הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 141

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. הי בשבט התשנ"ד (17 בינואר 1994). שעה 00;09

נ כ ח ו -

ע' פרץ - היו"ר

ב י טמקין

לי לבנת

די מנע

י' שפי

מוזמנים; חבר-הכנסת רענן כהן

אי בן-שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

די ארטום - תקציבן, משרד העבודה והרווחה

אל"מ צ' אורן - ראש מחלקת פרט באכ"א

אל"מ עי פרל - מנהל היחידה להכוונת חיילים משוחררים,

משרד הבטחון

רס"ן מי ליפל - אגף התקציבים, משרד הבטחון

ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אי צרפתי - המוסד לביטוח לאומי

עי הראל - משרד החינוך והתרבות

פ' סתווי - משרד החינוך והתרבות

צי אנגל - משרד התעשיה והמסחר

עי ביבי -- הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

די אורנשט"ן - משרד המשפטים

א' בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ת' קרץ - מזכירת המועצה להשכלה גבוהה

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

מי עמיר - עמותת חיילים משוחררים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; הצעת הוק קליטת ה"לים משוחררים, התשנ"ג-1993



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את הישיבה.

אני מבקש להודיע שמעתה ואילך, מי שיש לו הערות או השגות, שיאמר אותן בתחילת

הישיבה. אחר-כך לא נשמע שום השגות אלא רק נצביע. מי שיש לו השגות, הערות או הצעות

לתיקונים - אני מבקש שיאמר אותן מייד עם תום הסקירה של היועץ המשפטי. הכל עכשיו.

אחר-כך יהיו רק הצבעות. מי שרוצה להעיר - עכשיו.

היועץ המשפטי, איפה אנחנו עומדים?

מי בוטון;

בישיבה הקודמת אישרנו את פרק אי: פרשנות. אישרנו את ההגדרות. הכנסנו שם מספר

שינויים. בין היתר קיבלנו כמה הצעות של משרד הביטחון ודחינו כמה הצעות.

קיבלנו את הנושא של תב"ן, תקופות בלתי נמנות, שלא ייכללו בתקופה שמפרישים

בעדה תשלומים לפי החוק הזה. לא קיבלנו את הצעת משרד הביטחון שסכום ההפרשה החודשי

יהיה לפי אורך השירות, אלא הוועדה החליטה על סכום אחיד כל חודש.

הנושא של מעבר לשירות קבע בצה"ל נשאר פתוח. משרד הביטחון הציע לומר "על אף

האמור בחוק זה, השר בהתייעצות עם שר הבטחון יקבע בתקנות כללים לענין זכאות לקבלת

כספים מהפיקדון של חיילים שהמשיכו בשירות קבע בצבא הגנה לישראל ברציפות לאחר סיום

שירותם הסדיר". זאת אומרת, משרד הביטחון ביקש שהשר הממונה על החוק יוכל לקבוע

בתקנות, בהתייעצות עם שר הבטחון, שמי שממשיך בשירות בצבא הקבע יוכל לקבל סכום כסף

מהקרן גם לא למטרות המצו"נות בחוק. היו חברי ועדה שהתנגדו לזה והיו שתמכו.

הוועדה תצטרך להכריע בענין זה בארות מישיבותיה.

היו"ר עי פרץ;

היום חייל שעובר לקבע מקבל מענק שחרור.

מי בוטון;

כן.

רענן כהן;

נציגי משרד הביטחון הציעו שזה "נתן במזומן.

הוועדה קיימה דיון על הגדרת יושר והוסכם לקבל את הנוסח שהשר הוא חבר הממשלה

שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה. כלומר, הוועדה לא קבעה מי יהיה השר אלא זה

יהיה חבר ממשלה שהממשלה הסמיכה אותו. כך החליטה הוועדה.

היו"ר עי פרץ;

אני מבין ששרת העבודה והרווחה הסכימה להיות ממונה על החוק.

רענן כהן;

צריכה להיות פגישה עם ראש הממשלה כדי לסגור את הענין הזה.



היו"ר עי פרץ;

זה הוצבע?

מי בוטון;

למעשה לא היו הצבעות, כי כל חברי הוועדה קיבלו את זה.

היו"ר עי פרץ;

האם יש תקדים שראש הממשלה, בהתייעצות עם שר, קובע? אני לא מבין את זה. זה

נשמע עלוב, עם כל הכבוד לוועדה שהחליטה בענין זה פה אהד.

צריך למנות שר כמו שמקובל וכמו שרגילים. מה זאת אומרת, ראש הממשלה בהתייעצות

עם שר האוצר. האם יש תקדים לזה?

מי בוטון;

אני לא מכיר.

לגבי רשות השידור כתוב שהשר הממונה הוא מי שהממשלה החליטה.

היו"ר עי פרץ;

זה סביר; אבל לא שראש הממשלה בהתייעצות עם שר האוצר יקבעו שר.

אני מציע שנשאיר את זה פתוה. נהזור לזה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מערער על הסעיף הזה.

מי בוטון;

נחזור אליו.

מבחינה עניינית אני מעדיף שבחוק ייקבע במפורש מיהו השר הממונה.

היו"ר ע' פרץ;

אני דיברתי עם ראש הממשלה ועם שרת העבודה והרווחה שאמרה, שהיא מסכימה לקבל את

זה על עצמה, אם לא קובעים מראש מי המפעיל.

אני הצעתי את הביטוה הלאומי. היא ביקשה לשקול. היא תקיים התייעצויות ותחליט

באיזו דרך היא מבצעת את זה, אם זה דרך הביטוה הלאומי.

אם זה יהיה דרך הביטוח הלאומי, זה לא יכול להיות בלי הוק. אני מציע שלא

נתעכב על זה עכשיו.

קיבלנו הערות גם ממשרד המשפטים. הם שינו את הדברים שלהם לגבי החלטה אחת.



קיבלנו הצעות מהביטוח הלאומי לגבי הוראות מעבר, לגבי הפרק של דמי אבטלה.

קיבלנו הערות ממשרד הבינוי והשיכון. קיבלנו הערות גם ממשרד התעשיה והמסיור

לגבי עסקים קטנים. וקיבלנו הערות גם מהמועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר ע' פרץ;

נע- ברק, בבקשה.

י י ברק;

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהעיר כמה הערות לגבי ההוק. יש לי הערה

מהותית ויש לי הערות לגבי סעיפים שונים. אני שואל, האם לדבר עכשיו על הכל.

אחר-כך אין דיבורים. כל הערה שיש לכם - תגידו עכשיו הכל. הכל בשפה הנגלה.

י' ברק;

אתחיל מההערה המהותית, בקשר לאפשרות של חיילים משוחררים ללמוד במסגרת של

הכשרה מקצועית.

כיום אנחנו מלמדים 4.500 חיילים משורוררים, שלפני הצעת החוק שלפנינו הם יקבלו

את שכר הלימוד מהפיקדון שלהם בקרן. לפי המצב הקיים הם קיבלו דמי אבטלה. ברגע שלפי

החוק המוצע יתבטל לגביהם הנושא של דמי אבטלה - לא יהיה להם ממה להתקיים בתקופת

ההכשרה המקצועית, פרט להבטחת הכנסה שיקבלו לפי התנאים של הבטחת הכנסה. היום דמי

אבטלה הם כ-1,300 שקל בשעה שהבטחת הכנסה זה 650 שקל לחודש. קשה לראות איך חיילים

משוחררים ילכו להכשרה מקצועית עם דמי מחיה של 650 שקל, שלא ניתנים לכולם, כי

המבחנים לתשלום הבטחת הכנסה הם קשים ולא כולם יקבלו.

היו"ר ע' פרץ;

כמה מקבלים הבטחת הכנסה?

י' ברק;

לא הרבה חיילים משוחררים. במסגרת שלנו מקבלים דמי אבטלה ולא הבטחת הכנסה.

היו"ר ע' פרץ;

רות הורן, את יודעת כמה חיילים משוחררים מקבלים הבטחת הכנסה?

ר' הורן;

אין לי מושג.

היו"ר ע' פרץ;

מר צרפתי, ברגע שמבטלים דמי אבטלה, זה נותן זכאות להבטחת הכנסה.

א י צרפתי;

יש זכאות להבטחת הכנסה לפי מבחן הכנסה, בין היתר בתנאי שלתובע הבטחת הכנסה

אין רכב.



היו"ר עי פרץ;

כמה חיילים משוחררים זכאים בתום שישה חודשים להבטחת הכנסה?

א' צרפתי;

אין לנו פרטים על חיילים.

היו"ר ע' פרץ;

החייל המשויורר הוא פוטנציאל להבטיח הכנסה. אלה שמקבלים הבטלות הכנסה יואילו

לחבל מהחודש הראשון.

אי צרפתי;

האחוז הכולל הוא 10%

היו"ר ע' פרץ;

הכשרה מקצועית מבטלת את זכותם להבטחת הכנסה?

ר' הורן;

החייל המשוחרר יכול לקבל אבל זה הרבה פחות כסף. יש תנאים כדי לקבל הבטרות

הכנסה. מי שיש לו בעלות על רכב לא מקבל הבטלות הכנסה.

י' ברק;

דמי אבטלה, כפי שאמרתי, זה 1,300 שקל והבטחת הכנסה - 650 שקל לחודש, פה

ההבדל.

עשינו חשבון ומצאנו שלפי השנה האחרונה מדובר על 40 מיליון שקל דמי אבטלה

לחיילים משוחררים שבהכשרה מקצועית. אם נדבר על כמצית זאת אומרת שחסרים כ-20

מיליון שקל כדי שאפשר לתת להם קיום ברמה הקודמת, לנטרל את ההשפעה של ביטול דמי

אבטלה. זה לא סכום כל כך גדול. אני הושב שכדאי לתת את הדעת להקציב את הסכום הזה

או מהקרן לסיוע נוסף או שהאוצר יחשוב על דרך אחרת.

אני מציע לוועדה לתת את הדעת כדי להבטיח את הסכום של 20 מיליון שהם ההפרש

שבין הבטחת הכנסה לדמי אבטלה, כדי לנטרל את ההשפעה של ביטול דמי אבטלה במקרה של

הכשרה מקצועית.

אני חוזר ואומר, 20 מיליון שקל זה לא סכום כל כך גדול ואפשר למצוא מקורות. זו

הנקודה המרכזית.

יש לי הערות נוספות לסעיפים שונים.

היו"ר ע' פרץ;

נדבר על מימון הסכום בין הבטלות הכנסה לדמי אבטלה.

י י ברק;

הפיקדון שעליו מדובר הוא קטן מאד. לא רצוי להוציא את הכסף מהפיקדון. הייתי

מציע להוציא אותו מהקרן לסיוע נוסף.



ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני עובר לסעיפים השונים, לפי הסדר. בסעיף 4 אני

מציע שהקרן תוכל למנות ועדות מבין דובריה או שלא מבין חבריה. הנהלת הקרן תוכל

למנות ועדות ולהאציל להן מסמכויותיה.

מי בוטון;

רשמתי את זה.

י י ברק;

יש הנהלת קרן. אין טעם שההנהלה תתכנס לכל נושא. מקובל שלגוף כזה תהיינה

ועדות משנה והנהלת הקרן תאציל להן סמכויות.

יש לי הערות לסעיף 7(ב).

מי בוטון;

אלה עניינים משפטי ים.

היו"ר עי פרץ;

עזוב את העניינים המשפטיים. אני רוצה שתדבר על דברים מהותיים.

י י ברק;

אם כך, את יתר ההערות אעיר כשנגיע לסעיפים.

מי בוטון;

המציע מציע להגביל את מספר ההפרשות ל-32 הודשים לחייל אפילו אם הוא שירת 36

הודשים ול-21 חודשים לחיילת. משרד הבטחון מתנגד.

רענן כהן;

החוק המוצע יגיע להפעלה מלאה בעוד שנתיים לגבי חיילות ובעוד שלוש שנים לגבי

חיילים. יש הצעות כמעט סגורות, המלצות של ועדת שפיר בדבר קיצור השירות לחיילים

ל-32 חודשים. לכן אנחנו מדברים על 32 חודשים. כך חושב גם התקציב. חיילות משרתות

כבר רק 21 חודשים ולא 24 חודשים.

מי בוטון;

אשר להוראות מעבר. פניתי למוסד לביטוח לאומי שימציאו נוסח של הוראת מעבר אם

תתקבל הצעה לביטול דמי אבטלה לחיילים שנמצאים כבר בעבודות מועדפות. לא היתה בענין

זה יוזמה של הביטוח הלאומי, שמחוייב להחלטות שהתקבלו.

רענן כהן;

מדובר על כך שמהקרן יופרשו 7.5 מיליון שקל להכשרה מקצועית ו-7.5 מיליון

לעבודות מועדפות.

זו לא יוזמה של הביטוח הלאומי אלא שלנו.



ת' קרץ;

/

יש הערה שלנו לגבי סעיף 13(א) . למיטב ידיעתי, גם שר החינוך עומד מאחורי הצעה

שלנו למחוק את סעיף 13(א).

די אורנשטיין;

היו החלטות של ועדת השרים למחוק את סעיף 13(א). שמדבר על מתן עדיפות לחיילים

משוחררים, מפני שהסעיף הזה יפגע בחופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה, כפי שנאמר

גם במכתב של מזכיר המועצה להשכלה גבוהה

מ' בוטון;

אתה שלחת לי החלטות של ועדת שרים לחקיקה שבהן כתוב, שועדת השרים מתנגדת

להחלטת המועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה לדעת מהי השורה התחתונה, מה עמדת ועדת השרים?

די אורנשטיין;

למחוק את סעיף 13(א).

היו"ר עי פרץ;

אנחנו מבקשים שיהיה על כך תיקון בכתב.

יש למישהו התנגדות לבטל את סעיף 13(א)?

רענן כהן;

אני מתנגד. בסעיף הזה לא נאמר שום דבר מיוחד שהמועצה להשכלה גבוהה לא יכולה

לעמוד בו. אני לא רואה בסעיף הזה משהו מיוחד.

ד' מנע;

עמדתי, שצריך להעדיף חיילים משוחררים.

היו"ר ע' פרץ;

להשאיר את זה?

די מנע;

כן. כשיש שני מועמדים שהציונים שלהם דומים - להעדיף את החייל המשוחרר

ת' קרץ;

העליתי את הדברים בכתב. שני מועמדים שעומדים בדיוק באותו מצב - אני חושבת

שזה היפותטי. תנאים לקבלה - אנחנו מבקשים שבענין זה תינתן דיסקרציה למוסדות

להשכלה גבוהה. המוסד יכול להעדיף חיילים, מסיבות שונות.



אנחנו כמועצה להשכלה גבוהה, כשמדברים באופן כללי על כל המוסדות, אומרים: תנו

להם לטפל בענין הזה. גם המועצה לא מכתיבה.

היו"ר ע' פרץ;

זה סעיף שלא פוגע בשום דבר. מדובר בו על חייל משוהרר העומד בדרישות הקבלה של

המוסדות להשכלה גבוהה. אותו סעיף יש בחוק הקיים. אין פה שום התערבות במוסדות

להשכלה גבוהה. למה נזעקתם?

ת' קרץ;

גם אז התרענו על זה. המועצה לא נוהגת להתערב בענייני הקבלה. על פי חוק

המועצה להשכלה גבוהה, מוסד אקדמי הופשי לקבוע את ענייניו. כל מוסד יכול לקבוע

לעצמו.

נאמר בהצעה ששר ההינוך והתרבות יתקין תקנות. זאת אומרת, שהשר יטיל על המוסדות

תקנות שעל פיהן הם יצטרכו לשלב בתנאי הקבלה עדיפות להיילים.

היו"ר ע' פרץ;

אפשר לעשות את זה פהות נוקשה.

די אורנשטיין

ועדת השרים ומשרד המשפטים מתנגדים לפגיעה בשוויון. לדעת משרד

המשפטים, לדעת שר המשפטים וגם לדעת שר החינוך יש הבדל בין מימון של כל מיני הטבות

לחיילים משוחררים לבין מתן עדיפות. כי זה עלול לגרום לכך שבמקום שיש מספר מקומות

מוגבל תינתן עדיפות להיילים משורוררים.

היו"ר ע' פרץ;

זו מטרת החוק. מי שלא מתגייס, במשך שלוש שנים יש לו הזדמנויות שונות להתקבל

למוסד אקדמי. להייל שמשרת בצהייל אין אפשרות כזאת. למי שלא מתגייס יש יתרון גדול

על פני מי שכן מתגייס לצהייל. מי שלא התגייס לצהייל - הוא יכול לנסות שלוש פעמים

להתקבל למוסד להשכלה גבוהה. כשבאים ואומרים, נצמצם את הפער, מה רע בזה? האם

מוגזם ששר החינוך והתרבות יתקין תקנות? למה? רוח החוק היא שצריך להתחשב בענין הזה

שלחייל משוחרר לא היו אפשרויות כמו למי שלא שירת בצבא.

ת' קרץ;

להבנתי, החוק הזה הוא חוק כלכלי במהותו.

אני חושבת הסעיף הזה הוא שרירותי . הוא לא משנה הרבה אבל עקרונית הוא פוגע

בחוק המועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר ע' פרץ;

הוא לא פוגע.

ת' קרץ;

למעלה מ-95% של התלמידים הם חיילים משורוררים או אנשים שעשו שירות לאומי.

אני לא רואה מדוע יש טעם לתת בחוק עדיפות בקבלה.



היו"ר עי פרץ;

אנחנו יכולים למחוק את המלים בדבר תקנות, אין צורך בתקנות.

די אורנשטיין;

אנחנו חוששים מכך שהסעיף הזה עלול להיות חשוף לתביעות מצד אוכלוסיות

שונות, מצד מי שאינם חיילים משוחררים. קיבלנו פניות מהורים שבניהם נפסלו לשירות

בצה"ל. יש פה עניו של עקרון השוויון, שגלום בחוק יסוד: זכויות אדם וחירותו.

זו נקודה שצריכה להיות בפני הוועדה, שיידעו שיש פה בעיה חוקתית משפטית.

היו"ר ע' פרץ;

בעבר אמרתם שהסעיף הזה תואם את הסעיף הקיים בחוק חיילים משוחררים. חבל שאתם

משנים עכשיו את דעתכם.

אנחנו יכולים לומר שהמוסדות יקבעו כללים. זו הנחיה.

די מנע;

המוסדות להשכלה גבוהה יקבעו כללים באופן שלא ייפגע עקרון שוויון ההזדמנויות.

מי בוטון;

שלא ייפגע החופש האקדמי.

ת' קרץ;

על פי סעיף 15 לחוק המועצה.

היו"ר ע' פרץ;

באופן שלא ייפגע החופש האקדמי ועקרון שוויון ההזדמנויות.

מי בוטון;

אתה לא יכול גם לתת עדיפות וגם לא לפגוע. אם יש שני אנשים - אתה מעדיף את

החייל המשוחרר.

היו"ר ע' פרץ;

יש בעיה עקרונית שהועלתה ללא צורך על-ידי משרד המשפטים. אם הייתי מחלק

ציונים, המצב שלכם היה רע מאד. הבעיה ידועה. %95 חיילים משוחררים - זאת אומרת

שעדיפות קיימת.

אנחנו מוחקים את הענין של התקנות. תהיה ישיבה במועצה להשכלה גבוהה. תקבלו

החלטה ברוח הדברים ובזה נגמר הענין. אנחנו רוצים שיהיה ברור שחייל משוחרר שהפסיד

שלוש שנים - צריך להתחשב בזה.

ת' קרץ;

יש התחשבות כלכלית.



היו"ר עי פרץ;

אז אין בעיה. מחקנו את הסיפא של הסעיף הזה, בענין התקנות.

צי אנגל;

כתבנו לעורך-דין בוטון כיחס לסעיף 19 .ציינו שהקרן לעסקים קטנים היא קרן

זמנית. לכן אנחנו מציעים למחוק את המלים "במסגרת תכנית לעידוד הקמת עסקים קטנים

מטעם משרד התעשיה והמסחר". אמרנו, שלדעתנו אין להגביל זכות החייל המשוחרר להקים

עסק עצמאי לפרנסתו רק לתכניות ממשלתיות.

מי בוטון;

אני אקרא את הסעיף המוצע; חייל משוחרר העומד להקים עסק חדש לפרנסתו או

להיכנס לשותפות בעסק קיים זכאי לפנות לקרן בבקשה לסייע לו מתוך כספי הפיקדון.

הנהלת הקרן תקבע מסגרת תנאים, כללים ומבחנים לענין זה. הוראות סעיף זה באות בנוסף

לקרנות לסיוע נוסף ממקורות אחרים להקמת עסקים ולא לגרוע מהם.

אנחנו סברנו בטעות כאילו משרד התעשיה והמסיור מנהל את הענין הזה. זה לא כך.

היו"ר ע' פרץ;

צריך להיות ברור שזה לא מבטל את זכותו של החייל המשוחרר לפנות אליכם.

צי אנגל;

בוודאי לא. יש לו זכות לפנות לכל הקרנות.

רענן כהן;

אולי צריך לציין שהוא יכול לפנות לקרנות נוספות, כולל זו של משרד התעשיה

והמסחר.

היו"ר ע' פרץ;

סעיף זה אינו מבטל את זכאותו לפנות לכל קרן בענין עסקים קטנים.

רענן כהן;

צריך לציין, כולל הקרן של משרד התעשיה והמסחר.

מי בוטון;

חייל משוחרר זכאי לפנות למשרד התעשיה והמסחר או לקרן בבקשה לסייע לו.

צי אנגל;

כל אזרח זכאי. כאן מדובר על פקדון.



היו"ר ע' פרץ;

לפעמים בא אדם לסבל סיוע מהקרן של משרד התעשיה והמסחר. נניח שמדובר על 30

אלף שקל. מבקשים ממנו 15 אלף ואומרים לו: ואנהנו ניתן לך 15 אלף. הוא מקבל 15 אלף

וזה יכול להיות בסיס לקבלת 15 אלי נוספים. זה כסף שהוא מקבל, שבאמצעותו יוכל לממש

סיוע נוסף.

צי אנגל;

עם קבלת הפיקדון.

מ' בוטון;

אני אנסח את זח.

צי אנגל;

מחקנו את המלה "קטן".

מי בוטון;

העיקרון יהיה שהוראות סעיף זה באות בנוסף לכל סיוע ולא לגרוע.

עי ביבי;

בסעיף 17. רכישת דירת מגורים. בנוסח המוצע יש פירצה, כי מדובר בו על חייל

משוחרר שהתקשר בחוזה לרכישת דירת מגורים. זאת אומרת שכל מה שהוא צריך זה להציג

חוזה. הוא יכול לעשות חוזה פיקטיבי.

זה כסף שלו ולא שלך. מה את מציעה? אנחנו לא מדינת משטרה. למה הגישה היא

שכולם גנבים? במקום לתפוס את הגנבים קובעים שכולם רמאים.

עי ביבי;

חשבנו שצריך לדבר על חייל משוחרר שיוכיח שרכש דירת מגורים. הוא יכול להוכיח,

למשל, שלקח משכנתא נוספת או רישום בטאבו, נוסף לחוזה. חייל משויורר שהוכיח להנהלת

הקרן שרכש דירת מגורים.

חייל משוחרר לא מאבד זכות לרכישת דירה. נתתי לחבר-הכנסת רענן כהן פירוט מה

מקבלים היום חיילים משוחררים. כל חייל משויורר מקבל 50% ייתר מהזכאי באותו ניקוד.

זה לא יפגע במשכנתא.

אדוני היושב-ראש, הכסף לא ניתן לחייל. הסכום הכללי שמשרד השיכון מסבסד

לחיילים מגיע ל-200 מיליון מתוך 460 מיליון שקל סבסוד לכל הזכאים. זה נוסף לסכום

הכללי שיש בחוק.

ההצעה של נציגת משרד הבינוי והשיכון, הנחת דעתה של הקרן, היא גורפת.



מ' בוטון;

כדי לרכוש דירה צריך להיות חוזה. כדי שיהיה חוזה צריך כסף. אני מבין שהחשש של

משרד הבינוי והשיכון הוא שמא זה יהיה פיקטיבי.

אולי נכתוב, בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.

היו"ר עי פרץ;

זה כסף שעומד לרשות החייל.

די מנע;

חייל משוחרר שרכש דירת מגורים.

רכש, זה אחרי רישום בטאבו.

הוא צריך קודם את הכסף.

מי בוטון;

יש סעיף (ג).

היו"ר ע' פרץ;

סעיף (ג), זה מספיק.

אל"מ צ' אורן;

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו על-ידי ראש אכ"א אלא לחזור לבקשתנו בירק

לחייל משוחרר שהתנדב ועבר משירות סדיר לקבע. אנחנו חושבים שמי שמתנדב לשירות קבע,

יש לתת לו הזדמנות שווה כמו למי שהשתחרר, אם כי אין לו אפשרות שווה בגין אופי

השירות שלו.

אנחנו מבקשים שיחיו תקנות על מנת שלמתנדב לשירות קבע תהיה אפשרות להשתמש

בכספי הקרן. הנושא הזה נשאר פתוח. אנחנו מבקשים שהצעתנו בענין זה תתקבל.

רס"ן מ' ליפל;

יש בעיה ביחס לתקופת התשלומים לגברים בהשוואה לתקופת התשלומים לנשים. אם נדבר

על 36 חודשים, הסכום החודשי יהיה נמוך יותר, כדי להיכנס למסגרת התקציבית. אם

יוחלט על קיצור השירות - הסכום יועלה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שהסכום הכולל יהיה לפי צו של שר הבטחון. יש צו בענין 6 חודשים.

אל"מ צ' אורן;

זה נכנס למסגרת של חוק שירות הבטחון.



מ' בוטון;

יש הוראה על מספר חודשים.

אדוני היושב-ראש, ברקיקה בדרך כלל לא נוהגים לכתוב מה הסכום הכולל, עלות ההוק

וכו'. החוק קובע עקרונות של זכאות. אני לא מכיר חוק שאומר שלחוק זה או זה מוקצב

סכום כזה או ארור.

היו"ר ע' פרץ;

אני מדבר על סכום כולל שמגיע לחייל, 36 חודשי שירות.

רענן כהן;

אנחנו כתבנו 32 חודש. יש לנו עוד זמן. לסת נתעסק עכשיו ביחס לסכומים?

רס"ן מי ליפל;

עדיין לא נתקבלה הרולטה.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו רוצים להתקדם. חבר-הכנסת רענן כהן צודק. צריך להיות סעיף כללי שמתיר

לשר הביטחון ולשר הממונה לקבוע כלל למתיחת החודשים, לא מעבר ל-36 חודשים.

א' בלר;

שר האוצר מתנגד שהקרן או החסכון ישמשו גם לשכירת דירה. אנחנו מעריכים שזה

ישפיע על הביקוש לשכירת דירות ויעלה גם את המדד.

מי בוטון;

זה השתתפות לפי מה שתקבע הקרן.

א' בלר;

להגביל את הקרן לסיוע נוסף לצורך חינוך, הכשרה מקצועית, רכישת עסק

ולא רכישת דירה, היות ובתחום המשכנתאות יש הטבות לחיילים משוחררים. ולא רק זה,

יש ניקוד יותר גבוה לאלה שמעמדם הסוציו-אקונומי נמוך.

היו"ר ע' פרץ;

זה ענין של הנהלת הקרן. המטרה של הקרן היא זה לקדם את החיילים, להעלות אותם

כיתה. 14 אלף זה כסף של החייל. מצד שני אנחנו מדברים על כסף של הקרן.

י' ברק;

זה סעיף 6.

מי בוטון;

אביקם, בסעיף 6(ג) כתוב; הנהלת הקרן תקבע באישור השר ושר האוצר כללים ומבחנים

למתן סיוע לחיילים משוחררים מהקרן לסיוע נוסף. אתה מציע שייאמר למעט רכישת דירה?



א' בלר;

רכישת דירה ושכירת דירה.

היו"ר עי פרץ;

שכירת ורכישת דירה זה מהקרן האישית.

א' בלר;

אני מבקש שתירשם הסתייגות של שר האוצר.

היו"ר עי פרץ;

אנהנו לא מקבלים את התביעה שלכם. אני מבקש שתסירו את ההסתייגות.

רענן כהן;

אפשר, להוציא רכישת דירה ושכירת דירה מהקרן לסיוע נוסף. מהקרן לסיוע נוסף זה

לא ישמש לשכירת דירה.

ע י הראל;

אני הושבת שהחלטת הממשלה מהשבוע שעבר בעניו הקרן הנוספת צריכה לבוא לידי

ביטוי בסעיף קטן שיהיה בסעיף 6 להוק.

היו"ר ע' פרץ;

את מדברת על הסכום של 25 מיליון?

ע י הראל;

הייעוד של המקורות.

החלטנו כבר.

די אורנשטיין;

אני אבהיר. בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-9 בחודש החליטה הממשלה, שישארו בעינן

מלגות היחידה להכוונת חיילים משוחררים של משרד הביטחון; שיישאר בעינו הנושא של

הכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה וכן נושא מכינות קדם-אקדמיות והשלמת בגרות.

זה ימומן, כך נאמר בהחלטה, מקרן העזרה ההדדית לפי חוק החיילים המשוחררים או

לחלופין תופחת הקרן האמורה בהתאם.

די מנע;

עשיתם אפליה בין המשרדים.

היו"ר עי פרץ;

איפה ההחלטה?



די אורנשטיין;

העברנו אותה בישיבה הקודמת.

היו"ר ע' פרץ;

שום דבר לא יופחת. אנהנו בעד להכניס לקרן סיוע נוסף שהנחתנו.

די אורנשטיין;

אנהנו הצענו סעיף 6(ה), שייאמר בו: איו בהוראות סעיף זה כדי לפגוע במתכונתם

הקיימת של המסגרות הקיימות ערב תחילת חוק זה, המפורטות להלן, אשר ימומנו מן הקרן

לסיוע נוסף או לחלופין תופחת הקרן האמורה בהתאם. ואלה המסגרות: 1) מלגות היחידה

להכוונת חיילים משוחררים של משרד הביטחון; 2) תכנית הכשרה מקצועית של משרד

העבודה והרווחה; 3) מכינות קדם-אקדמיות והשלמת בגרות של משרד החינוך והתרבות.

זה לא ניסוח סופי. העיקרון הוא שמסגרות האלה תישארנה בעינן.

המימון יהיה מהקרן לסיוע נוסף.

כן.

תשכחו מזה. יש לכם הצעות ארורות?

בענין זה סיימתי. זו הצעת הממשלה לעניו זה.

אין שום סיכוי שמהקרן יחזירו כספים למשרדים יעודיים.

אנחנו יכולים להנחות את הקרן בסעיפים כמו קידום אוכלוסיות מיוחדות. כל אגורה

למכינה לחיילים משורוררים הולכת לאוכלוסיה שמקבלת הזדמנות נוספת. צריך להגדיר סכום

מינימום שהנהלת הקרן מחוייבת להוציא לסעיפים ספציפייים. לא נחזיר כסף למשרדים.

תהיה הנהלה שתתווה מדיניות.

העיקרון הוא שהממשלה החליטה שהיא מבקשת מהוועדה להחליט שסכומים מסוי ימים שהיו

במשרדים יעודיים יוקצו מה-100 מיליון ויוחזרו למשרדים. לזה אנחנו מתנגדים.

אני מבקש להבהיר: מתקציב משרד הבטחון אנחנו נותנים היום לחיילים המשוחררים

הנזקקים מה שמכונה דמי קיום. חייל שלומד במכללת ספיר ובא מדימונה, הוא זקוק

לכסף. הנזקקים מקבלים מאיתנו.אנחנו נותנים דמי קיום חודשיים לנזקקים. זה נכון

לגבי המכינות הקדם-אקדמיות, בית-ספר להנדסאים של משרד העבודה והרווחה וכו'.



היו"ר עי פרץ;

כל מה מ-9 מיליון?

אל"מ ע' פרל;

כן.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו מקצים 22 מיליון.

נגיע לזה. לא נחזיר את זה למשרדים. זו קביעה.

די אורנשטיין;

אני מבקש להתייחס לכמה עמדות של ועדת השרים, ההצעות של משרד הביטחון לגבי

הגדרות.

מי בוטון;

משרד הביטחון - סיימנו.

ד' אורנשטיין;

יש תמיכה של ועדת השרים.

ההצעות של משרד השיכון ומשרד התעשיה והמסחר - יש תמיכה של ועדת השרים.

היו הצעות של ועדת השרים ביחס לסעיף 6. ועדת השרים מציעה, לגבי סעיף 6(ג),

שיהיה ברור שזה בהתחשב ביכולתו הכלכלית של החייל המשוחרר.

לסעיף 13(א). הייתי מבקש לדבר על נציג של שר החינוך.

היו"ר עי פרץ;

סיימנו את הדיון. נקודה.

די אורנשטיין;

לסעיף 22 - עונשין - יש התנגדות וחריפה של ועדת וקשרים ושל משרד המשפטים. יש

לנו חוק העונשין, שהוא קודכס שלם שאמור לשמור על אחידות במשפט הפלילי.

מקובל.

ד' אורנשטיין;

נמחק את סעיף 22?

מ' בוטון;

כן.



ד' אורנשטיין;

בסעיף 25 נאמר: "אין לשנות סעיף זה אלא ברוב של 80 חברי כנסת".

מי בוטון;

יש הסכמה של המציע למחוק את הסיפא.

ד' אורנשטיין;

גם לסיפא יש התנגדות של ועדת השרים ושל משרד המשפטים, כי זה מרוקן את סעיף

מי בוטון;

זו המטרה.

ד' אורנשטיין;

יש הצעה של משרד האוצר להוסיף שני סעיפים, סעיף 30 ו-31. שמקובלים על ועדת

השרים.

מי בוטון;

בדבר ביטול הטבות במס הכנסה וביטול מענק הסתגלות. יש חוק מס הכנסה (הטבות

לחיילים משוחררים) (הוראת שעה), שקובע שחייל משוחרר מקבל בשנה הראשונה נקודות

זיכוי במס הכנסה. האוצר מבקש לבטל את זה.

רענן כהן;

מי שהכנסתו מעל 2,500 שקל זכאי לנקודות זיכוי. סוכם שזה יבוטל.

די אורנשטיין;

בסעיף 4- הנהלת הקרן - יש הפנייה לסעיפים בחוק החברות הממשלתיות. יש בענין

זה הצעה שהועלתה על-ידי היועצת המשפטית של משרד האוצר, שיפור הנוסח שבסעיף 4.

מי בוטון;

היות והענין מסובך, אני מציע שכשנגיע לסעיפים אני אקרא את הסעיפים מחוק

החברות הממשלתיות והוועדה תחליט.

פ' סתווי;

אני רוצה שיהיה רשום. המפעל של המכינות קיים למעלה מ-40 שנה. זה היה מפעל

טיפוח מיוחד לצעירים מאוכלוסיות נזקקות מאד בקרב החיילים המשחררים .המפעל הזה לא

קשור בשום חוק. שמכניסים אותו לחוק - זה תקדים מסוכן. התוצאה תהיה שכל הטבה של

המשרד לחיילים משוחררים יהיה צפוי לגזר דין. להעביר את כל הכספים לקרן ולבטל את

הפעולה שלנו, פירושו של דבר שצעיר שרוצה לפנות צריך לפנות לקרן לבקש ללמוד. זאת

אומרת שלא תהיה מדיניות מועדפת.

לי לבנת;

איך היום נוהג צעיר שרוצה ללמוד?



פ י סתווי;

היום יש מדיניות של איתור ואפליה לטובה של האוכלוסיה הזאת.

לי לבנת;

אתם מאתרים אותם או שהם פונים אליכם?

פ י סתווי;

גם זה וגם זה.

הצעירים שאנחנו מדברים עליהם היום - אני לא בטוח שעניו ההשכלה, ביהוד

הקדם-אקדמית, זה מה שיעמוד בראש סדר העדיפויות שלהם. הבאנו 5,000 צעירים ללמוד

במסגרות האלה. אנחנו עושים בזה שירות לאומי חשוב. אנחנו מפלים לטובה את הגליל את

הנגב וגרמנו לפיתוחם. אם הענין יהיה באחריותו של הצעיר - אני חושש שסדר העדיפות

שלו איננו סדר העדיפות החברתית והלאומית שלו. יש לו מצוקות אחרות.

אני חוזה שתהיה נהירה גדולה למרכז הארץ, כי הצעיר יקבל אפשרות לשכור דירה

והוא יוכל לבחור. היום אנחנו מתנים תנאים מפני שאנחנו מתקצבים. אם זה יהיה חופשי

- אני לא בטוח שהרוב יעדיף את מה שאני מעוניין שהוא יעדיף. רוב הלומדים היום

במכינות זו אוכלוסיה שאנחנו מטפלים בה.

היו"ר עי פרץ;

זו נקודה הכי חשובה, הנושא של מכינות לחיילים משוחררים. אם הנושא הזה יישבר -

כל החוק לא חשוב.

לי לבנת;

מה בנוסח המוצע עלול להרע?

פ' סתווי;

אין ספק שצריך לתמוך בחוק, כי הוא בא להוסיף. יש 20 אלף מועמדים לפרוייקט

הזה, הם לא באים אלינו בגלל בעיות תקציביות. אם יש לי היום לתמוך ב-5,000 צעירים

- שלא יקהו את זה ממני.

היו"ר עי פרץ;

לא לוקחים.

מה ישנה את המצב?

היו"ר עי פרץ;

מר סתווי אומר, ברגע שחייל יוכל לקחת את הכסף ולהשתמש בו או למכינה או להקמת

עסק .- הוא יעדיף להקים עסק. היום אני מאלץ אותו ללכת ללמוד. זו טענה חשובה.

ת' קרץ;

אני מבקשת להבהיר. בתוך אוכלוסיה כללית של חיילים משויוררים יש חלק שראויים

לקידום. איתם ובהם טיפלו במיוחד.



מי בוטון;

מה ההצעה?

אל"מ ע' פרל;

מתוך 9,000 חיילים 5,000 ראויים לקידום.

פ' סתווי;

אם אפשר שתהיה נוסחה שתבטיח את המשך הפעילות שלנו.

לי לבנת;

להפריד מההוק.

היו"ר ע' פרץ;

אם היינו קובעים שמבינות יבולים להיות או במקום או בנוסף לסעיף, זה היה פותר

את הבעיה? נניח שחייל הצליח לקבל זכאות מהקרן. אם הוא מימש את הקרן האישית שלו

בסכום 14 אלף, זה עניינו שלו. אם הוא מצליח לקבל עוד 5,000 מהסיוע הנוסף, אנחנו

אומרים שענין המכינות לא יהיה כאילו, שחייל צריך להחליט, אלא שהמכינות פתוחות בכל

מקרה.

אפשר לחלק את הקרן. אפשר לקבוע שהנהלת הקרן תקבע כל שנה את חלוקת הכספים,

הכל דרך המשרדים היעודיים.

קודם כל צריך לקבוע את העיקרון איך מתפקדת הקרן. נניח שמכללת הנגב אומרת, יש

לי כך וכך חיילים, והיא מבקשת כסף. האם הנהלת הקרן קובעת כללים או שהיא מתפקדת

באופן שוטף. אפשר לקבוע שכל שנה הקרן לא יכולה לקבוע סכום קטן יותר למכינות ובזה

גמרה את תפקידה.

מחר משרד הביטחון יכול להחליט לבטל את הסכום, כי זה בתקציבו. אני מדבר על

סכום קבוע של 100 מיליון שקל כדי להעלות כיתה את החיילים המשוחררים. החלוקה בתוך

ה-100 מיליון - זה יהיה תפקידה של הקרן. זאת אומרת שהיא לא מנהלת אלא רק קובעת

חלוקה לגופים כפי שהיא רוצה.

אנחנו יכולים גם לומר, אנחנו רוצים מערכת נוספת, אחר-כל נקבע כללים. זה הדבר

ההגיוני ביותר.

פ י סתווי;

כדי לא לפגוע בקרן, האם אפשר להבטיח שהנתח הזה של המכינות הקדם-אקדמיות יוכל

להמשיך לפעול במסגרת הקרן? אני מבקש לא להפוך את זה לקרן מלגות, שהבודד יפנה.

היו"ר ע' פרץ;

אני פותח דיון בנושא זה.



רענן כהן;

אני מאד מופתע מהדבריו של פלטי סתווי, משום שקבענו נוסח מתואם איתו. אנחנו

אומרים, מעבר לכל מה שחייל מקבל. אני קורא סעיף 6(ד): "מתוך הסכום האמור בסעיף

קטן (ב), סכום שלא יופחת מ-20 מיליון שקלים חדשים ישמש לסיוע להשלמת השכלה

תיכונית וללימודים במכינה קדם-אקדמית, במוסד המתנהל בפיקוחו או באישורו של משרד

החינוך והתרבות; עד לקביעת כללים ומבחנים לענין זה לפי סעיף קטן (ג), יינתן

הסיוע לפי סעיף קטן זה לפי הכללים והמבחנים שהיו נהוגים במשרד החינוך והתרבות ערב

תחילתו של חוק זה".

כלומר, הוספנו תקציב לענין המכינות והפרדנו. לא פגענו. הגדלנו כדי לקיים את

המכינות. עד היום לא היה חוק למכינות. עכשיו נתנו ביטוי תחיקתי למה שהיה נהוג עד

כה. מה שעשינו זה דבר חיובי ולא שלילי. קבענו שיש מכינות וקבענו סכום.

היו"ר עי פרץ;

הנהלת הקרן, האם היא עובדת באופן שוטף או שהיא מתכנסת רק

פעם בשנה?

פ' סתווי;

כתוב, "עד לקביעת כללים ומבחנים".

חלק ממטרת הקרן עלול ללכת לאיבוד. כשכתוב "עד לקביעת כללים ומבחנים", עלולים

להיות כללים אחרים מאלה שכתובים.

אני חיה לא טוב, לא בשלום עם הנושא של הקרן לסיוע נוסף. אני חוששת מכך שחייל

משוחרר שירצה להשתמש בקרן על פי מה שמגיע לו יצטרך להגיש בקשה מלווה בטפסים.

החשש שלי הוא שיקרה כאו מה שקורה במלגות לסטודנטים - החזקים והבינוניים יודעים על

קיומן של קרנות שונות ומלגות שונות, הם יודעים איך למלא את הטפסים ואיך להופיע

בפני הוועדה, ולכן הם מקבלים, ואילו החלשים עלולים לא ליהנות מהקרן לסיוע נוסף.

אני חוששת שהקרן הזאת עלולה להיות קרן נוספת לחצי פרוטקציוניסטים ולאנשים שיודעים

להסתדר.

לכן אני מציעה להחזיר את נקודות הזיכוי במס, להחזיר דמי אבטלה ולקבע בחוק את

נושא המכינות.

אני רוצה שהחוק שלפנינו יהיה אוניברסלי כשהמשמעות היא ש-100 מיליון יחולקו

שווה בשווה על פי חלוקה אוניברסלית לכלל החיילים.

ועוד: כשמדברים על קרן, זאת אומרת תוספת מנגנון. צריך להביא את זה בחשבון.

אני מציעה להחזיר אותם כלים שמוצע לשלול אותם מחיילים משוחררים שלא רוצים

לפתוח עסק, לא רוצים ללמוד ולא רוצים לקנות דירה אלא רוצים לעבוד כדי להסתדר.

ניתן להם זיכוי במס הכנסת בשלוש שנים ראשונות כפי שהיה, ניתן להם דמי אבטלה,

נאפשר להם לחיות מתוך סכום אוניברסלי שאנחנו נותנים להם, כדי שלא יקופחו הד/לשים

יותר.

אוניברסליות מהזקת את החזקים.



לי לבנת;

יש פה ענין של תפיסה.

היו"ר עי פרץ;

זו פשרה. נקודות הזיכוי זה לא אוניברסלי.

לי לבנת;

בוועדה לא סוכמה פשרה. נדמה לי שביטול נקודות זיכוי פוגע רק בחלשים והקרן

תהיה רק לחזקים.

היו"ר ע' פרץ;

מכינות זה רק לחלשים.

לי לבנת;

בזה אסור לנגוע.

פ' סתווי;

אם זה יהיה שוק חופשי, זה לא יהיה כך.

היו"ר ע' פרץ;

זה כמו תחבורה ציבורית. 955 מהנוסעים באטובוסים הם חלשים. 95% מאלה שאין להם

בגרות הם חלשים.

די מנע;

אני חושב שחלק מהדברים שמוצע לבטל נועדו לסייע לאוכלוסיה חלשה: זיכוי,

מכינות, הכשרה מקצועית. אם נבטל את הנושא של הכשרה מקצועית, קרוב ל-4,500 חיילים

משוחררים לא ירכשו מקצוע, רובם אוכלוסיה חלשה.

היו"ר ע' פרץ;

יש פשרה. האוצר מוכן לתת 13 מיליון.

די מנע;

אני חושש שמא אנשים לא ילכו להכשרה מקצועית.

אני אומר, נחלק את כספי הקרן לסיוע נוסף למכינות, להכשרה מקצועית של משרד

העבודה, נקודות זיכוי במס הכנסה, לנושא של עבודה מועדפת לחיילים. למה כל שנה

תתכנס הנהלת הקרן ותחליט?

היו"ר ע' פרץ;

אני חושש שזה יתמסמס במשרדים.



די מנע;

אני מוכן שהנהלת הקרן תהלק את זה.

היו"ר ע' פרץ;

צריך להחליט האם הנהלת הקרן לסיוע נוסף היא הנהלה מנהלת או שאחת לשנה היא

מתכנסת ומחלקת 100 מיליון.

רענן כהן;

בשלוש השנים הראשונות יהיו 80 מיליון כל שנה ולא 100 מיליון כל שנה.

היו"ר ע' פרץ;

היו תקופות שבהכשרה מקצועית היו נשארים עודפים.

רענן כהן;

אני בעד קביעת עקרונות כמה לינת לכל אחד מהסעיפים ושהנהלת הקרן תהיה הגוף

שמפקח.

היו"ר ע י פרץ;

זאת אומרת, אתה מקים מערכת נפרדת. אפשר לקבוע גוף מעקב להנהלת הקרב, שיעקוב

איורי המותרחש והנהלת הקרן תקבל כל שנה דיווח מה נעשה עם הכסף.

הנהלת הקרן תקבע את הכללים אבל לא היא תשלם. היא תקצה סכומים עם כללים. היא

תקבע שמי שיש לו עשר שנות לימוד זכאי לכך וכך וכו'. הקרן תקבע כללים אבל לא תהיה

המשלמת.

רענן כהן;

לי יש השקפת עולם אחרת. יש קרנות שקובעים להן כללים אבל אחר-כך הולכים

בכיוונים איורים. אני רוצה לחזק את החייל, שלא יהיה חייל שירצה ללמוד במכינה

והקרן לא תיתן לו.

אני אומר שצריך להיות גוף כדי לבחון מפעם לפעם אם המערכת עובדת בצורה נכונה

כדי להשיג את המטרה. נבדוק את זה לקראת הישיבה הבאה.

היו"ר ע' פרץ;

רוב השאלות הובהרו. נקיים התייעצויות לגבי הענין העקרוני, אם הנהלת הקרן היא

גוף מנהל או גוף שקובע כללים ומקצה כסף אחת לשנה. לא יהיה מצב שתהיה סטיכיה שכסף

עובד למשרדים. כל שנה הכסף יחזור לקרן והיא תקצה מחדש.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;11.