הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"ד באייר התשנ"ד (25 באפריל 1994). שעה 00;09

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

בי טמקין - מ"מ היו"ר

נ' בלומנטל

ת' גוז'נסקי

חי דיין

לי לבגת

די מנע

מוזמנים; חבר-הכנסת א' יחזקאל

עי כץ - המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה

אי בית--הלחמי - היועץ המשפטי, שירות התעסוקה

אי נחמן - הממונה הראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

י י פרנד - סגן היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

עי ביבי - הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

ר' גרוס-אוג - קצינת תקציבים, משרד העבודה והרו והה

י' חיות - היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה

ר' דול - יועץ משפטי בלשכת הממונה על השכר

אי גפן - אגף התקציבים, משרד האוצר

י י כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ת' אורנשטיין - משרד המשפטים

מי הילב - מנהל המחלקה לניהול תעשייתי,

התאחדות התעשיינים

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

מי לאור - סוציולוג במכון הברתי כלכלי, ההסתדרות

ג' בן-ישראל - ראש לשכת הקשר של ההסתדרות

י י כהן - לשכת הקשר של ההסתדרות

ג' הבר - יושב-ראש, איגוד חברות כוח אדם

אי לין - איגוד חברות כוח אדם

אי חסין -איגוד חברות כוח אדם

די סבג - חברת או. אר. אס.

י י מיכאלי - מנכ"ל חברת מנפאואר

אי בנבנישתי - חברת תגבור

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ג-1993



חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את הישיבה. על-סדר-היום שלנו, חוק העסקת עובדים

על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ג, שבא במקום חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 8),

התשנ"ב-1992. של חבר-הכנסת אברהם יחזקאל.

אדוני היועץ המשפט, מה המצב? איפה אנחנו עומדים?

מי בוטון;

אנחנו נמצאים בשלב של הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה.

בישיבה האחרונה הפצנו לכל הגופים המעוניינים בחוק הזה וכן לחברי הכנסת הצעת

חוק שונה קצת במהותה, בשם חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם. העברנו אותה

לכל הנוגעים לענין הזה וביקשנו לקבל מהם התייחסות והערות.

בישיבה הקודמת סוכם שזה יהיה המסמך שעליו נעבוד. זו הצעה שהיא זהה לתזכיר

הצעת חוק שהפיץ משרד העבודה והרווחה. הצעה זו היתה צריכה להיות נדונה בוועדת שרים

לענייני חקיקה. נחמן אורי אמר שזה יהיה בזמן הפגרה. אני לא יודע אם ההצעה הזאת

אכן נדונה ואם היתה החלטה. מכל מקום, לפי מיטב ידיעתי לא קיבלנו הערות בכתב

לסעיפי החוק. נצטרך לשמוע את הצדדים.

לפי זכרוני, התבטאו כאן חברים ואמרו שיש שניים -שלושה סעיפים בעייתיים. רוב

הדוברים בישיבות הקודמות חייבו את החוק המוצע, שיטיל פיקוה על חברות כוח אדם.

אני מציע שנתחיל לעבור על סעיפי החוק.

היו"ר ע' פרץ;

נשמע מנציגי הממשלה, האם יש התפתחויות?

נ י אורי;

עד היום לא התקיים דיון בוועדת השרים. ההצעה מונחת על סדר היום. היא תועלה

לדיון בקרוב.

היו"ר ע י פרץ;

"בקרוב", זה מונח רחב.

יש הצעת תזכיר הצעת חוק שהגיש משרד העבודה והרווחה לוועדת השרים לענייני

רקיקה, שידונו עליו בזמן הקרוב. האם אני מדייק?

נ' אורי;

אני חושש לומר "בזמן הקרוב". זה יובא לדיון בבוא הזמן.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבין שיש הסכם עבודה שנחתם בין חברה אחת או שתי חברות כוח אדם הגדולות

בארץ לבין ההסתדרות. נשמע דיווח על מהותו של ההסכם הזה, אולי זה יצמצם את הנקודות

שבמחלוקת. אחר-כך נתחיל לקרוא את הסעיפים השונים.



אני מציע שנדלק על הסעיפים שמאוד מאוד שנויים במחלוקת. אם נצליח ללבן גם

נקודות ששנויות במחלוקת מה טוב. אחרת נחליט מה לעשות.

י' מיכאלי;

את העותק של ההסכם הקיבוצי המיוחד שלנו שלחתי לחברי הוועדה.

היו"ר ע' פרץ;

שלרות לכולם באופן אישי?

א' אדלר;

אני קיבלתי רק עותק אחד או שניים.

י' מיכאלי;

אני מתנצל. האם יש לך עותק אחד כאן?

אי אדלר;

כן.

י' מיכאלי

ההסכם שחתמנו עליו מסדיר את מכלול תנאי העבודה של העובדים שבמסגרת של חברה

לכוח אדם זמני. זו לא מסגרת רגילה של מקום עבודה ולכן היה צריך לעשות התאמה בינו

לבון המבנה של הסכם קיבוצי רגיל, התאמות ספציפיות לגבי עובדים שיום אחד עובדים

במקום אחד ויום אחר במקום אחר. נחרש הסכם קיבוצי עם קרן פנסיה מקפת. לדוגמה, נושא

לפי הסכם הפנסיה, העובדים נכנסים לזה ללא תקופת אכשרה.

ההסכם כולל מכלול של תנאים.

אני לא חושב שההסכם, האותיות הקטנות שבו הן נושא לדיון בוועדה אבל אם תהיה

שאלה לגבי מהותו של כל נושא, אשמח להרחיב.

היו"ר ע' פרץ;

תגיד מה הם הדברים העקרוניים, מה העקרונות. איזה דברים, לדעתך, בולטים

בנושאים ששנויים במחלוקת. אני מבין שנושא הפנסיה הוסדר.

מי בוטון;

זו פנסיה מקיפה?

י י מיכאלי;

כן.

בהסכם שלנו מדובר על שלושה שלבים המתייחסים לתקופת העבודה של העובד. שלושת

החודשים הראשונים פתוחים לחלוטין מבחינת הרמה הביטוחית. אחרי שלושה חודשים נכנס

הרובד שמכסה את הנושא הביטוחי של ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ונכות. אחרי 18

חודשים העובד נכנס למסגרת של פנסיה מקיפה.



בקרב העובדים הזמניים יש אנשים שבאים למשימות מסויימות ומוגדרות לתקופה קצרה,

למשל שבוע. אני מניח שלקראת הבחירות להסתדרות יהיה צורך באנשים בקלפיות. אניונו

מגייסים אנשים למשימה הזאת. במקרה הזה אין בעיה של ביטוח פנסיוני.

יש בהסכם הגדרה מהי עבודה זמנית. זה נושא שנדון פה. ההגדרה אומרת שזו עבודה

שנועדה לשם מילוי מקומו של עובד הלקוה, שנעדר מהעבודה לתקופה; תגבור מערך כוה

האדם של לקוח, במטרה להתגבר על עומס עבודה או נסיבות בלתי צפויות מראש אצל הלקוח;

משימה שאינה בתחום הפעילות הרגילה של הלקוח, ובלבד שמועד סיומה המשוער ידוע מראש;

משימה מיוחדת בתפקידים מקצועיים, שאינם מצויים בקרב עובדי הלקוה; משימה המבוצעת

על-ידי קבוצה מעובדי החברה אצל לקוח, כחלק משירות מקצועי כולל שהחברה מספקת לאותו

לקוח.

בהסכם הזה מדובר גם על ועדה משותפת, ועדת מעקב שתורכב מנציג ההסתדרות, כפי

שייקבע על-ידי יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, והמנהל הכללי של החברה.

הי ו "ר ע' פרץ;

לפי הסכם העבודה, האם יש ועד עובדים?

י י מיכאלי;

לא. כי אנחנו מדברים על מסגרת שאין בה קשר בין העובדים.

היו"ר ע' פרץ;

נניח שבתום שנה מסתבר שמתוך 10 אלפי העובדים שלך יש 400 או 500 איש שיעבדו

לפחות חמש או שש שנים. בכל מפעל יש עובדים קבועים, עובדים זמניים, עובדים עונתיים

קבועים ועובדים עונתיים זמניים. לעובדים הקבועים יש ועד. אני שואל, האם לפי הסכם

העבודה יש ועד עובדים או לא? אני רוצה ללמוד ולדעת.

י י מיכאלי;

יש ועדת מעקב. לפי הנאמר בסעיף 26 מוקמת על-ידי הצדדים ועדה משותפת שתורכב

מנציג ההסתדרות, כפי שייקבע על-ידי יושב-ראש האגף לאיגוד מקצוע, והמנהל הכללי של

החברה. בין שאר התפקידים של הוועדה, לדון ולהחליט בפניות וערעורים של עובדים,

שיבחרו לעשות כן יזלף פנייה לבית-הדין לעבודה, בטענות של פיטורים שרירותיים, יחס

בלתי הוגן מצד החברה או לקוח וכיוצא בזה. זאת אומרת יש מנגנון לפתרון בעיות

שבמקום עבודה רגיל פותר אותן הוועד.

תהיה ועדה משותפת ביניכם ובין ההסתדרות.

י י מיכאלי;

כן. היא תהיה כתובת לאנשים שיש להם בעיה.

היו"ר ע י פרץ;

ההסכם נחתם?



נ י אורי;

הוא הוגש לרישום.

היו "ר ע' פרץ;

בדקתם אותו?

אנחנו לא בודקים. אין לנו מה להגיד לגבי תוכן ההסכם. אם יש בו סעיף שנוגד את

החוק, ההסכם לא יתפוס. לכאורה ההסכם בסדר.

היו "ר ע י פרץ;

ההסכם הוגש לרישום.

נ י אורי;

כן. ברגע שהוא הוגש זה הופך להיות הסכם קיבוצי. זה הסכם קיבוצי מיוחד.

מ' בוטון;

אם ההסכם היה נחתם אחרי החוק, הוא לא היה חל.

נ י אורי;

נכון.

היו"ר ע' פרץ;

האם אתם מדברים על תקופת מעבר מהחברה למפעל?

מ' בוטון;

אחרי כמה שנים העובד הופך להיות עובד של המפעל?

י י מיכאלי;

אתה מתייחס לנושא של קליטת אצל נגד לקוח. ההחלטה מתבססת על רצון הצדדים.

בסעיף 15.1 נאמר; לא תימנע זכותו של עובד לעבור לעבודה אצל לקוח אצלו הוא מוצב

לעבודה, בתום שישה חודשי הצבה לעבודה אצל הלקוח.

ובהמשך, בסעיף 15.2 נאמר, עובד שיבחר לעבור כאמור בסעיף קטן 15.1. יעבוד

בחברה תקופה נוספת של שלושה חודשים טרם העברתו.

וסעיף 15.3 קיבע, החברה תהיה רשאית להגביל את עובדי המנגנון מלעסוק בתחום מתן

שירותי כוח אדם בחברה מתחרה, לתקופה סבירה בנסיבות הענין.

בסך הכל מדובר על תקופה שאחרי תשעה חודשים. ההסכם מחייב שהאנשים ירצו בזה.

עובד שיודיע שהוא עובר, חייבים לקבל אותו?



י' מיכאלי;

לא.

סעיף 15.3 מדבר על עובדי המנגנון.

היו "ר עי פרץ;

שלך.

י' מיכאלי;

כן.

היו"ר ע' פרץ;

למה צמוד השכר? למה אתם צמודים?

אנחנו צמודים לדבר אחד; למשק.

היו"ר ע י פרץ;

מי זה המשק?

ת' גוז'נסקי;

אני מבינה שמדובר על חוזים אישיים.

היו"ר עי פרץ;

לא.

זה הסכם קיבוצי.

ת' גוז'נסקי;

הוא קובע שכר אחיד לכולם?

בינך לבין כל עובד שלך יהיה הסכם עבודה אישי.

אין הסכם עבודה אישי כמו שבין עובדי המדינה אין הסכם עבודה אישי אבל לא כל

עובדי המדינה מקבלים אותו שכר.

אחרי עמוד 9 יש נספח אי שבו מדובר על טבלת שכר לעובדים מקצועיים, עובדי

מתכת. השכר הנמוך ביותר הוא 1.750.כ-30% יותר משכר המינימום.

יש שני מנגנונים לעדכון; מנגנון אהד -תוספות יוקר על-פי ההסכם הקיבוצי

הכללי בדבר תוספת יוקר שבין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים,

והמנגנון השני - עדכון אוטומטי בשעור של 75% מעליית המדד כל שנה.



ויהיה גם דיון בין מנפאואר לבין הוועדה המשותפת.

ת' גוז'נסקי;

מה עם נציגי העובדים?

קריאה;

אין.

י' מיכאלי;

ההעסקה שאנחנו מדברים עליה היא ניידת, העובדים אינם רואים אהד את השני, לכן

יש מנגנונים חליפיים שההסתדרות תעמוד מולנו.

היו"ר ע' פרץ;

יש שני מנגנוני הצמדה. ההצמדה היא גם בתחום ענפי וגם בתוספת יוקר.

י' מיכאלי;

אנהנו נתנו רובד מעל צווי הרחבה.

אי יחזקאל;

ההסכם הזה נחתם עם ההסתדרות. השאלה אם אנחנו רוצים להיות צדיקים מההסתדרות.

אדוני היושב-ראש, בהתהלת הקדנציה שלך לא היה שום הסכם, עכשיו יש הברה כמו

מנפאואר שיש לה הסכם. האם ההברות היותר קטנות בעד?

תי גוז'נסקי;

אי-אפשר לקיים דיון כשהחומר לא מונה לפנינו.

היו"ר ע י פרץ;

הדיון הוא על החוק.

י י מיכאלי;

בסעיף 23 יש אלמנט נוסף בדבר הגבלה על מספר המועסקים. נאמר בו: ההברה לא תציב

לעבודה אצל לקוח, אשר היא מהווה המקור הבלעדי להספקת שירותי כוח אדם שלו, יותר

מ-10 עובדים או מספר עובדים העולה על 25% מסך כל העובדים המועסקים על-ידי אותו

לקוח, לפי הגבוה מבין השניים.

זו הגבלה שקיבלנו מרצון, שבאה להבטיח את ועדי העובדים במקומות עבודה קבועים,

שלקוח שלנו לא יחליף את כל העובדים. כל הענף הזה לא בא להחליף את העבודה הקבועה.

היו"ר ע' פרץ;

זה לא המצב בים המלה.

חברת מנפאואר לא נמצאת שם.

היו"ר ע י פרץ;

אז יש שם חברות אחרות.

ת' גוז ינסקי;

נדרשתם לזה או שזה בא ביוזמכתם?

זו יוזמה שלנו.

ת' גוז'נסקי;

מה האינטרס שלכם לזה? זה סעיף יחסי ציבור?

י' מיכאלי ;

ועדי עובדים זה לא ענין שלי.

ת' גוז'נסקי;

מה האינטרס שלך ב-25%? אם לא נימוק ליחסי ציבור, או שיש לך תועלת חומרית או

אחרת.

אם אנשים חוששים ממה שאני יכול לעשות ואני לא מתכוון לעשות, יש לי אינטרס שהם

לא יחששו. זה דבר שאני לא מתכוון לעשות.

אנחנו במשא-ומתו להצטרף להסכם הזה. אנחנו מאמינים שצריך להיות הסכם קיבוצי

שיבטיח תנאי מינימום לעובדים.

יש ארגון יציג שזה ההסתדרות. צריך להיות איתם הסכם קיבוצי. אנחנו מצטרפים

לזה. אנחנו מקווים שאחרי הבחירות נצטרף. זו עמדתנו.

היה כנס של חברות כוח אדם של ארגון לשכות המסחר. יושב-ראש הארגון ואני הצגנו

את זה.

לדעתנו, הצעת החוק שמונחת לפנינו נותנת כוח לשר במידה שלא ראיתי עד כה.

יש נטייה להגיע להסכם כללי, לא הסכם קיבוצי מיוחד אלא הסכם בין ארגון מעסיקים

לבין ארגון עובדים. יש נכונות להתחיל במשא-ומתן ולהיכנס לעניו.

הארגון מצטרף למה שאמר מר דורון סבג, נציג או.אר.אס. אנחנו מחייבים את

המסגרת של הרישוי, של הפיקוח, כדי שהחברות יוכלו לעמוד בהתחייבות שלהם לארגון

עובדים, ופחות להיכנס לנושא של יחסי עבודה.



אנחנו מחייבים את הנושא של הסכם עבודה כללי ונמצאים בתחילת הצעדים של הענין

הזה.

אי בנבנישתי;

לנו אין בעיות עם ההסכם הקיבוצי. ההסכם הוא טוב.

זה הסכם קיבוצי מיוחד. מה ההבדל בינו לבין הסכם כללי? הסכם מיוחד זה הסכם בין

מעביד אחד לבין ארגון עובדים. הוא חל רק על חברה אחת. הוא לא רול על שום חברה

אחרת. הוא לא יכול לחול על חברה אחרת.

אין לנו בעיות עם ההסכם אבל הוא לא פותר את הבעיה של החוק. זאת אומרת, אם

יהיה הסכם קיבוצי כללי אז אפשר להוציא צו הרחבה.

אי לין;

הכוונה של הארגון לעשות הסכם עבודה כללי. הכוונה לנהל משא-ומתן על הסכם חדש.

הי ו "ר ע' פרץ;

חבר-הכנסת יחזקאל, אתה רואה בהסכם תחליף לחוק?

אי יחזקאל;

אנחנו נמצאים עדיין בתהליך של דיונים. אני מציע להמשיך.

הי ו "ר ע' פרץ;

אם אנחנו עושים חוק רישוי, אפשר לעשות סעיפי רישוי ובזה לגמור. אותי מדאיגה

המהות.

אי לין;

אני רוצה לציין שארגון חברות כוח אדם של חברות המסחר הוא בתחילת התהליך אבל

לא לגמרי בהתחלה. קיבלנו החלטה ללמוד את הנושא ולמדנו אותו. אולי הארגון יבוא

ו יציג הסכם עבודה כללי.

אשר לאופי של החוק. יש יציבות רבה מאד לכך שכל מה שקשור לנושא הרישוי זה

מבטיח את העובדים. אפשר להבטיח תנאים טובים אבל אם לחברה אין כוח, אין לזה ערך.

אי יחזקאל;

אני מבקש להמשיך בתהליך.

ת' גוז'נסקי;

אני מוחה על זה שאי-אפשר היה לצלם את ההסכם ולהגיהו על השולחן. אני לא מוכנה

לדון על משהו שלא מונח לפני.

הי ו "ר ע' פרץ;

לא דנים עליו.

אם החברות יחתמו על ההסכם הקיבוצי, החוק מצומצם רק לרישוי.

ב' טמקין;

בינתיים רק חברה אחת חתמה עליו. מהדברים ששמענו כאן, אי ן בטחון שזו תלויה

התוצאה של המשא--ומתן הכללי.

היו"ר עי פרץ;

הסכם כזה, אי-אפשר ללמוד אותו תוך כמה דקות. אני ראיתי את ההסכם לפני רבע

שעה. כדי להתייחס אליו ברצינות צריך ללמוד אותו. קריאת סעיפי החוק והעמדת הדברים

זה מול זה, אולי זו דרך ללמוד 10/ יש בהסכם.

ת' גוז'נסקי ;

אנחנו אמורים להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה?

אמרנו שאנחנו בשלב של הכנה לקריאה ראשונה. יושב-ראש הוועדה אמר שתהיה

התייחסות לגבי סעיפים. ביקשתי לקבל הערות על זה.

היו "ר עי פרץ;

נתחיל לקרוא את הסעיפים שלא במחלוקת.

אנחנו סיכמנו שמביאים את התזכיר של משרד העבודה והרווחה והוא יהיה הבסיס

לדיון. אין החלטה שמוציאים סעיף כזה או ארע-.

אי יחזקאל;

שאלת הקביעות לא נמצאת פה.

נכון.

אני נאלץ לעזב את הישיבה. אני מבקש שחבר-הכנסת טמקין ימלא את מקומי.

מי בוטון;

אני מציע שנעבור סעיף אחרי סעיף.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

בלי לקרוא אותו, אלא אם למישהו יש הערה מהותית.

אי לין;

יש לנו הערות לכל סעיפי החוק.



אי יחזקאל;

לא קיבלנו הערות.

אי ליו;

לא נתבקשנו להעביר הערות בכתב. היה ברור שיהיה פה דיון להחלפת דעות.

ת י גוז'נסקי;

או שאנחנו מקיימים דיון או שיש הצבעות. אם יש הצבעות, אז האורחים הנכבדים הם

לא לענין.

אי לין;

איר אפשר להצביע בלי ששמעתם הערות של הגופים השונים?

אי יחזקאל;

שמענו.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

איזה סעיפים מבחינתכם הם מהותיים גם בשלב הזה שאנחנו נמצאים בו?

אי לין;

בסיום הישיבה הקודמת יושב-ראש הוועדה קיבל החלטה ואמר, משנים את שם החוק.

הנה הצעת משרד העבודה, זה יהיה בסיס לדיון בוועדה. זה נמסר לנציגים. הכנו את כל

ההערות שלנו.

לפי דעתי, נכוו יהיה לעבור סעיף אחרי סעיף ולשמוע הערות על כל סעיף.

מיימ היו"ר ב' טמקין;

אני רוצה להקריא לכם מה אמר יושב-ראש הוועדה בישיבה הקודמת. הוא אמר, רצוי

שכל מי שיש לו השגות יביא אותו בכתב.

מר ליו, אם מדובר על הערות מהותיות בשלב זה, רצוי שזה יהיה לפנינו. אני לא

רוצה למנוע ממכם להעיר הערות שמבחינתכם הו מהותיות. אני מבקש שתתרכזו בסעיפים

המרכזיים.

אי לין;

יש פה דבר שלפי דעתי איו לו תקדים בחוק הישראלי - מתן סמכויות ללא גבול לשר

באשר למגזר עסקי ספציפי. זה לא תואם את העקרונות של חופש העיסוק. זה נושא מרכזי

מאד בחוק שמתפרש על שמונה סעיפים, לא על סעיף אחד. לא ייתכו ששר במדינת ישראל

יקבל היום סמכויות כמעט ללא הגבלה, שהוא חורץ גורל של חברה עסקית לחיים או למוות.

מיימ היו"ר ב' טמקין;

תסביר את הנושא הזה. תציין את הסעיפים שבהם נכוו העיקרון הזה.



אי לין;

הערה כללית. בישיבות שהיו פה הבנה, שחברות כוה אדם הולכות לחוק הזה ולתוכנו

בהסכמה. לא נילחם ברוח החוק.

יש דבר אלמנטרי, אפשרות להשמיע ושישמעו ברצינות את הטענות.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

היתה לך אפשרות להגיש את זה בכתב. עכשיו יש לך זמן להסביר.

מתחילים בסעיף 2(ב). שם נאמר שהרשיון ניתן לתקופה של שנה וניתן

לחדשו לתקופות נוספות של שנה בכל פעם. זה אומר שקבלן יקבל רשיון לשנה אחת. תוקפו

של הרשיון פוקע אוטומטית אם השר לא אישר חידושו של הרשיון לתקופה נוספת.

אין מצב שאתה נותן רשיון לחברה לפעול ואם לא פעלה בהתאם לתנאי רשיון, אתה

מפסיק את הרשיון. אתה מעמיד את כל החברות במצב שצריך לבקש רשיון כל שנה.

ת' גוז'נסקי;

כמו ברשיון נהיגה.

אי ליו;

לא. זה לא כמו רשיון נהיגה, שעכשיו הוא לא פוקע כל שנה. כמו רשיון נהיגה.

לא ייתכן שכל חברה תבקש ממשרד העבודה והרווחה חידוש הרשיון כל שנה. זה לא יכול

לעמוד במציאות.

לפי סעיף 2(ג} להצעת החוק, אם שר העבודה והרווחה לא מודיע על אי-חידוש

הרשיון, הוא מתחדש אוטומטית לתקופה נוספת של שנה. אם שר העבודה והרווחה לא מעיר

הערות ולא מודיע על אי-חידוש הרשיון, הרשיון מתחדש אוטומטית לתקופה נוספת של שנה.

אי לין;

עם כל הכבוד, בסעיף 2(ג) מדובר על משהו אחר. נאמר בו, שאם השר מחליט שלא

לחדש את הרשיון - הוא יודיע על כך לבעל הרשיון.

ת' גוז'נסקי;

ואם לא הודיע, יהיה חידוש אוטומטי של הרשיון.

מי בוטון;

מה שאומרת חברת-הכנסת גוז ינסקי ברור. בסעיף 2(ג} להצעת החוק נאמר, שאם

החליט שר העבודה והרווחה לא לחדש את הרשיון, יודיע על כך לבעל הרשיון. אם לא

הודיע, יש חידוש אוטומטי של הרשיון.

אי לין;

מבחינת החוק אין הבדל בין חברה תעשייתית גדולה לבין חברות כוח אדם. מה שנאמר

בסעיף 2(ג} מצביע על זלזול.



מי בוטון;

מה ההצעה?

אי לין;

נותנים רשיון, אולי נכון שתהיה אפשרות לחדש את הרשיון פעם בחמש שנים או פעם

בעשר שנים.

סעיף 3(א) להצעת החוק אומר שהשר רשאי להתנות מתן הרשיון או חידושו או תוקפו

של הרשיון בקיום של תנאים שיבטיחו, לדעת השר, מתן שירות תקין בידי מבקש הרשיון.

עם כל הכבוד, אלה סמכויות אדמיניסטרטיביות מפליגות שנותנים בידי שר, לשיקול דעתו

המוחלט.

בבקשה יביא שר העבודה והרווחה תקנות לאישור ועדת העבודה והרווחה ויאמר מה

הם התנאים שהוא מבקש שיהיו כדי שחברה שרוצה לעסוק בכוח אדם תעמוד בהם.

בקרב חברות כוח אדם יש חברות קטנות שמקימות חברות נאמנות. לגבי שוק ההון הציע

שר האוצר תקנות לגבי התנאים לחברות האלה. גם הסעיף הזה חייב, לפי דעתי, לעבור

שינוי. השר צריך להגיש תקנות לגבי הדרישות שלו וזה צריך לקבל אישורה של ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת.

בסעיף 3(ג) נאמר, "השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל

או לסוגים של קבלני כוח אדם, ובלבד שלא יקבע תנאים הנדרשים לפי כל דין אחר." גם

זה, עם כל הכבוד, צריך לבוא במסגרת של תקנות באישור הוועדה.

ובסעיף 4 נאמר: "הפר קבלן כוח אדם תנאי מתנאי הרשיון, רשאי השר, לאחר שנתן

לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להגביל או לבטל את הרשיון". קודם כל,

חייבת להיות חובת הודעה קודמת מפורטת ומפורשת שבה ייאמר לחברה במה מאשימים אותה -

ובגין מה רוצים לבטל את רשיונה ולאיור מכן צריך לאפשר לאותו קבלת לערער. לא בגלל

כל החלטה של השר צריך לפנות לבג"צ. צריך לתת לקבלן אפשרות לטעון גם במקום אחר.

סעיף 5 אומר: "קבלן כוח אדם שרשיונו בוטל או לא חודש רשאי להמשיך בהעסקת

העובדים שהעסיק אצל זולתו ערב הביטול או אי-החידוש, למשך תקופה שהורה שר העבודה

והרווחה, אם השר נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול

הרשיון או אי-חידושו." יש כאן החלטה פרטנית של השר, שהוא המחליט בנסיבות מקרה

מסויים, אחרי שהרשיון בוטל, למי לתת אפשרות להמשיך. צריכה להיות פה חובה מסויימת

על השר, חובה שמחייבת אותו לומר שהוא נותן לחברות, באופן נאות, אפשרות להודיע

לעובדים על הפסקה, באופן שלא פוגע בזכויות העובדים, ושלא יהיה כאן שיקול דעת

מוחלט של השר.

סעיף 7 מדבר על מתן שירותי כוח אדם בן-ארציים, במתן רישוי לחברות שמייבאות

"לא יעסוק קבלן כוח אדם במתן שירותי כוח אדם של

עובדים שהובאו מחוץ לארץ או של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן

ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת שר העבודה והרווחה". מה ההתערבות הזאת של שר העבודה

והרווחה? מה הסמכויות של השר להתערב בענין הזה? ובהמשך נאמר: "על ההיתר יחולו

הוראות סעיפים 2 עד 5 בשינויים המחוייבים". אם שר העבודה והרווחה רוצה לקבוע

מגבלות על חברות שמייבאות עובדים זרים או מציעות לעובדים מישראל עבודה בחוץ לארץ,

שיאמר בתקנות מה הדרישות שלו. זו פעילות עסקית כמו פעילות עסקית אחרת, יביא תקנות

שייבחנו בוועדה. האם כל הכיוון כאן הוא לתת שיקול דעת יחיד לשר?



בסעיף 10 נאמר: "שר העבודה והרווחה רשאי ליתן לקבלו כוח אדם הוראות בדבר דרכי

החלת הסכם קיבוצי כאמור בסעיף 8, לרבות בדבר הסדרים חלופיים לעניו הביטוח

הסוציאלי והתשלומים הנלווים מכוח הוראות הסעיף האמור. השר, באישור ועדת העבודה

והרווחה של הכנסה, רשאי לקבוע הוראות כאמור לגבי כלל קבלני כוח האדם או סוגים מהם

או סוגי עובדים." לדעתי, יכולים להיות רק הסדרי קבע שנוגעים לכולם באופו שווה.

לכו צריכות להיות תקנות שיאושרו בוועדת העבודה והרווחה.

אני מדבר רק על הסעיפים שנותנים סמכויות לשר. אני לא מדבר על שום דבר אחר אלא

רק על כך. לכו אני לא מדבר, למשל, על סעיף 8.

ואשר למפקחים מטעם משרד העבודה והרווחה, סעיף 16(ב). חברות לשירותי כוח אדם

נדרשות לדווח לרשויות המדינה - מע"מ, מס הכנסה ואחרות. עכשיו באים עם דרישה חדשה

- מידע לנציג של משרד העבודה והרווחה. אני לא אומר שצריך לשלול את זה אבל אי-אפשר

לקבוע סמכויות בלתי מוגבלות. יש מקום להגביל את המידע רק לסוג של דברים שרשויות

המדינה לא מקבלות אותו. לא ייתכן שיהיה דיווח למס ערך מוסף, למס הכנסה, לביטוח

הלאומי ומרור יבוא משרד העבודה והרוורוה ויגיד, תמסור לי שוב אותם דיווחים.

לפי הנאמר בסעיף 16(ג)(1) נותנים סמכות להיכנס לכל מקום שיש להניח כי מועסקים

בו בני אדם ולחקור כל אדם בכל עניו הקשור לפיקוח. אפשר לבקש מידע; אבל סמכויות

חקירה למפקחים של משרד העבודה והרוורוה? סמכויות להיכנס לכל מקום ולחקור עובדים?

"ולחקור כל אדם". יעשו בית-דין שדה.

אני לא בטוח שהגדרת "קבלו כוח אדם" עונה לבעיה שאנחנו רוצים לפתור אותה. לפי

ההגדרה שלפנינו יכולים להיכנס לכאו כל מיני חברות שנותנות שרותי שמירה, שרותי

שליחות וכו'. אני יודע שלא זו היתה הכוונה של מציע החוק.

גם לא של החוק.

אבל ההגדרה המוצעת יכולה לתפוס גם חברות כאלה.

גם שרותי תוכנה.

זה לא פשוט. זה דבר שצריך לדון עליו לפני שמעבירים את ההצעה לקריאה ראשונה.

יש לך הצעה לשינוי?

לא. זה נושא מסובך. צריך להיות צוות של משפטנים שיתו לבוש למה שרוצים לעשות.



ההתנגדות שלנו היא לגבי סעיף 8. היגשתי לוועדה תזכיר בעניו זה. אין לנו

התנגדות שהנושא של קבלני כוה אדם יוסדר בחקיקה, ברשיונות ובפיקוה מסויים.

ההתנגדות העיקרית שלנו, לב ההתנגדות שלנו היא לאמור בסעיף 8 לחוק המוצע. סעיף 8

הוא סעיף שלא נוכל לחיות איתו. מדובר בו על תחולת הסכם קיבוצי. נאמר בו שהוראות

הסכם קיבוצי החלות על עובדים המועסקים במקום עבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח

אדם יחולו גם על העובדים של קבלן כוח אדם.

זה טיעון ששמענו אותו בישיבות קודמות. אנחנו יודעים שיש בענין זה חילוקי דעות

רציניים.

מי הילב;

לכן הסעיף הזה יכול להיות חגיגה לעורכי דין, כי בגלל האמור בו יהיו משפטים

ללא סוף. יהיו חילוקי דעות על מי זה חל.

מי בוטון;

אני מבקש להפנות את תשומת לבך לנאמר בסעיף 10.

מי הילב;

מה שכתוב בסעיף 8 בלתי ניתן לביצוע. אני חושב שתוך תקופה לא ארוכה יוכח שסעיף

8 מיותר.

אם לגבי קבלני כוח אדם יהיה הסכם קיבוצי ולגבי אחרים לא יהיה הסכם קיבוצי

ותהיינה שאלות מה חל ומה לא חל, זה דבר שאי-אפשר לצאת ממנו.

נ י אורי;

הצעה לסדר. אני מבין שחברי ממשרד האוצר מתכוון לתמוך בטיעונים של מר ליו. אני

מזכיר שאנחנו היגשנו לוועדת השרים הצעת חוק דומה להצעת החוק של חבר-הכנסת יחזקאל.

ועדת השרים עדיין לא החליטה לגבי ההצעה שלנו. אם חברי מהאוצר יתמוך בהתנגדויות,

יהיה מצב שחברי ואני נתווכח בוועדה. אני מציע שלא נעשה בוועדה ויכוח בין משרדי

הממשלה.

י' כהן;

אנחנו כמשרד האוצר היגשנו התנגדות להצעה עצמה בלי קשר לתזכיר, שגם לו

התנגדנו.

מי הילב;

לפי סעיף 2 להצעת החוק מוטלות הגבלות על קבלן כוח אדם. זה עלול לגרום בסופו

של תהליך לפיטורי עובדים. זה מה שמעוניינים להשיג? אני לא חושב שזו היועץ הכוונה.

גם הנאמר בסעיף 7 מהווה בעיה.

המשמעות מהנאמר בסעיף 8, שמדובר בו על החלת הסכם קיבוצי גם על עובדי קבלן כוח

האדם באותו מקום עבודה היא ברורה; זה יגרום להגדלת עלות העבודה ויצור לחץ לפיטורי

עובדים.

סעיף 10 הוא המשך לסעיף 8 שמדובר בו על הסכם קיבוצי והעיקרון שבו דומה לזה

שבסעיף 8.



יש סיבוך אדמיניסרטיבי בכך שאותו עובד קבלו כוח אדם עבד במספק מפעלים ועבר

ממקום למקום.

גם הנושא של הפיקוח, הסמכויות, מינוי מפקחים הוא בעייתי.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אנחנו מבקשים מכל הנציגים שאינם נציגי הממשלה לצאת עכשיו מהחדר, בבקשה.

נ' בלומנטל;

בגלל הצבעה?

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

כן.

חברת-הכנסת לימור התקשרה למזכירת הוועדה שרמה לה שלא תהיה היום הצבעה.

א' אדלר;

אמרתי שלא ידוע אם תהיה הצבעה.

אי יחזקאל;

האם נציגי הליכוד בוועדה מתנגדים שתהיה הצבעה היום?

ני בלומנטל;

לא. אבל לא הודעתם שתהיה היום הצבעה.

אי לין;

אני רוצה להבהיר, שאנחנו לא הבאנו הערותינו לטיוטה הזאת.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

היה כתוב שמבקשים לעשות זאת בכתב.

אי לין;

היה כתוב "רצוי".

אנחנו לא הערנו כל הערותינו לטיוטה שמונחת על השולחן.

מ"מ היו"ר בי טמקין;

אני מבין שנציגי הליכוד לא רוצים שתהיה הצבעה היום.

ני בלומנטל;

אנחנו מבקשים לדחות את ההצבעה. אנחנו צריכים לבדוק את החוקים לעומקם. קיבלנו

הודעה שלא תהיה היום הצבעה.



מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אלם לא רוצים שתהיה היום הצבעה בנושא של קבלני כוח אדם.

(י בלומנטל;

זה לא קבלנים. אלה חברות לשרותי כוח אדם.

שם החוק הוא: חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

על פי בקשה של חברי הליכוד נדחה בינתיים את ההצבעה. נמשיך לשמוע הערות.

אי לין;

אני מבקש לומר שאנחנו מחייבים את הנאמר בסעיף 6.אנחנו מחייבים הוראה מהסוג

הזה.

דובר הרבה על סעיף 8. זה סעיף מרכזי בחוק. שמענו לגבי טיעונים גם מארגוני

המעסיקים וגם ממשרד האוצר. הנאמר בסעיף הזה הוא בלתי מציאותי ובלתי מעשי. זה סעיף

שלא ניתן ליישום. הוא אבן נגף של החוק. לדוגמה, שולחים לחברת החשמל עובד של חברה

לשירותי כוח אדם. לפי האמור בסעיף 8, אחרי שלושה חודשים צריך להחיל עליו את כל

הוראות ההסכם הקיבוצי שבחברת החשמל. כמה אנשים יודעים מה הם הוראות ההסכם הקיבוצי

בחברת החשמל? לא כל חברה חושפת את תנאי העבודה שלה.

הסעיף הזה אומר, אם אתה לא בהסכם עבודה קיבוצי, כפי שההסתדרות דורשת ממך, אז

באופן אוטומטי העובד שלך הופך להיות מיותר במקום העבודה. זאת אומרת, ההסתדרות

תוכל להכתיב לחברות כל תנאי שהיא תרצה.

ואומר מעבר לזה, ההסתדרות מאפשרת היום להרבה חברות לקבל עובדים זמניים לתקופת

זמן בלתי מוגבלת, בלי להחיל עליהם את תנאי ההסכם הקיבוצי. אם רוצים להגביל חברות

כוח אדם לשלושה חודשים, אם מדברים על שוויון, הייתי רוצה שזה יחול גם על

ההסתדרות. אני מכיר חברות שקיבלו היתר להעסיק עובדים זמניים לתקופת זמן וגם

לתקופה בלתי מוגבלת.

כפי שאמרתי, הסעיף הזה הוא סעיף בלתי ישים. הוא עלול להיות שוט על החברות.

הסעיף הזה מוציא את החברות לשירותי כוח אדם מן המסגרת, בשעה שלפי דעתי הן מהוות

היום פונקציה חיונית במשק.

.

השאלה היא אם יהיו חברות כוח אדם או איגודים מקצועיים.

אי לין;

יש התפתחות עולמית שהיא בלתי נמנעת במדינת ישראל והיא משרתת מציאות. לשרות

הזה יש תפקיד בעולם. יש לו תפקיד חיוני והוא נותן תשובה טובה.

הסכם קיבוצי צריך להיות על-ידי מתן חופש לשני הצדדים.הסעיף הזה יוצר מצב

שאין חופש שווה.



אני אומר, תנו לדברים האלה להתפתח יותר במסגרת של תנאים אמיתיים של משוק

הכוחות במשק שמתפתח באופן חיובי.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

האיגודים המקצועי ים ייעלמו.

אנחנו מציעים שמי שעוסק במתן שירותי כוח אדם יהיה חברה בע"מ. זה נותן אפשרות

לפיקוח רב יותר.

אני סבור שההגדרה של "עבודה זמנית" היא מצומצמת.

בסעיף 8 מדובר על שלושה חודשים.

אי לין;

אני מציע לבטל עת זה לחלוטין.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

זאת אומרת, שאדם יוכל לעבוד עשרות שנים.

אנחנו נכנסים למסגרת של הסכמים קיבוציים כמו שעשו הברות מנפאואר ואו.אר.אס.

גם איגוד לשכות המסחר עומד להיכנס לזה.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

פה כתוב שלושה חודשים. אתה לא רוצה שתהיה הגבלה. בין היתר איזה אומר שיהיה

הסכם קיבוצי, יהיה כתוב בו משהו על זמן שאדם יכול לעבוד בו ללא תנאים.

אי לין;

חברת מנפאואר הציגה את עמדתה בהסכם הקיבוצי שהיא חתמה עליו בהסכמת ההסתדרות.

בנקודה זו אנחנו מזדהים עם ההסתדרות וחברת מנפאואר. ברגע שתהיה כפייה שהעובד יהיה

עובד קבוע, המעסיק יפטר אותו כדי למנוע זאת. הכפיה הזאת לא תשיג את מטרתה אלא

תגרום לפיטורי עובדים.

ציינתי קודם שההגדרה של "עבודה זמנית" מצומצמת. לדעתי צריך להרחיב את ההגדרה

של "עבודה זמנית". יש חברות שעושות פעולות מבצעיות חריגות במסגרת העבודה הרגילה

שלהן. גם זה צריך להיות במסגרת של עבודה זמנית.

נ' אורי;

אמרתי גם בישיבות הקודמות ואני חוזר ואומר, שהממשלה אמנם החליטה להתנגד להצעת

החוק של חבר-הכנסת יחזקאל אבל עם זה נאמר שידונו בהצעת החוק של משרד העבודה

והרווחה וביקשו מחבר-הכנסת יחזקאל שימתין, אבל הוא לא הסכים.



אין עדיין החלטה בנוגע להצעה שלנו, שהוגשה לממשלה. יש הנהיה של היועץ המשפטי

לממשלה לפיה אנהנו, נציגי משרד הממשלה לא אמורים להתווכה זה עם זה בפני הכנסת.

ביקשתי מיאיר כהן, הברי מהאוצר, שנהיה צמודים להנחיה הזאת אבל הוא הפר אותה.

לגוף הענין. הקונצפציה הראשית שהיתה מאחורי כל דברי ההנמקה המלומדים של מר

לין היא שכשם שלא נכנסים לעצמות של מפעל תעשייתי כך לא צריך להיכנס לעצמות של

חברת כוח אדם. אני רוצה לומר, יש הבדל בין מפעל שמייצר ברגים לבין הברות כוח אדם.

נוצר מצב מיוחד, שצריך להכיר בו. שיש חברות שכל עיסוקן הוא אנשים. אם יש הברות

כאלה, צריך לפקח עליהן יותר מאשר על מי שעיסוקו ייצור ברגים.

עבודה אינה כמו כל מצרך. לכן, כאשר יש מישהו שסוחר בעבודה - החברה האנושית

כולה הכירה בזה וגם ההסתדרות - צריך להיזהר לשמור על הזכויות של העובד ולאפשר

למפקח להיכנס ולבדוק אם העובד מקבל את זכויותיו כגון חוחפשה שנתית וכו'. מותר

לפקח על זה. אין בזה פסול אלא אם מקבלים את הקונצפציה שאנשים הם כמו ברגים.

אתה צריך להתייחס לטיעון שאומר אמנם נכון, אבל לא על פי שרירות של השר אלא על

פי תקנות.

נ י אורי;

אני לא צריך להגן על כל פרט בהצעה הזאת, היא איננה שלנו. אם הצעתנו תאושר

בוועדת השרים, היא תובא לכאן.

אני מתייחס לנושא הרישוי. לגיטימי שתהיה יד על הדובק ושהנושא ייבדק. אם רוצים

שבמקום זה תהיה ועדת עררים, ניתן לשקול את זה.

רציתי להדגיש שאין להשוות את הנושא שאנחנו מדברים עליו עם מפעל תעשייתי אחר.

אותי מטרידה הבעיה של החלת הסכמים קיבוציים שונים לגבי עובד נייד ממקום אחר

למקום אחר ואני שואל, האם זה ניתן לביצוע.

נ' אורי;

זה ניתן לביצוע באותה צורה שבה זה נקבע בחוק, עם התאמות. בעיקרון תמיד צריך

לשקול מה הברירה. אם הברירה היא שיעקפו את ההסכמים הקיבוציים ויעסיקו עובדים

זמניים לטוח ארוך, זה שלילי.

והערה אחרונה. גם בעיני עדיף שיהיה הסכם קיבוצי ויתברר שהחוק בקטע הזה הוא

מיותר. הלוואי וכך יקרה.

אני מבקש להדגיש שיש חברות רבות, שאינן דומות לחברות הגדולות, שבהן אין שום

תנאים. ההוק המוצע הוא לא להברות כמו או.אר.אס אלא הוא בה משום שחברות חדשות

קמות וצצות ומנצלות את העולים.

אין ספק שזו זו רעה חולה. לכן אנחנו בדעה שבלי חוק שיקבע את המסגרת, את

הפיקוה, התופעה הזאת עלולה להחמיר.

אני רוצה להזכיר שבזמנו הלכו עלינו אימים בנוגע לחוק שכר מינימום. המציאות

הוכיחה שלא פוטרו עובדים בגלל החוק הזה.



נ' בלומנטל;

הוא לא פועל כראוי. כמה אנשים עובדים תמורת שכר שהוא נמוך משכר המינימום?

גי בן-ישראל;

הרוב הגדל מכבד את החוק אם כי נכון שיש יציגים.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

לפי מה שאומרת הברת-הכסת בלומנטל, אפשר לבטל את החוקים האוסרים גניבות, כי יש

כאלה שאינם מקיימים אותם.

גי בן-ישראל;

הנושא של החוק שלפנינו נסחבר מהכנסת ה-12 ועכשיו שוב דוחים את ההצבעה.

זו הטעיה. הצביעו נגד ההוק.

ג י בן-ישראל;

החוק הזה דרוש ואנחנו מבקשים להחיש את הדיון בו.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

מכיוון שהישיבה הבאה תהיה רק בנוכחות הנציגים של הממשלה ואנחנו נצביע,

נמשיך עכשיו לשמוע הערות.

י' מיכאלי;

נכון שיש חברות רבות שהן מחוץ למסגרת אבל למעלה מ-%80 של העובדים מיוצגים

על-ידי מי שנמצאים פה.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

זה נכון היום. זה עלול להיות לא-נכון מחר.

י י מיכאלי;

אני מציע לאמץ את הגדרת "עבודה זמנית" כפי שיש בהסכם.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

מהי ההגדרה בהסכם?

י י מיכאלי;

ההסכם כבר מונח לפניכם.

לא אחזור על דברים שהועלו פה.



מה שנאמר בסעיף 12, איסור העסקה בשביתה או השבתה, יוצר בעיה אדירה. מה שנאמר

בסעיף 12 יוצר סיבורים שאני לא חושב שהוועדה נתנה דעתה עליהם.

הניסוח הגורף בסעיף הזה יוצר בעיה, שאסור להחליף עובדים בעובדים זמניים.

לפי הנאמר בסעיף 15. יכולים להיות ארבעה גורמים שבאים לתבוע באותו נושא בעת

ובעונה ארזת.

והערה לשונית לנאמר בסעיף 16(ג)(1). לא צריך לדבר על אנשים מועבדים.

נ י אורי;

כך כותבים.

י י מיכאלי;

צריך לקרוא לאנשים האלה אנשים עובדים.

לא שמעתי מהרבה מעסיקים שהם רגישים למונח הזה.

בסעיף סעיף 24(ב}, חוזרים פה לקשר בין החוק ללשכות עבודה פרטיות, שאין להן

שום דבר לחוק הזה.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אם אתם חושבים שיש נושאים מהותיים, תמסרו בכתב.

אי לין;

תנו לנו זמן לזה.

היושב-ראש יקבע מתי תהיה ההצבעה. תמסרו את זה סהר בכתב. אני מבקש שתעשו את זה

בימים הקרובים.

אני מודה לכולם. תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00).