הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ח בתשרי התשנ"ה (3 באוקטובר 1994). שעה 10:00

כ ח ו -

חברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

י' כץ

לי לבנת

עי מאור

חברת-הכנסת א' סלמוביץ

ד' אורנשטיין - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

לי רוזנברג - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

נ' מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי שנהב - יועץ משפטית, נעמ"ת

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

תיקון טעות בחוק קליטת חיילים משוחררים

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - זכאות מענק לידה

לאם מאמצת), התשנ"ג-1993 - הצעת חוק תתרנ"ג

תשלום הפרשה מלאה לקרן השתלמות לעובדי המגזר הציבורי (2257)

מצבם המחמיר של המוסדות למפגרים בישראל (3412)

ילדים מתחת לקן העוני (1682, 1685, 1688)

התרחבות מעגל העוני (2277, 2281)

דו"ח שנתי של המוסד לביטוח לאומי על מימדי העוני

(2434, 2461, 2465, 2470, 2472, 2480, 2493)



תיקון טעות בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה של המושב החדש של הכנסת.

לצערי חרב, בגלל מצבה של שרת העובדה אנחנו מתקשים לתאם, מטעמים מובנים, עם

הגורמים המתאמים מטעמה, זמן להשתתפותה בישיבה שלנו, מובנים, אחרת בוודאי היינו

שמחים שהישיבה הראשונה תתקיים בהשתתפותה, כמקובל. ולכן אנחנו מתחילים בנושאים

שהם טכניים. עם זאת אני מוכרח לומר, שלקראת החילופים הצפויים בראשות הוועדה אני

משתדל, כפי שמקובל לומר במקומותינו, לנקות את השולחן.

נתחיל בסעיף שכותרתו היא " תיקון בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994".

עורך-דין דן אורנשטיין, בבקשה. תגיד לנו מה הטעות.

ד' אורנשטיין;

על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, ועדה של הכנסת מוסמכת לתקן טעות שהיא טעות

לשונית טכנית, פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתק וכיוצא

באלה. במקרה שלפנינו מדובר על השמטה מקרית בסעיף 17(א) לחוק קליטת חיילים

משוחררים.

על פי הסתייגות שהתקבלה מדובר בסעיף בסעיף 17(א) הקיים על חייל משוחרר שהתקשר

בחוזה לרכישת דירת מגורים או לשכירת דירת מגורים. אבל בסוף אותו סעיף נאמר "זכאי

להשתתפות בהוצאות רכישת הדירה מכספי הפקדון".

מהרישא של סעיף זה ברור שבסיפא הושמטו המלים "או שכירת הדירה". צריך להיות

כתוב, וזו ההצעה של שר המשפטים, "זכאי להשתתפות בהוצאות רכישת או שכירת הדירה

מכספי הפקדון".

י' כץ;

ברור. אחרת אין משמעות לרישא של הסעיף.

מי בוטון;

גם את סעיף קטן 17(ג), שנאמר בו "נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, יחזירו

המוכר לקרן, וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר", צריך לתקן

באותו כיוון. צריך לומר - תאמתי את זה גם עם משרד המשפטים - "יחזירו המוכר או

המשכיר לקרן". זאת אומרת, צריך להוסיף את המלה "המשכיר".

י י כץ;

נכון.

היו"ר ע' פרץ;

האם למישהו יש משהו להעיר? לא. אם כן, מי בעד.

הצבעה

היו"ר ע' פרץ;

התיקונים אושרו. תודה רבה.



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - זכאות מענק לידה לאם מאמצת), התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - זכאות מענק

לידה לאם מאמצת), התשנ"ג- 1993.

תציג את הצעת החוק חברת-הכנסת ענת מאור.

ע' מאור;

בוקר טוב. הצעת החוק עברה למעשה באישור של ועדת השרים לענייני חקיקה.

מדובר בה על עיוות שצריך לתקן אותו.

דמי הלידה כוללים היום את החלק שמשולם לבית-החולים בעד אשפוז היולדת, שמשפ

מאמצת לא זקוקה לו, ומסכום שניתן ליולדת לרכישת ציוד ראשוני לילד, וכאן אין מקום

להבחין בין משפחה מאמצת לבין משפחה רגילה. על הענין הזה מדברת הצעת החוק.

הסבו את תשומת ליבי לכך, שגם בשם החוק וגם בגוף החוק לא ייאמר ייאם מאמצתיי אלא

"הורה מאמץ", גם בגלל הענין הסמנטי וגם מפני שבפועל יש כבר כמה מקרים של אב מאמץ

לילד שטרם מלאו לו 10 שנים.

לי רוז נברג;

אני מבקשת להבהיר: בחוק הביטוח הלאומי אנחנו מדברים על מבוטחים שזכאים למענק

לידה, לקיצבת לידה ולדמי לידה. לכן צריך לדבר על מבוטח ולא על אם ולא על אשה. זה

תיקון לשוני שנבקש לעשותו.

בהצעה שלפנינו נאמר "למעט מענק אשפוז", אני מבקשת שייאמר גם "למעט קיצבת

לידהיי, כי קיצבת לידה משולמת במקרה של לידת יותר משני ילדים בלידה אחת, דבר שלא

רלוונטי לאימוץ.

עוד אני רוצה להעיר, שחוק אימוץ ילדים התש"ך-1960 בוטל ובמקומו בא חוק אימוץ

ילדים התשמ"א-1981. צריך לתקן את הנקודה הזאת.

מ' בוטון;

אבל העיקרון נשאר כשהיה.

ל' רוזנברג;

כן. זה גם אותו סעיף רק שנת החוק שונה.

המענק הוא בגובה של קרוב ל-700 שקלים. מדובר ב-300-200 ילדים.

היו"ר עי פרץ;

שאתם יודעים עליהם, שלא קיבלו.

ל' רוזנברג;

שיקבלו.



ש' שנהב;

אנחנו בעד. אני חושבת שמכובד לדבר על מבוטח ולא רק על אם מאמצת.

היו"ר ע' פרץ;

מר אורנשטיין, יש לך הערות?

ד' אורנשטיין;

לא.

היו"ר ע' פרץ;

נטשה? הכל בסדר.

מ' בוטון;

החוק המוצע הוא למעשה המשך לחוק שכבר קיים, לפיו אם המאמצת ילד עד גיל 10

זכאית לקבל דמי לידה בשלושת החודשים הראשונים שהיא לא עובדת, כאילו היא בחופשת

לידה. ההצעה שלפנינו באה להשלים את החוק הקיים ולתת לאשה את כל הזכויות.

מוצע תיקון גם לחוק עבודת נשים, שבו מדובר על אב מאמץ. ועדת השרים דנה על

התיקון המוצע.

יהיה צורך בשני שלבים, כי מבוטחת בפרק שאנחנו מדברים עליו היא מבוטחת למענק

אשפוז ולמענק לידה. אנחנו מדברים על נשים. כשיתקבל התיקון בחוק עבודת נשים ייעשה

תיקון גם כאן.

היו"ר ע' פרץ;

ביניים גברים לא מקבלים.

לי רוזנברג;

בינתיים גברים גם לא מקבלים דמי לידה, שזה מחליף שכר. דמי לידה זה המרכיב

הדומיננטי הקשור ללידה. המענק הוא קטן יחסית. ברגע שיקבלו את דמי הלידה יהיה

הגיוני גם לינת את המענק לגברים.

כרגע זה לא קיים.

מ' בוטון;

בחוק נאמר במפורש "אם מאמצת", כתוב: הוראות סימן זה יחולו בשינויים

המחוייבים ובתיאומים גם על אשה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10. וגם בחוק עבודת

נשים, שמסדיר את הנושא הזה, מדובר על אשה. המענק שמדובר עליו בהצעת החוק יינתן

לאם. ברגע שיהיה התיקון הנוסף זה יתפוס את כולם.

ל' רוזנברג;

זה יתפוס אוטומטית גם כאן.



ע' מאור;

האם יש נתונים כמה גברים מאמצים יש וכמה גברים הם בתהליך של אימוץ?

גם אני היגשתי הצעת חוק לתיקון ביחס לאב מאמץ. אני לא מבינה למה צריך לחכות

לתיקון בחוק עבודת נשים?

לי רוזנברג;

בחוק עבודת נשים יש תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי, לפיו ישולמו דמי לידה,

זאת אומרת תחליף שכר לשלושה חודשים וחופשת לידה לאב מאמץ.

אני שואלת למה אנחנו לא יכולים להחליט עכשיו על המענק?

ל' רוזנברג;

משום שזה יצור אבסורד. זה קטע קטן מאוד, מדברים על 700 שקל לעומת סכום גדול

יותר של דמי לידה. זה דורש גם תיקון של הגדרת מבוטח.

היו"ר ע' פרץ;

למה זה אבסורד לטפל ב-700 שקל.

לי רוזנברג;

אנחנו צריכים לתקן בחוק שלנו את ההגדרה של מבוטח.

היו"ר ע' פרץ;

הצעת החוק צריכה לעבור שלוש קריאות. יש לכם זמן. תתקנו. תתחילו לעבוד קצת

יותר מהר.

לי רוזנברג;

אני לא יכולה לתקן את ההגדרה של מבוטח רק לצורך מענק לידה ולא לצורך מענק

אשפוז ולא צורך דמי לידה.

היו"ר ע' פרץ;

מה הבעיה? כותבים במפורש, שגבר שאימץ ייחשב כמבוטח.

לי רוזנברג;

רק לצורך מענק לידה? אחר כך ירחיבו מעבר לזה?

עי מאור;

כן.

לי רוזנברג;

כפי שאמרתי, הנושא נמצא עכשיו בדיון בוועדת השרים.



ת' גוז'נסקי;

יש לי שאלה, האם אפשר לדבר על הורה?

ל' רוזנברג;

אצלנו כתוב מבוטחת. בפרק אימהות מדברים רק בלשון נקבה. זה תיקון שצריך לעשות

אותו מאוד בזהירות.

היו"ר ע' פרץ;

נעשה סדרה של תיקונים. אם ועדת שרים לחקיקה תעבוד מהר - תעבוד מהר. היא לא

תעבוד מהר - אנהנו נעבוד מהר. יש כאן יוזמה של חברי כנסת. אתם טוענים בשם דבר

שאתם מטפלים בו, תטפלו בו בזהירות ובמהירות.

ת' גוז'נסקי;

אני שואלת, כמה סעיפים עוסקים באימוץ?

לי רוזנברג;

יש בסך הכל סעיף אחד שמדבר על אימוץ. התיקון בסעיף הזה לא יתן שום דבר. צריך

לתקן את כל הפרק. כרגע מדברים רק על אימוץ.

ת' גוז'נסקי;

בהצעה שלפנינו מדובר על מענק בהקשר של אימוץ.

אני שואלת ומציעה אם אפשר לעשות תיקון גם ביחס לדמי לידה במקרה של אימוץ.

אשה מאמצת מקבל דמי לידה?

לי רוזנברג;

בוודאי.

ת' גוז'נסקי;

אז בואו ונתקן שלפחות בענין האימוץ יש שוויון מלא.

מ' בוטון;

אבל הגבר לא מקבל חופשה לפי חוק עבודת נשים. כתוב, הוראות הפרק הזה יחולו

בשינויים המחוייבים, דהיינו שהגבר נמצא בחופשת לידה בשלושת חודשים הראשונים.

ת' גוז'נסקי;

אם הוא מאמץ.

לי רוזנברג;

יש הצעה שנמצאת עכשיו בדיון בוועדת השרים, אב מאמץ שיקבל דמי לידה. אם יהיה

תיקון, יהיה תיקון כולל.

מה קורה במקרה שהאם נפטרת בשעת הלידה? האם הגבר, האבא מקבל דמי לידה או לא?

ל' רוזנברג;

יש מענק פטירה, לא דמי לידה.

א' סלמוביץ;

אבל הוא צריך להישאר עם התינוק.

לי רוז נברג;

אין לזה פתרון בחוק. הוא לא מקבל דמי הלידה.

מ' בוטון;

הוא מקבל סכום כסף מסויים.

ת' גוז'נסקי;

ואין לו זכות להיעדר מן העבודה שלושה חודשים?

מ' בוטון;

לא.

אי סלמוביץ;

זה לא בסדר.

ל' רוזנברג;

זה צריך להיות תיקון בהוק עבודת נשים, כמו שעשו לגבי אב מאמץ, ולא בחוק

הביטוח הלאומי.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שנעביר את החוק המוצע כפי שהוא.

אנחנו מודיעים לכם שאם לא תתקנו באותו קצב שהוועדה תעבוד - אנחנו נתקן פה את

הכל בלעדיכם, ותאמיני לי, זה ייצא לא פחות טוב ממה שאתם תעשו.

הבעיה שלכם, שאתם רק מתווכחים במקום להכריע. תכריעו. תעשו את זה מהר.

לי רוזנברג;

זה יהיה מהר. זה ענין של ימים.



היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מצביעים.

הצבעה

היו"ר ע' פרץ;

תודה. אנחנו מעבירים את ההצעה לדיון בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

מ' בוטון?

האם הביצוע יהיה מתקציב הביטוח הלאומי?

מדובר על 300 אלף שקל. הביצוע יהיה מתקציב הביטוח הלאומי.



מסקנות הוועדה בנושא תשלום הפרשה מלאה לקרן השתלמות לעובדי המגזר הציבורי (2257)

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו עוברים לאישור מסקנות. מסקנות הוועדה בנושא תשלום הפרשה מלאה לקרן

השתלמות לעובדי המגזר הציבורי.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום כ"ח בתשרי התשנ"ד - 13 באוקטובר

1993 - את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי בנושא "תשלום הפרשה מלאה

לקרן השתלמות לעובדי המגזר הציבורי".

הנושא הועלה על רקע פרשנות האוצר לפיה השלמת שכר לצורך ההפרשות לקרן השתלמות

לעובדי המגזר הציבורי - בהם כ-50 אלף עובדי מדינה - המשתכרים פחות משכר המינימום

ונזקקים להשלמת שכר איננה בגדר "שכר משולב" או "תוספת קבועה", ולכן אין מפרישים

ממנה לקרן השתלמות.

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום 13 בדצמבר 1993. בהשתתפות סגן הממונה על השכר

באוצר ונציגי משרדי העבודה והרווחה, המשפטים, הסתדרות עובדי המדינה, מרכז השלטון

המקומי והסתדרות הפקידים. בתום הישיבה פנתה הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה את

חוות דעתו בשאלה האם השלמת הכנסה הינה חלק מ"השכר המשולב" או "תוספת קבועה"

שבגינם חייב המעסיק להפריש את מלוא הסכום לקרן השתלמות. יושב-ראש הוועדה ביקש מן

היועץ המשפטי, כי יוציא הנחיות בנדון.

ביום 24 ביולי 1994 נמסרה לוועדה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת

חד-משמעית כי השכר המהווה בסיס לחישוב ההפרשות לקרנות השתלמות כאמור הינו שכר

המינימום במלואו, כולל השלמת הכנסה.

ביום 4 בספטמבר 1994 הודיע יועץ שר האוצר כי בכוונת האוצר לבצע את פסיקת

היועץ המשפטי וכי לשכת הממונה על השכר באוצר מטפלת ביישום ההחלטה.

1. ועדת העבודה והרווחה מברכת על החלטת שר האוצר לפעול בהתאם לפסיקת היועץ

המשפטי לממשלה, לפיה "השכר המשולב" פירושו מלוא שכר המינימום, כולל השלמת הכנסה

עד לגובה שכר המינימום, שממנו יש לנכות הפרשות לקרן השתלמות.

2. הוועדה מביעה תקוותה כי אין האוצר מתכנן עיכובים בביצוע ההחלטה באמצעות

פרשנות או טענות של עיכובים טכניים.

3. הוועדה קוראת לממשלה ולהסתדרות לעמוד על משמר הזכויות של העובדים בקבוצות

החלשות ביותר, במיוחד בכל הנוגע להקפדה על ביצוע מלא של חוק שכר מינימום.

4. הוועדה מבקרשת משר האוצר לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך חודשיים."

ת' גוז'נסקי;

יש לי כמה הערות למסקנות. אני חושבת שהמספר המצויין בפיסקה השנייה, 50 אלף

עובדי מדינה איננו מדוייק. נדמה לי שמספרם של אלה שמוגדרים כעובדי מדינה הוא ארור.

א' אדלר;

נמחק את המספר.



ת' גוז'נסקי;

בסדר.

אני מציעה לא לומר "משתכרים", אלא צריך לומר ששכרם לפי הלוח.

לא צריך לומר "נזקקים", כי זו המצאה של האוצר, אלא "משולמת להם השלמת שכר",

ובסוגריים לכתוב "השלמת הכנסה", כי זה המושג שהם משתמשים בו.

אי-אפשר לומר שוועדת העבודה והרווחה מברכת על

החלטת שר האוצר לפעול בהתאם לפסיקת היועץ המשפטי לממשלה, משום שזו חובתו, הוא לא

יכול אחרת. ומכיוון שזו לא החלטת שר האוצר אני מציעה לכתוב "רושמת לפניה את

הודעת שר האוצר".

ולסעיף 2. לאחרונה התפרסם שהאוצר אומר שיקח לו שש-שבע שנים לתקן את העוול.

לכן אני מציעה לנסח את סעיף 2 יותר בחריפות, משהו כמו "נוכח עמדות האוצר הוועדה

מביעה חשש כי בכוונת האוצר לנקוט עיכובים בביצוע ההחלטה על-ידי פרשנות מצמצמת או

באמצעות עיכובים טכניים."

היו"ר ע' פרץ;

למה? "הוועדה מביעה תקוותה כי אין האוצר מתכנן עיכובים בביצוע ההחלטה באמצעות

פרשנות או טענות של עיכובים טכניים".

ת' גוז 'נסקי;

אנחנו הרי יודעים מה עושים. במקום להגיד "תקווה" נגיד "חשש". זה שינוי הנוסח.

צריך לומר שהוועדה קוראת לאוצר להשלים תוך זמן.

היו"ר ע' פרץ;

אלה הן מסקנות של דיון. אפילו מה שאני רושם כאן זה חריף, כי אני רושם בעקבות

דברים שמתפתחים אחרי הדיון. למעשה אילו היינו מגישים את המסקנות לפני חודש,

לכאורה לא היינו יודעים על כך שהאוצר מתכנן.

אני מציעה; "הוועדה תובעת ביצוע מיידי ככתבו וכלשונו.

ת' גוז'נסקי;

אתה לא רוצה לתת להם 6 חודשים? לומר תוך 6 חודשים?

מ' בוטון;

לומר "מיידי", זה יותר תכוף מ-6 חודשים.

ת' גוז 'נסקי;

הם מדברים על תקופה של שנים.

מ' בוטון;

לעובד יש זכות לתבוע ולקבל מייד. אם העובד מגיש תביעה לבית הדין, המדינה

צריכה לתת לו את זה מייד, כי אחרת היא תצטרך לשלם קנס על הלנת שכר.



ת' גוז'נסקי;

צריך לומר שאנחנו תובעים את זה מייד.

מ' בוטון;

כן, "מיידי".

"הוועדה תובעת האוצר לבצע את החלטת היועץ המשפטי ככתבה וכלשונה וללא עיכובים

כלשהם".

ת' גוז'נסקי;

"ללא עיכובים טכניים או אחרים".

המסקנות מאושרות.



מסקנות הוועדה בנושא מצבם המחמיר של המוסדות למפגרים בישראל (מס' 3412)

היו"ר ע' פרץ;

מצבם המחמיר של המוסדות למפגרים בישראל.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום י"ט באדר התשנ"ד - 2 במרס 1994 -את

ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת משה קצב בנושא "מצבם המחמיר של המוסדות למפגרים

בישראל".

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום 25 במאי 1994, במהלכה שמעה בין היתר את מנכ"ל

משרד העבודה והרווחה, נציגי משרדי העבודה והרווחה, הבריאות, האוצר, האגודה

לזכויות האזרח, אקי"ם ומנהלי מוסדות למפגרים.

לוועדה נמסר כי בישראל חיים כיום כ-13 אלף מפגרים, מהם כ-6,000 במוסדות,

5,400 בקהילה, והיתר בשלבי אבחון שונים. כ-150 מפגרים נוספים בכל שנה. תקציב משרד

העבודה והרווחה לטיפול במפגרים, בשנת 1994 - 289 מיליון ש"ח, ותקציבי הפיתוח -

כ-13 מיליון. תור המפגרים הממתינים לסידור מוסדי עומד על 700, מהם - 450 מקרים

דחופים. לצמצום התורים הוקצב השנה סכום של כ-7 מיליון ש"ח.

הוועדה שמעה על מצבם הקשה של מפגרים בישראל ועל הקשיים הן בתחום הסידור

המוסדי והן בסידור בקהילה, וקיבלה דיווח על מסקנות הוועדה בראשותו של פרופסור דן

שניט, שבדקה את הנושא.

לוועדה נמסר על ריבוי תעריפים במוסדות, הנובע מן הקריטריונים השונים ובדיקה

פרטנית של כל מוסד. התעריף להחזקת מפגר במוסד פרטי עומד על 3,000 ש"ח לחודש;

במוסדות הציבוריים - 1,800 עד 3,900 ש"ח; ובמוסדות הממשלתיים, כולל פיתוח - 5,500

ש"ח. כמו כן שמעה הוועדה על בעיית המחסור בתקנים במוסדות למפגרים ועל מדיניות

משרד העבודה והרווחה להפרטת המוסדות.

1) ועדת העבודה והרווחה מבקשת משרת העבודה והרווחה להכין בהקדם הצעות לתיקוני

חקיקה בנושא המפגרים, על בסיס דו"ח ועדת שניט שבדקה את הנושא.

2) הוועדה תובעת משרת העבודה והרווחה לקבוע בהקדם כללים חדשים לעידוד קליטת

מפגרים בקהילה ובמשפחה, ולהגיש לכנסת הצעה לתיקוני חקיקה בכל הקשור לזכאות של

מפגרים בתחום הדיור בקהילה לקראת שנת התקציב 1995.

3) הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה לדווח לה על ההתקדמות בטיפול בצמצום התור

של מפגרים הממתינים לסידור מוסדי.

4} הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה לדווח לוועדה על סיום תהליך הבדיקה הפרטנית

של סטנדרטים במוסדות למפגרים, בעיקר במוסדות הפרטיים, במטרה לקבוע סל סטנדרטים

מינימלי מחייב במוסדות.

5) הוועדה תובעת משרת העבודה והרווחה להורות מיידית על פטור מתשלום של הורים על

שהיית מפגר שעות נוספות במעון.

6) הוועדה תובעת משרת העבודה והרווחה לפעול להסדרת בעיית החופשה השנתית המרוכזת

של המוסדות למפגרים, תוך הבטחת סידור למפגרים הנשלחים הביתה בזמן החופשה.

7) הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה לדווח לה תוך 3 חודשים על ביצוע המסקנות

כאמור."



ת' גוז'נסקי;

אני מציעה, בסעיף 3 במסקנות, במקום "צמצום התור" לומר "חיסול התור", השרה,

כשהיתה כאן, דיבר על חיסול התור,

היו"ר ע' פרץ;

בסדר,

המסקנות מאושרות.

ילדים מתחת לקו העוני (1682, 1685, 1688)

התרחבות מעגל העוני (2277, 2281)

דו"ח שנתי של המוסד לביטוח לאומי על מימדי העוני

(2434, 1461, 2465, 2470. 2472, 2480 2493)

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו עוברים למסקנות הבאות, בנושא העוני.

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום כ' בסיוון התשנ"ג - 9 ביוני 1993 -

את ההצעות לסדר-היום של חברי הכנסת חיים אורון, דוד לוי ועמיר פרץ בנושא "ילדים

מתחת לקו העוני".

ביום כ"ח בתשרי התשנ"ד - 3 באוקטובר 1993 - העבירה הכנסת לוועדה את ההצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת חיים אורון בנושא "הו1רחבות מעגל העוני", וביום כ"א בחשוון

התשנ"ד - 1 בנובמבר 1993 - העבירה הכנסת לוועדה את ההצעות לסדר-היום של חברי-

הכנסת יצחק לוי, מאיר שטרית, האשם מחאמיד, עמיר פרץ, טלב אלסאנע, בנימין טמקין

ואברהם רביץ, בנושא "דו"ח שנתי של המוסד לביטוח לאומי על מימדי העוני",

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, במהלכן שמעה את שר האוצר, את שרת העבודה

והרווחה, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ראש מועצת ירוחם, נציגי משרד האוצר,

ההסתדרות, מרכז השלטון המקומי, המועצה לשלום הילד, איגוד העובדים הסוציאליים,

ונציגי משפחות מתחת לקו העוני.

הוועדה שמעה כי בשנת 1992 חיו כ-174 אלף משפחות בישראל, כ-16.4% מכלל המשפחות

בישראל ובהן כ-600 אלף נפש, מתחת לקו העוני - בהם כ-44 אלף משפחות קשישים וכ-260

אלף ילדים, מימדי העוני ב-1993 לעומת 1992 גדלו בקרוב ל-10%, זאת כאשר קו העוני

ליחיד, בסוף 1993. עמד על כ-800 ש"ח לחודש, ולזוג עם שני ילדים - כ-2.370 ש"ח

לחודש,

הוועדה שמעה על הצורך הדחוף להגדיל את תקציבי הרווחה ואת קיצבאות הביטוח

הלאומי לאוכלוסיות המצוקה, במטרה להוציא עשרות אלפי משפחות ממעגל העוני, ביניהן

שכירים ששכרם נמוך מקו העוני, ולמנוע מצב בלתי הפיך והתפתחות תרבות של עוני בקרב

אוכלוסיות מצוקה בארץ.

1) ועדת העבודה והרווחה רואה בחומרה רבה את העובדה שלמעלה מ-600 אלף נפש בישראל

חיות מתוות לקו העוני.



הוועדה סבורה כי החוק לצמצום מימדי העוני והפערים בהכנסות, שאושר לאחרונה

בכנסת, הינו צעד בכיוון הנכון, ומקווה שאכן יאפשר כמתוכנן ל-50 אלף משפחות לצאת

ממעגל העוני. עם זה, הוועדה סבורה שההוק כפי שאושר לבדו אין בו כדי לפתור את

הבעיה, וקוראת לשרת העבודה והרווחה לפעול לצמצום הפערים ולהוצאת משפחות נוספות

ממעגל העוני - במיוחד קשישים, נכים, ומשפחות עם ילדים.

2) הוועדה רואה בפערים בהכנסות ובמדיניות השכר גורם להעמקת הקיטוב החברתי והגדלת

מספר העניים בישראל. הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה לפעול להגברת הפיקוח

והאכיפה של חוק שכר מינימום.

3) הוועדה תובעת משרת העבודה והרווחה לפעול להגדלת התקציב המופעל באמצעות לשכות

הרווחה לטיפול נקודתי, בעיקר בתקציבים לשירותים מיוחדים.

4) הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה לפעול בממשלה להכנת תכנית מיוחדת לטיפול

במגזר הערבי.

5) הוועדה רואה בהמשך המדיניות המשתמשת בביטוח הלאומי ככלי ליישום המדעיות

להפחתת עלות העבודה פגיעה בעצמאותו של הביטוח הלאומי וביכולתו להתמודד עם

תפקידיו. הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה לפעול בממשלה למתן הקלות למעסיקים

באמצעות מס הכנסה במקום באמצעות הביטוח הלאומי.

6) הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה לדווח לה על המצב כעבור 3 חודשים."

ת' גוז'נסקי;

בסעיף 2 במסקנות, צריך לומר "בגידול בפערים בהכנסות" ולא ב"פערים בהכנסות".

מ' בוטון;

בעוד כחודשיים יתפרסם הדו"ח החדש על העוני.

א' אדלר;

אולי כדאי שנבוא עם ההצעות האלה לפי הדו"ח החדש.

היו"ר ע' פרץ;

נכון.

בסעיף 4 צריך לדבר על צמצום העוני במגזר הערבי, או צמצום מימדי העוני. מה זה

"טיפול במגזר הערבי"?

היו"ר ע' פרץ;

אולי נגיד "לצמצום מימדי העוני במגזרים מיוחדים, לרבות במגזר הערבי".

ת' גוז'נסקי;

על מגזרים מיוחדים כתוב בסעיף 1, "קשישים, נכים ומשפחות עם ילדים". אולי נכון

יהיה להוסיף "ומשפחות חד-הוריות".



היו"ר ע' פרץ;

נוסיף.

ת' גוז'נסקי;

אני לא שלמה עם הנאמר בסעיף 5 שבו נאמר "הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה

לפעול בממשלה למתן הקלות למעסיקים באמצעות מס הכנסה במקום באמצעות הביטוה

הלאומי".

אי אדלר;

הכוונה היא שאם צריך לתת הקלות למעסיקים, שזה יהיה באמצעות מס הכנסה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שיהיה סעיף מיוחד; "הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווהה להגן על

עצמאותו של המוסד לביטוה לאומי ו לעמוד על ההשלכות של כל הרפורמות במיסוי שאותן

מבצע האוצר". זאת אומרת, שהיא תציע כל הצעה בתנאי שזה לא פוגע במוסד לביטוה

לאומי.

ת' גוז'נסקי;

במקום המלה "לעמוד", אני מציעה "וברוח זו להתייחס".

א' אדלר;

"הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה להגן על עצמאותו של המוסד לביטוח לאומי".

ת' גוז 'נסקי;

המשפט הראשון בסעיף 5 הוא טוב, הוא עוסק בכך שהפיותת עלות העבודה זו פגיעה

בעצמאות המוסד וביכולתו להתמודד עם תפקידו. זה משפט טוב מאוד. אני מציעה רק למחוק

את המשפט השני.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע, בהתחלת סעיף 5: "הוועדה רואה בחומרה רבה את המשך הכרסום בעצמאותו

של המוסד לביטוה לאומי וסכנה בהמשך מדיניות האוצר".

ת' גוז'נסקי;

"בהמשך מדיניות האוצר ליטול על עצמו הלק ממחוייבויות המעבידים לביטוה

הלאומי".

היו"ר ע' פרץ;

למה לפרט? "להשתמש בביטוח הלאומי ככלי", זה טוב. ונוסיף "הוועדה קוראת לשרת

העבודה והרווחה להגיש תכניות אלטרנטיביות בממשלה"?



מ' בוטון;

כשמדברים על הפחתת עלות העבודה ואומרים: "הוועדה רואה בהמשך המדיניות

המשתמשת בביטוח הלאומי ככלי ליישום המדיניות להפחתת עלות העבודה", אף אחד לא יודע

מה זה הפחתת עלות העבודה, אולי זה דבר טוב מאוד. לכן צריך לומר דברים ברחל בתך

הקטנה, זאת אומרת שתשלום תשלום המעבידים לביטוח הלאומי זה הדבר המסוכן. הפחתת

עלות העבודה זה דבר טוב אבל צריך לומר דבר ברור.

"הוועדה רואה סכנה בהמשך הכרסום בעצמאות המוסד לביטוח לאומי ובמדיניות

האוצר".

היו"ר ע' פרץ;

"ותובעת להפסיק את מדיניות האוצר המשובשת בביטוה הלאומי ככלי".

ת' גוז'נסקי;

לא "להפסיק" אלא "לשנות". "לשנות את המדיניות ולחדול מסבסוד מעבידים".

היו"ר ע' פרץ;

לא.

ת' גוז'נסקי;

בטח שזה סבסוד.

מ' בוטון;

היום מעביד משלם דמי ביטוח פחות ממה שמשלם העובד.

א' אדלר;

"משתמשת בביטוח הלאומי ככלי להפחתת עלות העבודה".

מ' בוטון;

מה זה עלות העבודה? להפחית את עלות העבודה זה טוב. צריך שהדברים יהיו ברורים.

ת' גוז'נסקי;

"סבסוד המעבידים באמצעות הקטנת תשלומיהם לביטוח הלאומי".

מ' בוטון;

"באמצעות הקנת דמי הביטוח שלהם".

היו"ר ע' פרץ;

תודה. המסקנות יונחו על שולחן הכנסת.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 50;10)