקדמות יותר מבין

מדינות הרווחה, עוד לפנינו, ואז זה נוגע באמת לאוכלוסיות של קשישים,

מפגרים, נשים מוכות, נכים, ואחרים.

לבסוף, התחום הרביעי, זה התחום של נשים. גם בנושא של קידום נשים

בעבודה, וצמצום הפערים בשכר, ונשים מוכות, שמחנו לשמוע על הקידום, אבל

יש עוד דברים שצריך להיכנס אליהם, הוועדה צריכה להרתם אליו באופן עוד

יותר אינטנסיבי ולתת גיבוי לתחומים הללו. תודה.

גברתי השרה, אדוני היוי'ר. זאת הזדמנות עצובה

שמחה. אני חושבת שעבודתו של ח"כ ע. פרץ הצטיינה

בכך שהוא לא נרתע, למרות שהוא חבר בקואליציה, להגיע לעימותים. גם השרה

נמיר, שהיתה יו"ר הוועדה, נהגה כך, משום שבוועדה הזאת כולנו חשים

שאנחנו הדוברים, המייצגים של האוכלוסיות, שבשמן אנחנו מנסים לתקן

דברים, להגן על דברים, ולחלץ ציבורים שלמים ממצבים קשים ביותר.

אני רוצה לציין גם את האווירה החופשית, הפתוחה, עם הכבוד ההדדי, ששררו

בדיונים האלה. ואני בטוחה שח"כ ע. פרץ יקח איתו את התכונות הטובות

האלה, של מנהיגות, לתחום החדש. וגם שח"כ י. כץ יתרום באותה רוח לעבודת

הוועדה.

אני מבקשת להמשיך את החוט, אי את הנושא שנגע בו יו"ר הכנסת ש. וייס,

כאשר הוא תהה בקול רם בנושא האוניברסליות והגישה שלנו לנושא הרווחה

והמצב החברתי.

אני חושבת שזח דיון רציני ביותר שצריך לנהל, משום שהקרב על

האוניברסיליות הוא בעצם הקרב על תפישת זכויות האדם, וזכויות האזרח

במדינת ישראל.



לאחרונה שבו וקיצצו בקיצבאות הילדים באופן אוניברסילי, והטענה היתה

שבאותו זמן משפרים את מצבן. אבל כמו שאמרה השרה א. נמיר, שוכחים שבאותו

זמן, באופן מאוד אוניברסלי, מעניקים הקלות לכל המעבידים, מבלי לשאול אם

המעביד הזה הרוויח בשנה שעברה, הפסיד בשנה שעברה, מצבו טוב, מצבו רע.

ברגע שמדובר בהקלות למעבידים, למשל, ההקלה היא אוניברסלית לגמרי. ובזמן

שמקצצים בקצבאות הילדים, באותו זמן ממשיכים בכל מיני הקלות במס הכנסה,

שהן הקלות שלא מגיעות לשכבות שלא משלמות מס הכנסה, או כמעט ולא משלמות

מס הכנסה. לכן, אני חושבת שיש הרבה מאוד מראית עין, ויש הרבה מאוד עשן

בנושא הזה, ותפקידה של הוועדה שלנו להגן בכל כוחה על מדינה שבה ישנן

קצבאות אוניברסיליות, בצד סיוע מיוחד למשפחות שנמצאות במצוקה.

הדבר השני שרציתי להדגיש בהקשר זה, הוא גם הטיפול בנשים. הרבה פעמים

מצטייר הטיפול בנשים כטיפול שבא כתוצאה מזה שהמדינה מרחמת, ממש ליבה

נכמר. ודאי שכל ידיעה שאנחנו שומעים על אלימות כלפי נשים, על התעללות

בנשים, על רצח נשים, היא מקוממת, מקפיצה, זה מוציא אותנו משיווי המשקל.

אבל א"א להשלים עם זה, להתייחס לחצי מהאוכלוסיה במדינת ישראל כאילו

שמדובר באוכלוסיה טעונה טיפוח, שצריך לרחם עליה, ולהחזיק את ידה כדי

שהיא, המסכנה, האוכלוסיה הזאת תוכל להתקיים. לא כך צריך להתייחס. אני

חושבת שיש עדיין בעיה בהתייחסות לנושא הזה. ביצירת המערכת החברתית שבה

השוויון יהיה מובנה. שבה מעמדה של האישה, לא יהיה נושא להתדיינות אם

מגיעה לה, או לא מגיע לה. שזה יהיה כאילו מובן מאליו. לדעתי, בתחום

הזה, הדרך היא ארוכה מאוד. אם מדובר בשכר, אם מדובר ביצוג, אם מדובר

בתחומים אחרים. והוועדה שלנו צריכה לגשת לשורה שלמה של נושאים שקשורים

בנושא הזה, כמו גם בתחום אחר של שוויון, שזה שוויון האוכלוסיה הערבית.

שמעתי פה בסיפוק את ההודעה של השרה על הוספת תקנים של עובדים סוציאלים.

אני חושבת שזה עשוי להיות תחילתו של שינוי מהותי בטיפול בנושא הזה. אבל

גם בנושא הזה הגישה צריכה להיות החתירה לשוויוניות, וליצירת תנאים

חברתיים, והזדמנויות שוות לכל האוכלוסיות.

אני מאחלת הצלחה לכולנו ומקווה שדיונים יהיו בהקשר של התקציב.

ב. טמקין; אני כמובן מצטרף לברכות לשרה א. נמיר עם חזרתה

לעבודה מלאה, ומאחל לה המשך הצלחה.

אני רוצת לברך את היו"ר היוצא, ידידי ח"כ ע. פרץ, ולהודות לו. אני

מצטרף לכל ההערכות לגבי ההצלחה שלו בתפקידו. אני רוצה להוסיף איזו שהיא

נימה אישית כאן. אני בתור ח"כ חדש, וח"כ חדש בוועדת העבודה והרווחה,

מצאתי ועדח שבה היו"ר נותן בהחלט כבוד, ובעיקר מקום לעבודה עצמאית

ולביטוי, לח"כ חדש בלי להיאבק על תחומים בתור שיתוף. הוא גם הסכים לכך

שאני אמלא תפקיד בתור יו"ר ועדת משנה, שמבחינתי זה אחד המקורות של

גאווה ושל עבודה פוריה פה בכנסת, ועדת משנה לנוער במצוקה. אני ממש מודה

לו על כך. הוא פתח לי צוהר למשהו בלתי רגיל מבחינת היכולת לתרום.

אני גם רוצה לומר דבר על אומץ הלב שהוא גילה בשלבים שונים בחקיקה. אני

מאחל לח"כ י. כץ שימשיך בעצם את המאבקים האלה, ואת העמדה האמיצה של

הוועדה; ושל יו"ר הוועדה כלפי כל גורם, כולל כמובן הגורם שמבחינתנו הוא

תמיד מהוות מקור לעזרה, וגם מכשול, וזה משרד האוצר.

אני גם מאחל לו יצירתיות, כמו שהיתה כאן, במובן הזח שהיו"ר לא הסתפק רק

בתיקונים שוליים פה ושס בנושא כזה או אחר, אלא הוועדה גם דחפה והיו"ר



דחף לקבלת חוקים שהם ממש מתפכח בכל אחד מהתחומים. כבר נאמר לגבי ביטוח

הבריאות, אבל זה נכון גס לגבי חוק חיילים משוחררים, וחוקים אחרים

שהתקבלו בזמן שהיו"ר ע. פרץ מילא את תפקידו.

אני רוצה להצטרף באופן מיוחד לדברים של ח"כ ת. גוז'נסקי. אני תמיד

מתפלא על כך שכאשר באים לחלק ארבעה מיליארד שקל, או חמישה מיליארד שקל,

אף אחד לא מגיש לאף ועדה, כולל ועדת חכספים, הסברים איך בדיוק הארבעה

מילארד שקל שמחלקים, או החמישה שקל שמילארדים למשל למעבידים בכל מיני

צורות, איך הם יוצרים מקומות עבודה נוספים, וכמה הם יוצרים? אין לנו

זמן להיכנס לנושא הזה כאן, אבל אני אומר באחריות, למשל במה שמדובר

בהקלות בביטוח לאומי. למעבידים, או במה שמדובר בחוק עידוד השקעות הון,

שאני לא ראיתי, פניתי ואני חוזר ופונה כל הזמן, איך מתקשר מה שעושים

בשבילם, ליצירת מקומות עבודה או לצמיחה. איך מאה מיליון נוספים יוצרים

כך וכך מקומות עבודה? לא ראיתי לעולם. אבל כאשר מדובר על תוספת של

עשרים מיליון, נניח לאיזה שהוא נושא חברתי, אנחגו מקבלים פה ניירות,

איך ההשפעה של העשרים מיליון המסכנים האלה על כל המקרו כלכלה, ואיך

האינפלציה כולה תגבר כתוצאה מהעשרים מיליון בכך וכך אחוזים.

אני חושב שלוועדה הזאת אסור לקבל את התפקיד שהיא כאילו רק האחראית

על המסכנים, והיא לא נוגעת בנושאים האחרים, ואנחנו לא צריכים

לקבל מצב שבו מפעילים אוניברסיליות כלפי המעבידים, ולא מוכנים או

מתנגדים באופן חריף לאוניברסיליות במה שנוגע בטיפול בעניים, או באנשים

הזקוקים לרווחה.

אני לא שמעתי מהשרה דיבור ספציפי על הנושא של נערות במצוקה. היא דיברה

על מקלטים לנשים מוכות. אני יודע שסוף סוף, הודות לשרה, גם נפתח מקלט

לנערות במצוקה, למשל בסקטור הערבי בצפון. אבל הובטח מזמן סידור המשך,

לאן לשלוח את הנערות אחרי שהן מסיימות את הזמן שלהם שם במקלט, והייתי

רוצה לשמוע, בהזדמנות הראשונה, מתי פותחים את ההוסטל הזה שהובטח

להמשך?

אין ספק שתרבה דברים קודמו גם בתפקידך הקודם,

גם עכשיו. אבל, אנחנו שנינו מודעים לחשש

מהגידול בפער החברתי במדינת ישראל.

לפי דעתי, זח הנושא המרכזי, ובעיות הפרט שהולכות ומחמירות בקרב חלק

מאוכלוסיה, כמו הסמים, כמו אלימות במשפחה, כמו בקרב ילדים, נשים וכוי.

זה אחד האתגרים הגדולים של החברה הישראלית. אנחנו איתך בעניין הזה,

וודאי נמשיך לעבוד ביחד.

לידידי ח"כ ע. פרץ, שהנהיג את הוועדה ביד רמה, בכשרון יוצא מן הכלל,

שינק למעשה מביתו, שאני מכיר את הרגישות החברתית שבו, הרגישות הגדולה

למצוקה בחברה הישראלית, ולמעשה הרגישות הזאת עולה ומנצחת לפעמים את

האינטרס הפוליטי שלו. אבל הוא לא נרתע מעולם להביא לוועדה כל נושא

שיכול לקדם את פני החברה הישראלית, גם אם זה לא מוצא חן בעיני

השלטונות.

אתה תחסר לנו בעיקר מבחינת הסגנון. פעם אתה גוער, פעם אתה מחייך, ועוד

מבחינות רבות אחרות. אנחנו רוצים לראות שיהיה המשך במשולש הזח, אורה



נמיר, עמיר פרץ, ויוסי כץ, תמשיך באותו כיוון. אנחנו נעזור לך. אל

תרתע. תודח רבה.

חברי הכנסת, אדוני חיו"ר, חברי ח"כ י. כץ,

חבריי לוועדה, אדוני יו"ר אגודת החרשים.

למען האמת אני מרגיש שמי שנכנס לנושא הרווחה נשאר בנושא הרווחה. אם זה

השרה א. נמיר שממשיכה בנושא הזה. אם זה ח"כ ע. פרץ שהולך להיות יו"ר

האגף לאיגוד המקצועי, שיש לו איזו הרגשה מיוחדת, גישה מיוחדת, תמיכה

מיוחדת בכל נושא שקשור לרווחת העובד, וכמובן ח"כ י. כץ, שכל החיים שלו

עסק בנושא המשפטים, בנושא האיגודים המקצועיים, וזה לא חדש לנו.

בשבילי, זו הקדנציה הראשונה, ואחת המטרות שלי היתה להיות בוועדת העבודה

והרווחה. כי באתי מהשכונות, באתי מלמטה. ידעתי מה המצוקה העמוקה שיש

לעם. כי מי שבא עם כפית של זהב, צר לי, לא תמיד מרגיש את מה שקורה

למטה. הוא רק יכול לשמוע, אבל ההרגשה לחיות עם זה, ולהרגיש את זה,

ולהתמודד עם המצוקות האלה, זה קצת רחוק לו. והוועדה הזו רצה

באוטוסטרדה, הרגשתי במשך השנתיים שאנחנו צריכים לרוץ אחרי קצב הנושאים

ולפעמים לא מצליחים להתמודד עם קצב הנושאים הרבים שצריכים לפתור, ואני

גם רואה שהאופק לא כ"כ קרוב. אני חש את הדברים שהם הולכים ומתרחקים,

ואנחנו כל זמן צריכים להתמודד איתם. לדוגמה, נושא המשפחות החד הוריות

65,000 משפחות חד הוריות יש לנו במדינה הזו, כאשר מידי שנה יש גידול,

אני לא רוצה לומר טבעי או לא טבעי, של עוד 5,000 משפחות שמצטרפות מכמה

סיבות. סיבת הגירושין, שזאת המצוקה הכלכלית בתוך המשפחה. סיבת האלמנות,

שזה סיבה טבעית שלא תלויה באף אחת. או משפחות שמצטרפות כחד הוריות,

בגלל שהן לא מצליחות להינשא. אולי בגלל הסטטיסטיקות של שש נשים לגבר

במדינה, נוצר מצב שצעירות, בגלל שהן לא מצליחות להינשא, מביאות ילדים

לעולם, ונחשבות כמשפחה חד הורית, והיא לא חייבת לעשות את זה במסגרת

הנישואין.

אני חושב שהוועדה צריכה עוד לבוא ולשנות מספר נושאים שהם על הפרק. נושא

החרשים במדינת ישראל, שזו אוכלוסיה לא מבוטלת, ועדיין לא מוכרים כנכים,

ויש מגבלה אמיתית לגביהם בנושא של תעסוקה. ואתן דוגמה פשוטה, גברתי

השיח, חוק אגרת הרדיו והטלויזיה חל עליהם גם באגרת רישוי הרכב, למרות

שהם לא מצליחים לשמוע רדיו, והם מחוייבים לשלם את זה. אני חושב שזח

תיקון משמעותי, וצריכים להחליט לפתור אותם מתשלום, כי אנחנו יודעים

שלאוכלוסיח הזאת כל אגורח זח דבר יקר. הם משלמים היום 75 שקלים על אגרת

רדיו שהם לא שומעים בכלל. זו דוגמה קטנה.

ודוגמה נוספת, שאני מקווה שחוק בריאות ממלכתי יכסח אותח, חיא הנושא של

ניתוחים בחוץ לארץ. יש משפחות שזקוקות לניתוחים בחוץ לארץ, ואין. לאף

אחד לתת לחם את חתקציב, ולפעמים האדם מגיע לידי מצב של סוף חייו, ואם

לא יארגנו לו 30,000 דולר, או 40,000 דולר, אין מי שיעשה לו את זח.

ואני מקבל לפחות קרוב לחמישח שישח מקרים של ניתוחים קשים מאוד שאין לי

ממי לחוציא כספים כאלח. אלח דברים שגם המשרד חייב לתת עליהם את הדעת.

ובנושא הסמים, גבירתי. היום הנוער שלנו מידרדר למצב כזה, שנכון שמשרד

חעבודח וחרווחח חעביר הנושא הזח לרשות למלחמח בסמים. אני גם חבר פח,

וגם חבר שם. אבל יש בעיח ממשית איך המוסדות באים ומתמודדים, כל זח לא

רק המשרד שלך. גם משרד חחינוך חייב לחיות מעורב בזח, וגם משרד חמשטרח



חייב לחיות מעורב בזח, ואס לא יחיח תיאום מלא בנושא חזח, אנחנו, ועדת

העבודח והרווחח, נספוג את זח בחזרח, כי אנחנו נצטרך לטפל באותח

אוכלוסיח, אח"כ, שיקומית בבתי חסוחר.

אני יכול לדבר שעות על חנושאים חאלח. אני רוצח לומר מילח קצרח, ידידי

ח"כ י. כץ, אני אמשיך לתמוך בוועדח חזאת, ואני מאמין שאתח תמשוך בקצב

של ח"כ ע. פרץ, ותדע לעשות את זח טוב מאוד לא פחות טוב ממנו, ואני מאחל

לך חצלחח, ולכל חברי חוועדח. תודח רבח.

ט. אלסאנע; אני רוצח לאחל חחלמח לשרח א. נמיר , ואני רוצח

לומר שמתוך חיכרות ומתוך נושאים שחטפקתי לחעלות

אני יכול לציין בטיפוק רב את חתגובות, ואת חיחט וחגישח חחיובית שאני

מקבל, במיוחד לחרבח טוגיות, שבמשך שנים לא טיפלו במגזר חערבי, ובמגזר

חבדואי בפרט. אציין לדוגמח את חעניין של חילדים חמפגריס, וחתגובח

חמיידית וחטיפול בילדים שבמשך עשרות שנים רק טבלו אצל חחורים, ואצל

חמשפחות שלחם.

לך ח"כ ע. פרץ, אני יכול רק לחדגיש ורק לאשר את דברי חחלל והשבח שנאמרו

על ידי קודמיי, כל חמוטיף - גורע.

לך ח"כ י. כץ, אני מאחל שתצליח. אנחנו נמשיך לעבוד ביחד.

אני רוצח לציין בשני משפטים קצרים. חעניין חחברתי חוא נושא מאוד חשוב.

חחוטן חחברתי של חחברח זח דבר חשוב ומחותי, ואנחנו רואים דוגמאות

במדינות רבות בעולם שחדגישו את חעניין חבטחוני, וחנשק, וחציוד חצבאי,

ואיך שחן מתפוררות ומתמוטטות. ומצד שני, חחברות שמדגישות את חשוויון,

ואת חרווחח, ואת חצדק חחברתי, איך חן יכולות לחתקדם, ולחתפתח כלכלית.

לדעתי, במשך חשנתיים חקודמות חיתח חתייחטות לנושאים חשובים. אבל יש

שכבות בתוך חחברח, שעד חיום לא נגענו בחם. חמצב שלחם נשאר כפי שחוא. לא

חל בחם שינוי משמעותי. ביישובים חערביים, חאבטלח ממשיכח לחיות גדולח

וגבוחח, למרות שחשרה גתנה אחוזים לגבי שיש ירידח משמעותית לגבי שיעור

חאבטלח. אבל אני יודע שחאבטלח בערד לא נובעת בגלל שיש מובטלים בערד,

אלא בגלל שחשבטים חטמוכים לערד נרשמים בלשכת תעטוקח בערד, ולכן אומרים

כביכול שיש אבטלח בערד. חאבטלח נמצאת היום בעיקר במגזר חערבי. ולכן,

אני לא רואח את הפתרון אך ורק במסגרת משרד העבודה והרווחה, אבל המוביל,

אלה הנשים.

לכן, צריכה להיות מדיניות בשנתיים שלוש שנים הבאות איך להתמודד עם

האבטלה במגזר הערבי.

עניין נוסף, הוא עניין של היישובים הלא מוכרים. אנחנו מדברים על רווחת

חפרט. אבל ביישובים האלה מתגוררים עשרות אלפים. אלה ישובים שאין בהם

שירות אלמנטרי. לא שירותי בריאות, לא חשמל, אפילו מים אין. חסרות

הזכויות הבסיסיות האלה, תחבורה, כבישים, אז אין מה לדבר ביישובים האלה

על רווחת הפרט כשהדבר האלמנטרי לא קיים.

לדעתי, גם הוועדה צריכה לתת את דעתה על מצבם העגום של תושבי היישובים

האלה. צריך לקחת גם יוזמה בתחום הזח, כי א"א אך ורק לטפל באלה שחם במצב

הבינוני, ולהפקיר את אלה שהם במצב האבסורדי, והמצב הקשה.



ביישובים הערביים שאני הייתי וסיירתי במסגרת תפקידי בוועדת העבודה

והרווחה, התקציבים המוקצים לטיפול השוטף הם קטנים, נמוכים. אומנם יש

תוספת תקנים. אבל העובד הסוציאלי שיעמוד לטפל, אם אין לו האמצעים, אם

אין לו התקציב להתמודד עם ציבור הפונים אליו, אז תפקידו כמו תפקיד

הכותל המערבי. באים אליו, בוכים, מתלוננים, אבל אין לו את התשובה ואין

לו את המענה. לכן, הפתרון הוא לא רק על ידי הוספת תקנים, אלא גם על ידי

הגדלת התקציבים על פי הצרכים של היישוב הזה או אהר, לפי המצב החברתי

והכלכלי באותו ישוב.

אנחנו ביום מרגש, של חילופי משמרות, והייתי

רוצה בפתח הדברים לברך וגם להודות ליו"ר הוועדה

היוצא, שגם ברגעים הכי קשים של עימותים, והיו לנו כאלה, ידע תמיד לשמור

על ההגינות, ועל היושר, והעיקר ידע לתרגם בסופו של דבר את העימות

לדברים שחיזקו את הנושא שעליו היה העימות.

התבקשנו לדבר על חוק הבריאות, והרי לכך אני מתכוון. החוק הזה, בגלל

העימותים בנושאים המהותיים, יצא הרבה יותר חזק ממה שהוא הגיע לוועדה,

בגלל שהיה לנו הזמן, והכוח, והאנרגיה, לתקן אותו ולחזק אותו.

לשרת העבודה, הרבה בריאות. כולנו כאן עדים איך העבודה חזרה במלוא המרץ,

ובמלוא הקיטור. אני משוכנע שבשנתיים הבאות לחברי הוועדה יהיה התענוג

לשמוע אותה, לעזור לה, לעבוד ביחד איתה לטובת האזרחים בישראל.

וליו"ר הוועדה הנכנס, חברי ח"כ י. כץ, בחירה מעולה, גם בנושא הגדול

שעומד בפנינו בגלל הפנסיה שבו הוא מומחה, בקיא, ויודע. עד כאן הברכות.

נתבקשנו לדבר בצמצום ועל נושא אחד, מטבע הדברים אני אדבר על חוק

הבריאות.

הנושא הזה של הבריאות הוא כמעט האחרון אולי שנותר בחברה, שאפשר לייחס

לו גם את המילה ערכים, מבלי שמישהו יקרוץ לך בעין הימנית ויגיד לך,

הערכים מתו. בהרבה מאוד שטחים הם מתו, בשטחים אחרים ערכים תורגמו

לבטלנות, ולסיאוב. לא בשטח הבריאות. אם בסעיף 1 של החוק כתוב, צדק,

שוויון ועזרה הדדית, אלה הם מילים שבמערכת הבריאות עוד יש להן משמעות,

ותפקיד הוועדה זה ליצוק תוכן אמיתי לתוך המלים האלה. כבר עכשיו, עוד

בטרם יבשה הדיו על החוק, יש תוכניות. אחרי שעיקרו את תוספת היוקר, לחסל

אותה. וביחד עם זה, בתרגיל מחוכם, לקצץ במס הבריאות באופן שהאוצר ישים

על ידו עוד מליארד שקל. צעד אנטי חברתי בצורה שלא תאומן. מבלי לפרט את

הפרטים יש לי את כל המספרים והנימוקים, אני לא אעשה את זח ברגע זה. אין

ספק שכנגד המזימה הזו, חייבת להתייצב ועדת העבודה והרווחה ולחרוג את

הדבר הזוז כשהוא עוד קטן.

אמרתי שכאשר ילאימו את הגוויה, היא תהיה יותר יעילה. יבוא האוצר ישים

את הרגל הגדולה שלו בפנים, וישתלט על הכסף. ועוד לכרוך בזה את ביטול

תוספת היוקר בכלל בפברואר.

נקודה אחרונה, אנחנו בעידן של שלום, ובמובנים רבים יש לנו פה צבא שיש

לו מדינה. לא ההיפך. לא מדינה שיש לח צבא, אלא צבא שיש לו מדינה. ואפשר

להאריך בשטחים שבכלל לא קשורים בוועדת העבודה והרווחה.



בשנת התקציב 95', הצבא יקבל משכורות של 4 מיליארד שקל. אדם במדינת

ישראל צריך להעביר 10% לבריאות. 5% במס בריאות במספרים עגולים, ו-5%

במס מקביל. כמה לפי דעתכם מ-4 מיליאד השקלים מהמשכורת לצבא יגיע

לבריאותו אפס. שר הבטחון לא משלם מס מקביל, גבירתי השרה, שממונה על

החוק הזה. שנים רבות הוא מרשה לעצמו לא לשלם מס מקביל. יוצא הרמטכ"ל,

לובש את הבגדים האזרחים, נרשם לקופ"ח, כמו עולה חדש. עכשיו הוא ירד

מהמטוס. שלושים שנה הוא לא שילם כלום.

אני קורא לוועדה בשנת 95' להביא 400 מיליון שקל למערכת הבריאות על ידי

זה שהצבא ושר הבטחון ישלמו לבריאות. רק הוועדה הזאת יכולה לעשות את

זה.

י. שפי; אנחנו עוסקים היום בישיבה חגיגית, לכן אני ארכז

את דבריי הקצרים במיוחד לגבי שלושת האנשים

שמופיעים כאן בראש השולחן.

אני רוצה לומר לשרה א. נמיר, אני מברך אותך על שובך. אני מאחל לך

בריאות טובה. אני חושב שאם הזכרת קודם מכונית, את לא רחוקה מזה כי

נכנסת עם חזרתך, ישר במהלך חמישי. לא ראיתי שהתחלת מהלך ראשון, שני,

שלישי, אלא ישר במהלך חמישי. זה מוסר העבודה שלך, וזה האופי שלך,

והלוואי שהרבה הרבה יקהו דוגמה ממך מה זה מוסר עבודה, ואיך צריך לתפקד

כאשר יש תפקיד חשוב ואחראי.

לגבי ח"כ ע. פרץ. אני לא הכרתי אותו בטרם התמנה ליו''ר ועדת העבודה.

הכרתי רק את השרה א. נמיר, שהיתה בראשות הוועדה. כמזכיר ארגון עובדי

התעשייה האווירית הופעתי הרבה פעמים בוועדה, וראיתי איך היא תפקדה.

וח"כ ע. פרץ הפתיע אותי לטובה. נדמה לי שהוא נכנס לנעליה של השרה א.

נמיר, בצורה יוצאת מן הכלל. הוא ניהל את הדיונים ביד רמה, ובזרוע

נטויה, והייתי אומר שגולת הכותרת שלו, וכבר הזכירו קודמיי, הוא סיום

חוק בריאות ממלכתי, שהרבה הטילו ספק אם בכלל אפשר להגיע להסדרים כאשר

החוטים נמשכו לקיצוניות מצד לצד, ובסופו של דבר, ואמר כבר ח"כ י. לס עם

הרבה סבלנות, ועם הרבה זמן, הגענו לאיזה שהוא הסדר. נכון שהחוק עוד לא

הושלם, הוא עוד תלוי בדברים נוספים. עוד נמצא דברים שאולי מיהרנו לחוקק

ואולי צריך לשנות. אבל בעקרון אני חושב שהוא חוק טוב למדינת ישראל.

ח"כ ע. פרץ המשיך ללכת בתלם כפי שהשרה א. נמיר עברה מתפקיד יו"ר ועדת

העבודה והרווחה, לשרת העבודה, ואך טבעי הדבר הוא שגם ח"כ ע. פרץ הלך

באותו כיוון. אומנם לצד השני, לאיגוד המקצועי, אבל אני חושב שהוא לקח

על עצמו תפקיד מאוד קשה, ואנחנו נראה את זה בתקופה הקרובה. היום יש עוד

רגיעה בשוק, אבל כאשר נגיע לתהילת הסכמי העבודה, ח"כ ע. פרץ יצטרך לנהל

את זה, ואם הוא ינהל את זה כפי שהוא ניהל את ועדת העבודה, אין לי ספק

שהוא יצליח.

לגבי ח"כ י. כץ, שכבר נבחר אתמול, והיום החילופים הרשמיים. אני עבדתי

עם ח"כ י. כץ בוועדה הזו, ועוד במספר תפקידים. לדוגמה הוא היה יו"ר

ועדת משנה לפנסיה, ושם הייתי לידו וראיתי את תפקדו. אני חושב שעצם

העובדה שהוא גם משפטן תוסיף הרבה מאוד לוועדה הזו, שהיא מתעסקת בחקיקה

בחלק גדול מאוד מהתפקידים שלה, ואני חושב שהתפקיד הבא של ח"כ י. כץ

יהיה לטפל בחוק פנסיה ממלכתית, שנדמה לי שהוא הדבר החשוב ביותר שעומד



היום על הפרק, לאחר שאנחנו מסיימים את חוק בריאות ממלכתית. אני מאחל לו

הצלחה. והמשך שיתוף פעולה. תודה.

מ. גפני; אני אשתדל להיות חגיגי, ולדבר בקצרה.

ראשית, אני רוצה לדבר על שרת העבודה והרווחה,

שהיא היתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, במהלך הקדנציה הקודמת, ואני זכיתי

להיות חבר בוועדה קרוב לארבע שנים. היא ניהלה את הוועדה באופן יוצא מן

הכלל. הנושא היה אכפת לה. הנושא היה חשוב מאוד מבחינתה. אני מאוד נהנתי

אז לעבוד איתה. אני הייתי ח"כ חדש, היא כבר היתה ח"כ ותיקה יותר. כשהיה

אצלנו דיון בסיעה על חלוקת הוועדות גם בקדנציה הקודמת, וגם עכשיו כאשר

חזרתי לכנסת, אני בחרתי וקיבלתי את הוועדה הזאת להיות חבר בה, מכיוון

שאני חושב שזאת אחת הוועדות החשובות ביותר בכנסת. הנושא החברתי קרוב

לליבי, הנושא של רווחה של כל הדברים הקשורים בזה, ואני ראיתי בשרה א.

נמיר, לאחר ניהול הוועדה בקדנציה הקודמת, בחירה טבעית להיות שרת העבודה

והרווחה.

הוועדה הזאת אכן איננה ועדה פוליטית. הזדעזעתי לראות באחד העיתונים,

שמישהו אמר שאת חזרת מהניתוח לא צלולה, בעקבות הסערה התקשורתית שדברייך

עוררו, ואכן אני חושב שמי שאמר את זה הוא אכן לא צלול, הוא איננו מכיר

אותך. כשאני שמעתי את מה שאמרת בתקשורת, ומתוך הכרותי אותך, שמחתי,

בגלל שידעתי שחזרת בריאה ושלמה. חזרת לתפקודך הנכון, האמיתי, כפי שהיה

קודם, ומבלי לומר אם אני מסכים או לא מסכים.

דברייך גרמו סערה, הרבה מעבר לכל פורפורציה, כיוון שהממשלה הנוכחית,

ואני לא מדבר פוליטיקה, התפקיד המרכזי שבו היא רואה את דרכה, זה התפקיד

המדיני. הרצון לעשות שלום, הרצון להתקדם בכל מחיר עם מדינות שכנות.

הממשלה הזאת, מכיוון שעיקר תעסוקתה הוא אך ורק הנושא המדיני, מזניחה

אולי שלא במזיד את הנושא הכלכלי, החברתי, את הנושא של רווחה, הנושא של

כל מה שקשור לאבטלה, לתעסוקה, הממשלה מזניחה את החלק הזה.

אני שמח שבממשלה כזאת, שהנושא החברתי כ"כ מוזנח, עומדת שרה חזקה כמוך,

שיכולה להתמודד עם הדברים האלה, במצב הרע שאנחנו נמצאים מבחינה חברתית.

אני חושב שאת האישה המתאימה ביותר לתפקיד הזה, במצב הנתון שהממשלה כ"כ

מזניחה את העניין הזה, ואני לא מדבר פוליטיקה, אחרת הייתי מרחיב, למה

הממשלה מזניחה את זה.

שום שלום עם שום מדינה לא יועיל לעם שחוסנו החברתי הולך ונפגע, הולך

ונפגם. ראשית דבר צריך שהחוסן החברתי של החברה בישראל יהיה חזק. הנושא

הזה שהולכים ונוצרים מעמדות, הולכים ונוצרים איזורים בארץ, יש את ערי

הפיתוח, את שכונות המצוקה, לעומת הביסוס החברתי שהעשירים הופכים

לעשירים יותר, והעניים נעשים עניים. יותר. מקומות שבהם היישוב הוא ישוב

מבוסס יותר, והוא הולך ונעשה יותר מבוסס, ויישובים שהם ישובים עניים,

הולכים ונעשים עניים יותר.

אני מאחל לך בריאות טובה. תמשיכי להאבק כדרכך, ואנחנו נשתדל להיות לך

לסיוע.

מדובר בשכבות אוכלוסיה שנמצאות במצוקה. הן נמצאות במצוקה כלכלית. הן

נמצאות במצוקה סוציאלית. צריך לטפל בהן. צריך עובדים שיעסקו בהן. צריך

מאוד להזהר שלא תורגש אצל האוכלוסיה הזאת פטרונות של העוסקים, כאשר



מדובר על חוק אימוץ, כאשר אנחנו מדברים על משפחות שצריך לקחת להן את

הילדים. צריך שהעובדים יהיו ערים לעובדה הזאת שמדברים במשפחות, או

בהורים, או אפילו בילדים שהם לוקחים מהם ילדים. צריך להיות רגיש לבעיה

הזאת. זה לא פשוט לבוא ולהגיד החוק היבש הוא כזה, ואני עושה את הפעולה

הזאת, מכיוון שכך צריך לעשות. צריך להיות רגישים. היה לי גם מקרה עם

שירות התעסוקה, שעובדים יהיו חלק מהקהילה, שיהיו ערים, ורגישים לבעיות

של הקהילה, כאשר נמצאים בקהילה מסויימת, נמצאים בישובים ערביים, צריך

שהם יהיו חלק מהקהילה, שיכירו את המנטליות, את האוכלוסיה, שידעו איך

מטפלים בהם.

אני רוצה לומר לידידי ח"כ ע. פרץ, על סיום תפקידו כיו"ר ועדת העבודה

והרווחה, אני לא זכיתי להיות זמן רב יחד איתו בוועדה, אני נכנסתי

מאוחר. אני מכיר את ח"כ ע. פרץ ממקום מגוריי בנגב. הוא היה האיש המתאים

ביותר לבוא אחרי השרה א. נמיר לראשות הוועדה. הוא צמח וגדל מתוך

האוכלוסיה והיישובים שבהם באמת יש את עיקר הבעיות. את דיברת על אבטלה

בנגב, על בעיות כלכליות של מצוקות שקיימות בנגב, ח"כ ע. פרץ הוא סמל

גאווה בשביל הנגב. מי שאכן צמח מתוך היישוב הזה. הוא היה ראש רשות

בשדרות. אני חושב שנבחרנו יחד לכנסת באותה קדנציה. הוא התקדם, הוא נהיה

יו"ר ועדת העבודה והרווחה. הוא עכשיו הולך להיות ראש האגף לאיגוד

מקצועי. לא בטוח שהוא נמצא ברשימה הנכונה, אבל הוא נמצא בתפקיד הנכון.

את ח"כ י. כץ הכרתי תקופה קצרה. אני הייתי ער להגינותו, ליושרו

האינטלקטואלי, לידע שהוא מגלה בעניין הזה. אני מקווה לפעול בוועדה שהוא

יעמוד בראשה, למען השכבות החלשות בישראל, ואני מאחל לכולם הצלחה. תודה

רבה.

ראשית אני רוצה להצטרף פה לאיחולי ההחלמה לשרת

העבודה והרווחה, ולהצטרף לדברי ח"כ מ. גפני,

שתקף את כל אותם האנשים שניסו לעשות שימוש בבריאות בנושאים שקשורים

לנושאי הרווחה, וכמובן אמרתי את הדברים האלה גם מעל דוכן הכנטת.

אני רוצה לברך את ח"כ ע. פרץ. היה לי כבוד ותענוג לעבוד איתו בוועדת

העבודה והרווחה של הכנסת. בוועדה זו אנחנו דנים בנושאים שקשורים לעם

ישראל, לאוכלוסיות החלשות. בנושאים שקשורים לאוכלוסויות החלשות אין

קואליציה ואופוזיציה. לפעמים יש מחלוקות, לפעמים יש דיעות שונות

שנוגעות לתפיסות אידיאולוגיות שונות, אבל כפי שאמר בצדק יו"ר הכנסת,

במפלגות שונות יש שכבות שרוצות לדאוג לשכבות החלשות, בין אם זח בימין,

בין אם זח בשמאל. הדברים האלה חוצים מפלגות, ונדמה לי שהוועדה הזו היא

הוועדה היחידה בכנסת שבה אין את הקיטוב הזה בין מפלגות. כי כשיש בעיה

באיזה מפעל תעשייתי, כמו מפעל עוף טוב בבית שאן, שכולם ניסו להחזיר את

המכונות לעבודה שוטפת במפעל, אף אחד לא הצליח, ואילו ועדת העבודה

והרווחה כן הצליחה בשיתוף של כולנו. זוהי החשיבות של הוועדה חזו, ואני

מאוד משבח את ח"כ ע. פרץ, בכך שהוא הפך את הוועדה לוועדה חשובה, עם

החלטות חשובות, החלטות חקיקה חשובות, החלטות של ועדה כמסקנות ועדה

חשובות, ואני בהחלט שמח שהזדמן לי לעבוד איתו, ואני מקווה שבעתיד אני

אמשיך ואעבוד איתו במישורים שונים, בתחום חחברתי, גם בתפקידו תחדש

כיו"ר אגף לאיגוד מקצועי, ואני שמח שגם מספר שנים של יו"ר ההסתדרות,

דבר שודאי גם יבטיח בעתיד המשך הצלחה, ואני בהחלט מחזיק לו אצבעות גם

בעתיד.



אני רוצה לברך מקרב לב את ח"כ י. כץ. אנחנו שנינו ח"כ חדשים. עבדנו יחד

בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. וח"כ י. כץ הוא ח"כ שמבין בדברים

שנוגעים לנושאי חקיקה, בנושאים שנוגעים לכל אדם ואדם, אם זה חוקים

שקשורים למוסד לביטוח לאומי, אם זה חוקים שקשורים לשירות התעסוקה, אם

זה חוקים שקשורים לבריאות, ואם זה חוקים שקשורים לשאר תחומי הרווחה

והחברה.

אני אומנם מהפלגה השנייה, אבל הייתי רוצה שבוועדה הזו תמשך הדומיננטיות

ושיתוף הפעולה שהיה לח"כ ע. פרץ פה. וחי''כ י. כץ הוא המשך טוב לאווירה

שהנהיג ח"כ ע. פרץ בוועדה. אני בהחלט מצטרף לכל הברכות שברכו, ואני

כאיש אופוזיציה אומר לכם שאני בהחלט תומך בח"כ י. כץ, ואנחנו נתמוך בו

עכשיו בוועדה בהצבעות. אנחנו כולנו מחזיקים לו אצבעות, משום שהוועדה

הזו מאוחדת בנושאים שקשורים לתחומי החברה.

בתקופתו של ח"כ ע. פרץ הוועדה נגעה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה היה

המוטו, וזה היה חוט השני שעבר לאורך כל דיוני הוועדה. יו"ר הוועדה

השאיר את חותמו בכל הנושא הזה. אני מציע ליו"ר החדש לקחת נושאים שעמדו

ברומו של עולם, ולא זזו בכל הכנסות, ובכל הממשלות. אם זה חוק פנסיה

ממלכתי, או חוקים אחרים בתור שיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה,

בשנתיים שנשארו לקדנציה הזו של הכנסת, לנסות ולהעביר חוקים סוציאלים

שלא הצליחו להעביר הממשלות הקודמות, לא ממשלת הליכוד, ולא ממשלת

המערך.

לכן, החשיבות של הוועדה הזו שהיא ועדה מפרגנת. זו ועדה שבהחלט רוצה

לעזור לדברים הבסיסיים של עם ישראל, ולהגשים את המטרות האלה. אנחנו

כולנו בשיתוף פעולה מלא, ללא שום מחלוקות פוליטיות, וללא שום מחלוקות

אישיות בין חברי הוועדה.

אני מאחל ליו"ר היוצא הצלחה. אני מאחל ליו"ר הנכנס הצלחה. ואני מאחל

לשרת העבודה והרווחה הצלחה, ובריאות טובה.

ג. בלומנטל; אני מברכת את השרה א. נמיר להחלמה מלאה, והמשך

תפעול יפה של משרד העבודה והרווחה עם התקציבים

וכוי.

כמובן לך ח"ב ע. פרץ ברכות גם להמשך הדרך. אני רוצה לברך את האנשים

שמונה על ועדת העבודה והרווחה, מלבד חברי הכנסת, ולומר שבוודאי המשימות

שעומדות בפנינו כוועדת העבודה והרווחה, הן משימות משותפות, ואני חושבת

שרובינו מכל קצות הבית מאוחדים בדיעה שאנחנו כאן בארץ צריכים לדאוג לכך

שלא יהיו הבדלים קשים מדי בין עשירים לעניים, שלא תהיה מצוקה כפי

שמתקיימת היום, ויש מצוקה רבה מאוד. אנחנו כמחוקקים בודאי צריכים להיות

בין אלה שמובילים את המערכה קדימה ומובילים את המצב הקשה שקיים היום

לעבר מצב טוב יותר.

אני בטוחה שח"כ י. כץ, כיו"ר הוועדה, ואנחנו בוודאי נתמוך בו לראשות

הוועדה, ימשיך להעניק את הוועדה בדרכי קודמיך, ויש לו קודמים רציניים

מאוד. אנחנו בוודאי נסייע כאשר המטרות שלנו תהיינה זהות. אם הן לא

תהיינה זהות, ואם הוא לא יודיע לממשלה שהיא לא עושה מספיק כדי שתהיה

תעסוקה, וכדי שלא יהיו יותר מידי באוכלוסיה, אנחנו נעשה את זח

כאופוזיציה, ונצליח לשכנע אותו. תודה רבה.

תודח לכל החברים. אני רוצח להודות שוב לכל

הנציגים שחגיעו, ולא התאפשר לחם לדבר. אבל,

להדגיש שאומנם שר הבריאות אינו, אבל נציגי המשרד כאן, כדי שיהיה ברור

שהוועדה הזו היא גם המופקדת באותה מידה מכל מה שמקנה לה החוק על משרד

הבריאות.

באותו הקשר אני רוצה להתייחס למשפט אחד, שנאמר כאן בנושא חוק ביטוח

בריאות ממלכתי.

אני פונה לחברים שלא היו שותפים, ואומר גם לשרה א. נמיר. העניין הזה של

חיילי צה"ל, ואי התשלומים שלהם, מונהג במשך שנים. העובדה שעשינו חוק

נותנת הזדמנות לכנסת לבוא ולומר, שאנחנו מבקשים שמישחו יתן לנו דין

וחשבון על מה שמתרחש. הרי שנים מערכת הבריאות, גם בראשותן כמנכי'ל משרד

הבריאות, הפסידה הכנסה ברורה לצורך שירותי הבריאות של מדינת ישראל.

הבעיה היא לא הנוסחה. הבעיה שזה כסף שהיה חסר קודם, והעובדה שחוקקנו את

החוק נותנת הזדמנות לכנסת לקרוא לשר הבטחון, לקרוא לכל גורם, ולקבוע את

ההסדר שבו לא יהיה הבדל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהשוויון הוא שבראש

ובראשונה התשלום הוא לכל אדם, לא חשוב איפה הוא עובד, אם הוא אזרח

ישראל, הוא חייב בתשלום.

לגבי סל הבריאות. העובדה שפעם ראשונה במדינת ישראל שר בריאות יכול לבוא

ולומר לשר האוצר, מול סל הבריאות שהחוק מחייב אותי לתת לכל אזרחי

ישראל, לא חשוב באמצעות איזה קופה, ההכנסה קטנה מגודל הסל. לא היה מצב

כזה בעבר. חוץ מלדבר על חובות קופת חולים, לא היה לשר הבריאות שום מעמד

לבוא להגיד חסר כסף לכלל מערכת הבריאות בישראל. סוף סוף יש לו את

המשוואות.

אני אמרתי לאורך כל החקיקה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי דומה לחוק שהקים

את המוסד לביטוח לאומי. הוא יפרנס את חברי הכנסת הרבה מאוד. הוא לא חוק

מושלם. אבל הוא נותן את הבסיס שעליו ח"כ יעשו תיקונים ושיפורים

ושיפוצים וחתאמות. וזה כל העניין. יש בסיס שעליו מערכת הבריאות יכולה

להתקדם, לרוץ קדימה, כשלכל אחד מאיתנו יש הזכות להאיר את הפרוג'קטור

במקום שהוא חושב שהכי כואב. וכל אחד מחברי הכנסת פה ימצא מקום שנראה לו

שהכי כואב ויעשה את הכל לתקן אותו. כפי שבמוסד לביטוח לאומי, מי שחושב

שהמשפחות החד הוריות הם הנושא הכי חשוב לו, שהחרשים, שהאלמנות, שהנכים,

שהקשישים, כל אחד בוחר לו את האוכלוסיה שהוא רוצה לטפל בה, וזה חלק

מהחוק כולו, וחלק מדרכי ההפעלה, וחלק מהעובדה שהכנסת הופכת גם הריבון

של מערכת הבריאות, לא רק ריבון במשמעות הפרלמנטרית, אלא במשמעות של

האחריות של לבדוק מה יקרה עם החוק.

כתבתי בסיכום הדברים כאן שאני מקווה שהוועדה המיוחדת לחקיקת חוק ביטוח

בריאות ממלכתי עשתה את הניתוח. היא הביאה עכשיו חולה מנותח בניתוח טוב,

ושמה אותו בשולחן ועדת העבודה והרווחה. ועדת העבודה והרווחה אחראית

ליישם את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בחוק, והיא צריכה לדאוג שהחולה הזה

יבריא ולא ימות. אחריות היישום היא לא פחות משמעותית מאשר אחריות

החקיקה.

תודה רבה לכם, ואני רוצה להעביר ליו"ר ועדת הכנסת את זכות ניהול

הישיבה. אני מודח לך על הטיפול המהיר שעשית בפנייתי.



ח. מירום; גברתי שרת העבודח והרווחה. חברותיי וחבריי חברי

הכנסת. אורחים נכבדים.

מקובל בכנסת שהוועדה המסדרת מסדרת את רשות ועדות הכנסת על פי מפתחות

פוליטיים, ואכן זה היה מוסכם עם האופוזציה, ועדת העבודה והרווחה נמסרה

ליו''ר מסיעת העבודה, וכך נבחר ח"כ ע. פרץ לעמוד בראשה.

עתה, כאשר ח"כ ע. פרץ הודיע על כוונתו ורצונו לסיים את התפקיד, היינו

צריכים לקיים הליך של בחירת יו"ר חדש לוועדה. עפ"י הנהוג בתקנון הכנסת

אנחנו מקיימים דיון בוועדת הכנסת וממליצים לוועדה על בחירת יו"ר

הוועדה. אבל הרי אנחנו לא ממליצים על מי שמתחשק לנו, כי היו"ר הוא נציג

של סיעת העבודה, וכהמשך להליך של בחירת היו"ר אתמול שהתקיים בסיעת

העבודה, ועדת הכנסת התבקשה הבוקר להמליץ על ח"כ י. כץ כעל יו"ר הוועדה

ומחליפו של ח"כ ע. פרץ, ואני מודיע כאן שוועדת הכנסת ממליצה לוועדת

העבודה והרווחה לבחור בח"כ י. כץ לעמוד בראשה.

בשולי הדברים אני רוצה להעיר, שיושבת כאן שרה שעשתה מהתפקיד הזה של

יו"ר ועדת העבודה והרווחה מוסד נכבד ביותר, יוקרתי ביותר, ושהציבור

נושא אליו את עיניו. השרה א. נמיר היתה לנו לסמל של יו"ר ועדה שמשקיע

ימים כלילות, שעושה כל מאמץ שבעולם כדי לטפל באדם העובד, בסכסוכי

עבודה, במעמד האישה העובדת, ושכבות שונות שהיו להן בעיות שקשורות

לבריאות, לסיעוד ולרווחה, וכן הלאה, נושאים שהוועדה עוסקת בהם. אחריה

בא ח"כ ע. פרץ, והשאיר נדבך מפואר משלו. הזכירו כאן את הדברים שהוא

עשה, ואני לא רוצה להאריך בדיבור. כי אני לא באתי לכאן להאריך בדיבור,

אלא לבקש שהההליך הזה יתקיים.

ח"כ י. כץ, במהלך התשבוחות שאני שמעתי כאן, חשבתי לעצמי מה היה קורה אם

היה נבחר אתמול מישהו אחר, הרי היו אומרים עליו את אותם הדברים. אתה

תבחן במה שאתה תעשה, ולא במה שעשית עד כה. אתה מקבל על עצמך תפקיד מאוד

אחראי ורציני, ואני לא אשתתף פה בשום תשבוחת. בעיניי, אתה נבחן מכאן

ואילך במה שתעשה, ואני בטוח שכמו שהצלחת בעבר לעשות תפקידים, כך גם

תצליח בתפקיד הזה. יש לפניך שניים שהעמידו כאן סטנדרטים, והרף הוא גבוה

מאוד. תצטרך להתאמץ מאוד כדי להגיע לרמה הזו, ואני קורא לך להתמודד עם

האתגר.

אני קורא לוועדה לבחור בח"כ י. כץ עפ"י המלצת ועדת הכנסת.

אני מבקש מחברי ועדת העבודה, לפי המלצת יו"ר

ועדת הכנסת, להביא. להצבעה את ח"כ י. כץ כיו"ר

הוועדה.

מי בעדז ח"כ י. כץ אתה יו"ר הוועדה.

גברתי השרה, אדוני נשיא בית הדין הארצי לעבודה,

היו"ר היוצא חברי ח"כ ע. פרץ, יו"ר ועדת הכנסת,

חבריי שעוד נשארו, אורחים נכבדים.

הוועדה הזו ללא כל ספק היא כלב השמירה החברתי של מדינת ישראל. לשם כך

היא נועדת, ובדחילו ורחימו אני נכנס לנעליהם של קודמיי, מתוך תקווה

שאצליח לעמוד באתגר הזה, בלי קשר לאופוזיציה או קואליציה, וליצור מערכת



יחסים מיוחדת, עם הממשלה, עם חבריי חברי הכנסת, ולהביא לידי כך שיפעלו

מתוך הרגישות החברתית. ועינכם רואות שכל חברי הוועדה, בלי יוצא מהכלל,

הם בעלי רגישות חברתית בעלת רמה גבוהה ביותר. זה מה שמאפיין אותם. משום

כך הם באו לוועדה הזו, משום כך הם רצו להיות מעורבים בחקיקה החברתית של

מדינת ישראל. והבמה הזו, היא נדמה לי הבמה הטובה ביותר, למי שרוצה לבטא

את עצמו בתחום החברתי, למי שרגיש לפערים חברתיים. כי נדמה לי שאף חברה

לא יכולה להצליח לטווח ארוך אם יש בה פערים חברתיים. והמשימה של הוועדה

הזו היא לתת מענה לכל השכבות, ולכל הבעיות החברתיות של מדינת ישראל.

אני חושב שמותר לי מראש להתנצל גם בפני חברי הוועדה, אבל מעל לכל בפני

הנציגים שעומדים ממולנו מטעם משרדי הממשלה. אין לי ספק שבוועדה יהיו

עימותים, יהיו ויכוחים, אבל בסך הכל אתם צריכים לזכור דבר אחד, עלינו

מוטלת החובה לייצג מעל הבמה הפרלמנטרית את הנושאים האלה. ואנחנו צריכים

להיות ערים לבעיות החברתיות גם במחיר של עימותים בתוכינו, ובוודאי עם

משרדי הממשלה.

ומצד שני, אני מאוד מקווה שהממשלה הזו תמשיך במהלכים שהיא התחילה לגבי

צמצום מימדי העוני. אני חושב שהוועדה תצטרך לתת גיבוי לממשלה, ומעל לכל

לשרת העבודה והרווחה. קטונתי מלתאר את מעשיה של השרה. משום שאת יצרת

באמת סטנדרט רמה מיוחדת, ומסוימת לוועדה הזו. אני משוכנע שכאשר נכנס,

ח"כ ע. פרץ לתפקידו, אמרו לו, שהוא נכנס לנעליה של שרת העבודה א. נמיר,

שמזוהה עם הוועדה הזו יותר מכל אחד אחר, ובכל זאת כל אחד מוסיף נדבך

משלו. אם יש משהו שאני שמח על כך שהבחירה שלי נעשתה, זה שהיו לי שתי

שנות לימוד. אין דבר יותר טוב מאשר לשבת בבית ספר, אתה לא משלם כסף

ואתה לומד איך מנהלים ועדה, איך מתרחשת העבודה מאחורי הקלעים, או לפני

הקלעים. אתה יוצא לתפקיד אחד החשובים במשק הישראלי. גורלה של ההסתדרות

הכללית, ואני מחסידיה של ההסתדרות הכללית, בלי שום קשר לשאלה מי שולט

בה. בהסתדרות מיוצגות כל המפלגות שנמצאות כאן בוועדה. גורלה של

ההסתדרות הכללית תלוי במערכת . היחסים בין האגף לאיגוד מקצועי והוועד

הפועל, לבין האיגודים המקצועיים. על פי זה יפול או יקום דבר,. ועל פי זה

תקבע השאלה אם המשק הישראלי יכנס לסחרור ולאנרכיה, או האם הוא ימשיך

להיות מה שהיה לפני הרבה מאוד שנים, עם חידושים, עם שיפורים, וצריך

לעשות אותם, אין לי ספק, אבל ישאר להיות הסתדרות כללית שמאגדת בתוכה את

כל האיגודים המקצועיים, שומרת על אחריות, גם מבחינת מדיניות שכר, גם

מבחינת התייחסות לחקיקה, וזה בראש ובראשונה תלוי בך ובהנהגת ההסתדרות.

אני יכול מעל הבמה הזו לקרוא לך לגלות רגישות גבוהה מאוד לנושא הזה,

משום שהוא יחרוץ בסופו של דבר את עתיד המשק במדינת ישראל.

אני מקווה להוסיף נדבך משלי לוועדה. אני רואה בדברים שאתם אמרתם, בהחלט

דברים חשובים. אני חושב שהנושאים הבאים יהיו הנושאים החשובים ביותר של

הוועדה.

ראשית, פנסיה. אני חושב שצריך לחוקק חוק פנסיה. ואני שמח על הדברים

שהשרה אמרה. אני אשתף פעולה, ואפעל למען חקיקתו של החוק. אני בהחלט

חושב שמעבר לדברים שהוועדה צריכה לעסוק בהם בתחומים השונים, יש נושא

אחד חשוב מאוד שעל פיו בסך הכל נקבעת הצלחתו של האדם בתפקיד. האם הוא

הצליח להרים נושא, גם אם חיו ויכוחים. אני לא הייתי חבר בוועדת חוק

ביטוח בריאות. אבל ללא ספק זה נזקף לזכותו של היו"ר היוצא.



נושא שני, הוא כפי שאמרתי צמצוס מימדי העוני. צריכים לטכס עיצה,

ולהמשיך במדיניות שבה התחלת. ולאחרונה עברנו הליך חשוב של חקיקה.

עידוד התעסוקה, הייתי רוצה שבוועדה הזו יעלו רעיונות חדשים. איך לשלב

למשל את הרשות לפיתוח עסקים קטנים עם דמי אבטלה, כפי שקיים במדינות

אחרות בעולם, ואיך לנקוט בצעדים שיאפשרו לממשלה להמשיך במדיניות של

עידוד תעסוקה.

עולים חדשים. נמצאים כאן למעלה מחצי מיליון עולים חדשים שזה עתה באו.

איו ספק שצריך להגן עליהם מפני ניצול. צריך להביא לשילובם באמצעות

מערכות ההכשרה המקצועית. הסבה מקצועית. לעודד את זה. ולאפשר להם להקלט

במדינת ישראל העובדת, התעסוקתית. כי זה בסופו של דבר, הדבר שיכריע את

עתידם במדינת ישראל.

הייתי רוצה לנסות ולהתערב בנושא שלא עלה עד עכשיו עד הפרק בדיוני

הוועדה, לפחות לא באופן משמעותי. אני בהחלט חושב שהוועדה צריכה לפקח

במידה רבה על מדיניות השכר של הממשלה. אין זה סוד שמדיניות השכר של

הממשלה קבעה במידה רבה את גורלו של התקציב. ולכל מדיניות כזו יש השלכות

רציניות מאוד על תקציב של המדינה, ועל היכולת שלנו להוציא כספים

בנושאים חברתיים. לכן, אני הייתי רוצה שהוועדה תיתן דעתה גם לנושא

הזה.

דבר אחרון, אולי חשוב יותר מכל, הוא לשמור על רמת החיים ולשפר את רמת

החיים של הגימלאים, של השכבות שנדרשות מידי יום בוועדה. אין צורך לחזור

ולציין, הנכים למינהם, השכבות שבאות אלינו יום יום ונוטלות חלק פעיל

מאוד בוועדה. הגימלאות לסוגיהם השונים.

אלה דברים שנצטרך כמובן לשמור עליהם, גם אם נעמוד לא אחת בעימות כזה או

אחר עם הממשלה, עם האוצר, או עם כל גורם אחר.

אני מקווה שלציפיות שלי יהיה תוכן בעבודה היום-יומית של הוועדה.

אני מודה לכם על האימון שנתתם בי, ואני מאחל לכולנו הצלחה, ועבודה

פורייה.

הישיבה ננעלה נשעה 11:45