הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. כ"ו באדר התשנ"ד (9 במרץ 1994). שעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר עי פרץ

נ' בלומנטל

בי טמקין

י' לס

די מנע

שי עמור

י' שפי

מוזמנים; סי שושן - ראש מועצת מצפה רמון

מי דברת - מנהל מרכז ההשקעות

מי ריגל - משרד התיירות

אי צרפתי - אגף אבטלה הביטוח הלאומי

ג' ינקוביץ - מנהל שרותי פרט בשרות התעסוקה

מי כהן - מנהל אזור הדרום בשרות התעסוקה

צ' אנגל - משרד התמ"ס

מי גדניר אזולאי - מצפה רמון

י' דוברובסקי - " "

א' הלל - " "

מי לוי - " "

אי לוי - " "

מי לוי - " "

די שיטרית - מזכיר מועצת פועלי מצפה רמון

ר' ויינגרטן - מזכירת נעמת במצפה רמון

מזכיר/ת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; אבטלה במצפה רמון



אבטלה במצפה רמון

היו"ר עי פרץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה. אבקש מראש מועצת מצפה רמון להציג את תמונת המצב.

ס' שושן;

אני מודה על ההזדמנות שניתנה לנו להגיע לוועדה. על-פי נתוני לשכת התעסוקה,

האבטלה במצפה רמון מגיעה ל-14 אחוז, אך האבטלה היא הרבה יותר גדולה, משום שיש

אנשים שאינם מגיעים לשרות התעסוקה, כי הם יודעים שאין מה להציע להם. אפשר להוסיף

ל-14 אחוז עוד 3-4 אחוז. בנוסף לכד 120 איש עובדים בעבודה יזומה בקרן הקיימת

לישראל ובארכיאולוגיה. עם נביא בחשבון את כל הנתונים האלה, נגיע לאבטלה של 25

אחוז. המצב הולך ומחמיר, ובסוף חודש פברואר תיפסק העבודה באמצעות רשות הגנים

הלאומיים, כלומר בארכאולוגיה. הרשות הוציאה מכתבי פיטורין ל-28 עובדים, והחודש

נסגר גם מפעל רייג קרמיקה בגלל קשיים כלכליים, ועוד 30 עובדים נוספו למעגל האבטלה.

יש בעיות של חוסר הזמנות ממשרדי הממשלה, אשר משפיע על מספר מפעלים שצמצמו במספר

העובדים בהם.

אם לא תבוא התערבות של המדינה למציאת תעסוקה, המצב ימשיך להתדרדר, ואיני חושב

שאפשר יהיה להשאיר את האנשים האלה לגור במצפה רמון. היישוב הגיע למצב של אכלוס

כמעט מלא, וקיימת אפילו מצוקת דיור מסוימת. היישוב עבר משבר קשה ב-1984, לאחר מכן

התאושש ושוב פקד אותו משבר שבעקבותיו באה נטישה. אף אחד מאתנו אינו רוצה שמצב זה

יחזור על עצמו.

הזמנתי לכאן מספר חברים בעלי עסקים שונים במצפה רמון. לאחר שיציגו את המצב

במפעליהם, נקבל תמונה על מצב התעסוקה.

מי גדניר-אזולאי;

אני מנהל מפעל - S.Tספטיק טכנולוג יי - מפעל לטכנולוגיות רפואיות. המפעל הוקם

לפני שנתיים, והוא בבעלות תעס וחברה מגרמניה. אנו מייצרים מסנני אב"כ, מסכות

לילדים, ברדסים ושמרטפים. הכוונה שלנו היא להתרחב לכיוון השוק האזרחי, תוך

הישענות על הטכנולוגיה שחברת האם מביאה מגרמניה ועל רשת השיווק העניפה שלה. כאשר

המפעל נפתח, הוא זכה להזמנות ממשרד הבטחון. המפעל הוכיח הצלחה רבה ולמעלה מ-120

העובדים שלו ב-1993 מתגוררים במצפה רמון, 90 אחוז מהם עולים חדשים. אפילו לשומר

המפעל יש תואר שלישי בהנדסה חקלאית. מרבית העובדים אקדמאים, ובעלי מקצוע בתחומים

שונים. אנשים אלה עברו הסבה מוצלחת וגילו יכולת טובה. עמדנו בלוח זמנים אינטנסיבי

שהוכתב לנו על-ידי פיקוד העורף, גם מבחינת הקצב וגם מבחינת האיכות. המפעל הצליח

להפיק רווחים נאים. אנו אמורים להישען לא רק על משרד הבטחון, אלא בעיקר על הזמנות

שהחברה הגרמנית טרייגר התחייבה להעביר אלינו. אך את גרמניה ואירופה בכלל פוקד

מיתון כבד, אשר מתבטא בפיטורים ובצמצומים בחברה הגרמנית, ואין החברה יכולה להעביר

אלינו את ההזמנות שהתחייבה להעביר. יש תכניות, יש השקעות בפיתוח ויש שווקים

מובטחים לנו. השוק האמריקאי מובטח לנו באופן בלעדי, ובעצם כבר התחלנו לייצר

מסננים עבור השוק האמריקאי, אבל כל זה לא מספיק. קווינו להחזיק מעמד במשך השנה

עם יתרת ההזמנות של משרד הבטחון. הזמנות אלה היו עוזרים לנו להמשיך להחזיק 75

מתוד 120 עוהבדים. כבר היום ירדנו ל-80 עובדים, ואם לא נקבל ממשרד הבטחון את

ההזמנות שהובטחו לנו, נאלץ לרדת ל-40 עובדים.

בדרגים הקובעים במנה"ר קרה דבר אופייני: להפתעתנו הרבה, שבוע לפני הוצאת

המכרז האחרון, נוכחנו לדעת שנכנס מתחרה נוסף שאין לו נסיון. אותו מתחרה נקב במחיר

נמוך מאד, וכתוצאה מכך אנו רואים הפיותה משמעותית בהזמנות מהמפעל שלנו. התיק הזה

הגיע עד לראש מנה"ר, אך הוא אמר לנו כי הוא כפוף לחוקי מנה"ר, ואם אני יכול לחסוך

למערכת הבטחון, אני צריך להעביר את העבודה לגורם הזול יותר. ההשפעה המיידית על

המפעל שלנו הוא פיטורים.



היו"ר עי פרץ;

מה עלות ההזמנות?

מי גדניר-אזולאי;

מדובר על סכום של 400 מליון ש"ח. מה שנלקח ממני הוא מחצית הסכום הזה. המכרז

היה ל-60 אלף ברדסים שמתוכם הייתי אמור לקבל את ייצורם של 30 אלף, אך כרגע אני

רואה שנקבל רק 10,000.

האם אתה נמצא באיזה שהוא מסלול השקעות תקוע?

מי גדניר-אזולאי;

תע"ש ודרייגר השקיעו במפעל. הוכרנו על-ידי רשות ההשקעות וזכינו למענק, איו לי

בעיה מן הבחינה הזו. כל מה שאני זקוק לו הוא קצת חמצן כדי שנחזיק מעמד השנה, אחרת

נצטרך לשלוח אנשים הביתה.

ב' טמקין;

מה סכום המענק שקיבלת ממרכז ההשקעות?

מי גדניר-אזולאי;

על השקעה של 2 מליון דולר, הבעלים בחרן לקבל מענק המתקרב ל-400 אלף דולר,

והיתרה הלוואה בערבות מדינה בסכום של כמעט מליון דולר.

א'לוי;

אני מנכ"ל אופק-מוצרי נייר. יש לנו היום שני מפעלים. במסגרת המדיניות של כור,

היא פיזרה מפעלים בעיירות פיתוח. עד שנת 1990 העסקנו בשני המקומות כ-35 עובדים.

סגרנו את המפעל בשדרות ברגע שהתברר שיש ירידה בכמות ההשקעות. השארנו את המפעל

במצפה רמון משום שהיו לו ציוד וטכנולוגיה מתאימים יותר ומשום שהוא מפעל מאושר.

כמות ההזמנות יורדת בצורה דרסטית, ואנו נאלצים להתאים את מספר העובדים לכמות

העבודה שלנו. יש לנו היום 11 עובדים בסך-הכל, ולמרות זאת קיימת עדיין ירידה

בכמות ההזמנות.

קיימת החלטה של מנה"ר, המחייבת את מפעל ההוצאה לאור של משרד הבטחון, לחלק

עבודות לאזורי פיתוח. 5 מפעלים הוכרו ככאלה שמקבלים עבודות, ומשרד הבטחון גם קבע

את המחיר. אם בעבר ייצרה אופק 50-60 אחוז מן ההזמנות של ההוצאה לאור, במשך השנים

חלקנו כורסם ואנו מבצעים היום רק 25 אחוז מהסך-הכל. בנצרת עילית הוקם מפעל שקיבל

12.5 אחוז על חשבון הייצור שלנו, ואותנו זה חייב להוריד משמרת ולסגור מערכות.

לוקחים מקומות עבודה ממצפה רמון ומעבירים אותה לנצרת עילית. למשרד הבטחון יש

מוצרים מסוימים שלגביהם ניתנת עדיפות מסוימת למצפה רמון, אך קשה מאד להתמודד עם

יצרנים אשר רוצים להכנס בכח לייצור עבור משרד הבטחון. גם חברת החשמל מתייחסת

בצורה מסוימת למצפה רמון, ותע"ש עושה אותו דבר, אך בכך מסתיים הענין.

לאחרונה התפרסם מכרז היושב הכללי, ולא היתה בו שום התייחסות לעיירות הפיתוח.

מופיעים יצרנים או אפילו יבואנים המתחרים בנו, והתוצאה היא אי הזרמת עבודות

לאזורי פיתוח. מובן שמי שיש לו נציגות בירושלים, קל לו יותר לפעול מאשר למי שחי

במצפה רמון. במצפה רמון יש לנו רק את הפונקציות היצרניות. כל יתר השירותים

ניתנים מהמערכת המרכזית באשדוד. הכשרנו את העובדים במשך שנים רבות. אנו צריכים

להגיע למצב בו תהיה הזרמה של עבודות בהיקף ידוע. אנו יכולים להלחם במחירי שוק, אד

ברגע שהקפיצות גדולות, ופעם אתה זוכה ופעם לא, קשה להמשיך להפעיל את המפעל. נראה

לי שגם חוק המכרזים יבטל את ההסדר שציינתי כאן.



היו"ר ע' פרץ;

בינתיים הולכים לקראת שינוי בחוק המכרזים.

א' לוי;

הייתי רוצה שתהיה הכוונה מסודרת של עבודה, על ידי הממשלה וחברות ממשלתיות.

אנו תחרותיים ואיכותיים. אנו יכולים להעביר מיד את המכונות ממצפה רמון לאשדוד.

אנו מקיימים במצפה רמון מערכת טובה אשר מסוגלת לייצר הרבה יותר. ירדני משלוש לשתי

משמרות, אנו מתאימים עצמנו למציאות העגומה, וכדי לספק עבודה לעובדי נו אנו מורידים

מחירים. אם נצטרך לפטר עוד עובדים, נסגור את המפעל. אנו מעסיקים היום 11 עובדים,

לעומת 23 עובדים.

היו"ר ע' פרץ;

מה כמות הייצור שלכם?

אי לוי;

אנו מסוגלים לייצר בחודש 40 מליון מערכות, אך אנו מייצרים עכשיו 20-25 מליון

מערכות. אנו מסוגלים לייצר ב-800 אלף עד מליון ש"ח לחודש, אך אנו מייצרים ב-450

אלף ש"ח.

י' דוברובסקי;

מפעל דפרון הוא הבעלים של אופק. שקלנו אפשרות להעביר קווי ייצור נוספים

למצפה רמון. קוים חדשים כאלה קשה להעביר, בגלל הפער הטכנולוגי בין מה שקיים במפעל

שלנו למה שקיים במפעל במצפה רמון. קווי ייצור חדשים צריכים להיות צמודים למרכז

הטכנולוגי ולאפשרויות הטכנולוגיות שיש לנו במרכז הארץ, גם מבחינת כח אדם וגם

מבחינת האפשרויות האחרות. שקלנו בכל זאת להעביר אמצעי ייצור למצפה רמון, אך התברר

לנו שלא נקבל שום עידוד ושום הטבה. אילו אפשר היה לצמצם את הוצאות הארנונה

וההובלה ממצפה רמון, היה לנו קל יותר להחזיק שם מעמד.

היו"ר ע' פרץ;

איך אפשר לצמצם עלויות הובלה?

י י דוברובסקי;

אני מתכוון לסובסידיה להובלה, כולל אפשרות לרכוש משאיות במחיר מוזל.

ב' טמקין;

מה הסיוע שקיבלתם ממרכז ההשקעות?

אי לוי;

בשעתו קיבלנו מענק והלוואה. המענק היה בסכום של .400-500 אלף ש"ח.

המפעל שלנו הוקם בשנת 1977 במצפה רמון, ואנו מייצרים ציוד משרדי: קרטונז',

תיקים, אלפונים וכוי. עד 1980 ספג המפעל הפסדים עקב השקעות לא נכונות וחוסר

הזמנות. בשנת 1980 פנינו לשר האוצר להתערב בנושא, ואז הצלחנו להשתתף במכרז החשב

הכללי. מ-1982 התחיל המפעל להרוויח, בשנת 1993 היה אף יותר רווחי, ועברנו

לתכנית השקעות שהיינו צריכים לסיימה בסוף מאי 1994. בשנת 1993 הוחלט עקב משבר



במדפיס הממשלתי, שכל ההזמנות תעבורנה באופן אוטומטי למדפיס הממשלתי, וזאת למרות

שזכינו במכרז השנתי של החשב הכללי. כתוצאה מכך התחלנו לסבול מחוסר הזמנות. עובדים

אצלנו 32 עובדים, מתוכם 11 מוגבלים ומבוגרים. בשלושת החודשים הראשונים של השנה לא

היו לנו הזמנות ממשרדי ממשלה, וזו הבעיה שאני מציג כרגע.

הי ו "ר ע' פרץ; ,

המפעל שלך מבוסם על הזמנות של היושב הכללי?

א' הלל;

90 אחוז. המפעל קנה ציוד ומכונות, כדי לתת מענה להזמנות החשב הכללי, מכיוון

שהשוק הכללי קטן מאד בתחום זה. היינו בטוחים שעד סוף מאי 1994 יעמוד המפעל על

כ-70 עובדים, אך לא רק שלא הגשמנו את התכנית אלא שמרחפת סכנת פיטורים על ראשי

העובדים. בסוף ינואר אנו מתחילים בדרך כלל לקבל הזמנות, אד נכון להיום אין לנו

הזמנות ממפעלים ממשלתיים. התשובה שאנו מקבלים היא שכל העבודות עוברות דרך המדפיס

הממשלתי, והוא מעביר את כל העבודות לקבלנים שאינם מוכרים בשוק. לא ייתכן שמפעל

הנמצא במצפה רמון, אשר רכש ציוד ומעסיק עובדים, לא יקבל עבודות. פניתי לי)שב

הכללי, והתשובה שקיבלתי ממנו היא שכל העבודות חייבות לעבור דרך המדפיס הממשלתי.

התוצאה עלולה להיות שהמפעל שלנו ייסגר.

היו"ר ע' פרץ;

לאיזה טווח יש לך הזמנות?

עד לחודש הבא. אם הם רוצים להעביר את כל ההזמנות למדפיס הממשלתי, למה מקיימים

מכרז של החשב הכללי. ההשקעה ההתחלתית במפעל היתה 120 אלף דולר, מהם 38 אחוז

מענק.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה שנציג שרות התעסוקה יתאר לנו את המצב.

גי ינקוביץ;

המצב במצפה רמון קשה בנאד. יושב לידי מנהל אזור הנגב הדרומי, שהעיירה נמצרת

בתחומו. נכון לחודש פברואר נרשמו בשרות התעסוקה כ-204 דורשי עבודה, מהם 82 גברים

ו-112 נשים. מתוכם דורשי עבודה ומקבלי אבטחת הכנסה 43, 16 מהם בעלי תואר אקדמאי.

שני מפעלים נסגרו, מפעל אקריל באפריל 1993 שהביא לפיטורי 42 איש, ומפעל ג"ר

קרמיקה בינואר 1994, ופוטרו 25 עובדים. כיום עובדים 50 איש בקרן-קיימת-לישראל

וברשות הגנים הלאומיים 47 איש. פוטרו 20 איש, אך בהתערבות ראש המועצה ושרת

העבודה, יש לשער שיוחזרו לעבודה.

היו"ר עי פרץ;

איזה הצעות עבודה יש לך?

גי ינקוביץ;

אין הצעות עבודה. אני רוצה לתאר את הרכב האוכלוסיה במצפה רמון; ישנם במקום

צעירים עד גיל 35. אשר יכולים להיות מועמדים לעבודה במידה ותהיה. בחודש ינואר

1994 נרשמו 198 איש, מתוכם כ-151 עד גיל 35. כלומר צעירים אשר יכולים לבוא בחשבון

במידה ותהיינה לנו תכניות עבודה. מתוך 198 המובטלים הראשונים, ל-118 השכלה יסודית

בלבד. העלאת רמתם יכולה לתרום בעתיד להשתלבותם בעבודה ברמה יותר גבוהה. הכוונה

היא לשלוה אותם למכינות להשלמת הכנסה. מתוך אוכלוסיית המובטלים ישנן 114 נשים



מובטלות.

מ' כהן;

יש כמה הצעות עבודה באילת, כלומר במרחק של שעה וחצי נסיעה. מוכנים לתת להם

דיור בבתי מלון, אך אנשים אינם מוכנים לנסוע. גם במפעל השייש יש דרישה ל-20

עובדים, אך אף אחד אינו מוכן לעבוד שם. המשכורות נמוכות, אין מטבח ואין שירותים.

מי שעובד שם אלה ערבים מהשטחים. שלחנו אנשים לעבור הכשרה בבאר-שבע, ושילמנו להם

דמי נסיעה מלאים ודמי אבטלה.

היו"ר עי פרץ;

האם יש לכם מסלולים להשלמת השכלה?

מ' כהן;

כן, בבאר-שבע.

אי צרפתי;

אחוז המשתתפים בהכשרה מקצועית במצפה רמון הוא נמוך מאד. הנתון הבולט ביותר

הוא מיצוי דמי האבטלה במלואם על-ידי רוב המובטלים.

היו"ר עי פרץ;

מה הסיבה לכך שחלק גדול מיצה את דמי האבטלה, אך אינו חוזר כדורש עבודה?

א' צרפתי;

חלקם מגיעים לרשת המגן האחרונה, כלומר לאבטחת הכנסה. כל היתר מתייאשים ואינם

מגיעים עוד ללשכת התעסוקה.

מי ריגל;

ב-1993 השתתפנו השתתפות פעילה בוועדת המנכ"לים לתעסוקה ותרמנו סכומים נכבדים,

מאחר והמגמה היתה תעסוקתית. בהתאם לכך נכנסנו למספר התחייבויות במספר מקומות:

במצפה רמון, בירוחם ובמקומות אחרים. כל הסכומים אשר יועדו לתעסוקה יזומה ב-1994

בוטלו, לארור שהמדיניות השתנתה. כל הסכומים שאנו מקבלים עתה מועברים לפיתוח תיירות

נטו.

היו"ר ע' פרץ;

משרד האוצר ביטל לכם את הסעיף הזה? על פי הדיווח של משרד האוצר, אין בסיס

למה שאתה אומר.

מי ריגל;

יש הנחיה חד משמעית של אגף תקציבים, לפתח תכניות על בסיס תיירותי. אנו

מעסיקים עובדים בקיסריה ובציפורי.

היו"ר עי פרץ;

מצדוע ביטלתם את העבודה במצפה רמון?

לא ביטלתי. ב-1994 התחייבנו לעבוד באמצעות רשות הגנים. נתנו חתחייבות לפיתוח

תשתית במליון ש"ח, אשר אמורה לתת תעסוקה קבועה לאנשי האזור. הודענו לאור המדיניות

של האוצר במהלך 1993, שאין עוד תקציבים לתעסוקה, אך למרות זאת התחייבנו בחודשים

ינואר-פברואר על המשך תעסוקתם של 45 עובדים. אני חייב לציין כי העלות לעובד היא

2300 ש"ח, אך עבורנו היא מגיעה ל-6000 ש"ח. רשות הגנים הלאומיים גובה עבור

הארכאולוגים והוצאות תקורה את כל היתר.

מבלי שהתחייבנו לכך ומבלי שהדבר היה מתוכנן, הודענו על-כך לראש המועצה. הוא

ביקש חודשיים להתארגנות, ונתנו לו תקציב מיוחד של רוצי מליון ש"ח לצורך הנושא.

צריך להבין שהכסף אינו נמצא במשרד התיירות אלא במשרד העבודה. עובדה היא שמשרד

העבודה הגיע להסדרים ישירים עם קרן קיימת ועם רשות העתיקות לגבי מקומות אחרים

בארץ. אם יהיו תקציבים לתעסוקה יזומה במצפה רמון, הם צריכים לבוא ממשרד העבודה.

היו"ר ע' פרץ;

מה הולך משרד התיירות לעשות במצפה רמוו בשנה הקרובה?

מי ריגל;

מצפה רמון היא בעינינו הציר המרכזי בנגב. השקענו מליונים בתשתיות.

היו"ר ע' פרץ;

האם נוכל לקבל מסמך אשר יפרט כמה אתם עומדים להשקיע בשנה הבאה?

מי ריגל;

בהחלט. השקענו כ-2-3 מליון שקל בתשתיות של טיילות וחורשות קרן קיימת. אנחנו

מוכנים להשקיע גם בתשתיות הקשורות לפרוייקטים עסקיים. אני חושב שהמפתח לפיתוח

מצפה רמון אינו בתשתיות שעשינו, אלא בעיקר בכניסה של יזמים. כל תוספת מלון במצפה

רמון תתרום לפתרון בעית האבטלה. כל 200-300 חדרים אומרים תוספת עבודה ל-200-250

עובדים. אנו נותנים את כל האפשרויות, על מנת שיזמים יגיעו לשם. אנו מפתחים SPA

ופרוייקטים ארעיים שהם על סף הכלכליות. גם שיפוץ הכביש יביא לכך שאנשים יראו

במצפה רמון תחנה בדרך לאילת. אנו מקווים כי בעתיד ישתמשו אנשים בכביש של מצפה

רמון במקום בכביש הערבה. לטווח של שנתיים-שלוש, אני צופה פיתוח אינטנסיבי.

היו"ר עי פרץ;

אנו שמחים שאתה אופטימי , אך מעבר לכך אנו רוצים מספרים. אנחנו רוצים לדעת כמה

יזמים הצלחת להביא, האם התכניות לבניית מלון נוסף הושלמו, האם תוספת החדרים תהיה

בעוד שנה , שנתיים או שלוש.

מי ריגל;

הנושא המרכזי הוא מלון ישרוטל. אני מבין שיש הרהורים לגבי מועד התחלת הבניה,

מכיוון שהשימוש במתקן הנוכחי נמוך מכפי שסברו שיהיה. אני מקווה שלמרות זאת יבנו

את המלון.

זאת אומרת שברגע זה אין שום דבר ממשי.



מי ריגל;

המבחן הוא בזמן שמתחילים לבנות.

היו"ר ע' פרץ;

מה יש עכשיו באופן ממשי?

מי ריגל;

מעבד לכך אין דברים קונקרטיים.

מ' דברת;

בשנת 1993 אושרו שלוש הקמות והרחבה איות, הכל מסתכם ב-1.645 מליון ש"ח.

בינואר 1993 אושרה השקעה.במפעל S.T- טכנולוגיות, סליל-תעשיות אושר במרץ 1993.

פרוייקט המדבר בנושא התיירות אושר בנובמבר 1993. כל הבקשות שהיו אושרו, ויש עדיין

מספר בקשות בבדיקה. לבקשה להשקעה בתחום התקשורת איני צופה סיכוי רב. יש לנו בקשה

של מתפרת רמון למוצרי ג'ינס וטקסטיל, אשר לא המשיכה בטיפול בבנק לפיתוח התעשיה.

מי כהן;

המתפרה עוברת לבאר-שבע.

מ' דברת;

ישנה בקה נוספת מנובמבר 1993 לסליל תעשיות, שטרם הצלחתי לבדוק איפה היא

עומדת. מעבר לכך אין בקשות במצפה רמון. הנושאים הנמצאים בטיפול נקודתי, מטופלים

על-ידי מנכ"ל המשרד. אין לי מושג לגבי תכניות בתהום מבני תעשיה או פיתוה. לצערנו

נסגר מפעל אשר העסיק למעלה מ-40 עובדים, בגלל הסתבכות כספית של היזמים. ניסינו

להכניס לשם יזמים חדשים, אך לצערי הם לא הסתדרו עם בעל המפעל.

לפני כ-4-5 חודשים ביקרה הנהלת מרכז ההשקעות במצפה רמון לפני כמה חודשים.

התרשמותי היא שזו עיירה יפה, ויש בה התפתחות די משמעותית, ויש בה פרוייקטים

מענינים כמו סיורי מדבר, חוות האלפקות, מצפה הכוכבים, הטיילת והמלון החדש. יש שם

גם אכסנית נוער נחמדה. הכביש החדש לדעתי יכניס שינוי גדול, אך השינוי הגדול ביותר

יכול להיות כביש עוקף מצדה, אשר יכול להביא הרבה יותר תיירים למרכז הנגב. אם גם

הכביש לצומת ציהור יהיה תקין, הוא ישפר את מצב התיירות. אני מאמין שפיתוח התיירות

הוא שיביא מזור לאזור הזה. יש לנו בעיה קונקרטית והיא שבחודש מאי נגמר המענק של

38 אחוז לתיירות. איני יודע אם יש כוונה להאריך את תוקפו, אני יודע שיש על-כך

דיונים בין משרד התיירות לאוצר, אך זו הבעיה המרכזית.

מי ריגל;

צריך להבין כי לתיירות נותנים פחות מאשר לתעשיה. זו היתה החלטה ממשלתית, הכסף

ניתן לחמש שנים שנסתיימו, ובשלב זה אין האוצר נותן כספים נוספים.

מ' דברת;

בשנת 1986 היתה החלטה שונה, אך דומה בעקרון, לגבי התעשיה. היא אמרה שכל מפעל

שיאושר כמפעל מאושר במצפה רמון, יקבל מענק.

מ' כהן;

אף אחד לא בא בעקבות ההחלטה הזו.



מ' דברת;

ההטבות במצפה רמון הן כמו בכרמיאל ובמקומות אחרים. הדבר היהודי שמרכז ההשקעות

יכול לעשות הוא להקל את הקריטריונים שבאמצעותם הוא מאשר. אני יכול להודיע שכל

מפעל שיבוא לש0 לא כדי להיסגר תוך זמן קצר, ושייצורו ייועד לשוק המקומי ולא

לייצוא, יקבל מענק מי ודוד.

היו"ר עי פרץ;

האם אתה יכול לעודד שניים-שלושה יזמים להשקיע במצפה רמון. אף ארח- מאלה שדיברו

כאן לא אמר שבתמורה להשקעה, הוא יגייס עובדים.

ההוק לא מאפשר שום הטבה על הפעלת ציוד משומש מקומי.

צי אנגיל;

הצענו ואנו מציעים גם היום למצפה רמון יזמות מקומית, במקום להמתין למשקיעים

מבהוץ. נכון לאתמול, לא הגיעה אף בקשה ממצפה רמוו לקרן לעידוד עסקים קטנים. אני

מציע לנסות לעודד את היזמות המקומית.

די מנע;

להפש את הפתרון בעוד 10 עובדים באופק או 20 עובדים במפעל אחר הוא דבר השוב,

וכמובן שצריך לעשות את כל המאמצים כדי שהמפעלים הקיימים לא יפטרו עובדים, אבל

הייתי רוצה לגשת למצפה רמון בגישה אחרת לגמרי. המשקיע לואיס אינו משקיע סתם. בכל

מקום בו השקיע, ההשקעה הכפילה ושילשה את עצמה. הוא ידע מדוע השקיע באילת, והוא

היה בין הבודדים שגילו את הפוטנציאל של מצפה רמון. הוא בנה שם מלון בניגוד לדעתם

של מלונאים רבים בארץ, ואם הוא ראה את הפוטנציאל הגלום בה, מדוע שאנו לא נראה

אותו.

אני הושב שאתם צריכים לפתה גישה חדשה בכל הנוגע לנושא התיירותי. יש דבר שיכול

להיות אטרקטיבי היום; תיירות מדבר וכל הקשור לה. תראו מה קורה היום בצפון הארץ,

ואת התפנית בתהום התיירות שם. מוקד האבטלה עובר היום מצפון הארץ לדרום, משום ששם

השכילו לפינה כמה דברים שאין בדרום, למשל שדה התעופה במחניים ושדה התעופה

בקרית-שמונה, או הצימרים. תראו את מצפה הימים בגליל, ועד כמה המקום אטרקטיבי. כך

צריך לעשות גם במצפה רמון. השאלה היא כיצד אתם מושכים אנשים לבקר במצפה רמון

ובמכתשים. הבסיס צריך להיות תיירות מדבר לתושבי הארץ ולתיירים. לדעתי, גם בטווה

הקצר אפשר לפתה את האזור ולהוציא את מצפה רמון ממפת האבטלה.

י' שפי;

אני הושב שההצעה להסיע את תושבי מצפה רמון לעבודה במקומות אחרים אינה טובה,

יש לי נסיון מר עם הסעת עובדים מרמת הגולן לתעשייה האווירית בנתב"ג. זה הביא בכמה

מקרים גם להרס משפהות. אני לא הושבת שזה יביא מזור לבעיות מצפה רמון. אני הושב

שנושא התיירות יכול לקבל תנופה דווקא במצפה רמון. השאלה היא איפה משיגים את

האמצעים לפיתוה, וזה לא יקרה מהיום למרור, אך איני רואה אפשרויות נוספות. אנו

יודעים שפיתוה התעשיה בעייתי בכל מקום במדינה, ומצפה רמון אטרקטיבית יותר לתיירות

מאשר לתעשיה.

נ' בלומנטל;

אני מברכת על עצם קיום הישיבה. הנגב הוא אזור של מצוקות קשות, אך בעוד

שאזורים אהרים נהלצו מן המצוקה, אין הדבר כך במצפה רמון. אני לא הושבת שאנו

צריכים לתת לתושבים את הפתרונות, אלא צריך לעשות מעשה. כאשר הקמתי את תאטרון

באר-שבע, הגענו למצפה רמון עם הצגה. לצערי, לא הרבה השתנה מאז. מה שהשתנה הוא



המלון שהוא פנינה. אתם חייבים לפתח שירותים סביב המלון. אם לא תחיינה אטרקציות

מסביב למלון, גם הוא לא יצליח. כאן צריך להיות שיתוף פעולת עם משרד התיירות

ומשרדי ממשלה אחרים. יש היום גופים גם בתוך הסוכנות, אשר מבצעים עבודה לא רעה

כלל בכיוון של יזמות, בהתחשב באוכלוסיה ובנתוני המקום. אנחנו מוכנים לעזור לכם

בכל דרך, וגם לקיים ישיבה משותפת עם יזמים ועם משרדי הממשלה במצפה רמון, אבל אתם

צריכים להיות פתוחים לרעיונות חדשים.

יי לס;

אני מכיר את מצפה רמון מן הימים שהייתי קשור למחקר ופיתוח. היו מחשבות על--כך

שהנסיגה מסיני תביא את הצבא לישיבה במצפה רמון, אד מכל הדברים האלה לא יצא דבר.

אני מציע לפרנסי העיר לחשוב על לאס ווגס בנו ואדה. לאס ווגס נמצאת עתה בשלב והשלישי

לחייה. זוהי עיר הנמצאת באמצע שום מקום, גם לא ליד ים, אך היום בונים שם את בתי

המלון הגדולים בעולם, כך שהמלון ימשוך משפחות. בונים פרקים לשעשועים וכמובן

תעשיית הימורים. השאלה היא אם חושבים בעיר "בגדול".

היו"ר עי פרץ;

אחה ממליץ על קזינו?

י' לס;

אני מזכיר את לאס ווגס. אם היישוב ממשיך לחלום שקציני צבא יזקבע יצילו אותו,

יפה. אם לא, צריך לקרת דוגמה מלאס ווגס. אני מציע להקים מלונות "אלה לאס ווגס",

ולשלב תעשיית הימורים עם טיולים במדבר.

היו"ר עי פרץ;

קודם כל הם צריכים להחליט שהם רוצים להפוך לעיר הימורים.

י' לס;

לאס ווגס קמה על-ידי המאפיה, אך היום זה כשר ביותר, ומביאים לשם אפילו ילדים.

היו"ר ע' פרץ;

הנושא מחייב קודם כל דיון ערכי.

י' לס;

אפשר לנהל הימורים בלי פשע, ואין תקומה אחרת למצפה רמון. גם התיירות לצפת

התמוטטה, כי אין לה ים. לנסוע מניו-יורק לנוודה זה כמו לנסוע מלונדון ולנחות בשדח

התעופה של מצפה רמון.

מי ריגל;

ישנו גוף נוסף שענינו פיתוה התיירות בנגב. בין היתר הגוף מנסה להכין תיקים

למשקיע עם רעיונות קונקרטיים כמו מצפה כוכבים.

נ' בלומנטל;

מהו גרעון המועצה?



ס' שושן;

3.5 מליון ש"ח. במצפה רמון פועל שלוחה של רפא"ל, ואתמול נודע לי שעומדים

לפטר 10 מתוך 25 העובדים. אני רוצה לבקש את התערבותה של הוועדה, כדי למנוע את

הפיטורים. הרעיון לפתח תיירות מסביב למצפה רמון קיים כבר כמה שנים, ובשנים

האחרונות אנו רואים גם תוצאות. אני מלא הערכה למינהלת התיירות, אך כל מה שנעשה

אינו מספיק. כבר כמה שנים אנו סבורים שבמצפה רמון צריך להיות מניות מטוסים, כדי

לקצר את המריק למרכז הארץ. אם יקום מנהת כזה, הוא יתרום תרומה כלכלית. משרד

התהבורה יצא במבצע להקמת מניותים, ואני מבקש שהוועדה תתבע מהמשרד שמצפה רמון תהיה

אחד המקומות בקדימות ראשונה, בפרט משום שהיישוב מרכז את התיירות המדברית.

הצי מליון מטיילים בשנה מגיעים לאתרי התיירות במצפה רמון: להוות האלפקות

ולמרכז המבקרים. אם המדינה תעמיד לרשותנו השקעות בתשתיות, אני משוכנע שהלק

מהמטיילים ישאירו גם פרנסה לתושבי מצפה רמון.

י' לס;

כמה חדרי מלון יש היום במצפה רמון?

ס' שושן;

ישנם כ-1200 מיטות. חתפוסה היא 65 אחוז, מעל הממוצע הארצי. המשקיע לואיס חושש

להקים את המלון החדש, משום שהתחיל להפעיל את המלון הקיים בחודשי הקייץ. אני משכנע

את משרד התיירות לפרסם את התיירות למצפה רמון. דווקא בחודשים יולי-אוגוסט מזג

האוויר אצלנו חרא חטוב ביותר במדינה. הוא יבש וקריר, אך המטיילים לא יודעים

על-כך.

נכנסתי לתפקידי רק לפני חודשיים וחצי, וחחמצתי את מועד הגשת הבקשה לשילוב

היישוב בפרוייקט של הטיפול הנקודתי. אני חושב שמצפה רמון הוא היישוב הראשון

במדינה שצריך חיה להיכלל במסגרת הטיפול הנקודתי.

היו"ר ע' פרץ;

ישיבה זו היא ישיבה ראשונה. ישיבה שניה תתקיים לאחר הפגרה. כאשר ישבנו עם

נציגי ישובים אחרים, כדי לדון בבעיותיהם, נמצאו גם פתרונות רבים. מתברר לנו כי

כאן המסלולים אחרים לגמרי. אני מבקש שלישיבה הבאה יוזמנו ראש מנה"ר, החשב הכללי,

נציג המשטרה הקשור בהזמנות ונציג מינהל הפיתוה של התיירות בנגב. אני מבקש שגם

מנכ"ל משרד התיירות יוזמן לישיבה. נבקש מהאוצר לזמן לכאן את החשב חכללי או נציג

אחר מטעם שר חאוצר, אשר יוכל לתת גם תשובות.

אני מבקש לחוציא מיד חודעה דהופה לשרת העבודה ולשר התיירות, לפתור את בעית

העובדים בעובדת. אנו מבקשים להוציא מכתב לחשב חכללי בענין ההזמנות למפעלים במצפה

רמון, כדי שלא יתברר לנו בעוד חודש וחצי שנוצר מצב בלתי הפיך.

ס' שושן;

אני מבקש שתהיה פניה למנה"ר להעביר הזמנות למפעל . S.T

היו"ר עי פרץ;

ראש מנה"ר יקבל דיווה על מה ששמענו בישיבה. אנו פונים לנציגי היישוב ולשקול

את הרעיון שהושמעו כאן. איני חושב שמישהו צריך להתערב בשיקולי היישוב אם להקים או

לא להקים קזינו.

הההלטה היהידה שאנו יכולים לקבל היום היא, שאנו פונים למנכ"ל משרד ראש הממשלה

לכנס את ועדת המנכ"לים ולהכריז על מצפה רמון כיישוב שיכנס למסגרת היישובים

הנמצאים בפרוייקט לטיפול נקודתי. נצטרך לקיים מגעים עם משרד הפנים, לגבי זירוז



הסיוע למצפה רמון. אנו יכולים להיות הגוף שיתן את הדחיפה ליוזמות ולפרוייקטי0, אך

אם למועצה לא יהיו אמצעים להזמין יועצים אשר יגישו את ההצעות, הכל יהיה תקוע.

המצוקה הכספית של המועצה משפיעה גם על תהליכים אחרים. אני מבקש ממרכז ההשקעות

לקיים דיון מיוחד. אני לא מאמין שאם תקחו על עצמכם ביוזמתכם למצוא יזם או שניים,

לא תוכלו לעשות זאת, אם תהיה במשרד המסחר והתעשיה החלטה למצוא שניים-שלושה יזמים

למצפה רמון, אני מאמין שאפשר יהיה להביאם לשם.

אני מודה למנהל מרכז ההשקעות על שהגיע לכאן בהתראה מהבוקר. אני מודה לכל

הנוכחים שעשו מאמץ להגיע ממצפה רמון. כל אחד אשר נתקל בבקשה אשר תקועה במשרד

ממשלתי, אל יחכה לרגע האחרון, קודם כל יפנה למועצה, אך אין לנו בעיה לשמש כתובת

להעברת בקשות באופן מיידי למשרדי המממשלה.

ב' טמקין;

האם התייחסת בסיכומך לקורסים להכשרה מקצועית, אשר יתנו מענה לעובדה שכל-כך

הרבה אנשים במצפה רמון הם בעלי השכלה יסודית בלבד?

היו"ר ע' פרץ;

אנו מבקשים תשובה לגבי פתיחת קורס מיוחד להשלמת השכלה. נפנה לשרי האוצר

והתיירות, להאריך את תוקפה של התקנה בענין ה-38 אחוז. אם יש בעיה עם החלטת

הממשלה, אני מבקש להפנות בקשה לראש הממשלה ולבקש דיון בממשלה בענין זה.

בי טמקין;

שאלתי מקודם על המענקים וההלוואות שניתנו במסגרת עידוד השקעות הון. אני מתרשם

שהממשלה נותנת מענקים, במסגרת רצונה ליצור מקומות עבודה, אך משרד ממשלתי כלשהו

מקבל החלטה שמשמעותה ירידה לטמיון של הכסף שניתן קודם לכן. כאשר מפעל אומר לכם

שהוא עומד לייצר עבור משרדים ממשלתיים, האם זה מובא בחשבון?

היו"ר ע' פרץ;

אני מכיר את עמדותיך, ואת הספק הרב שאתה חי בו בענין מימוש התמריצים שניתנים

על-יד' מרכז ההשקעות, בהתייחס לתוצאות. אפשר ליזום דיון על שיטת ההשקעות בישראל,

כולל העובדה שמשתמשים בהשקעה כפולה לאותה יוזמה.

אני מודה לכולכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:50)