הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"ג בסיון התשנ"ד (23 במאי 1994). שעה 13:30

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

חי דיין

לי לבנת

י' לס

די מנע

י' שפי

מוזמנים; שר האוצר א' שוחט

חבר-הכנסת ר' איתן

שי גרניט - הממונה על השכר, משרד האיצר

י י רחלבסקי - סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

אי פריהר - סמנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ח' פוזנר - משרד העבודה והרווחה

אי בן-גרא - מזכיר איגוד העובדים הסוציאליים

דייר לי עפרוני

בי גונן

ת' בנימיני

י י גביש

י י פרי

א' פרץ

עי רבי

ר' רזניק

י' רקנטי

ב' שיפר

ג' אבו-ראס

ג' אבו-עקל

א' אדלר

מי הלנברג

שביתת העובדים הסוציאליים



שביתת העובדים הסוציאליים

היו"ר עי פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. הנושא: שביתת העובדים הסוציאליים.

אנחנו נמצאים במשבר קשה מאוד. הגענו לשלב של הוצאת צווי ריתוק שגם מצד הממשלה

וגם מצד העובדים זה שלב לא נוח ומצביע על החרפה גדולה.

אני חושב שאנחנו חייבים לסכם את הישיבה הזאת בסיכומים. אני מקווה שוועדת

העבודה והרווחה לא הופכת להיות מסגרת שהיא מנהלת משא-ומתן למרות שעשינו את זה כבר

כמה פעמים, אמנם לא בהסדרים בתוך הממשלה אלא בהסדרים במפעלים פרטיים, שם זה הרבה

יותר קל לנו. אם לא תהיה ברירה אנחנו נעשה את זה גם כאן.

לוועדת העבודה והרווהה יש בנושא הזה בעיה כפולה. אנחנו ועדת העבודה והרווחה.

כמעט בכל משבר שהיה במשק, גדול או קטן, במגזר הפרטי או במגזר הממשלתי, התערבנו

וניסינו ליצור מצב שהאנשים ייצאו מהוועדה הזאת כשנקבעה מסגרת למשא-ומתן ונקבעו

העקרונות שעליהם יתנהל המשא-ומתן. במקרה של שביתת העובדים הסוציאליים אנחנו,

הוועדת העבודה והרווחה ממונים גם על השרותים שהעובדים הסוציאליים נותנים לציבור.

כוועדת העבודה והרווחה השוקדת במשך כל השנים לחוקק חקיקה סוציאלית וליצור

תנאים שהמערכת תוכל לתפקד, אנחנו רואים היום שהכל מתמוטט לנגד עינינו. מן השטח

נשמעות זעקות על תכניות שיקום שלמות שהולכות לאיבוד, על משפחות שלמות שאין להן

למי לפנות ועל מקרים שהם בבחינת פיקוח נפש. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה

לעמוד מנגד ולא לומר שמתרחש דבר.

על פי הידוע לי - נשמע על כך מהגורמים השונים - מדובר בעובדים - אני מדבר על

עובדי המדינה - שעלות ההשתכרות שלהם נעה סביב 2 - 2.2 מיליון שקל בחודש. התוספת

שתובעים העובדים הסוציאליים, שבה התחיל המשא-ומתן, 2,900 שקל לעובד במשד חמש

שנים.

נקודת הפתיחה שהממונה על והשכר הסכים לה נעה סביב 1,300 שקל לעובד במשך חמש

שנים. האם אני מדייק?

שי גרניט;

לא. בכלל לא.

היו"ר עי פרץ;

אני מדבר על המידע הידוע לי. מי שירצה בכך, יוכל לתקן אותי.

אנחנו מינינו צוות שיעקוב איורי הענין הזה וידווח לנו.

אנחנו לא היינו גורם שהוסיף שמן על המדורה שבלאו הכי בוערת. להיפך, היינו

גורם ממתן שניסה לקרב בין הצדדים. לצערי הרב, עד לרגע זה לא הצלחנו בכך. יכול

להיות שנוכל לסיים את הישיבה בכך שנקבע כללים איך ממשיכים את הענין.

לנו, אדוני שר האוצר, יש אחריות כפולה; לא רק העובדים הסוציאליים הם הבעיה

שלנו, גם המקרים הסוציאליים הם הבעיה שלנו. גם העובד וגם המטופל הם בעיה שלנו.

אנחנו כוועדת העבודה והרווחה לא יכולים להשלים עם המצב שאנחנו עדים לו. 33 ימי

שביתה זה מעל ומעבר לכל מה שמישהו הניח שהשביתה הזאת תימשך.



נשמע את דבריו של שר האוצר, שהודיע לי שהוא נאלץ לעזוב אותנו בשעה שתיים

ורבע. שרת העבודה והרווחה הודיעה לי שאם נמצא לנכון, היא מוכנה להגיע לכאן בכל

רגע.

שר האוצר אי שוחט;

כפי שאתר אמרת,-אדוני היושב-ראש, השביתה הזאת נמשכת מעבר למה שמישהו מאיתנו

חשב. גם אני, כמו חברי הכנסת ואני מניח גם העובדים הסוציאליים, הייתי מאוד רוצה

שהיא תסתיים.

אני מביו את האחריות של הוועדה הזאת, שבמקרה הזה מדובר על תחום שהוא באחרי ווזה

כוועדת העבודה והרווחה. אני אומר, אמרתי את זה מעל בימת הכנסת ביום חמישי ואמרתי

את למשלחת של איגוד העובדים הסוציאליים שאיתם נפגשתי במוצאי שבת, שלביות שאני

יודע באיזה אוכלוסיות מדובר ובמי מטפלים ולמרות שאני מכיר ומוקיר גם את העובדים

הסוציאליים, גם את ייחודם וגם את הקשיים שיש בעבודתם היומיומית, שכן הם עוסקים

בחלקים הבעייתיים ביותר של החברה הישראלית, בי)לקים הקשים ביותר ועם המצוקות

הגדולות ביותר, למרות כל זאת אני לא יכול להיענות לתביעה ברמה שהם מציגים אותה.

אם הם מדברים על 2,900 שקל, פירוש הדבר כמעט הכפלת השכר.

ת' גוז'נסקי;

לא עכשיו.

שר האוצר אי שוחט;

אני יודע. לאורך תקופת ההסכם. אני מדבר איתכם על אורך תקופת ההסכם.

אני יודע איך זה ישפיע על אחרים. אי-אפשר לבודד את זה. כשאנחנו מדברים על רמת

השכר של העובדים הסוציאליים אל מול המגזרים האחרים במשק, אל מול התוספות שנחתמו

עם האיגודים הארורים, אל מול הנכונות שלנו ללכת מעבר לזה, אמרתי לאנשי המשלחת

שהיתה אצלי במוצאי שבת, אין הצדקה להמשך המאבק של העובדים הסוציאליים.

אני אמנם שר האוצר ואני מנהל את המאבק על המשק ועל השכר, אבל אל תחשבו שהנושא

של העובדים הסוציאליים קל לי. עם זאת, אני חייב לראות את התמונה הכוללת. אנחנו לא

יכולים לבודד סקטור המונה כ-7,000 איש במגזר הציבורי, בעיריות ובגופים ציבוריים

כאלה או אחרים.

ת' גוז'נסקי;

מי שקופח עד היום צריך להיות מקופח גם הלאה?

שר האוצר אי שוחט;

אני אמרתי, אנחנו מוכנים ללכת מעבר להסכמים שנעשו עם הארגונים האחרים. אני

אומר, מגיע לעובדים הסוציאליים שיפור בשכרם. במה שהממשלה מציעה יש שיפור. אבל

ברמת התביעות הנוכחית, אפילו אם היתה ירידה מ-2,900 ל-2,100 שקל, מדובר על תוספת

של 70%.

מינוס 30% של השחיקה.

שר האוצר אי שוחט;

אני מדבר על המסגרת אל מול ההסכמים האיורים.



ת' גוז'נסקי;

אם אתה לא נותן להם 70%, אתה לא נותן להם שיפור.

חי דיין;

כשאני מסתגל על טבלה ורואה מה עובד סוציאלי מקבל - אנחנו הופכים את העובדים

הסוציאליים לנתמכים סוציאליים.

אני קורא לעובדים הסוציאליים - אמרתי את זה גם לממונה על השכר וגם ליובל -

תשבו יום ולילה במגמה להגיע להסדר.

אני ו1מכתי אתמול בהוצאת צווי חירום ל-70 עובדים.

י' שפי;

זה לא יפתור את הבעיה.

שר האוצר אי שוחט;

אני יודע שזה לא פורע- את הבעיה. בוודאי שאני יודע.

אני מאוד מעריך את עבודת הוועדה. אני בטוח בכנות הרצון שלכם שהסכסוך ייגמר.

אני יודע שאתם מודאגים גם מהשביתה וגם ממצב הקליינטורה, אלה שזקוקים לשירותם של

העובדים הסוציאליים. הוועדה הזאת יכולה להציע, לפנות, אבל, עם כל הכבוד, לא לנהל

משא-ומתן. אני מציע להיזהר מזה שפה יתנהל משא-ומתן. המשא-ומתן צריך להתנהל בין

הארגון היציג של העובדים הסוציאליים לבין מי שמנהל אותו מטעם הממשלה. תרומת

הוועדה חשובה מאד, אני לא מזלזל בזה, אבל אסור לעבור את הסף שחושבים שפה יתנהל

המשא-ומתן. את עמדתכם, את עזרתכם, את התיווך - כל זה בהחלט מקובל עלי.

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה שיהיה ברור. אנחנו הגענו למסקנה שאין לנו ברירה אלא להתערב יותר

אינטנסיבית מכיוון שהמצב הגיע למשבר. הרי אני הייתי אצלך וביקשתי ממך שתתערב

אישית ולכן אתה פנית ועשית.

שר האוצר אי שוחט;

הבטחתי לך שאם ביום חמישי שאני אזמין את העובדים, וכך עשיתי.

היו"ר ע' פרץ;

לא היתה ואין כוונה שאנחנו נרוליף לא את האוצר ולא את מר גרניט. אנחנו

משאירים לו את התפקיד שהוא בחר לעצמו ומקווים שהוא יעשה הכל כדי שהשביתה תסתיים.

עם זאת, אדוני השר, אם נצטרך להפוך.את הוועדה הזאת למטה חירום שינהל את המאבק

- נעשה את זה. אנחנו צריכים להגן על המקרים הסוציאליים ולא רק על העובדים

הסוציאליים. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת ברצון להגיע להסכמות. אנחנו רוצים

להיות גורם שיביא לכך שההידברות בין הצדדים תסתיים טוב. נקודה. אין לנו כוונה

להחליף אף אחד, לא את אלי בן-גרא ולא את האוצר.



שי גרניט;

אני חושב שהוועדה הזאת מספיק מנוסה כדי להבין שהקודים שמדברים עליהם במערכת

של יחסי עבודה הם לא בשקלים אלא באחוזים.

ת' גוז 'נסקי;

למה?

שי גרניט;

ככה זה נהוג במערכת יהסי עבודה ולא נשנה את זה היום. מדברים באחוזים. אם

איגוד מקצועי אחד מקבל 10%, גם איגוד אחר ירצה 10%.

ברשותכם, קצת נתונים. השכר הממוצע של העובדים הסוציאליים בדצמבר 1993, שזה

הבסיס, 3,127 שקל ברוטו, כולל עבודה נוספת וללא החזר הוצאות.

אני מבקש להבהיר שעבודה נוספת אצל העובדים הסוציאליים זה רק בשוליים, זה מעט

מאד.

ת' גוז 'נסקי;

2,813 שקל בלי עבודה נוספת.

שי גרניט;

3,127 כולל העבודה הנוספת.

המשכורת הממוצעת של האקדמאים בחודש בדצמבר 1993, - 3.047; של את המהנדסים -

3.317; של הטכנאים - 3,264. ואני יכול להמשיך הלאה.

תי גוז 'נסקי;

מה הכנסת לתוך החשבון הזה?

שי גרניט;

בדיוק את מה שהכנסתי אצל העובדים הסוציאליים, לא את החזר ההוצאות. הכנסתי את

השכר המשולב, התוספות והעבודה הנוספת בלבד. אני לא מדבר על הברוטו שהעובד רואה

בתלוש, כי לחלק מהאנשים יש החזר הוצאות.

ת' גוז 'נסקי;

תוספות י יהודיות?

שי גרניט;

התוספות הייהודיות בפנים.

שר האוצר אי שוחט;

התוספות הייחודיות והעבודה הנוספת בפנים. החזר הוצאות רכב והחזר הוצאות - לא.



היו"ר ע' פרץ;

זה אלף שקל.

שי גרניט;

בערך. לא הכנסנו.

אנחנו נותנים לאיגודים המקצועיים מה שסוכם, יותר מאשר פחות, כי הלכנו

לרפורמה.

שר האוצר אי שוחט;

עלינו מלמטה וגרמנו שלא תהיה השלמת הכנסה.

שי גרניט;

במקום 19.2% הגענו ל-22%. פה מבקשים 70% 2,100 .שקל זה תוספת של 70%,

והעובדים הסוציאליים מוסיפים ואומרים, אנחנו רוצים בהסכם לשנה. אני מבקש להבהיר

שאצל האיגודים המקצועיים האחרים זה לכארבע שנים וחצי.

כשאנחנו מדברים על 1,300 שקל בממוצע לעובד בתום התקופה המשמעות היא 42% תוספת

שכר.

ת' גוז'נסקי;

כשאתה מדבר על הוצאתם של העובדים הסוציאליים מתחום השלמת הכנסה, היו מרכיבי

שכר שנבלעו בתוך השלמת הכנסה. האם אתה מחשב את זה בתוך התוספת של ה-70% האלה?

כן.

שי גרניט;

בוודאי.

ת' גוז 'נסקי;

זאת אומרת שמרכיבי השכר, תוספות שכר שהעובדים קיבלו קודם, שנבלעו בהשלמת שכר,

אתה משתמש בהם עוד פעם.

שי גרניט;

לא.

חברת-הכנסת גוז'נסקי, 75% מעובדי המדינה בדרוג רואחיד קיבלו השלמת הכנסה.

העלינו את הטבלה.

ת' גוז'נסקי;

לכן, מי שחתם על הסכם בשנה שעברה, השכר שלו נשחק השנה.



שי גרניט;

לא.

בדרוג הציבור?

ת' גוז'נסקי;

בדרוג האחיד.

שר האוצר אי שוחט;

השכר בשירות הציבורי עלה משמעותית במשך שנתיים-שלוש. הוא לא עלה במגזר העסקי.

שי גרניט;

אשר לעלויות. מדובר על סדר גודל של 250 מיליון שקל בשירות הציבורי. אני מדבר

על השכר לפני ההסכם.

די מנע;

ומהי העלות של התוספת שנדרשת?

שי גרניט;

אפשר לעשות את החישוב, 70% על 250 מיליון שקל. אנחנו מדברים על שכר

ל-9,000-8,000 עובדים.

אי בן-גרא;

זה מספר דמיוני.

שי גרניט;

אנחנו מנסים להכניס את המשא-ומתן הזה לתוך המגרש האפשרי. כרגע הוא מחוץ

למגרש האפשרי. אני חושש שמא הקליינטים יתחלפו ובמקום האיגוד המקצועי הזה והקהל

הנפגע הנוכחי יהיה איגוד אחר וקהל נפגע אחר. אנחנו צריכים לפעול כך שלא תתחיל

ספירלה נוספת.

היו"ר ע' פרץ;

מה ההפרש ביניכם?

שי גרניט;

הצענו 42% שהמשמעותם 1,315 שקל בממוצע לעובד תוך חמש שנים. העובדים דיברו על

2,100 שקל - 70%.

ת' גוז 'נסקי;

מה תהיה התוספת הריאלית אחרי חמש שנים?



שי גרניט;

אני יכול לעשות חישוב.

ת' גוז ינסקי;

אחוז? אחוז וחצי?

שי גרניט;

לא. יותר. תלוי איך תהית הפריסה.

י י רחלבסקי;

אני אגיד לך שזה יותר מ-25%?

25% אחרי חמש שנים עם תוספת יוקר כפיצוי יחיד?

י י רחלבסקי;

כן.

ת' גוז'נסקי;

5% כל שנה? על נגה אתה מדבר?

י י רחלבסקי;

יש ותק, יש תוספות.

ת' גוז'נסקי;

אתה יודע שאתם הולכים לשחוק את הוותק.

שי גרניט;

למה?

ת' גוז'נסקי;

זאת ההצעה שלכם.

שי גרניט;

זה לא נכו ן.

אי בן-גרא;

יש כאן שאלה של קונספציה. אם ישפטו אותנו באחוזים, השביתה הזאת תימשך עוד חצי

שנה. אני אומר כבר שנתיים, העוגה שלנו היא עוגיה ולא ייתכן לשפוט אותה באחוזים

כמו את העוגה של האחרים.



ת' גוז'נסקי;

יוסיפו לכם צימוק קטן.

אי בן-גרא;

זה לא ילך. אם לא ישתחררו מהאחוזים ואם לא ידברו איתנו בשקלים -

לא נתקדם. לא יכול להיות שהעובדים יראו בתלוש שלהם אחוזים גדולים ומעט מאוד

שקלים. זה לא הולך בירח-.

האיגוד שלנו מנסה במשך עשרים שנה לתקן את הענין הזה. לא יכול להיות ש-75%

יהיו בדרגות הנמוכות. רוב הכסף נאכל על-ידי שכר המינימום. כל הקידומים נבלעו

על-ידי שכר המינימום.

אנהנו לקחנו את המדיניות של שלום גרניט. השכר ההתחלתי היום הוא 1,870 שקל,

הוספנו לזה 10%. מצד אחד הוא נותן ומצד שני הוא לוקח ואנחנו נישאר ללא כלום.

ת' גוז'נסקי;

וגם השחיקה תהיה גדולה.

אי בן-גרא;

אני אומר, תשתחררו מהמודל הזה. אולי הוא התאים למי שיש לו 8,000, 9,000.

5,000 שקל. הוא לו מתאים למי שיש לו 2,100 שקל.

חי דיין;

חצי מסל הקניות המפורסם בחודש.

אי בן-גרא;

נישאר עם האחוזים והשביתה תימשך. לאמיתו של דבר העובדים לא שובתים, הם פשוט

לא רוצים לעבוד. עברו 27 ימים עד שבאוצר הסכימו לדבר איתנו אבל העמידו תנאים שאם

לא נכנס למסגרת שהם קובעים - אין על מה לדבר.

שר האוצר א' שוחט;

זה לא נכון. לא נכון שלא דיברו אתכם 27 ימים.

אי בן-גרא;

אדוני שר האוצר, תיתן הוראה להשתחרר מן המדיניות של האחוזים. זה לא מתאים

לנו.



שר האוצר אי שוחט;

אני פונה לעובדים הסוציאליים ואומר לכם, אנחנו חייבים להיכנס לתחום של יכולת

לנהל משא-ומתן. ואני אומר לגרניט וליובל, תשבו עד שייצא עשן לבן.

היו"ר עי פרץ;

כמי שתומך בממשלה אני אומר לך אדוני שר האוצר, ממשלה לא נבחנת רק בזה שהיא

קובעת כללים ומסגרות. ממשלה נבחנת גם ביכולת שלה ליישם ולהפעיל את השירותים.

אני חושב שבענין הזה של יישום השירותים יש פה טרגדיה. אתה לא ממונה רק על יישום

הסכמי השכר. אתה ממונה גם על זה שאנשים יקבלו שירותים בשטח.

שר האוצר אי שוחט;

נכוו. אני מרגיש אחריות בענין.

היו"ר ע' פרץ;

לכו אני אומר שאין לך ברירה.

שר האוצר אי שוחט;

יש לי. אם אני אגיד שאיו לי ברירה, אני צריך לקבל מראש כל תביעה של העובדים.

היו"ר ע' פרץ;

איו לך ברירה אלא להיות בעניו הזה בעצמך. זו לא מדיניות של גרניט, עם כל

הכבוד לזה שהוא יושב כאן, ולא מדיניות של מישהו אחר. זה מדיניות של ממשלה ואתה

כשר האוצר מחוייב להיות בענין הזה יום יום. יכול להיות שבמדיניות הכוללת יש רגע

ששר האוצר צריך להגיד, יש פה מצב שאני רוצה לפסוק אחרת.

שר האוצר אי שוחט;

גרניט ויובל הם שליחיי לכל דבר. הם לא עושים מדיניות שלהם. אתה חושב שאני

אומר לגרניט תעשה ככה והוא עושה אחרת? הוא מעדכו אותי. אני נמצא גם בתוך התמונה

הזאת.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מכבדים את גרניט אבל יש שר האוצר. אתה, שר האוצר מוסמך גם לשנות

מדיניות ולקבוע כללים. עם כל הכבוד לגרניט, הוא צמוד לכללים שאתה קבעת. לכו מי

שמצפים ממנו לנווט את העניו במצב שנוצר היום זה משר האוצר. אני מכיר כתובת אחת -

ממשלת ישראל, שר האוצר. זו הכתובת היחידה שיש לי.

שר האוצר אי שוחט;

מאה אחוז.

היו"ר עי פרץ;

עם גרניט ננסה להגיע לאיזו שהיא מסגרת כדי להתקדם, כך אני מקווה.

ר' איתן;

כל הזמו מדברים על מדיניות וסקטור ששייך לסקטור או תלוי בסקטור או הולך

בעקבות סקטור אחר.



היתה ועדת צירה. היא היתה ועדה חיצונית שבדקה תנאים ונתונים והמליצה המלצות.

מדוע לא תתמנה גם במקרה זה ועדה חיצונית שתבדוק את תנאי העבודה, סכנת נפשות - אחת

מתל-עדשים נרצחה בעבודתה במגדל-העמק - את המאמצים ותמליץ על התמורה והעובדים

הסוציאליים יפסיקו את השביתה בתנאי שאותה ועדה תסיים את עבודתה תוך שבועיים. אני

מדבר על ועדה היצונית.

עם כל הכבוד, אני לא רוצה לפגוע בפקידי ממשלה, שלום גרניט הוא פקיד, הוא לא

יכול לנהל משא-ומתן עם סקטורים, הוא לא צריך לנהל משא-ומתן. אתה שר האוצר, אתה

ממשלה.

שר האוצר אי שוחט;

הארוריות היא שלי. אני לא מתעלם מזה.

ר' איתן;

-

אנחנו מדברים על סקטור שהמטופלים שלו לא יכולים לצעוק ולאף אחד לא איכפת.

צריך למנות ועדה חיצונית שתבדוק את כל תנאי העבודה, את כל הקשיים ואת כל

הנתונים ותגיד, הסקטור הזה מיוחד במינו, הוא לא צריך לקבל כלום או שהוא צריך לקבל

פי כמה יותר. מתווכחים פה על מאה שקל יותר או מאה שקל פחות, 10% כאלה או 10%

אחרים, זה לא התפקיד של הוועדה.

ל' עפרוני;

המצב שלי פה לא כל נוח ואגיד למה. אני למעשה עבדתי עם כל האיגודים המקצועיים

ויעצתי להם ואני יודעת לפנים ולפנים מה הם קיבלו, כסה אחוזים, כסה שקלים ומה היו

האילוצים שלהם.

אני יכולה להבין שנוח לאוצר להשוות לאקדמאים, שהתוספות שם היו בעייתיות. אני

יכולה לומר שלאיגודים מסויימים היו בעיות שלא רלוונטיות להסכם השכר של המגזר

הציבורי. המגזר הזה של טכנאים, הנדסאים ומח"ר נמצא ברובו במגזר העסקי, שחלק ממנו

נמצא בקשיים רציניים. מדובר שם על משכורות שהן פי שניים נגאלה שבשירות המדינה

ואפילו תוספת זעירה באחוזים נותנת להם תוספת גדולה.

שר האוצר הדגיש, בצדק, שמדובר על ההשוואה ללא החזר הוצאות. באותם דרוגים

שהשכר שלהם לא גבוה יש תוספת מאד מכובדת של החזר הוצאות כדי לפצות על שכר נמוך,

מה שאין לעובדים הסוציאליים.

לעומת זה, אם אנחנו לוקחים את המגזר הרפואי, שם חתמו הרבה מאד הסכמים, החל

מהאחיות, הפרה-רפואיים, הרנטגן, המיקרוביולוגיים ולאחרונה הרוקחים, זו דוגמה

שיכולה להמחיש את הדברים שאומר פה אלי בן-גרא, ובצדק, שיש בעיה עם ההצגה של

האחוזים.

דרך אגב, ההצגה הנכונה של האחוזים היא 65%. בחודש אפריל עודכן השכר והוא

מתקרב יותר ל-3,200 שקל. תוספת של 2,100 שקל היא לא חריגה בהשוואה למה שקרה במגזר

הרפואי.



נתוני השכר הממוצע זה סדר גודל של 4,500 שקל. הם קיבלו, אחרי כל הקיזוזים,

סדר גודל של 2,200 שקל והגיעו ל-45%, שאצל העובדים הסוציאליים הם 65% .זאת אומרת,

כשמדברים בשקלים זה לא חריגה.

אבל אוסיף ואשאל אם 65% הם חריגה. שלום גרניט יודע שזה לא חורג. בתוך המגזר

הרפואי יש דרוגים, דווקא דרוגים נשיים שהיו מאד בעייתיים, שקיבלו אחוזים הרבה

יותר גבוהים מהסך הכל מפני שהשכר שלהם היה דומה לשכר של העובדים הסוציאליים שהיה

פחות מ-3,000 שקל. לכו אין פה פריצה.

אני שואלת את עצמי, ואיו לי תשובה, למה ההתעקשות היא ביחס לעובדים

הסוציאליים. אפשר לטעון שזה אולי משום שמדובר ב-81% נשים. אני יכולה לומר שזה לא

נכוו. משרד האוצר לך לקראת תחומים נשיים אחרים. מכל מקום, אני יכולה לומר

שבנתונים ששמענו איו משום פריצה, אני אומרת את זה במלוא האחריות. 2,100 שקל, גם

בשקלים וגם באחוזים, אינם חריגה.

צריך לשים לב לכך שהתוספות על עבודה נוספת לא תמיד הו תוספות פנסיוניות. זאת

גם היתה הסיבה שבמגזר הרפואי נתנו הרבה מאד תוספות שכר שאולי נתנו לעובדים הטבה

מיידית אבל בפועל הם גורמים לשחיקה פנסיונית.

ועדות המעקב של הממונה על השכר ושל האגף לאיגוד מקצועי היו מאד נדיבות עם

המגזר הרפואי, אבל משום מה העובדים הסוציאליים לא קיבלו מענה בוועדות המעקב שתקנו

את הסכמי השכר.

כשמדברים על אחוזים, אני חושבת שמר גרניט יודע שהמדיניות הרשמית, זו שדיברה

על 19.2%, נפרצה מזמן.

שי גרניט;

קצת.

לא קצת.

אתה יודע שהנורמה של איגודי העובדים היתה 40% פלוס, גם משום שהמשא-ומתו התמשך

בגלל כל מיני סיבות ובעיקר משום שאותם איגודים מקצועיים שלא חתמו מייד על ההסכם

דרשו, בצדק, לפתור בעיות שנצברו במשך השנים. לכו הגעתם לאחוזים האלה שהם פי שניים

ויותר ממה שהודעתם רשמית.

אני רוצה לשאול את מר גרניט, בהנחה שהשכר התחילי יהיה 1,850 שקל, האם אתה

מוסיף את הפרשי הדרגות המקובלים במגזר הציבורי, הפרשים שאינם קיימים היום משום

שיש השלמת הכנסה? אם אתה מוסיף את ההפרשים האלה, אתה לא עושה טובה לעובדים אלא

אתה מחזיר להם קיפוח שהיה במשך שנים כשבלעת את הפרשי הדרגות בתוך השלמת ההכנסה.

אם אתה מוסיף את ההפרשים האלה, עם ה-1,850 שקל ועם 10% תוספת שכר, אתה מגיע בדיוק

לאותה הצעה שמציעים לך.

י' שפי;

ברור לכולנו שהעובדים הסוציאליים מטפלים בשכבות החלשות והנזקקות וזה בלבד

צריך לתת להם איזו שהיא עדיפות.

שנית, לכולנו ידוע ששכרם של העובדים הסוציאליים נמוך ועל זה איו ויכוח.

זה לא נכון.

י' שפי;

אלה עובדות.

אני חושב שבנושא העובדים הסוציאליים, הממונה על השכר צריך לקראתם יותר מאשר

הוא הלך במקרים איורים.

אני מקבל את עמדתו של אלי-בן גרא, שנפסיק לדבר על אחוזים ונדבר על שקלים.

בסופו של דבר העובד לא מסתכל על האחוזים אלא על השקלים, אני מציע שהפעם תגלו

יותר נדיבות לב ותלכו לקראת.

בימים הראשונים של שביתת העובדים הסוציאליים מאוד לא אהבתי שמקרים טרגיים לא

נחקרים. אני זוכר שדוקטור קדמן סיפר לנו שילד היה עצור בחדר מעצר במשך ארבעה

ימים ואיש לא שחרר אותו משום שלא היה עובד סוציאלי שיבוא אליו. אני חושב שכשמדובר

על מקרים כאלה או מקרי אונס בבית חובה להוציא צווי ריתוק, מה גם שבימים האחרונים

סגרו את מוקדי החירום שטיפלו במקרים קשים של אונס והריון לא רצוי.

פיקוח נפש.

פיקוח נפש. גם את זה סגרו. בהחלט רציתי בהוצאת צווי ריתוק באותם מקרים. אני

בעד שיוציאו צווי ריתוק רק לנושא של מוקדי חירום ומקרי חירום.

אני חושב שהפערים שמדברים עליהם אינם גדולים. העובדים הסוציאליים ירדו

מ-2,900 ל-2,100 שקל, בלי שהם קיבלו שום תמורה. הם הלכו לקראת האוצר ולא האוצר

הלך לקראתם.

אני חושב שלא נכון לדבר כאן על שכר ממוצע, כי שכרם של רוב העובדים הסוציאליים

נמוך בהשוואה לזה של המהנדסים למשל.

אני מציע לאוצר ללכת לקראת העובדים הסוציאליים ולגמור את הענין, כי הפערים

אינם גדולים. תשבו ותסכמו ואנהנו נוכל לעזור לכם.

אני אומר דבר שבהתחלה לא ייראה קשור לענין שאנחנו דנים בו. שר האוצר הלך

עכשיו לפגישה שבה הוא יקבל מכתב התפטרות מאביגדור קפלן מנכ"ל קופת-חולים.

מה הקשר?

אמרתי שזה ייראה לא קשור. הקש ששבר את קופת-חולים היו הסכמי השכר. הסכמי

השכר שהיו במערכת הרפואה הציבורית, שאני מברך עליהם, העמיסו על קופת-החולים

הכללית עוד 700 מיליון שקל שאין מאיפה להביא אותם.



היו"ר ע' פרץ;

חברים, אנחנו מדברים על העובדים הסוציאליים.

י י לס;

היו הסכמי ? שכר עם הסקטור הרפואי, למשל עם האחיות, ששם רוב העובדים הו נשים.

כתבתי מכתב לראש הממשלה בתפקידו כשר הבריאות ופרטתי עד כמה העובדים הסוציאליים

קשורים למערכת הבריאות. למשל, בוועדת להפסקת הריון, שזה נושא של סיכון חיים של

היולדת, אם אווזה אשה לא תקבל את האישור להפסקת הריון היא עלולה למות. הוועדה האלה

משותקות.

אני יושב-ראש בהתנדבות של עמותה שעוסקת בחולים סיעודיים הנקראת "לב זהב",

שמטפלת באלפי חולים סיעודיים. הפסיקו להגיע חולים סיעודיים חדשים, בתוקף חוק

הסיעוד, כי כל הוועדות המקצועיות המחוזיות משותקות. לחדרי המיון מגיעים אנשים

לאחר נסיון התאבדות, קורבנות של התעללות וכו'. , הרופאים עושים מה שהם עושים

ושולחים אותם חזרה הביתה.

אני מביא דוגמאות מהתחום הרפואי כדי לקשור את מערכת השכר של העובדים

הסוציאליים למערכת הרפואית, למה שקיבלו האחיות.

אני מבקש ומציע שילמדו את הסכמי השכר שקיבלו עובדים במערכת הבריאות.

לי לבנת;

מה הקשר?

י' לס;

הקשר הוא בכך שהעבודה היא עבודה דומה. אין הבדל בין אדם חולה לבין אדם מסכן

שזקוק לסעד.

שי גרניט;

אני אומר עכשיו, אני מוכן לתת להם מה שקיבלו בסקטור הרפואי.

י י לס;

בשקלים?

שי גרניט;

הכל אותו דבר, באחוזים.

י י לס;

הולכים למכולת עם אחוזים? למכולת לא הולכים עם אחוזים.

היו"ר ע' פרץ;

חבר-הכנסת לס, עם כל הכבוד, אנחנו דורשים לעובדים הסוציאליים בתוקף העבודה

שהם עושים ועל סמך מה שהם עושים. אנחנו צריכים לחפש דרך להביא להסכמה בין

הצדדים.



י' לס;

אני שואל: האם הממונה על השכר מוכן לתת לעובדים תוספת שקלית, לא אחוזית -

למכולת לא הולכים עם אחוזים - כפי שהוא הסכים לתת לסקטור הרפואי? אם אין לזה

הסכמה אולי הוועדה שלנו יכולה להציע שאם סקטור אחד, אם האחיות קיבלו תוספת שקלית

מסויימת, מדוע שהעובדים הסוציאליים לא יקבלו אווזה תוספת? זאת אומרת, לא לדבר

באחוזים.

אני חושבת שנגרם נזק כבד מאוד ומיותר מאוד מהעובדה שהאוצר לא הסכים בתחילת

השביתה מייד לנהל משא-ומתן רצוף ואינטנסיבי עם העובדים הסוציאליים, בתואנות

ובטענות שונות כגון, שהשביתה היא בלתי-חוקית, שאין מנהלים משא-ומתן בעת שביתה

ועוד כל מיני דברי הבל ורעות רוח. אני חושבת שנגרם נזק כבד לחברה כולה, לכולנו.

אני חושבת שזה היה שגוי ולא נכון. אולי מהלקח הזה ילמדו לעתיד.

נדמה לי שברור גם לאוצר וגם לכל האחרים שיש בוועדה הזאת הסכמה מאד רחבה לכך

שצריך לעשות הרבה יותר ממה שהאוצר מציע כרגע כדי ללכת לקראת העובדים הסוציאליים

ולתת להם שכר שיהלום את העבודה הקשה שהם עושים.

ואשר לנושא של מוקדי חירום וצווי ריתוק. בהתיולה לא חשבתי שצריך להוציא צווי

ריתוק אבל ברגע שסגרו את מוקדי החירום חשבתי שכן צריך היה להוציא צווי ריתוק

במספר המינימלי הדרוש. הבנתי שהבוקר הוצאו צווי ריתוק.

נכון.

אני רוצה לפנות אליכם - אני מקווה שזה על דעת הוועדה כולה - אם תחזירו לפעולה

את מוקדי החירום, אני חושבת שהוועדה כולה תעמוד מאחוריכם ואני חושבת שגם השרה

תוותר בשמחה על צווי החירום. אני יודעת שהיא חתמה עליהם בלב כבד ולא בחמדה רבה.

אני חושבת שבענין הזה אין פה מחלוקת. אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב לגבי

ההבנה והתמיכה מקיר לקיר שיש להם פה בוועדה.

מוקדי חירום הם למקרי חירום, אל תסגרו אותם. אחרת אני

לפחות אהיה מוכרחה לתמוך, מוסרית, להוצאת צווי ריתוק.

כמנהלת מקלט לנשים מוכות אני נמצאת בקו התפר שבין המטופלים לבין העובדים

בשדה, שהם עובדים סוציאליים. אחד מהדברים שאני רואה כל הזמן זה נשירה אדירה של

עובדות סוציאליות מהמערכת. הדבר הזה מהווה קודם כל פגיעה נוראה במטופלים.

95% מהנשים המגיעות למקלטים הן מטופלות של שירותי הרווחה והן מגיעות אלינו

באמצעות שירותי הרו ויוה. התחלופה האדירה של עובדות סוציאליות שנושרות מן העבודה

פוגעת במטופל ועולה ביוקר רב למערכת.

אני אומרת, חוץ משכר יש עוד עלויות שצריך לקחת אותן בחשבון, וזה לא נעשה.

התחלופה מתמשכת.

אני חושבת שצריך לדבר על תוספת שחיקה רצינית לכל עובד סוציאלי.

אנחנו לא מטפלים רק באוכלוסיה הענייה. אנחנו מטפלים בכל האוכלוסיות. יש לנו

בעיות קשות גם באזורי יוקרה, גם בקיבוצים. כרגע אין לנו אבא. אני לא יודע אם

ההסתדרות איתנו או נגדנו.

אי בן-גרא;

ביום חמישי פנה אלי מר גרניט, שאם נחזיר את מוקדי החירום הוא ימליץ לשרה לא

להוציא צווי ריתוק. הוא לא בעד שימוש בצווי חירום. גם אני חושב שזה לא כלי לפתור

באמצעותו סכסוכי עבודה. אני הצעתי את זה אבל התשובה שקיבלתי היא שהיום הודיעו לי

שמוציאים צווי ריתוק.

ל' לבנת;

מה הצעת?

אי בן-גרא;

שאנחנו נחדש את העבודה.

ל' לבנת;

הצעת והשרה לא קיבלה את זה?

אי בן-גרא;

אני הצעתי לפי בקשתו של שלום גרניט. התקשרתי לשרה ביום שישי בבוקר.

קריאה;

יושרה מאד לא אהבה את צווי הריתוק.

אי בן-גרא;

אולי יש פה איזה שהוא קצר בתקשורת. אנחנו סגרנו את המוקדים כי איימו עלינו

בהוצאת צווי ריתוק.

לי לבנת;

אפשר לפתור את זה עכשיו פה?

אי בן-גרא;

בהחלט.

אין לי ביקורת על השרה, היא תומכת בנו לאורך כל הדרך, חד-וחלק. היא חוטפת את

האש במקום שר האוצר. כבר שבועיים אני מציע לה שתזוז הצידה ותיתן לנו לריב עם שר

האוצר, כי בינתיים היא רק מחפה עליו.

אני רוצה לומר, השיגרה שלנו זה החירום, זה מה שאנחנו עושים כל הזמן. בענין זה

יש לי ויכוח עם שלום גרניט, שלגננים בבתי-החולים נותנים תוספת כוננות בשעה

שלעובדים הסוציאליים, שעושים את העבודה האמיתית, לא נותנים.



שי גרניט;

כשמדברים על מערכת השכר אי-אפשר לדבר בשקלים. לדבר בשקלים במערכת השכר - אין

לזה שום משמעות. מדברים על אחוזים. היינו מוכנים ללכת ואנחנו מוכנים ללכת באחוזים

למה שנתנו במגזר הרפואי, ונתנו שם יותר.

הכנת טבלת שכר, זו משימה שלקחנו על עצמנו על מנת לבטל והשלמת הכנסה. כדי

לבנות טבלת שכר חדשה יש שלושה פרמטרים: השכר ההתחלי, איפה מתחילה הטבלה; באיזה

פערים פותחים מול האפס הקיים היום בין רוב הדרגות; וותק. אלא שלושת הפרמטרים

שקובעים את העלות.

הקושי הוא בבניית טבלה. קבעתי לעצמי גבולות כמה אני יכול לשלם. אנחנו הצענו

1,315 שקל בממוצע לכל עובד, למשרה.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שאנחנו נקבל שתי החלטות. אנחנו פונים לאיגוד העובדים הסוציאליים

להודיע על מוקדי החירום כעל מוקדים פעילים. באותה עת אנחנו פונים לשרת העבודה

והרווחה שבעקבות ההודעה של איגוד העובדים הסוציאליים כי מוקדי החירום יופעלו,

תבטל את צווי הריתוק שמוסיפים שמן על המדורה ולא תורמים דבר או חצי דבר לפתרון

הבעיה.

דבר שני, אנחנו נקים צוות שאני אעמוד בראשו וחברי הכנסת תמר גוזינסקי, דוד

מנע וחיים דיין ישתתפו בו. כל הסיעות מיוצגות בו.

גם אני רוצה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שהצוות יבוא בדברים עם הגורמים ונגיד noאנחנו חושבים.

ת' גוז'נסקי;

אתה היית אצלו ואני הייתי אצלו.

היו"ר עי פרץ;

לא הייתי אצלו עם טבלאות.

ת' גוז'נסקי;

אני הייתי אצלו עם טבלאות.

היו"ר ע' פרץ;

אני לא הייתי אצלו עם טבלאות. אני באתי אליו וביקשתי שהוא יתערב, את זה הוא

עשה. ביקשתי שיפגוש את העובדים הסוציאליים ואת זה הוא עשה. עכשיו הוא אמר, אני

מוכן להיות בענין. אנחנו צריכים לבדוק עם איזו הצעה אנחנו יכולים לבוא. אלי

בן-גרא נמצא כאן, לינדה נמצאת כאן, נשב עכשיו חצי שעה וננסה להתקדם. לא נצליח

להתקדם, נשקול מה אנחנו עושים.

תודה רבה הברים. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;15).