הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 90/'

מיטיבה ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. ו' בתמוז התשנ"ד. (15 ביוני 1994). שעה 00 ;09

נכחו;

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

כ' טמקין

י' שפי

מוזמנים; שלוש חבשוש - יו"ר האגף לבטחון סוציאלי, ההסתדרות

יצחק שילון - מנכ"ל קרן "מקפת", ההסתדרות

מיכה וינטר - סגן הממונה על הביטוח, משרד האוצר

נחמן אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה

והרווחה

עמוס שוקן - הנהלת רשת "שוקן"

שרה פרידמן - יו"ר איגוד העתונאים

אפרים דוידי - איגוד העתונאים

מלכה ורוצלבסקי - איגוד העתונאיס

פבל מורוזוב - קו לעובד

אהוד עין-גיל - קו לעובד

מזכירת הוועדה; אי אדלר

רשמה; א' שלהבת

סדר היום; 1. הסכם של רשת שוקן עס קרן מקפת בעניין פיצויים לעובדים.



הסכם של רשת שוקן עם קרן מקפת בעניין פיצויים לעובדים

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו נדרשים היום לדיון שעיקרו פרשנות לגבי ההסכמים בין קרנות הפנסייה

לבין גורמים שונים במשק. זהו נושא שבוודאי ייעסיק את מדינת ישראל בשנה

הקרובה מהיבטיס שונים, כולל ההמלצות של ועדת פוגל (שמעתי שהוועדה למעמד

האשה התכנסה ואמרה שוועדת פוגל יוצרת לה בעיות קשות). אחרי שנסיים היום את

ההצבעה בחוק ביטוח בריאות להערכתי המערכה של השנה הבאה תתנהל בכל מה שקשור

לחוק פנסייה והשלכותיו.

אני מבקש מגברת שרה פרידמן להציג את הבעייה.

אנחנו מדברים על סעיף 14 בחוק הפיצויים, שעל פיו כל ההפרשות (הן של

הפנסייה והן של פיצויי הפיטורין) מתבצעות מקרן הפנסייה. זה סעיף שלא היה

גלוי וידוע ולפי מיטב ידיעתנו משרד העבודה והרווחה נתן אישורים לעתונים

שונים לפעול על פי סעיף זה בלי שהעובדים קיבלו הסבר ובלי שהעובדים קיבלו

פנייה ממשרד העבודה לבקש את הסכמתם. העובדים הוחתמו על חוזים אישיים

חסויים, שלא היו גלויים בפני האיגוד. היה גם איום שעובד שייציג את החוזה

האישי שלו יוכל למצוא את עצמו בחוץ.

הנושא עלה על הפרק בפני איגוד העתונאים במלוא החריפות כשנסגר עיתון

"חדשות". אז פתאום התברר לכל העתונאים, שמצאו את עצמם בחוץ מהיום למחר,

שאין להם פיצויים ביד ואין להם עבודה ושאם הם ימשכו את הכסף מקרן הפנסייה

הם ישארו בלא זכויות פנסייה. התברר לנו שרוב העתונאים שהוחתמו על הסעיף הזה

לא ידעו בכלל על מה הם חותמים. היו כמה שידעו והסכימו אבל הרוב לא.

יצויין שאנחנו פנינו עוד לפני הסיפור הזה לשרת העבודה וביקשנו, שלא

יינתנו אישורים גורפים, שישחררו את המעביד מפיצויים לגבי כל העובדים

שמוחתמים על חוזה אישי, בלי שאנחנו נקבל על זה הודעה. יצויין גם שבשני

העתונים הגדולים, מעריב וידיעות, מתנהל היום משא ומתן בינינו לבין המו"לים

ומשרד העבודה כדי למצוא איזשהי נוסחה שתהיה מתאימה.

אני רוצה להעלות כאן משפט אחד ששמענו מאחד המו"לים שמראה מהו הקו. "אני

יכול להסביר לעובד מה פירוש הדבר, אני גם אתן לו להשתמש בזכותו להתנגד אבל

אני שומר על זכותי לפטר אותו מייד אם הוא י יתנגד". העובד חותם על חוזה

אישי, שנתון ישירות למשא ומתן עם המעביד, והוא נמצא באיום שאם לא יחתום

עליו, גם אם הוא יודע שהוא לא טוב לו, יימצא את עצמו בחוץ, בשוק העתונות

שהוא חסר עבודה.

בישיבה של איגוד העתונאים לפני חודש קבענו שאנחנו יוצאים למאבק בנושא

הזה.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו ניגשים לנושא היום מכמה פנים. מעמדם של העתונאים ויכולתם להתמודד

כעובדים עם המו"לים זה נושא מאוד מרתק שאולי נתייחס אליו בהמשך.

1) האם הפעולות של נציגי הבעלים, המוילים או העורכים, חרגו מהחוק או

מהסכמים?

2) האם זה חל על כל העובדים? הרי ברשתות יש פרט לעתונאים גם עובדי דפוס

ועובדים אחרים. אנחנו ועדת העבודה והרווחה ודנים היום בעימות הזה שקשור

לפרשנות לגבי סעיפים כאלה ואחרים בנושא היחסים עם קרנות הפנסייה.



ש' פרידמן;

לפי מיטב ידיעתנו סעיף כזה הוכנס לכל מי שחתם על חוזה אישי. נוסף לכך

הוכנס גם סעיף של הגבלת חופש עיסוק - שהעתונאי או העובד מתחייב שלא לעבוד

בשום מקום למשך 3 שנים, גם אם לא מגיע לו שום דבר מהמעביד - ועוד סעיפים

כאלה שהתרענו עליהם בפני משרד העבודה.

ת' גוזינסקי;

יש לך דוגמא של חוזה כזה? את יכולה לקרוא את הסעיף?

שי פרידמן;

אני לא יכולה להביא בפנייך חוזה כי החוזים שקיבלתי היו בהסתר. על

העובדים נאסר להציג בכלל את החוזים האלה.

תי גוזינסקי;

כיצד מנוסח שם הסעיף שקשור לפנסייה?

אי דוידי;

נכון שאנחנו מייצגים את העתונאים אבל הבעייה היא בכל המשק. ככל שמספר

החוזים האישיים הולך וגדל כך הייחס השירותי של המעסיקים כלפי העובדים הולך

וגדל. לפי דעתי נדרשת התערבות של המחוקק בעניינים האלה, על ביטול האישורים

שכבר נקבעו, כי האישורים האלה שניתנו פוגעים בזכויות של העובדים. לא ייתכן

שבמדינת ישראל לקראת שנת 2000 עובד שמפוטר יצטרך להחליט האם לקבל פנסייה או

האם לקבל פיצויי פיטורין. במקום להתקדם אנחנו נסוגים אחורה. אני חושב

שהתביעה המינימלית שלנו היא לבטל את האישורים, בהתערבות המחוקק, על מנת

להסיר את הסעיף הזה בכלל מספר החוקים.

ו

בהסכם שראיתי בעבר היה כתוב ש"אתה מודע לזה שסעיף 14 בחוק פיצויי

פיטורין חל על ההסכם הזה". זה נוסח סתמי שאדם חותם עליו בלי לשאול יותר

מידי שאלות. ואפילו אם הוא שואל את השאלות, זה חלק מההסכם ואם אתה לא רוצה

לחתום על ההסכם אז אין לך עבודה.

ש' פרידמן;

בחלק מהחוזים היה מנוסח שהצדדים ייפנו לשרת העבודה והרווחה. אולם רק צד

אחד פונה בעצם, המעביד. לעובד אין שום צד בעניין.

בתשובה של משרד העבודה והרוותה גם נאמר שהמשרד מבין שמאחר ואיו תוק

פנסייה המעבידים לא מחוייבים לשלם והם מודעים לכך שהמעסיקים יכולים לבחור

אס לשלם פנסייה או פיצויים. העובד נמצא כאן באיזשהו מילכוד. אין לו הרבה

אפשרויות; או שהוא ייקח את הפיצויים שלו ועל ידי כך י ישבור את הפנסייה,

והוא ייעשה זאת אם לא יהיו לו דמי אבטלה; או שהוא יוותר על פיצויי

הפיטורין. העובד גם מחוייב לחתום על ההסכם כדי לא להיות מפוטר. לא עומדת

בפני העובד אפשרות שלישית לקבל גם פנסייה וגם פיצויים.

תי גוזינסקי;

יש לי שאלה לגבי ההסכמים. בהסכם עליו הוחתמו עובדים היה כתוב שסעיף 14

חל עליהם. זה לא אומר כלום, כי סעיף 14 אומר שתשלומים לא יבואו במקום

פיצויי פיטורין אלא אם כן נקבע כך. הסעיף הזה לא אומר מה בדיוק המצב ברשת

שוקן. מעניין אותי מה כתוב בהסכם שחתמו העובדים.



מ' ורוצלבסקי;

איו לי כאן דוגמא אבל אוכל להעביר את זה לוועדה. ההסכמים שהוצגו אמרו

במפורש שההפרשות לפנסייה או לקרן מקפת במקרה הזה יבואו במקום פיצויי

פיטורין והצדדים ייפנו לשר העבודה והרווחה לקבל אישור. מבחינה חוקית אפשר

אולי להגיד שהם פעלו בהתאם לחוק, הם עשו או1 כל מה שצריך. אבל לא תמיד פעולה

במסגרת החוק היא גם פעולה צודקת וזה לא אומר שלא פגעו בזכויות העובדים.

היו"ר ע' פרץ;

בואי נפריד, אנחנו בהחלט בעד לברר צדק. הפעולה שלפי דעתך התבצעה היתה

חוקית או בלתי חוקית? נתחיל בזה. אחר כך ניגש לצדק.

מי ורוצלבסקי;

מבחינת החוק היבש אולי הם פעלו בהתאם לחוק.

היו"ר ע' פרץ;

האם האישור של שר העבודה הוא שנתן את ההכשר החוקי לעניין? כלומר בלי

האישור של משרד העבודה והרווחה הפעולה הזאת היתה בלתי חוקית?

מי ורוצלבסקי;

היא היתה בלתי תקפה, לא היה לה תוקף.

ת' גוזינסקי;

מה צריך להיות קודם למה, האישור או ההחתמה?

מ' ורוצלבסקי;

למעשה הם צריכים לבוא בד בבד. לפי מה שהבנתי בדיעבד האישור של שר העבודה

ניתן כבר אחרי שאנשים הוחתמו במשך לפחות שנה, שנתיים, אם לא יותר וזה נתן

לזה תוקף רטרואקטיבי מתחילת ההחתמה.

זה בסדר מבחינת החוק קודם להחתים ואחר כך לבקש אישור?

מ' ורוצלבסקי;

לדעתי בפירוש לא. לדעתי צריך להביא לתשומת ליבם של העובדים כשמשרד

העבודה נותן את האישורים שהוא מתכוון לתת אישור כזה כי הפנייה היתה לא של

שני הצדדים אלא חד-צדדית של המעביד.

היו"ר ע' פרץ;

יש מישהו שרוצה מצד הטוענים להוסיף ולהסביר משהו? בבקשה.

אני מתנדב לעמותת "קו לעובד" ויצא לי גם להיות עובד ביי חדשות" כך שבמקרה

התאחדו שני הדברים יחד. במקרה האישי שלי הבעייה היא פחותה אבל גיליתי שאצל

אנשים אחרים המצב יותר קשה.

אני מבין את המעסיק שיש לו אינטרס לשלם כמה שפחות. במקרה הזה הוא מצא



פירצה בחוק על ידי האישור שניתן לו משר העבודה והלך בכיוון הזה על ידי

החתמת העובדים. הטענה היחידה שיש לי זה על המידה שבה הובהרו הדברים לאנשים

שהוחתמו על החוזים. כלומר אני חושב שכאשר מוותרים על ההסכם הקיבוצי והולכים

להחתים אנשים בחוזה אישי שני הצדדים בחוזה אישי הם לא שווים באותה מידה

ששני הצדדים בחוזה קיבוצי. בחוזה קיבוצי יש ועד, הוועד יכול להשיג לעצמו

עורך דין ולקבל ייעוץ ואז בדיון עם המעסיק אפשר להגיד שהם עומדים פחות או

יותר במצב של שווה מול שווה. בחוזים אישיים אני חושב שהמעמד של המעסיק הוא

הרבה יותר חזק לעומת העובד היחיד. אני יודע שעתונאים בכירים שהולכים לחתום

על חוזה מתייעצים עם עורך דין. אבל כשבאה איזה קלדנית או מפיקה שרק מתחילה

את העבודה היא לא חושבת בכלל לדבר עם עורך דין וגם אין לה כסף ודה לא בראש

שלה. הם מציעים לאדם כזה חוזה עבודה שבו יש סעיף שצריך להיות משפטן ולדעת

לחפש בחוק כדי להבין בדיוק מה משמעותו. לעובדי "חדשות" לא היתה נציגות.

מי ורוצלבסקי;

לרשת שוקן יש חוזים אישיים ויש התנגדות לכל איגוד.

פי מורוזוב;

האיגוד הארצי מאגד את כל העתונאים השכירים במדינת ישראל, גם את החוזים

האישיים. יש מקומות עבודה בהם המו"לים כל הזמן מנסים לכרסם בחלק המאורגן

לטובת חוזים אישיים. אנחנו רואים את עצמנו כמייצגים את כל הסקטורים, גם את

אלו שחתומים על חוזים אישיים.

היו"ר עי פרץ;

יש את ההתאגדות המקצועית שלהם ויש את הנציגים שלהם במפעל. האם לכל רשת

יש גם נציגות מפעלית?

שי פרידמו;

כן.

מי ורוצלבסקי;

ברשת שוקן אין נציגות פרט לעיתון "הארץ" כי שם נשארו שאריות מההסכם

הקיבוצי שהיה בזמנו בכל העתון. בשאר הרשתות, בידיעות אחרונות ובמעריב יש

הסכם קיבוצי. לעומת זאת יש עתונים כמו גלובס או טלגרף שבהם יש רק חוזים

איטיים.

יצויין שבכמה מהחוזים האישיים נכנס סעיף שאוסר עליהם להתארגן ולבחור

נציגות וזה לא חוקי בעליל.

תמשיך בבקשה. אני רוצה גם שתגיד לי מה ההערכה של הנזק הכספי שלפי דעתכם

נגרם? מה קרה עם הכסף שנשאר בפנסי יה?

המעסיק לפי דעתי היה צורך להבהיר לעובדים במפורש, בייחוד לעובדים שרק

נכנסים לעבודה, מה הסעיף הזה וזה לא נעשה. אני הושב שגם אם היו מסבירים להם

לצערי רוב האנשים היו חותמים.

הטענות היותר קשות שיש לי הן לגבי קרן מקפת. אני יכול לספר על עצמי.



כאשר אני התבקשתי להצטרף לקרן מקפת כתבתי להם מכתב וביקשתי לדעת מהן

זכויותי ותובותי. קיבלתי חוברת.

היו"ר ע' פרץ;

האם המעביד מחייב אותך להצטרף לקרן מקפת? האם כל עובד של "שוקן" יכול

להצטרף לכל קרן אחרת אם הוא רוצה?

א' עין-גיל;

אני לא יודע אם אפשר להצטרף לכל קרן מקפת. לפני היתה אפשרות להיכנס

לקופות גמל וקרן מקפת. אני ביררתי מה זכויותי בקרן מקפת, קיבלתי חוברת

והצטרפתי. התחלתי להתמצא, יש לי כאן את "המדריך השלם ליחסי עבודה", שבו

כתוב מה ההרכב של קרנות הפנסייה. המעסיק מפריש 12%, כשהחלוקה היא - 6%

לתגמולים ו-6% לפיצויים. כיוון שידעתי ככה הייתי בטוח שזה גם הסידור שלי

בקרן מקפת. רק כאשר נסגר "חדשות" התברר לי שבעצם החלוקה של חלק המעסיק בקרן

מקפת היא שונה אצלנו. הגדילו את חלק הפיצויים בתוך קרן מקפת ל-%8.33 ופגעו

בחלק התגמולים שהוא ההטבה הסוציאלית ל-%3.66. בחוברת שנשלחה אלי בכלל לא

מופיעה חלוקה פנימית ולא כתובים אחוזים. בתום שנה לעבודתי קיבלתי את הדו"ח

הראשון של קרן מקפת. אם הייתי קפדן מאוד הייתי בודק כמה אחוזים הפרישו

ועושה את החשבון והייתי רואה כבר שמשהו שם שונה ממה שאני מבין. אבל זה לאחר

מעשה.

היו"ר ע' פרץ;

מה הנזק הכספי שנגרם לעובד בעקבות זה? במקום שיהיה א-6% 6% יש 3.7% - %8.3.

אי עיו-גיל;

התגמולים זה הטבה סוציאלית. אם זה החלק של הטבה סוציאלית, הוגדל החלק של

הפיצויים.

ת' גוזינסקי;

הפסידו את ה-2/3. היו אמורים להיות 12+2.33, יחד 14.33. אז את ה-2.33 לא

שילמו, נשאר רק 12%, על חשבון החלק הפנסיוני.

בשיש 6%-6% אז ה-6% האלה גם מכסים את כל הפיצויים ואז כשיש פיטורים

המעסיק משלם איזה השלמה של 2.33% בערך. לפעמים פותחים קופת גמל על 2.33 או

משלמים במזומן בעת הפיטורים.

היו"ר ע' פרץ;

החלק של הפנסייה הוא חלק שאתה יכול לממש אותו רק באישור המעביד? עובד

צעיר בן 30 שפורש האם הוא מרוויח מההסדר הזה או מפסיד?

א' עין-גיל;

לדעתי הוא מפסיד.

תי גוזינסקי;

הוא צריך לצבור זכויות פנסייה להגיע לגיל 65. הוא יעבוד בעוד מקומות

והזכויות י יצטברו.



א' עין-גיל;

אני אתן דוגמא של שני עובדים, שעל אחד אין לי הוכחה, רק שמעתי. ההוכחה

הכי טובה זה אני. אני דאגתי לעצמי גם להפקדה של 2.33 נוספים במשא ומתן. יש

עובדים שיש להם יותר כוח למשא ומתן. אני דוגמא קטנה אבל זה יסביר כמה הפסיד

אדם שדאג לעצמו, אז על אחת כמה וכמה האחרים. אני חשבתי שהחלוקה בקרן מקפת

היא 6%-6% ולכן אמרתי שזה לא מספיק, אני רוצה עוד %2.33 להבטיח לי את

פיצויי הפיטורין, עוד לפני שהתקבל האישור ממשרד העבודה.

החישוב הוא לפי חודש לשנה. כשיש הפרשות עושים חודש לשנה, מחשבים את הסך

הכל, במקרה שלי זה יצא בערך 27,000 שקל, ואז רואים כמה יש בקופות, כמה יש

בקרן מקפת ובקופת הפנסייה, ואת ההפרש משלמים. ההפרש אצלי הוא 10% מ-2/3 על

חשבון פיצויים, למרות שבקרן מקפת הגדילו מאוד את חלק הפיצויים. עדיין נותר

פער של יותר מ-2000 שקל. מי שלא עשה הסדר כמוני אלא רק מקפת ההפרש בין

חישוב של חודש לשנה לעומת הסכום שהוא טוען שרשום אצלו במקפת זה קרוב

ל-40,000 שקל. כיוון שיש אישור ממשרד העבודה, שההפרשות לקרן מקפת הן כל

הפיצויים, אתה תקבל רק את מה שיש בקרן הפנסייה.

היו"ר ע' פרץ;

40,000 שחסרו לו בהפרש בין חודש לשנה, אתה מדבר על פיצויים רגילים של

חודש לשנה לעומת כמה עמד לזכותו בסעיף הפנסיוני? באותו מקרה איך השלימו לו

את ה-40,000?

לא השלימו לו. מעבר למה שהיה בקרן גם חסר 40,000.

ת' גוזינסקי;

.ולא ישלימו כי החתימו את העובד על ויתור.

אי עיו-גיל;

יצא מצב כזה שמי שלא היה חתום על חוזה קיבל את ההשלמות. דווקא אלה שהיו

חתומים על תוזה וחשבו שהם מסודרים הם אלה שלא קיבלו.

ייתכן שבחוזה הס קיבלו סעיפים אחרים משופרים שלא קיבלו האחרים שלא

חתומים על חוזה. זה לא קשור לעניין. לפחות אתם כעתונאים תבינו עכשיו למה

צריך הסתדרות. בשביל זה תהיה הסתדרות כי ההסתדרות כרגע ויתרה על זה. אם

ההסתדרות היתה מקפידה על זה אסור היה לקרן שלה לשתף פעולה בענייו כזה.

ו

יי שפי;

אני בספק אם נתגבר על החוזים האישיים.

אי עיו-גיל;

ברגע שהעובד מפוטר הוא רוצה לשמור את התלק הפנסיוני. למעשה כל ההגיון של

קרן פנסייה זה שלא שוברים אותה. אם לאנשים יש השלמה של %2.33, כמו שהיה

מקובל, אז בעת פיטורין הם לוקחים את ההשלמה הזאת ומשתמשים בה לתקופה ביניים

עד שמוצאים עבודה. ברגע שאין להם השלמה ואין להם עבודה המוצא היחיד שנשאר

להם זה לשבור את הפנסיה. זו הטענה שלי לקרן מקפת.

הטענה השניה שלי היא למשרד העבודה והרווחה.



ע' שוקן;

נאמרו פה הרבה דברים שאין להם יסוד ודווקא על ידי אנשים שצריבים להיות

מופקדים על דיווח אמת.

איו אף חוזה ברשת שוקן שאסר על התארגנות. אני לא רואה איך אני יבול

לאסור על דבר שמותר בחוק. אין אף חוזה ברשת שוקן שאסר עיסוק של 3 שנים

בעיתון אחר. יש חוזים עם הגבלת עיסוק, זה בדרך בלל הגבלות הרבה יותר

מצומצמות במקרים של חוזים מאוד חריגים.

צריך איזשהי הסתבלות יותר רחבה בשבאים לדון בקשר שבין מעסיק לעובד בתחום

הפנסיוני. העמדה שלנו, שהתפתחה במשך השנים, היתה שאנחנו רואים בחברות של

העובד בקרן הפנסייה מרביב חשוב ביחסים בין המעסיק והעובד מן הטעם שזה מקנה

שני דברים שבעיני הם מאוד חשובים; את הפיתוח למשפחת העובד במהלך תקופת

עבודתו ואת יבולתו לשמור על רמת חייו אחרי שהוא פורש מהעבודה. היבטים אחרים

בעיני היו פחות חשובים. במקומות שבהם לא היינו קשורים לחוזה עבודה קיבוצי

(שזה למעשה בל המקומונים ובעיתון "חדשות" ובחברות אחרות שהן לא עיתון

"הארץ", שבו היו הסבמים קיבוציים) למרות שלא היינו מחוייבים לבטח את

העובדים בקרן מקפת - ולכאורה יבולנו לומר שהחוק הוא חוק פיצויי פיטורין

ואנחנו נשלם חודש לשנה פיצויי פיטורין, %8.33, בין אם ע"י הפקדה לקרן

פיצויים, שגם עליה בעצם יש לנו אישור משר העבודה שהיא באה במקום פיצויי

פיטורין - אנחנו ראינו בזה דבר שאם לא נעשה אותו לא נישן טוב בלילה. בגלל

שהיה לנו המקרה של דוד מרגלית ז"ל שנפטר בגיל 38 והשאיר 3 ילדים והיו מקרים

אחרים. אנחנו חשבנו שגם עובד צעיר שהיום חושב שזה לא מטריד אותו לא יודע

שבעוד 3 שנים זה בן יטריד אותו, כשיהיה נשוי ויהיה לו תינוק. אנחנו חתמנו

על הסבם עם קרן מקפת שלא היינו חייבים וניהלנו קמפיין בין העובדים, שקראו

כל הזמן בעתונים על הגרעון האקטוארי, לצרף אותם לקרן מקפת. אנשים לא רצו

ועד היום יש לי עובדים שהתחילו לפני 10 שנים ב"כל העיר" בירושלים שלא רוצים

לעבור לקרן מקפת כי הם מפחדים. אבל מבחינה זאת עמדת המעסיק היתה שלנו חשוב

שהעובד יהיה מבוטח בקרן מקפת.

1 .

נכון שלטוב אין גבול. אתה יכול להגיד שביטוח מנהלים יותר טוב מקרן מקפת.

אני לא בטוח שזה נכון, אני לא הצלחתי אף פעם להבין את ההבדלים, לא ברור לי

איפה ההטבה לעובד. ביטוח מנהלים עולה יותר, הוא עולה נדמה לי %18.33 לשני

הצדדים. קרן מקפת היום עולה %17.5. היא עלתה 16% לפני השינוי שהיה. וביטוח

מנהלים בעצם כדי להבטיח את הזכויות שהיום קרן מקפת נותנת ב-%17.5 צריך

להוסיף עוד %2.5 מכושר העבודה. לא כל מעסיק מוסיף את זה. אני מכיר מעסיקים

שמוסיפים את זה אבל בעצם מוסיפים את זה על חשבון העובד.

העמדה שלנו היתה שאנחנו רוצים שהעובדים יהיו מבוטחים בקרו מקפת. אנחנו

אמרנו שאנחנו רואים בהסדר הזה של קרן מקפת, שבו אנחנו משלמים %12 במקום

%8.33, הסדר יותר יקר למעסיק אבל הוא חליף לפיצויים. ההיבט של הפיצויים הוא

בעיני יותר משני. אילו העובד הזה היה מבוטח בביטוח מנהלים ואם היינו מפטרים

אותו אחרי שיש לו ביטוח מנהלים, אם הוא היה מושך אגורה אחת מביטוח מנהלים

גם שם הוא היה שובר למעשה את הביטוח, הוא היה באותו מצב. אנחנו רצינו

להבטיח את הסיכון בתקופת העבודה ואת הקיום לאחר פרישה לגימלאות.

?אם אנחנו מנתחים את המשמעות של הקיום בעת הפרישה לגימלאות של עובד מקרן

פנסייה הסתדרותית, הפנסייה שלו נקבעת על פי הצבירה שהוא צבר במשך כל שנות

עבודתו. הקרנות הכניסו את שיטת הממוצעים שאומרת שכאשר עובד יוצא לפנסייה יש

לי איזו נוסחה על מנת לחשב את הפנסייה שמגיעה לו, שלוקח בחשבון את ההפקדות

שהופקדו בגינו במשך כל תקופת עבודתו יחסית לשכר הממוצע במשק, וזה נותן לי

את רמת השכר שממנה אני משלם לו 70% פנסייה. זאת אומרת שההסתכלות של שני

הצדדים על הסכומים שמגיעים לעובד כאשר הוא יוצא לגימלאות, נשאלת אך ורק על

הצבירה בקרן. אני אומר שקרן מקפת היא בכלל לא כסף שנועד לאפשר לעובד להחליף

מכונית או טלוויזיה או להעביר חודשיים כשאין לו הכנסה אחרת. לזה יש הסדרים

אחרים, דמי אבטלה, דברים אחרים. קרן מקפת בעצם נועדה להיות דבר שמלווה אותו



ממעסיק למעסיק ומעולמה לו פנסייה כאשר הוא מגיע לגיל 65. לא נראה לי הגיוני

שכאשר הוא עובר ממעסיק למעסיק אז מצבו צריך להיות יותר טוב מאשר אילו הוא

היה יוצא לגימלאוח אצל אותו מעסיק. אני גם לא מקבל את העמדה שאומרה, ללכה

לפי משכורה אחרונה ולא לפי צבירה (דבר שאני לא אומר לגבי גימלאי שמגיע לגיל

65 ויוצא לפנסייה, כי אצלו אני הולך לפי שיטת הממוצעים) כי אין שום הגיון

שאני אגיד את זה לגבי העובד שבאמצע הדרך מפסיק אה העבודה. נכון שאני לא

יכול לההעלם מזה שהמעבר מ"חדשות" ל"ידיעות אחרונות" או ל"הארץ" הוא לא

אוטומטי ומעורר איזה קושי. אבל ההסהכלוה הכלכליה היא שתפקידי כמעסיק היא

בעצס להביא אותו עד גיל 65 ועוד חלקי בתקופה הזאה בצורה שהוא יוכל לצאה

לגימלאוה כאילו עבד אצלי במשך כל התקופה.

יושבים פה אנשי האגוד הארצי של עתונאי ישראל שיכולים להעיד על זה

שיי הארץ" היה המעסיק הראשון במדינה ישראל שהעדיף לשלם הפרשוה לפנסייה במקום

הוצאות רכב. אנחנו אמרנו לעתונאים שלא כדאי להם לדרוש מאיתנו תוספות שכר כי

כשהם מגיעים לפנסייה הם פתאום מגלים שהם מקבלים 70% מ-50% מהכנסתם, כי יש

כל מיני רכיבים שעליהם לא מפרישים. שכנענו אותם והיינו הראשונים שהכנסנו

פנסייה במקום עניין של החזר הוצאות רכב. הרי בסופו של דבר זה הכל שאלה של

כסף. יכולים להגיד למעשה, תשלם %12 למקפת ו-2.33% השלמה ועוד כל מיני דברים

אבל הבסיס שעליו אתה משלם הוא 2/3 משכורת ו- 1/3- של רכב אתה לא משלם וכל

מיני דברים אחרים אהה לא משלם. אני חושב שזו הסתכלות לא גלוייה שמרמה אה

אחת הצדדים. זו המשכורת, אלה ההפרשות ובכל החוזים שהגיעו אליכם אני חושב

שאתם ראיתם שנכתב לפחות פעמיים שהפקדות של המעסיק לקרן מקפת באות במקום

פיצויי פיטורין.

הי גוזינסקי;

יש לך דוגמא של חוזה? יש פה ויכוח מה כתוב בחוזה, אם כתוב מה שאתה אומר

או כתוב סעיף 14.

עי שוקו;

אני יכול לשלוח לכם. זה מגוחך להציג את החוזים האלה כחוזים סודיים. זאת

מדינת ישראל, כל עובד יכול ללכת לבית דין לעבודה ולהגיש את החוזה שלו. זה

פשוט לא רציני. אני אציג לוועדה דוגמא של הסכם. אבל כתוב שהכספים שמופקדים

על ידי המעסיק כוללים את פיצויי הפיטורין והעברתם לידי העובד במקרה של

הפסקה עבודה באה במקום השלום פיצויי פיטוריו ושהצדדים ייפנו אל שר העבודה

לקבל אישור לפי סעיף 14 לכך שזח הסדר חליף לחוק.

אני רוצה להגיד מה בעצם היה המצב. אנחנו היינו חותמים חוזים כאלה

ושולחים אותם למשרד העבודה ומקבלים, אחרי איקס חודשים בביורוקרטיה ובקצב

הדברים הרגיל, את האישורים. ביו שליחת החוזה לביו קבלת האישור עברה למעלה

מחצי שנה וגם הצטברו הרבה מאוד חוזים כאלה בתהליך. באיזשהו שלב באנו למשרד

ואמרנו, במקום שעל כל חוזה אתם תשימו את החותמת וכמעטו כל החוזים מנוסחים

בצורה זהה בנושא הזה, תנו לנו אישור כללי אחד להסדר הזה כי אחרת אתם צריכים

לפתוח ארוך לחוזים של קבוצת "הארץ" במשרד העבודה והרווחה. זה בעצם הסיפור

של האישור הרטרואקטיבי כביכול. זה לא אישור רטרואקטיבי.

החוזים האישיים הם לגבי כל עובדי שוקן, לא רק העתונאים. ההתייחסות היא

אחידה לכל העובדים, כולל עובדים בכירים. זה לאו דווקא הקלדנית שנכנסת בשכר

התחלתי.

היו"ר עי פרץ;

כשביקשה אה האישור היה ברור לך שהאישור נותן לך יתרון על פני כל חוזה

רגיל. בכך שנחסכת ממך השלמה. לא ביקשת אותו כי התנדבת לתת יותר לעובד.



ע' שוקן;

אני לא חושב שזה יצר לי יתרון על פני חוזה רגיל. זה נתן את הגושפנקא

החוקית לבצע את מה שרציתי לעשות. לפי דעתי תשלום למקפת של 12% עלה לי יותר

מאשר לו הייתי משלם פיצויי פיטורים של חודש בשנה.

היו"ר ע' פרץ;

רוב המעבידים בישראל מחוייבים גם להשלמת פיצויים וגם ל-%12. אתה לא חשת

מחוייבות בזאת?

עי שוקו;

זה לא כל מעביד בישראל. אני חושב שלרוב העובדים איו גם פנסייה וגם

פיצויים. בתקופה שהיתה נהוגה פנסיית היסוד, שלה היו בל מיני חסרונות אחרים,

היא לא כללה את כספי הפיצויים.

ת' גוז'נסקי;

איפה במדינת ישראל תמצא עובדים שאין להם פנסייה ופיצויים?

למיטב ידיעתי פנסיית יסוד היום כבר לא קיימת. היום יש פנסייה מקיפה

שבנוסף עליה יכולה לבוא השלמת פיצויי פיטוריו. דרישות החוק הו למעשה 8.33,

זה פיצויי פיטוריו. איו חוק לגבי פנסייה, החוק לא מחייב . 12X

יש הסכמים קיבוציים מורחבים שחלים על הרוב המכריע של השכירים במדינת

ישראל. זה קיים בתעשייה ובשרותים.

ע' שוקן;

הסכם הפנסייה היסודי, שהיה הסכם קיבוצי, בין "הארץ" וקרו מקפת נחתם בשנת

1960. שם היתה הפרשת המעסיק 11% והפרשת העובד היתה של 5% ונאמר ש-8.33%

מחוך ה-11% זה כספי פיצויים. צודק מר אהוד עין-גיל שאמר שבמקומות אחרים זה

6%. ההסכם תקף עד היום לעובדי "הארץ" שבהסכם הקיבוצי, יש להם 8.33 ו-3.66.

המשמעות של זה היא יותר תיאורטית מאשר מעשית בגלל שהרי במרבית המקרים העובד

מגיע לפנסיית ואז איו משמעות למיוו של הכספים בין קרן פיצויים ותגמולים אלא

כל הצבירה משמשת לתשלום פנסייה. העובדים טענו ש-5% ו-5% שנלקחים משני

הצדדים זה תגמולים ולכו 6% נותרים בגין פיצויי פיטוריו וצריבה להיות השלמה

של 2.33. אז זאת גם עמדה ובחלק מהמקרים היא גם התקבלה ושילמנו 2.33.

כשהלכנו על חוזים אישיים אמרנו, שבמקום פיצויי פיטוריו של 8.33, שזה בלי

ספק זכות מופחתת מאשר קרו פנסייה, אנחנו אמנם רוצים לעשות קרו פנסייה אבל

לא רוצים לעשות את ההשלמה של ה-2.33. אפשר להתוובח אם זה כן בסדר או לא

בסדר.

יי שילוו;

אנחנו מדברים פה על פן מאוד מצומצם מבחינת קרו פנסייה,

על הקשר לפיצויי הפיטורין, ונושא הפנסייה יש לו היבטים הרבה יותר רחבים שלא

נגענו בהם ברגע. לא תמיד הייחס בין מה שאתה מבטח לבין סכום הפיצויים הוא

שווה. לדוגמא אתה יכול לבטח בפנסייה %50 מהמשכורת ולהפריש לקרו הפנסייה

וחובת הפיצויים שלך תהיה פי 2 ממה שביטחת, לפי המשכורת האחרונה. יכול להיות

מצב שאת חלק מההפרשות בכלל לא ביטחת בקרן הפנסייה ולא כיסית אפילו ב-%6 את

חלק מהפיצויים. אנחנו קובעים שהתשלומים לקרו הפנסייה, שהם 6% ו-%2.33, באים



במקום פיצויי פיטורין למרוח שלא תמיד זה מכסה אח פיצויי הפיטורין. הנושא

הזה לא קשור להסכם שבין קרן הפנסייה לבין המעביד אלא קשור ליחסי

עובד-מעביד. אפילו בחוזים האישיים אחה עושה חוזה אישי וקרן פנסייה. בהסכם

קיבוצי זה בדרך כלל פתוח בעייחי כי הנושא מוסדר במסגרת.

יכול להיוח שהעובד יקבל ממך פחוח מחודש לשנה?

יי שילוו;

כן. חשבון ההחזרה של קרן הפנסייה ב-6% יכול לא לכסות את פיצויי

הפיטורין. נציג האוצר היושב פה יכול לומר לך שב-3 שנים ראשונוח העובד מקבל

רק 75% מהכספים צמודים על פי נוסחח ערכי הפדיון על הכסף.

חי גוזינסקי;

נניח שהוא עבד יותר מ-3 שנים, האם ה-8.33 יכול להיוח לרעח העובדים בעצם?

יי שילוו;

לא לרעחם. יכול להיוח שזה לא מכסה אח הפיצויים בגלל שהשכר שלו הרבה

פעמים מחקדם מעבר להחקדמוח של ערך הכסף בחכניח. בהחלט יכול להיוח.

זו חעמולה נפלאה לא להיכנס לקרנוח.

יי שילוו;

זה לא נכון. בגלל זה אמרחי שצריך להסחכל על ההיבט של תכנית הפנסייה כדבר

שייעודו הוא פנסייה. אנחנו עובדים קשה מאוד על מנח לשכנע עובדים לא לשבור

את חכניח הפנסייה ולא למשוך את הכספים, בערכים הנמוכים בהרבה יחסית לערכם

הממשי לצורכי פנסייה, ולשמור אותם לייעודם העיקרי.

לגבי הנושא של קרן מקפת ב"הארץ" : לא היינו ולא נהיה מעורבים בחוזים

האישיים בין העובד למעביד. ההסכם הוא ביו קרן מקפח לבין המעביד (לא היה כאן

ארגון עובדים בצד שלישי). ההסכם קבע שהמעביד יישלם 12% ומהעובד יינקו 5.5%

ויעבירו אל קרן מקפת תמורת זכויות פנסייה. אנחנו לא נכנסנו בכלל לכל נושא

הפיצויים שבין העובד למעביד בקטע הזה. אנחנו לא משלמים פיצויים. אנחנו

מחזירים כספים שבאים על חשבון תגמולים מקרן הפנסייה ועל חשבון פיצויים.

לקרן הפנסייה אף פעם אין מחוייבות לשלם פיצויים במקום המעביד.

כשפרש אחד מעובדי "חדשות" מה עשיתם עם ה ?17.5%-מה הפנייה שקיבלה הקרן

מהמעביד? אתה אומר, שכשעובד לא מגיע לשלב של פרישה לפנסייה על פי התנאים

שלך ההחלטה לשימוש בכספים היא על פי פנייה של המעביד. אתה לא מעורב בחוזה

בין המעביד לעובד אלא מתייחס לפנייה בעת שהיא מגיעה. המעביד אומר שהוא רשאי

לפנות פנייה כזאת על סמך החוזה שלו עם העובד ועקב האישור והלגיטימציה שקיבל

ממשרד העבודה והרווחה. זו היתממות לדעתי. מה הפנייה שקיבלת מהנהלת רשת שוקן

שנוגעת לפנסייה, בתקופה האחרונה.

יי שילוו;

ההסכם הראשון שנחתם בין רשת שוקן לקרן מקפת נעשה בשנת 1960. ההסדר לגבי

"חדשות" נערך כמדומני בשנת 89. אז נקבע שההסדר שחל על עובדי "הארץ" יחול גם



על עובדי "חדשות". אנחנו לא נכנסנו לקטע של החוזה האישי ביו ההוצאה לביו

העובד. הופסקה עבודתם של עובדי "חדשות" שוחררו הכספים, למעשה כל הכספים של

קרן מקפח היו לזכותם והם באו לקרן מקפח לקבל יעוץ. אנחנו עשינו אסיפות לא

מעטות עם אנשי האגודה ועם כלל העובדים ונתנו יעוץ אישי לכל עובד ועובד,

כשהמטרה העיקרית שלנו היתה שהוא ישמור על זכויותיו בקרן מקפת.

היו"ר ע' פרץ;

כל ה-17.5% עמדו לזכותו ו פעלתם על פי החלטתו? האם עובד שרצה לממש הכל

לפיצויים יכל לעשות זאת?

יי שילון;

בכפוף לתקנות מס הכנסה.

היו"ר ע' פרץ;

האם הפרשתם גם לעובד שסך כל ההפרשות (של המעביד והעובד) עבר את סכום

הפיצויים?

יי שילון;

כן. אנחנו לא יודעים מה הפיצויים שמגיעים לו בגין המשכורת, זה לא מובא

לידיעתנו.

היו"ר עי פרץ;

אתם צריכים אישור של המעביד בשביל להפריש את זה ובשביל לתת לו אפשרות

לפעול כראות עיניו.

י' שילון;

צריך אישור שהופסקה עבודתו. צריכים גם את הסכמת המעביד לגבי חלק המעסיק.

תי גוזינסקי;

ההסכם הזה מ-60, שאיננו נותן את ה.2.33 לעובדי "הארץ", כמה הוא נפוץ

אצלכם?

אני יודע שלחלק מעובדי "הארץ" יש חסכון של 2.33 לא בקרן מקפת. רי-2.33

בדרך כלל לא מופקד בקרן הפנסייה, פרט למקרים מסויימים. אני יכול לומר

שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, יחד עם ההסתדרות ועם נציגי האיגוד המקצועי,

לגרום לכך שהחלוקה תהיה אכן של 6, 5, 5.5 ו-2.33 החזרת פיצויים.

היו"ר עי פרץ;

כמה עובדים במדינת ישראל, המבוטחים בקרן מקפת, יש להם את מה שאתם מנסים

לשכנע, כולל 2.33, וכמה לא?

יי שילוו;

אני לא יודע אם מקבלים 2.33, הרוב היא חלוקה של 6 , 5.5 ו-5 כ-90%.



ח' גוז'נסקי;

אם זה %90 זאת אומרת שאפשר לומר שזה כלל נקוט, שזה הנוהג. האם טרחת

להביא לידיעת העובדים המכובדים האלה מרשת "חדשות" שההסכם שמר שוקן חתם איתם

עומד בניגוד למקובל לגבי 9051 מהמבוטחים אצלך? כדי שעובדים שאינם מתמצאים

בפרטי הכללים של הקרן יידעו לפחות שהם לא מבוטחים כמו %90 מהמבוטחים.

יי שילוו;

אני רוצה לומר שלא פעם אחת נפגשים עם עובדים ומסבירים להם. איתם היו

אסיפות הסברה.

היו"ר ע' פרץ;

לסוכן ביטוח יש אינטרס לבטח בהרבה תחומים והוא מנסה לשכנע את המבוטח

להעביר לידיו את כלל הביטוחים, גם אם כרגע הם נמצאים בידי מבטח אחר דרך

מקום העבודה, כדי שהזכויות הכוללות של המבוטח ייגדלו.

שואלת אותך חברת הכנסת גוז'נסקי, האם פנית לעובדים בהצעה שייפנו למעביד

שלהם ויישכנעו אותו להפקיד בידך גם את ה-2.33 (שוודאי מובטחים בחוזה האישי)

כנאמן שלהם? זו שאלה עסקית ולא אידיאולוגית. האם פנית לעובדים או שהיית

שותף להסכם הזה במודע?

יי שילוו;

לא פנינו לעובדים האלה. למרות שלא העלמנו ולא הכחשנו. הרבה מאוד עובדים

פונים לאורך הדרך ומקבלים תשובות. קהל העתונאים הוא קהל שפונה ומתעניין

וקיבל מידע. כאשר התפרקה החבילה עשינו הכל בשיתוף מלא כשהדבר העיקרי הוא

שמירת הזכויות.

ש'. חבשוש;

אני מודה שאני די מבולבל. אם מבררים רק את הצד המשפטי אז בית משפט ייקבל

את החוזה היבש הכתוב וייפסוק מה שייפסוק. לפי דעתי יש פה גם שאלה ציבורית

כוללת מעבר למלה הכתובה. פה לדעתי כל הצדדים, כולל משרד העבודה וקרן מקפת,

העלימו עין מהנורמה המקובלת במשק, שלא יידעו את העובדים כלפיה. המעסיק אומר

שבחוזה כתוב במפורש שלא יינתנו פיצויים ומבחינתו הוא עשה את שלו. אם זה

כתוב בצורה מעורפלת אז גם המעסיק טעה בכך שלא יידע את העובד, כתוב "לפני

עיוור אל תיתן מכשול".

מתקבל הרושם שאת ה-8.33 מכרו פעמיים, פעם. אחת כפיצויי פיטורין על פי

החוק, ופעם שנייה בקניית פנסייה וכל פעם אתה משתמש בו לפי הנוחיות שלך.

כוונת המחוקק היתה 8.33% פיצויי פיטורין בנוסף לזכויות פנסייה. פעם זכויות

פנסייה היו רק פנסייה יסוד ומי שקיבל 8.33 מלאות היתה לו פנסיית יסוד.

תי גוזינסקי;

היה לו גם זח וגם זה.

שי חבשוש;

מקובל במשק, בעיקר בתעשייה, שכשעובד מתפטר מרצונו מחזירים למעסיק את

ה ,6%-שהם החלק של הפיצויים, ואת הייתר נותנים לעובד. אני לא יודע מה ייעשו

ברשת שוקן כשאדם י יתפטר מרצונו וידרוש מהקרן לממש את זכויותיו. השאלה האם

המעסיק מקבל את החלק של הפיצויים, כי הרי כמתפטר לא מגיעים לו פיצויי

פיטורין, או שכל הכספים נשארים לזכותו. אני לא יודע מה ההסכם וזו נקודת

מוצא לכל הדיון הזה.



היו"ר ע' פרץ;

מה עם עובד, שעבד רק 11 חודשים, שלא זכאי?

שי חבשוש;

נעזוב את הסוגייה הזאת. כי על 11 חודש לא מגיע.

היו"ר ע' פרץ;

לאן מתגלגלים כל התמלוגים? הס בקרנות או שהם חוזרים למעסיקים?

עי שוקו;

כאשר "הארץ" היה נפרד מעובד, אם "הארץ" פיטר אותו היינו משלמים לו

פיצויים והיינו מקבלים בחזרה כספים מהקרן. ואכן התברר לנו שהקרן היתה

מחזירה לנו לפי 6% למרות שלנו היה חוזה מ-1960 שאנחנו צריכים לקבל לפי

%8.33.

אבל אתם לא משלמים %8.33, אז איך אתם יכולים לקבל?

אנחנו שילמנו 11%, שכל אחד היה יכול לקרוא להם כפי שהוא רצה.

היו"ר ע' פרץ;

הכסף חזר אליך או נשאר בקרן?

עי שוקו!

הכסף לא תזר אלינו. או שהוא עבר לעובד או שנשאר בקרן.

הראייה צריכה להיות ראייה ציבורית ולא רק ראייה חוזית. עובד שמבטח את

עצמו ואחר כך מפטרים אותו מקבל 6 + 6 + 5.5 שלו + 2.33 ופה הוא מקבל מינוס

2.33. אפשר לעשות חשבון כמה כסף זה יוצא וזה הפסד בעין. אני חושב שמשרד

העבודה היה צריך בנוסף לחשובה הפורמלית להעיר לצדדים על כך.

היו"ר עי פרץ;

ההסתדרות היתה צריכה לעשות משהו? ההסתדרות בקרנותיה לא מנחה אותם להיות

יותר קפדניים מאשר כל קרן אחרת?

שי חבשוש;

ההסתדרות כהסתדרות לא היתה שותפה לזה. הקרן היתה צריכה לדעתי, אס היא

ידעה על הדבר הזה, להעיר את תשומת ליבם של המבוטחיס.

היו"ר עי פרץ;

כל עוד הנהלת שוקו העבירו אל משרד העבודה והרווחה לאישור חוזה, חוזה,

יכולתס להיתלות בחוזה ולהגיד שהעובדה שהחוזים חתומים על ידי שני הצדדים

מעידה על כך שלמעשה הצדדים ביקשו לאשר את החוזה. כאשר שוקן ביקשו ממך הסכמה



גורפת האם עניה על מה שמחייבים אותר בחוק, שהצדדים צריכים לבקש?

ני אורי;

אני חושב שענינו. לא החוק מבקש שהצדדים צריבים לבקש, אלא בחוזים שלהם

כחוב שהצדדים צריכים לבקש. ואכן הם העבירו לנו בהתחלה חוזים ואחר כך העברנו

את הדיונים איתם על פסים כוללים.

אבל בכל זאת אולי יורשה לי להסביר את העניין מעבר לשאלה הטכנית. בהרבה

מאוד מקומות עבודה מקובל שבנוסף לפנסייה מקיפה שהמעביד משלם עבור ה-12%

קיים עוד %2.33.

חברת הכנסת תמר גוזינסקי אמרה שלגבי הסכם הפנסייה של התעשיינים יש צו

הרחבה ועל זה נענעתי בראשי בשלילה. אין עדיין צוו הרחבה לגבי הסכם הפנסייה

של התעשיינים. יש הערות של משרד מבקר המדינה שמגנה בלשון חריפה את החובה

לשלם דווקא בקרן אתת ומבקש לאפשר בחירה לעובדים לעשות במקום זה ביטוח

מנהלים. ההסתדרות מתנגדת לכך. גם כשאנחנו מרחיבים הסכם ענפי מסויים, נניח

מתכת או קרמיקה או מזון, ומופיע שם סעיף פנסייה מקיפה אנחנו לא מרחיבים

אותו, מאותה סיבה שלא מרחיבים את ההסכם הכוללני. יש צווי הרחבה בענף

הבניין, שם היתה פנסייה מקיפה מימים ימימה, הרבה לפני התעשיינים וכל

הבעייות האלה של חופש הבחירה ותחרות של ביטוח מנהלים לא התעוררו וכן יש

הרחבה בבתי המלון. בייתר הענפים איו בשנים האחרונות צווי הרחבה בנושא

הפנסייה בגלל שאלות מאוד סבוכות ומעניינות. ברצון אני אשתף את הוועדה אם

ירצו שאני אספר על כך.

היו"ר ע' פרץ;

ובצו ההרחבה יש את ה-8.33?

ני אורי;

8.33 זה חובה בחוק, יש חובה לשלם פיצויי פיטורין.

יש במדינת ישראל חוק פיצויי פיטוריו שמחייב לשלם לכל עובד מפוטר. השאלה

מה מקבל מתפטר לדעתי לא שייכת לעניין כי החוק מסמיך אותנו להגן באמצעות

סעיף 14 רק על המפוטר. אבל למפוטר, או למתפטרים בשורה של נסיבות, החוק

מבטיח פיצויי פיטורין. הערך הכלכלי שלהם הוא 8.33, כי חודש לשנה זה

8.33=100:12. אבל החוק לא מדבר על 8.33, זה מושג שמופיע בשיחות החשבוניות.

החוק מדבר על פיצויי פיטוריו של חודש בשנה מהשכר האחרון עבור התקופה שמשנות

ה-60.

בחוק מופיע סעיף 14 שאומר שמותר למעביד ולעובד לעשות הסדר של ביטוח

פנסיוני או ביטוח קופון גמל או כיוצא באלה במקום פיצויי פיטוריו אם נקבע כך

בהסכם קיבוצי או אושר על ידי משרד העבודה. ובאים אלינו מעבידים, באותם

מקרים שזה לא הסכם קיבוצי (רוב המקרים של ביטוח המנהלים זה לא הסכם קיבוצי

וגם הרבה קרנות הסתדרותיות זה לא הסכם קיבוצי), ומבקשים אישור. אני רוצה

להסביר מה המדיניות שלנו במתן האישורים ומתי אנחנו מסרבים.

וכאן מופיעה השאלה של ה-2.33. ברוב המקרים ה-2.33 משולמים על ידי המעביד

וכאשר פנתה אלינו רשת שוקן וביקשה לאשר בהתחלה חוזים אינדיבידואלים ואחר כך

השיחה עברה לפסים כלליים, אנחנו עיכבנו הרבה זמן את האישור, לא רק בגלל

קשיים בגלל שאין לנו מקום בארון אלא ניסינו ללחוץ עליהם לתת גם את ה-2.33

שחשבנו שזאת נורמה מקובלת בישראל.

איפה אפשר למצוא עדויות ללחץ שניסית לעשות?



נ' אורי;

עיכוב האישור מעיד על כר שהיו שיחות.

היו"ר ע' פרץ;

האם קיים מכתב שלך כתגובה למכתבו של מר שוקן או מישהו שייצג אותו? האם

אמרת לו משהו כמו; אנחנו נשמח מאוד, מייעצים לך, ממליצים בפניך?

ני אורי;

לא בכתב. היו פגישות, היו שיחות פורמליות. אינני בטוח אם יש תרשומת של

השיחות הללו אבל מר שוקן לא יכחיש את זה.

ת' גוז'נסקי;

מה היה הבסים החוקי ללחץ הזה שלכם על מר שוקן?

ני אורי;

הם לא וויתרו ואמרו שלא י ישלמו את ה-2.33 ואיימו שאם לא י יקבלו אישור לא

יישלמו פנסייה לעובדיהם. הם אמרו לנו שעל פי החוק הם חייבים לשלם רק

פיצויים, אפילו לא מחוייבים להפקיד 8.33. מדובר פה בעובדים עם חוזים אישיים

שהאיגוד הארצי של העתונאים וההסתדרות לא מייצגים אותם למעשה במשא ומתן, והם

אמרו לנו שלא ייתנו לעובדים פנסייה.

ת' גוזינסקי;

אתה שמעת ממר שוקן איום?

נ' אורי;

תביני כפי שאת רוצה. הם אמרו שהם לא חייבים לשלם פנסייה. מר שוקן אמר את

זה גם כאן.

היו"ר ע' פרץ;

מי נתן לך זבות להתפשר פה עם העובדים? אתה מבקש מהעובדים שיסכימו להתפשר.

ני אורי;

אני לא התפשרתי על כלום. התייעצנו עם משרד המשפטים שאמרו, שאין לנו סיבה

חוקית לדחות את האישורים ואילו היה מוגש בג"ץ הפרקליטות לא היתה מגינה

עלינו. בעקבות זאת השתכנענו ונתנו את האישורים. השתכנענו שאנחנו לא שוללים

מהעובד את הזכות לפיצויי פיטורין, שנשמרים עבורו בקרן הפנסייה על פי הסכם

בינו לבין המעביד.

מי במשרד המשפטים עמד מולכם?

ני אורי;

גברת מרים רובינשטיין, האחראית על תיק העבודה בפרקליטות המדינה.



היו"ר ע' פרץ;

אני מקווה שעל זה יש תרשומת.

ני אורי;

אני מקווה שיש, אני לא זוכר. אני מגלה בפני הוועדה את כל הקלפים. איו לי

שום סיבה להסתיר.

היו"ר עי פרץ;

לא מעניין אותנו השיחות האישיות שלכם. אנחנו רוצים עדויות לזה.

וזי גוזינסקי;

אנחנו רוצים את חוות הדעת של משרד המשפטים.

אני אסביר אותה עכשיו בתמצית. עובד שעובד 10 שנה ומפוטר ומחליט שעדיפה

לו אופציית הפיצויים, בא לקרן ומוציא את הכסף. הוא מקבל %12, בגלל ההצמדה

של הכסף, שהם %3.66 יותר מ-%8.33. זה נראה לנו מבטיח ואני נדהם לשמוע פה

שיש מקרים שגם כשלוקחים בחשבון את כל ה-12% עדיין אין משכורת. אנחנו יצאנו

מנקודת הנחה שאין מקרים כאלה, כי זה %3.66 יותר, ולכן אמרנו שאף עובד לא

ייפגע אם תינתן לו אופצייה נוספת.

היו"ר עי פרץ;

אני לא מאמין למה שאני שומע.

היו"ר ע' פרץ;

אמרת שאתה כמדינה צריך להבטיח שה-8.33 יהיה. אתה צריך לעמוד על החוק.

ני אורי;

את ה-8.33 החוק מבטיח. אני אמרתי שאני צריך לבדוק האם הסדר פנסיוני שבא

במקום הפיצויים, ושהוא טעון אישור שלנו, פוגע בעובד או לא פוגע. אני ניסיתי

להשיג גם את ה-2.33 אבל אמר לי משרד המשפטים, שכל עוד אתה לא פוגע בעובד,

כי את הפיצויים לפחות הוא ייקבל תמיד, אתה נותן לו אופצייה נוספת. .

היו"ר עי פרץ;

מי ביקש ממך להיות הנציג של העובד?

ני אורי;

בתוך הצו הוספנו גם תנאי; ובלבד שהעובד הסכים בכתב. אם אין הסכמה בכתב

הצו לא תופס. יכלנו לתת את האישור בלי התנאי כי אס בעינינו האישור היה סביר

צריך היה לתת.

וזי גוזינסקי;

הכרת את ההסכמים האישיים?



נ' אורי;

מהתקופה שבהם פנו עם חוזים בודדים.

ח' גוזינסקי;

אי לכך אתה ידעת שישנו הסעיף הזה. ולכן אתה אמרח משהו שידעת שהוא קיים.

ני אורי;

זה תנאי להבא, אם יש איזשהו הסדר בין מר שוקן למקפת לגבי עובד שלא חתמו

איתו אז זה לא ייתפוס לגביו.

תי גוזינסקי;

זה שהעובדים האלה יהיו מקופחים בהשוואה ל-%90 מהשבירים במדינת ישראל לא

הטריד אותך?

ני אורי;

זה הטריד אותי ולכן ניסיתי לעכב את זה וניסיתי למנוע את זה. ואז מר שוקן

אמר שהם יפסיקו את הסדר הביטוח הפנסיוני. אני חושב עדיין גם היום שהסדר

הפנסייה עדיף מפיצויים.

היו"ר ע' פרץ;

האם עירבת את ההסתדרות?

ני אורי;

1לא. מפני שאני הבנתי שמדובר בחוזים אישיים.

היו"ר ע' פרץ;

אתה לא חושב שהם היו יכולים ללחוץ קצת יותר טוב ממך?

ני אורי;

על עובדים שהם לא מייצגים?

תי גוזינסקי;

ההסתדרות חתומה על ההסכם משנת 60 עם רשת שוקן באותם תנאים בהסכם קיבוצי.

ני אורי;

ההסתדרות תיקנו את חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות ורק מנובמבר 93

הנהיגו את ה-%2.33 גם להם. רוב העובדים במדינה אמנם מקבלים %2.33 אולם יש

עוד מקומות עבודה מכובדים, כולל ההסתדרות עד נובמבר 93, שאומרים שכל עוד

אין חוק פנסייה אין למעביד חובה לתת פנסייה.

ת' גוז'נסקי;

האישור שלך מ-31.5.92 יכול להיות רטרואקטיבי?



נ' אורי;

התשובה היא לא כן או לא אלא מחייבת קצת הסבר. אילו פיטרו אותך באוקטובר

93 לא היית מקבל %2.33. שאלת הרטרואקטיביות לגבי כל חקיקת פיצויי פיטוריו

וצווים שניתנים על פיה היא מאוד פרובלמטית. אני מבקש שתרשו לי להסביר את

הנימוקים בעד ונגד.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו לא בית משפט. בעת שחתמת האם היה ברור לך שהחתימה שלך חלה על

העובדים רטרואקטיבית או שהתכוונת. בתום לב או שלא בתום לב, שחתימתך תחול

מרגע החתימה? תגיד למה אתה התכוונת ולא מה הפרשנות.

ני אורי;

אני התכוונתי רק בתום לב ואני לא מוכן להניח שהתכוונתי למשהו שלא בתום

לב. אנחנו התכוונו שזה יחול גם על החוזים הקיימים.

ת' גוזינסקי;

למה לא כתבתם? למה כתוב פה; יבואו במקום, בלשון עתיד.

ני אורי;

אתם לא מאפשרים לי להסביר. יש נושאים סבוכים שמחייבים 5-4 משפטים ללא כן

או לא.

מה מסובך בזה שאם אתה מתכוון למשהו תכתוב את זה? אתם מסבכים כשאתם

משאירים סעיפים פתוחים שבדרך כלל מי שניזוק מהם זה כל הזמן החלשים. תמיד

אתם שאמורים להגן עליהם הופכים אבן ריחיים על צווארם. אם התכוונת, תרשום.

ני אורי;

מלה של עתיד או עבר לפי חוקי הפרשנות זה עניין של סגנון. כשכותבים

יבואו, הכוונה היא לעובד שי יפוטר בעתיד. ברור שעובד שפוטר יום קודם זה לא

חל עליו כי זכותו נתגבשה.

ח' גוז'נסקי;

כתוב: תשלומי כל אחד מהמעבידים יבואו...

נכון, כל התשלומים שהוא שילם יבואו באותו יום שהוא ייפוטר במקום פיצויי

פיטורין על כל תקופת העבודה. אנחנו עושים כך עשרות צווים, ככה נחקק חוק

פיצויי פיטורין. הכוונה היא שביום גיבוש הזכות על ידי הפיטורין החוק חל על

כל תקופת העבודה. זה פירוש מקובל שאליו התכוונו. אם י יפסוק בית משפט אחרת,

יהיה אחרת. חשבנו שלא צריך לכתוב במפורש, כי אמרנו שזה קובע כפי שהוא יהיה

ביום הפיטורין. ככה אנחנו כותבים גם בחוק פיצויי הפיטורין, בכל התקנות על

פיו ובכל הצווים.

למזלי אני פטור מלדון בשאלה איך אנשים יודעי קרוא וכתוב חותמים ביניהם

הסכמים מרצון. אני רק אדון ב-3-2 נקודות שהועלו כאן מנקודת מבטה של קרן



הפנסייה. אנחנו מבחינתנו מתייחסים לקרן הפנסייה במכניזם שמטרתו תשלום

פנסייה. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו באשר האיש יגיע למימוש זבויותיו תהיה

בידי קרן הפנסייה מספיק על מנת לשלם לו את מה שהבטיחה לו. ה-2.33, עליהם

מדברים פה, הם סבום עודף שהיה רצוי מאוד שיהיה בקרן הפנסייה ולא איזה תוספת

שתשולם לעובד לעת פרישה במתת נוספת. היא חסרה היום בקרנות. אנחנו לא נבנסים

במסגרת הבקורת שלנו על קרנות הפנסייה לעניין החלוקה הפנימית של ההפרשות, זה

עניין של יחסי עובד ומעביד. הם יכולים ביניהם להגיע לכל שיטה שתעלה בדעתם

בל עוד היא נעשית במסגרת החוק. מבחינתנו החשוב הוא הביסוי להבטחה פנסיונית

שניתנת במסגרת תקנות קרן הפנסייה. יש עוד מגבלה שנוגעת לשתי המערכות האלה

וזה מס הכנסה. מס הכנסה קובע תקרות, הוא אומר - שוקן רוצה להפריש 80%,

שי יפריש כמה שהוא רוצה. אני אכיר לו כהוצאה למטרת פנסייה סכום מסויים וזהו.

באשר היתה קיימת פנסיית היסוד ראינו שאנשים "נהנו" מכך שמי שזכה והגיע לגיל

65 קיבל פנסייה ופיצויים. אבל מה קרה לאותו אדם שלא זבה והגיע לגיל 65? אם

בדרך קורה לו משהו, אם הוא נפטר, שאריו זוכים לפנסייה; אם הוא הופך לנכה

הוא עצמו מקבל פנסיית נכות. כל זה לא התקיים כאשר היה קיים במשק הסדר של

פנסיית יסוד ופיצויים שמשולמים.

היו"ר ע' פרץ;

משפט אחד לגברת פרידמן. יש לך הצעה איך לפתור את הנזק שנגרם לעובדים?

שי פרידמו;

כשדיברתי על חוזים שנאסר בהם חופש התארגנות לא אמרתי בשום מקרה שזה אמור

לגבי רשת שוקן. כל הדברים שאמרתי מתייחסים לכל העתונים, ואת זה ציינתי

קודם. הם מדברים על רשת שוקן כאילו שהיא מתנכלת לעובדים ולא בך הוא. זה לא

רק רשת שוקן. אנחנו מדברים על מצבם של העובדים בכל העתונים.

יש סעיף נוסף, שהוכנס לאחד החוזים שהגיעו אלינו מרשת שוקן, שהשכר בולל

את פיצויי הפיטורין. הוצג בפנינו חוזה שעובד יודע ששברו מידי חודש בולל כבר

פיצויי פיטורין, זאת אומרת שכשהוא ייפרוש לא יהיו לו פיצויי פיטורים לא

בקרן פנסייה ולא בשום מקום אחר.

מר שוקן דיבר על זה שהעתונים לא אמונים על שחרור כספים לידי העובדים בדי

שירכשו מכונית, אלא תהיה להם קרן פנסייה שתהיה לרשותם כשהם יגיעו לגיל 65.

אנחנו מדברים על אנשים שעוד לא הגיעו לגיל 65, כבר עבדו 10 שנים, צברו

זבויות פנסייה ונאלצים כשהם נזרקים לרחוב בלי פיצויים בידם לשבור את קרן

הפנסייה כי אין להם ברירה אחרת ואין להם הגנה כשהם חותמים על אותו חוזה

אישי. אנחנו מבקשים ממכם הגנה על אותו עובד שנאלץ לחתום על סעיפים, שגם אם

הוא מודע לקושי הקיים בהם אין לו ברירה בי הוא צריך לעבוד. אנחנו מדברים על

זכויות של עובדים שנזרקו החוצה בלי פיצויים בידם ונופלים בנטל על צוואר

המדינה. עובד בלי פיצוי כלשהו, שצריך לקיים את משפחתו והוא בן 40 יצטרך

לחיות על דמי אבטלה. ומה הוא ייעשה כשזה ייגמר אם לא יימצא עבודה?

אנחנו גיבשנו הצעה, שנדונה כעת עם עופר נמרודי בעתון מעריב, מידיעות

אחרונות עוד לא קיבלנו כאיגוד תשובה, לגבש הצעה אחרת של הפרשת בספים לקרן

בלשהי לפיצויים כדי שאפשר יהיה לקיים גם את מה שהמעביד רוצה וגם מה

שהעובדים רוצים. לגבי מפוטרי "חדשות" אנחנו מציעים שאם האישור ניתן

רטרואקטיבית שהוא לא יהיה תקף כי זה אישור שניתן שלא בתום לב.

היו"ר עי פרץ;

הלכתם לבית משפט?

שי פרידמו;

עדיין לא הלכנו לבית משפט. אני רוצה לציין שרוב העובדים שפרשו לא היו



חברי אגודה ואנחנו קיבלנו אוחם לאחר מעשה. אנחנו מבקשים של-3-2 מהם יהיה

מספיק אומץ להיות מיוצגים על ידינו. לא כל אחד מוכן שבשמו תוגש תביעה לבית

הדין.

היו"ר ע' פרץ;

אז אני מבין שאין סיבוי שתגיעו לבית משפט. בלומר בית המשפט לא ייפרש לנו

את העניין.

י' שפי;

אמר ידידי שלום חבשוש שהוא מבולבל ואבן באמת יש בלבול גדול. אנחנו באן

מערבבים שני דברים. גם ויכוח עקרוני על נושא פנסייה ופיצויים, ומר וינטר

אמר נבון שתפקידה של קרן הפנסייה הוא לתת פנסייה ואנחנו כאן בונים איזשהו

מנגנון לפיצויים ולא לפנסייה; וגם נושא ספציפי לעיתון "חדשות", שבסופו של

הדיון הזה אנחנו צריכים להגיע לאיזשהו נושא מוסכם איך פותרים את הבעייה.

בנושא העקרוני ישנן 3 אפשרויות. ישנה אפשרות שעובד ייקבל גם פנסייה וגם

פיצויים, וזו האפשרות הטובה ביותר; ישנה אפשרות שנייה שהוא ייקבל רק

פנסייה, וזו גם אפשרות סבירה; וישנה אפשרות שלישית, שאת זה קובע החוק, שהוא

ייקבל רק פיצויי פיטורין. שמענו כאן מנציגי העתונות שישנם מקרים, בגלל

החוזה הזה שאושר על ידי משרד העבודה, של עובדים שלא קיבלו את מלוא הפיצויים

וחסר להם, ושמענו באן, סכומים של 40,000 או 2,000 שקל.

ני אורי;

אני נדהם לשמוע ש-12% צמודים + ריבית לא מספיקים ל-%8.33. אני התכוונתי

למקרה שעובד יימשוך את כל ה-%12.

תי גוזינסקי;

'י.

למה שהוא יוציא את כל ה-12%? הוא מוציא רק את קרן הפיצויים. למה הוא

צריך להוציא את הכל?

ני אורי;

הוא צריך להוציא את הכל כי במילא המעסיק לא חייב לתת לו פנסייה. כשנתנו

את האישור לנגד עינינו היו %12, כפי שנאמר בחוזה שלהם.

תי גוזינסקי;

זו התחכמות.

יי שפי;

אני מבין את העובדים שנאלצו לחתום על החוזים האישיים בלית ברירה, וזו

תופעה לא רק בקרב העתונאים אלא זו תופעה רווחת במדינת ישראל ויכול להיות

שנצטרך למצוא לה פתרון, אבל לא במסגרת הזו. אני מביו גם את הנהלת העיתון

שהיא בסך הכל מבטיחה את הפיצויים וזה מה שהחוק מחייב. אני פחות מבין למה

משרד העבודה אישר את התרגיל הזה שהולכים לפנסיית ומקבלים בסוף פיצויים. מה

שאני מציע, על מנת לנסות לפתור את הבעייה, לבדוק ספציפית מה קיבלו כל

העובדים שפרשו, האס זה עומד במסגרת החוק. אם לא, נחפש דרכים לפחות

לפצות אותם במסגרת החוק.

עי שוקו;

רציתי להגיד שה-40,000 שקל זה סכום מדהים. הוא יכול לנבוע, אם הוא קיים,



מכמה מקורות. בעוד שאנחנו הפרשנו 12% החישוב של ההחזר הוא רק לפי 6%.

בעקבות מסבת של תביעות משפטיות ובוררויות שהיו בינינו לביו קרן מקפת על

שאלת ההחזר על פי 8.33 או 6%, הסכמנו שבסופו של דבר ההחזר למעסיק יהיה 6%.

קיבלנו על עצמנו שינוי מן ההסכם של 1960. זה נעשה לפני שנעשו החשבונות

לעובדי "חדשות". המשמעות של ההסכמה הזאת היא שכאשר מתפרק החשבון של העובד

בקרן מקפת אנחנו מקבלים 6%מ חלקנו בחזרה והעובד מקבל את יתר הכסף.

היו"ר ע' פרץ;

למה אתה מקבל בחזרה?

עי שוקן;

נניח שילמתי לו הרבה פיצויים לפי המשכורת האחרונה.

היו"ר עי פרץ!

מר נחמן אורי, תשמע שלא כל ה-12% עברו לרשותם.

עי שוקן;

ה-%12 זה מבחינת המעסיק התשלום שהוא משלם ובו הוא רוצה לקנות גם את

חובתו לשלם פיצויים, שהיא חובה של %8.33. אז אני אומר אני קונה את ה-8.33,

נפטר מהחובה הזאת על ידי זה שאני משלם %.12

ת' גוז'נסקי;

אפשר לדעת בכמה מקרים אתה שילמת פיצויים? זה רק לפרוטקציונרים?

י' שפי;

כשמפטרים אין פרוטקציונרים.

עי שוקן;

לא סיימתי לגבי ה-40,000. סיבה אחת לפער זה שמוחזרים 6% בחשבון פיצויים

ולא %8.33. סיבה שניה לפער זה, בפי שאמר מר שילון, כאשר הקרן מחזירה כסף

היא משלמת לפי נוסחת ערכי פדיון, שהיום חצי מן הכסף בכלל מוחזר בצורה לא

צמודה. יש חשבון שעל חצי יש איזה נוסחה עם הצמדה וחצי מחזירים לך בלי

הצמדה, כמו שגם מחזירים בביטוח מנהלים. לא מחזירים את הכסף צמוד אל המדד

כפי שהוא הושקע כי בצדק מנקה קרן הפנסייה את הפרמייה עבור כל הביטוח שהיא

נתנה לעובד בתקופת חברותו בקרן. אז יש עוד ניקוי שכמובן מקטין את הקאש

שהעובד מקבל לעומת חשבון פיצויים. והסיבה השלישית שיכולה להיות היא שהצבירה

בקרן היא לפי משכורת של העובד כפי שהיתה בכל תקופת שנות עבודתו. אם הוא

התקדם במשכורתו התקדמות מעבר למדד נניח, התקדמות ריאלית, אז אין כיסוי לפי

משכורת אחרונה אלא לפי הצבירה.

יי שילוו;

לגבי הנושא של ה-6%; קרן מקפת, לא רק לגבי העניין של שוקן אלא לגבי

"קדימה", לגבי הרשתות האחרות שגם אצלן היה דבר דומה, כגון ידיעות או מעריב,

"קדימה" הפעילה את הנושא של %6 והיום חשבון הפיצויים בייקדימה" הוא 6%,

כנהוג במשק.

תי גוזינסקי;

כל השותפים להסכם המעשי, כלומר רשת שוקן וקרן מקפת ומשרד העבודה לצורך



האישור, ידעו שנעשה עוול לעובדים ושמגיע להם 2.33. כולם ידעו שזה המקובל

במשק וכולם היו שותפים, בצורה זאת או אחרת, להעלמת העובדה הזאת מהעובדים,

לא העמידו אותם על זה, וכך לאפשר לרשת שוקן לחסוך את 2.33 בפול מספר

העובדים ולכן רשת שוקן במשק xשנים חסכה לעצמה הרבה מאוד כסף, אני חושבת

שרשת שוקן, בהתחשב בכל מה שנאמר פה, ומשרד העבודה וקרן מקפת צריכים ללכת

עכשיו לקראת העובדים. אני מקווה שאתם כבר מבינים שאתם רק ב-6% ושאתם צריכים

לשנות את ההסכמים האלה לעתיד, זה ברור. אבל גם לגבי העבר, אני חושבת שזה

דבר שמתבקש. תבואו ותבדקו את הדברים. קיבלנו פה הרצאה כל כך יפה עד במה רשת

שוקן דאגה וחשבה על זכויות העובדים אז אם חושבים על זכויות העובדים אז תנו

להם מה שמקובל במשק הישראלי לגבי %90. אני חושבת שזה הפתרון.

יי שפי;

אתה רוצה פתרון? חוק פנסייה ממלכתי. אחרי חוק בריאות נטפל בזה.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מקבלים 5 המלצות בינתיים. נראה איך י יתפתחו ההמלצות האלה בי

בינתיים הכל פה מבוסס על הכנות טובות והבנות לא טובות ופרשנויות שונות.

העסק מסובך וקשה להבין איפה לשים את האצבע בדיוק.

1) הוועדה פונה ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק את תוקף האישור שניתן על ידי

משרד העבודה והרווחה לרשת שוקן על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, ואת דרך

הטיפול בו. אנו מבקשים לקבל את הפרוטוקולים של הישיבות שנערכו בין רשת שוקן

למשרד העבודה והרווחה.

2) הוועדה פונה להנהלת רשת שוקן לבדוק את רשימת המפוטרים תוך חלוקה בין

עובדים שקיבלו את מלוא הפיצויים לבין העובדים שקיבלו פיצויים חסרים

וחלקיים. הוועדה מבקשת להמציא לה את הרשימה תוך ציון המקרים שבהם ענתה

העברת הכספים על ה( 8. 33%-חודש בשנה) שבחוק פיצויי פיטורין והמקרים האחרים.

3) הוועדה פונה למשרד העבודה והרווחה להמציא לה רשימה של מעסיקים שקיבלו

אישורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטוריו, בנוסח ההסכם עם רשת שוקן, וכן

להמציא לה חוות דעת האם במקרים אלה חלה חובה על המעסיק לשלם לעובד המפוטר

את ה-2.33% הנוספים שלא הופרשו לקרן הפנסייה.

4) הוועדה פונה לקרן מקפת בתביעה ליידע את כל העמיתים הנמצאים בקרן על

כך שאין ה-2.33 מופקדים לרשותם בקרן.

5) הוועדה מקווה כי יושג הסכם בין המעסיקים והעובדים, הן לגבי העובדים

שפרשו והן לגבי העובדים שעדיין מועסקים. ולאחר שתקבל את כל החומר תחליט

הוועדה על המשך הטיפול.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00