הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 147

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"ט בשבט התשנ"ד (31 בינואר 1994) .שעה 00;09

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

חי דייו

שי הלפרט

בי טמקין

לי לבנת

עי מאור

ד' מנע

י' שפי

מוזמנים; חבר-הכנסת רענן כהן

חבר-הכנסת ד' מגן

אל"מ עי פרל - היחידה להכוונת חיילים משוחררים,

משרד הבטחון

סא"ל אי ארי - משרד הבטחון

רס"ן מי ליפל - אגף התקציבים, משרד הבטחון

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרוחה

י י הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

אי בריק - יועץ המשפטי, משרד החינוך והתרבות

פ' סתווי - משרד החינוך והתרבות

ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

טי ידידיה - המוסד לביטוח לאומי

די אורנשטיין - משרד המשפטים

ע' ביבי - הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

אי בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי עיר-שי - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' צור - עמותת חיילים משוחררים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993

מסקנות הוועדה בנושא "החלטה לפטר עובדי המשקם"



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

היועץ המשפטי, היכן אנחנו עומדים?

מ' בוטון;

בישיבה הקודמת התחלנו לקרוא את הנוסח החדש המוצע לסעיף 6 - קרן לסיוע נוסף -

שנושא את התאריך של 11 בינואר 1994, שמציע חבר-הכנסת רענן כהן ושמקובל על משרד

"תיקונים נוספים לחוק חיילים משוחררים כפוף לבדיקה

תקציבית", שחילקנו בישיבה הקודמת. למעשה היה בוועדה דיון די מפורט לגב' הכספים

מהקרן לסיוע נוסף והיעוד שלהם. הוחלט לחמשיך בזה בישיבה הנוכחית. היושב-ראש ביקש

מהנוגעים לענין להביא הצעות חדשות.

התעכבנו בנושא איזה סכום יוקצה למטרה פלונית. בנוסח החדש שקיבלנו מוצע

שלהכשרה מקצועית יוקצו 7.5 מיליון שקלים; 10 מיליון שקלים ישמשו למתן השלמה

לגימלת הבטחת הכנסה למי שלומדים במוסד להכשרה מקצועית; 7.5 מיליון שקלים ישמשו

למתן מענקים לחיילים משוחררים שעבדו שישה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום סיום

שירותם בעבודה מועדפת, כפי שתוגדר בכללים שתקבע הקרן בהתייעצות עם שר העבודה

והרווחה ושר האוצר. זה נוסף להצעה המקורית, שמתוך 100 מיליון שקלים יוקצו 20

מיליון שקלים להשלמת השכלה תיכונית וללימודים במכינה קדם-אקדמית. כאן עצרנו, כי

היה דיון איזה סכום צריך להקצות להשלמת לימודים על-תיכוניים וללימודים במכינות

קדם-אקדמיות.

היו"ר ע' פרץ;

הסתבר ש-20 מיליון שקלים זה פחות ממה שיש למעשה היום.

ביקשנו מפלטי סתווי שיציג היום לפנינו בצורה יותר מעמיקה מה עושות המכינות.

זאת אומרת, לתת לנו פירוט - חלוקה לפי מכללות, פרטים על מנגנון וכוי. איש לא למד

את הענין חזה עד הסוף.

יש עמותה שהיא לא של עובדי משרד החינוך. יש יחסי גומלין מיוחדים שכדאי שנדע

מה הם, איך יהיו יחסי הגומלין בין הקרן למכללות.

לי לבנת;

כל הזמן אנחנו מדברים על קרן לסיוע נוסף. רק בסוף החוק כתוב שכדי לקבל 100

מיליון שקל או 80 מיליון שקל צריך לבטל הטבות שונות, למשל דמי אבטלה ונקודות

זיכוי במס הכנסה. הייתי מבקשת לדון על זה לא במנותק אלא בזיקה לקרן לסיוע נוסף,

כי הקרן היא לא יש מאין, היא באה במקום משהו איור. לטעמי, זה לא צריך לבוא זה על-

חשבון זה.

היו"ר עי פרץ;

אני חושב שיש הרבה הגיון במה שאומרת חברת-הכנסת לבנת. נושא הביטולים מעמיד

בסימן שאלה את התמיכה בקרן.

אני שייך לאלה שטענו שאין ברירה, חברי הכנסת צריכים להחליט מה במקום מה. אני

מאלה שנעמוד על ההתחייבות שלנו, שאם יצרנו הטבות חדשות צריך למצוא להן מקורות

על-מנת לקדם את החוק הזה.



התחייבתי שאעשה כל מאמץ לסייע לממשלה ביחס ל-50% מהתקציב והם יתנו 50%

נוספים. המסגרת היתה 250 ו-250. היום המסגרת היא 250 ממקורות קיימים ו-350

ממקורות חדשים.

לי לבנת;

אין כאן דרישח לממשלה להביא סכומי כסף נוספים מעבר למה שהיא התחייבה, ממקורות

שלה. זו לא הטענה. אנחנו צריכים להחליט האם להקים קרן שלא ברור מי יזכה בהטבות

שהיא תיתן.

במקרה זה אני מעדיפה להשאיר את הזכאויות הקיימות. לא ייתכן שחייל משוחרר שלא

ינצל את הזכאות שלו - לא יקנה דירה, לא ילמד באוניברסיטה ולא יפתח עסק - חייל

משוחרר שירצה לעבוד אבל לא ימצא עבודה בשנה הראשונה ייצא מקופח, ואם מצא עבודה

הוא לא יקבל נקודות זיכוי. זאת אומרת שהקרן פוגעת אך ורק בחלשים. לכן אני מציעה

להשאיר את ההצעות הקיימות.

פ' סתווי;

מפעל המכינות הקדם-אקדמיות קיים במשרד החינוך כ-40 שנה. המטרה שלו היתה לתת

הזדמנות נוספת לצעירים משוחררי צה"ל להכשיר את עצמם לקראת השתלבות בלימודים

אקדמיים או בלימודים על-תיכוניים גבוהים. המפעל הזה הוא מפעל טיפוח, זאת אומרת

הסיוע ניתן על-פי פרמטרים סוציו-אקונומיים לקידום אוכלוסיות חלשות שלא יכלו לנצל

את מסגרת בית-הספר התיכון.

הצעירים שלומדים במפעל זה הם צעירים שנשרו אחרי 9-8 שנות לימודים, כאלה

יש רק 10% מכלל השנתון המשתחחר. יש 90% שלמדו תיכון ולא יותר.

88% הם בוגרי כיתות י "ב אבל 60% מהם הם לא זכאי בגרות או שיקרים להם מקצועות

לבגרות או שאין להם שום דבר, זאת אומרת לא עשו בגרות.

המפעל הזה, מראשיתו, נתן זכות לסיוע למשתחרר צה"ל. בן-גוריון היה מייסד של

המפעל. היתה כוונה לתת את התמריץ הזה, הציופר הזה לצעירים בוגרי השירות הלאומי

או צה"ל.

בקבוצה הזאת יש גם יהודים וגם בני מיעוטים משוחררי צה"ל. האוכלוסיה שלא שרתה

בצה"ל, זו יכולה להיות גם אוכלוסיה יהודית וגם ערבית.

כמובן שבפרמטרים סוציו-אקונומיים לקחנו בחשבון את מדדי הטיפוח הרגילים, זאת

אומרת בעיות חברתיות ידועות שהיו הגורם.

היו"ר ע' פרץ;

תחזור למשרד החינוך. מהו ההיקף במשרד החינוך, איך מקצים את הכסף, מי קובע

קריטריונים, כמה זה היה בעבר, לבוה הגיע, איך ההתפתהות. אני שואל כדי להיות בטוח

שלא היתה ברירה תקציבית, זאת אומרת שהיה תקציב לכל זה ו ועכשיו זה יעבור למישהו

איור.

פ' סתווי;

עד שנת 1982 הפעילה את הפרוייקט הזה יחידה במשרד החינוך והתרבות, שהיתה אמונה

עליו מראשיתו עד לפני 12 שנה. ב-1982 החליטו שר החינוך ויושב-ראש המועצה להשכלה

גבוהה להעביר את הפרוייקט הזה אלינו.



אנחנו עמותה שקשורה למשרד החינוך, פועלת על סמך תקנות ותקציב משרד החינוך.

1) מכינות קדם-אקדמיות; 2) פנימיות טיפוח

לתלמידים מוכשרים. אנחנו מאתרים ילדים מוכשרים מאותח אוכלוסיה ומביאים אותם

למסגרות חזקות של השכלה עד שהם לא צריכים אחר-כך מכינות. יש שם הצלחה של 100%.

ת' גוז'נסקי;

אם הם מוכשרים, הם לא היו עושים בגרות בדימונה?

לי לבנת;

איך נקראת העמותה?

פ' סתווי;

עמותה לקידום החינוך. מתוקצבת על-ידי משרד החינוך.

זו עמותה ציבורית. יושבים בה אנשי ציבור ואנשי חינוך ואקדמיה.

המפעל הזה נכנס לעמותה לפני 12 שנה. המפעל הזה היה ונשאר מפעל טיפוח. הוא

נוער לקדם אוכלוסיות מסויימות כדי לגשר על פני פערים בתוך החברה.

ב-1984. כשהיה חוק חיילים משוחררים הקודם, הוספה לנו תקנה לתת מענה לצעירים

שלא גמרו 12 שנות לימודים.

לי לבנת;

זו תקנה בתוך חוק חיילים משוחררים?

פ' סתווי;

יש סעיף על פי חוק חיילים משוחררים.

התקנה לגבי המכינות היתה קיימת 40 שנה.

לי לבנת;

איפה היא הופיעה?

לי לבנת;

בתקציב משרד החינוך. בתקציב פעולות של משרד החינוך יש סעיף בנוגע למכינות

קדם-אקדמיות.

רוב אלה שלא עשו בגרות לומדים במסגרת מכינות.

יש גם אוכלוסיה שיש לה בגרות חלשה, תלמידים מוכשרים ואנחנו מסייעים להם.

היו"ר ע' פרץ;

הכל בקריטריון של חייל משוחרר.



פ' סתווי;

כן. זה הכלל הראשון.

מי ביטון;

אתם משתתפים, משלמים רק 75.

פ י סתווי;

במכינות אנחנו נותנים 100 לזכאים.

החוק לא הבחין בעניינים הסוציו-אקונומיים. כל מי שלא גמר 12, זכאי להשלמה

על-חשבון המדינה. מעשית אין הרבה כאלה. יש קורלציה בין מצב סוציו-אקונומי לבין

נשירה מבית-הספר. אנחנו עוזרים גם לעשירים שנושרים.

היו"ר ע' פרץ;

זה בסדר.

פ' סתווי;

יש לנו היום,ב- 1994 26 ,ליון.

היו"ר ע' פרץ;

הכסף נמצא אצלך? בעמותה?

פי סתווי;

במשרד החינוך.

היו"ר ע' פרץ;

מכללה, איך היא מקבלת את הכסף?

אנחנו ממונים על הנושא. אנחנו מפעילים את הפרוייקט - בחירת המוסד, פיקוח על

הוראה, קביעת קריטריונים, קביעת זכאות של התלמידים, כשהמשרד מהשב על פי הוראות

התשלום שאנחנו מעבירים לו חודש חודש.

לי לבנת;

למה צריכה להיות עמותה?

פ' סתווי;

עד לפני 12 שנים הפעילה את זה יחידה במשרד. זה הגיע למשבר. היו 1,200

תלמידים. היום יש 9,000 תלמידים. זה נותן את התשובה.

יש לעמותה מקורות כספיים נוספים?



היו"ר עי פרץ;

ההפעלה שלך זה חלק מ-26 מיליון?

פ ' סתווי;

26 מיליון זה נטו לענין. אנהנו מתוקצבים במסגרת זו אהרת. כל ה-26 הולכים

לפעולה הזאת.

כשאני אומר תקציב נטו, אני מתכוון שהרוב הגדול, 97% הולכים למוסדות עצמם. 3%

מוצאים לנושא של בחינות מיוחדות, ספרי לימוד מי ורודים, פיקוח וכו'.

ב י טמקין;

26 מיליון הולכים לאותו קטע של חיילים משוחררים.

פ' סתווי;

אנחנו מדברים רק על חיילים משוחררים. ה-26 מיליון כולם קודש היום לנושא הזה.

ב י טמקין;

יש לך תרומות נוספות?

מקרנות מתורמים בנושאים של בנין, פיתוח.

היו"ר עי פרץ;

פעם, כשרפול היה יושב-ראש לב"י, היה להם עודף כסף. הם נתנו למכללות. בנגב בנו

מכללה יוצאת מן הכלל רק לחיילים.

פ' סתווי;

בשנתיים האחרונות הכנסנו גם את הצעירים האתיופים. אלה

אנשים וקרי כל. יש לנו 200 חיילים משוחררים אתיופים, שאין להם שום סיכוי להשתלב

במכינה בלי סיוע נוסף. באו לסייע לנו גיוינט וקרן רש"י. זה מיליונים. אנחנו

מוסיפים לתקנה הזאת 15%-20%, שבאים כתוספת לחיזוק בינוי ופיתוח. ומשרד החינוך,

במסגרת אגף הפיתוח, משקיע גם הוא. המשרד, במסגרת תקציב הפיתוח שלו, עוזר לבנות

כיתות.

ת' גוז'נסקי;

מה עם מילגות קיום?

פ' סתווי;

בנושא של מילגות קיום יש פרטנר - משרד הביטחון. אם מדברים על 600 שקל לחודש,

אנחנו נותנים 300 שקל ומשרד הביטחון נותן 300 שקל.

כמה זה מתוך ה-26 מיליון?



פ' סתווי;

3 מיליון.

היו"ר עי פרץ;

עזי, למה אתה מדבר על 6 מיליון?

אל"מ ע' פרל;

אני נותן תוספת.

היתה בעיה שמשרד החינוך, העמותה לא יכולה היתה לקלוט יותר תלמידים. לפני

שנתיים המשרד נתן תוספת בסכום 1.2 מיליון שקל. אנחנו מגדילים את המילגות

ומשחררים את העמותה.

פ' סתווי;

זה איפשר להגדיל את מספר הלומדים.

עי מאור;

מה פירוש שהמשרד, העמותה לא יכולה היתה לקלוט?

אל"מ ע' פרל;

לא היה תקציב.

היו"ר עי פרץ;

כמה דחיתם?

ת' גוז 'נסקי;

אני מבינה שאפשר היה לקלוט 20 אלף וקלטו 9,000.

פ' סתווי;

אפשר להכפיל את המספר. אבל כדי לא לבזבז זמנו של הבחור ולא להשלות אותו

חייבים להיות תנאי קבלה.

בגלל מיקום הסיוע יש אלפי משוחררי צה"ל שלומדים בבתי-ספר פרטיים על חשבונם.

אם היו מציעים להם סיוע - היו מצטרפים למעגל הזה. האוכלוסיה שאנחנו מטפלים בה

זכאית לסיוע ומקבלת אותו.

היצמדות שלנו למכינות זה ענין שמאחוריו עומדת תפיסת עולם

היו"ר ע' פרץ;

אם מישהו נכשל, אתה ממשיך לממן אותו?

פ' סתווי;

לפי החוק מ-1984, מי שסיים 12 שנות לימוד, אני לא חייב לו. אם הוא עזב, יש לו

זכות להשלים השכלה.



ת' גוז'נסקי;

המכינה לא מחוייבת לבגרות אלא להשכלה של 12 שנה.

פ' סתווי;

במכינה יש שלושה שלבים. יש שלב נמוך, שמיועד לאלה שסיימו 9-8 שנות לימוד.

אנהנו קולטים אותם ומביאים אותם לסיום 12 שנות לימוד לפחות. אם התלמיד לא רוצה

להמשיך - הוא הולך להכשרה מקצועית.

יש אוכלוסיה של אלה שגמרו 12-11 שנות לימוד. הם לומדים שנה וחצי. תלמיד כזה

עושה לפחות תעודת בגרות חלקית. רוב התלמידים עושים בגרות, גומרים את המכינה

והולכים לכיוונים על-תיכוניים ארורים.

יש שלב של אלה שגמרו 12 שנות לימוד, יש להם בגרות חלשה מאד או בגרות חלקית.

עוזרים להם לסיים בגרות או לחזק ידיעתם במקצועות שבהם הם חלשים.

החוק מדבר על סיוע והלוואה לחייל להשלמת השכלה תיכונית. בתקנות מדובר על חייל

משוחרר שלא סיים 12 שנות לימוד. לפי החוק חייבים לתת לו לסיים 12 שנות לימוד, 12

שנות לימוד ולא דווקא בגרות. העמותה נותנת השלמת בגרות.

היו"ר עי פרץ;

השלמת 12 שנות לימוד והתלמיד עומד לבחינות.

מי בוטון;

תנאי להמשיך באוניברסיטה זה לא סיום תיכון אלא בגרות. בחוק לא נאמר עד מתן

תעודת בגרות אלא השלמת השכלה תיכונית, 12 שנות לימוד.

פ' סתווי;

יש שתי רמות של קריטריונים. על פי איות מהן אנחנו קובעים מי זכאי לסיוע בשכר

לימוד. נלקחים בחשבון תנאי סביבה, משפחה, רקע שממנו בא הילד. יש ניקוד. אני מוכן

לתת לוועדה את כל הנתונים. אלה כללים שקיימים 40 שנה.

עד לפני עשר שנים הגורם החשוב ביותר היה המוצא. ניתן ניקוד גבוה לצעירים שהם

או הוריהם נולדו בארצות אסיה או אפריקה. לפני עשר שנים החלטנו שזה לא רלבנטי אבל

הקורלציה נשארה כמו שהיתה.

היום יש מדדים יותר אוניברסליים, לא נכנסים לנושא של ארץ הלידה של הסבא אבל

לצערנו הרב זה לא חולל נס. המצב נשאר כמו שהיה, אנחנו מטפלים בנכדים של אותו סבא.

המדדים הם סוציאליים.

לי לבנת;

דומים לאלה של משרד הבינוי והשיכון?

פ י סתווי;

יותר עמוקים. אנחנו לוקחים את מספר הילדים, השכלת ההורים, מקום החינוך של

הילד. אם הילד למד בעיר פיתוח או ביישוב רחוק, זה נלקח בחשבון. מצב המשפחה,

נכות, אסונות וכו', גם זה מובא בחשבון.



ת' גוז'נסקי;

יש לכם רשימת בתי-ספר?

פ י סתווי;

היישובים ושכונות מצוקה, זו אותה רשימה שמוכרת במשרד הבינוי והשיכון.

כדי שצעיר יקבל את מלוא הסיוע, צריכים להיות לו תנאים כלליים. כלומר, צריכה

להיות הוכהה שהבחור נזקק, על פי אישורי הכנסה, זאת אומרת על-פי הכנסה לנפש. אנחנו

קובעים את ממדי הזכאות ובענין זה יש ועדה משותפת שלנו ושל משרד הביטחון. כל מועמד

נבדק וחייב לעבור את המסגרת הזאת, כדי להבטיח שאנחנו מטפלים באוכלוסיה נכונה.

לי לבנת;

כמה מגיעים אליכם? כמה מאותרים על ידכם?

פ י סתווי;

המודעות של צעירים גבוהה מאד. גם הצבא תורם לכך. משרד הביטחון מקיים כנסים

לחיילים משוחררים. הצבא מאפשר לנו להפיץ מידע על מכינות וכל חייל משוחרר מקבל

מידע כזה.

בשנים האחרונות יש יחסית מיעוט של פרסומים, כי מגיעים אלינו יותר מאשר אנחנו

יכולים לקלוט.

כדי לחסוך במנגנון הפכנו כל מכינה למרכז מידע ארצי. לכל מכינה יש כל המידע.

היא עושה את העבודה אצלה. אם הצעיר מתאים ללמוד במקום אחר, היא מפנה אותו. אנחנו

מאשרים את השורה התחתונה.

כשאני מדבר על פיקוח על מכינות, זאת אומרת צוות מתאים. יש תקנח מחייבת בנוגע

לצוות. זה נעשה בכל מכינה.

רענן כהן;

חייל יכול ללכת ישר למכינה ולהירשם ומעמדו יהיה אותו מעמד.

פ ' סתווי;

כן.

תנאי הקבלה, זה פונקציה של תקציב. אנחנו מגביהים את הרף של הקבלה.

היו"ר ע' פרץ;

ההחלטה על גובה התקציב, זו החלטה משרדית פנימים?

אי בריק;

זה מופיע בתקציב המדינה.

היו"ר ע' פרץ;

ואם מנחיתים על משרד החינוך קיצוץ?



פ' סתווי;

יש סעיף. 9 מיליון. זה על פי החוק.

אי בריק;

מדובר בסעיף תקציבי שמופיע בתקציב המדינה, בחוק התקציב מדי שנה. השר לא יכול

להפחית.

מי בוטון;

יש 9 מיליון, שאי-אפשר לשנות.

פ י סתווי;

הסעיף הגדול יותר הוא בנוגע למכינות הקדם-אקדמיות. זה נתון לשיקול דעת של

השר, לטוב ליבו או לשרירות ליבו של השר,

היו"ר ע' פרץ;

מה ההקצאה למכללות, כמה קיבלה כל מכללה?

פ י סתווי;

פירוט לגבי כל מכללה, אפשר להגיש את זה.

אל"מ ע' פרל;

אני רוצה להשלים את התמונה בכמה נושאים ואולי זה יענה על השאלה כמה חיילים

משוחררים נדחים.

בשנת 1991 עמדנו על 3,600 חיילים במכינות הקדם-אקדמיות. היום יש 9,000.

האגודה לקידום החינוך, בגלל מגבלות התקציב, נותנת מכסות לכל מכינה כמה היא יכולה

לקלוט. בדרך כלל יש יותר תלמידים שעומדים בפתח על-מנת להיכנס מאשר המכינות יכולות

לקלוט.

ת' גוז'נסקי;

התלמיד יכול לחכות שנה ולהיכנס?

אל"מ ע' פרל;

או שכן או שלא.

ת' גוז 'נסקי;

בעיקרון, כעבור שנה הוא יכול לבקש להיכנס.

אל"מ ע' פרל;

בעיקרון הוא יכול לנסות ארבע שנים.

כאשר לפני שנתיים היתה בעיה שמשרד החינוך לא יכול היה לעמוד במכסה ורצו לקצץ

ולא להגדיל את המכסה, הסכים משרד הבטחון להוסיף 1.2 מיליון.



אנחנו מגיעים לכל חייל לקראת שחרורו, במסגרת הכנסים שמתקיימים עם צה"ל, שם יש

ירידי מידע עם נציגי המכינות והמכללות.

75% ממשתחררי צה"ל היום הם בלי תעודות בגרות מלאה. יש היום יותר חיילים מאשר

המכללות יכולות לקלוט.

לי לבנת;

אתה אומר, 75% ללא תעודת בגרות מלאה. איורי תהליך של מכינות, כמה מהם יוצאים

עם תעודת בגרות מלאה?

פ' סתו ו י;

היום הגענו למספר מרשים של 9,000 תלמידים. אנחנו מדברים היום על הצלחה של

70%-80% , זאת אומרת בגרות מלאה.

רענן כהן;

כל מי שרוצה להשלים תעודת בגרות מגיע. ההערכה היא שבסוף התהליך 40%-45%

משלימים בגרות.

לי לבנת;

אפילו על-פי ההערכות ששמענו נשארו 35%-40% משורוררי צה"ל בלי תעודת בגרות והם

לא ילכו לאוניברסיטה.

פ' סתווי;

כדאי שתדעו שהענין של העדפת מכינות במסגרות של מכללות לחינוך עמד אפילו במבחן

בג"צ. עמדנו על כך שהצעירים האלה חייבים ללמוד בקמפוס. בית-ספר פרטי הגיש עתירה

לבגייצ והפסיד. לנו היו קריטריונים ברורים והשופטים קיבלו את זה. על זה צריך

לשמור.

היו"ר עי פרץ;

נציג האוצר, מה בסיכומו אתם מתכוונים לקצץ?

א' בלר;

חייל משוחרר שאין לו תעודת בגרות ורוצה ללכת לאוניברסיטה, יש לו שני מסלולים

שהוא יכול לבחור באחד מהם כדי להשלים בגרות; באופן פרטי או לנסות להיכנס

לאוניברסיטה דרך המכינות הקדם-אקדמיות.

אשר להשלמת השכלה תיכונית. היום זכאים לסיוע רק חיילים שאין להם 12 שנות

לימוד. יש לא מעט חיילים משוחררים שסיימו 12 שנים אבל חסרה להם בחינה לבגרות.

יקבלו סיוע חיילים שאין להם תעודת בגרות מלאה, בלי שום קשר אם סיימו 11 עו 12

שנות לימוד.

אשר למכינות הקדם-אקדמיות. רק שליש מהחיילים המשוחררים שלומדים במכינות

מקבלים השתתפות בשכר לימוד ומענק כספי בזמן הלימודים. במכינות לומדים לא רק יוצאי

צבא והם משלמים שכר לימוד רגיל. אותו דבר אותם שני שלישים שלא מקבלים היום

השתתפות מפלטי סתווי.



רענן כהן;

40% מכלל הפונים משלמים.

ת' גוז'נסקי;

הרושם היה ש-9,000 מקבלים מימון.

פ' סתווי;

שכר הלימוד שאנהנו משלמים היום עבור תלמיד זה לפחות 6,000 שקל לשנה.

ל' לבנת;

ה-9,000 כוללים גם כאלה שלא שרתו בצבא?

פ י סתווי;

יש שלא זכאים לסיוע.

ת' גוז'נסקי;

אם אנשים משלמים, מה איכפת לכם?

פ י סתווי;

אנחנו מפעילים את כל הפרוייקט.

ב' טמקין;

זה פרוייקט שחלק משלמים והלא לא משלמים.

פ' סתווי;

במכללת ספיר, לדוגמה, לומדים גם בני קיבוצים ובני משפחות מבוססות שמשלמים שכר

לימוד מלא. מספרם לא גדול.

ת' גוז'נסקי;

ב-1982, כשהתחלתם עם 1,200, כולם היו נזקקים.

פ י סתווי;

רובם.

ת' גוז'נסקי;

אם כך, נכון לומר שגדלתם מ-1,200 ל-4,000 ולא מ-1,200 ל-9,000. זאת אומרת, לא

היתה מהפכה.

פ י סתווי;

היתה מהפכה. גם צעיר אחר זכאי ללמוד.



ת' גוז'נסקי;

בכספו הוא יכול ללמוד בכל מקום.

רוב החזקים הולכים לאוניברסיטאות. בטכניון, מתוך 1,000 תלמידים שלומדים

במכינה, 700 הם ממשפחות חזקות ורק 300 הם שלנו.

ת' גוז 'כסקי;

אתם מנהלים את המכינה?

פ י סתווי;

הניהול הוא בטכניון אבל היא פועלת על-פי קריטריונים של משרד החינוך.

ת' גוז'נסקי;

המכללות נמצאות בפיקוח של משרד החינוך ולא של העמותה. עמותות לא קובעות שום

דבר בתכנית הלימודים אלא רק נותנות כסף. המפקח הוא משרד החינוך. הוא קובע את

תכנית הלימודים.

היו "ר ע' פרץ;

משרד החינוך נותן הכשר. מי שנמצא בפועל בשטח זו העמותה.

לי לבנת;

צריך לזכור שב-1982 לא היו כל כך הרבה מכללות כמו שיש היום. הגידול מ-1,200

תלמידים לכמה אלפים נובע מגידול במספר המכללות שהתפתחו מאז 1982.

א' בלר;

אותם שני שלישים שלא נתמכים בשכר לימוד יוכלו לגשת לקרן ולכסף שצברו ולשלם את

שכר הלימוד. כך מנוסח החוק, סעיף 12.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו מתנגדים. אני מתנגד שהם יגעו בכסף הזה לקדם-אקדמיות.

א' בלר;

אם כך, צריך למחוק את סעיף 12.

הי ו "ר ע פרץ;

זה כסף שלהם. אני מכיר את ההצעה. אני לא ארים את האצבע שלי. זה לא יעבור.

א' בלר;

גם היום, מי שרוצה ללמוד במכינה יכול לשלם שכר לימוד מלא וללמוד. אין הגבלה

בתנאי קבלה.



אי בריק;

אתה אומר דברים שהם בניגוד להחלטת הממשלה.

היו"ר עי פרץ;

הוא אומר את עמדת המשרד. פה אומרים הכל. חובתכם לומר הכל.

א' בלר;

על-פי החלטת הממשלה, וזו עמדת משרד האוצר, היות ובמסגרת החוק הזה נותנים

הטבות חדשות לחיילים משוחררים, יבוטלו כל ההטבות שיש היום. יוסיפו על הכסף הזה

סכום כסף, 400 מיליון שקל, ועם זה יממנו את החוק המוצע.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש שתחזור.

א' בלר;

יבטלו 26 מיליון ועוד הטבות אחרות.

חיו"ר עי פרץ;

הסעיפים שדיבר עליהם פלטי, למשל סעיף מכינות, אלה יבוטלו?

אי בלר;

כן. בתקציב 1994 זה 26 מיליון שקלים. כתוב שיבוטלו התחייבויות. בתקציב 1993

היו 20 מיליון. בתקציב 1994 ניתנה תוספת.

רענן כהן;

כמה בוטל לפי המסגרת הזאת?

א' בלר;

26 מיליוו שקל.

רענן כהן;

האוצר, במסגרת התחשיבים, ביטל 20 מיליון שקל בלבד.

א' בלר;

הכל נעשה על בסיס מחירי 1993. אתם מתבססים על ניירות לפי מחירי 1993.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש שלא יהיו פה משחקים. אתה יכול לומר; יש מצוקה. יש 6 מיליונים

מיותרים, אני מבקש אותם. אני אומר, לא יהיה פה דבר שהוא לא על השולחן. הוחלט

שאנחנו צריכים למצוא סעיפים שווי ערך. מצאנו אותם. שר או פקיד החליט להעביר

מתקציבו 26 מיליון במקום 20 מיליון - ה-6 מיליונים הם לא שלך.



א' בלר;

26 מיליון אלה באים לממן את החוק.

היחידה להכוונת חיילים משוחררים, הנתונים הצביעו על 9 מיליון שקל.

רענן כהן;

9 מיליון נשארו. 6 מיליון חילקו למלגות קיום ו-3 מיליון לדברים ארורים.

העלות התקציבית של כל החוק 660 מיליון שקל. כ-200 מיליון שקל הורדנו מכל מיני

סעיפים. הדברים שאתה מדבר עליהם - 238 מיליון. את המספרים האלה קיבלתי מהאוצר.

אמרו לי שבמכינות צריך לקצץ 20 מיליון. זה קוצץ.

א' בלר;

בשנת 1993 היו במכינות 20 מיליון. זה הגיע ל-26 מיליון, בגלל מקדם תקציב.

המקדם היה 16%. 2.5-2 מיליון שקל הוסיף משרד החינוך.

הענין פה הוא על המסגרת. מבטלים את המסגרת ועוברים להפעיל אותה דרך הקרן.

היו"ר עי פרץ;

לא. אם יש מצב שבמשרד זה או אחר יש כסף נוסף - זה לא יוחזר אליך אלא לקרן.

אני מסכים שהסעיף צריך להימחק, אם יש יתרות.

מי בוטון;

אני רוצה להפנות שאלה לפלטי. בסעיף 11 לחוק נאמר, שחייל משורורר זכאי להשלים

את השכלתו התיכונית עד לקבלת תעודת בגרות. סעיף 12 אומר; "חייל משוחרר הלומד

במכינה קדם-אקדמית המתנהלת בפיקוח או באישורו של משרד החינוך והתרבות או של מוסד

להשכלה גבוהה, זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במכינה כאמור מכספי הפיקדון." אני

שואל, מה ההבדל?

רענן כהן;

זו קרן פיקדון אישי.

קודם כל נשמע אם אנחנו מסכימים שיגעו בקרן לפיקדון אישי. לטעמי, שני הסעיפים

האלה צריכים להימחק.

מי בוטון;

אני מבקש להבין, כדי שאוכל לנסח.

ויש לי שאלה נוספת. לפי החוק הקיים יש השתתפות של 75% בשכר לימוד. לא מדובר

על מבחנים סוציו-אקונומיים.

פ' סתווי;

לא.



מי ביטון;

המבחנים הסוציו-אקונומיים, למה זה?

פ י סתויי;

רק לגבי מכינות קדם-אקדמיות. החוק מ-1984 הכיר גם במסגרות ארורות שמאושרות

על-ידי משרד החינוך.

מי בוטון;

כשאתה אומר "מבינה קדם-אקדמית", האם אתה מתכוון להשלמת השכלה תיכונית וגם

הכנה לאוניברסיטה?

זה וזה. כל מכינה מכינה את התלמיד לבגרות.

מי בוטון;

אין הבחנה בין מכינות להשלמת תיכון לבין מכינות שבאות אחר-כך?

פ י סתווי;

זה לא רק השלמת בגרות. זה גם וגם.

מי בוטון;

אם כך, סעיפים 11 ו-12 הם בסדר.

היו"ר עי פרץ;

נשמע עכשיו את עמדת הביטוח הלאומי בנוגע להבטחת הכנסה, זכאות להבטחת הכנסה.

בראשית דבריי אני מבקשת להבהיר שכל מה שחייל מקבל, אלא אם נאמר אחרת, עלול

לפגוע בזכותו לקבל הבטחת הכנסה. לכן, אם לא נאמר שמה שהתקבל מהחוק הזה לא ייחשב

כהכנסה, נפגע בהם.

חוק הבטחת הכנסה אומר שכל דבר מכל מקום שהוא נחשב הכנסה, אלא אם אמרנו אחרת,

והוא פוגע בזכות לקבל חבטחת הכנסה.

היו"ר עי פרץ;

מה הדין לגבי הקרן האישית?

מי בוטון;

אם לקח כספים מהקרן.

היו"ר ע' פרץ;

זו קרן ערטילאית. אין סיבה שאדם יאבד זכאות בגין דבר שלא מומש.



ר' הורן;

ניקח דוגמה. לחייל המשוחרר אין הכנסות אחרות. הוא מקבל משהו, לא חשוב לאיזה

צורך, אם זה מהקרן האישית או מקרן אחרת, כי מכוח החוק החדש הוא זכאי לסיוע

מהמדינה. תיאורטית זה עלול לפגוע בזכאות שלו להבטחת הכנסה.

ליושב-ראש. בזמנו נתנו מעט מאד נתונים בנושא של הבטחת הכנסה לחיילים

משוחררים. אמרנו שב-1993 היו 1,000 איש בגיל 22-20 שקיבלו הבטחת הכנסה. לגבי נשים

לקחנו קבוצה בגיל צעיר יותר.

ההוצאה הכוללת להבטחת הכנסת בשנת 1993 לקבוצה של הגיל הזה היתה

בסדר גודל של 10 מיליון ש"ח.

היו"ר ע' פרץ;

מי זכאי?

ר' הורן;

אלה שאין להם הכנסה.

היו"ר ע' פרץ;

נניח שחייל לומד בהכשרה מקצועית או במכינה. למה מי שבהכשרה מקצועית זכאי

ולעומתו מי שבמכינה לא זכאי.

רי הורן;

בשלב הראשון, לכאורה, מי שבהכשרה מקצועית זכאי לדמי אבטלה. כשמדובר ברכישת

תעודה או בלימודים אקדמיים, המחוקק לא ראה הצדקה לתת הבטחת הכנסה. לכן הם לא

מקבלים.

החקיקה היום שוללת מאדם שנמצא בלימודים לקבל השלמת הכנסה. הוא לא זכאי להבטחת

הכנסה שבאה לתת מינימום קיום למי שאין לו דבר, מתוך הנדה שמי שהולך ללמוד לרכישת

תעודה יש לו מי נימום.

ברקיקה הראשית צריך להאמר שזה לא ייחשב כהכנסה.

רענן כהן;

אפשר גם להכניס סעיף, שכאשר מדובר על חיילים משוחררים, גם מכינות תחשבנה כמו

הכשרה מקצועית.

מי בוטון;

צריך להבדיל בין הבטחת הכנסה שמשתלמת היום במסגרת דמי אבטלה, זאת אומרת מי

שזכאי לדמי אבטלה והולך להכשרה מקצועית, לבין מי שלומד לצורך תעודה ולא זכאי

להבטרות הכנסה. זה כ/ה שאומר החוק היום.

אנחנו צריכים להחליט נוח אנחנו רוצים וכמה זה עולה. לא עולה על דעתי שניצור

אצל אנשים מוטיבציה לשבת בבית. כל הכבוד להכשרה מקצועית. אבל גם יעקב הכס יעדיף

שיבואו אליו אנשים שיש להם 12 שנות לימוד. הוא יסכים שמי שיש לו 10 שנות לימוד

ונהיה לו מוטיבציה ללמוד הלאה ורק ארור-כך ילמד משהו ספציפי.

אני חושב שצריך לעשות ניתוח תקציבי לפני שמקבלים החלטה גורפת.

שי עיר-שי;

זה לא רק שיקול תקציבי. מדובר על חוק הבטרות הכנסה שמיועד למינימום שבמינימום.

זו הרצפה. שייאמר, נממן לך לימודים רחבים מתקציב המדינה, דרך חוק אחר, וזה לא

ייחשב כהכנסה?

הי ו"ר ע' פרץ;

אותי מעניינת התוצאה. באמצעות החוק הזה אני רוצה להעלות כיתה את כל חיילי

ישראל. אחרי שהם יעלו כיתה, הם ישתמשו בקרן האישית, לא לפני כן. שהחייל יקח מהכסף

שלו למכינה - זה לא. אם זה לא יהיה כך - שיתפוצץ כל החוק.

סא"ל אי ארי;

זו אשליה שכולם ילכו ללמוד.

היו"ר עי פרץ;

מי שלא הולך לא יקבל. מי שהחליט ללכת - אני לא אסכים שהקרן האישית שלו

תבוזבז.

סא"ל אי ארי;

אם לא ילך ללמוד, מה האלטרנטיבה?

שלא ילך. אם הוא רוצה ללכת - לא נבזבז את ה-14 אלף שקלים שלו. האוצר רוצה

שאני אתן לו אפשרות להוציא מהקרן האישית שלו.

רענן כהן;

האוצר לא יתערב בזה.

ש י עיר-שי;

המשמעות של חוק הבטחת הכנסה היא הכנסת מינימום. אם נסטה וניתן גם זה וגם זה -

זה לא יכול להיות.

רענן כהן;

אני רואה בנושא המכינות כאחד הנושאים המרכזיים. שינוי: במקום שמשרד החינוך

משלם את הכסף, הקרן משלמת.



היו"ר עי פרץ;

אם להקצות - להקצות לכולם.

רענן כהן;

אנחנו הולכים להגדיל את המכינות במסגרת הקרן. היעד המרכזי של הקרן זה נושא

המכינות. גם אתמול ישבתי עם פלטי, נתיב ועזי. אמרנו שכל אגורה שנקבל מהאוצר תעבור

ישר למכינות.

היו"ר ע' פרץ;

לא התחלנו ויכוח על הכסף.

רענן כהן;

אומרים שסכום מסויים של הכסף הולך למכינות. אנחנו חייבים להגביל ולהגיד שלא

כל עם ישראל יכול לבוא למכינות. אנחנו צריכים לראות מה קיבלנו ולתת במסגרת הזאת.

אחר-כך נראה מה יהיה.

היו"ר ע' פרץ;

בשבוע הבא נתחיל בהצבעות. נעמיד להצבעה את הצעתה של חברת-הכנסת לימור, שהיא

בעד ביטול הקרן.

איורי שנצביע אם הקרן תתקיים נצביע איך מפעילים אווזה, אם באמצעות ההנהלה או

באמצעות המשרדים הייעודיים.

מי בוטון;

ומה תכלול הקרן.

רענן כהן;

ברגע שההצעה של חבר-הכנסת לבנת מתקבלת - אין קרן.

היו"ר ע' פרץ;

אם ההצעה של חברת-הכנסת של לבנת לא מתקבלת, נצביע איך הקרן מתנהלת ואיך היא

מתפקדת, אם זו הנהלה פעילה או שהיא מתכנסת אחת לשנה, קובעת ומעבירה כספים

למשרדים. לפי תוצאות ההצבעה נוכל להמשיך בדיונים שלנו.

אם הייתי יודע שבשלוש שנים יהיו 30 אלף חיילים עם תעודת בגרות - זה שווה הכל.

אני רואה בזה בשורה.

אם תתקבל הצעתה של חברת-הכנסת לבנת - אין קרן לסיוע נוסף ואז חבל לדון על

הקרן.

בנושא של הבטחת הכנסה - אני מבקש שיכינו לנו הערכות. אני אומר לאוצר, אין לנו

כוונה לעשות מחטף. תנסו לבנות מערכת קריטריונים שמדברת על מי שזכאי היום למילגת

קיום. על זה.



מ' ביטון;

אתה רוצה שהבטהת הכנסת תחליף את דמי קיום.

לי לבנת;

מה נעשה עם אלה שלא הולכים ללמוד?

א' בלר;

זה פורץ את המגבלות התקציביות.

היו"ר ע' פרץ;

תבדוק. אולי תביא רעיון. תחשוב.

די אורנשטיין;

בהמשך לדברים שנאמרו כאן אני מבקש להזכיר שוב את ההלטת הממשלה לגבי המילגות

של היחידה להכוונה חיילים משוחררים במשרד הבטחון, הכשרה מקצועית במשרד העבודה

והרווחה ומכינות קדם-אקדמיות והשלמת בגרות במשרד החינוך והתרבות, שהנושאים האלה

ישארו במתכונתם הקיימת ו ימומנו מקרן העזרה ההדדית לפי חוק החיילים המשוחררים או

לחלופין תופחת הקרן האמורה בהתאם.

היו"ר ע' פרץ;

הממשלה היא בגדר של מציע. אני נגד. נעמיד את זה להצבעה.

אני מבקשת מהמציע ומהמשרדים הנוגעים בדבר לבדוק את הצעתה של חברת-הכנסת לבנת,

שיש בה הרבה הגיון.

היו"ר עי פרץ;

אם ההצעה שלה מתקבלת - אין הצעות אחרות.

עי מאור;

מהי המשמעות שבמקום להקים קרן חדשה יעוגן בחוק חיילים משוחררים הנושא של

מכינות קדם-אקדמיות וכו'? כדאי לבדוק מה זה אומר מבחינת עלות. אני מבקשת לקבל

נתונים בענין זה. מה משמעות הצעתה של חברת-הכנסת לבנת ונגה זה אומר מבחינת המכינות

הקדם-אקדמיות?

לי לבנת;

רצוי שנקבל נתונים לקראת הישיבה.

היו"ר ע' פרץ;

כל אחד יעשה עבודת הכנה.



עי מאור;

אני רוצה לשאול על סעיף 6(ד}, איך אפשר לעגן את נושא המכינות.

היו"ר עי פרץ;

מכינות אני נותן לכולם.

לי לבנת;

מי שמשלם היום יהיה זכאי?

היו"ר עי פרץ;

אני בעד.

מ' בוטון;

היתה הצעה לבטל את סעיף 11. אני לא בעד ביטול סעיף 11. מי שיש לו אמצעים צריך

לנצל את הקרן האישית.

היו"ר עי פרץ;

אני נגד. יש עשירים שלא נותנים לילדים שלהם אגורה. מי שאין לו תעודת בגרות

- אני רוצה להקפיץ אותו לתעודת בגרות.

מי בוטון;

בלי התחשבות במצב הסוציו-אקונומי שלו.

לי לבנת;

מי שלא עונה על הקריטריונים, האם מותר לו לממן את זה מהקרן שעומדת לרשותו?

רענן כהן;

לפי ההוק שלנו היום מותר לו. היושב-ראש שרוצה לבטל את הסעיפים האלה.

עי מאור;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסב את תשובות הלב לסעיף 13 .

היו"ר עי פרץ;

לא עכשיו.



מסקנות הוועדה בנושא "החלטה לפטר עובדי המשקם"

היו"ר עי פרץ;

מסקנות הוועדה בנושא " החלטה לפטר עובדי המשקם".

מזכירת הוועדה תקרא את הצעת המסקנות. בבקשה.

א' אדלר;

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום כ"ו בחשוון התשנ"ד - 10 בנובמבר

1993. את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן בנושא "החלטה לפטר עובדי המשקם"

הנושא הועלה לארור קבלת חוק חובת מכרזים המחיל גם על "המשקם" חובת עמידה

במכרזים כתנאי לקבלת עבודה בגופים ממשלתיים, תוך עמידה בתנאי תחרות שווים עם

חברות המעסיקות עובדים בריאים וצעירים. כתוצאה מכך נאלצו משרדי ממשלה, ביניהם

משרד הביטחון וחברת "עמידר", לפטר עובדים מוגבלים שהועסקו באמצעות "המשקם" בעיקר

בעבודות חצרנות וגינון.

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום 1 בדצמבר 1993 בהשתתפות מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה, מנכ"ל "המשקם" וחברי הוועדה, ונציגי משרדי האוצר, הביטחון והביטוח

הלאומי.

הוועדה שמעה כי 3.500 עובדים מוגבלים מועסקים באמצעות חברת "המשקם". התפוקה:

15% עד 25% מתפוקתו של עובד ממוצע. ההעדפות לעובדי "המשקם" בוטלו לפני כשלוש

שנים. לפני כשנה הוחל, כאמור, על החברה חוק חובת מכרזים.

הוועדה שמעה כי בעת אישור החוק לא ניתנה הדעת במידת הצורך לבעיית ההתקשוריות

של הממשלה עם "המשקם". בעקבות קבלת החוק הופסקו ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם

"המשקם" ועקב כך פוטרו על-ידי החברה כ-800 עובדים מוגבלים ומוגנים שהועסקו על-ידי

גופים ממשלתיים בעבודות חצרנות וגינון. בתנאים כאלה אין לחברה כל אפשרות להתמודד

במכרזים בתנאים שווים. למפעלי "המשקם" עצמם אין כלים לקלוט את כל העובדים שפוטרו

על-ידי "עמידר", צה"ל ומשרד הביטחון.

נציגי משרד הבטחון, שהופיעו בוועדה, הביעו אי-נוחות מן המצב החוקי המונע מחם

להמשיך ולהעסיק את עובדי "המשקם" והודיעו, כי המשרד החליט לנצל את האפשרות העומדת

לרשותו ולהאריך בשנה את האופציה להעסקתם, בעלות של 2.5 מילין ש"ח. מנכ"ל משרד

העבודה והרווחה הודיע לוועדה, כי שרת העבודה והרווחה החליטה להמשיך ולשלם שכר

לכ-100 מפוטרים עד שיימצא להם פתרון חוקי, וכן החליטה לעכב פיטורי עובדי "המשקם"

מעל גיל 65.

בתום דיוניה קיבלה הוועדה את המסקנות הבאות בהתאם לסיכום שאישרה בישיבתה מיום

1 בדצמבר 1993.

1) ועדת העבודה והרווחה פונה לשר האוצר להכניס את חברת "המשקם" לרשימת

הפטורים בתקנות חוק חובת מכרזים (לרבות מערכת הביטחון).

2) הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה ולשר הבינוי והשיכון להנחות את חברת

"עמידר" למצוא הסדר חוקי למימון הפער בעלות מכרזי הגינון.

3) הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה להנחות את מנכ"ל המשרד לטפל בענין 45

עובדי "המשקם" שפוטרו ממחנות צה"ל, לפתרון בעיית התשלום בתקופה שלא עבדו.



4) הוועדה מברכת על החלטת שרת העבודה והרווחה לממן את שכרם של כ-100 עובדי

"המשקם" שהעסקתם הופסקה באורח זמני, ומבקשת מהנהלת "המשקם" לשלב אותם בעבודה

זמנית עד להחזרתם לעבודה.

5) הוועדה מברכת על החלטת משרד הביטחון להאריך את ההסכם להעסקת עובדי

"המשקם" ולבנות מכרז המבוסס על עלות שעת עבודה.

6) הוועדה רושמת לפניה את הודעת שרת העבודה והרווחה בדבר הסיכום בינה לבין

הסוכנות היהודית להעברת ניהול "המשקם" מהסוכנות היהודית למשרד העבודה והרווחה.

7) הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה, משר הביטחון ומשר הבינוי והשיכון

לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים".

די מגן;

אני מציע שסעיף 7 יהיה סעיף 8. נוסיף סעיף, שיהיה סעיף 7. שייאמר בו שהווועדה

יזמה באמצעות היושב-ראש והמציע תיקון לחוק חובת המכרזים, שיועלה לדיון תוך

שבועיים שלושה.

עי מאור;

אני מציעה שלא נציין זמן.

א' אדלר;

נאמר, בשבועות הקרובים.

היו"ר עי פרץ;

בכנס הזה.

די מגן;

יש לי סיכום בענין זה. נאמר בכנס הזה, בכנס הנוכחי.

א' אדלר;

אני מבקשת לקרוא את הנוסח; "הוועדה יזמה באמצעות היושב-ראש, עמיר פרץ,

וחבר-הכנסת דוד מגן תיקון לחוק המכרזים. הצעת התיקון תועלה לדיון מוקדם בכנסת עוד

בכנס הנוכחי".

היו"ר עי פרץ;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;11.