הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 213

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ה' בחשון התשנ"ה (10 באוקטובר 1994). שעה 00;09

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; עי פרץ -היו"ר

י . כץ

י' לס

י' גלנור - נציב שירות המדינה, משרד האוצר

מי מזוז - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

ר' כהנא - סגן היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

סא"ל חי כספי - עוזרת פרקליט צבאי ראשי לייעוץ וחקיקה

די אורנשטיין - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

מי היבנר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

י י קרנות - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אי גולדשטין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אי פלדמן - אגף נכות, המוסד לביטוח לאומי

מי עזר - נציבות שירות המדינה, משרד העוצר

י' נחמן - יועצת משפטית באגף לבטחון סוציאלי, ההסתדרות

מי הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים

חי ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

1) הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מסי 86)

(ועדות עררים), רותשנ"ד-1994

2) הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - פרופיל רפואי צבאי),

התשנ"ד-1994 - מאת חבר-הכנסת יורס לס, מס' א' תרלא



הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מסי 86) (ועדות עררים), התשנ"ד-1994

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מסי 86) (ועדות

עררים), התשנ"ד-1994.

מי בוטון;

מציע החוק יפה את כוחנו להמשיך ולדון בבהצעת החוק בלעדיו.

הצעת חוק הביטוח הלאומי שמונחת לפנינו מקורה ביוזמה של חבר-הכנסת חיים אורון,

להקים ועדת עררים לשירותים מיוחדים לנכים ושירותים מיוחדים לילד נכה.

עד היום, אם פקיד התביעות היה דוחה תביעה של מבוטח לשירותים מיוחדים או

שהמבוטח לא היה מרוצה ממה שאושר לו, הוא היה רשאי לפנות ישר לבית הדין האזורי

לעבודה כדי שיבדוק את ההחלטה של פקיד התביעות.

הצעת החוק שלפנינו באה לקבוע שלפני שהולכים לבית הדין תהיה אינסטנציה של ועדת

עררים, כפי שזה בענפים אחרים של הביטוח הלאומי - בביטוח נכות, נפגעי עבודה ונכות

כללית - שם יש פנייה על עניינים כאלה קודם כל לוועדת עררים ורק אחר-כך, אם התובע

לא בא על סיפוקו, הוא רשאי לפנות לבית הדין בענין שהוא ענין משפטי בלבד.

למעשה ההצעה מיישרת קו עם כל הנושאים הדומים שיש במוסד לביטוח לאומי, שיש

ועדות עררים ורק אחר-כך פונים לבית הדין. היא מכניסה שלב, שהאזרח יכול למצות את

הטיפול ואת הדיון בתביעה שלו שם לפני שהענין מגיע לבית הדין.

אביבה גולדשטיין בוודאי תפרט יותר.

אי גולדשטיין;

הצעת החוק שלפני הברי הוועדה באה בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת אורון

שדיברה על שר"ם, שירותים מיוחדים לנכים, שעלתה בקנה אחד עם דו"ח מבקר המדינה מס'

41 שהאיץ במוסד לביטוח לאומי ליזום חקיקה לקבוע שתהיה ועדת ערר בנושא שירותים

מיוחדים לנכים.

בדיון המוקדם שהיה פה בוועדה, לפני הקריאה הראשונה, הבאנו הצעת להרחבה ולהחלת

הנושא גם על ילד נכה, מפני שהמאטריה דומה והבחינות והמבחנים כמעט זהים. הוועדה

ברכה על כך, ואכן הוכנה הצעת תיקון לפיה תהיה גם ועדת עררים לילד נכה. התיקון

הזה הוכנס להצעת החוק כפי שהיא מופיעה היום לפני הוועדה.

לפי פרק ו'2 לחוק משלם המוסד לביטוח לאומי קיצבה חודשית כהשתתפות במימון

הוצאות לשירותים, טיפול אישי ועזרת בית לנכה. התנאים לזכאות לקיצבה כזאת, שהיא

קיצבה המתווספת לקיצבת הנכות הרגילה של הנכה, מפורטים בתקנות הביטוח הלאומי,

שירותים מיוחדים לנכים.

מי בוטון;

פרק ו'2 דן בנושא נכות כללית.



א' גולדשטיין;

בפרק ו'2 מדובר על מי שנקבעה לו נכות רפואית בדרגת מסויימת ונקבעת לו נכות של

אובדן כושר תשתכרות. זה סוג אחד של זכאים לקיצבת שר"ם. סוג ארור של זכאים לקיצבת

שר"ם תן עקרות הבית שאינן מבוטחות או נבדקות לענין נכות כללית במסלול אחר.קבוצה

שלישית, שנכנסה ב-1990. היא קבוצת הנכים שאינם מקבלים קיצבת נכות בהיותם עובדים.

זה השר"ם המיוחד בז'רגון שלנו, שעבר רק ב-1990 .שם מדובר על נכה שנכותו הרפואית

גבוהה מאוד והוא משתכר למרות נכותו. נכה כזה זכאי לקבל שר"ם למרות שהוא לא מקבל

קיצבת נכות.

מי בוטון;

למרות שלא משולמת לו קיצבת נכות, הוא זכאי לקיצבת שירותים מיוחדים.

אי גולדשטיין;

נכון.

אחד התנאים שבמסגרת הנכות הכללית הוא, שהנכות הרפואית שנקבעה לנכה היא לפחות

60%. בנכות כללית יש שני מרכיבים של דרגת הנכות: נכות רפואית, כאן יש סף של 40%

למבוטח, 50% לעקרת הבית, ונכות של אובדן כושר השתכרות, שיחד נותנים את דרגת

הנכות.

המחוקק הפריד ואמר, לענין השר"ם צריך שתהיה נכות רפואית של לפחות 60% ולא די

בדרגת הנכות המזכה לקבל קיצבת נכות. תנאי נוסף - שהנכה תלוי בעזרת הזולת בביצוע

פעולות היום-יום או שהוא זקוק להשגחה. פעולות יום-יום הם חמישה תפקודים

לבישה, אכילה, רחצה, שליטה בהפרשות וניידות בתוך הבית. ויש עוד כנוה

תנאים. למשל, בהגיע הנכה - אשה בגיל 60 וגבר בגיל 65 - הזכות לשר"ם איננה פוקעת,

כמו שמקובל לגבי קיצבת נכות, אלא קיצבת שר"ם יכולה להמשיך ולהשתלם יחד עם קיצבת

הזיקנה. הקיצבה הזאת איננה משתלמת כשהמבוטח איננו בארץ, היא איננה משתלמת כשהוא

מאושפז, ויש עוד כמה כללים. בתנאים הבסיסים נקבעו מבחנים שמבטיחים אחידות

בהחלטות, וציינתי את חמשת התפקודים.

בכל מקרה, שולחים אחות הביתה לבדוק את הנכה.

נכון.

המוסד מקבל את התביעה, הוא מעביר אותה לרופא המוסד שיתן את

הערכתו לגבי המוגבלות התפקודית היום-יומית, כפי שציינתי קודם. אם החליט הרופא

שאין מוגבלות - הבקשה נדחית. אם הוא מחליט שיש מוגבלות או יש חשש למוגבלות -

מועבר הנכה לבדיקת אחות שירות בריאות הציבור שעושה את המבחן התפקודי, בז'רגון

שלנו נקרא ,A.D.Lשבצידו יש ניקוד. סך כל הניקוד שמתקבל, יחד עם השפעות שיש למצבו

המשפחתי של הנכה, לפי זה נקבעת רמת הזכאות שלו בקיצבת השר"ם, יש כבנה רמות של

קיצבאות שר"ם.

תפרטי באיזה מקרים פונים לבית הדין לעבודה, על מה מערערים.



אי גולדשטיין;

כל המבחן חוזר אל פקיד התביעות. לעיתים זה עובר שוב גם בקרה של רופא, כדי

לראות את ההתאמה שבין התיאור המילולי של האחות לניקוד שניתן בענין זה. הרופא נותן

את הערכתו, פקיד התביעות של המוסד נותן את ההחלטה ושולח אותה אל התובע קיצבת

שר"ם.

כאשר אדם שתבע קיצבת שר"ם איננו מרוצה מן ההחלטה, בין שהיא נדחתה, בין שנקבעה

לו רמת תלות שאיננה משביעה את רצונו, ובין שזו תביעה לבדיקה חוזרת בגלל החמרה,

והוא לא בא על סיפוקו, הוראת החוק היא שהאיש רשאי לפנות לבית-הדין האזורי לעבודה

או ברשות אחר-כך גם לבית-הדין הארצי לעבודה, בערעור בשאלה משפטית בלבד.

בית-הדין מצא את עצמו חסר כלים להתמודד עם הנושא של מבחן תפקודי כמו והוא

נכנס רק לבדיקה האם יש בעיה משפטית, אם יש, למשל, חוסר התאמה בין תיאור מילולי

לבין תיאור ארור, אם יש התעלמות מאי אלו נקודות שהיו רלבנטיות לענין. בית-הדין גם

קבע שוב ושוב שהוא איננו כבול בניקוד שנותנת האחות. ה A.D.L-איננו חלק מהתקנות,

הוא איזו שהיא מתכונת לבדיקה אבל איננו חלק מהתקנות. בית-הדין לא כבול, הוא מקבל

את מכלול התיאור. הוא מתרשם מהתובע שלפניו. הוא רואה את ההשפעה המרוכזת של

הליקויים שיש לאיש. לעיתים זו אחת הבעיות שגם מבקר המדינה הצביע עליו, שלעיתים

עושים סיכום אריתמטי של כל הליקויים ושל כל התפקודים ומתקבל שיש איזו שהיא רמת

תלות אבל אם אתה מסתכל על האדם כמכלול על כל הבעיות שלו, מה זה ועוד זה ועוד

זה ועוד זה לענין תפקוד היום- יום, דרגת או רמו; התלות שנקבעת על-ידי פקיד התביעות

איננה משקפת את טיב התלות.

כאשר מגיעים לבית-הדין, הדיון של בית-הדין או הבקרה של בית-הדין זה השאלה

המשפטית. הוא לא נכנס לבעיה של הערכה של בדיקת היכולת. כשתהיה ועדת ערר כמוצע,

היא תוכל לבדוק את הנושא גם בהיבט המקצועי, מפני שיישבו שם אנשי מקצוע ברמה יותר

גבוהה מרמת האחות, יישבו שם אנשי המקצוע שיוכלו לבדוק את הדבר.

י י כץ;

כמה ערעורים בשנה יש בבית-הדין לעבודה בנושא הזה?

אי גולדשטיין;

יש לי בעיה בענין הזה. הלשכה המשפטית ממוחשבת רק באחרונה ואין לי נתון. אבל

עשינו איזה שהוא אומדן. לקחנו כמה תביעות יש בשנה והערכנו שמחצית התביעות יגיעו

לבית-הדין. קיבלנו נתון שמדבר על ב-2000 עררים בשנה בשריים. אנחנו חושבים שזה

ישפר את איכות החיים של הנכים. א) תהיה להם אפשרות להיבדק שוב. ב) עד שאדם מגיע

לבית-הדין ועד שהנושא שלא נדון, זה לוקח הרבה מאוד זמן. ג) כאשר מדובר במעקב

ובבדיקה מחדש יש השהייה; אדם צריך להמתין חצי שנה לפהות מאז ההחלטה הקודמת,

אפילו מצבו הוחמר. אבל אם יש אינסטנציה של ועדת ערר, אם מצבו הוחמר והוא מופיע

לפניה, הדבר הזה יובא בחשבון.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

יש מישהוא שרוצה להעיר הערות נוספות? אין.

אי גולדשטיין;

לא הבהרתי לענין ילד נכה.

זה אותו דבר.

אי גולדשטיין;

מבחינת המאטריה הענינינית,הבדיקה והפרוצדורות דומות.

אני בעד החוק. אין ספק שוועדת ערר עדיפה על בית-משפט.

ברשות היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית: האם הוועדה תסכים שיהיה משהו

גורף לגבי תחילת הזכאות.

הי ו "ר ע' פרץ;

נדמה לי שבדרך-כלל זה מיום הגשת התביעה או הערר.

אני מקבל פניות מהציבור - אני מדבר על כל חוק הביטוח הלאומי על מאות סעיפיו -

שאנשים טוענים שמכירים בזכויותיהם רק אר1רי שנגמרה הביורוקרטיה ולא מרגע שנוצרה

הבעיה שלחם. לפעמים עוברים חודשים בין הרגע שבו נוצרה הבעיה לאותו אדם, שעליה הוא

רוצה לקבל פיצוי, לביו הרגע שבו מתחילה הזכאות שלו. אני שואל אם אפשר היה להסכים

לקיקה גורפת שאומרת, שאחרי שנגמרה הביורוקרטיה, רגע הזכאות הוא הרגע שבו נוצרה

הבעיה הרפואית/המשפחתית הסוציאלית וכו'. אני שואל אם העיקרון הזה מקובל.

מי בוטון;

הוא קיים כבר.

י י לס;

יש סעיף כזה?

מי בוטון;

כן. לפעמים האיש יכול לקבל אפילו אם הוא הגיש את התביעה אחרי שנה.

י י לס;

אין שום ספק שצרכיו של האדם נוצרים ברגע שנוצרה אצלו הבעיה הרפואית-חברתית.

לפעמים הוא לא יודע על סעיף מסויים ולא ממצה אותו. ניקח דוגמה תיאורטית, אדם איבד

רגל וזקוק לטיפול מסויים שהביטוח הלאומי נותן לו. אפי שאמרתי, הוא לא מיצה את

זכותו. העורך-דין שלו היה בחוץ לארץ. טרטרו אותו במוסד לביטוח לאומי ועברו שישה

חודשים. אני שואל אם לא יכול להיות סעיף גורף.

היו"ר עי פרץ;

אביבה, איפה הלקונות?



אי גולדשטיין;

אני רוצה להפנות קודם כל את חברי הוועדה להוראת סעיף 128 לחוק הביטוח הלאומי,

שאומר שתביעה לגימלה על-פי חוק הביטוח הלאומי יש להגיש תוך 12 חודשים מהמועד שבו

נוצרה עילת התביעה. אבל המוסד רשאי גם לשלם לתקופות שקדמו ליום הגשת התביעה, על-

פי שיקול דעתו בנסיבות של כל מקרה ומקרה, ואכן יש הנחיות לענין הזה.

י י לס;

את אומרת, שהמוסד רשאי.

אי גולדשטיין;

רשאי לפי שיקול דעתו ויש הנחיות. יש תשלומים רטרואקטיבי ים. לגבי רוב

הגימלאות מדובר על שנתיים, ובעילות מיוחדות עד שלוש שנים.

הי ו "ר ע' פרץ;

חבר-הכנסת לס, כשנאמר "רשאי", אם מישהו לא מממש את הרשות הזאת, הוא צריך

להסביר למה. רשאי זה חייב,. על אחת כמה וכמה אם יש קריטריונים.

אי גולדשטיין;

ואכן כך המוסד נוהג.

י י כץ;

זה פסק-הדין הידוע על השאלה של מסנני האוויר במפעל נשר, לפי תקנות כנוביץ.

אמרו, כתוב "רשאי". אמר בית-המשפט העליון, "רשאי במובן חייב".

אי גולדשטיין;

יש לנו הוראה כזו. בגימלאות השונות יש גם הוראות ספציפיות. בסיעוד למשל,

בהיותו חוק של גימלה בעין, של שירותים הניתנים בפועל על-ידי מטפלת, כל תביעה

רטרואקטיביי; מרוקנת את החוק או ממהותו או מכוונת המחוקק לתת גמילה בשירותים בעין.

י י לס;

רבים פונים לחברות, מקבלים שירות פרטי ומשלמים תמורתו עד שהוועדה המקצועית

מאשרת להם את השירות הציבורי. זאת אומרת, המשפחה משלמת למטפל פרטי עד שנגמרת

הביורוקרטיה.

אי גולדשטיין;

60 יום.

בית-הדין נתן את דעתו בענין הזה וקבע תשלומים בעין, תשלומים בכסף באותן

נסיבות שבהן ניתנו באמת דוגמאות של שירותים שהמשפחה רכשה אותם והזכות הוכחה.

לקבוע הוראה גורפת, שיתייחסו לחוק הסיעוד, לשר"ם, לגימלת הנכות ולדברים אחרים

באותה התייחסות, זה לא יקלע למטרות של כל אחד מהסעיפים. יחד עם זאת, אפשר לבדוק

את זה. יש לזה גם השלכה תקציבית אדירה. צריך לבדוק מה המשמעויות של זה.



היו"ר עי פרץ;

תודה. חבר-הכנסת לס, אני חושב שהארת את עיני החברים כאן ואת עיני האורחים.

אני מאוד מקווה שפקידי התביעות למיניהם יתנו דעתם לפרובלמטיקה שהעלה חבר-הכנסת

לס.

אדוני היושב-ראש, שמעת את השורה התחתונה - השלכה תקציבית.

אי גולדשטיין;

תיקון גורף, יכול שיש לזה השלכות תקציביות.

היו"ר ע' פרץ;

תציע תיקון גורף. צריך לבדוק את זה לגופו של ענין. כשמדובר על שירותים

מיוחדים, אני מקווה שפקידי התביעות נוהגים ביתר גמישות ולא רואים לנגד עיניהם את

הענין התקציבי אלא את הענין האנושי.

נעבור על סעיפי החוק.

סעיף 1

מי בוטון;

(קורא את סעיף 1).

אנחנו נותנים זכות לערער לפני ועדת עררים לשירותים מיוחדים.

היו"ר עי פרץ;

מי בעד?

הצבעה

סעיף 1 נתקבל

סעיף 2

(קורא את סעיף 2).

סעיף 127לא קובע את הסמכות של השר לקבוע בתקנות את אופן המינוי של הוועדות,

את ההרכבים שלהן וסדרי העבודה. מוצע לתקן את הסעיף ולהוסיף גם ועדת העררים

לשירותים מיוחדים, ולשר תהיינה אותן סמכויות שיש לו לגבי ועדה רפואית לעררים,

להרכיב את הוועדה ולקבוע תקנות לגבי העבודה גם לגבי ועדת עררים לשירותים מיוחדים.

היו"ר עי פרץ;

מי בעד?

הצבעה

סעיף 2 נתקבל



סעיף 3

מי בוטון;

(קורא את סעיף 3).

זה תיקון שמתבקש.

היו"ר ע י פרץ;

מי בעד?

הצבעה

סעיף 3 נתקבל

סעיף 4

(קורא את סעיף 4).

הסעיף הזה בא למעשה לקבוע ועדת עררים לגבי ילד נכה. בדיון הטרומי אנחנו

ביקשנו, והמוסד לביטוה לאומי הסכים, להקים ועדת עררים לילד נכה באותה מתכונת של

ועדת עררים לשירותים מיוחדים.

היו"ר ע י פרץ;

מי בעד?

הצבעה

סעיף 4 נתקבל

סעיף 5

מי בוטון;

אני רוצה להקדים ולומר שנפלה כאן טעות בהדפסה. הסעיף הזה לקוה מהטיוטה שהיתה

בהצעת החוק של חבר-הכנסת חיים אורון. אנחנו ניסחנו את זה משפטית אחרת. טעינו

כאן. לא צריך להיות "תחילתו של סעיף 1 בתום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה

ותחילתו של סעיף 2 בתום שישה תודשים מיום פרסומו של חוק זה". צריך להיות "תחילתו

של חוק זה", זאת אומרת שכל החוק יכנס לתוקף. צריך להחליט מתי הוא יקבל תוקף.

למוסד לביטוח לאומי יש הערות בענין זה.

בהצעת החוק שלפנינו מדובר על שלושה חודשים ועל שישה חודשים. המוסד לביטוח

לאומי אומר שהם צריכים זמן להיערכות; להקים את הו ועדות לעררים, למנות אותן,

להתקין את דרכי הפעולה שלהם למחשב, להעביר הוראות לסניפים וכוי.

אי גולדשטיין;

ולהתקין תקנות.

מי בוטון;

כן. הם מבקשים 9 חודשים.



היו"ר ע' פרץ;

כמה?

אי גולדשטיין;

אני רוצה להסביר למה הבקשה שלנו, שמעלה הי וכים. אנחנו נמצאים במצוקה גדולה

מאוד במוסד, היות שב-1 בינואר 1995 מתחילים להיכנס כל מיני חוקים או רפורמות

גדולות בהוק הביטוח הלאומי - חוק ביטוח בריאות, הרפורמה בגבייה.

הי ו "ר ע' פרץ;

לא תשכנעי אותנו. 9 חודשים,זה לא בא בחשבון. חבל על הזמן. 9 חודשים? אנחנו

מדינה מפגרת? תקנו עוד מסופים. היום מעבירים במדינות בשלושה ימים ממערכת למערכת.

את רוצה 9 חודשים בשביל להיערך לוועדת עררים? 2000 איש יערערו, זה הפוטנציאל, לזה

אתם צריכים 9 חודשים?

אי גולדשטיין;

הפוטנציאל בשריים הוא 4,000, ומזה חצי.

הי ו "ר ע' פרץ;

9 חודשים, זה לא בא בחשבון.

מ' בוטון;

ניתן 6 חודשים. הם צריכים 6 חודשים.

א' פלדמן;

נתקשה מאוד להיערך לפני תום 6 חודשים. יש לנו, לא לשכוח, גם הגזזת וגם האיידס

שנכנסו לתוך אותה מערכת של נכות.

היו"ר ע י פרץ;

טוב, 6 חודשים.

אני קורא את סעיף 5: "תחילה - תחילתו של חוק זה 6 חודשים מיום פרסומו."

מי בעד?

הצבעה

סעיף 5 נתקבל

היו"ר ע י פרץ;

תודה רבה. הסעיף אושר. החוק המוצע אושר ויועבר לקריאה שניה ולקריאה שלישית

במליאה.



הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - פרופיל רפואי צבאי). התשנ"ד--1994

(מאת חבר-הכנסת יורם לס, מס' א'תרלא)

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו עוברים לסעיף הבא, הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - פרופיל

רפואי צבאי), התשנ"ד-1994 שמציע חבר-הכנסת יורם לס.

י' לס;

ההצעה שמונחה כאן, שעברה בקריאה טרומית, קובעת שבשוק האזרחי, גם בשוק הציבורי

האזרחי וגם בשוק הפרטי האזרחי, אסור יהיה להשתמש במידע בדבר הפרופיל הרפואי הצבאי

לצורך קבלה לעבודה, ועל פי התיקון של היועץ המשפטי לממשלה, גם בזמן העבודה.

ברשותכם, אקריא שתי שורות מתוך מכתב שקיבלתי, בחודש מאי 1993 מבחור שהוא

כמתנדב בצה"ל, על פרופיל 21, אני חושש מכך שלמרות שאצא

לאזרחות ואלמד ויהיה לי מקצוע מכובד ביד, אתקל בבעיות להתקבל לעבודה.

זה מקרה אחד וכמוהו יש לי בתיקים לא מעט מכתבים. ביקרתי בחברת כוח אדם,

למשל, וביקשתי לראות את הטופס לקבלה לעבודה. אמרתי, אני רוצה להתקבל לעבודה

בחברת כוח אדם. אני רוצה לראות איזה טופס אני צריך למלא. היתה שם משבצת מאוד

מכובדת, מה הפרופיל הרפואי הצבאי שלך?

גם בשירות המדינה היה כך.

שם זה בוטל בזמנו אבל בחברת כוח אדם מסויימת, שביקרתי שם, ראיתי את זה ממש

שחור על גבי לבן.

כפי שידוע מהתקשורת ומהתכתובת, למעשה כל הגורמים ברעיון שעומד מאחורי

הצעת החוק. מקובל עלי לחלוטין הניסוח המוצע במסמך לפני, שהביא המשנה ליועץ

המשפטי לממשלה. מקובל עלי בהחלט שהחוק הזה יחול לא רק על מועמדים לעבודה אלא גם

בזמן העבודה, ושהוא לא יחול על רשויות הבטחון.

נראה לי, אדוני היושב ראש, שיש הסכמה מאוד רחבה בגושא הזה ושבעצם השאלה היא

באיזו אכסניה יהיה החוק הזה.

הייתי מבקש שנאשר היום את הצעת החוק כדי שנוכל להניחה על שולחן הכנסת, לקריאה

ראשונה.

מי בוטון;

אפשר לשלב את שתי ההצעות.

תוך כדי הדיון בין הקריאות, עם הפרוטוקול שיכלול את הערות חברי הכנסת, עם

הפרוטוקול של הישיבה הזאת ועם המסמכים האחרים שישנם, אפשר יהיה לתקן את הדרוש

תיקון ביחס לניסוח ולאכסניה. אין לי שום בעיה בענין הזה.



היו"ר ע' פרץ;

נשמע מנציב שירות המדינה, יצחק גלנור, מה קורה היום בשירות המדינה בנקודה

הזאת.

י י גלנור;

נציבות שירות המדינה תמכה בביטול השימוש בפרופיל הרפואי, לפחות מבחינתי, מאז

שהענין עלה לראשונה בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ושם הוטל על היועץ המשפטי גם

לבדוק את זה באופו כולל וגם להכין הצעת חוק. אנחנו תמכנו בזה. המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה, שכתב דוח"ח מקיף, שאני מציע שיעמוד לרשות חברי הוועדה, יודע שעמדתנו היתה

חיובית. כך גם הגבנו להצעת החוק של חבר-הכנסת לס במכתב שכתבנו ב--15 במרס 1994

אנחנו התייעצנו גם עם הגורמים בצבא ובמקומות אחרים, והיתה תמיכה מוחלטת בנושא

זה.

מכיוון שכך, ומכיוון שבתוקף סמכות נציב שירות המדינה לעשות צעדים שנוגעים

כמובן אך ורק לעובדי מדינה, עשינו מספר דברים מאז שהדבר הזה התחיל להתגלגל.

קודם כל ביטלנו בטפסים לקבלת עובדים לשירות המדינה את השאלה המתייחסת לפרופיל

הצבאי. הוצאנו חוזר לסמנכ"לים במשרדי הממשלה, שמפרט את הדרכים שבהן יש לנקוט כדי

להימנע משימוש בפרופיל הצבאי כאמת-מידה לקבלת עובדים לשירות המדינה. צרפנו

דוגמאות של הטפסים. לאחר מכן הוצאנו חוברת, שהוכנה ביחידה של מאירה עזר, כת יש

הסבר לבוחנים בוועדת המכרזים - כי הרי עדיין קיימת סכנה שלמרות שאין צורך למלא את

הפיט הזה בטופס, תישאל השאלה לגבי הפרופיל הצבאי של המועמד לקבלת עבודה - שבה יש

הנחיות לפיהן אין לשאול מועמדים לעבודה בשירות המדינה מהו הפרופיל הצבאי שלהם.

במקביל הפצנו גם הוראות חדשות לרופאים שמבצעים עבור שירות המדינה את הבדיקות

הרפואיות, שהן בעצם התחליף לשימוש בפרופיל הצבאי. זה היה קיים למעשה גם קודם אבל

הוצאנו הוראות רענון לא להסתמך על מידע רפואי שנוגע לפרופיל הצבאי, אלא אם יש

הסכמה של הנבדק, אם יש כתב ויתור על סודיות והעברת המידע.

דיברנו עם מערכת הבטחון ואנחנו מסכימים להצעת החוק של משרד המשפטים, שהוראות

החוק לא יחולו על רשויות הבטחון, כי יש להם צרכים משלהם. עיכבנו את העיגון של

הדברים האלה בתקשי"ר, מכיוון שחשבנו שהדרך הנכונה היא שקודם כל הצעת החוק הבללית

תעבור ואחר כך, על פי הצעת החוק, נפרסם גם את ההוראות המתאימות בתקשי"ר.

אפשר לומר שלמעשה הפרופיל הצבאי לא משמש יותר היום אמת-מידה לבדיקת כשירויות

להתקבל לשירות המדינה.

מי הילב;

אני מבקש סליחה שאני אקלקל קצת את ההסכמה הכללית.

צריך להבין, אין לנו שום דבר נגד מועמדות של אנשים שאינם כשרים לצבא. בהחלט

יכול להיות שאדם שאיננו כשיר לצבא או יש לו הגבלות בצבא הוא כן כשיר לעבודה בשוק

האזרחי. זה ברור לנו וזה מובן.

נכון, יש מפעלים לא קטנים שמשתמשים בנתון הזה. זה בהחלט אחד הפרטים שהמעסיק

מקבל בתמונה הכללית של המועמד להתקבל לעבודה. אין בזה שום פסול. מדובר על אנשים

שמסיבות שונות השתחררו מהצבא לפני תום תקופת השירות של שלוש שנים. במקרה כזה רק

טבעי שהמעסיק ישאל את האיש מה הסיבה שהוא השתחרר לפני הזמן. בדרך כלל זה בגלל

בעיה רפואית, לפעמים זה בגלל בעיה סוציאלית. המעסיק מעוניין לדעת מה הסיבה לשחרור

המוקדם. אינני רואה פסול בזה. נניח שהמעסיק מעוניין בעובד לעבודות סבלות. אם אותו

מועמד שוחרר מהצבא בגלל בעיות גב, למה לא לגיטימי שהמעסיק יידע על כך?



י' גלנור;

שישלח אותו לבדיקות.

מי הילב;

אין ספק שצריך לבדוק. הפרופיל לא משנה כאן, זה רק אחד הקריטריונים, זה לא

במקום בדיקה רפואית.

הבעיה החמורה היא ביחס לבעיות נפשיות, שאותן אי-אפשר לגלות בבדיקה רפואית

רגילה. כשמדברים על פרופיל 21, מקובל ליושוב שמדובר על בעיה נפשית.

קריאה;

זה לא בדרך כלל.

מי הילב;

אני מסכים שמי שיש לו פרופיל 21 לא צריך להידחות על הסף. אבל למה לא להביא את

זה בחשבון כשמקבלים אדם לעבודה? מקום עבודה הוא לפעמים מעין חתונה . יש אמנם תקופת

נסיון אבל אחר כך קשה מאוד להיפרד.

נציב שירות המדינה אמר שהרופא יכול להשתמש בפרופיל אם המועמד מסכים לוותר על

סודיות רפואית.

ברור שאסור להטביע סטיגמה על אנשים כאילו הם פסולים לכל עבודה לכל החיים. אבל

שאסור בכלל לשאול, זה כל כך גורף עד שאי-אפשר לקבל את זה.

יש מפעלים שלא שולחים לבדיקה רפואית כל מי שמועמד להתקבל לעבודה. יש מפעלים

שזקוקים לעובדים זמניים לתקופה של שנה-שנתיים לעבודות פשוטות. ושנית, לא לכל מפעל

יש תקציב לשלוה לרופא. זה עולה הרבה כסף.

ר' כהנא;

יש מס מקביל, אתה יכול לשלוח אותו לקופת-חולים.

מי הילב;

מדבריו של נציב שירות המדינה אני מבין שלמרות ההצהרות היפות יכול לחיות

בשירות המדינה שימוש גם בפרופיל הצבאי, אם המועמד מסכים. אם הוא לא מסכים, הרופא

יכתוב; לא אמר, לא הסכים.

אנחנו מוכנים שיהיה נוסח, וזה מה שצריך לעשות, שהפרופיל הצבאי כשלעצמו לא

יהיה סיבה לאפליה. אבל לשאול את השאלה, זה בהחלט לגיטימי, מה עוד שטוב שהמעסיק

יידע מה הליקויים מהם סובל המועמד לעבודה, אפילו כשיש לו פרופיל 97 .היום, למשל,

יש מבול של תביעות של אנשים שטוענים ששמיעתם נפגעה, נזיקין.

היו "ר עי פרץ;

אני מודיע לך שאם לחייל יש אפשרות לתבוע את הצבא, הוא לא ילך אליך.

יש עובדים שאחרי שלוש שנות עבודה, לדוגמה, טוענים שעבודו1ם גרמה לפגיעה בשמיעה

שלהם. אלה דברים מאוד מסובכים, משפטים מסובכים. למה שהמעסיק לא יידע אם אותו

עובד סבל מליקוי בשמיעה גם כשהוא היה בצבא?

לכן, עצם האיסור על השאלה, להפוך את זה לעבירה פלילית, זה דבר שעושה מהפכה

ומאוד מקשה שלא לצורך. אני מאוד מבקש להתחשב.

י י גלנור;

אני מבקש להזור ולומר בצורה ברורה: במסגרת ההסדרים שנקטנו, אנהנו לא יכולים

למנוע כתב ויתור על סודיות לגבי כל מידע רפואי. לכן דיברתי על הסכמה של הנבדק,

אם הוא חותם על ויתור - הכל פתוח.

מי הילב;

אתה שואל אותו אם הוא מסכים לוותר.

י י גלנור;

יילא יעשה שימוש בנתוני הפרופיל הצבאי

הרפואי". זה מה שחשוב. ארגה מציע לעשות שימוש בזה ואילו אנהנו מציעים לא לעשות

שימוש. ההבדל הזה צריך להיות ברור.

אני דיברתי על העיקרון. מה זאת אומרת יילא יעשה שימושיי? זו יכולה להיות חגיגה

למשפטנים.

לא יעשה שימוש, זה די ברור.

אנהנו מקבלים בברכה שייקבע ברקיקה שהפרופיל הצבאי יהיה חסוי וסודי. הפרופיל

הצבאי, הקודים, המספרים נועדו לצרכי צהייל ולצרכיו בלבד. משנת 1988 הוצאנו מכל

המסמכים ומכל הפרסומים את המספרים. לא רושמים את המספרים. המספרים נועדו לקציני

המיון כדי שיהיה להם קל יותר להגיד: זה חייל שיכול לשמור, זה חייל שלא יכול. הם

נועדו להם כדי שלא יתהילו לקבוע אבחנות רפואיות מסובכות. יש להם מספרים והם

יודעים מה לעשות עם המספרים האלה. 21 ו- 24 אלה מספרים קלים, מפני שפירושם

אי-כושר לשירות. אבל יש סולם של מספרים. זה קוד צבאי שאנחנו רוצים שהוא ישאר

פנימי.

כל חקיקה שבאה לקבוע שהנתונים האלה הם נתונים פנימיים של הצבא, אנהנו מקבלים

אווזה בברכה.

יש להבחין בין שני דברים, בין אבחנות רפואיות לבין המספרים שזה פרופיל וסעיפי

ליקוי. את הפרופיל וסעיפי הליקוי אנחנו בשום פנים ואופן לא רוצים לתת למעבידים,

לא שהמעבידים ישאלו ושלא תהיה רובריקה המייחסת פרופיל. אנחנו לא רוצים שיהיה

סלנג אזרחי של המספרים. אנהנו רוצים שאנשים לא ישתמשו בזה, שלא יבואו למוסדות

ויגידו, 21, יודעים מה הפירוש הצבאי ל-21.



האיש בצבא נבדק, כמו בקופת - חולים. יש לו תעודה רפואית, זאת האבחנה הרפואית.

כשאדם רוצה להתקבל לעבודה, אפשר לשאול אותו על מצבו הבריאותי ובמידת הצורך לקבל

ממשרד הבטהון, היחידה ליחסי ציבור, את האבחנות, את התרגום, כמו שמקבלים מקופת

תיק רפואי - כן. קודים צבאיים - לא.

כאן אני רוצה להעיר שיש אנשים שרוצים למסור מידע על עצמם כדי להראות שהם

בריאים, לכן צריך לדייק מאוד בנוסח כשאומרים "לא יעשה שימוש ב-". - י

אני מבינה שהצעת החוק רוצה לומר: אתה רוצה, בבקשה תבקש כתב ויתור על סודיות.

יש משרד הבטחון - תקבל אבחנות רפואיות, תלך לרופא או תשלח את האיש לבדיקה רפואית.

בעצם זה הלב של הצעת החוק.

ברגע שאנחנו אומרים "מעביד לא ידרוש" למעשה אנחנו קובעים איסור שעבירה עליו

היא עבירה פלילית. חסרה לי כאן התוצאה המשפטית. זאת אומרת, אם מעביד שואל את

מה הפרופיל הצבאי שלך? ואם דורש העבודה אומר לו: אדוני, אני

מצטער, אסור לך לשאול אותי, יכול המעסיק לומר לו: אתה לא רוצה לומר לי, שלום, מי

הבא בתור? לכן, ברגע שאומרים "לא ידרוש" חובה שתהיה לזה תוצאה

משפטית. לכן הייתי מחלקת את זה לשניים.

התוצאה המשפטית היא חובת ההוכחה.

לא. לא. מעביד לא ידרוש מדורש עבודה מידע על פרופיל צבאי שלו ולא יסרב לקבל

לעבודה דורש עבודה בשל אי-מסירת הפרופיל הצבאי. קודם כל אסור לדרוש פרופיל צבאי,

ואסור לשלח אדם הביתה רק מסיבה זו. אם נניח העובד מסרב לתת את הפרופיל הצבאי, זו

לא סיבה לא לקבל אותו לעבודה. זה כשלעצמו לא סיבה לא לקבל אותו לעבודה. אם העובד

לא מוכן לתת את הפרופיל הצבאי, זו לא סיבה אוטומטית לא לקבל אותו לעבודה.

אשר למלה "שימוש". הייתי אומרת שאנחנו צריכים לחדד את הנושא כדי להבחין בין

נתוני הפרופיל לבין האבחנה הרפואית. זה לא מונע להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה

ואחר-כך נבוא עם הצעה יותר מגובשת.

דן אורנשטיין, יש לך מה להוסיף?

אני מעביר את רשות הדיבור למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעת החוק של פרופסור לס, מאחר והיא בעצם השתלבה

בפעולה הרבה יותר רחבה שאנחנו היינו בעיצומה בשלב הזה.

אני אקצר ואנסה להתייחס למספר נקודות שעלו כאן, שבעיני הן רושובות. הבעייתיות

של נושא הזה, של הפרופיל, שמתמקד באופן טבעי בבעלי פרופיל 21, נובעת משני מרכיבים

מצד אחד שימוש לא-מבוקר בפרופיל הצבאי, שנעשה בסקטור

האזרחי על-ידי מעבידים מתוך נוחיות כתחליף לבדיקה אמיתית.



הפרופיל הצבאי, זה לא אבחנה רפואית. הפרופיל הצבאי זה קוד שרירותי במידה

מסויימת, שניתן על-ידי הצבא לצרכים שלו. כלומר, מספר מסויים של פרופיל צבאי מבטא

את מידת ההתאמה של חייל לביצוע משימות צבאיות מסויימות.

הוא גם אבחנה רפואית.

מ' מזוז;

לא. הוא מבוסס על אבחנות רפואית אבל הוא לא מבטא אבחנות רפואיות.

יש מנהלי כוח אדם שלוקחים מהחבר שלהם במילואים את ספר הפרופילים של צה"ל

ומחזיקים את זה אצלם במגירה במפעל - כך היה בימים ההם, היום זה מבוטל - קוראים את

הסעיף וקובעים, יש לו ככה ויש לו ככה.

סא"ל ח' כספי ;

אנחנו החבאנו את ספר הפרופילים.

ואם יש אדם שלא שומע טוב?

סא"ל ח' כספי ;

שיקבל את האבחנה מרופא.

מ' מזוז;

מבחינת הצבא, המשמעות של פרופיל 21 היא בלתי-כשיר לשירות צבאי. זה לא אומר

שאותו אדם בלתי-כשיר לדברים אחרים. פרופיל 21, לפי החוק ותקנות שירות בטחון, יכול

להינתן בגין למעלה מ-200 עילות רפואיות שונות, שרק כ-10% מהן הם בכלל בתחום רפואת

הנפש. אבל בציבור, אני חושב שאצל הרוב המכריע מאוד של הציבור, רוויות הדעה

שפרופיל 21 פירושו בדרך כלל, הוא פסיכי.

הבעיה היא שיחידות כוח אדם, במפעלים פרטיים, ברשויות מקומיות, וברשויות

ציבוריות שונות עשו לעצמם חיים קלים וקבעו: 21 אוטומטית נפסל. 21, זה יכול להיות

מישהו שסובל מסכרת, מישהו שסובל מבעיות לב, מישהו שסובל מכל מיני מחלות שהשירות

הציבורי והפרטי מלא באנשים כאלה, אלא שהם קיבלו את המחלות האלה בשלב מאוחר יותר,

לפני שתקעו לחם את זה כפרופיל 21. בגיל מסויים כל אדם סוהב איתו מחלה זו או אחרת.

וזה לא עושה אותו בלתי-כשיר לכהן במגוון רחב מאוד של תפקידים. אותה אי-כשירות

לשרת בצה"ל אין לה השלכה ישירה על אי-כשירות לשמש במגוון רחב מאוד של תפקידים.

אדם יכול להיות נכה, לא יכול להיות בצנחנים, אבל הוא יכול למלא ביעילות תפקיד

מכובד במגוון רחב מאוד של תפקידים בשירות האזרחי.

הצעת החוק הזאת, כמו פעולות רבות אחרות שנקטנו - נציב שירות המדינה דיבר על

קטע אחד - נועדה בעצם לכתוב על המעביד להתייחס למצבו הרפואי האמיתי של המועמד

לעבוד או של העובד ולא להיתלות בנתון שהמעסיק בדרך כלל לא יודע בדיוק מה הוא

אומר.



י י גלנור;

וכדאי להוסיף ולומר, שגם פג זמנו.

מי מזוז;

נתון שנקבע בגיל 17 ועושים בו שימוש נגד עובד בגיל 40, כשבדרך כלל המשמעות

שהיתה לו, גם אם היתה רלוונטית בזמנו, כבר לא רלוו נטית.

החוק הזה, כמו פעולות ארורות שעשינו, לא נועדו למנוע מהמעביד לבקש מהעובד רשות

לקבל מידע רפואי מלא על מצבו, לא מונע מהמעביד, מהמפעל לבקש מהמועמד לעבוד לחתום

על טופס ויתור על סודיות ולפנות למשרד הבטחון ולקבל את כל המידע הרפואי המלא על

החייל ולא מספר סתמי.

היו"ר ע' פרץ;

אם העובד מסכים.

מ' מזוז;

אם הוא לא מסכים, אז יהיה לגיטימי מצד המעביד לא לקבל אותו לעבוד. כלומר,

אנחנו לא מתכוונים שיהיה מצב שימנע מהמעביד יידע את מצבו הבריאותו של עובד. זה

נתון רלוונטי שכל מעביד צריך לדעת אותו. גם בנציבות שירות המדינה הפעולה שנעשתה

היא להוציא את פרופיל 21 מהטפסים, שזה לא יהיה אינדיקציה אוטומטית.

ניקח לדוגמה פרופיל 97 ופרופיל 65. יש להניח שתהיה עדיפות של אחד על פני

השני, אם כי יכול להיות שמי שיש לו פרופיל 65 מוכשר יותר, מהרבה בחינות אחרות,

ממי שיש לו פרופיל 97 וצריך להעדיף אותו. מכל מקום, ברור שלמעביד יש אינטרס, וזה

לגיטימי, לדעת מה מצבו הבריאותי של העובד, ואת זה איש לא מתכוון למנוע.

בשירות המדינה, בשירות הממשלתי, לא היינו נזקקים לחוק. עשינו פעולות נרחבות,

במסגרות פנימיות, והגענו להבנות עם הגופים הממשלתיים השונים שהתוצאה שלהן היא מה

שהחוק שלפנינו נועד להשיג, ללא צורך בחקיקה. הבעיה נובעת בעצם בסקטור

החוץ-ממשלתי, שם אין לנו אפשרות לכפות את זה. זה מתחיל ברשויות מקומיות, שמצד

אחד הביעו נכונות מיידית להשתלב אבל מצד שני בפועל הן לא עושות שום דבר, ובסקטור

האזרחי.

אנחנו רוצים להגיע לכך, שכשם שבנציבות שירות המדינה לא מופיעה בטפסים

הרובריקה של פרופיל, יש רופא תעסוקתי של נציבות שירות המדינה שמקבל את המידע

הרפואי ובוחן אותו, שאותו מצב יהיה בכל מפעל פרטי או ברשות מקומית ושלא יהיה

סינון על סמך מספרים. כל אחד יצטרך להתמודד עם המידע הרפואי, שהוא הרלוונטי

למעביד, ולא יהיו נתונים של הצבא, שאמורים להיות נתונים פנימיים. גם הצבא מצידו

עשה פעולות ועוד יעשה פעולות שונות כדי להקשות על דליפת המידע הזה שלו.

היום חייל לא נושא איתו שום תיעוד שמצביע על הפרופיל הרפואי שלו וזוז מקשה על

המעביד לדרוש מחייל שיאמר לו מה הפרופיל שלו.

אנחנו הגענו למסקה שפעולה בחזית אחת לא מספיקה ואנחנו מנסים לתקוף את הבעיה

בהרבה מאוד חזיתות, שהצעת החוק הזאת היא אחת מהן.

אני רוצה להוסיף עוד שתי הערות. לצד הצעת החוק של חבר-הכנסת לס יש עדיין שתי

הצעות חוק נוספות שעוסקות בשלב אחר של הבעיה. יש הצעת חוק ממשלתית ויש הצעת חוק

פרטית של חברי-הכנסת צוקר ומגן, שעוסקות בהגבלה על הוצאת המידע מהצבא. הצעת החוק

של חבר-הכנסת לס עוסקת בשלב של שימוש במידע על-ידי מעביד. הצעות החוק האחרות באות

להגביל את הוצאת המידע הזה מהצבא, שהצבא לא ימסור מידע על פרופיל רפואי אלא

לגורמים מאוד מאוד מצומצמים שיימנו בחוק.



נקודה אחרונה היא הנושא של רשויות בטחון. אנחנו הצענו שהאיסור הזה והגבלות

על שימוש בפרופיל צבאי לא יחולו על רשויות הבטחון. רשויות הבטחון זה בעצם המשטרה

שב"כ והמוסד.

הפעילות של שוטר, ודאי בעשור הארגון, שמתרכזת במידה רבה בבטחון פנים, בבטחון

שוטף, לא שונה במהותה מתעסוקה של חייל. שוטר צריך כושר גופני. מי שלא מתאים

להיות חייל, בדרך כלל לא מתאים להיות שוטר. כל שוטר הוא שוטר 24 שעות ביממה.

אנחנו לא מקבלים את התזה הזאת. תרדו מזה. אנהנו לא נסכים שתהיה הבחנה בין

מעסיק למעסיק בגלל שיש לו איזה שהוא מעמד מועדף, על איות וכמה וכמה כאשר בא מיכאל

הילב ואומר לי, זה עולה כסף. אני לא רוצה שבגלל חוסר כסף המעסיק לא יקבל את

העובד, כי הוא לא רוצה להעביר לו בדיקה. במשטרה לא יקרה כלום אם הם יזמינו את

התיק ויבדקו.

מי מזוז;

הם עושים את זה.

היו"ר ע' פרץ;

אז לא צריך קוד.

אל תסתבכו. אין שום עדיפות לרפא"ל על פני אלתא, או לעובד מחקר בתוך משרד

הבטחון.

מי מזוז;

אני מדבר על שלושה גופים: מוסד, שב"כ ומשטרת ישראל.

זה לא שייך לחוק הזה.

תחיל את זה בחוק שלהם. אל תחיל את זה בחוק הזה.

מה שאתה מציע, מר מזוז, פשוט לא יעבור. אי-אפשר לבנות תזה משובשת. אתה רוצה

לתת אישור לשירות הבטחון לעצור אותי באמצע הלילה בניגוד לחוקים אחרים, תקבע את זה

שם, בחוק שלו. תקבע שם מה שאתה רוצה. את החריגים בחוק תקבע בחוק של שירות

הבטחון, לא בחוק הזה. החוק שלפנינו זה חוק שבא ליצור שוויון ולא ליצור מעמד

מיוחד של אף אחד.

מדובר בעיקר על האכסניה.

אחה יודע יפה מאוד שאין חוק המוסד ואין חוק השב"כ.



י י כץ;

דווקא הגופים האלה עושים תחקירים קפדניים ביותר.

היו"ר ע' פרץ;

בשב"כ רוצים לדעת באיזו יחידה שירת המועמד ואיך הוא תיפקד במבצעים. מה מעניין

שם הפרופיל? התחקיר שנעשה הוא כל כך מעמיק עד שהפרופיל לא רלוונטי.

מי מזוז;

אנהנו הגענו, לגבי המשטרה ושירות בתי הסוהר, להסדר שכבר פועל, שחם לא עושים

שימוש בפרופיל הרפואי כשלעצמו.

ר' כהנא;

בשב"כ אין יחסי עובד ומעביד. אנהנו מדברים פה על יחסי עבודה. זה חוק של

עבודה.

היו"ר ע' פרץ;

לא. זה חוק של שלב הקבלה לעבודה.

לא רק.

י י כץ;

דין המדינה כדין מעביד.

מ' מזוז;

אנהנו חושבים שיש בעייתיות רבה. אני לא מרגיש נוח, במיוחד לגבי השב"כ והמוסד,

להיכנס כאן לפרטים בפורום כה רחב. יש בעייתיות רבה אם נטיל על הגופים האלה

הגבלות על שימוש בפרופיל רפואי .

לגבי המשטרה אפשר להגיע להסדרים ואנהנו מגיעים להסדרים. יכול להיות שבהגדרות

קצת שונות נוכל להוציא את המשטרה. כפי שאמרתי, בפועל כבר נכנס נוהל עבודה חדש

למשטרה.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מניחים שהשבייכ יסתדר. יש לנו הרגשה שהוא יתגבר על המכשול הקשה הזה של

לדעת את הקוד הצבאי בדיוק.

סא"ל ח' כספי;

אני מבקשת להבהיר שצהייל עצמו, כשמדובר על שירות קבע, לא עושה שימוש בפרופיל.

יש הרבה משרתי קבע שהם בעלי פרופיל 21.

יש אינפורמציה של האדם עצמו. צהייל לא מוסר את הפרופיל.



היו"ר ע' פרץ;

תודה.

למשרד הבריאות יש משהו להוסיף?

מי היבנר;

לא מעבר למה שנאמר כאן.

הי ו "ר ע' פרץ;

תודה.

מי הילב;

הייתי מציע שתהיה ועדה, שאנחנו נשתתף בה, לגיבוש הצעת נוסח שתהיה מקובלת גם

עלינו, כי בסופו של דבר הדבר הזה נופל עלינו, תבינו, על המעסיקים. יש פה איסור.

זה מקשה על המעסיקים. אני מקווה שנוכל למצוא את הנוסה המשפטי שלא תהיה אפליה

בקבלה לעבודה. אין לנו ויכוה בנקודה הזאת. את זה צריך להשיג. זה גם שם ההוק.

אגב, זו היתה גם כוונת ההוק, שלא תהיה אפליה בקבלה לעבודה.

אני מציע שאנהנו נבדוק את הנימוקים ביחס לרשויות הבטחון.

הי ו "ר ע' פרץ;

תבדוק מה שאתה רוצה.

האם משרד המשפטים התכוון לעשות איחוד חוקים עכשיו?

מ' בוטון;

חבר-הכנסת לס מציע חוק נפרד.

די אורנשטיין;

בשלב זה ההצעות השונות התגבשו בהצעת חוק איסור אפליה בעבודה. אנחנו הצענו

להכניס את ההצעה של חבר-הכנסת לס לאותה הצעת חוק של איסור אפליה בעבודה.

היו"ר עי פרץ;

יש לי שאלה אחרת; אהה כממשלה מתכוון להעביר את זה כהצעת חוק? או שאתה מתכוון

לבקש תיקונים בהצעות חוק פרטיות.

מ' מזוז;

ההחלטה של ועדת השרים היתה שאנחנו נתמוך בהצעה של חבר-הכנסת לס בכפוף

לתיקונים מסויימים.

אנחנו רוצים להעביר את הצעת החוק של חבר-הכנסת לס לקריאה ראשונה. הצעתו של

חבר-הכנסת לס תועבר למליאה כמו שהיא ותצטרף לחבילת החוקים ואז יהיה דיון על כל

סעיף, כולל השוניים המתבקשים על פי הדיון שהתקיים פה.



האם למישהו יש הערות נוספות לסיכום שלי? אין. טוב.

מי בעד הצעת החוק כפי שהיא מוגשת כאן.

הצבעה

הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - פרופיל רפואי צבאי), התשנ"ד-1994

נתקבלה ותועבר לקריאה ראשונה במליאת הכנסת

היו"ר ע' פרץ;

הצעת ההוק אושרה. היא תועבר לקריאה ראשונה. אני מאוד מודה לכם. הישיבה

נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:45).