הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 164

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ג', כ"ה באדר התשנ"ד, 08.03.1994, בשעה 11:20

חברי הוועדה; היו"ר ע. פרץ

ח. דייו

ב. טמקין

רענן כהן

ע. מאור

ד. מנע

מוזמנים; ע. פדל, אל"מ, משרד הביטחון

א. ארי גבעון, סא"ל, ראש ענף תנאי שירות באכ"א, משרד

הביטחון

מ. ליפל, רס"ן, אגף התקציבים, משרד הביטחון

ש. עיר שי, עו"ד, לשכת משפטית, משרד חאוצר

ש. טלמון, משרד האוצר

ט. ידידיה, המוסד לביטוח לאומי

ל. רוזנברג, המוסד לביטוח לאומי

ד. אורנשטיין, עו"ד, משרד המשפטים

פ. סתווי, משרד החינוך והתרבות

י. ברק, עו"ד, היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

י. הכט, מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

והרווחה

י. פרנד, משרד העבודה והרווחה

מזבירת הוועדה; א. אדלר

יועץ משפטי; מ. בוטון

חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים. התשנ"ג-1993



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים. התשנ"ג-1993

היו"ר ע. פרא; אנחנו מחדשים את הדיונים בחוק החיילים

המשוחררים. בבקשה, היועץ המשפטי.

מ. בוטוו; לפני שבועיים הגענו עד סעיף 18, למעט נושא

אחד, שיו"ר הוועדה ביקש לבדוק מחדש. זה

העניין של מה הם התשלומים לגבי מי שעובר מהשירות הסדיר ישירות לקבע.

אני מציע שנדון בזה בסוף. אז אני קורא את סעיף 18: "מימון לצורך הקמת

עסק חדש. חייל משוחרר העומד להקים עסק חדש לפרנסתו או להיכנס לשותפות

בעסק קיים זכאי לפנות בבקשה לסייע לו בכספי הפיקדון. ההנהלה תקבע תנאים

כלליים ומבחנים בעניין זה. הוראת סעיף זה באה להוסיף על קבלת סיוע

ממקורות אחרים". אדוני היו"ר, הנוסח שקראתי בסעיף 18 היה מתואם עם משרד

התעשייה והמסחר, ולמעשה אושר כבר על ידי הוועדה באחת הישיבות הקודמות.

בניגוד לסעיפים אחרים שהם עוסקים בלימודים,

זה סעיף שמתייחס לשיכון, אז הדברים הם

ברורים. צריך חוזה קנייה או לימודים, צריך להירשם לבית ספר ומשלמים את

זה גם לבית ספר. צריך לנסח פה במקום "העומד להקים" - "המקים עסק". זו

אמירה יותר חזקה, כי אחרת הסעיף הזה הוא קצת יותר חלש, וכל הכסף יצא.

צודק. "המקים עסק או הנכנס לשותפות בעסק

קיים - ההנהלה תקבע כללים לעניין". הם יקבעו

כלל מה זה "המקים", האם ברגע שהוא חתם זה נחשב "המקים" או לא. "הנכנס

לשותפות בעסק קיים לצורך פרנסתו" - אני אגיד לך מה הבעיה: הוא צריך

להיכנס לעסק כדי לעבוד שם, לא כי הוא משקיע. זה לא קרן השקעות. שיהיה

שותף, מצדי, אבל שיעבוד שם, אחרת כל אחד ייקח, ואז נגמר העניין.

אבל את הקריטריונים תקבע ההנהלה. אנחנו לא

יכולים פה להגביל. נניח שאדם רוצה להיכנס

כדי לקיים את פרנסתו, והוא שותף עם מישהו, שיש לו כבר משאית, הוא לא

חייב לנהוג בעצמו. הוא מכניס ומשקיע, בשביל שהיא תכניס לו הכנסה

חודשית.

והוא ישב בבית, וישכב בבית ויישן!! לא. סלח

לי. אני אגיד לך מה יהיה. אם ככה, אז נגמר

'אני משקיע בעסק'. שיוכיח לך שהוא השקיע,

ואחרי חודש יממש את זה. צריך לחול פה אותו כלל שקבעת: הוא מקים עסק

לפרנסתו או נכנס לעסק לצורך פרנסתו. אם הוא רוצה להשקיע, שיהיה לו

לבריאות, שירוויח כסף, שישקיע מה שהוא רוצה אחר כך.

סעיף 18 בכפוף לתיקונים ? מי בעד. תודה. אושר.

"תקופת הזכאות: 19 א) הזכאויות על פי חוק זה

ניתנות למימוש בתקופת חמש השנים הראשונות

שלאחר סיום השירות הסדיר, ואולם בעניין מימוש הזכאות לרכישת דירה לפי

סעיף 17, ניתנת הזכאות למימוש מתקופת 9 השנים הראשונות כאמור. ב) היתרה

שתיוותר בפיקדון בתום תקופת 9 השנים האמורות תוחזר לאוצר המדינה". מדוע

לאוצר המדינה?

החבר שי תלמון, יש לכם התעקשות מיוחדת

שיחזור לאוצר המדינה או לקופת הקרו? היתרה

שנשארת.

ש. טלמוו! הבעיה היא פה לא החישוב התקציבי. אני חושב

שמבחינה פרוצדורלית עדיף שזה יחזור לאוצר

המדינה. הנקודה פה קשורה בהשלכות זכויות בחקיקה. בואו נניח רגע הנחה,

שהכסף שדובר בו לא מספיק. אז מהז אז לא נתקצב יותר?! אתה מבטיח פה זכות

לחקיקה. אתה לא מבטיח פה כסף. אתה מבטיח פה תקציב, וכשהתקציב נגמר, אתה

מפסיק לשלם את החוב. אתה מבטיח פה זכויות בחקיקה, ולכן אני אומר שזה לא

ענייו תקציבי. זה ענייו פרוצדורלי פשוט לגבי אוצר המדינה. אני לא רואה

סיבה לשנות את זה. אם היום יש גרעוו בענף מסוים בביטוח הלאומי, שזה גוף

שמשלם זכויות ולא משלם לפי תקציב, הוא לא מפסיק לשלם. למשל ענף סיעוד,

למשל ענף אבטלה. זכותו של אדם, שיש לו זכות בחקיקה, גוברת על התקציב.

היו"ר ע. פרץ; יש גם הענייו של היעדים האחרים, הכלליים:

חינוך, הכשרה מקצועית. יכול להיות שזה יעבור

לשם לצורך היעדים האחרים.

אני אגדיר כך: לקרו כנגד תשלום למשהו אחר,

אין לנו שום סיבה שזה יחזור. אתה אומר -

בואו נעביר את סכומי הפיקדון האישיים לא לקרן, אלא לקרן לסיוע נוסף.

אין לי התנגדות לכך.

סעיף 19 א' ב'. מי בעד? תודה. אושר.

פרק ה' בבקשה.

מ. בוטוו! "פרק ה', הוראות שונות: 20 א) הרואה עצמו

נפגע מהחלטה שנתנה הקרן על פי חוק זה רשאי

לערער עליה בבית משפט השלום שבאזור מגוריו. ב) שר המשפטים רשאי לקבוע

תקנות סדרי דין לעניין סעיף זה."

בדרך כלל לפי תקנות סדר דין האזרחי צריך לקבוע באיזה בית משפט.

פשוט הערה: אנחנו עדיין לא יודעים איזה משרד

יהיה ממונה. יכול להיות שהמשרד הממונה יהיה

משרד העבודה.

אין דרך אחרת. אחרי שהממשלה תמנה את השר,

השר יבדוק בהליכי הביצוע ויראה שיש בעיה

בהתאמות ויביו. לפני שעה עשינו רק תיקונים בנושא חוק פיצויי המופיליה.

20 א' בי. מי בעד? תודה. הסעיף אושר.

21, תחילה הוראות נלוות: "א) הממשלה תקבע את

השר תוך שלושה חודשים מיום קבלתו של חוק זה

בכנסת. ב) השר ימנה את ההנהלה הראשונה של הקרן תוך 4 חודשים מיום קבלתו

של חוק זה בכנסת. ג) ההנהלה תקבע את תקנון הקרן תוך שלושה חודשים מיום

מינויה?".



היו"ר ע. פרץ; אף שר לא רצה להיות ממונה על החוק הזה, אחרי

שיראו איזה חוק יפה יצא מהוועדה. תאמינו לי,

תהיה מלחמה בממשלה. כבר עכשיו יש פניות. אני לא מוכן לקבל אף אחד. כל

אחד אומר תמנה אותי כבר מעכשיו'.

21 א' ב' ג', מי בעד? תודה. הסעיף אושר.

מ. בוטון; "22 תחולה והוראות מעבר: א) הזכאויות

והטובות לפי חוק זה יחולו לגבי חייל משוחרר,

שהתחיל את שירותו הסדיר ביום הקובע או אחריו".

להזכירכם, יש הגדרה מה זה היום הקובע, זה 1.1.94.

אני יכול לשאול פה שאלה מבחינת ההעברה?

אמרנו שכל החיילים שנמצאים בצבא ביום הקובע

- החוק חל עליהם. האם הפרשנות הזאת של הסעיף הזה נותנת ביטוי למה שקורה

במציאותן

כתוב פה "התחיל את שירותו ביום הקובע", זאת

אומרת החוק יחול עליו רק אם התחיל לשרת

ב-1.1.94. אס התחיל לשרת לפני זה, זה לא יחול.

ר. כהן; בדיוק זה השאלה שלי. החוק אומר שכל מי שנמצא

בצבא ב-1.1.94 חל עליו החוק הזה.

יש בב' אחר כך.

א) אז הקלות והטבות לפי חוק זה יחולו לגבי

חייל משוחרר שהתחיל את שרותו הסדיר ביום הקובע או לאחריו, דהיינו

ב-1.1.94. "ב) על אף האמור בסעיף קטן אי, לסיוע מהקרן לסיוע נוסף יהיה

זכאי גם חייל משוחרר, שסיים את שירותו ביום ח' בטבת התשנ"ג, 1.1.93 או

אחריו. בנוסף תיתן הקרן סיוע נוסף להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה

תיכונית לחייל משוחרר, שסעיף קטן אי לא חל עליו, ושהיה זכאי לסיוע לפי

חוק חיילים משוחררים התשנ"ד 1984 אילולי ביטל החוק האמור. ג) על אף

האמור בסעיף קטן אי, חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום

הקובע, וסיימו ביום בי בניסן התשנ"ד 1.1.94 או אחריו, יהיה זכאי להטבות

1) אם תקופת שירותו הסדיר החל מהיום הקובע הייתה 12 חודשים או

פחות, יהיה זכאי למענק שחרור בסכום של 3900 שקלים חדשים לחייל ו-2700

שקלים חדשים לחיילת. 2) אם תקופת שירותו הסדיר החל מן היום הקובע הייתה

יותר מ-12 חודשים, יהיה זכאי להטבות לפי חוק זה בשינויים הבאים, סעיף 9

אי (זה ההפרשות) ייקרא לגביו כאילו במקום 325 ש"ח נאמר 275 ש"ח, וסעיף

10 ייקרא לגביו כאילו אחרי ששירת החייל בשירות סדיר נאמר החל מן היום

הקובע. ד) הסכומים האמורים בסעיף קטן גי יהיו צמודים למדד ויעודכנו לפי

שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 1994 עד המדד שפורסם

לאחרונה לפני יום סיום השירות".

אני מבקש שסעיף 1 במקום 3,900 ירשם 4,000

לחייל, ובמקום 2,800-2,700 לחיילת. בסעיף גי

2 במקום 325 - יירשם 340, ובמקום 275 יירשם 290 שקל.



ש. עיר שי; לגבי המספרים בפסקה 1 - מקובל. לגבי פסקה 2

- אני חושב שצריך לבדוק אם התיקון הזה בכלל

ישים. אני אסביר. מדובר פה על מישהו, שתקופת שירותו החל מן היום הקובע

היא יותר מ-12 חודשים, אבל הוא התחיל לשרת, וזה בהגדרה, לפני היום

הקובע. ניקח את המקרה הכי קיצוני: מישהו שהתחיל בדצמבר 93' ושירת לפחות

12 חודשים - התאריך האחרון שהוא ישתחרר יהיה בתוך 96', כי הוא התחיל

בדצמבר 93'. הוא ישתחרר בדצמבר 96'. זה המקרה הכי מאוחר. התיקון הזה

מתייחס למשהו שבסעיף 9 א' מדבר על 97' ואילך. לכן זה חסר משמעות,

לדעתי. ב-9 א' סכום הפיקדון בנוי משני מספרים. ופה בתיקון התייחסו

למספר השני, שכפי שאני אסביר מייד הוא רלוונטי למספר הראשון. המספר

הראשון זה 290 שקלים בכל חודש, כפול מספר החודשים עד 31 בדצמבר 96',

מינואר 97', אז זה המספר השני, 340 לחודש. עכשיו אנחנו מדברים על

חיילים, שבמקרה המאוחר ביותר התגייסו בדצמבר 93'. הם יגמרו לפני ינואר

97'. אין משמעות לגביהם לתקן את המספרים שהם רלוונטיים לסעיף 9, אחרי

ינואר 97', כי הם כבר לא במערכת. הם לא יכולים לצבור על אותם חודשים.

לכן התיקון הזה חסר משמעות.

ש. טלמוו; עם הסעיף הזה, כפי שהוא כתוב כרגע, אין לנו

שום בעיה. 2) מה שהוא אומר זה דבר שהוא נכון

הסעיף הזה הוא רלוונטי אך ורק לאוכלוסיות

שהשתחררו עד 1996 ולא אחריה. לא יכול להיות בן אדם שמשרת שלוש שנים

בצבא, שהסעיף הזה יהיה רלוונטי לגביו, והוא ישתחרר ב-97', ולכן המספר

היחידי שרלוונטי לגביו זה המספר 290 לחודש, ולא 340. ולכן הוא אומר,

שבסעיף הזה '340' הוא לא רלוונטי. גם אם ה-340 יישאר פה. הקבוצה לצורך

העניין היא קבוצה ריקה, ולכן אין לזה משמעות.

רענן כהו; אני שואל מה זה משנה. מבחינה משפטית זה לא

משנה. תשאירו את הסעיף כפי שהוא. אם לא

יחול, לא יחול - אתה לא נותן לו. עדיף להשאיר אותו מאשר לא להשאיר

אותו, משום שאתה משלם, כי זה לפי החוק, לפי מה שאנחנו אמרנו. עד 1.1.97

משלמים לפי 290 פלוס 50 שקל, ומ-1.1.97 משלמים לפי 340 פלוס 50 שקל. אז

תשאירו את זה. אם לא יצטרכו לשלם, לא ישלמו.

א. ארי גבעון; יכול לצאת חייל לחופשה, אם זה חופשה מיוחדת,

במיוחד בנושאים רפואיים.

היו'יר ע. פרא; שכנעת אותי. אם יש קבוצה של 100 איש כאלה,

שיכולים לצאת לחופשה כזאת או אחרת. אני לא

עושה סעיפים ריקים, עם כל הכבוד. אם הם באים להבטיח משהו שלא קיים

בכלל, אני לא עושה אותם, לא בחקיקה שאני שותף לה. בוא, אתה רוצה שאני

ארשום לך עוד מאה סעיפים שאין להם משמעות כספית, אבל הם נחמדים?! אני

ארשום.

מ. בוטוו; אדוני היו"ר, אני רוצה להעיר רק הערה אחת

לדבר שח"כ רענן כהן אמר לפני כן, שהחוק כן

חל על מי ששירת. זה לא כך, מפני שכל סכום הפיקדון שנצבר לזכותו זה רק

לגבי אלה ששירתו מינואר 94'. אלה ששירתו לפני ינואר 94' י לא מפקידים

להם כאילו מדי חודש, אלא גותנים רק למי שהתגייס בדצמבר 93', והוא משרת

עוד שנתיים וחצי.



קריאה; הוא מקבל על כל השנתיים וחצי מלא. הלא בשביל

זה הוצאנו חמישים שקל מכולם, כדי לא לפגוע

בחיילים. מה תעשה עם אדם שהתגייס בדצמבר והשני התגייס בינואר? אז יהיה

פער של 50 אחוז. לא רצינו שיהיה פער כזה, ואז אמרנו שגם אלה יקבלו את

מה שמגיע להם לפי החוק.

ש. טלמוו; יש פה נקודה אחת, שאני רוצה להעביר אותה,

ואני לא משוכנע שהיא כתובה פה, כפי שסיכמנו.

אנחנו סיכמנו מבחינה כספית את הדבר הבא: מי שמשרת עד 12 חודש, והוא

נמצא היום בצבא, מקבל את המענק של 2,800 ו-4,000. מי שמשרת מעל 12 חודש

מקבל את החודשים מינואר, ולא לפני ינואר ואילך.

המגבלה הזאת כתובה במפורש לגבי 10. אם תשימו

לב, סעיף 10 ייקרא לגביו כאילו אחרי שהוא

שירת את השירות הסדיר החל מן היום הקובע, אז ב-10 מדובר על המענק

החודשי של 50 שקל. פה הוספנו את המלים.

אם תקופת שירותו הסדיר החל מן היום הקובע,

אז ב-10 המענק החודשי של 50 שקל. פה הוספנו

את המלים.

ש. עיר שי! לא, זה תנאי, אבל יהיה זכאי לפי סעיף 9, ולא

כתובה המגבלה. "יהיה זכאי לפיקדון לפי...".

זה חשוב, אחרת לא היה צריך להוסיף גם ב-10 את הסעיף הזה. אנחנו מבקשים

שיהיה ברור, שגם 9 חל לגבי אלה שהתגייסו לפני ינואר 94'אם שירתו יותר

מ-12 חודש. לאחר מכן הזכויות שלהם זה רק לגבי החודשים שממוספרים מינואר

94' ואילך. זה נכון שזה נעשה לגבי סעיף 10. זה לא נעשה לגבי הדברים

האחרים.

אז מה אתה רוצה?

עם סיום תקופת שירותו הסדיר יהיה זכאי

להטבות לפי חוק זה החל מחודש ינואר 94'

ואילך לפי העניין בשינויים הבאים.

למישהו יש הצעה טובה יותר?

בסעיף קטן ג', פסקאות 1 ו-2, במקום לכתוב

"עם תקופת השירות" אפשר לומר "לגבי תקופת

שירותו החל מן היום הקובע" וכו'. אפשר לכתוב את התנאי למעלה, ואחר כך

לכתוב "לגבי".

סעיף ג' - להוסיף "על אף האמור" וכל זה,

ו"לפחות שירת 12 חודש" - תוסיף פה.

"אם תקופת שירותו הסדיר החל מן היום הקובע

הייתה יותר מ-12 חודשים, יהיה זכאי להטבות

לפי חוק זה החל מן היום הקובע בשינויים הבאים".



פ. סתווי; לסעיף קטן בי, יש פה בעיה. הניסוח נותן כאן

את ההנחה רק למי שהיה זכאי לסיוע לפי חוק

חיילים משוחררים 84'. אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו מדברים על שתי תקנות,

שאנחנו מכניסים אותן לקרן לסיוע נוסף. העניין של חוק חיילים מ-84' הוא

החלק הקטן, כי אנחנו היום מסייעים גם לצעירים, שאינם זכאים לפי חוק

84'.

היו"ר ע. פרץ-. עזוב אותי 84'. תרשום, בבקשה, שיהיו זכאים

עם כל הכללים, שיהיו קבועים, עד שייקבעו

כללים חדשים.

ש. עיר שי; אני רוצה להבהיר את זה. אתה דיברת על כללים

ליישום, וכשמר פלטי דיבר, הוא דיבר על

אוכלוסיה, וזה שונה.

היו"ר ע. פרץ; האוכלוסיה והכללים.

מ. בוטוו; איפה הכללים האלה1 איפה הם כתובים? אני לא

יכול להתייחס לפי מה שהיה נהוג בלי לדעת.

ש. טלמון; יש קבוצה אחת לפי חוק חיילים משוחררים סעיף

9 התשנ"ד, תקנות שנקבעו על ידי שר החינוך.

מעבר לזה, הוא אומר, יש קבוצה נוספת, שהוא קיבל בשבילה תקציב ממשרד

האוצר. אבל זה לא בחקיקה. אז מהו! שלושת רבעי מההטבות במדינה זה לא

בחקיקה, אבל יש תקציב לעניין הזה.

היו"ר ע. פרץ; אבל זה לא נכון, סלח לי. אתה חייב לציין את

זה. אתה לא יכול לקחת תקציב שלו ממשרד

החינוך, להעביר לקרן, ובקרן אתה מותיר מגבלה, ואומר להם; עם הכסף הזה

תטפלו לפי הוק 84'. אז הוא אומר שתשחרר אותו מהמגבלה. זו הכוונה שלו.

לא התכוונו לכסף נוסף. אז אני מבקש לרשום ו"אוכלוסיות".

מ. בוטון; כשכתבנו, קבענו שהנהלת הקרן תקבע באישור השר

כללים למתן סיוע. כתבנו שעד לקביעת הכללים

יחולו כל ההוראות.

היו"ר ע. פרץ; אבל פה זה אוכלוסיות. שם זה הכללים. הוא

צודק. תוסיף פה אוכלוסיות, שהשר קבע. לא

"כללים", "אוכלוסיות חיילים", שהיו זכאיות ערב כניסתו של חוק זה, לפי

זכאיות בפועל, לפי מי שקיבל. אם הוא קיבל לפי עיוות, שיעוותו אותו עוד

כמה חודשים.

ש. עיר שי; יכול להיות שאפשר לוותר על הסעיף השני של

פסקה ב'. כי יש הסעיף ההוא, שאומר שיפעילו

את הקרן בעניינים האלה לפי כללים קיימים. אז גמרת את החוק. אתה רק אומר

את האמירה על אף האמור בסעיף קטן אי.

אז זה אומר ככה; כל הזכויות בקרן, למעט ההשכלה, זה שנה אחורה, וזה מה

שסוכם. זה הפסקה הראשונה. ולגבי ההשכלה הולכים על כל המסה הקיימת לפי



הכללים, ששם אין מגבלה, של חוק חיילים משוחררים מבחינת הזכאות, על אף

סעיף קטן א' וכוי. בנוסף תיתן הקרן סכום נוסף סביב הכשרה מקצועית, זאת

אומרת השכלה תיכונית סעיף קטן א' לא חל עליו. גמרנו.

אבל פח נאמר לגבי חייל משוחרר, שסעיף קטן א'

לא חל עליו. זה מי ששירת מ-1.1.94 ואילן. אז

חייל משוחרר, שסעיף קטן א' לא חל עליו, יכול לחיות שמישהו לפני שנתיים

גם כן השתחרר, אבל פה הגבלתם לשנה.

ש. עיר שי; לא. בפסקה ראשונה כתוב "בנוסף". זה שתי

פסקאות. רק לעניין הכשרה מקצועית אנחנו

הולכים יותר משנה אחורה.

אבל לגבי השאר, השכלה תיכונית והכל, הולכים

אחורה בלי הגבלת זמן.

כן, אבל למשל לגבי דיור אמרנו - שנה אחורה.

אני אגיד לך מה הבעיה שלי. בקרן לסיוע נוסף

אנחנו מייעדים 60 מיליון, ויועדו מתוכם פחות מ-60 מיליון, כלומר בקרן

יש עדיין עודפים. ישתמשו בעודפים.

מ. בוטון; אבל רק למטרות האלה, למטרות של לימודים

במכינה קדם אקדמית; דמי קיום ללומדים כאמור

ולימודים בהכשרה מקצועית. הוצאנו מפה את כל שאר האלמנטים. אם ככה, אז

מה שצריך להגיד, לפי דעתי, הוא; על אף האמור בסעיף קטן אי תיתן הקרן

לסיוע נוסף סיוע להכשרה מקצועית, השלמת השכלה וכוי, שהזכאי להם, אילו

סעיף קטן אי לא חל עליו. אז לא צריך שנה אחורה. אני אעשה את זה לגמרי

אחורה, פתוח, זאת אומרת אפילו שלוש שנים לפי חכללים. אני רוצה עכשיו

לנסח את זה, כדי שאני לא אטעה; "על אף האמור בסעיף קטן אי, לסיוע מהקרן

לסיוע נוסף" - את זה אני מוחק.

אני קורא את הנוסח; ב) על אף האמור בסעיף קטן א' תיתן הקרן לסיוע נוסף

סיוע למטרות המפורטות בסעיף 7 א'". פה מתבקש כאילו להוסיף גם לחייל.

היו"ר ע. פרץ; סעיף 2 אי בי ג' 1, 2, ד', ובכפוף לשינויים

שקראנו כאן, מי בעדז 23, בבקשה.

מ. בוטון; סייג להקפאה; "הוראות סעיף 41 לחוק יסודות

התקציב התשמ"ה 1985 בעניין הקפאת ביצועו של

תיסוף או חלק ממנו לא יחולו לגבי חוק זה". אנחנו הסברנו את זה ששר

האוצר לא יכול לפנות לכנסת שיקפיאו את החוק.

היו"ר ע. פרץ; מי בעד? אושר. הלאה, 24.

מ. בוטון; 24, התיקונים לחוק הביטוח הלאומי. אני אקרא

את כל הסעיף, כי יש אחר כך הערות. אדוני

היו"ר, בחוק חביטוח הלאומי נוסח משולב התשכ"ח 1978 בסעיף 127 י"ד אי,

במקום פסקה 2 יבוא "2) 90 למבוטח". הכוונה היא לימים. בסעיף העיקרי

כתוב "למבוטח האמור בסעיף 127 אי 2 ו-3". הכוונה היא לחייל. 138 בכל

מקרה אחר. 2 אי בסעיף 127 ט"ז; 1) נסעיף קטן א' פסקה 2 תסומן 3, ולפניה



יבוא 2 על אף האמור בפסקה 1, "מבוטח כאמור בסעיף 127 א' 2 ו-3, שנשלח

להכשרה מקצועית - ישולמו לו בעד כל תקופת ההכשרה 80% האבטלה, שהיה

זכאי להם אילו היה מובטל. ב) הוראות סעיף זה יחולו לגבי חייל ומתנדבת

בשירות לאומי, שסיימו את שירותם ביום כ' בניסן התשנ"ד 1.1.94 או

אחריו".

היו"ר ע. פרא; אני ביקשתי להוסיף לגבי העניין של ההכשרה

סעיף, שמשרד העבודה והרווחה רשאי, שאין זה

מגביל את ההשלמה ל-100%.

אולי קודם נשמע הערות, ואחר כך ניגע בזה. יש

פה איש הביטוח הלאומי, שרוצה להציע שני

תיקונים. אולי הוא יתבטא, במקום שאני אתבטא.

מאחר שוכוונת סעיף 24 א' סעיף קטן 1 הייתה

לחסוך 500/0 מאותו סכום של 67 מיליון שקל, אז

עשינו בדיקה במשותף עם הביטוח הלאומי מה חוסך 500/0 מהסכום. בשביל לעמוד

ב-500/0 צריך לרדת ל-55 ליום.

מבחינה מספרית זה נכון. זאת אומרת, אם היה

מדובר על צמצום בתקציב של 90 מיליון ב-500/0,

אז אנחנו צריכים להגיע ל-45 ימים. אנחנו מדברים על מקסימום ניצול של

דמי אבטלה מול 55 ימים. אנחנו דיברנו על הוצאה של 90 מיליון לשנה לשנת

93', כשהתקופה המרבית הקודמת הייתה 138 ימים, ואז, בשביל להגיע להפחתה

של עד מיצוי של 50% מהתקציב הזה, זאת אומרת להגיע ל-45 מיליון. מחלקת

המחקר שלנו עשתה תחשיב, והם הגיעו לתוצאה ש-45 מיליוני ש"ח יוצאו, אם

ינוצלו 55 ימים מקסימום של אבטלה לעומת 138 קודם.

אני מכיר את החישובים האלה. אני מבין

שהממוצע לא תמיד חותך את כולם. עוד מעט יראו

לי גרף עולה של ניצול יתר של 3 חודשים בפועל לעומת ירידה טבעית של

ניצול 6 חודשים, ולכן ההפחתה לא חותכת את כולם. אני רוצה לדעת מספרים.

אני מבין מה אתם רוצים להגיד. תגידו לי שבשנת 93' קיבלו X חיילים דמי

אבטלה. מתוכם חודש - קיבלו ,Xחודשיים קיבלו - ,Yוכן הלאה, אחרת אני

לא חייב לקבל את מה שאתם אומרים, וכנראה לא נוח לי לקבל.

אני רוצה להסביר א' את ההיגיון ובי, אם

צריך, נוסיף מספרים. ההיגיון הוא פשוט: אם

היו דמי אבטלה לקבוצה הזאת, זה 67 מיליון, נניח שכלל ההוצאה זה 90

מיליון שקל, וזה משולם עבור חיילים, שיש להם ניתוח הפלה של 6 חודשים.

ההנחה הסמויה היא שאם אתה תקצץ את זה ל-3 חודשים, התקציב יופחת לחצי

צריכה בהתבסס על כך שכל החיילים מנצלים את זכותם למשך 6 חודשים. זאת

הנחה סמויה. זה אגב לוגיקה פשוטה. אם 6 חודשים זה ה-1000/0, ואתה מצמצם.

סליחה, אני מבין רק במספרים מעשיים. אם יהיה

לי נתון שמתוך כמה חיילים שנמצאו 900/0 ניצלו

6 חודשים, אבין. אל תיתן לי ממוצע של כלל החיילים בצה"ל, שמנצלים 3

חודשים. זה לא נותן לי כלום, כי זה עומד לעומת חיילים שלא ניצלו כלל

וכלל.



ש. טלמון; זח לא עומד. מה שאמרתי זאת התשובה התשובה.

היא ברורה, ואני אגיד פה, שיכול להיות שכפי

שאמרת, לא נוח לך לקבל אותה. אני הסברתי את הלוגיקה, ועכשיו אני מסביר

את המספרים. המספרים לקוחים ממחלקת המחקר של הביטוח הלאומי, שבדקה את

ענף האבטלה. אין לי נתונים על חיילים. יש לי אחוזי ניצול ותקופות שונות

של אבטלה.

אני לא יכול לקבל דבר כזה, עם כל הכבוד. אני

צריך שמשהו יגיד לי.

ש. טלמון; היה פה סיכום מאוד ברור לגבי העניין הזה,

שממנו הוועדה החליטה שהיא סוטה פה. גם אתה

וגם אני היינו נוכחים באותה ישיבה, שאמרו לנו בה שהמספרים בסדר. אז

עכשיו אנחנו מביאים הוכחות שהמספרים לא בסדר. אם יש לנו היום ניצול של

138 יום, זאת אומרת שאין חיסכון, אם אנחנו יורדים ל-125 יום. ב-125 יום

אני יכול להגיד לך שהחיסכון בתקציב יהיה 10%, ואנחנו נחסוך 9 מיליון

שקל. אם אתה מוריד את זה ל-104 יום, החיסכון בתקציב יהיה 20% מכלל

החיילים שמנצלים, ואנחנו חוסכים 18 מיליון שקל, וככה יש לי לגבי כל אחד

מהעשירונים בקבוצות של החיילים. כמובן שאם אתה מבטל את זה, אז אתה חוסך

0. בשביל להגיע למה שהוועדה רצתה, ל-50%, אנחנו הולכים על הסקלה הזאת,

ואומרים מה היא לנקודת הזמן.

היו"ר ע. פרא; אבל אני לא מקבל סקלה כזאת. אני אסביר לך

למה. אתה יודע שהדבר האחרון שאני עושה זה

להיתפס במשהו ולטשטש דברים. אני אומר במפורש, כמה שיהיה לי נוח מזה שלך

אין יכולת לטעון, אני לא אתבייש לנצל את זה, ואני לא מסתיר את זה. אבל

אני אומר לך עוד פעם. הטיעון היחיד שיכול להיות לך, ובצדק מבחינתך, זה

שאתה אומר יש X חיילים בעלי זכאות. ממילא הם מנצלים בממוצע 3 חודשים.

זח שהפחתת לי, לא חסך לי אגורה. זה לא מה שהוא טוען. אם אתה היית לוקח

את החיילים בפועל, יכול להיות שהיית מגיע לטיעון שבעצם לא חוסך לך

אגורה, כי כל החיילים שמקבלים דמי אבטלה ממילא אחרי 3 חודשים מוצאים

עבודה.

לא. אני לוקח את ההתפלגות של המתפלגים

המנצלים של דמי אבטלה על פני הקבוצות

השונות. אני נותן לך בדיוק לגבי כל תקופת אבטלה מה הוא אחוז החיילים

המנצל. ומזה נגזר? מה הוא החסכון התקציבי, 138. אם אני משאיר את זה

138, אין ניצול.

ט. ידידיה; יש לי נתונים פה על שנת 1992 לגבי חיילים

עד 25 ימים - 11%, מ-26

עד 50 יום - 12.6%, מ-51 עד 75 ימים - 11.5%, מ-76 ימים עד 100 ימים

10.1% , מ-101 עד 125 - 11% מ-126 עד 137 - 9.3%, ו-138 - 34.6%

היו"ר ע. פרץ; אני מאוד מודה לך על הנתונים. אחרת אין

משמעות לכל, עם כל הכבוד לך שי טלמון. אני

לא טוען כלום. הנתונים משוקללים על תחזיות ניצול, לא על בפועל. הרי אתה

מאמין לי, שלא תיאמתי לא איתם ולא איתך. לא ביקשתי שמישהו יביא לי

נתונים אחרים. אני ידעתי מראש מה אתם הולכים לטעון, ואני אומר לך - רק



דרך טבלה כזאת אפשר להוכיח באמת, כי רמת הניצול הכי גבוה היא בחלקים

הגדולים.

ד. מנע; זה לא נכון. 55% מנצלים 3 חודשים בלבד.

היו"ר ע. פרא; אז זה נגדנו הטעון הזה, אז אין לו הפחתה

בתקציב.

ד. מנע; ראשית, אני מודה לביטוח הלאומי על עזרתם

בהעברת החומר הזה, אבל אני פשוט חולק על

הדברים האלה שלך, משום שלפי מה שאני אומר 55% מהחיילים מנצלים 4 אחוז.

הנה המכתב. דבר שני אני אומר שיש חיילים שמנצלים 3 חודשים, 54% בערך.

אחוז אלה שמנצלים 6 חודשים, לפי מה שאני זוכר מלפני שנתיים הוא נמוך

ביותר. כלומר, 4 חודשים הם יותר גרועים. 5-4.5 חודשים יותר גרועים. ה-6

חודשים הם נמוך ביותר. מה פה הוויכוח! הוויכוח הוא בסך הכל על סדר גודל

של 7-6 מיליוני שקלים. זה הערכה שלי. אני אומר שהניתוח הוא ניתוח לא

נכון. אני בא ואומר שהוויכוח הוא בין מה שאומר שי טלמון למה שאומרת

7-6 מיליוני שקלים. זה הכל. הוא טוען שאלה שמנצלים 50% מנצלים 3

חודשים. אבל אלה הם 45 מיליון שקל. זה מה שהוא טוען. חצי מה-90 מיליון

שקל זה 45, אבל איפה שמנצלים 5-4 חודשים. לכן אם אני אתן להם גם, אני

אוריד את זה מ-55 יום, במקום 90 יום. זה מה שהוא טוען. אז אני אומר שאם

אתה מוריד ל-90 יום וההבדל הוא בין 90 יום ל-55 יום זה 6 מיליון, לא

צריד לעשות מזה סיפור. אני אומר לכם.

רענו כהו! לי יש הצעה. אני מתכוון להשאיר כמו שנהוג

היום 6 חודשים. שיישאר 6 חודשים. ואז אני

אומר שדמי האבטלה לחיילים משוחררים יהיו 50% מדמי האבטלה הקיימים, ואז

זה לא משנה שום דבר, ואז אני פותר את הבעיה בפשטות, זה אותו דבר.

ש. טלמוו; מבחינה חשבונית ההצעה של רענן כהן בוודאות

מגיעה ל-50% מההוצאה היום, כי אתה מוריד את

התשלום לכל חייל בכלל. כפי שאתם יודעים, אנחנו כשהתגלגלנו כבר על

החקיקה הזאת, דרשנו שכל העמדות שסוכמו יבוטלו, אבל בעניין הזה שר האוצר

ניסה לשכנע את יו"ר הוועדה ואת הנהלת הקואליציה, וסוכם להשאיר את זה

כרגע כפי שזה מונח בוועדה. ההצעה של רענן כהן היא הצעה שבוודאות מביאה

אותנו ל-50% הוצאה. לכן אני אומר שאני מסכים להצעה הזאת.

א. ארי גבעוו; יכול להיות שמבחינת האוצר, מבחינה כלכלית,

יש בזה היגיון רב. אני חושבת שמבחינת החייל

זה רע מאוד, משום שמישהו קבע איזשהו סל מסוים להתקיים במשך חודש. אם

אנחנו מורידים את הסל הזה ב-50% אנחנו יוצרים בעיות נוספות לחייל,

שהוא לא יוכל להתקיים איתן , ואולי בעיות אחרות, חברתיות, שאנחנו לא

רוצים להוליד אותן, בטח לא סביב השולחן הזה.

ש. טלמוו; את מפתיעה אותי. כל נקודת המוצא הייתה

מסוימת. היום לתפוס אותו בפינה הזאת, ולהגיד

לו; ככה כן. איפה היית לפני שלושה חודשים!!

היו"ר ע. פרץ! היא צריכה להביא טענות שמיצגות רק את עמדתה.

כפי שאתה, כפי הנראה, לא טוען טענות שאתה



היית רוצה בהן. אם היו היום עוד 100 מיליון לחלק היית עושה את זה בכיף.

אז היא צריכה לייצג את המשרד, שהיא באה ממנו ואת התפקיד שלה, וזה

לגיטימי.

אני חוזר ואומר - במקור הוועדה, מי שהיה

מופקד על קידום תהליך החקיקה הזאת, ויו"ר

הוועדה, היה חלק מהעניין הזה. הוא טיכס לבטל את העניין הזה, לבטל את

דמי האבטלה לחיילים משוחררים. ואני כרגע לא אומר מה הייתה עמדת האוצר

לגבי העניין הזה. מי כמוך וכמו רענן כהן מכירים את התהליך. עכשיו באו

ואמרו "לא, הוועדה לא יכולה להיות עס העניין הזה. זה לא הוגן. בואו

נשיג משהו שהוא 50% חיטכון בשביל שהתמונה תהיה מאוזנת". שמתי לפניך

מכתב שלצורך העניין לאה כתבה אותו, אבל מי שהנחה להוציא אותו זה יוטי

תמיר. ולפי הכיוון שהטתמן בוועדה, עכשיו הכוונה היא פה להציב עובדות,

לא לקדם או לא לקדם. זה טותר את מה שהקריאה פה הגברת מהביטוח לאומי,

נתוני 92'. הנייר שמונח לפניך, שהוא גם של הביטוח הלאומי, מראה משהו

אחר משנת 93'. ההצעה של רענן היא הצעה מדויקת.

היו"ר ע. פרא; היא רעה מאוד. אני מוכן להתפשר קצת על

הימים, אבל אני לא מוכן לשיטה שלו. 55 ימים

זה בלתי הגיוני. אפשר להתפשר נניח על 80 יום, ובזה נגמר העניין.

ש. טלמון; מלכתחילה אנחנו לא מדבריס על 90 ו-55, אלא

על 67 ו-55. זה נראה אחרת.

אני מציע לעשות חצי מ-138. ואה רצה 55 יום,

אני מציע שנקבע 75 יום, ובזה נגמור את

העניין. שלושה חודשים, כי בחודש משלמים 24 יום.

ש. טלמון; אבל אפילו חצי בימים היה צריך לתת 69 לכל

היותר, כי זה 138 מקטימום בכל מקרה לחייל

בחוק היום. הייתה טעות. ה-70 יום הם החצי, אבל הגענו למטקנה ש-70 יום,

החצי הטכני, לא חוטכים את החיטכון.

היו"ר ע. פרץ; הטיעון הזה נפל מבחינת חברי הוועדה. מר

טלמון, הטעיף הזה הוצבע כבר. למרות זאת

אנחנו פותחים אותו, כי אתה באת, ומבחינתך מאה אחוז, הנה מצאנו טעות,

בלי להתווכח, כבר הורדנו 20 יום. הרי זה הוצבע כבר כשעשינו תיקוני

חקיקה. במקום שהאוצר יצטייר במליאה כמגיש הטתייגויות, תבדוק את עצמך

כמגיש הטתייגויות. תרצה - תגיש הסתייגות. לא התכוונתי שנדון על זה מחדש

בוועדה. קבעתי שבמקום שאוטומטית אתה מגיש הטתייגות, תבדוק, ואז שר

האוצר יצטייר כמישהו שמתנגד כאילו טתם. למה לך? בדוק את עצמך. אין צורך

לעשות הטתייגות. ההגינות בבדיקה של 50% 138 יאה באמת הגינות. לעשות דמי

אבטלה של 500 שקל, כפי שמציע רענן כהן, זה פשוט לא יהיה מכובד לחיילים

ולא לאף אחד.

ש. טלמון; מאחר שמטרת הוועדה הייתה להגיע ל-50%, אנחנו

הבאנו לוועדה מטמך רשמי של היבטים המופקדים

על העניין הזה. אנחנו חושבים שאם כוונת הוועדה הייתה כזאת, אז צריך

לרדת ל-55 יום.

את העמדת שלך, שי טלמון, אני לצערי חרב לא

אוכל לקבל, כי אני לא מקבל את שיטת חשקלול

של החישוב שלכם. אני חושב ששיטת השקלול היא סוטה מדי לכיוון הזה. ואני

חושב שאם היינו עושים בדיקה ריאלית, חייל-חייל - כמה קיבלו, כמה לא

קיבלו, היינו מגיעים לכל היותר ל-63-62 יום. אתם הרי עושים מאמץ

לצמיחה. אני מאמין שבשנה הבאה יהיו פחות מובטלים. האבטלה תרד מאיליה.

אני מאחל לנו שלא יהיו חיילים משוחררים, שלא תהיה להם עבודה, ואז, בכלל

הסעיף הזה ייחסך בפועל, ולא נבוא בטענות לאף אחד. אני מציע שתעמוד

מאחורי החלטת הוועדה. הייתה פה טעות טכנית של 90 יום, וצריך לתקן אותה.

138 לחלק ל-2, 70 יום.

אני ביקשתי שבסעיף 2, במידה שיחליטו להשלים ל - 100% זה יאפשר להם, שלא

יהיה מצב בחוק שאי אפשר להשלים ל-100%. נניח שהקרן להכשרה מקצועית רוצה

לעשות תכנית לימודים מיוחדת, אז מה הבעיה פה אם אנחנו משאירים את זה

ככהז אז הזכאות כאילו יוצרת מצב שאם יבוא גורם שרוצה להשלים ל-100%,

שזכאים קודם.

127 ט"ז אי 1 כתוב: "זכאי שנשלח

להכשרה מקצועית - ישולמו לו בעד כל תקופת

ההכשרה דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה

מקצועית לבין מלוא דמי האבטלה, שהיה זכאי להם, אילו היה מובטל".

זאת אומרת, אחרי שמשלמים, סכום ביטוח לאומי רק משלים. אתה לא מעוניין

שביטוח לאומי רק ישלים, אתה אומר שביטוח לאומי ייתן את דמי האבטלה שהוא

נותן, וההכשרה המקצועית יתנו את דמי האבטלה שהם נותנים. כתוב פה: "על

אף האמור בפסקה 1, מבוטח כאמור - ישולמו לו כל ה-80% מדמי האבטלה", לא

רק ישלימו לו. זה כתוב. זה פתרון לשאלה שהעלית. על אף האמור הוא יהיה

זכאי תמיד ל-80% מדמי האבטלה בלי קשר למה שהוא מקבל בהכשרה מקצועית.

הוא יכול לקבל שם מה שהוא רוצה.

מי בעד סעיפים 24 1, 2, 1 קטן 2 וב'ז תודה.

25) תיקון פקודת מס הכנסה, בסעיף 9 לפקודת

מס הכנסה בסופו יבוא, 27 ) כספים שקיבלה הקרן

או שקיבל חייל משוחרר ולפי חוק קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד 1994

מדובר פה על כך שהכספים האלה לא יהיו חייבים במס הכנסה. זה פטור ממס

הכנסה.

25. מי בעד? תודה.

ביטול חוקים. 26) בטלים חוק חיילים משוחררים

התשמ"ד 1984, 2) חוק מס הכנסה, הטבות

לחיילים משוחררים, הוראת שעה התשמ"א 1981, 3) חוק חיילים משוחררים, מנת

הסתגלות התשמ"ח 1988. ביצוע ותקנות - השר, שאנחנו לא יועדים מי זה

כרגע, ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע

לביצוע.

יש לנו קצת בעיה והסתייגות לגבי ה-32. לא

ייתכן שיהיו שני חוקים, שאחד יהיה מנוגד



לשני. חוק שרות ביטחון מדבר היום על 36 חודש. עם ישראל, חייליו וכו'

יודעים על 36 חודש. החוק הזה מנוגד לכך.

היו"ר ע. פרץ; יתוקן.

מ. ליפל; אנחנו דברנו על זה שיהיה איזשהו סעיף

הסתייגות, שיגיד שאם השירות לא יקוצר...

היו"ר ע. פרץ; ירדנו מזה. אני עכשיו לא צריך להתעסק עם זה.

אם לא יהיה קיצור שירות, ממילא הבעיה תצוץ,

ואז נבוא לתיקון החקיקה.

אני מבין שהוועדה החליטה לא לתקן את הסעיף.

ההצעה שהועלת פה בדיון הקודם הייתה להעלות

את החודשים ולהוריד את הסכום. אנחנו משרד האוצר, מאחר שנבנית פה תבנית

עיונית לעניין, שתובא הצעה לתיקון העניין הזה, אנחנו נעמוד על כך שזה

יהיה מאוזן.

היו"ר ע. פרא; אני בעד לפתור את בעית אנשי הקבע. אני אציע

הצעה, ותגידו לי אם אתם מקבלים אותה; אני

בעד שיירשם שאיש קבע מתום, מה הגבול של הקרן, 7 שנים?

הכספים שעומדים לזכות הקרן האישית יישארו על שמו של איש בקבע כל עוד

הוא משרת בקבע. שישרת מצדי 20 שנה. זה יצבור ריבית וזכאות, והוא יוכל

לממש אותם ביום פרישתו ליעדים שקבועים, כולל הקמת עסק, כולל דירה

וכר'.

א. ארי גבעון; אתה מדבר על אנשים בגיל 45-40 שכנראה גם

הקימו משפחות וגם בנו בתים וקנו בתים וכוי.

מימון לימודים זה לא רלוונטי, וצריך להסתכל על איש הקבע קצת אחרת מאשר

מסתכלים על כל אחד אחר. למה שלא תיתן לו להוציא אותו אחרי 5 שנים בשביל

לקנות דירה?!

היו"ר ע. פרץ; אני לא סוגר לו. אני אומר שאם הוא קיבל דירה

ממך, וקיבל ממך לימודים וקבל ממך זה וזה,

ובסוף אין לו, הוא לא ייקח סתם כסף. הוא יבוא, תהיה לו קרן עם ריבית

והצמדה, והוא יממש את זה למה שהוא רוצה. בגיל 40 הוא פורש. ייקח סכום

של 25-20 אלף שקל, יעשה עסק, רק למטרות החוק. הדבר היחיד שעומד לגביו

הוא שבמקום 9 שנים יהיה רשום 20 שנה. לא יקים - לא יקבל. מה לעשות,

חייל רגיל, אחרי 9 שנים שלא קנה דירה - לא יקבל. זה למטרות ספציפיות,

ואני שומר לו את הכסף כמו לאחרים.

ש. עיר שי; רק בשביל להבהיר, הכוונה היא שעם תום שירות

הקבע הוא יהיה זכאי להשתמש למטרות הקרן,

ובעת שחרורו יהיה ערך התקופה שלו כמו של כל חייל.

היו"ר ע. פרץ; . הכוונה היא אחרת. איש הקבע, כל עוד הוא

בקבע, אין לו מרחב מימוש. בכל גיל נוצרים לו

צרכים חדשים. אני רוצה שמרגע שהוא משתחרר הוא יוכל להשתמש בכסף, שהוא



כסף אישי שלו ועומד לזכותו. אס במשך שירותו כאיש קבע נוצר לו צורך

לקנות דירה, הוא רשאי לממש אותו כמו כל חייל אחר. זח מקום עבודח רגיל.

מ. בוטוו; אנחנו חצענו בשבוע שעבר בדיון הצעה, שאמרה

להאריך את התאריכים בסעיף 11 בשנה על כל שנת

קבע, בשנה ואז זה נותן להם את התקופה, שאם הוא משתחרר אחרי שנה, יש לו

את ה-5 ואת ה-9, עד תקרה של 24 שנה, שזה ההצטברות מקסימלית. אנחנו

סיכמנו שנה מול שנה עם תקרה של 14 שנה. עכשיו אומרים "בלי התקרה". כל

איש קבע זכאי לפי החוק הזה לממש את הפיקדון. בכל שנה שהוא משרת, המספר

5 ו-9 עולה בשנה. אם שירת שנה, זה יהיה 6 ו-10, ואם ישרת שנתיים, זה

יהיה 7 מתאריך זה. ברגע שהוא משתחרר לגמרי מהקבע, ונגמרות לו ה-14 שנה,

יש צורך באיזשהו שלב. אין הגבלה להצטברות של שנות הקבע. נגיד שהוא שירת

10, אז ה-5 הפך ל'15, וה-9 ל-19, אם אחרי 20 שנה, יש לו עוד 9 שנים, לא

עוד 40 שנה.

היו"ר ע. פרץ! בואו נאמר שהזכאויות מתחילות מיום השחרור

מקבע, 5 ו-9, וגמרנו.

ההצעה של ראש אכ"א לא הייתה כזאת. ההצעה של

ראש אכ"א דיברה על שלוש אפשרויות שחייל

משוחרר, שהוא איש קבע, מקבל את כל הכסף ביד, לא כפוף.

רענו כהן; אני פשוט רוצה להודות מקרב לב ליו"ר הוועדה

על העבודה האדירה שאני לא חושב שהושקעה כפי

שהושקעה בחוק זה. אני בהחלט רוצה גם להודות למשה ביטון ולכל אלה שהיו

שותפים כאן. זה נמשך הרבה זמן, אבל החוק יצא חוק לתפארת מדינת ישראל,

הרבה יותר טוב ממה שהגשנו אותו, ועל כך אני רוצה להודות לכולם, תודה

רבה.

היו"ר ע. פרץ! לפני שאני נועל את הישיבה, נקבל החלטה

שההסתייגויות אינן פתוחות לכל חברי הכנסת,

הן פתוחות רק לחברי הוועדה. זמן הגשת ההסתייגויות הוא עד מחר בערב. אם

חברי כנסת, שאינם חברי ועדה, רוצים להשתמש בתקנון בנושא הסתייגות כדי

לקבל רשות דיבור, אני מאפשר הסתייגות אחת לכל חבר כנסת שאינו חבר ועדה.

נקודה. שתי הסתייגויות - שיהיה 10 דקות זמן דיבור לכל חבר כנסת שאינו

חבר ועדה ורוצה לדבר. פרט לזה אינני מאפשר שום הסתייגות למי שאינו חבר

ועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45