הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ג', כ' בשבט התשנ"ד, 1.02.1994, בשעה 10:07

חברי הוועדה: היו"ר ע. פרץ

נ. בלומנטל

ת. גוז'נסקי

ח. דייו

ב. טמקיו

ל. לבנת

י. לס

ע. מאור

ד. מנע

נ. חזן, ח"כ

י. ערד, המוסד לביטוח לאומי

ר. הורן, עוי'ד, המוסד לביטוח לאומי

ד. גורדון, המוסד לביטוח לאומי

ל. זיאת, אס חד-הורית, הסתדתת עובדי המדינה

א. סרגייב, אם חד-הורית, הסתדרות עובדי המדינה

מ. פנחס, עובדת סוציאלית רמת-גן, הסתדרות עובדי

המדינה

ל. חובב, סגן היועץ המשפטי, משרד העליה והקליטה

א. ליין, משרד העליה והקליטה

א. גפן, אגף התקציבים, משרד האוצר

י. כהן, אגף התקציבים, משרד האוצר

נ. מיכאלוב, אגף התקציבים, משרד האוצר

ח. פלץ, אגף התקציבים, משרד האוצר

ח. פרנקל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ע. ביבי, עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

ד. אורנשטיין, משרד המשפטים

ע. הוכוולד, אמונה

א. לזר, ויציץ

א. רוזנבלום, עוי'ד, ויצ"ו

ר. כהנא, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

א. פלפל, עו"ד, יועצת משפטית, נעמת

ד. ואלנסי, יו"ר ארגון עמותת נשים עגונות

מ. איסרוב, עו"ד, שדולת הנשים

א. אדלר

מ. בוטון

חבר המתרגמים בע"מ

1. חוק משפחות חד הוריות (תיקון) התשנ"ד-1993

.2 הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון)- הגדלת הסיוע למשפחות חד -הוריות)



1. חוק משפחות חד הוריות (תיקון) התשנ"ד -1993

אנחנו דנים חיום, דיון משולב, בשתי הצעות

חוק, לתיקון מעמדם וזכויותיהם של משפחות חד

הוריות. עומדות בפנינו שתי הצעות, הצעה אחת של חברות הכנסת ענת מאור

ונעמי בלומנטל, תמר גוז'נסקי, יעל דיין נעמי חזן לימור לבנת, אסתר

סלמוביץ, שעומדת להכנה לקריאה שניה ושלישית. יש לנו גם את הצעת החוק של

ח"כ חיים דיין, שעברה בקריאה טרומית ונמצאת בהכנה לקריאה ראשונה. אני

אהפוך את הסדר, למרות שהדבר ההגיוני הוא שנתחיל עם הצגת ההצעה שעומדת

לפני קריאה שניה ושלישית, אתן את זכות הדיבור הראשונה דווקא, לח"כ חיים

דיין, וזאת בגלל העובדה שזאת היא אחת ההצעות הראשונות שלו. בהצעה האחרת

גם נכנס לפרטי הפרטים, לכן, אתן לח"כ דיין, את המעמד הראוי להצעתו.

בבקשה ח"כ דיין תציג את ההצעתך.

ח. דייו; הצעת החוק הנוכחית, שעברה בקריאה טרומית

מדברת, על השתתפות והגדלת סל החינוך למשפחות

חד הוריות. היום, כידוע, משפחות שילדיהם נמצאים בגיל בין 6 ל-11,

מקבלות סל חינוך, בתחילת כל שנה בסכום של 605 שקלים. שאר הילדים

שנכללים בחוק חינוך חובה, אינם מקבלים את הסל הנוכחי. אני רוצה להציג

לכם נתון מסויים. סך כל המשפחות החד הוריות במדינת ישראל, 63,000. סך

כל המשפחות שיש להן ילדים עד גיל 18 86,000. סך כל המשפחות המקבלות את

הסל היום הוא 20,820 בגילאים האמורים. סך כל התלמידים שנכללים בסל

26,000, כאשר 6,000 לא ממשים את החוק הזה. כידוע חוק חינוך חובה, מחייב

אותנו, במדינת ישראל לתת, לכל משפחה לפחות עד 10 שנות לימוד עד כיתה

י', זה אומר שמבחינת הממשלה וחברי הכנסת אין גיבוי לתלמידים האלו שעברו

את גיל 11, ומדובר בקרוב ל-23,000 תלמידים עד כיתה יי, שאינם נהנים

מאותו סל חינוך.

ל. לבנת! אתה יכול לפרט את המספרים עוד פעם.

ח. דיין; סך הכל מי שמקבלים את הגימלה הם תלמידים

מגיל 6 עד 11. ומספרם 20,820. סך כל הזכאים

הם 26,085 שנכללים בסל הזה.

ל. לבנת; שמקבלים כבר?

ח. דיין; לא, אלו שמקבלים הם 20,000.

זאת אומרת, שאם הצעת החוק שלך תתקבל יתווספו

לזכאות עוד 6,800.

ח. דיין; אני אסביר את זה, לא הגעתי לנתון הזה. סך כל

של אותם משפחות, והילדים הזכאים היא 26,000.

סך הכל מקבלים 20,820 זאת אומרת, 6,000 לא מנצלים את הזכאות, דמי

התשלום החד פעמי לשנה שהם 605 שקלים לתלמיד שנכלל בקטגוריה זאת. חוק

חינוך חובה היום מחייב לפחות 10 שנות לימוד, החוק אומר שעד כיתה י'

החוק חל עליו. מכיתה י'-י"ב, הוא לא נכלל בחוק הזה, זאת אומרת, שהיום

בקטגוריה הנוכחית קרוב ל"56,000 ילדים שמלאו להם 18, והם לא מקבלים שום

סל חינוך. ואני לא מתיחס לגילאי ה-18 אלא אני מתיחס דווקא עד כיתה יי

ומסיבה אחת פשוטה.



היו"ר ע. פתי; כמה ילדים בין 11 ל-18?

בין 16 ל-18ז

מדובר בערך בשלושים ושנים אלף ילדים עד 16.

ועד גיל 18 ב-56,000. למה אני מציע את החוק

שהוא יהיה עד חוק חינוך חובה? כי אני לא רוצה לבוא ולהתנגש עם חוק

חיילים משוחררים.

היו"ר ע. פרץ; זאת אומרת שאתה עכשיו, בהצעה המקורית שלך,

יורד מגיל 18 לגיל 16.

ח. דייו; אני רוצה שזה יהיה עד 18, אבל יש שתי

אפשרויות לכן נתתי גם אלטרנטיבות. אנחנו

דנים בשני חוקים, שבעצם יכולים לסייע לאותו תלמיד ולאותה משפחה להשלים

את החינוך המינימלי. אני רוצה לבוא ולהוסיף על השעור המוגדל למקבלי

אבטחת הכנסה. סך כל ההכנסה בשעור מוגדל, למשפחות חד הוריות, עומד היום

על 1,270 שקלים בחודש. כאשר מדובר על שני ילדים זה בסך של 1,500 שקלים

לחודש, אני פשוט רוצה לברך את שרת העבודה והרווחה, שהעבירה בכנסת ה-12,

את החוק הזה. לא ניקח בחשבון את חוק חינוך חובה. אני מבקש מחברי הכנסת,

לתמוך בהצעת החוק הנוכחית, מסיבה אחת פשוטה, כי אני חושב שזה חלק

מהמאבק היום יומי. מדובר ב-40,000 תלמידים שלא נמצאים במסגרות החינוך,

שרובם באים מאותה שכבה סוציואקונומית קשה המאופיינת גם בקו העוני והן

גם משפחות חד הוריות. זה חלק מהמאבק להילחם מצד אחד, בנושא צמצום

הנשירה מספסל הלימודים ומצד שני לסייע למשפחות האלה. אני מעדיף שזה

יעבור לאוצר ושהאוצר אמת ייתן את הנתונים המדוייקים.

ח. פלא; הצעת החוק, של משפחות חד הוריות, עברה לפני

כשנה וחצי, בוועדת העבודה והרווחה, ברשות

אורה נמיר. זו היתה הצעת חוק שעברה בהסכמת הממשלה. היו הסכמות משותפות

גם בין חברי ועדת העבודה והרווחה לבין הממשלה. החקיקה הזו לוותה בתאום

מלא עם הממשלה נמצא כאן משה בוטון שיכול לאשר זאת. באה בזמנו, אורה

נמיר ואמרה; אנחנו תומכים בחוק משפחות חד הוריות במסכנים, מגדילים את

קצבת אבטחת הכנסה לנשים החד הוריות, אבל צריך לתת משהו, למשפחות חד

הוריות, שאינן מקבלות אבטחת הכנסה, היא הסמיכה את הממשלה או ביקשה

מהממשלה להביא הצעה שעולה 3-4 מליוני שקלים, שתתן משהו למשפחות שאינן

מקבלות אבטחת הכנסה. היתה התייעצות, בין האוצר והביטוח הלאומי, והובאה

הצעה. ההצעה הייתה לתת למשפחות חד הוריות שיש להן ילד בכתה אי,

ושזכאיות לקבל קיצבת ילדים. היה מבחן הכנסה, לקבלת קיצבת ילדים, לתת

להן מענק של כ-600 שקל, זה יוצא כ-18% מהשכר הממוצע. ח"כ הכנסת אז אורה

נמיר, ביקשה מהממשלה שזה לא יהיה מענק לכתה אחת, היא הקטינה את המענק

בצורה מסויימת ופרשה אותו עד כתה ה', הסכמנו. העלות הייתה, בסדר גודל,

של כמה מליוני שקלים. בינתיים חל שינוי אחד, אחרי שהחוק נכנס לפועל,

והשינוי היה, שקיצבאות ילדים נתנו לכולם, ואז במקום שזה יינתן רק לחלק

מן המשפחות החד חוריות, זה ניתן לכולם. העלות היום בלי השינויים שאנו

מדברים עליהם, היא בסדר גודל של כ-23 מליוני שקלים.

ל. ליבנת; כמה זה היה לפני החזרת הקיצבאות!



ח. פלץ; 9 מליוני שקלים. אנחנו דיברנו במקור על 3-4

מיליון, ובפועל זה עלה ל-9 מליוני ש"ח. אחרי

שהחזירו את קיצבאות הילדים זה עלה בצורה משמעותית. קו החשיבה היה שלא

כל המשפחות החד הוריות יקבלו, אלא רק חלק מהם. הצגתי כאן, את ההשתלשלות

העניינים, היום זה עומד על 23 מליוני שקלים.

ח. דיין; אני מוכרח לתקן אותן. מדובר ב-18,781,425

מספר מדוייק נכון להיום.

ח. פלץ; הוויכוח הוא, באיזה מחירים אתה משתמש. האם

אתה מדבר על מחירים של 93', כי אם אנחנו

מסתכלים על המענק במחירי 94' זה יעלה 23 מליוני שקלים. ככה זה מתוקצב

בתקציב המדינה.

יש לנו בעצם הרחבה של המענק עד גילאי 18. ההרחב הזו תגדיל את ההוצאה של

המענק, לסדר גודל, של קרוב ל-50 מליון שקל. סך כל העלות תהיה בסביבות

50 מליון שקל. וכאן יש בעיה, שהיא מחד, בעיה תקציבית, ומאידך, בעיה

נוספת, שהייתי מפנה לחברי ועדת העבודה והרווחה. ועדת העבודה והרווחה עם

הממשלה, גיבשו הצעה בנושא, אני חושב, שמן הדין, גם אם רוצים לתת הטבות,

לחכות פרק זמן מסויים, ולא מיד שנה וחצי אחרי שמחוקקים חוק, שהוא חוק

מיטיב עם משפחות חד הוריות. לבוא ולהגדיל בצורה משמעותיות בנושא הזה,

לכן הממשלה מתנגדת.

ל. ליבנת; הצטרפו למשק עשרות אלפי משפחות חד הוריות

עולות במהלך השנתיים כך שיש שינוי מאוד

משמעותי.

היו"ר ע. פרא; צריך להתחשב במה שהאוצר אומר, אבל אני מציע,

שקודם כל נקטין את זה לגיל 16, זה מקובל על

כולנו. אז במקום 11 שמות לימוד מצמצמים את זה לגיל חובה. אני מציע

שאנחנו נעשה סעיף שני שאומר שיש הבדל במענק עד גיל 11, עד סוף בית הספר

היסודי לבין המענק שמתקבל מגיל 11 עד 16. ואנחנו את הויכוח עם האוצר,

כמה הוא מוכן לתת, נעשה בשלב הבא, בקריאה הבאה. כלומר שיהיה פה חוק עם

שני סעיפים, 1,2, שסעיף 2 יהיה שהמענק יקבע בחלוק ה לשתי קטגוריות. אני

רוצה לקבוע את העקרון, ואת ההגדרה הממשית, אני רוצה לקבוע בקריאה

הבאה.

מ. בוטון; אנחנו לא יכולים. המענק היום הוא 18% מהשכר

הממוצע במשק. אז אנחנו צריכים לקבוע שעד גיל

11 יהיה 18% מהשכר הממוצע במשק ומגיל 11 עד 16 יהיה אחוז מסויים.

שהוועדה תקבע, שהיא מציעה לקבוע. אחרת זה שר האוצר יצטרך לקבוע מהו

גובה המענק.

היו"ר ע. פרא; יכול להיות שבהסדר עם האוצר, נגיע למצב

שמורידים %1 מכאן ומוסיפים %12 או 13%

מהשכר הממוצע. מגיל 11-16 יכול להיות שנגיע לתוספות סכום של 6-8 מליון

ונמצא מקורות עם משרד האוצר. ניתן לעסק לרוץ קצת, כי באמת גיל חובה,

הוא גיל מפתח. אז רציתי לקבוע פה, סעיף המאפשר בחוק לנהל משא ומתן על

כל החבילה.



מ. בוטון; זה לא יתכן, אנחנו צריכים לקבוע בחוק עצמו,

מה אנחנו רוצים. אני מציע לאשר אותו סכום.

סליחה עו"ד בוטון, האם היית יכול להגיד לנו

מה הנוסח שמופיע בחוק המשפחות החד הוריות?

18%.

אי אפשר בדיוו של רבע שעה להחליט החלטה של

כמה עשרות מליוני שקלים בלי שניתן לאוצר

אפשרות להציע לנו הצעות נוספות. אני מעדיף להביא הצעה בהסכמה, מדוע, כי

זה מבטיח רוב במליאה. אם נביא הצעה שהיא לא בהסכמה, ויכול להיות שתהיה

החלטה קואליציונית, יפילו אותה. אני מציע שנירשום בסעיף הזה, שמגיל 11

עד גיל 18 יהיה %10 מהשכר הממוצע.

קריאה; אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך, שהוועדה

צריכה להחליט מאין יבואו מקורות המימון.

ח. פלא; על חמישה שנתונים העלות היא 23 מליוני ש"ח.

אנחנו מוסיפים חמישה שנתונים נוספים. רק

שחמשת השנתונים הנוספים זה לא 18% אלא %10, אז העלות היא בעצם 23 מליון

כפול 10 חלקי 18, זאת אומרת בסדר גודל של כ-12 מליון שקל.

היו"ר ע. פרא; מי בעד ההצעה? תודה. אנחנו עוברים להצעה

הבאה. מי נגד? אין מתנגדים. אני מוד ה לכם.

ועדת העבודה והרווחה הכינה לקריאה ראשונ ה את

הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון

תשנ"ד-1993). היה כאן דיון לגבי נושאים מסויימים, לבסוף ההצעה הזאת,

שמוצעת כאן בכחול, היא הצעה שהייתה מוסכמת על דעת הוועדה ועל דעת משרד

האוצר והביטוח הלאומי, אני רוצה רק לציין, שהמציעות של הצעת החוק

הסכימו באותו שלב, להעביר את ההצעה בנוסח זה, לקריאה ראשונה על מנת,

שבקריאה שניה ושלישית יוכלו לדון שוב, בנושאים שלמעשה הם לא היו כל כך

שלמים איתם, כשדנו בזה להכנה לקריאה ראשונה.

אדוני היו"ר, אני אקרא את החוק, הוא קצר, ואחר כך נקיים דיון על כך.

"הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון התשנ"ד-1993). 1. בסעיף 1 לחוק

משפחות חד הוריות התשנ"ב-1992 (1) במקום ההגדר ה "הורה יחיד" יבוא "הורה

יחיד תושב ישראל שבחחזקתו ילד הנמצא עימו ואשר מתקיים בו אחד מאלה: 1.

הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו"". ההגדרה הזאת, למעשה

קיימת היום בחוק, כך שפה למעשה אין שינוי לגבי המצב הקיים, זה פשוט

שאלה של עריכה אחרת של החוק. "2. הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של

שנתיים לפחות, הוא פתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנשואין, הוא פעל

במסגרת הליך זה במשך שנתיים לפחות". זו הצעה חדשה, שבאה לפתור למעשה את

בעית מעוכבות הגט. הן חיות בנפרד מבעליהן, הן מתדיינות בבית הדין

הרבני, להשגת גט. בתקופה הזאת, לאחר שנתיים, מה שמוצע כאן, שהן פעלו

בהליך הזה, כי אז הם יחשבו למשפחות חד הוריות. אפילו אם הן למעשה,

עדיין לא, משפחות חד הוריות. זאת אומרת לא התגרשו. "3. היא עגונה

כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב התשכ"ח-1968" פה אני צריך



להדגיש ש"עגונה" על פי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי, היא לא בדיוק אותה

עגונה, שמגדירים אותה לפי תדין הדתי, אלא יש הגדרה מיוחדת שהיא למעשה,

יותר "חילונית", אם אפשר לומר כך. אני אקרא את ההגדרה של עגונה בחוק

"עגונה, זו אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה,

לרבות אשה, שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה ארוכה בחוץ לארץ ולא נשא

באותו זמן, במזונותיה". במלים אחרות, אשה שבעלה נמצא בחוץ לארץ ולא

נושא במזונותיה ושלא בהסכמתה, היא עגונה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח

הלאומי. היא תהיה זכאית לפי ההצעה, גם כהורה יחיד, למענק שמשתלם בחוק

להורים יחידים.

הסעיף השני זה משהו טכני.

אנחנו קיבלנו תזכיר מפורט בעניין הזה מאגודת "איקר" איחוד ארגונים ארצי

וביו לאומי, לשחרור עגונות. האגונה מציעה תיקונים בהצעת החוק בכחול,

חברת הכנסת ענת מאור אימצה, את ההצעות האלה, והיא מבקשת להתייחס

אליהן.

ע. מאור! אני רוצה לברך את הוועדה ואת המליאה שכבר

אישרה את החוק בקריאה ראשונה, שכן החוק הזה

נועד לקדם סוגיא מאוד קריטית ולא את הבעיה כולה, של העגונות ומעוכבות

הגט. אני רוצה להזכיר שכוועדה למעמד האשה, אנחנו עובדים על הנושא הזה

בהקשר הרחב, ח"כ נעמי חזן, שמרכזת את הנושא של בעית העגונות, מרכזת

חקיקה גדולה, עם כל הוועדה, גם בנושא חד הוריות. אנחנו עובדים גם בהרבה

מישורים אחרים, כמו הגדלת המשכנתא. בטיפולן של ח"כ לימור לבנת וח"כ יעל

דיין, הצלחנו במאבק להגדיל את המשכנתא וכוי. זאת אומרת, זה קטע ממיכלול

מאוד גדול, שאנחנו עוסקים בו, לאורך שנה וחצי ועסקו בו גם בעבר, ויש

רצון להגיע להישגים.

חשיבותו של החוק כפי שאמר עו"ד בוטון, היא בעובדה, שבהעדר התקדמות

מספקת ברמת החקיקה לפתרון מצבה של העגונה ושל מעוכבת הגט, לפחות הנשים

האלה תוכלנה לזכות בחלק מהזכויות הסוציאליות של חוק חד הוריות. זה הישג

גדול מאוד. ואני מברכת, את ח"כ חיים דיין, על הצעתו. איפה מתנסח המכתב

הזה? אני מקווה שכל חברי הוועדה ראו אותו, ואשר העלינו אותו גם בישיבה

הקודמת וגם בדיון במליאה. בשתי הצעות לתיקון. התיקון הראשון, הוא לגבי

סעיף 1-2. אין לנו מחלוקת על העובדה, שבני זוג החיים שנתיים לפחות

בנפרד. לעומת זאת יש לנו מחלוקת רצינית על מצב ההליך, האם צריך לחכות

שנתיים של הליך? הוויכוח הוא לגבי ההליך, כאשר צריך להדגיש פה, את מצב

הרצף, הרבה פעמים פתיחת ההליך הפורמלי, באה לאחר שנה-שנתיים, שכבר

נמצאים בפועל במצב של פירוד. הפנייה שלנו היא לשנות רק את הפיסקה השניה

בסיפא במקום שנתיים שנה.

ההצעה השניה היא להוסיף סעיף 1.4זאת אומרת, אני רוצה לציין, שהנוסח

כפי שעו"ד בוטון הקריא, של הביטוח הלאומי, לגבי עגונות, הוא טוב מאוד.

והוא גם כתוב פה בדברי ההסבר, לעומת זאת, זה לא פותר את בעיית העולות

החדשות, וזו עכשיו בעיה קריטית. כשהתחלנו לחוקק את החוק, אפילו לא

ידענו את עוצמתה של הבעיה והגיעו אלינו הרבה פניות.

קודם כל, אקריא את הניסוח. סעיף 1.4 מוצע שיהא מנוסח כך: "הוא עולה חדש

אשר נמצא בישראל שנה ובן זוגו אינן שוהה בארץ". זה בא לענות על מצב החד

הוריות שהם לא בשום הליך של גירושין. מספר העולות הוא קרוב ל-13,000,



מאחר שהם מגיעים לארץ כיחידים או יחידות, משרד הקליטה, לאחר בדיקח,

נותן להם מיד, זכויות של חד הוריות למהלך שנה בסל הקליטה. הבעיה מתחילה

עם גמר השנה של סל הקליטה והמעבר ל"חיים האזרחיים". מוטד הנישואין שונה

בחבר העמים, והם לא נמצאים בהליך גירושין רשמי, מוצע, שלאהר שנה, הנשים

או הגברים יוגדרו כ"חד הוריים" ויהנו מהחוק הזה. תודה.

ת. גוז'נסקי; אני רוצה להצטרף להערכה, להצעת החוק והרחבתו

לקבוצות גדולות של נשים, שקודם הוגדרו,

כמשפחות חד הוריות. ההערות שלי מתייחטות לשני נושאים, לגבי הנושא של

הסעיף הקטן 1-2, לגבי "חי בנפרד" ו"פתח בהליך גירושין". בין הנשים

שבמיוחד סובלות מהתופעה הזאת, של עיכוב גט, מהנטיון וגם מדיונים

בוועדות, אנחנו יודעים, שעיכוב הגט, הוא לא שנה שנתיים, אלא יכול להיות

גם עשר שנים ויותר. קיים מצב, שאם אין חלוקת רכוש בין בני הזוג, למעשה,

שני בני הזוג ממשיכים להתגורר באותה דירה ומקיימים שני משקי בית באותה

דירה. העניין הזה, של לגור באותה דירה, הוא אחד הלחצים המאוד חריפים על

האשה, לחזור בה מהתביעה לגט. כלומר גם כשהאשה מצליחה להשיג בבית משפט

בטענה של אלימות או איומים וכוי, הרחקה של הבעל לתקופה מסויימת,

כשפוקעת התקופה הזו, כשנגמר המועד, הוא חוזר הביתה. כי זה אף פעם לא

נצחי, זאת לא הרחקה לצמיתות, זאת הרחקה לחודש, הרחקה לחודשיים, הרחקה

מסוים, ואז הוא חוזר ושוב מתגורר בבית, עד הפעם הבאה או התביעה הבאה

למשטרה וחוזר חלילה. לכן אני שואלת ותוהה, האם נשים כאלה, שהן דה-פקטו

חד הוריות, הן דה-פקטו מקיימות משק בית נפרד, המושג "הי בנפרד מבן

זוגו" אני רוצה לשאול, בקול רם, האם לא כדאי להוסיף "חי בנפרד או מנהל

משק בית נפרד".

היו"ר ע. פרץ; אני לא מוכן שמישהו יוביל את המצב לכך

שהממשלה עוד פעם תתחיל לחתנצל שהיא נגד

המשפחות. יש פה נוסחה, שלובנה ועובדה והגיעו אליה בהסכמה. אם מישהו

רוצה פתח לדיון, אז בבקשה, אבל אז יהיה דיון על הכל, וכל אחד יביע את

עמדתו ובהרחבה.

ת. גוזעסקי! אני מבקשת, עם כל הכבוד, לומר, שבשלב הזה של

הדיון, מותר ואפילו מתבקש להציע מחשבה,

ותהייה, אם אקבל תשובה, שבעצם עדיפה עמימות, אז אמרתי את דברי. רק

שאלתי, אם זה מכסה את המקרה הזה, שלא חשבתי עליו קודם, וזכותי לחשוב

עליו היום. עכשיו, יכול להיות שנקבל תשובה, ישנם פה נציגי המשרדים

הנוגעים בדבר, יגידו כך, יגידו אחרת, נחליט ונאמר את הדברים.

לגבי עניין העגונה, אני חושבת שאפשר לתקן ברוח הדברים שאמרה פה ח"כ ענת

מאור, בסעיף 3 לציין את זה ולהוריד את זה לשנה, אבל זה כבר עניין אחר.

ל. ליבנת; אני מבקשת להגיב לדברי ח"כ גוזעסקי, אני

תומכת בהצעה שהציעה ח"כ מאור, אבל הייתי

שמחה לשמוע קודם את הנציגים שיושבים כאן, הייתי מבקשת התייחסות בסוף

הדיון.

נ. חזן; אני רוצה להתייחס לתיקונים בסעיף קטן 2.3

ובתוספת של 4. סעיף קטן 2, בעצם היתה פה

הצעה שהורה יחיד הוא אדם שחי בנפרד לתקופה של שנתיים, אבל שוב בסיפא

צריך לשנות משנתיים בחזרה לשנה, משום שלוקח זמן עד שמתחיל הליך



הגירושין הפורמלי ולכן יכול להיווצר מצב לפי דעתי מאוד מאוד בעייתי,

שאשה עונה על הקריטריונים ברישא של הסעיף ולא בסיפא ולכן נהזיר את זה

לשנה. רק לסבר את האוזן עם מספרים, יש הרבה מעוכבות גט, יש אלפי

מעוכבות גט מעל שנתיים. ולכן חשוב מאוד להחזיר את העניין כך שאותו הורה

יחיד, פעל במסגרת הלק- זה, במשך שנה לפחות ולא שנתיים. זה תיקון ראשון.

אני מחזקת אותו.

לגבי סעיף קטן 3. לפי דעתי צריך להשאיר את הסעיף הזה כמו שהוא. בצורה

כזאת, הוא עומד בקנה אחד, עם חוק ביטוח לאומי. גם לא הייתי נוגעת

בהגדרה האזרחית של עגונה. זה חשוב מאוד להשאיר את הסעיף כמות שהוא.

והייתי מוסיפה את סעיף 4 אבל לא בדיוק כפי שהקריאה אותו ח"כ ענת מאור,

אלא עם תיקון אחד קטן. בעית העולות החד ההוריות, שהן לדעתי במידה רבה

כן עגונות, היא בעיה חמורה, המתייחסת אל 16,000-10,000 נשים, בערך

כ-1/3 מן המשפחות העולות. זו קבוצה מאוד גדולה. משפחות שיש להן רק ראש

משפחח אחד, לא זוג. בשנה הראשונה הם מקבלים סל קליטה ואין בעיה. אם

סעיף 3 יהיה תקף לגביהן, תהיה שנה שהן לא מקבלות שום דבר וזו שנה

קריטית. ולכן, אבל אפשר לתקן את זה בתוספת סעיף מיוחד לעולות, עם שינוי

קל על מה שהוצע. הוא עולה חדש, אשר נמצא בישראל שנה, להוסיף את המלה

"שנה" ובן זוגו אינו שוהה בארץ. אחר כך בלאו חכי, כעבור שנה הם יכללו

בסעיף 3.

אני מצטרפת להצעה של חברותי, חברות הכנסת

לגבי קביעה של שנה ולא שנתיים, כמו כן אני

תומכת בהצעה כפי שהיא מוצעת כאן, לגבי עולות חדשות ואני רוצה להרחיב

מעט לגבי משפחות חד הוריות הנמצאות כיום בארץ. בארץ חיות כיום כ-97,000

משפחות חד הוריות שהם כ-10% מכלל המשפחות בארץ. משמע שמדובר על

כ-100,000 ילדים. לגבי עולים חדשים מדובר ב-18,000 משפחות חד הוריות,

ואני רוצה לציין ש-%23 מהמשפחות החד חוריות חיות מתחת לקו העוני. תרשו

לי לצטט מעט נתונים מארה"ב ששם הם הגיעו למסקנה שהגידול במימדי העוני,

נובע בעיקרו, מהגידול במספר המשפחות החד הוריות שבראשן עומדת רווקה.

אצל הרווקות החד הוריות המצב קשה יותר מאשר אצל אלמנות וגרושות. אני

מוסרת את הנתונים האלה, על מנת שנבין עד כמה קשה מצבן של המשפחות החד

הוריות, ועד כמה חשובה ההטבה שתצא כתוצאה מתיקון החוק. לסיום דברי אני

אומר, שגם כאשר אנחנו מדברים על תיקון בחוק, מדובר בשקלים בודדים, לא

מדובר במצב שישנה באופן קיצוני לטובה את מצבן של המשפחות חחד הוריות,

אני אפילו לא בטוחה שהתוספת הזו ונביא לכך שהאחוז שמתחת לקו העוני יעלה

מעל לקו העוני.

קודם כל לגבי ההיבט הכספי, לגבי כל משפחה

ומשפחה בממוצע זו תוספת של 200 שקל מקצבת

הבטחת חכנסה, אם היא זכאית להבטחת חכנסה, בחודש, שזה סדר גודל 2400 שקל

בשנה, ועוד המענק החד שנתי בסך 600 שקל, זח כ-3000 שקל לשנה, ואז עבור

כל 1000 נשים זה 3 מליון שקל, וכאשר מדובר כאן על 15,000 משפחות

נוספות, זה 30 מליון שקל, כל 1000 משפחות שהם מותג מחיר, זה סדר גודל,

אם הם מקבלות הבטחת הכנסה זה סדר גודל של 3 מליוני ש"ח.

הצעת החוק הזאת הגיעה לדיונים בוועדת שרים לחקיקה, והיו גם דיונים

משותפים למשרד האוצר ולביטוח לאומי עוד קודם שזה הגיע לוועדת שרים

לחקיקה כדי לגבש עמדה, ונעשו שני דברים, האחד בתאום עם מציעי החוק, היה

נוסח לגבי מי שזכאית לקבל, והיה נוסח שהוכן במוסד לביטוח לאומי, לגבי



הגדרת ההרחבה של הקבוצה, וכאן צריך מאוד להזהר, זאת אומרת אפשר בקלות

להרהיב בצורה מאוד גורפת שתהיה, גם מבחינה תקציבית, בעלת השלכות רחבות,

העלות של ההצעה כפי שהיא נוסחה על ידי המוסד לביטוח לאומי וכפי שהוכנה

על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר מדברת על 5 מליוגי ש"ח. לנוסח

הכחול שנעשה בתאום ובהבנה בין מגישי הצעת החוק והממשלה, בדיון שנעשה

בוועדת שרים לחקיקה התנהל דיון.

היו"ר ע. פרא; אף אחד לא רוצה להיות במצב של האיש שאומר

לא, אבל זה תפקידו של נציג האוצר. בסוף מי

שמחליט זה חברי הכנסת, אבל תנו לו להסביר את עמדת האוצר.

ח. פלץ; היה דיון בוועדת שרים לחקיקה וברקע הדיון

הועלו טענות של נציגי האוצר, שבעצם יש כאן

הטבה לקבוצה מסויימת, והממשלה צריכה להזהר מאוד כאשר היא מחווה דעה על

קבוצה מסויימת. כאשר יש קבוצות רבות מאוד שנזקקות. הסיכום הדיונים

בוועדת השרים לחקיקה היה, שהממשלה לא מתנגדת להצעת החוק, בתצורה של

הכחול כפי שהוא כאן, ובעצם אני אקרא את החלטת הממשלה.

החלטת הממשלה אמרה א} נוסח הצעת החוק יתוקן כהצעת משרד העבודה והרווחה,

דהיינו (הכחול) כפי שמוגש כאן, לגבי מי הקבוצה הזכאית. ב) לכרוך את

הרחבת ההטבות להורה יחיד, במבחן ההכנסה, במגמה לצמצם את התוספת

התקציבית שתדרש ליישום החוק, ג) נציגים מטעם משרד האוצר יעקבו אחר מהלך

הדיון בהצעת החוק בוועדה, ובמידת הצורך יעלו את הנושא לדיון נוסף,

בוועדת השרים לענייני חקיקה, אם לדעתם, יישום התיקון המוצע, יחרוג

ממסגרת תקציבית סבירה, זו החלטת הממשלה. למרות שבדרך כלל ועדת שרים

לחקיקה נוטה להתנגד להצעות חוק פרטיות שיש להם עלות תקציבית, נהגה כאן

וועדת השרים לחקיקה לפנים משורת הדין, ולמעשה היא מסכימה, ובתנאי שתהיה

הבנה לגבי העלות התקציבית, זו בעצם ההחלטה, ואז אם אנחנו נשארים

בהגדרות כפי שהם ב"כחול", מי היא האוכלוסיה, הייתי מבקש להציע הצעה,

שאם היא תתקבל תאפשר לפחות מבחינתי אני, לא לחזור לוועדת השרים לחקיקה

ולבקש דיון נוסף, כפי שהסמיכו את נציגי האוצר.

היו"ר ע. פרץ; אתה יכול לבקש, אתה לא יכול לחזור, זו לא

הצעת חוק ממשלתית, זה הצעת חוק פרטית.

ח. פלץ; ועדת השרים לענייני חקיקה הסמיכה את נציגי

האוצר, במידה ולא תהיה הבנה עם הוועדה לגבי

העלות התקציבית, לחזור, ושהממשלה תגבש עמדה בנושא. אני מבקש להציע

הצעה, וההצעה מורכבת משני חלקים, א) נשארים בתצורת ההגדרה כפי שהיא

ב"כחול" ולא משנים, כל שינוי יכול להיות מאוד מאוד גורף, ב) יש היום

מענק שהוא בגובה של 621 ש"ח זה המענק שעלה בדיון. אני רוצה להציע,

שהמענק הזה, יישאר ברמתו הנוכחית ולא יתעדכן עד לספטמבר 95. משמעות

הדבר, שהדבר יאפשר חסכון בסדר גודל של כ-2.5 מליון ש"ח, על כן אני רוצה

לומר, על פי מיטב הבנתי, אם תתקבל ההצעה זה יביא לחסכון של שנים וחצי

מליון שקל שזה %50 מהעלות.

ב. טמקיו; שאלה פשוטה, אם הבנתי נכון, אמרת שכל 1000

משפחות עולות כ-3 מליון שקלים, אם זה עולה

כ-5 מליון על פי ההערכתך, הרי שמדובר ב-1,600 משפחות. נדמה לי ששמעתי

שגם כאן אתה רוצה לעשות מבחן הכנסה, על מנת גם להוריד את המספר הזה?



ח. פלץ; ועדת השרים לחקיקת אמרה שצריך לממן את זה,

והציעה להנהיג מבחן הכנסה. המוסד לביטוח

לאומי, מתנגד למבחן הכנסה, כפשרה הצעתי את ההצע ה הזאת.

ח"כ פלץ מעלה עובדות, שחלקן מוסכמות עלי,

ואני רוצה לברך את העובדה שוועדת השרים

לעניני חקיקה תמכה בחוק, ובנייר הכחול, זאת אומרת לא בקריאה הראשונה

אלא בקודמת. שנית, ישנה העמדה, של ועדת השרים לחקיקה, שמציעה בסעיף ב',

לכרוך את זה, הטבות עם מבחן הכנסה. אני רוצה להזכיר לך, שכבר בחוק

משפחות חד הוריות המקורי, יש מענק שהוא ללא כל מבהן, ויש הקצבה שהיא

לפי מבחן. אני אישית תמיד נגד, אבל בחוק המקורי יש גם הבטחת הכנסה,

ותעיד עו"ד רות כהנא שלזה הסכמנו, הערה שלישית וחשובה, בחוק המקורי היה

סעיף 3, שקיבלנו בו את התיקון של הביטוח הלאומי לגבי הגדרת עגונה. אבל

כבר אז אמרנו היה בנפרד, תקופה של שנה רצופה מבן זוג שמקום מושבו

הקבוע, הוא מחוץ לישראל.הסעיף הזה נוסח, חשבנו שז ה ניסוח לא טוב, לכן

ביטלנו אותו, הוא היה מקור לאי הבנות. לעומת זה, כל זכאות שהיא, לא

נמדדת בכמות האנשים. אי אפשר שלא לתת פתרון ל-13,000 עולות, גם החלטה

על חוק דמי לידה הוא כזה, יותר יולדות יותר תשלומים.

לנציג האוצר, השאלה היא מה זה הנחת היסוד

מבחינת התחשיב? הרי מדובר באוכלוסיה שבלאו

הכי, כעבור שנה, נכללת בחוק כפי שהוא. לכן הסעיפים, גם מעוקבות הגט, גם

העגונות, וגם העולות, כעבור שנה בלאו הכי נכנסות לחוק כפי שהוא אני

רוצה להבין מה הבסיס? הרי האוכלוסיה מתחלפת, מהו הבסיס של התחשיב

התקציבי?

אני מבקשת לשאול לגבי המספרים שהביא פה חיים

פלץ נציג האוצר, אם זה 5 מליון, ואם זה 3000

שקל למשפחה, מדובר ב-1800 משפחות, עכשיו, לפי תיקון זה, לא קובעים שכל

אחת מהמשפחות תקבל גם השלמה של הבטחת הכנסה. כי אם היא עובדת, היא תקבל

רק את המענק. אז למה זה מגיע ל-5 מליון, למה זה לא 3 מליון, אם הסעיפים

החדשים שכתובים בדף הכחול מוסיפים נניח 1800 משפחות, אבל מ-1800

המשפחות, חציין תקבלנה תוספת להבטחת הכנסה, והציין רק את 600 השקלים,

אז אתה לא מגיע ל-5 מליון?!

בהמשך לשאלתה של חברת הכנסת נעמי חזן, אני

רוצה לחדד ולהוסיף לה משהו. מכיון שעל פי

החוק המוצע שהממשלה הסכימה לו, בנייר הכחול, אש ה עגונה, זכאית להחשב

כמשפחה חד הורית, מכיוון שכרגע אנחנו מדברים על כ-13,000 משפחות חד

הוריות, שהגידול הוא בעצם כתוצאה מגל העליה הגדול. ברצוני להוסיף

לשאלתה של חברת הכנסת חזן, כדי שנרד קצת מהסכומים הגדולים שמדובר

עליהם. קודם כל מדובר כאן על ה-13,000 המשפחות ואולי אף פחות, למשך

שנה, ועל כמה מדובר בשנה שלאחריה על פי תחזיות האוצר! אולי נוכל לרדת

קצת מהמספרים הענקיים האלה ולהגיע למספרים ראליים.

הגברת רות הורן, האם תוכלי לתת לנו הערכה של

הביטוח הלאומי, על כמה נשים מדובר במקרה

הזה? ועל כמה נשים מדובר במקרה של תיקונים, ומהן השלכות כספיות?

אני רוצה להזכיר שמה שהחוק אומר, חוק משפחות

חד הוריות, כשהוא נכנס לתוך חוק הבטחת

הכנסה, הוא בעצם פותר ממבחן תעסוקה את האם החד הורית. בנוסף, לאם, שיש

לה ילדים צעירים, שההוראה הזו היתה קיימת כבר קודם לכן. זה לא אומר

שהיא צריכה לעמוד ביתר המבחנים של החוק, אם היא מסתדרת, אם יש לה

הכנסות. היא ממילא לא מקבלת כאן את הזכאות. עוד מה שעושה התיקון היא

מקבלת מייד, את השיעור הגבוה, כפי שמשולם לאלמנות, ולא השעור הרגיל של

הגימלא להבטחת הכנסה. זה השינוי במהותו מבחינת חוק הבטחת הכנסה. הנוסח

שנמצא במסמך הכחול נוסח זה נעשה בעמל רב, מאחורי הקלעים. אני לא יודעת

אם הסיעות מודעות לענין הזה, משום שיש לנו קצת קושי להגדיר את

האוכלוסיה הזאת מבחינת כמות. שמאחורי העניין יש בעיה של חישובי עלות.

זה היה אולי טוב ויפה לו יכולנו להקיף את כולן אבל באיזשהו מקום צריכים

לדעת, שכאשר אנחנו עושים תיקון כזה, מהי משמעותו הכלכלית. והיה גם קושי

להגדיר את האוכלוסיה. כך שמאחורי זה יש הרבה מאוד מחשבה. ההצעה שאתם

מעלים כאן לראשונה, לנו אין כלים, ואני גם לא יודעת אם יהיו לנו. אין

לנו אפשרות לומר בדיוק, כמה משפחות תיכנסנה לענין הזה.

יש עוד קושי, המבחנים שאנחנו מכניסים כאן להגדרות, מייבים אותנו אחר כך

גם לפעול לפיהם.

אנחנו צריכים לזכור עוד דבר אחד, מה שאנחנו כותבים כאן בהגדרה, צרין

להיות מיושם, הלכה למעשה, בעבודת המוסד. בקשר שלו עם האשה שבאה אחר כך

לבקש גימלא. יש לבדוק את הדברים תוך שמירה על כבודה. אם אנחנו כאן באים

ואומרים חי בנפרד מבן זוגו כבר תקופה של שנתיים, אבל תיק הגירושין נפתח

יותר מאוחר, אנחנו הרי לא הולכים לבדוק באמת, אם בני הזוג חיים ביחד,

או לא חיים ביחד. והמידע הזה הוא לא מידע קל ונגיש למוסד. חשבנו להשען

על הנקודה שתיק הגירושין כבר נפתח, והוא קיים שנתיים. התרשמנו שהיא

מתכוונת לסיים אותו ועשתה צעדים במסגרת ההליך הזה. אם אנחנו מקצרים את

התהליך, אנחנו משמיטים את הבסיס לתפיסה שמדובר בזוג שכבר בתקופה של

שנתיים, עומד להפרד, ולזכור, היא הרי תקבל גימלא להבטחת הכנסה. היא רק

לא תקבל אותה בשעור המוגדל. אם היא זכאית לגימלא, היא תקבל.

היו"ר ע. פרץ; דליה גורדון בבקשה תני לנו קצת נתונים.

לגבי הצעת החוק כפי שהיא הוצעה במסמך הכחול.

כ-1600 משפחות חד הוריות כולל נטושות עגונות

ומסורבות וכל השאר, כ-1650 משפחות חד הוריות מקבלות היום גימלא להבטחת

הכנסה. עמדו בכל המבחנים, להבטחת הכנסה והן זכאיות להבטחת הכנסה. הן לא

מקבלות אותה בשעור המיוחד, מפני שהן אינן תחת החוק של החד הוריות כפי

שהוא מנוסח היום. הן מופיעות תחת ההצעה שהופיעה במסמך הכחול. יש לתת

למשפחות האלה את השעור המוגדל ואת המענק, זה 6-5 מליון, אני לא רוצה

להתווכח על מליון אחד.

היו"ר ע. פרץ; כמה מקבלות הבטחת הכנסה לא יענו על הדרישות

המוצעות היום?

ד. גורדון; אני רוצה להסביר, לגבי ההצעה שהועלתה. לגבי

מספר העולות החדשות, שהבעל נמצא בחו"ל, אין

לנו שום דרך לדעת. כי הן מופיעות כשהמצב המשפחתי . שלהן נשוי. והן לא



זכאיות לגימלא להבטחת הכנסת. אלו שכן זכאיות לגימלא מהבטחת הכנסה,

נכללות בתוך ה-1650, אמרו כאן 16,000 בתוך ה-16 אלף האלה שזכאיות

להבטחת הכנסה נמצאות גם ה-1650 מפני שהן נמצאות בתוך הענין. היתר הן

כאלה שיהיו זכאיות אך ורק למענק, כי אילו היו זכאיות להבטחת הכנסה הן

כבר היו מקבלות אותה. עכשיו בהנחה שהמספר של 16 אלף הוא נכון, ואין לי

ולא תהיה לי שוס דרך לבדוק את המספר הזה, כי אין לי מאין לקחת נתונים,

בהנחה שהמספר הזה הוא הנכון, והן תקבלנה את המענק, בשעור שנמצא היום

בחוק, העלות תהיה, כ-10 מליון.

ר. כהנא; אני רוצה להצמד למספר עובדות, ההצעה שהועלתה

היום, על ידי חברות הכנסת ענת מאור, ונעמי

חזן בקשר לשנה ובקשר לעולים החדשים, למעשה עלתה בהצעה המקורית של חברות

הכנסת. עכשיו לגבי ההצעה המקורית, ועדת השרים לעניני חקיקה, התנגדה,

היא קבלה החלטה להתנגד להצעה. שרת העבודה והרווחה ביקשה דיון הוזר

מוועדת השרים לעניני חקיקה, וכאשר ועדת השרים לעניני חקיקה נעתרה לדיון

חוזר, היא ביקשה מצוות של האוצר, הביטוח הלאומי ומשרד העבודה, לגבש את

הצעותיהם.

ל. חובב; במשרד הקליטה, כל אשה או גבר שבאו בלי בן

זוגו, בין אם הוא גרוש או פרוד, מוכר במשרד

הקליטה, כמשפחה חד הורית. גם אם הוא נשוי ובן זוגו נשאר שם, והוא בא

לבד. המענק שלו יותר גדול, משום שהוא מוכר, כמשפחה חד הורית.

היו"ר ע. פרץ; שנים לא מקבלים מענק יותר גדול!

ל. חובב; באופן יחסי זה יוצא שכן, לנפש.

היו"ר ע. פרץ! הם לא משפחה, ונותנים להם מענק של משפחה כי

הבעל עוד מעט יגיע. אם היו נצמדים להגדרה של

הביטוח הלאומי, הם היו צריכים לשלם למשפחה, גם אם הבעל, עוד לא הגיע.

ל. חובב! בעצם היינו רוצים שזו תהיה ממשלה אחת, שמשרד

הקליטה יהיה מתואם עם הביטוח הלאומי, כאשר

אתם מגדירים חד הורית, שהביטוח הלאומי יקבל את ההגדרה שלכם, זו בדיוק

חלק מהבעיה, יש כאן אי התאמה, לפחות בשנה הראשונה שמגיעה העולה מהסוג

הזה, ואני מדברת על האוכלוסיה הזאת, של בני זוג נשואים שבאים בלי בן

זוגם.

היו"ר ע. פרץ; אז מה אם זה יותר מחצי, נניח שפה הם נותנים

%60 על משפחה חד הורית, אבל פה מגדירים את

הבעל כמשהו שברור שהוא חד הורי, ואז הם מפסידים 40% מהמענק, פה אומרים

לא, זה ברור שהוא לא חד הורי, ואז הם מרוויחים מהצד השני, אף אחד לא

יציג את משרד הקליטה שהוא ליברלי ופתוח יותר, גם פ ה חוסכים כסף וגם פה

חוסכים כסף.

ל. חובב; אסביר את הנקודה הזו, אם האשה יושבת פה שנה

ומקבלת כמשפחה, כשיבוא הבעל, ומצבו יהיה

קשה, בעצם הוא לא יהיה זכאי להשלמה הנוספת, אם אנחנו ניתן הכל למשפחה.



היו"ר ע. פתי; הס שומרים על זכויות הבעל, אם הוא יבוא הם

שומרים לו את הכסף בקופה.

ל. חובב; אני רוצה להגיד, אתם מבקשים ממני נתונים ולי

קצת קשה, משום שאצלינו ברישומים שלנו אין

הבדל בין משפחה חד הורית כמשמעותה בחוק, לבין משפחה כזאת, לכן אני לא

יכולה לעשות את ההפרדה, מנסיון בשטח אנחנו יודעים שיש אוכלוסיה גדולה

מאוד של משפחות כאלה, אין לי מספרים.

היו"ר ע. פרא! כמה רשומים אצלך בסל קליטה, מה זאת אומרת

אין הפרדה? בחד הורית כמה רשומים.

משפחות חד הוריות זה בסך הכל, בין השנים 89

ל-93, רשומות 17,750 כולל גרושות.

היו"ר ע. פרץ; להערכתך לכמה מהם יש ילדים?

קודם כל, הילד, הוא לא עד גיל 18, אלא עד

גיל 25. זה דבר ראשון, דבר שני, אני יכולה

להגדיר את זה ככה, כ-10% מציבור העולים בשנה, הם משפחות מהסוג הזה של

בני זוג נשואים שבאים בלי בן זוגם, עם ילדים, עד גיל 25. אני רוצה

להסביר, במשרד הקליטה כשבאות משפחות כאלה, ושוב הן לא נכנסות להגדרה של

עגונות משתי סיבות, אחת, התנאי של השנתיים וכאן אנחנו מדברים על עולות

או עולים, שמגיעים בנפרד, שנית, יש כאן תנאי של אי הסכמה, של בן הזוג,

להשארותו של בן הזוג האחר בחו"ל. וזה לא תמיד המצב אצלינו, לפעמים

ההשארות היא בהסכמה. לפעמים קשה לקבל את אי ההסכמה של העולה שבא לכן.

לכן האוכלוסיה הזאת לא מתאימה להגדרת העגונה כפי שהיא מופיעה בביטוח

הלאומי. לסיכום, אנחנו מסכימים להצעה שהציגה ח"כ מאור, לתקופה של שנה.

היו"ר ע. פרץ! סליחה, תאמרי את הנתונים.

עולה המתאימה להגדרה, מגיעה ארצה, מקבלת

ממשרד הקליטה סל קליטה, כמשפחה חד הורית,

אין לי נתונים על הסכום, זה גם תלוי במספר הילדים.

אז תביאו לנו תקציבן ממשרד הקליטה, מה

התופעה הזוז אני צריך נתונים מושלמים, אנחנו

לא מדברים על משהו באויר, זה חוק, את החוק הזה משהו צריך לשלם.

ל. חובב; סכומי סל הקליטה, לא השתנו מכח החוק, ומכה

הצעת החוק. העניין הוא, שבתום השנה הראשונה

כשהעולה מלווה בסיוע משרד הקליטה, היא הופכת להיות כמו כל אזרח. אם היא

זקוקה לעזרה, היא עוברת לטיפול בביטוח הלאומי. אם נקבל את הצעת החוק

לגבי שנתיים כפי שנאמרה כאן, הרי ברגע שתסיים שנת סל הקליטה היא תהיה

בתקופת המתנה של שנה, שבה, היא לא תוכר, בשום מקום, בצורה חוקית, כהד

הורית.

היו"ר ע. פרץ; לילי זיאת תגידי לנו בבקשה מה חסר לנו

בזכאות שלך שבגללה את לא מקבלת!

אני נחשבת מעוכבת גט כבר 4 שנים, ואני נופלת

בין הכסאות בענין הזה. בתעודת זהות אני

רשומת כאשת נשואת, אני לא נחשבת כחד הורית, בגלל זה שאני מעוכבת גט,

הרישום בתעודת הזהוי מעכב לי דברים רבים.

היו"ר ע. פרא; את מסוגלת להוכיח שאת מעוכבת גט?

כן, יש לי מסמך מהרבנות.

א. סרגייב; אני גרושה 10 שנים, יש לי ילדה בת 15 ולגבי

הבטחת הכנסה אני יכולה להגיד שחצי שנה עד

שנה שאני הייתי בארץ בלי כלום, בלי אפשרות לעבוד, בגלל שאין שפה, בלי

אפשרות לבקש כטף בגלל שאומרים עד שיש שנה בארץ יהיה הבטחת הכנסה.

הגרושין שלך מוכרים? אז למה לא קיבלת את מה

שמגיע לך?

קריאה; היא מדברת על חצי שנה, משרד הקליטה נתן לה

חצי שנה, חצי שנה לא נתן לה, אחרי שנה היא

מגיעה לביטוח הלאומי והיא זכאית.

א. סרגייב; כן עכשיו אני מקבלת, אני לא מתביישת להגיד

כמה בדיוק אני מקבלת, 1262, פלוס כסף בשביל

שכירות, 625, 1100 אני זורקת לשכירות, מה נשאר לי! אני צריכה 162

לקופ"ח, 150 לפנימיה, ואני בן אדם חי, אני גם מידי פעם צריכ הלאכול וגם

הילדה.

היו"ר ע. פרא; למה את לא עובדת עכשיו?

א. סרגייב; אני לא עובדת בגלל שאני לומדת, 6 חודשים יש

לי קורס, אז בגלל שיש לי הבטחת הכנסה אני לא

יכולה לקבל אפילו עבודה קטנה, אפילו שאני כן רוצה לעבוד.

היו"ר ע. פרץ; את בקורס להכשרה מקצועית של משרד העבוד?ה

א. סרגייב.' כן, יהיה לי מקצוע.

קריאה; ביטוח רפואי בשנה השניה את משלמת 162 שקל,

כשהיא תגיע לביטוח הלאומי אחרי שנה, היא

תשלם 50 שקל, ביטוח הלאומי מנכה לך 50 שקל ולא 162.

א. סרגייב; אני רוצה להגיד משהו, הילדה שלי בת 15, עוד

כמה חודשים והיא בת 16, לא לתת לה ללמוד אני

לא יכולה, היא רואה אותי יום יום, ורואה שקשה לי, והיא אומרת אמא, אני

לא הולכת ללמוד יותר אני הולכת לעבוד, והאמת, אני עליתי, בגלל שיהיה

לילדה שלי עתיד, עתיד שלה זה עתיד גם שלי, זה עתק- המדינ השלנו, אם אני

סוגרת לה אויר בגלל שאין לי כסף, בגלל שאני לא יכולה לקבל, בשביל מה

חיים בגלל הילדים שלנו? אני רוצה להגיד, קו העוני הזה זה לא רק מילה קו

העוני, זה קו שסוגר את האויר לא נותן לחיות, אז אנחנו צריכים לבדוק את

קו העוני, אולי להזיז אותו קצת, אם אני אתחיל לעבוד ויהיה לי תלוש, אני



בדקתי כבר, וזכי גבוה, יהיה 1500 אז מה ההבדל, לא תהיה לי הבטחת הכנסה,

לא תהיה לי עזרה בקופת חולים, לא תהיה לי עזרה בנסיעות.

היו"ר ע. פרץ; פלץ, זו אחד הבעיות הכי קשות שיש לנו,

שביטול הזכויות בסיסיות כשמישהו הולך לעבוד,

יוצר מוטיבציה לא ללכת.

השאלה שלי, כמו במקרה של אלנה טרגייב אני

אשה עובדת 15 שנה בבית חולים, עובדת, מקבל

2000 שקל, 2200 שקל, למה שבעל שלא משלם מזונות ונעלם ולא יודעים איפה

הוא אם אני הולכת לביטוח לאומי ורוצה לקבל מזונות אומרים לי לא, את

עובדת את מקבלת 2200 שקל לא מגיע לך מזונות, אז לא מזונות מביטוח

לאומי, לא עזרה בקופ"ח הנחה, בגלל שאני אשה עובדת, איך אני יכולה

להתקיים עם תשלום שכר דירה של 460 דולר עם 2000 שקל בגלל שאני ככה סגור

הכל.

לגבייך לפחות, לא כמו לגבי אלנה, שהיא זכאית

מכוח המצב הקודם. את לפחות נכנסת, אלנה היתה

זכאית קודם.

ד. ולאנסי; היינו עדים ללידתו של חוק המשפחות החד

הוריות ופנינו לאורה נמיר וביקשנו שלא תשכח

את העגונות. אני רואה שקבלת ההחלטות מתעכבת, יש בירורים, אבל בינתיים,

יש משפחות שבהם הילדים גדלים ויוצאים מהזכאות, והם לא יקבלו. אני רוצה

לפחות דבר אחד, לפחות לגבי המשפחות האלה, להבטיח רטרואקטיביות מסויימת,

כי החוק מתקדם.

שתי הערות נוסח לגבי העולים החדשים. העניין

של לא שוהה בארץ, זה רחב מדי. ההצעה של תמר

גוז'נסקי לגבי משק בית משותף, הרי על פי נוסח החוק יש לפתוח בהליך

משפטי. לא צריך אישור נוטריוני לעובדת הפרוד כי הם בהליך המשפטי, אם

בית משפט יחליט, שלמרות שהם גרים באותו בית הוא רואה בהם מי שחיים

בנפרד, יהיה טוב.

ע. ביבי; החוק עצמו המדבר בעיקר על ההשוואה למשק הבית

יש בו מן ההגיון, בסעיף 4 לחוק, יש את

הזכאות, להלוואה לשיכון. הלוואה לשיכון כשמדובר במה שנקרא קורת גג

קבועה ולא שכר דירה, המצב כיום, הוא כזה, שמי שחי בנפרד מבן זוגו ומצוי

בהליכי גירושין, מעל לשנה, מקבל אוטומטית, ללא שום מבחני הכנסה, עזרה

לשכר דירה למשך שלושים ושישה חודשים. והפתרון לעזרה הוא אומנם זמני,

בגלל המצב, אבל יש הגיון מאחורי זה וההגיון הוא, שבמשך הליכי הגרושין

נקבעת החזקה על הילדים, ולעיתים נקבעת החזקה לבן הזוג השני, וכך האשה

תקבל הלוואה לקורת גג קבועה ולא לשכר דירה כמו שהמצב כיום. אבל אם

ייקבע שהילדים אצל הבעל יווצר מצב שבן הבעל יהיה זכאי לדיור כמשפחה חד

הורית.

היו"ר ע. פרץ; יש מקרים יוצאי דופן.

מה אתם מציעים!

יכול להיות שבסעיף 4, כאילו הרחבת הזכאים

יוצרת בעיה, כי זה לא ענין לצורכי הקיום

היום יומי, כמו הקצבאות, אלא זה ענין של קורת גג קבועה.

א. פלפל; אנחנו רוצים בהמשך למה שח"כ תמר גוזעסקי

טענה, להרחיב את ההגדרה, של משפח ה חד הורית.

העברנו בישיבה הקודמת דברי הסבר, ובקשנו להרחיב את הנושא, כדי שנעשה

פעם אחת סדר בענין הזה ולא כל פעם להוסיף טלאי. יש לנו בעיה של גיל 21,

אנחנו רוצים שילד במשפחה חד הורית יהיה בהגדרה עד סיום השרות הצבאי.

את רוצה להגדיל עד גיל 21?

א. פלפל! על פי בדיקות וסקרים שערכנו, ככל שהילד הולך

וגדל הוצאות המשפחה גדלות, אז צריך לתת על

כן את הדעת. המענק שניתן בגיל 6 עד 11 מחטיא את המטרה, היינו בדעה,

להקטין את סכום המענק ולפרוס אותו על פני יותר שנתונים.

אני מבקש להתיחס להצעה הזו.

א. פלפל! יש אנשים שיש להם ידועים בציבור ואבי הילד

אינו ידוע בציבור, וצריך היה את הגדרת

המשפחה החד הורית. אין לנו ייצוג של משפחות אתיופיות. כידוע לכם 33%

מהמשפחות האתיופיות זה משפחות שלא מבינות, מה זה ידוע בציבור. הם

מצהירות על זה שהם חד הוריות למרות שיש להם "חבר קבוע". אנחנו הופכים

אותם לעבריינים. אחר כך יגידו, שהם הוציאו כספים במירמה. עולה חדשה שיש

לה חבר ה"ידוע בציבור" היא למעשה, יוצאת מגדר החוק. הם החיים בפועל,

הוא הידוע בציבור שלה, אבל הוא לא אבי הילד. להכניס בשיקול שאם אבי

הילד, אינו הידוע בציבור, היא תכלל גם כן במסגרת החד הוריות.

היו"ר ע. פרץ! אז למה רק לגביהם למה לא לגבי כולם?

א. פלפל! ודאי לגבי כולם.

היו"ר ע. פרץ! תודה רבה גבירתי, מי שרוצה באמת לסייע

למשפחות, שיתמקד בנושא הרי אנחנו לא הולכים

לפתור את כל הבעיות, אבל אנחנו לא רוצים שיווצר מצב של תפסת מרובה לא

תפסת.

מ. איסרוב! קצת תמוה בעיני שהנציגים של המוסד לביטוח

לאומי טוענים שכל מה שהועלה היום לא הועלה

קודם, אנחנו דנו בהרחבה בכל הנושאים האלה.

היו"ר ע. פרץ! אין לך מעמד בענין, כשאומרים לא דנו, אומרים

זאת על חברי הכנסת, המשא ומתן לא מתנהל בין

נציגים לבין הממשלה, הוא מתנהל בין חברי הכנסת לבין הממשלה.

מ. איסרוב! אני מדברת על מה שהיה בישיבה האחרונה של

הוועדה ודווקא בישיבה הזאת הנציגות של המוסד

לביטוח לאומי אמרו במפורש שהן רוצות להוציא את העולות החדשות מתחולת

הצעת התיקון וזאת הסיבה שהם הגיעו לנוסח של סעיף 1/3 כפי שהוא. רציתי



להשיב לחברת הכנסת חזן, שאלת מה קורה אחרי השנה הראשונה? ודווקא לפי

ההצעה בכחול, אני חושבת שהמשפחות העולות החדשות לא נכנסות לחוק הזה גם

אחרי שנתיים, כי קיימת הבעיה, של ללא הסכמת בן הזוג ששוהה בחו"ל. יש

בעיות, זו קודם כל אם ואשה שעולה לבד. יכול להיות שהיא מסכימה, והוא

מסכים, אבל היא עולה לבד. ולכן היא לא תכנס לחוק, כפי שהוא מנוסח.

נ. חזן; סליחה היא נכנסת להגדרה על פי סעיף 3 שהיא

עגונה על פי החוק.

מ. איסרוב; דווקא בישיבה האחרונה של הוועדה, נציגת

המוסד לביטוח לאומי אמרה במפורש, שהיא

מסכימה לכך שהוא נמצא בחו"ל, והיא מסכימה לכך שהם חיים בנפרד.

היו"ר ע. פרץ; אם היא מסכימה, מן הדין שתתבע ממנו, להיות

שותף לעלות המשפחה, ואם לא, אז היא לא צריכה

להסכים. למה לא להחיל את זה לגבי אזרח ישראל; למה אזרח ישראלי יהיה

חייב להתגרש? אם רוצים לחיות בנפרד בהסכמה למה לא.

מ. איסרוב; ההצעה המקורית היתה לגבי אחד מהם שחי בארץ

תקופה של שנה. ומקום מושבו הקבוע של השני

בחו"ל. ומשום מה חברי הממשלה חזרו על טעותם המשפטית ולא הבינו במה

מדובר, כאשר התיחסנו למקום המושב הקבוע.

היו"ר ע. פרץ! אני מודיע לכל הנוכחים והנוכחות, עם כל

הכבוד אין לנו חובה להזמין את כל הנציגים

והנציגות, נוצר מצב שבו כל אחד מנסה להיות יותר נחמד מהשני, אבל הנזק

רב מהתועלת. עכשיו, בגלל התביעה להרחבה אף אחד לא יקבל.

מ. פנחס; אני עובדת סוציאלית קהילתית, שעובדת עם

קבוצה של פעילות, בקשר לחוק, אני רוצה להגיד

שהאוכלוסיה הזאת, של משפחות חד הוריות, היא לא רק דורשת בתוקף החוק,

זכות לקבל, אלא גם אוכלוסיה שעושה למען עצמה.

היו"ר ע. פרץ; שיהיה ברור לכולם, לא הממשלה ולא האירגונים

הם אלה שעושים את מה שצריך לעשות למען

המשפחות החד הוריות, מי שעושה את הפעולה הן חברות הכנסת שמנהלות מאבק,

למען המשפחות החד הוריות. צריך להגיד להן כל הכבוד, וזה שאין להם ברירה

אלא לבוא ולהתפשר כדי להשיג משהו, זה חלק מהדינמיקה במדינת ישראל,

שבשביל להתקדם, משיגים משהו ומרחיבים, ומנסים בשנה הבאה להכניס עוד

תחום. אבל, אין סיכוי, שנתן יד, למצב שבו יהיה ניצול לרעה של המצב.

אנחנו בעד שמשפחה חד הורית, לרבות נשים, כי רוב המשפחות החד הוריות, הן

אמהות שנקלעו למצב, שהם צריכות לכלכל את משפחתן לבד ולהתמודד עם צרכי

הבית לבד. אנחנו רוצים לסייע להם ככל יכולתינו, בבקשה, אל תממשו את

המשפט תפסת מרובת לא תפסת אין יותר רשות דיבור. אם כל אחד יבוא וינסה

להכניס עוד קבוצה ועוד קבוצה, אני בעד כולכם, אבל לא יהיה לאף אחד,

עכשיו אני מבקש מחברי הכנסת, אנחנו בדילמא, יש אפשרות לקבל את הצעת

החוק כפי שהיא, ואז הממשלה תסכים.

אני חושב שאנחנו צריכים לתת שבועיים ימים, לאפשר לסיעות לנהל משא ומתן

על בסיס נתונים, כי אי אפשר בלי נתונים, לנסות להביא אותנו לכאן,



כשלפחות הוויכוח יהיה ברור, כי אני כלל לא יודע, על מה אני מתווכח. אני

לא יודע, אם האוצר אומר שחוא מוכן לתת רק 5 מליון וההצעה של חברות

הכנסת עולה על 20 מיליון, כולנו מנחשים. כי לכל אחד יש הערכה אחרת.

נכון שהעגונות תצאנה מפה ותאמרנה אנחנו ממתינות זמן רב, אני מתנצל בפני

העגונות. אני מבקש שתתאפקנה עוד שבועיים כדי שנוכל להכניס לתוך

האוכלוסיה הזאת גם את העולות ההדשות, ואם בזכותכן הצלחנו לפתור גם את

בעייתן של העולות החדשות אתם יודעים מהז אז גם תקבלו כסף וגם מצווה

שתעמוד לצדכן בהמשך, זאת הפשרה שאני מציע, אם תסכימו אנחנו נסכם את זה.

ניתן לכן שבועיים ימים להכין את הנתונים.

נ. בלומנטל; סליחה, לגבי השנה יש גם בעיה? כי יש לנו שתי

בעיות עם החוק הזה האם הממשלה לגבי שנה או

שהממשלה מסכימה לגבי שנה.

תקיימו דיון גם על הניסוח שנה או שנתיים וגם

על הענין של העולים החדשים.

ע. מאור אני מציעה שאנחנו נענה לפניה של יו"ר הוועדה

היא נראית לי נכונה משתי טעמים, א) על מנת

לפתור את הבעיה כבר בכללי כולל נושא העולות, וב) אני רוצה באמת להגן פה

על נציגי משרד העבודה והרווחה ונציגי האוצר שבדיון ובהסכמה שלהם הם

אמרו שאם תוך כדי הדיונים יעלו הצעות תקציביות שלא ניצפו בכמות סבירה

נחזור, אני מבקשת שמאחר ומשרד הקליטה מאחר ועצם התוספת היא בגין עולות,

אכן יכין את הנתונים כך נוכל לדבר עם משרד העבודה וכן לפתור את זה.

נ. חזן; אני מבקשת שכל נציגי החוק יוזמנו לאותה

ישיבה כי אפשר לפתור את העניין.

היו"ר ע. פרץ! החבר פלץ, תביא לי את הכל עם כל ההתלבטויות,

עם העלויות התקציביות, אבל אני מבקש ממך,

תעשה זאת בצורה האוביקטיבית ביותר, כפי שאתה יודע לעשות, ואני מאוד

מבקש, שתיקח על עצמך לרכז את הצוות. קח את משרד הקליטה, את כל מי שנוגע

לעבודה כאן, ביטוח לאומי, כולם, ותשב עם חברי הכנסת. לפחות תבואו, אני

מבקש, אם לא תגיעו להסכמה לפחות תביאו לנו על מה הוויכוח שנדע מה עומס

הוויכוח, כדי שנוכל להכריע בו.

הישיבת ננעלה בשעה 12;00