הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 152

מישיבת ועדת העבודוז והרווחה

יום רביעי, כ"ח בשבט התשנ"ד (9 בפברואר 1994). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר א' פרץ

ט' אלסנע

י' כץ

י' לס

די מנע

ד"ר אי בלמקר - לשכת בריאות דרום, מי הבריאות

דייר עי ברקאי - לשכת בריאות צפון, " "

דייר פ' סלייטר - אפידמיולוג, " "

עי כץ - אחראי על רפואת ילדים בקופ"ח כללית

אי בן-אריה - המועצה לשלום הילד

פי עבד אל-חי - מנהל המח' לשרותים חברתיים בטירה

דייר חי כנענה - מנכ"ל אגודת הגליל

דייר סי זיידאן - אפידמיולוג

מזכיר/ת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; פרסום מרקר על-פיו ילדים ערבים חשופים למחלות

ב-40 אחוז יותר מהיהודים - (הלס"י) - יהח"כ ת' גוז'נסקי



פרסום מחקר על-פיו ילדים ערבים חשופים למחלות ב-40 אחוז יותר מיהודים

(הלס"י) - ח"כ ת' גוז'נסקי

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. רשות הדיבור למציעה - חברת הכנסת תמר

גוז'נסקי.

ת' גוז'נסקי;

למרות שההצעה עלתה לדיון במליאה לפני שנה וחצי, טוב שאנו דנים בה, כי הנושא

נשאר חשוב ביותר. השאלה היא מידת הטיפול והריפוי שמקבלים ילדים ערביים, במיוחד

תינוקות, ובהקשר זה נושא החיסונים אשר אמורים להקנות לילדים אפשרות להתמודד טוב

יותר עם מחלות הילדות.

הנתונים מצביעים על-כך שבקרב ילדים ערבים במדינת ישראל שעור התמותה כפול מזה

שבאוכלוסיה היהודית. על הסיבות לתמותה הכפולה יש נתונים כאלה ואחרים, אבל הנתונים

הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים את השעור הגבוה של מוות כתוצאה

מזיהומים. אצל ילדים יהודיים - 4% מהמקרים, אצל ילדים ערביים - 10%. ישנו גם

סיבות אחרות. התמותה הכפולה בקרב ילדים ערביים היתה נושא לפניות שונות. פנינו

למשרד הבריאות בעניו מקרי מוות בסכניו, אך עד היום לא קיבלנו ממשרד הבריאות

תשובה, מה בדעת המשרד לעשות בענין זה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש לדעת, האם דייר סלייטר מייצג כאן את הנהלת משרד הבריאות.

פ' סלייטר;

אני מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה לדעת, האם אתה מייצג כאו את עמדת המשרד כולו.

פ' סלייטר;

אשתדל לעזור במה שאוכל. מה שאוכל לתרום, אתרום.

היו"ר עי פרץ;

אני שואל שאלה.

פ' סלייטר;

נשלחתי על-ידי הנהלת המשרד.

היו"ר עי פרץ;

אני לא צריך מישהו שישתדל, אני צריך מישהו שיתו תשובות. אם תאמר לי שאיו

הנושא בתחומך, לא לכך קיוויתי ולא בגלל זה כינסתי את הישיבה.

על חיסונים אני יכול לדבר.

היו"ר עי פרץ;

אני מקווה שתוכל להתייחס לכל, ואז נרקוד הערות למשרד הבריאות.

ת' גוז'נסקי;

כאשר הנושא עלה לדיון במליאה, היו בידי נתונים על-כך שבאזורים מסוימים שעור

החיסון נגד חצבת אינו מגיע אלא למחצית מכלל הילדים, ובמקומות מסוימים אף פחות

מזה. במיוחד דובר על כיסים של מחסור בחיסון בנגב. הנתונים אשר מונחים עוזה לפני הם

שונים, והם מדברים על-כך ש-100 אחוז מהילדים הערביים חוסנו. איני יודעת אם זה

משקף את המצב, או שאנו מקבלים את הנתונים על סמך המספרים של אלה שקיבלו חיסונים

בלשכות הבריאות, וייתכן שישנם ילדים שהנתונים עליהם לא ידועים.

היו תכניות שונות כיצד להתגבר על הבעיה, בעיקר בעקבות מגיפות החצבת בעבר.

דובר על-כך שמשרד הבריאות ייצור מערך חיסונים מיוחד בעזרת ניידות. עד כמה שידוע

לי, נעשו אי-אלה צעדים בכיוון זה, אבל איני יודעת אם הם מוצו. אי אפשר להפריד בין

החיסונים לבין התנאים בהם חיים הילדים. לאחרונה ביקרתי ברהט, ישוב של 25 אלף

תושבים שאין בו מערכת ביוב. ביישוב יש בורות סופגים, ולאחרונה הם קיבלו הוראה

מהמשרד לאיכות הסביבה, לא לחפור עוד בורות סופגים בגלל החשש לאיכות מי השתיה. אני

חוששת שהתושבים הבונים עכשיו בתים, יצטרכו לחזור לשיטות של אבותיהם. אני חושבת

שדיון בנושא הבריאות והמחלות המידבקות, מבלי להתייחס למערכות הביוב, הוא כמובן

דיון חסר.

בביקור שערכתי ברהט, נאמר לי במרפאת קופ"ח - אשר נראית כפי שמרפאה אינה צריכה

להיראות - כי לפי הנתונים של הרופאים במקום מחצית הילדים סובלים מאנמיה. מצב

בריאותי כזה חושף את הילדים למחלות. אני מודעת לקשיים הקיימים, אך נראה לי כי

פתרון בעית החיסונים והבאת הילדים לרמה הארצית של בריאות, היא משימה דחופה ביותר

המוטלת על משרד הבריאות.

היו"ר עי פרץ;

דייר סלייטר, אני מבקש שתיתן לנו תמונה כללית על מה שאתם עושים ומה שתעשו.

פי סלייטר;

כסוי החיסונים הרשמי של הלא יהודים דומה לכסוי של היהודים. נתוני משרד

הבריאות מבוססים - וחייבים להיות מבוססים - על הילדים הרשומים בתחנות לבריאות

המשפחה. יש ילדים שנולדים אך איננו יודעים שהם קיימים, ולכן אין ספק שישנם כיסים

לא רק בנגב, של ילדים שאינם מכוסים.

היו"ר ע' פרץ;

מדוע אינכם מתבססים על הנתונים של אלה שנולדו בבית-חולים, ולא על אלה שנרשמו

בתחנה לבריאות המשפחה?

פ' סלייטר;

הוא לא צריך להירשם. התהנה מקבלת הודעה כי ילד מסוים נולד בנפתה, וזאת על סמך

הנתונים על אלה שנולדו בבתי-חולים ועל-פי כתובתם של היילודים. למרות זאת, ישנם

ילדים אשר נופלים בין הכסאות. היה שיפור גדול מאד בכסוי החיסוני של האוכלוסיה הלא

יהודית, אך יש מקום רב לשיפור. יש מחלות זיהומיות מהן סובלים הלא יהודים יותר

מאשר היהודים. לא כל מחלה ניתנת היום למניעה על-ידי חיסונים. מחלות רבות, בעיקר

שלשולים, דיזנטריה, סלמונלה , דלקות כבד ודלקות מעיים, הן מחלות סביבתיות שאין



שום אפשרות למנוע אותן על-ידי חיסונים. חלק גדול מהתחלואה הנוספת בקרב האוכלוסיה

הלא יהודית, ניתן לייחס לגורמים סביבתיים ולא להעדר חיסונים.

האם תוכל לומר לנו כמה ילדים חוסנו בשנה שעברה וכמה יחוסנו השנה? איזה מרחב

כיסיתם בשנה שעבר, ואיזה מרחב מכוסה השנה?

אי בן-אריה;

אולי תוכל להסביר לנו כיצד קורה שלמרות שכל ילוד נרשם, בכל זאת נעלמים ילדים?

פ' סלייטר;

דייר בלמקר תתייחס למה שנעשה בנגב, כי היתה שם פעילות רבה בתחום זה.

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה לדעת מה עושה המשרד.

פי סלייטר;

המשרד מבצע את הפעולות באמצעות לשכת הנגב.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש לדעת מהו התקציב העומד לרשות המשרד לעניו זה, מה עשיתם בשנה

האחרונה, האם שיניתם יעדים ושיטות, האם התרתם לדייר בלמקר ולד"ר ברקאי לפעול אחרת.

האם מדיניות המשרד השתנתה בעקבות כל הגילויים האלה. אילו הייתי במקומך, הייתי

מספר קודם-כל שאישרתם לדייר בלמקר להפעיל ניידות באמצעות עמותות. אני רוצה שתספר

לי מה שונה השנה בהשוואה למה שהיה לפני שנתיים. האם המשרד קבע לעצמו כללים חדשים

או לא? אתה יכול לומר שאינך מוסמך לענות.

פ' סלייטר;

אני מתנצל, אני מנהל מחלקה אחת. יש כאו קולגים שיכולים להתייחס לשאלותיך.

ע י ברקאי;

אני מוסמכת לדבר גם בשמו של דייר לוונטל, כי אני נמצאת כאו בשני כובעים.

היו"ר ע' פרץ;

מי הסמיך אותך?

ע י ברקאי;

דייר לוונטל.

בשנה התקציבית הזו וגם בשנה שעברה הוקצב תקציב מיוחד לצמצום פערים, ועליו

הופקד סגן שר הבריאות, נואף מסאלחה. התקציבים עדייו אינם מופיעים תחת כותרת צמצום

פערים, ולכו איני יכולה לומר מה היקף התקציב. אני יכולה לומר בבטחון גמור, שהוקצו

כספים לבניית 20 ונהנות לבריאות המשפחה - טיפות-חלב - במיגזר הלא-יהודי, במסגרת

צמצום הפערים.



היו"ר עי פרץ;

כמה עולה בניית תחנה?

300 אלף ש"ח, בהתאם למחיר הקרקע. ההקצאה כוללת לא רק את המבנה אלא גם את כה

האדם. בשעתו בנו תהנות, אך לא היקצו תקציב לכח אדם ואי אפשר היה להפעילן. עוד

לפני שהתחנות ניבנו, קלטנו כ-30 אחיות לבריאות הציבור, מתוך תקציב צמצום הפערים,

וזאת בנוסף לפעולות ספציפיות עליהן רמזת, כמו הפעלת ניידות בדרום הארץ. גם בצפון

הארץ וגם במקומות אחרים אנו מוצאים פערים, בעיקר במקומות בהם המצב הסוציו-אקונומי

הומור. לא מדובר לצערי רק בערבים, אלא גם בעולים מקווקז.

היו"ר עי פרץ;

זה אינו הנושא היום. אנו מדברים רק על המיגזר הלא יהודי.

היה צריך להופיע כאן מישהו מהמשרד ולומר; החלטנו שמוקדי המצוקה הם רהט, מצפה

רמון, טייבה ומקומות אהרים. למוקדים אלה היקצינו 20 מליון ש"ח ש-6 מליון מהם

יוקדשו לבינוי וכוי. כאן מדברים על פילוסופיה של בניית 20 תחנות שאינן רשומות

בתקציב, וברור שלא תבנו אותן. אני מוכן להתחייב שאם תבנו 5 תחנות, זה יהיה הישג.

ע י ברקאי;

האם אוכל לשלוח מרור את הפירוט התקציבי?

היו"ר עי פרץ;

לא. הזמנו אתכם לישיבה היום, לא מחר. אני רוצה לשמוע תיאור כללי של המצב

בדרום.

א' בלמקר;

הבעיה בנגב אינה דווקא בישובים מסודרים כמו רהט ותל-שבע, אלא בכל הנוגע ל-50

אחוז מהבדואים היושבים בפזורה. אל אלה קשה להגיע ולרולקם אין חיסון. הממשלה פועלת

עתה ליישוב הבדואים, אך זהו תהליך ממושך.

היו"ר עי פרץ;

האם נכון שאין ביוב ברהט?

אי בלמקר;

כן. באף ישוב בדואי אין ביוב מרכזי. לאורך כל השנים אנו נלחמים נגד התופעה

הזו בוועדה לתכנון הבניה.

היו"ר עי פרץ;

מדוע אתם מאשרים מתן רשיונות בניה?

א' בלמקר;

אנו לא מאשרים רשיונות, אבל יש ועדה מחוזית אשר מחליטה.



היו"ר ע' פרץ;

היא מאשרת מתן רשיונות בניה בלי מערכת ביוב?

א' בלמקר;

אי; זח סוד.

היו"ר עי פרץ;

בונים עיר חדשה ללא מערכת ביוב?

א' בלמקר;

זה בניגוד להמלצתנו.

היו"ר עי פרץ;

זו המציאות בשטח?

א' בלמקר;

כן.

היו"ר עי פרץ;

זה מדהים.

ת' גוז'נסקי;

רהט קיימת כ-20 שנה. זוהי עיר חדשה.

י' לס;

פחות מזה, 12 שנים.

א' בלמקר;

הכיסוי החיסוני במיגזר הבדואי אינו כפי שזה נשמע בדו"ח שלפניכם, כי רק 75

אחוז מהילדים הבדואים רשומים בתהנות שלנו, ורק 90 אחוז מהם מחוסנים.

אי בן-אריה;

כפי שאמרתי, אם המערכת המטפלת באוכלוסיה הבדואית תגלה יכולת עילאית וכל ילד

הרשום בטיפת-חלב יהיה מכוסה, רק 75 אחוז מהילדים יהיו מכוסים.

א ' בלמקר;

זה לא נכון, יש לנו גם ניידות. אני עובדת במרץ כדי למסור דו"ח מתוקן למחלקה

לאפידמיולוגיה, ואני מקווה שהדו"ח יהיה מוכן תוך חודש ימים.

ב-1991. עקב מגיפת החצבת, מינה מנכ"ל משרד הבריאות ועדה בין-מוסדית שתפקידה

היה לבנות תכנית לצמצום פערים ולכיסוי חיסוני למיגזר הבדואי. היעד שלנו היה לסגור

את הפער בין שני המיגזרים, וזאת על-פי תכנית מפורטת לכמה שנים. קיבלנו תקצוב

הלקי להמלצות הוועדה, אך לא תקצוב מלא. אומר מה נעשה כדי לצמצם פערים; המלצת

הוועדה היתה למנות מראיינת אשר תראיין כל יולדת בד"ואית, על מנת לברר היכן היא

גרה. אם היא לא תגיע לתחנה עם תינוקה, אפשר יהיה לאתר אותה באמצעות ניידת ולחסן



את התינוק. קיבלנו תקציב ובבית-החולים סורוקה עובדת מראיינת אשר התכנית היא כי

תגיע אל כל יולדת בדואית. אנו מקווים להשיג עוד חצי תקן למראיינת,

בקשנו 6 ניידות, מספר שנראה לנו המינימום שבמינימום. אנו זקוקים למעשה ל-10

ניידות, אך קיבלנו רק 2 ניידות. אלה ג'יפים אשר יכולים לנסוע בדרכים קשות. הם

מופעלים על-ידי נהגים בדואים המכירים את השטה ו-2 אחיות לבריאות הציבור אשר

יכולים לחסן את התינוקות במקומותיהם. בשנה האחרונה במסגרת התקציב לצמצום פערים,

קיבלנו תקציב מיוחד כדי להתקשר עם קבלני מישנה המפעילים ניידת חיסון שלישית עבור

אוכלוסיה קטנה מאד. יש לנו בנגב 9000 בתי אב בדואים מפוזרים, ויש לנו כיסוי ל-300

בתי אב. הפעלתה של כל ניידת עולה 150 אלף ש"ח לשנה.

ביקשנו תקציב למחנכת בריאות אשר תכין תכנית ותפעיל אותה. מטרת התכנית היא

לעודד את השימוש בתחנות שלנו, לשם קבלת חיסונים. קיבלנו תקן לשם-כך, ויש לנו עתה

מחנך בדואי לבריאות, אשר מפעיל את התכנית בקרב האוכלוסיה הבדואית.

בנוסף לכך הגשנו תכנית למשרד הראשי לפני כחודשיים. מטרת התכנית היא לא רק

לצמצם פערים בחיסון אלא גם בתחומים אחרים של בריאות: משקל לידה נמוך, תמותת

תינוקות ועוד. עדיין לא קיבלנו תקציב לכך.

היו"ר ע' פרץ;

האם תוכלי להתחייב שלא תפרוץ מגפה בשנה הקרובה?

י' לס;

הבוקר הופיעה ידיעה על מגפת צהבת בצפון הארץ.

ע י ברקאי;

מדובר במקרי צהבת אצל תלמידי חב"ד בצפת. יש עליה במקרי צהבת מדווחים. בכפר

מנדא יש בעיה קשה עם מוסדות חינוך, ובעקבות ביקורת של רופא הכפר, ביקשנו לסגור את

מבני ההינוך.

חי כנענה;

אני רוצה להתייחס לרישום, דיווח והכסוי החיסוני באוכלוסיה המפוזרת, שאליה לא

מגיעים השרותים הרגילים. זוהי האוכלוסיה שאנו רוצים לשרת. כפי שהסבירה דייר בלמקר,

ישנם 9000 בתי אב מפוזרים. אם נערוך הישוב על-פי התקן המקובל במשרד הבריאות, אם

רוצים לתת שרות מלא, נצטרך לפחות 30 אחיות ו-30 ניידות. חיסונים הם הדבר הקל

ביותר לביצוע, ולכן אנו מצביעים עליו. אני מתחייב שתהיה מגפה במקום כלשהו בנגב,

אם השרות לא ישתפר. זוהי דעתי בתור איש בריאות הציבור. זה יכול להיות פוליו או

חצבת, השנה או בשנה הבאה. בחמש השנים הקרובות יקרה משהו שיפתיע את כולנו. אני

יכול לומר לכם כי בשבט אבו גיולי, בו אנו נותנים היום שרות מניעתי באמצעות רופא

ואחות, יש 60 משפחות ו-141 ילדים מתחת לגיל 16 שבדקנו את מצב החיסונים שלהם. רק

ל-40 אחוז מהילדים האלה יש חיסון מלא. ל-20 אחוז חיסון חלקי והשאר לא מחוסנים

כלל. זוהי אוכלוסיה הנמצאת בסכון מיוחד, אשר היא באה במגע אם אוכלוסיה מצפון הארץ

שיש בה חצבת. לפני שלוש שנים הגענו למצב בו 200 ילדים אושפזו ו-9 נפטרו, כולם

מאותה אוכלוסיה מרוחקת ולקרת שרותים.

ב-1987 נערך סקר אשר הראה שעל 17 אחוז מהילדים הערבים שנולדו בבית-החולים

סורוקה, אף אחד לא שמע פרטים לאחר שעזבו את בית-החולים. הכוונה היא הן למשרד

הבריאות והן למשרד החינוך. בילדים אלה צריך להתרכז.

למה כולכם מדברים על הנגב?

חיכנענה;

אתייחס גם לצפון. עד כמה שידוע לי, יש לפחות 10 אלפים איש במחוזות חיפה

והצפון, אליהם לא מגיעים השרותים.

ע י ברקאי;

שיוכיח לי.

היו"ר ע' פרץ;

הוא לא צריך להוכיח לך דבר. הופעתכם כאן כנציגי המשרד היא בלתי משכנעת.

בנסיבות אחרות הייתי אומר לכם; בזבזו זמנו של מישהו אחר. אני מתחשב בכך שזהו

יומכם הראשון ללא שר. הייתי מביא אותו עכשיו לכאן, כדי שיראה כיצד מיוצג משרדו

בדיון כזה. היה צריך להיות כאן סגן השר, המנכ"ל או תקציבן.

הוקמה בשעתו ועדת מומחים שהשתתפתי בה. מינה אותה סגן שר הבריאות, והיא הגישה

דו"ח ביניים לפני 5 חודשים אשר מתייחס גם לנקודות בהן חסרים שרותים. סגן שר

הבריאות אמר שתפותחנה תכניות מתאימות, והמידע על-כך נמצא אצל סגן שר הבריאות.

בוועדה זו השתתפו 11 מומחים מתוך המשרד ומחוץ לו.

רציתי להצביע על-כך שהחיסונים הם אספקט אחד שקל להצביע עליו, אך הנתונים

מהשנתון הסטטיסטי מצביעים על המצב בכללותו. אם תמותת התינוקות במיגזר הערבי לעומת

המיגזר היהודי גבוהה פי שניים, עד גיל 5 היא קצת היא מזה ועד גיל 15 היא פי

שלושה.

י' לס;

תמותת ילדים יהודיים היא בדרך-כלל בשנה הראשונה לחייהם. לאחר שעברו את יושנה

הראשונה, שעור התמותה נמוך יותר. מה עם נישואי קרובים?

חי כנענה;

הישנותה כתוצאה מפגמים מולדים שהם תוצאה של נישואי קרובים, נגרמת בעיקר בחלק

הראשון של שנת החיים הראשונה. נישואי קרובים הם גורם אחד לתמותה, אך הוא משפיע

לא יותר מאשר על 15 אחוז מכלל התמותה בגיל הרך.

אי בן-אריה;

אני שמח על-כך שאני הייתי אחד הגורמים לדיון כאן היום. הצעתה של חברת הכנסת

גוז'נסקי באה בעקבות נתונים שפרסמנו ואשר הופיעו בשנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום

הילד. הנקודה העיקרית בחיסונים אינה היקף החיסונים אלא הרשומים בטיפות חלב. משרד

הבריאות פירסם לאורך השנים בנפרד את היקף הרשומים בטיפות החלב ואת היקף המחוסנים

מבין הרשומים. ברגע שמכפילים אחד בשני, מקבלים פערים עצומים הנוגעים לא רק

לבדואים בנגב. אחוז הילדים הלא יהודים עד גיל שנתיים שהיו רשומים בטיפות חלב

ב-1990. היה פחות מ-80 אחוז מכלל הילדים בנפת כינרת, שרון, פתח-תקווה, באר-שבע

וירושלים. לא יכול להיות ש-20 אחוז מהילדים הערבים, כלומר כל אלה שלא היו רשומים

בטיפות-חלב, לא נולדו בבית-חולים. כולם נולדים בבית-חולים.



ת' גוז'נסקי;

כולם נרשמים, כדי לקבל את קצבת הלידה.

אי בן-אריה;

הם לא מגיעים איכשהו לטיפת-חלב ואינם מופיעים ברישומיה. במצב כזה, גם אם

התחנה היא יעילה ביותר, עדיין 20 אחוז מהילדים לא יהיו מחוסנים.

יש בעיה דומה בהיקף קצת יותר נמוך גם בנפת תל-אביב. שם ההסבר שנותנים אנשי

משרד הבריאות ואנשי מקצוע הוא שיש תופעה נרהבת של חיסונים פרטיים, אבל איני מקבל

את ההסבר הזה כאשר מדובר בבדואים, בתושבי טירה או כל ישוב אהר באזור השרון. בעיה

אחרת אשר הולכת ומחריפה בשנים האחרונות היא הורים שאינם מרוסנים את ילדיהם בטיפות

חלב, בגלל התשלום. התשלום בתחנות לבריאות המשפחה הוא כבר לא סמלי. בירושלים הוא

למעלה מ-120 ש"ח. 120 ש"ח כאשר האשה בהריון ועוד 120 ש"ח לאחר הלידה. יש משפחות

שאינן יכולות לעמוד בתשלום זה.

נאמר כאן שמראיינת אחת בבית-חולים סורוקה צריכה לראיין את כל אלפי הנשים

הבדואיות היולדות, כלומר היא צריכה לראיין כל יום 10 יולדות. איני בטוח שתוכל

לעשות זאת.

י' לס;

זו אינה בעיה. הבעיה היא למצוא אותה אחר-כך בשטח.

אני רופא ילדים בנגב, יושב-ראש החברה לפדיאטריה אמבולטורית ואחראי על רפואת

ילדים בקופת-חולים כללית. ההבדל בין האוכלוסיה היהודית והלא יהודית בכל הנוגע

לתמותת תינוקות הוא גם תוצאה של הבדלים סוציו-אקונומי ים. אם הנתון הממוצע הוא 9

לאלף, אצל האוכלוסיה הערבית הוא מגיע ל-14.2 לאלף. הפער בין האוכלוסיה היהודית

לאוכלוסיה הערבית הוא של 1.6. מאז 1950 עד היום, הירידה בתמותת תינוקות היא

משמעותית. ב-1955 היתה תמותת התינוקות הערביים 80 לאלף ובאוכלוסיה היהודית 33-34

לאלף. הירידה בתמותת תינוקות ערביים מאז ועד היום היא פי 6, בעוד שהירידה בתמותה

של תינוקות יהודיים היא פי 3. הושקעו מאמצים רבים בשתי האוכלוסיות, על מנת לתת

תשובה לבעיה.

אם אנו משווים אוכלוסיה בדואית וערבית באזורים השונים של הארץ: עיירות,

עיירות פיתוח, ערים גדולות וכפרים - בהשוואה ליישובים ישראליים מקבילים, תמותת

התינוקות בקבוצים מגיעה ל-5 לאלף, משעורי התמותה הנמוכים ביותר בעולם, כמו ביפן.

לעומת זאת בכפרים ערביים, התמותה היא 20 לאלף. כלומר ככל שהיישוב הערבי קטן יותר,

כך עולה שעור התמותה, בניגוד למה שקורה ביישובים יהודיים. אלה נתונים המופיעים

בשנתון הסטטיסטי. בעיירות פיתוח עד 10 אלפים תושבים מגיע שעור תמותת התינוקות

ל-11.2, וזהו שעור דומה לזה הקיים בקרב אוכלוסיה בדואית של 20-30 אלף ילדים, כמו

זו הקיימת ברהט.

אנו מדברים על 25 אלף לידות לשנה בקרב האוכלוסיה הערבית והבדואית, לעומת 75

אלף לשנה בקרב האוכלוסיה היהודית. התמותה הכללית שונה על-פי האזורים והשונים בארץ.

אין הבדל משמעותי בין התמותה בנגב לזו שבאזור תל-אביב. באזור תל-אביב היא מגיעה

אפילו ל-24 לאלף לידות של תינוקות חיים. בירושלים מגיעה התמותה ל-15 בערך, ובאזור

חיפה וחדרה ל-11 לאלף - בדומה לנתונים בעיירות פיתוח יהודיות.

הבעיה אינה רק חיסונים, הבעיה היא גם הצורך בייעוץ גנטי כדי למנוע נישואי

קרובים אשר מוסיפים לתמותה ולתחלואה הגבוהה.

מה עושה קופת-חולים בתחומים אלה?

ע' כץ;

קופת-חולים כללית אחראית על המרפאה ברהט בה מטופלים 12 אלף ילדים. יש במרפאה

4 מישרות לרופאי ילדים ו-2 מישרות לרופאים כלליים. הבעיה שם היא עם האוכלוסיה

הניידת שקשה מאד להגיע אליה.

טי אלסאנע;

למה קשה להגיע אליה?

ע' כץ;

משרד הבריאות עושה מאמץ גדול להגיע אליה באמצעות הניידות.

היו"ר ע' פרץ;

ברור שיותר קשה להגיע אל מי שגר ליד מרפאה, מאשר אל מי שצריך לנסוע אליו 100

ק"מ בג'יפ.

ע' כץ;

במאמצים משותפים לקופת-חולים, למשרד הבריאות ולאוניברסיטת בן-גוריון, חיפשנו

את כל הילדים שלא היו רשומים, על מנת לחסן אותם בשטה. זה היה לפני שנה והצי. עד

שלא נחסן 93 אחוזים מכל האוכלוסיה, לא נוכל לומר שהדברנו את מחלת החצבת. זה מהייב

את כולנו למאמץ משותף. קופת הולים מכסה כמעט את כל האוכלוסיה הערבית בארץ עם

מרפאותיה. כמה מרפאות בנגב שופצו והנהיגו רפואה מייעצת טובה יותר. נפתהים מרכזים

לאשפוז יום בקהילה, כדי להקל על האוכלוסיה המקומית ועל ילדים הנזקקים לטיפול

מיידי,אך אינם יכולים להגיע לבית-ההולים. זה נעשה ברהט, בטייבה ובמקומות אחרים.

קופת הולים הכללית היא היהידה הנותנת תשובה לאוכלוסיה זו.

תי גוז 'נסקי;

כולנו צריכים להעריך את העובדה שקופת-חולים כללית פועלת באזורים אלה. היא

קופת-ההולים היהידה המגיעה אליהם ונותנת שרות רפואי. איו וכוה על הראשוניות ועל

השיבות התרומה האדירה לרפואה הציבורית. לאהר כל דברי יושבה האלה אני רוצה לשאול,

האם לדעתך שרותי הרפואה הניתנים לילדים במרפאת רהט הם ברכוה הראויה. האם זה נכון

שרופא הילדים ברהט מטפל ב-70 ילדים ביום? האם זה נכוו שאיו במרפאה מכשיר רנטגו,

ולצורך צילום רנטגו צריך לנסוע לבאר-שבע? האם ביישוב איור בארץ בסדר גודל כזה,

יכול להיות שלא תהיה מכונת רנטגן?

י' לס;

צריך גם רנטגנולוג שיקרא את התוצאות.

ת' גוז 'נסקי;

האם ראית איך נראה הדר ההמתנה במרפאת רהט? היתה צריכה לקום כאו זעקה בקשר

לרפואת הילדים שם. יכול להיות שקופת הולים צריכה יותר תקציבים ומשרד הבריאות צריך

לעשות יותר, אך צריך לומר את הדברים האלה.

האם נכוו שאתם "עושים הנהות" לילדים בדואים? האם יש אצלכם כלל לפיו מעלימים

עין מאנמיה של ילדים ערביים?

זוהי האשמה חמורה ביותר.

ת' גוז'נסקי;

לא במובן הזה שאיש לא מתחשבים, אלא במובן אחר: מכיוון שרוב הילדים מגיעים

במצב של אנמיה, הם מקבלים טיפול, למרות שילדים אחרים לא היו מקבלים טיפול אם היו

מגלים שהם סובלים מאנמיה. כלומר, יש התייחסות משלימה כלפי אנמיה של ילדים ערבים.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שתסבירי את דבריך.

ת' גוז'נסקי;

הטענה ששמעתי היתה, שיש שורה של טיפולים שאינם ניתנים לילדים שיש להם אנמיה.

אומרים לו ללכת הביתה, לטפל באנמיה ואחר-כך לחזור לטיפול. לעומת זאת ההתייחסות

לילדים הבדואים משלימה, כי המצב כל-כך חמור מבחינה זו, שגם הרופאים מרימים ידיים.

האם נכון הדבר, ש-50 אחוז מהילדים הבדואים סובלים מאנמיה?

ע' כץ;

רופאים וצוות מקצועי מבית-החולים פועלים במסגרת מרפאת רהט. בצוות זה כלולים

גם שלושה מומחים לרפואת ילדים ורופאים בדואים וארורים. זו היתה מרפאה ראשונה

במיגזר הערבי והבדואי בישראל, בה הופעלה הושיטה הזו. פתחנו ברהט גם מחלקה לאשפוז

יום, באמצעות כספים שהגיעו מהמחוז ומבית-החולים. בדרך זו ביקשנו לתת תשובה לפניות

המרובות של האוכלוסיה הבדואית אל חדרי המיון של בית החולים ולאשפוז בבית-החולים.

ת' גוז'נסקי;

מדובר בחדר מיון קדמי?

ע' כץ;

מדובר ביותר מזה. מדובר באשפוז יום של ילדים. המרכז פועל מזה ארבע שנים, והוא

מונע 40 אחוז מהפניות לחדר מיון ואשפוזים קצרים, בעיקר בימי הקייץ בהם מתרבים

מקרי ההתייבשות. המקום פתוח כל יום בין 8.00 בבוקר ל-3.00 אחר-הצהריים, וגם ביום

שישי פועל מוקד רפואי.

האנמיה היא חלק מתסמונת חברתית-תזונתית של האוכלוסיה כולה. גם באוכלוסיה

היהודית יש אנמיה, אם כי בסדר גודל ארור. בעולם קיימת אנמיה. ילדים ומבוגרים

בדואים מאזור באר-שבע מקבלים טיפול גם אם אינם מבוטחים בקופת-חולים.

תי גוז'נסקי;

אחר-כך אתם מחייבים אותם בתשלום.

ע' כץ;

אנו דואגים יחד עם משרד הבריאות לחסן את הילדים המגיעים לבית-החולים.

פ י עבד אל-חי;

לא צריך להיות חכם גדול, כדי לקשור את מצבם הבריאותי של הילדים עם המצב

החברתי-כלכלי של המשפחה. ככל שהעוני יותר קשה, כך גם מצבם התזונתי של הילדים ירוד

יותר והנטיה שלהם לחלות במחלות גבוהה יותר. אפשר היה לחסוך בהוצאות האשפוז של



הילדים, אם היו משקיעים יותר ברפואת מונעת. אם מסתכלים על ילדים בבתי-ספר ערביים,

אפשר להבחין בכך שמבנם הפיזית שהוא תוצאה של מצב חברתי.

היו"ר עי פרץ;

הקביעה הזו שלך נראית לי מוגזמת.

פ י עבד אל-חי;

היתה רגרסיה גדולה במתן שרותי רפואה מונעת לילדים. אביא דוגמה מטירה שהיתה

מהיישובים הראשונים במיגזר הערבי שהיתה בה מערכת ביוב. במשך יותר מ-8 שנים לא

ביקרו אחיות בבתי-ספר.

ת' גוז 'נסקי;

לנושא זה אין יותר תקנים של משרד הבריאות. מדובר היום בתקנים עירוניים.

פ' עבד אל-חי;

עירית טירה לא נתנה במשך 8 שנים שרותי רפואה מונעת לתלמידי בתי-הספר. כאשר

העיריה היא זו שצריכה להחליט אם להתקשר עם קופת-חולים, לפעמים היא מקבלת ההלטה

מוטעית הפוגעת באוכלוסיה הלשה מאד. הטלת האחריות על הרשויות המקומיות גורמת לכך

שילדים אינם מקבלים את השרות הזה. אשר נותנים חיסונים לילדים בכיתות ז-ה, הם

צריכים לשלם בעצמם. אני מניה שכתוצאה מכך יש הרבה ילדים בטירה שלא קיבלו

חיסונים. פעם נתנו את החיסונים בתוך בית-הספר על-ידי אחיות. היום אין זה כך.

י' לס;

האם ההורים בטירה משלמים את האגרה עבור שירותי בריאות?

פ י עבד אל-הי;

יכול להיות שראש העיר בטירה אינו רוצה לגבות את האגרה מטעמים פוליטיים.

היו"ר עי פרץ;

אני יודע שבימים בהם משרד הבריאות היה ממונה על הטיפול בבתי-הספר והאהיות שלו

היו מגיעות לבתי-הספר, הענין פעל טוב יותר.

י י לס;

קיבלנו את התשובה, שפוליטיקאים אינם גובים את האגרה - כפי שאינם גובים גם את

הארנונה. אם יש בעיה בכפר הערבי, אנהנו צריכים לדעת את זה.

פ' עבד אל-הי;

כאשר מדברים על אוכלוסיה אשר זקוקה להגנת הממשלה, אני הושב שצריך להגן עלינו.

כאשר יש משפהות עניות שאינן משלמות ביטוח רפואי מהכנסתן, רבות מהן הופכות לרוסרות

ביטוה רפואי. אני מעודד משפחות שיש בהן ילד חולה, לקחת אותו לבית-חולים, כדי

שיקבל טיפול רפואי. אני חושב שצריך להבטיח שכל ילדי ישראל יהיו מבוטהים, ואין זה

משנה מהיכן יגיע הכסף. אפשר לחייב גם את הרשויות המקומיות לדאוג לרפואה מונעת

בבתי-הספר. משרד הבריאות יכול לשלם עבור השרות הזה, ולגבות את התשלום מהרשות

המקומית.



ע' ברקאי;

יש לי כאן את הפעולות הקונקרטיות שסגן שר הבריאות עשה בין אוגוסט 1992

לאוגוסט 1993.

היו"ר עי פרץ;

אין לי ענין לשמוע את משרד הבריאות. לאחר היחס שאנו זוכים לו ממשרד הבריאות,

לא היה ראוי שמשרד הבריאות ידבר כאן. לא רציתי לפגוע בכם אישית, אך איני רוצה

לשמוע את משרד הבריאות באמצעות דפים ופרוטוקולים, של סגן שר כזה או אחר. מדובר

כאן במעמדה של הוועדה.

ט' אלסאנע;

הנושא המועלה כאן הוא נושא חשוב מאד, לכן הייתי מצפה שיהיה כאן מנכ"ל משרד

הבריאות וסגן השר. אני חושב שגם משרד החינוך יכול היה לתרום.

היו"ר ע' פרץ;

גם מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר.

טי אלסאנע;

מה שנאמר כאן הוא אהד הסימפטומים למצב המיגזר הערבי. כאשר המצב הכלכלי קשה,

כאשר משפחות חיות מתחת לקו העוני ואינן יכולות לספק שרות רפואי, וכאשר השרות

הרפואי ניתן כפי שניתן למיגזר הערבי - אלו התוצאות. במיגזר הבדואי המצב

קטסטרופלי. כ-60 אלף אנשים חייבים לנסוע 30-40 ק"מ על מנת להגיע למרפאת המיעוטים

בבאר-שבע, למרות שבקרבת מקום מגוריהם יש מרפאות השייכות לקופת-חולים, למשל ברמת

הנגב. אנשים המתגוררים בסמוך, אינם יכולים לקבל שם את השרות הרפואי. אומרים להם

שאין הם שייכים, והם חייבים לנסוע למרפאת המיעוטים בבאר-שבע.

ת' גוז'נסקי;

גם למד"א בעומר אין הם יכולים להכנס.

טי אלסאנע;

אתה צריך להגיע ב-5.00 בבוקר, כדי לקבל מספר מוקדם. כאשר מגיעים לרופא, הוא

שואל; משתעל? ונותן אקמול. הנתונים הם תוצאה של המצב העגום. ברהט מוצב שלט; כאן

בונים מרפאת קופת-חולים. לפני כל מערכת בחירות, מציבים את השלט. לאחר שמסתיימת

מערכת הבחירות, מסירים את השלט ומעבירים למחסן, עד למערכת הבחירות הבאה.

נראה לי שקיימת מדיניות שמינהל מקרקעי ישראל הוא צד אחד בה, של ניצול השרות

הרפואי כאמצעי להץ על התושבים, על מנת לאלץ אתנם לעבור מהמקום בו הם מתגוררים

ליישובי הקבע. מכיוון שהוק חינוך חובה מחייב הקמת בית-ספר, מקימים בית-ספר, אך לא

מוכנים להקים מרפאה, על מנת לאלץ את התושבים לעבור לאחד מיישובי הקבע.

קופת-חולים בבאר-שבע היא אשר מחליטה, לאיזו קופת-חולים יעבור אותו אדם. אדם

המתגורר בתל-שבע ייאלץ לקבל את השרות הרפואי בהורא, כי רוצים שיעבור לגור שם. יש

כאן מדיניות מכוונת, והפקרה זדונית של האוכלוסיה הזו מצד משרדי הממשלה. מדובר כאן

בסכנת נפשות ופיקוח נפש.

י' כץ;

הנושא הזה לא עלה בשנה-שנתיים האחרונות, גם לא בחמש השנים האחרונות. זהו מצב

קיים אולי עוד מלפני קום המדינה, אבל בוודאי מאז קום המדינה הוא באחריותנו. צריך

להיות ברור לממשלה שכל השקעה בתחום זה תניב פירות ותחסוך כספים לממשלה. להעדר

השקעה, להעדר טיפול מונע או טיפול רפואי, תהיינה השלכות מזיקות מאד על חיי החברה,



הכלכלה והתעסוקה בעתיד. אין לי ספק שצריך להשקיע יותר- משאבים ברפואה במיגזר

הערבי בכלל והבדואי בפרט.

לא הייתי מציע, אדוני יושב ראש הוועדה, לסיים את הדיון היום, כי נדמה לי

שהבעיות שהועלו כאן נוגעות למערכת היחסים בין הממשלה, השלטון המקומי והרשויות

המקומיות. אני יוצא מנקודת הנחה שהמצב ברשויות מקומיות ארורות לא פחות חמור מזה

שתואר כאן בטירה. אני לא הושב שדווקא טירה היא זו אשר נותנת הנחות בארנונה ואינה

גובה אגרת חינוך, יותר מרשויות אחרות. צריך לשאול, האם אנו ממשיכים להפקיד את

הטיפול ברפואה המונעת בבתי-הספר בידי הרשויות המקומיות, או שמא אנו מטילים את

החובה הזו על הממשלה, על כל המשתמע מכך. יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לנטרל

שיקולים זרים, היא על-ידי העברת הנושא למימשל המכזי. כדי לקבל החלטה סופית

בנושא, הייתי מציע לנו לשמוע את נציגי הממשלה העוסקים בנושא, גם ממשרד האוצר וגם

מהשלטון המקומי.

י י לס;

יש כאן מצב בלתי נסבל, של תמותה כפולה של תינוקות במיגזר הערבי; 4.6 לאלף

במיגזר היהודי, לעומת 7.6 במיגזר הערבי. אני רוצה לומר לחבר הכנסת טלב אלסנע שזה

בלתי נסבל לשלוח אנשים למרפאה בדרום באר-שבע, כאשר בערד ובשאר המקומות יש מרפאות.

אני רוצה לספר לך שאתה יכול להגיש על-כך בג"ץ. תפתח את סעיף 63 בתקנות

קופת-חולים. זה סעיף שלקח לי שנתיים של מלחמה במנגנון, עד שהצלחתי לשנותו. בסעיף

זה כתוב שכל חבר בקופת-חולים יכול לגשת לכל מרפאה ולכל רופא במסגרת המחוז בו הוא

נמצא. במחוז הנגב יכול כל חבר לגשת בכל עת לכל מרפאה.

היו"ר ע' פרץ;

הוועדה הזו אחראית על שרותי הבריאות שנים רבות, עוד מהיותה ועדת השרותים,

ואומרת לי מזכירת הוועדה שהיא יכולה להשיג כמעט כל מסמך, אך המסמך השמור ביותר עד

להקמתה של הוועדה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, היה תקנוני הקופות.

י' לס;

הואיל ועל-פי חוק ביטוח בריאות כל אזרח יוכל לבחור את קופת החולים בה ירצה

על-פי תקנונה, ולאחר מכן יקבל על עצמו את עול התקנון - יהיה התקנון מסמך גלוי.

יש סעיף אשר נקרא מומים מולדים. במיגזר היהודי 1.8 מהתינוקות - על כל אלף

לידות - מתים כתוצאה ממומים מולדים, ובמיגזר הלא-יהודי 4.6 לכל אלף, כלומר פי

2.5. זוהי תוצאה של נישואי קרובים, ובתופעה זו צריך להילחם, כדי להקטין את תמותת

התינוקות. תחת גורמים הנקראים סיבות אחרות. ובלתי מוגדרות, נכנסות גם סיבות מן

הסוג הזה, וכאן התמותה היא 1.3 במיגזר היהודי ופי 3 מכך במיגזר הערבי. אני

משוכנע שאחת הדרכים להקטין את תמותת התינוקות במיגזר הערבי היא צמצום התופעה של

נישואי קרובים. אני פונה לידידי במיגזר הערבי להעביר את המסר הזה הלאה.

ת' גוז'נסקי;

אני רוצה לספר סיפור נוסף מהביקור האחרון שלי בנגב; בדואי משבט המתגורר

מאחורי הגדר של עומר, ניסה להכנס עם ילדו למרפאה בעומר, משום שחשב שילדו שבר את

הרגל. השומר עצר אותו ואמר לו: אתה לא יכול להכנס. לא זו בלבד, הוא החזיק אותו

שעתיים, עד שבא שוטר כדי לבדוק מה הוא עושה בסביבה, ורק אחר-כך שיחרר אותו למרפאה

בבאר-שבע.

אני יודעת שיש הרבה אחיות לבריאות הציבור, שהן טובות ומעלימות עין, אבל הכלל

לגבי גביית תשלום עבור שרות רפואי הוא קבוע. באזורים אלה צריכות להינתן הנחיות

ברורות; קודם כל צריך לחסן את הילד, ואחר-כך לנהל משא ומתן ארוך ומייגע עם המשפחה

על התשלום. נשים באות ללדת בבית-חולים, כדי לקבל את מענק הלידה וכדי להכנס לרישום

שבעקבותיו מקבלים קיצבת ילדים. במשפחות בהן יש הרבה ילדים ומעט מקורות הכנסה,

קיצבאות הילדים הן אחד ממקורות ההכנסה הבטוהים ביותר.



המסקנה שלי היא שמדינת ישראל יודעת על קיומם של כל הילדים. אין כמעט ילדים

שנולדים ואיש לא שמע עליהם. גם אם נולדו בבית, מודיעים עליהם כדי לקבל את הקיצבה.

מדוע אי אפשר שיהיה רישום מלא במחוזות משרד הבריאות?

שמענו כי בדרום ביקשו 6 ניידות, צריך 30 ונתנו רק 2 ניידות. צריך שתהיה

תכנית שתאמר כיצד נגיע בעתיד לכיסוי המתאים בניידות. בנושא זה צריכה לבוא תביעה

ברורה.

איני רוצה להכנס עתה לבעיה של נישואי קרובים, אבל אני חושבת שכולנו יודעים

שאפשר היום לגלות מומים מולדים עוד בשלב ההריון, על-ידי שימוש במכשירי

אולטרה-סאונד ובבדיקות אחרות. בעת ביקורנו בנגב ראינו את הנשים הבדואיות הבאות

לבדיקת אולטרה-סאונד, ראינו את התלהבותן הבלתי רגילה ואת התרגשותן. אני חושבת שיש

דרך להביא אוכלוסיה לבדיקות אלו, לא רק על-ידי שימוש באיומים אלא גם על-ידי שימוש

בשכנוע. הרחבת שרותי בריאות הציבור נראית לי אחד הדברים החיוניים ביותר. צריך

להסביר לאמהות מדוע חיסונים דרושים. צריך למצוא את התמריץ הכספי לנשים, שתלמדנה

את נושא בריאות הציבור, גם מקרב האוכלוסיה הזו.

לא רק תמותת תינוקות במיגזר הערבי גבוהה יותר, אלא גם תמותת ילדים. מכאן

החשיבות הרבה מאד של עבודת אחיות בבתי-הספר. האחיות תגלינה את הילדים החולים בשלב

מוקדם, ואני יודעת מנסיוני האישי מה יכולה לעשות אחות טובה בבית-ספר, וכיצד היא

יכולה לגלות דברים שאפילו ההורים המסורים ביותר אינם שמים לב אליהם. לא מדובר כאן

במשימות בלתי אפשריות.

היו"ר ע' פרץ;

אני נאלץ לסכם את הישיבה, למרות שחסרים לנו נתונים. איני יכול לומר אפילו

מילה טובה אחת למשרד הבריאות על השתתפותו כאן.

אני מבקש לשלוה פניה חריפה מאד אל כל משרדי הממשלה: הבריאות, האוצר והחינוך.

אני מבקש לשלוח אליהם נזיפה המורה ביותר על הזלזול בנושא ובכנסת.

אני מבקש להקריא את החלטת הסיכום: הוועדה רואה בחומרה את המשך המצב בו תמותת

הילדים באוכלוסיה הלא יהודית ממשיכה להיות גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לאוכלוסיה

היהודית, ומתרשמת כי התייחסות משרדי הממשלה הינה התייחסות מקלה, לנושא שהוא ענין

של חיים ומוות. הוועדה מזהירה כי אם המצב יימשך ואם לא יינקטו הפעולות המערכתיות

הן לטיפול במערך הסניטרי הסביבתי לרבות בינוי מערכות ביוב ביישובים והן בפעילות

למניעה באמצעות חיסונים וטיפולים - אנו צפויים להתפרצויות של מגיפות נוספות,

בעיקר של צהבת, חצבת ופוליו. הוועדה פונה למשרד הבריאות להקים צוות בין-משרדי

שירכז את פעולות המניעה למחלות בקרב האוכלוסיה הלא יהודית מיום הלידה ועד גיל 16.

הוועדה פונה למשרד הבריאות לערוך סקר השוואתי ביו מספר הילדים שנולדו

בבתי-החולים, לבין מספר הילדים הרשומים לצורך מעקב בתחנות לבריאות המשפחה.

הוועדה פונה למשרד הבריאות ולמשרד הפנים לבנות מחדש את שיטת הפעלת אגרת הבריאות

הקבועה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך והפעלתה בבתי-הספר במיגזר הלא-יהודי. הוועדה פונה

אל משרד הבריאות לבדוק מחדש את שיטת התשלומים עבור החיסונים הניתנים במיגזר הלא

יהודי ובמרפאות לבריאות המשפחה.

התשלום אינו עבור החיסון אלא עבור נשרות במרפאות. החיסון עצמו הינם.

הוועדה פונה אל משרד האוצר לאשר מיידית 10 ניידות לנגב, לטיפול בפזורה

הבדואית. תודה רבה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)