הכנסת השלוש עשרה

מושג שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 139

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום הי, טז' בטבת התשנ"ד, 30.12.1993, בשעה 11:20

נבחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר י. p

א. אסעד

ת. גוז'נסקי

ש. הלפרט

ב. טמקיו

ל. לבנת

י. לס

ע. מאור

ד. מנע

י. שפי

מוזמנים; ח"כ ר. אלול

ח"כ י. בא-גד

ח"כ א. דיין

ח"כ ע. זיסמן

ח"כ ר. כחן

ח"כ א. סלמוביץ

ח"כ א. פורז

ע. פרל, אל"מ, משרד חבטחון

מ. לפל, רס"ן, משרד הבטחון

צ. אורן, אל"מ, משרד הבטחון

ר. בר, עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבטחון

ת. חקר, עו"ד, יועצת משפטית, משרד חאוצר

א. בלר, אגף חתקציביס, משרד חאוצר

ר. חורן, עו"ד, חלשכח חמשפטית, חמוטד לביטוח לאומי

ש. בריצמן, חמוטד לביטוח לאומי

א. ישעיחו, מנחל מחלקת טטודנטיס, חחסתדרות חכללית

ע. ביבי, עו"ד, חלשכח חמשפטית, משרד חבינוי וחשיכון

ד. אורנשטיין, עו"ד, משרד חמשפטים

ס. פלטי, משרד חחינוך וחתרבות

י. ברק, עו"ד, יועץ משפטי, משרד חעבודח וחרווחח

י. חכט, מנחל חאגף לחכשרח מקצועית, משרד חעבודח וחרווחח

ד. ארטוס, משרד חעבודח וחרווחח

ת. קרץ, מזכירת חמועצח לחשכלח גבוחח

ש. עזריאל, עמותת חייליהם משוחררים

ר. צור, עמותת חיילים משוחררים

ג. חביליו, שירות חתעטוקח

מזכירת הוועדה; א. אדלר

מ. בוטון

נרשם ע"י; חבר חמתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים. התשנ"ג 1993. ח"כ רענן כהן



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993. רענן כהן

בוקר טוב. אנחנו ממשיכים לדון בהצעת חוק

לקליטת חיילים משוחררים במסמך שכותרתו נוטחח

לוועדה מחתאריך 27 לדצמבר 1993 וחוא מצורף למסמכים שקיבלתם.

יש אפשרות לדון בשתי צורות אחת לחתייחס

לתצעות שיוגשו ע"י המשרדים והממשלה באופן

עקרוני, והאחרת, לדון סעיף סעיף ואז להתייחס להצעה, אני מציע לדון סעיף

סעיף, לא לקיים הצבעה כרגע אלא לשמוע את ההשגות ולאחר מכן נגיש נוסח

מעודכן שיכללו בו הצעות להצבעה. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים

התשנ"ג-1993, שם החוק אושר כבר בישיבה הקודמת אני מתחיל לקרוא את סעיפי

החוק, ואעיר את ההערות שהוצעו ע"י משרדי הממשלה, תוך כדי קריאה.

בחוק זה, שירות סדיר בצבא ההגנה לישראל ובמשמר הגבול, לפי פרק גי חוק

שירות בטחון בסעיף 34 לחוק האמור, למעט, שירות צבאי, לפי התחייבות

לשירות קבע ושירות לאומי, אין הערות.

ל. לבנת; יש לי שאלה להבהרת הניסוח, כתוב: למעט שירות

צבאי לפי התחייבות ושירות קבע וכן שירות

לאומי, לא ברור אם אכן, שירות לאומי נופל ב"למעט" או נופל ב"לפי

הלמעט". אולי זה מובן מאליו אך לא לי.

מ. בוטוו; משפט המופיע בין שני פסוקים, הוא משפט, שבא

למעט שירות ולפי התחייבות קבע, זה מוציא,

ואח"כ שירות לאומי נכנס. ההגדרה? חוק שירות סדיר, לפי חוק בטחון, כולל

גם שירות חובה וגם שירות קבע, לכן הוא מצא לנכון להדגיש שמדובר רק על

שירות חובה - מה שנקרא בלשון העם, שירות לאומי, כאמור בפסקה 3 בי

שבסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב לשנת 1958 לתקופה של שנה אחת

לפחות, גם כאן אין הערות.

ל. לבנת; . אני מבקשת את היועץ המשפטי להגדיר את הפיסקה

הרלוונטית בחוק הביטוח הלאומי המגדירה את

השירות הלאומי.

סעיף 3ב' אומר כך: בנות המשרתות בשירות

לאומי בהתנדבות, שאישר השר, בתנאים שקבע

בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אני מבקש להבהיר, שזו

המסגרת היחידה, על פיה משרתות היום בנות, בשירות לאומי. ויש חוק שירות

לאומי אבל הוא מוקפא ע"י הממשלה, וזו המסגרת היחידה ובנוסח המופיע כאן

משתמשים בכל החוקים. ;

חייל משוחרר - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר כדין לפני תום

התקופה שהוא חייב בה ובלבד ששירת שישה חודשים לפחות. כאן יש הערות.

בעיקר של מערכת הבטחון. הכנסתי את נוסח ההערות והצעות מטעם משרד

הבטחון.

מ"מ היו"ר י. כץ; היועץ המשפטי מפרט את ההערות.



מ. בוטוו; ההגדרה חייל משוחרר, פח מוצע, שבמקום שישח

חודשים יחיו 12 חודשים, וחצעח זו מקובלת גם

על מציע חחוק.

ר. כחו! חצעת משרד חבטחון חיתח סוחפת. בהצעתם נקבעו

12 חודשים - לבנות ו-18 חודשים - לבנים.

טענתי, כי אין טעם לקרוא לחצי וחגענו לחבנח. אדם שלא חגיע לשנת שירות

שלימה, חחוק לא יחול עליו. גם בדיונים חקודמים ללא קשר עם שירות חבטחון

חשבנו לחנחיג את זח לשנה מאחר ומשרד חבטחון חסכים לחצעח שהצענו, אנחנו

שותפים לחצעח, להמיר אותה לשנה,

מ. בוטון; ההערה הראשונה של משרד הבטחון, ההצעה, שיהיו

12 חודשים. הצעה שניה, הם מבקשים להוסיף

להגדרה, וכן מי ששוחרר משירות סדיר, לפני התקופה כאמור, גם לפני 12

חודשים, מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים תגמולים ושיקום חתש"ט-1959. אם

אדם נעשה נכה, על פי חוק הנכים, גם לפני ששירת 12 חודשים יחשב כחייל

משוחרר ויחולו לגביו כל הזכויות שהחוק מעניק, נוסף לכך הם מציעים

בהגדרה עצמה, או בסייג לביצוע החוק, את הסעיף שיאמר: הוק זה לא יחול על

מי ששוחרר משירות סדיר בשל חתנחגות רעח, לפי כללים ומבחנים שנקבעו ע"י

השר באישור שר הבטחון ותקנות, באישור ועדת חעבודה והרווחה של הכנסת.

יש כאן שלושה רעיונות, אחד להעלות את זה ל-12 חודשים, שני - לתת למי

ששירת פחות מ-12 חודשים ובלבד ששוחרר מטעמי נכות לפי חוק חנכים, שלוש -

להוציא מתחולת חחוק מי ששוחרר מצח"ל בגלל חתנהגות רעה לפי כללים ששר

הבטחון יקבע, זאת הצעת משרד הבטחון.

יש לי שאלה והערה, מה קורה עם עולים חדשים

מבחינת תקופת שירותם על פי גילם? יכולה לצאת

פגיעה ביכולת של העולים, גם אם הם משרתים פחות משנח עקב כך שחם שירתו

למשל בארצות מוצאם ומפחיתים לחם את תקופת חשירות ויוצא שחם לא קיבלו שם

ולא יקבלו כאן.

חערה: אינני חושב שאנחנו צריכים להפוך את ועדת העבודה והרווחה למערכת

שיפוט וענישה.

את התשובות לשאלות נקבל בסוף.

ל. לבנת; קודם כל אני תומכת בהצעת התיקון של משרד

הבטחון ל-12 חודשים במקום שישח. לשאלת חבר

הכנסת טמקין אינני בטוחה שהתשובה שקיבלנו בישיבה הקודמת, לעניין זה,

מראש אכ"א מספקת. הייתי שמחה לשמוע בעניין העולים החדשים ובני יורדים,

יש כאן שתי קטגוריות. יש בני יורדים המגיעים לעתים לתקופה מוגבלת. אשר

להצעת התיקון של משרד הבטחון לסעיף 3, אני מתלבטת. מחד, רצוי שתהיה

סנקציה על עריקים, ומאידך, אם לא יקבל הטבה ודאי לא יוכל להתחיל לחסתדר

לאחר ששוחרר. הניסוח כפי שהוא מופיע כאן בעייתי, משום, שאינני חושבת,

שוועדת העבודה והרווחה צריכה לקבוע מבחנים או כללים. אני חושבת שאת

חסעיף הזה כדאי לנסח בצורה מיוחדת רק למקרים חריגים, בולטים לרעח ולא

תוכל להיות הרחבה ואז לא כל מי ששוחרר בגין התנהגות רעה, צריך לשלול

ממנו את כל זכויותיו.



ע. זיסמן; אס אדס משרת חצי שנה בצה"ל צריך לחשב רק את

התקופה של חצי השנה. אני מבקש תשובה מפורטת,

מי משתחרר לפני תום שנה בצה"ל ובאיזה נימוקים?

י. שפי! קודם כל אני חושב שמינימום 12 חודש לזכאות

זה סביר, נאמר כי מי שישרת פחות וישוחרר

מבחינת נכות יכלל אף הוא. אני רוצה לשנות נוסח זה: ייתכן שהוא אינו נכה

אבל הוא שוחרר מטעמי בריאות. לדוגמה חייל שנפצע ומשתחרר אינו מקבל

אחוזי נכות כי אח"כ משרד הבטחון צריך להכיר בנכות שלו והוא שוחרר

מבחינת בריאות לא נכות. יכול להיות שהוא לא נכח אבל אם צה"ל העדיף

לשחרר אותו והוא לא הוגדר כנכה הוא אינו אשם. אני מציע שחייל ששוחרר

מטעמי התנהגות או אפילו מילא את כל השירות שלו אבל ישב בכלא לפחות 30

יום ירד לו זמן הכלא מחשבון הזכאות. תעניש אותו במשהו על זה שהוא ישבה

בכלא אבל אל תשלול ממנו את הזכאות.

ש. הלפר; ישנם עולים חדשים המגיעים בגיל 40, צה"ל

מגייס אותם רק לתקופה של שישה חודשים, אז מה

הם אשמים? האם צריך להעניש אותם פעמיים? לגייס אותם רק לשישה חודשים

ואז לשלול מהם את הזכויות שהיו יכולים לקבל, לכן אני חושב שרצוי מאוד

להשאיר את הצעתנו המקורית לשישה חודשים.

וכן אני מציע לכתוב שוחרר מטעמי בריאות ולא מטעמי נכות. ועדה רפואית

משחררת חייל פלוני אלמוני מטעמי בריאות הוא צריך לקבל את כל החטבות כי

בלאו הכי בסעיף קטן 3 כתוב שזה החוק, זה לא יחול על מי ששוחרר משירות

סדיר בשל התנהגות רעה. ברגע שנשאר הסעיף הזה. אין שום בעיה לכתוב,

שחייל ישתחרר מטעמי בריאות בלבד, ללא נכות.

ד. מנע; אלוף יאיר אמר שהוא בעד 12 חודש לבנות ו-18

חודש לבנים. הוא ירד ל-12, גם אני תומך

בזה.

הצעתנו היתה 18 אבל אנחנו התפשרנו.

ד. מנעי. עולה חדש שמגיע בגיל 35-45 לארץ והתגייס

לשישה חודשים עם כל הכבוד הוא לא חייל

משוחרר.

אם מגיע בחור בן 24-23 ששירת שם בצבא, הוא

מקבל הנחה, ואז הוא הולך לצבא פה.

ד. מנע! אני מציע אם עולה חדש, ששירת בצה"ל שישה

חודשים, או חייל שחלה במחלה והשתחרר אחרי

שמונה חודשים, צבר קרן של שמונה חודשים. חייל עולה, צבר קרן של שישה

חודשים. אני מציע שאותם מקרים שחיילים או עולים חדשים יצברו להם זכויות

בקרן על פי מספר החודשים ששירתו.

ע. עסאד; אני רוצה להתייחס לגבי החייל המשתחרר מטעמי

נכות. צה"ל משחרר היום חיילים רבים. אני

חושב שזה מוקש שפוגעים בחלשים ורק בחלשים.



י. לס; צריו להבדיל, בין שחרור מצה"ל ע"י שלישות

ובין שחרור ע"י קרפ"ח, אלה עולמות שונים.

אני חושב שחייל ששוחרר מצת"ל בגלל השלישות, ז"א הרבה עבריינות ומאסרים

לא מגיע לו החוק הזה. לעומת זאת בוודאי שחייל ששוחרר בגלל פרופיל רפואי

כל שהוא, מכל סיבה שהיא, כן מגיע לו. אני מציע שבניסוח ההגדרות של אלה

שזכאים ולא זכאים יהיה ברור שעל סעיף חוסר התאמה לא זכאים, ועל סעיף של

פרופיל רפואי כל שהוא לרבות פסיכיאטרי אבל סעיף רפואי כן מגיע לו. זו

הצעה אחת.

נקודה שניה נוגעת לשירות הלאומי. הקיטוב אצלנו הולך וגדל סביב אלה

המשרתים בצה"ל וסביב אלה שאינם משרתים ואחת הדרכים לפתור את הענין זה

השירות הלאומי. לפרוטוקול - הגיע הזמן להחיות את חוק השירות הלאומי

שקבור 41 שנה.

י. בא גד; בהגדרת חייל משוחרר אני מציע לאחר שישה

חודשים באופן פרופורציונלי לתקופת שירותו.

חייל שעשה בצבא את כל העבירות שאפשר והוחלט לשחרר אותו, יוצא לחיים,

בואו ניתן לו את ההזדמנות להיות בן-אדם. אני חוזר ואומר, שירת כמה

ששירת, יחסית אנחנו צריכים לתת לו את האפשרות להתקדם בחיים.

מ"מ היו"ר י. כץ; מתגבשת פה הצעה לא לקבוע נכות אלא לקבוע

סיבה רפואית. לא לקבוע סיבות משמעת משום

שהעובדה שהאדם שהופסקה תקופת שירותו מסיבות משמעת וזה כתוב בתעודת

השחרור, מהווה מחסום ועונש כבד מאוד בחיים האזרחיים.

א. פורז; אני מציע מטעמים של פשטות החוק לא להיכנס

לסיפור שאם השתחרר בגלל סיבה רפואית, זה

שלישות זה משולב. חבל להעמיס על המערכת. צריך להיות ברור שאם אחד היה

שנה בצבא ומתוכם שישה חודשים בכלא ושלושה חודשים שירת הוא לא יקבל על

שנה, הוא יקבל רק את שלושת החודשים שבהם שירת. למען פשטות החוק צריך

לעשות זאת. מעבר לזה, חוק זה הוא פיצוי על תקופה שנשללה ממך האפשרות

לעשות משהו אחר. גם אחד פרובלמטי יכול היה לעבוד בבנין בתקופה זו

ולהרוויח כסף. על שלילת החירות אתה מקבל פיצוי וזה החוק היותר פשוט.

א. סלמוביץ; אנחנו ערים לכך שמקצרים יותר ויותר את תקופת

השירות. הייתי מוסיפה ובכפוף לכך שתקופת

השירות תעלה על תקופה זו.

מ. בוטון; האם שירות בכלא מעל תקופה מסוימת נחשב שירות

או לא נחשב שירות.

צ. אורו; אני ראש מחלקת פרט באגף כוח אדם ונציגו של

האלוף שהיה כאן בישיבה הקודמת. קודם כל לגבי

שירות עולים ויורדים, לענין אורך השירות. השירות הסדיר המינימלי שאליו

נקראים עולים ויורדים שירות הסדיר הוא 12 חודש, אין היום תקופה של שישה

חודשים. לפחות בשבע השנים האחרונות תקופת שירות כזו לא קיימת, קיימת

תקופת 120 יום שירות מילואים שמיועד בעיקר לעולים חדשים מבוגרים

ולתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם שחוזרים אלה שמפסיקים את הלימודים

בישיבה, 12 החודש זאת התקופה המינימלית שאדם נקרא לשירות סביר. ודאי



שיווצר מצב שבו אדם ישוחרר לפני תום 12 חודשים על אף שנקרא לתקופח

ממושכת ואז יכולות לחיות שתי אפשרויות עיקריות או ששוחרר מטעמי בריאות

וחמושג מטעמי בריאות מקובל עלינו אין בעיה, או ששוחרר מטיבות של

אי-התאמה, כשאדם מתגייס במועד כלשחוא ובמשך חצי שנח חיח עריק משירות

בטחון, עבד עבודות מזדמנות או עשח את אשר עשח, נתפס שילם בעונש מחבוש

ושוחרר מחצבא. במצב כזח נראח לי אבטורד מבחינה ציבורית. ודאי לפי תקנות

שירות בטחון, יכול לחיות שבעת בריחתו חוא נפל נפצע,שירות כזח אם חוא

ימשיך לשרת לא יראו את חתקופח הזו כתקופה נמנית לצורך שירותו אבל

להערכתי הפקדות בכלא יפקידו לו בגין תקופה זו שהיה עריק. אני רוצה

להשלים, אנחנו בקשנו ששחרור בכל מועד שהוא מטיבת התנהגות רעה ולא אי

התאמה, אי התאמה זה מושג הרבה יותר רחב לחתנהגות רעה, התנהגות רעה

מצמצמת את אי ההתאמה למקרים מאוד מיוחדים וגם בקשנו שההתנהגות הרעה

תקבע לפי מבחנים שיקבעו ע"י חשר הממונה. התנהגות רעה תצטרך להיקבע

כנגזרת.

אדם המשרת בצבא שנתיים וחצי ובחצי השנה

האחרונח שוחרר מטיבות משמעת חמורות אולי,

אבל שנתיים וחצי שירת, אין טיבה לשלול ממנו את כל הזכויות רק בגלל

העובדה שאפילו ישב בכלא חצי שנה, נשלול ממנו את הזכויות רק עבור אותה

חצי שנה.

ר. ברו אני רוצה להעיר לגבי הביטוי התנהגות רעה

אנחנו הרי לא הבאנו אותו לצורך הטעיף הזה

אלא הביטוי הזה שאול מחוק הנכים. אני יודעת שחוק חנכים וחוק משפחות

שכולות של חיילים שנטפו במערכח משתמש בביטוי התנהגות רעה חמורה וגם

היום חייל שנפצע לאחר שיצא מהבטיט ללא רשות, נפקד או עריק לא מקבל

תגמולים. אם אומרים מה קורה אם הוא משרת שנתיים וחצי ולאחר מכן חוא

עושח עריקות אז כפשרח אולי, אפשר טווח מטרים, מי שהשתחרר משירות טדיר

בגלל התנהגות רעה, למעט מי שהשלים שני שליש מתקופת שירותו.

אין דין החוק הזה כדין חוק התגמולים שנועד

לתת פיצוי מטוים על דבר, למשל אדם שיורה

לעצמו ברגל, לא ניתן לו תלגמולים, כי הוא ירה לעצמו ברגל וזו התנהגות

רעה ללא טפק.

ב. טמקין; לשאלות החברים בנושא העולים קבלנו תשובה.

התשובה היא שלא קיים יותר שירות טדיר מקוצר.

המינימום הוא 12 חודש. הבנתי שאתם בכל זאת קוראים לעולים לשרת תקופות

קצרות יותר אבל אתם מכנים זאת שירות מילואים.

צ. אורי; שירות מילואים שהוא קצר בן 120 יום ומדובר

על עולים מבוגרים או בעלי משפחות. מגיע עד

תקופה קצרה מאוד.

ב. טמקיו! מה קורה עם האנשים הצעירים ששירתו תקופות

בצבא בחו"ל ומורידים להם את התקופה הזאת והם

משרתים, הם אינם מבוגרים במיוחד, מה איתם?

צ. אורן; הניכוי של תקופת השירות בצבא זר מביאה לאחת

משתיים או לשירות טדיר של שנה ואם השירות



הוא כת ארוך שצריך להוריד אותו מתחת לשנה הוא מועבר לקטגוריה של 120

יום בשירות מילואים.

ע. מאור; איננו צריכים לפגוע בהלשים. אני מצטרפת

לגישה זאת.

חוק הוא חוק ואם קובעים שנה מינימום אז אם

פלוני עולה חדש בא לשרת שנה אבל מטעמים של

הצבא נפלו חגים ושחררו אותם שבוע קודם, על פי החוק. הוא אינו זכאי החוק

מדבר על שנה תמימה, צריך לבדוק את הנקודה הזו, הוא שירת 12 חודש אבל זה

יצא 11 חודש ו-29 יום ועל פי חוק לא מגיע לו.

ת. גוז'נסקי; עמדת הצבא שמדברת על 12 חודשים פירושה שליש

משירות חייל גבר ומחצית בערך משירות של

חיילת, זאת אומרת שישנה אפליה אבל נוסף לכך מאחר ותקופת השירות

המינימלית היא 12 חודשים כפי שהוסבר לנו לגבי חיילים אלה נדרשת תקופת

שירות מלאה לגמרי, לכן האפליה היא פשוט צועקת לשמיים, גם כלפי נשים אבל

במיוהד לגבי עולים. לכן אני בעד שיהיה מדובר על שישה חודשים שזה בכל

מקרה פחות מתקופת השירות המינימלית, הקבועה בהוק, ששם הסכמתם לשליש

מהתקופה המינימלית, שנה מתוך שלוש שנים. פה אתם מסכימים שישה חודשים

מתוך 12 חודשים. זו ההצעה שלי.

האם אני יכול לקבל תשובה סטטיסטית, לא מספר,

מה אחוז המשתחררים ב-1992 בין חצי שנה לשנה

מטעמי נכות ובריאות כאחד.

ל. לבנת; עלינו להתייחס לבקשה או להצעה של משרד

הבטחון שהתחילו ב-18 חודש ועברו ל-12 חודש.

צריך להיות פרק זמן מינימלי, שישה חודשים לדעתי, הוא פרק זמן קצר מדי.

הנתונים האלה נראים לי מאוד חשובים לצורך הכרעה. יכול להיות שיתברר שזה

כל כך זניח שאפשר להשאיר שישה או להיפך.

י. לס; אני בעד 12 חודשים לא שישה אבל כאמור אני

מבקש להוסיף מלה אחת לניסוח וזו המלה

"בפועל" ושלפני המספר תהיה המלה "ובלבד" ובלבד ששירת בפועל 12 חודשים.

בפועל זה פירוש ברור למה הכוונה.

מ"מ היו"ר י. כץ; מתגבש רוב בוועדה להצעה שהשירות המינימלי

יהיה, בכל זאת, למרות ההסתייגויות, 12

חודשים, שהסיבות יהיו לא לשלול את הזכויות לגבי מי שפוטר מסיבות משמעת,

למחוק את הסעיף של סיבות משמעת אבל לתבוע שההטבה אינה ניתנת לתקופות

- -שאינן נמנות לפי הפקודות. אין מונח משפטי לגבי שירות צבאי, שירות

בפועל, גם בכלא זה שירות בפועל, זו לא הגדרה.

הנושא השלישי זה לא נכות, אלא סיבות רפואיות או בריאותיות.

מי בעד 12 חודשים? מי בעד שישה חודשים? אני הערכתי כך.

אני מבקש מאנשי מערכת הבטחון להכין הצעה ברוח הדעה שגובשה כאן.



הוא כת ארוך שצריך להוריד אותו מתחת לשנת הוא מועבר לקטגורית של 120

יוס בשירות מילואים.

ע. מאור; איננו צריכים לפגוע בתלשים. אני מצטרפת

לגישת זאת.

י. שפי; חוק תוא חוק ואם קובעים שנת מינימום אז אם

פלוני עולת חדש בא לשרת שנת אבל מטעמים של

תצבא נפלו חגים ושחררו אותם שבוע קודם, על פי תחוק תוא אינו זכאי תחוק

מדבר על שנת תמימת, צריך לבדוק את תנקודת תזו, תוא שירת 12 חודש אבל זת

יצא 11 חודש ו-29 יום ועל פי חוק לא מגיע לו.

ת. גוז'נסקי; עמדת תצבא שמדברת על 12 חודשים פירושת שליש

משירות חייל גבר ומחצית בערך משירות של

חיילת, זאת אומרת שישנת אפלית אבל נוטף לכך מאחר ותקופת תשירות

תמינימלית תיא 12 חודשים כפי שתוטבר לנו לגבי חיילים אלת נדרשת תקופת

שירות מלאת לגמרי, לכן תאפלית תיא פשוט צועקת לשמיים, גם כלפי נשים אבל

במיוחד לגבי עולים. לכן אני בעד שיתית מדובר על שישת חודשים שזת בכל

מקרת פחות מתקופת תשירות תמינימלית, תקבועת בחוק, ששם תטכמתם לשליש

מתתקופת תמינימלית, שנת מתוך שלוש שנים. פת אתם מטכימים שישת חודשים

מתוך 12 חודשים. זו תתצעת שלי.

ע. זיטמו; תאם אני יכול לקבל תשובת טטטיטטית, לא מטפר,

מת אחוז תמשתחררים ב-1992 בין חצי שנת לשנת

מטעמי נכות ובריאות כאחד.

ל. לבנת; עלינו לתתייחט לבקשת או לתצעת של משרד

תבטחון שתתחילו ב-18 חודש ועברו ל-12 חודש.

צריך לתיות פרק זמן מינימלי, שישת חודשים לדעתי, תוא פרק זמן קצר מדי.

תנתונים תאלת נראים לי מאוד חשובים לצורך תכרעת. יכול לתיות שיתברר שזת

כל כך זניח שאפשר לתשאיר שישת או לתיפך.

י. לס; אני בעד 12 חודשים לא שישת אבל כאמור אני

מבקש לתוטיף מלת אחת לניטוח וזו תמלת

"בפועל" ושלפני תמטפר תתית תמלת "ובלבד" ובלבד ששירת בפועל 12 חודשים.

בפועל זת פירוש ברור למת תכוונת.

מ"מ היו"ר י. כץ; מתגבש רוב בוועדת לתצעת שתשירות תמינימלי

יתית, בכל זאת, למרות תתטתייגויות, 12

חודשים, שתטיבות יתיו לא לשלול את תזכויות לגבי מי שפוטר מטיבות משמעת,

למחוק את תטעיף של טיבות משמעת אבל לתבוע שתתטבת אינת ניתנת לתקופות

שאינן נמנות לפי תפקודות. אין מונח משפטי לגבי שירות צבאי, שירות

בפועל, גם בכלא זת שירות בפועל, זו לא תגדרת.

תנושא תשלישי זת לא נכות, אלא טיבות רפואיות או בריאותיות.

מי בעד 12 חודשים? מי בעד שישת חודשים? אני תערכתי כך.

אני מבקש מאנשי מערכת תבטחון לתכין תצעת ברוח תדעת שגובשת כאן.

תודת רבת.

הישיבה ננעלת בשעת 12:20